סתם סתם..

האמת שאלה מעניינת. יש לי תחושה שלכל אחת תהיה תשובה שונה. 

תודה לכל המגיבים 😊

מרגיש לי פשוט שמצופה ממני כגבר להיות משהו מסויים שקשור לבטחון, הובלה וראליות בלי קשר או התחשבות באופי שלי ובמי שאני

או שאולי יש איכות גברית שמתבטאת אצל כל אחד דרך האופי ותכונות הנפש שלו

ומעריך שרוב המגיבות יסכימו. אבל אלו לא התכונות הגבריות היחידות.

תמצא את התכונות שכן יש בך ותחפש מישהי שזקוקה להן. 

נתת לי נקודה למחשבה

איזה איכויות יש בי שאני יכל לתת

תודה❤️

בהתאמה אישית לחצי השני בזוגיות

אין לדעתי מאפיינים קבועים וחד משמעיים לגבריות 

משהו שמשדר בטחון, שאפשר לסמוך עליו

זאת הגדרה לא מדויקת (אפשר להצמיד את ההגדרה הזאת לכמה וכמה תכונות שונות ).

אבל בעיני , כשגבר משדר בטחון , זה גברי 

נמצאות בכל פרט ופרט ששייך לקבוצה זו, כדרכן של סטיגמות.

התוכן שלהם תלוי תרבות והקשר.

משיח עם הרבה חברות-

כולן רוצות גבר, ואז כששואלים "מה זה גבר בעיניך" יש באמת מגוון של תשובות.

אבל, בהתחלה של קשרים ולפני שהן מכירות לעומק את הבנאדם- נראה לי לכולן חשוב לראות שהגבר מסוגל להוביל את ההתרחשות ויש לו ביטחון מסויים. 

זה פשוט דבר שכולנו רוצים להיות חזקים ונעימים תמיד אז לא כל כך ברור לי מה גברי בזה

ואם זה כן גברי אז זו בעצם בקשה להיות משהו בלי קשר למי שהגבר בפועל

במילה אחת- אחריות.

נראה לי פשוט צריך להיות הכי טוב שלך, להביא את עצמך למיטב, ומשם למצוא למי להעניק אותו כמו שכתבו..

אשתך לעתיד לא צריכה רק להרגיש בנוח איתך אלא גם בטוח איתך. זה נראה לי מה שהופך בחור מחבר פוטנציאלי לבעל פוטנציאלי.

(ואם זה מנחם אותך.. לא רוצה ללכלך אבל אתה בחברה טובה. היום הרבה גברים לצערנו לא לגמרי גבריים וכן להפך אצל נשים. השפעת התרבות. זו אחת הסיבות שאני מתחברת לאנשים מפריפריות... משהו בגבריות ובנשיות שם פחות מבולבל.)

לגבי טענת הגבריות - שמעתי מהרבה מדוייטות את מה שאת אומרת.

פותח השרשור - תנוח דעתך. אני שיא ה"גבר גבר" והמדוייטות הנ"ל מצאו סיבות אחרות לפסול... 

ביטחון זו התחושה שבעקבות זה...

תחושת בטחון זו אכן תכונה שאישה זקוקה לה מהגבר שלה. 

אני חושב שאחריות זו תכונה אוניברסלית. גם אשה צריכה להיות אחראית אם כי זה לא אחד מהדברים שיושבים לי בראש כשאני חושב על נשיות.

אולי יותר בכיוון שלא תהיה חסרת אחריות. 

ואם לדייק - אישה צריכה לתנהל בצורה מאוד מסויימת כדי שגבר יוכל להתנהל כך.

שימי לב שלא שללתי לחלוטין, אבל סייגתי מאוד. פרשנות לא נכונה לנ"ל יכולה להפוך את האיש לעבד ואת האשה לטפילה.

קצת מקצין כמובן.

אז לא בטוחה שהבנתי אותך

אשמח אם תכתבי לי במילותיך למה את מתכוונת באחריות אצל הגבר.

חג שמח!

כי אני מסכימה עם דברי הרב פרידמן ופשוט לא הבנתי מה הבעיה בעיניך. 

אם הבנתי אותך נכון, אז כן לבחורה יש חלק בזה כי יש משמעות לדינמיקה ביניהם. כל בחור שגדל בצורה בריאה הוא גבר באופן טבעי אבל מי שתוציא ממנו את המקום הזה תהיה מישהי שיכולה להעריך אותו. מישהי שנמצאת ביחס אליו במקום שהיא "מרימה עיניים" אליו. אחרת היא לא תוכל לכבד אותו. 

בד"כ בהתחלה כשאוהבים זה קל להתנהג ככה, אבל אח"כ אחרי חתונה וכו' כבר צריך להזכיר את זה לעצמנו ולפעול לפי הדרכה כי השגרה שוחקת...

אז בעצם זה תקין שגבר ירגיש לא מספיק גבר ליד נשים מסויימות שלא מתאימות לו והן ירגישו לא מספיק נשיות איתו כי הם לא מתאימים.

מה אומר?

עצמאות שמח גם לך

מלבד החלק של ה"תקין". אולי הייתי אומר שהם לא מתאימים זה לזו. אבל לא לזה התכוונתי.

התכוונתי שאם לא מבינים נכון את עניין נטילת האחריות שהרב דיבר עליה, הגבר יכול להפוך ל"אשם" בכל בעיה שצצה או לעבד שחייב לעשות הכל והאישה לילדה קטנה שמצפה שיעשו הכל בשבילה.

אם מבינים את דבריו כ"הגבר יקח על עצמו שהבעיה תפתר" (לצורך העניין, גם אם הפתרון בפועל יהיה על ידי האישה דווקא) ובמקביל האישה תישען על הגבר ותתן לו את התחושה שהיא בוטחת בו ובפתרון שלו והולכת אחריו - מצויין בעיני.

כן אני מסכימה איתך אבל זה נראה לי חשש רחוק, כי במציאות הרבה נשים יותר מדי לוקחות אחריות ולא סומכות על הבעל. זה יוצר מצב באמת עצוב... (אני אישית סובלת מזה בבית עם ההורים שלי...) אבל כן אני יכולה להבין אותך כי מי שלא לומד לעומק ורק שומע באופן שטחי יכול להסיק ככה. מי שלומד יודע שגם לאשה יש תפקידים ואחריות חחח

לכל אחת יש את הנקודה שיותר חשובה לה בגבריות. במקרה שלך בעל שלוקח אחריות.

בקרוב בע"ה יגיע זה שחסרה לו אישה נשית ונפעלת וישפיע עלייך שפע של טוב (ואחריות ;) ). 

הגענו למסקנה שהכל שטויות במיץ עגבניות?

העיקר שטוב לזוג ביחד ומתאימים. כל השאר זה רק נושא להתפלספות בפורומים..

כל אדם הוא עולם ומלואו

מזל שהקב"ה מזווג זיווגים

אחריות במובן של לקיחת אחריות, ויוזמה.

אני מטפל בדברים. אני דואג לזה.

'עלי' מה שנקרא.

אפשר לסמוך עליו. ראש גדול לוקח על עצמו.

לא במובן של מסתכל לצדדים לפני שחוצה את הכביש כדי חחצות בבטחה ואחריות,

במובן של אני מטפל בדברים (מסויימים כמובן) אל תדאגי.

מקווה שמובן

בטחון בעיני זה אמירת הנני.

אני פה. תמיד. בכל מצב. קודם כל בפן האישי זוגי נפשי- אני פה, תמיד. קשוב.

ובפן המשפחתי, כספי וכל מה שמתלווה לזה.

הנני. 

לדעתי זה משהו ששני בני הזוג צריכים בזוגיות. לא יחודי לגבר למשל.

ייחודי זה יציבות, אחריות, אקטיביות.

מישהו שאפשר לסמוך עליו.

זה מצריך אחריות ומביא ביטחון.

היא כה חשובה וקריטית לאשה.

ולכן הפסוק שינה ולא כתב "אל תבטחי בבן"

אלא "אל תבטחו" מפני הרגישות שבהבנת נפשה

הענוגה של האשה הכמהה לבטוח בבן זוגה

לעמוד באיזה מבחן ציפיות כדי "להוכיח" שאתה גבר.

מה שיונתן קליין עזר לי להבין (כדאי לעשות גוגל), זה שאני לא צריך להיות משהו "אחר" כדי לזכות ב"תואר" הנכסף, אלא לכל אחד יש אריה בתוכו שרק מחכה לפרוץ, כשצריך פשוט להתחבר אליו ולנהל אותו נכון.

על הדרך המליצה, מכירים את השיר של אהרון רזאל "שאלו פעם את הרב שך ?למה אומרים שלא עשני גוי ולא אומרים שעשני יהודי? ענה הרב ואמר, הקב"ה עושה שלא תהיה גוי, אתה עושה שתהיה יהודי ".

דורשי רשומות אמרו שאותו דבר גם לגבי ברכת שלא עשני אישה 😀

גבר צריל להיות הסחע להישען עליו במערכת הזוגית, שלא ייבהל, שלא יירתע, כי אשה היא תנודתית מטבעה.

כשהגבר מראה יציבות ומשרה תחושת אחריות וביטחון, האשה יכולה להיות אשה באמת, וחרוב זה מה שמאפיין את כל מה שנשים יגידו שגברי בעינהן- פרמטרים שהמכנה המשותף בינהם הוא התכונות הללו.

לגבר אין תנודות? אין לו רגשות, שבירות, בירורים, מצבי רוח,

אני פשוט לא מבין מה הצפיה הזאת

אני נבהל

אני מפחד

אני לא תמיד יציב וחזק

מה אתן רוצות ממני??

חיפשתי מישהו רגיש, שידע להקשיב לי, שתהיה לנו תקשורת טובה. מישהו עניו, שאדע שירצה בטובתי.

את הביטחון וההתנהלות הכלכלית - דווקא אני מביאה לבית.

ודווקא קשה לי כשבעלי מנסה להיות "גבר" או כשהוא מתעקש על דברים. אני פחות מעריכה את זה. יותר מעריכה כשהוא מבין ומתחשב.

ודווקא שמחה כשהוא משתף ברגשות.

וחוץ מזה שבעלי הוא בן תורה אמיתי. שבאמת לא יודע "צורת מטבע" ולא מבין הרבה בעולם הזה. אבל הוא מביא לי את העולם הבא...

אז באמת, אל תחפש להיות מה שאתה לא. ובעזרת ה' תמצא את מי שתרצה דווקא מישהו כמוך.

טוב לשמוע עוד מבט על הגבריות

באמת מה שאת מתארת יותר תואם אותי

כנראה זה באמת משתנה בין כל אחד ואחת

גם בעלי היה אברך תקופה ארוכה מאוד,

וגם הוא בכלל לא מתעסק בענייני העולם הזה.

גם אני מאוד רציתי את התורה ועדיין אוהבת אותה מאוד, ומעצמי אני מאוד לוקחת אחריות ושולטת, וזה היה כביכול המצב הטסעי, עד שהבנתי שזה מפריע לי שזה לא כך. אז ברור שכל אשה נמשכת לדבר אחר, אבל הבחור שאל מה 'גברי' בעיננו. לא מה מידות טובות ומה בעיניינו הגדרה של החור צדיק.

דרך אגב מכירה לא מעט אברכים שמתמצאים בעויילם הזה ולמרות שהאשה המפרנסת העיקרית הם עדיין נוטלים אחריות על הניהול...

שאשה מפחדת בד"כ.

ברור שגבר יכול להישבר, להרגיש תנודתיות וכל מה שאמרת, אפילו מומלץ, להביע רגשות שהאשה תרגיש אותו!

הכוונה ביציבות זה שידע מה הוא רוצה מעצמו ויתנהג ככה.

אחריות, יותר במובן של יוזמה והובלה.

גבר הוא חץ, בחינת נותן.

אשה היא כלי, מקבלת.

בנפש, בגוף ובנשמה.

אצל אחת יציבות משמעותה בפן הכלכלי ואחד תרצה מישהו שהלוז שלו קבוע. סתם דוגמא.

אתן דןגמא מה חא מצטייר גברי- לא יודע לאן נצא לדייט תחליטי את.

לא בקטע של לשאול יש משהו ספציפי שתרצי?

אלא סןג של חוסר החלטיות כזה.

מקווה שהובנתי...

שוב מבהירה,

אם צמיד תמיד הוא מטיל את האחריות על הרעיונות לדייטים על הבחורה האם זה מעיד על גבריות?

לא יודע

אין לי רעיון

אין לי שמץ

על זו הדרך...

לא משהו חד פעמי ברור, ולא ממקום של נחמדות, את רוצה לבחור לאן ללכת?

חלק מהתלבושת

בהכי פרימיטיבי- מי שיש לו עמוד שידרה, נוכחות בטוחה ואת האפשרות לגונן "ולשמור על הבית".

יש הרבה מאד נשים ש"לובשות את המכנסיים בבית" וזה נוח לשני הצדדים וזה לא הופך את הגבר שלה לפחות גברי כל עוד היא מרגישה שהוא לגמרי יתמוך בה ויהיה שם בשבילה לא משנה מה

השתדלתי לא להגיב בנחרצות כי בסוף לכך זוג מה שמתאים לו.

דוגמא שהבאת בסוף היא בול ההגדרה של חוסר גבריות. יכול להיות שזה מתאים לזוג אבל גברי זה לא. 

שאנחנו עומדים במסדר באמצע הלילה, רטובים עד לשד עצמותינו ויש רוח קרה שלא מפסיקה להכות. רועדים עד כדי כאבי שרירים בבטן. המ"מ מסתכל עלינו בבוז מעורב ברחמים, הוא בדיוק רטוב כמונו ולא רועד, עומד יציב.

אני מחליט להשתלט על הנשימות שלי, מנסה לנשום עמוק מהאף ומתחיל להרגיע את הקצב. אני יודע שבתוך הגוף שלי יש חום של יום קייצי רותח, 37°.

אני עם עיניים עצומות, שם לב שהפסקתי לרעוד. העושר פשוט מתפשט לי בתוך הגוף. אני מרגיש זקוף ויציב. לא יודע כמה זמן עבר אבל אני שומע את הקול של המפקד שלוחש לי "כל הכבוד גבר"

זאת הפעם הראשונה שהרגשתי זכר.

להיות זכר, זה לזכור שיש לך בפנים את כל הכוחות שאתה צריך כדי להתגבר. זה לצאת מאיזור הנוחות ולפעול. זה לרוץ קדימה גם עם כואב. וזה עוד הרבה דברים.

אם תרצה להרחיב אופקים ממליץ להתחיל עם הספר "דרך גבר". כדאי לך...

אבל אני בת ואני גם משתדלת להיות כזאת

אני חושבת שכולם צריכים להיות כאלה, זו גבורה פנימית, זה יהודי

אולי זה יותר חשוב לגברים באמת 

שנאמר "עמוד כגבר והתגבר"

אגב כתוב יפה 

לא התכוונתי להמעיט מהקושי

ומעולם לא חוויתי אותו 

(כן חוויתי אתגרים אחרים)

זה לא משנה לעובדה שחונכתי להתגבר על היצר ולקחת שליטה ואחריות על עצמי, כי חונכתי שיהודי = מל"ך (מוח לב כבד) 

להשליט את הרוח על המצב הגשמי

תמיד ראיתי באנשים אצילים ואמיצים כאלה דמויות לחיקוי, זה אופי של מנהיגים, וכל אחד צריך להנהיג את עצמו...

כשאני קראתי את הסיפור שלו בעיקר הייתי מבסוט מזה שעברתי את התקופה ההיא.

עכשיו אני רק שוכב קפוא בין השיחים במארבים ויזומות.

אז מאחל לך להשתדל לגמול חסד, לעמוד בניסיונות של צניעות ובעיקר לידות( קלות ככל האפשר )

אמן... 

(לא ממש הבנתי אותך בשורה השניה... בהצלחה בכל אופן)

אז בהצלחה באמת ותודה רבה

לכל אחד יש מהות זכרית ומהות נקבית.

מהות הנקבית היא להתמסר לההויה, הפנימית (או החיצונית) ומוכנות לחוות אותו ואילו תדר הזכרי להסתכל למציאות במשקפיים של התודעה.

לפי זה בסיפור לעיל, אם הייתי מתמסר לקור וממשיך לרעוד (ככל הנראה היה מתעורר בי גם רגש של כשלון והייתי מתבחבש עם זה)  הייתי במהות הנקבית. התודעה שהתעוררה בבחירתי ונכנסה לפעולה כביכול מבחוץ וגרמה לי לצאת מהסיטואציה, זאת המהות הזכרית.

באופן כללי, הגברים יותר מזדהים עם התדר הזכרי והנשים עם התדר הנקבי אבל ודאי שיש, במיוחד בדור הזה, המון נשים בתדר זכרי וגברים בתדר נקבי.

אם זה טוב או לא?

ממש גרוע!  זה מה שהורס את המשיכה המינית וזה תמצית הבעיה של כמעט כל הבעיות המיניות והרבה מהבעיות הזוגיות.

עייני בהקדמה לספר דרך גבר או בגרסא לנשים "אהובתי היקרה"

מעניין... אני לא אמורה להיות תמיד בתדר זכרי או תדר נקבי, זה לפי הסיטואציה ומה שהיא דורשת

פסיכולוג קליני (כמובן יהודי..)

זה נכון,

אבל באופן כללי התדר הנקבי זה הבית שלך. שם תהיי בפחות מאמץ ויותר רגועה.

אלה דברים שבאים לידי ביטוי בזוגיות ארוכת טווח ביתר שאת וביתר עוז אבל טוב להתכונן לפני.

הרחבת את דעתי

למרות שיש איזה קטע שזה שהגברים מתעורר החלק הנקבי זה קשור להתקרבות שלנו לגאולה,

בסוף ההתמסרות שתארת היא האידיאל,

מה לעשות שהעולם שלנו מורכב המבולבל ולכן אנחנו זקוקים לדעת ולשליטה

אבל באופן עקרוני לפחות בעיני ההתמסרות להויה היא האידאל

כך מסבירים גם את התדר הזכרי של הנשים היום, "אשת חיל עטרת בעלה"

זה נכון לאחרית הימים אבל בעולם הזה יש תפילין של יד ותפילין של ראש. קדושתו של תפילין של ראש גדולה יותר כי דווקא בתוך הבלבול ומורכבות רצה המלך לשכון.

ד"א מצידי, תן לי בקתה במדבר ותשאיר אותי בוויפאסנה, בתדר הנקבי שלי. מה נעשה שאדם לעמל יולד

אבל לא יודעת בדקתי עליו קצת בגוגל עכשיו לא עושה לי חשק לקרוא... נראה גס

מישהו גבוהה מהן, 1.70 פלוס עדיף. עם זיפים, ושרירי. 
מישהו שהיה בצבא עדיפות קרבי, אם אתה מופיע עם מדים ונשק בתמונות או אחרי מילואים קנית אותן . 

לא מדבר בכלל על רגשות פנימיים שלו. אחד שעומד על שלו לפעמים במחיר של לזלזל או לרמוס אחרים.  
 

בשום עולם

יצא לי להיתקל בכמה מקרים שגרמו לחשוב כך
1. בחורה שלמדה עם השותף שלי למרות שהוא עשה לא מעט דברים שמזלזלים בה, היא המשיכה להיפגש איתו. התחתנה עם מישהו אחר בסוף.

2. בחור שהיה מתייחס לא יפה אלי, ודיברתי עם מישהי (שהייתי בקשר טוב איתה)  שהייתה בחבורה שלו על זה כמה פעמים כדי להבין מה הסיבה. בסוף הם התארסו.

וזה חשוב לך .

וזה מערער לך על דברים אחרים שאת אוהבת בו

זה חשוב לשים לב .

בסוף האישה צריכה להסתכל על בעלה ולחשוב ואי זכיתי. מתוך כך תצמח זוגיות שהיא בריאה הוא ירגיש שאת פשוט מעריכה אותו וגבר שמרגיש הערכה מאשתו זה גבר שהוא חתיכת גבר וזה זכייה בלוטו 

הבעיה היא שאני לא יודעת עד כמה זה מערער או לא מערער

ולא בא לי להמשיך לצאת תקופה ארוכה ואולי גם להתאהב בטעות ואז יהיה לי קשה לפעול באופן ריאלי.

מפריע לך שהוא כנראה פחות חכם כי יש לך תפיסה על חכמים או כי יש לך תפיסה על גברים ותפקידם בזוגיות? 

אבל בתור חברה הוא יכל להיות לי ממש סבבה,

כי מחברה אני לא מצפה למשהו משמעותי מעבר לבת שיחה כיפית נחמדה וכו' וכו'

בתור בעל אני מצפה למישהו שיהיה יותר דומה לי ומוכשר/ חכם לפחות כמוני

לא כי הוא פחות חכם ממך,

ולא כי אין נושאים שבהם חכמתו עולה על שלך,

אלא כי העובדה שזה מה שאת חושבת עליו - אומרת לדעתי ששום דבר טוב לא ייצא מזה.

אם תיפרדו אז תיפרדו,

ואם תישארו אז את תמיד תרגישי התנשאות כלפיו, או שתרגישי שאת עשית לו טובה שהתחתנת איתו, או שבעוד כמה שנים תראי מישהו גאון בעבודה ותגידי לעצמך ''אוף למה התפשרתי'' בצירוף קנאה קלה.

באמת זה החשש שלי, שלא אעריך אותו מספיק ואתבאס כל פעם שמישהו קרוב אלי מצליח ובעלי לא...

הדברים שאמרת הם לא הדברים הנכונים שצריך להסתכל עליהם כדי לדעת אם להמשיך או לא.

היא יכולה לחשוב שהוא פחות חכם ממנה כי זה נכון עובדתית ועדיין להרגיש שיש לו הרבה דברים לתרום לה, הרבה איכויות שלא קשורות בהכרח לרמת משכל שלו. 

השוואות תמיד יכולות לקרות גם אם מתחתנים עם האדם שלא היה לנו שום ספקות לגביו בשעת ההחלטה, כי אף אחד לא מושלם וכי תמיד יהיו יותר טובים.

שהשף מושיק רוט אמר פעם בבכי נרגש שאישתו (קוראים לה שירן) היא האדם שעושה את מושיק אדם טוב יותר בחיים, בעבודה, בזוגיות, במשפחה.

אני לא יודע אם אעמוד בזה בעצמי, אבל אני עדיין חושב שזו תובנה חזקה מאוד.

בסוף זו עבודה שעושים עם מי שבוחרים להתחתן איתו, לא?

לא עם כל מדויט רנדומלי...

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:24

שיודע שמעריכים אותו על מה שהוא, מעצם היותו.  לא רק אם הוא יודע שפות/ מתמטיקה/ כללי....

שאדם מקלף רגע את כל הידע/ חכמה/ כשרונות

הוא מגלה את היסוד הראשוני שלו, ונראה לי שרק על זה לבד , יש מה להעריך .

הערכה כנה, חיוך אמיתי, מציאת חן אמיתית, מסוגלת להביא אדם לגבהים שלא חשב!! 

ואם אפילו על הראשונות בעייתי להעריך

אולי על האינטלגנציה הלימודית/שכלית/ אחרת יהיה קושי נוסף שאולי  או וודאי שישליך על יסוד האמת של החיים המשותפים. 

תחשבי על רבי עקיבא. רועה צאן  ראתה הו רחל שהוא צנוע ומעוּלה ובזכות שתי המעלות שהעריכה בו, נישאו. ההערכה התמידית גרמה לו להיות גדול הדור! 

אפשר לקחת את זה כדוגמא לזה שהערכה אמיתית, תורמת לביטחון העצמי וממילא למיצוי השאיפות לא משנה באיזה תחום. נתינה הדדית, כבוד והערכה תמידית- הדדית, יכולים לטפח את בני הזוג ולתרום הרבה מאד לשלום הבית ביניהם,  ולברכה בעקבותיו.

אבל קודם כל חשוב לי להבהיר שאני לא מזלזל באף אספקט שמישהו או מישהי רואים כמשמעותי בעיניהם. להיפך, דווקא בגלל שאני יודע שהחוכמה של הצד השני חשובה לי ומאוד, אז אני מניח גם את התובנה הזו של מושיק.

בעצם לא היה אכפת לו, כביכול, אם היא חכמה או יפה או עשירה או חברותית וכדומה (למרות שברור שיש לו עניין גם בדברים כאלה, אבל המבט הגדול הוא אחר). כשהוא רואה אותה הוא רואה מישהי עם איכות מוסרית עמוקה שמשפיעה עליו. הקשר שהוא מתאר הוא ברכה לא בגלל מה שהיא נותנת לו אלא בגלל מה שזה גורם לו להוציא מעצמו.

אבל זו באמת מעלה אדירה שאני לא בטוח שכולם מסוגלים לה, גם לא אני. אבל זה חזון יפה.

ברמה הטכנית, אני חושב שייתכן ופשוט-אני צודק. בטח אם זה דבר שבשורה התחתונה יביא לידי זילזול קבוע בו. בית אמור להיות מקום מוגן, שלפחות בו אפשר לקבל קצת כבוד קיומי (בין היתר). אם זה לא יקרה אז מלכתחילה זה נישואי אסון.

מקווה שלפחות בתור נשואה אגיע למעלה הזו

מעריכה אותו בכל זאת על שאר הדברים הטובים שיש בו- אין בעיה

אבל אם זה גורם לך לחוסר הערכה- בעיניי יש פה בעיה

אני לא מכירה אותו מידי לעומק

אם הקשר יעמיק ויתפתח אוכל לדעת אם אני מעריכה אותו על דברים אחרים ואם הרמה השכלית מפריעה לי

אבל זה בעייתי  לי מ2 סיבות:

1) אין בי רצון לצאת עם בחור תקופה ארוכה ואז להוריד, זה רק מכניס אותי לתסביכים וכשהקשר עמוק קשה יותר להיפרד.

2) אם אתאהב בו אז לא יפריע לי, אבל אחרי תקופה מהחתונה כשההתרגשות והנצנצים טיפה יורדים זה יוכל להפריע לי.

לא קיצוני ברמה כזאת.

לא קיצוני בכלל.

אבל כן פער קיים

זה תלוי בעיקר בך.

עד כמה זה חשוב לך? עד כמה זה קריטי? האם זה תופס משקל כבד יותר מדברים אחרים?

צריכה הרבה בירור עם עצמי

בטוחה שאם הייתי קצת יותר נואשת לחתונה אז הייתי מתגברת על זה.

אולי כי אני לא לחוצה בכלל, ויש לי עוד הצעות במקביל אז אני מתלבטת כי אולי יהיה מישהו טוב יותר.

מצד שני באמת יש לי איתו כימיה מדהימה והוא בחור לגמרי סבבה.

אבל לא בא לי שפתאום זה יפגוש אותי בכל מיני הזדמנויות ואני לא אעריך אותו מספיק

כי רוצה להעריך את בעלי הכי בעולם...

בהצלחה רבה!

שאלות לעיונך-

תקשורת טובה ביניכם, יש?

את מוצאת בו שתי נקודות מרכזיות של טוב?

את מרגישה שאת מצליחה להעריך אותו בגללן?

הנקודות האלו , מבוססות או משתנות עם כל משב רוח? הכוונה - היום מעריכה ומחר מזלזלת... 

אברר עם עצמי 🙏

מרגיש לי שלפעמים יש מסר שמאוד מעודד להישאר בזוגיות כמעט בכל מחיר, וזה קצת צורם לי.
 

אני אומרת את זה ממקום אישי שהתייעצתי עם נשים דוסות וכמעט התארסתי בגיל 21 מתוך תחושת לחץ  בין היתר בגלל מסרים ששמעתי מסביב מבנות, שהיום במבט בוגר אני מבינה שיש כאלה שנכנסו לנישואין מתוך לחץ ולא מתוך בשלות אמיתית(:

עוד נקודה חשובה לא פחות שמרגיש לי שלא מדייקים וחבל

לפני החתונה הוא עדיין אופציה, ולכן זה בדיוק הזמן לבדוק אם יש תקשורת, כימיה ומציאת חן. בעיניי, לא נכון להיכנס לנישואין בתקווה שהדברים האלה ייבנו רק אחר כך.

אחרי החתונה הוא כבר לא "אופציה" 

הוא בן הזוג שלך נקודה סוף פסוק.

 שם באמת עובדים על הקשר, מתמודדים, מתפשרים וצומחים יחד.

 אבל זה עולם אחר לגמרי. את הבסיס צריך להרגיש עוד לפני שמחליטים להתחתן.

(ב"ה בסוף החלטתי שלא שייך ובדיעבד הצלתי לעצמי את החיים )
 

בעיניי חשוב שכל אחת תקבל החלטה מתוך רצון, התאמה ושלמות עם עצמה, ולא מתוך פחד או לחץ חברתי או גרוע מכך נואשות. 

להרגיש עליו התנשאות וזלזול, לא הייתי ממליצה להמשיך

אם את רואה שאת מרגישה כלפיו כבוד והערכה

אז לא רואה סיבה לא לנסות

יכולה להגיד לך עלי שממש קל לי להתחבר לאנשים ולגברים .. ולא רע לי בכלל. .זה ממש לא אומר שכל אחד מהם הוא האחד .

אבל למרות כל מה שכתבנו לך את רשמת :

"אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד."

חשוב לי לחדד אף אחד לא מחליט לך חוץ ממך .

חשוב שתדעי את זה שאת ורק את אחראית הבלעדית להחלטות שלך.

נשמע שבכל זאת משהו מפריע לך. אז קודם כל אני מציע לך לברר האם זה תירוץ שאת מתרצת לעתמך על מנת לסיים קשר שאת לא כל כך רוצה בו, או שזו באמת שאלה נקודתית שאם תכריעי בה לקולא ותצליחי לשחרר היית שמחה להמשיך עם הבחור.

בלי קשר, השאלה עד כמה להיות עם יד קלה על ההדק לפסול על עניינים כאלה מושפעת מאד מגילך, כמה הצעות רלוונטיות את מקבלת, כמה לחוץ לך להתחתן בקרוב, וכמה משאבים (נפשיים בעיקר) את תבזבזי להערכתך אם תאמצי מדיניות פסילות כזו או אחרת.

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

שלא יהיה אופציה בפנים?

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.

ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.

בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

אבל להאמין גם בלב וגם בשכל

שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף

ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר

אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק . 

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

ואל תוציאי דברים מהקשרם

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.