מחפשת מאד עיצה זוגיתאנונימית בהו"ל

אשמח לתובנותיכן חברות

באנונימי כי על בעלי המתוק.

נשואים 15 שנה. ב"ה ילדים מתוקים

בעלי איש מתוק ואכפתי.אוהבת אותו באמת

הוא מעיר מלללללללללאאאאאאאאאאאאא לילדים

כל מעשה קטן שמאד אופייני לילדים אצלו הופך להיות אישו ונאומי מוסר כאלה שמבחינתי הם בלתי נסבלים.

ומכיוון שעל כל דבר קטן הוא מעיר, יוצא שרוב הזמן שהוא בבית זה הערות.

לא נעים לומר אבל במובן מסויים יותר נוח עם הילדים שהוא לא כאן.

הוא לא צועק או מתרגז.

הוא פשוט חופר ומגזים (אוף סליחה על הביטויים ככה אני מרגישה)

דוגמאות מהערב שתבינו מה אני מתכוונת.

1. ילדה א הייתה מאד עצובה כי נאבד לה הגומי שמשחקים בו בבית ספר. בכתה בקולניות עם קול מיילל כזה על הספה.

בעלי: אי אפשר לשמוע את הבכי הזה כל היום זה משגע אותנו. תלכי לחדר ואל תצאי משם עד שאת רגועה. (בחיים אני לא אשלח ילדה שעצובה ובןכה לחדר. אשלח אולי במקרי חוצפה(


2. אני אמרתי לילדים הגדולים לבוא לסדר את המטבח בסוף ארוחת ערב. הם באו והתחילו לדון בינהם מי מפנה מי מטאוא וכולי. התווכחו בינהם מה החלוקה ההוגנת.

בעלי: "איזה מעצבן התגובה שלכם במקופ לעזור מה שאמא אמרה אתם עומדיפ ומתווכחים. מה כבר כל כך משנה מי ירים עוד כמה דברים מהשולחן.  ויכוח של תינוקות. לא נעים לבקש מכם כלום. עזבו לא צריך"

ועוד ועוד. כשבסהכ הם דנו בינהם בווכחניות מי יעשה מה. אני בחיים לא מעירה על כזה דבר.זה הגיוני בעיני שהם רוצים לחלק את זה בצורה שווה.


3. הוא אמר לילדה ב להכנס למקלחת. כעבור דקה היא עוד לא קמה מהספה.

הוא: "לא מקובל עלי שאת לא מקשיבה לי. כמה פעמיפ צריף להגיד כל דבר. למה אי אפשר לעשוץ מה שאומרים לך. כל דבר צריך להזכיר לך 100 פעמים"

מבחינתי לא קרה כלום לילדה בת 10 לוקח כמה דק להתקדם למשימה הזו


קיצור לא רוצה להאריך. על כל מעשה ילדי הכי פשוט הוא יורד להם לחיים. סליחה על הביטוי ככה אני מרגישה. הערות קולניות ארוכות ןמעליבות. על כלום.


אני לא רוצה לריב איתו על זה.לא רוצה שהוא ירגיש דהוא צריך לדבר לילדים רק את מה שאני אומרת. רוצה לכבד אותו. (מי שמכירה את מעוררות אהבה של רחלי אנקרי ורוחמה בן יוסף אז אני מתחבאת לזה מאד)

אבל זה בלתי נסבל.גם לי לשמוע את כל זה. ובעיקר לילדים שחוטפים ממנו קיטונות של ביקורת. מפחדץ שירחיק בינו לבינם

עוקבתרינת 35
גם אצלנו יש התנהלות דומה. אני מדברת איתו על זה המון ומסבירה שזה פוגע ביחסים עם הילדים אבל הכל ממשיך אותו דבר.
אין לי תובנה אבל כל הכבוד על אורך הרוח! מענייןירושלמית במקור
מה יהיו התשובות. שלי ממש קטנה עדיין אבל קיים סיכוי שיהיה רלבנטי לי פעם... (אגב לא עדיף היה לפרסם את זה ב"אמהות - השלב הבא"?)
מה שכתבת פה תגידי לוהמקורית

שזה לא נעים לך

שזה עושה לך אווירה לא נעימה

ושלפעמים היית מעדיפה שהוא לא יהיה כי יותר נעים. פשוט ככה.


לא הייתי הולכת סחור סחור כדי למצוא את המילים. דברי מה שאת מרגישה מלב אל לב.

קשה לחיות בבית שיש בו ביקורת באופן תדיר.זה רעיל, זה מעכיר את האווירה, הכעס מכבה כל קלילות והנעה שמחה בבית.

ולמה שלא תגידי לו❤️

את כל זה ?

תגידי לו מה את חושבת על כל המהלכים שלו

זה לא אמור לגרום למריבה, אפשר לעשות דיון

 

אם הוא לא משתנה את גם יכולה לתת תחושה לילדים שהכל בסדר להחמיא להן יותר , וגם בלי קשר אליו 

בלי קשר לתגובות האחרות -הוא אחרי מילואים?אולי בקרוב
זה משהו חדש שהוא ככה קצר וחסר סבלנות ומעיר הרבה? איך הוא בלי קשר, איך המצב רוח שלו? נראלי שלפעמים אנשים בלחץ נפשי, גם דכאון או משהו כזה, מגיבים בצורה כזאת, חסרי סבלנות, הכל צריך להיעשות עכשו בדרך שלי.. נקודה למחשבה
כן בין סבבים.....אנונימית בהו"ל
צודקת הארת את עיני
בעיני, את לגמרי יכולה להסב את תשומת ליבובאתי מפעם
זה לא אומר שהוא עכשיו ישתנה, כי זה דפוס התנהלות, אבל זה כן יכול לעזור לו להפחית קצת מהכמות. וזה דפוס שלצערי קורה בהמון בתים, לעיתים עם אבות, לעיתים עם אמהות, ולעיתים גם וגם. אני בטוחה שגם הוא רוצה להיות הורה טוב, אבל לעיתים כך חווית בבית ואתה פשוט חוזר על זה/ עמוס בחיים/ לחוץ/ או שפשוט קיבלת פחות סבלנות באופן טבעי, וצריך להשתדל. את נשמעת אמא רגישה ומבינה ללב הילד! זכו בך הילדים.
ממה שאני רואהoo

רוב האנשים אינם משתנים

בגלל הערות של בת הזוג וגם אלה שעושים שינויים אלה שינויים מינוריים

לכן חבל לבזבז אנרגיות חיוביות או שליליות לנסות להשפיע על בן הזוג


מה שכן השפיע אצלי זה דווקא התעלמות מבעיות תקשורת (אחרות)

כשאין אישו סביב העניין הוא יותר פנוי לראות את התקשורת שלי עם הילדים, שגורמת להם לשתף יותר פעולה ולפעמים הוא מתקשר אלי שאני אפתור פלונטר עם הקטן בשיחה טלפונית (שהוא לא הצליח לפתור) או משתמש בטכניקות תקשורת טובות יותר עם הגדולים.

מתחברת. הוא לא ישתנה מההערות שליאנונימית בהו"ל
נשמע שהוא עייף , תגידי לוצוףלבוב

שאת משכיבה ומנהלת עניינים והוא נגיד יקרא איתם שמע כשיהיו מוכנים . או יתקלח בזמן שהם מסדרים.

אבל בכנות אם כל מה שתיארת זה באותו ערב , אחד אחרי שני , זה באמת קצת מעצבן. לא כולם יכולים להעביר ערב תוך כדי בכי או ויכוחים על שטויות . אז אחר כך הוא רוצה שהם כבר ילכו לישון כי לא נעים לו. 

מציעה כיוון אחרטל..

נשמע שאולי זה נובע מחוסר היכרות עם דרכי חשיבה של ילדים/שיטות חינוכיות מכילות

מסבירה: 

בנטיה הטבעית שלי כשרוצה שמשהו יקרה, אני גם אסתכל למה לא עושים אותו, ושיעשה כאן ומייד.

עם הילדים - לאט לאט למדתי (ועוד לומדת) שהמטרה היא לא הדבר עצמו שיקרה אלא שהם יתרגלו לעשות, שהם יעברו את התהליך, את הבחירה, את הדיון, את העשיה. ללמוד לראות בדרך את המטרה ולא את השלמת המשימה כעיקר.

אני חושבת שאנחו בתור אמהות הרבה פעמים נוטות ללמוד את הדברים האלו באופן טבעי, ושומעות שיעורים וקורסים על חינוך וכו וכו

וגברים - יש כאלו שבעניין, ויש כאלו שפחות.

אני הייתי משתדלת לתמצת לבעלי מה שקראתי/למדתי, ואז זה גם היה נכנס לו למודעות וזה נהיה עבודה חינוכית של שנינו ול הילדים. עדיין מתנהלים מולם בצורה שונה, אבל לפני כן הוא לא הכיר בכלל..

יכול להיות שגם אצלך זה יכול להועיל? לא לדבר איתו על מה שכתבת אלא להתחיל לשתף אותו בדברים שקראת/למדת? אתה יודע, קראתי היום משהו מעניין על משימתיות וחינוך והנעה לפעולה אצל ילדים, מה אתה חושב על זה? / לשמוע פודקאסטים/שיעורים ביחד/להרשם לקורס כלשהו ביחד..

ואז את נותנת לו כלים להתנהל איתם בצורה שונה, ולא מדברת איתו על איך הוא הגיב פה ואיך הוא הגיב שם..

 

ואשרייך! שאת רואה את הטוב שבו ומעריכה אותו ושחשוב לו לשנות דברים

זה ממש חכמת נשים בנתה ביתה

תודה עח התגובה הזואנונימית בהו"ל
לדעתיפעם אחרת
ברגע שיש לנו תמונה בראש על סיטואציות ש"צריכות" להתרחש לפי איך שאנחנו רוצים וזה לא מתרחש אז ההערות/הכעס מגיעים.. כי בעצם הילד/ה ניפצו את מה שחלמתי שיקרה ולכן אני לא מקבל את זה ומעיר להם.. בקיצור זו עבודה לשנות את התפוס חשיבה ולהבין שזה צפוי שילדים יתנהגו כך.. ואם הוא יפנים את זה ויבין שהילדים לא יתנהגו לפי מה שהוא חולם משהו אצלו בתפיסה ישתנה... אנחנו כן מצפים מהילדים להתנהג יפה וכו אבל אנחנו צריכים לזכור שזה לא תוכנית כפי בקשתך.. ואם זה לא יוצא לפועל אז מתעצבנים.. 
חוץ מהראשון שאולי צריך קצת ייתר רגישותים...

לא רואה כל כך מה הבעיה במה שהוא מעיר.

להפך הוא שומר על כבודך לפני הילדים.

נראה לי שמה שמרגיז אותך יושב על דברים אחרים ביניכם... לא רואה בעיה בזה שמעיר לילדים, תשחררי

תודה על הכיוון חחשיבהאנונימית בהו"ל
אני לא רואה שום בעיה בצורות ההערה שלו.ביו

זה מאוד חשוב שילדים רוצים שאבא יהיה מרוצה.

 

האם יש להם מספיק זמנים של כיף ביחד? אני חושבת שזה איפה שכדאי לך להשקיע שיצאו ביחד ישתוללו יחד יעשו חוויות ביחד.

 

מותר שיהיו לו דברים שיותר חשובים לו מאשר לך ומותר לו להגיב אחרת אבל את רוצה לוודא שיש מספיק כיף וחוויות טובות

אני ככה כשאני בדיכאוןחוזרת1
אז האמת שהייתי בודקת כיוון כזה אם יש עוד סימנים...
לא מבינה בכלל...*אורחת

אשמח לשמוע ממך איך את נוהגת.

שלושת התגובות שהבאת כדוגמא הן בדיוק הצורה שהייתי מגיבה. אולי לא כשאני במיטבי, אבל בצורה יומיומית שוטפת.

 

1. ילדה שמגזימה בבכי: צריכה להבין שזה לא נעים לאחרים. לא חייבים להכיל כל בכי שלה

2. ילדים שדנים מי עושה מה: אם לא הייתי מעירה להם, היו פשוט מתווכחים לעד. יותר כיף להתווכח מאשר לעשות.

3. ילדה שלא קמה להתקלח: אם לא הייתי מעירה לה, פשוט היתה נשארת לעד על הספה.

 

ממש מסקרן אותי, איך היית מגיבה אחרת, ומה נראה לך שהיה התוצאות של זה.

 

בעצם: ממש אשמח אם תכתבי לי איך היית מגיבה, שאלמד.

הפותחתאנונימית בהו"ל

תודה ששאלת זה עזר לי להבין שהתגובה של בעלי לא מאד קיצונית

אני אגיד לך איך הייתי מגיבה. בענייניות. בלי הכללות בלי עקיצות בלי נאומים.

1. הילדה שבוכה. הייתי מנסה להשיח את דעתה (אחרי שכבר אמרתי לה וואו איזה באסה..) או אומרת לה. אני אשמח שתנסי להפסיק עם הבכי בסלון זה לא נעים לנו. אבל רק אם זה בכי שנמשך מלא זמן לא 5 דק כמו שזה היה.

2. לגבי המטבח. לא מתערבת. זה היה ויכוח קליל של דקה שהיה נפתר כעבור דקה נוספת... אם היה מתארך מאד הייתי אומרת. חמודים להזדרז.. רוצים שאני אחלק את המשימות?

אבל בעיקרון ממש לא מתערבת. ילדים בעיני לא אוהבים להתווכח. כמו שאני לא אוהבת...

3. לא מעירה בשומצב אחרי דקה על דבר כזה. אני לא מצפה שהילדים שלי יהיו חיילים שיעמדו דום לכל הוראה. כשאני אומרת לבת שלי ללכת להתקלח אני מצפה שבדקות הקרובות היא תכנס למקלחת. ובכללי עצם הלחזור על כל הוראה מלא פעמים, לא עוזר בכלום.. רק גורם להם להרגיש שאין מה לציית גם כככה אני אגיד שוב ושוב.

אם עברו 10 דק והיא עדיין שם. אז אגיד הכי בענייניות. ממי בבקשה להכנס למקלחת. ואתקדם הלאה


בכללי בעיני ענייניות... לדבר בפשטות.

אתן עוד דוגמה שהיתה בערב ההוא

אכלנו פנקקים לארוחת ערב. והילדים אמרו אני קיבלתי את הכי קטנין באלי עוד וכולי.. תכלס קלאסי לילדים.

ובעלי: למה אתם מתלוננים על כל דבר תגידו תודה שיש פנקקים ולא לחם וחביתה. לא כיף להשקעע לכם כשאתה מתלוננים סתם. וכאילו כפרה שחרר. הם ילדים. גודל של פנקייק הכי מעסיק אותם....

תודה על הפירוט! החכמתי*אורחתאחרונה
אבל למה צריך לריב?פה לקצת

אפשר לדבר איתו על זה גם בלי לריב. בצורה נעימה ומכבדת לדון על העניין ולנסות להגיע להחלטה משותפת מה עושים בפעם הבאה.


אלה גם לא תגובות שאני הייתי מגיבה אבל הן לא מאוד נוראיות, אני משתדלת לתת לבעלי גם מקום בחינוך הילדים ומבחינתי זה בסדר אם הוא מגיב אחרת ממני (כמובן, לא סותרים אחד את השני ולא מאפשרים דברים שלא מקובלים על השני אבל כן יש חופש תגובה לכל אחד כמו שמתאים לו).


אולי זה קורה כשהוא עייף?

כשאני רואה שבעלי מגיב בחוסר סבלנות לילדים ויודעת שזה כי הוא עייף, אני שואלת אותו אם רוצה ללכת לנוח קצת ואני אהיה איתם כדי שיהיה לו כח להיות איתם עוד מעט עם סבלנות

מכירה את ההמלצה (הגורפת) לא לסתור את בן הזוגכתבתנו

והאמת, אני לא בטוחה שאני כל כך מסכימה איתה.

בעיני הרבה יותר חשוב מהכל זה לכבד את הדעה של השני, אבל לכבד באמת. להציג כאילו יש חזית אחידה כשזה לא המצב זה לעשות משהו בניגוד לעצמיות שלי, זה למחוק את עצמי, לרצות או כל מיני מילים כאלו, וזה לא יותר בריא בעיני כמודל של זוגיות.

לי באופן אישי מרגיש הרבה יותר טבעי ומלמד להגיד לילד 'אני לא יכולה להרשות לך את זה כי אפילו שלי זה פחות מפריע אבא לא מסכים' ולהיפך וזה נותן כבוד אמיתי לרצון שלו וגם מודל שמראה שיש לנו גמישות ליישם משהו בניגוד לעקרונות של עצמנו כדי לכבד מישהו שאנחנו מעריכים. בשביל זה צריך להבין טוב את המניעים של בן הזוג ולדעת להסביר אותם, וזה כמובן צריך להגיע עם הרבה מחוות נוספות של כבוד והערכה לשני, כי אחרת הוא באמת יכול לצאת תמיד האיש הרע.

סתם פתחתי סוגריים מקוה שזה לא יעשה פה ניצלוש

נו. זה בדיוק לא לסתור את בן הזוגפה לקצת

איך הגעת למסקנה שזה להציג כאילו יש חזית אחידה?


אנחנו בהחלט יכולים לומר "כבר שאלת את אבא אז עושים מה שהוא אמר לך"

זה לא בהכרח שאני מסכימה אבל אם אבא אומר אז אני איתו.


ולהבין את המניעים של בן הזוג זה חשוב, ולפעמים אני גם אומרת לבעלי שאני לא הייתי מגיבה ככה/לא מסכימה את זה. אבל לא ליד הילדים.

נשים יקרות אין כמוכןאנונימית בהו"ל

קראתי כל מילה והחכמתי

בעיני זה לא נושא של "להגיד לו"

א. כי הוא לא פועל שלי

ב. כי זה מגיע ממקום פנימי. זה אינסטינקט.

זה לא מתוך מחשבה שכך נכון

אני כמובן מדברת איתו עח זה.


לוקחת איתי את תורת המראות. אם מפריע לי שהוא חופר ומעיר להם כנראה אני גם מעירה וחופרת למישו. והזדמנות לתקן את עצמי

הוא יסכים ללכת ללמוד תקשורת בריאה/מקרבת?לב אוהב

בדיוק ראיתי פרסום של מישהו על זה, בדיוק בנושאים האלו של חינוך ילדים...

תכלס זה מאוד פרקטי ולא עכשיו איזה טיפול עומק, שגם יכול לעזור... 

 

אשמח לראות את הפרסוםאנונימית בהו"ל
להגיד לו זה לא כי הוא פועל שלךהמקורית

זה לשקף לו את התחושות שזה מעלה בך

זה לא כהוראה או ציווי, זה מגיע ממקום אחר פנימי, שסומך עליו שהוא לא רוצה לצער אותך ולכן השיקוף של התחושות, וגם הדרך שבה זה נאמר היא אחרת

גם אם זה אינסטינקט, זה לא אומר שזה לא בר שינוי, אחרת מה הטעם לשים לב גם לעצמך שטענת..?

לא שזה לא מבורך, כן? אבל שלא יגיע ממקום של לקיחת אחריות שאיננה שלך

בהצלחה יקרה❤️

הי יקרהתהילה 3>

נשמע בהחלט מאתגר...


יש כאן 2 דברים שכאילו סותרים, אבל האיזון ביניהם הוא בעיני נכון.


1. אבא של הילדים, כמו גם אמא של הילדים, נשלחו להם במדוייק מה' יתברך,

והוא האבא הנכון והמדוייק ביותר עבורם ועבור המסע שלהם כאן, עם יתרונותיו וחסרונותיו, כמו שאת האמא הנכונה והמדוייקת ביותר עבורם ועבור המסע שלהם כאן, עם יתרונותייך וחסרונותייך.

וזה בסדר שאבא ואמא הם שונים (כך זה במהות) ובסופו של דבר כל זוג בדרכו מאזן ומשלים אחד את השני.


2. במידה ואת מרגישה רע מול המצב, מרגישה שהנאומים שלו בלתי נסבלים, מרגישה קושי מול זה שהוא יורד להם לחיים, ומעליב אותם, ובטח כשאת רוצה לכבד אותו, רוצה שזה לא ירחיק אותם ממנו וכמובן לא רוצה לריב,

בעיני הדבר הנכון הוא קודם כל להבין באיזה מקום זה נוגע בך.


בדרך כלל דברים שמפעילים אותנו נוגעים בנו עמוק.

זה יכול להיות בחוויות ילדות שלנו מול ההורים שלנו, זה יכול להיות תחושה של כשלון שלנו כהורים, זה יכול להיות פחד על נפש הילדים.

זה לא דבר של מה בכך.


והדבר הנכון בדרך כלל, הוא לשתף את האיש והשותף שלך בתחושות שלך מול זה,

ולבקש ממנו בעבורך להתנהל בצורה מסויימת.


הרבה פעמים יש פחד שדברים כאלה יהפכו לריב, או לא יתקבלו יפה,

ולא סתם. מדובר באמת בדברים נפיצים שצריך לגשת אליהם

בזהירות, בדיוק בגלל

שהם נוגעים בנו במקומות עמוקים.


ולכן כדי שניתן יהיה לדבר על זה בצורה שתאפשר מענה שלו אלייך, כדאי:

1. להתחיל בעבודה פנימית של מודעות והבנה של איפה זה נוגע בי, מה זה גורם לי להרגיש, למה זה כל כך מפעיל אותי, מה חשוב לי שיהיה בבית ובמשפחה שבנינו ואני רוצה לבקש

2. אחרי שעושים את העבודה הזאת כמו שצריך (כן מציינת פה, שכדי לעשות אותה באמת מעמיקה ומשחררת ברמה משמעותית כדאי לקבל הדרכה מדוייקת, אבל לפחות ברמה ראשונית,

נשים בעלות מודעות יוכלו לעשות עבודה התחלתית גם בעצמן), באופן שיאפשר לך לדבר איצו לא ממקום טעון רגשית, אלא ממקום של גילוי לב ושיתוף, לדבר עלייך, על התחושות שלך, על הרצון והצורך שלך, ולבקש ממנו בצורה נקודתית.


לדוגמא ממש קשה לי שאומרים לילדים שבוכים כך וכך, אני ממש אשמח אם בפעם הבאה תקרא לי לטפל בזה/תבקש בצורה אחרת וכן הלאה.


מוסיפה, שבלא מעט מקרים גברים פחות בעלי מודעות לנפש, לחוויות של ילדים

לכל מיני עצות וידע בחינוך שנשים חשופות אליהם.

ולכן ממליצה בנוסף;

1. בשיח ביניכם לשתף אותו בדברים שחשובים לך ולמדת עליהם בעניין הזה.

לדוגמא למדתי היום משהו שממש נגע בי שכשילד בוכה נכון כך וכך... או סתם דוגמא כשהייתי קטנה היו אומרים לי ככה וזה גרם לי להרגיש חוסר בטחון ועד היום אני פגועה מהמורה ההיא,

ולאפשר לו יותר מודעות.

כמובן לא לעשות באופן מטיף, או חופר, אלא מתוך רצון שיהיה שותף לעולם שלך ולדברים שמשמעותיים עבורך.


2. אם מתאים אפשר לצפות יחד בשיעורים בנושא חינוך ילדים, אפשר ללמוד יחד ספרים ואפילו דורסים בנושא,

ולהפוך אותו למשהו שעוסקים בו, מדברים עליו, דנים בו ומנסים לעשות בו את המיטב בע"ה.


בהצלחה רבה🌱

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדניתאחרונה

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמוןאחרונה

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"לאחרונה

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמיאחרונה

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

בעז"ה! שהקב"ה ישמע לתפילותייךהשקט הזה

ובחנוכה (או קצת אחרי) תתבשרי בבשורות טובות❤️

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדהאחרונה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט