סתם סתם..

האמת שאלה מעניינת. יש לי תחושה שלכל אחת תהיה תשובה שונה. 

תודה לכל המגיבים 😊

מרגיש לי פשוט שמצופה ממני כגבר להיות משהו מסויים שקשור לבטחון, הובלה וראליות בלי קשר או התחשבות באופי שלי ובמי שאני

או שאולי יש איכות גברית שמתבטאת אצל כל אחד דרך האופי ותכונות הנפש שלו

ומעריך שרוב המגיבות יסכימו. אבל אלו לא התכונות הגבריות היחידות.

תמצא את התכונות שכן יש בך ותחפש מישהי שזקוקה להן. 

נתת לי נקודה למחשבה

איזה איכויות יש בי שאני יכל לתת

תודה❤️

בהתאמה אישית לחצי השני בזוגיות

אין לדעתי מאפיינים קבועים וחד משמעיים לגבריות 

משהו שמשדר בטחון, שאפשר לסמוך עליו

זאת הגדרה לא מדויקת (אפשר להצמיד את ההגדרה הזאת לכמה וכמה תכונות שונות ).

אבל בעיני , כשגבר משדר בטחון , זה גברי 

נמצאות בכל פרט ופרט ששייך לקבוצה זו, כדרכן של סטיגמות.

התוכן שלהם תלוי תרבות והקשר.

משיח עם הרבה חברות-

כולן רוצות גבר, ואז כששואלים "מה זה גבר בעיניך" יש באמת מגוון של תשובות.

אבל, בהתחלה של קשרים ולפני שהן מכירות לעומק את הבנאדם- נראה לי לכולן חשוב לראות שהגבר מסוגל להוביל את ההתרחשות ויש לו ביטחון מסויים. 

זה פשוט דבר שכולנו רוצים להיות חזקים ונעימים תמיד אז לא כל כך ברור לי מה גברי בזה

ואם זה כן גברי אז זו בעצם בקשה להיות משהו בלי קשר למי שהגבר בפועל

במילה אחת- אחריות.

נראה לי פשוט צריך להיות הכי טוב שלך, להביא את עצמך למיטב, ומשם למצוא למי להעניק אותו כמו שכתבו..

אשתך לעתיד לא צריכה רק להרגיש בנוח איתך אלא גם בטוח איתך. זה נראה לי מה שהופך בחור מחבר פוטנציאלי לבעל פוטנציאלי.

(ואם זה מנחם אותך.. לא רוצה ללכלך אבל אתה בחברה טובה. היום הרבה גברים לצערנו לא לגמרי גבריים וכן להפך אצל נשים. השפעת התרבות. זו אחת הסיבות שאני מתחברת לאנשים מפריפריות... משהו בגבריות ובנשיות שם פחות מבולבל.)

לגבי טענת הגבריות - שמעתי מהרבה מדוייטות את מה שאת אומרת.

פותח השרשור - תנוח דעתך. אני שיא ה"גבר גבר" והמדוייטות הנ"ל מצאו סיבות אחרות לפסול... 

ביטחון זו התחושה שבעקבות זה...

תחושת בטחון זו אכן תכונה שאישה זקוקה לה מהגבר שלה. 

אני חושב שאחריות זו תכונה אוניברסלית. גם אשה צריכה להיות אחראית אם כי זה לא אחד מהדברים שיושבים לי בראש כשאני חושב על נשיות.

אולי יותר בכיוון שלא תהיה חסרת אחריות. 

ואם לדייק - אישה צריכה לתנהל בצורה מאוד מסויימת כדי שגבר יוכל להתנהל כך.

שימי לב שלא שללתי לחלוטין, אבל סייגתי מאוד. פרשנות לא נכונה לנ"ל יכולה להפוך את האיש לעבד ואת האשה לטפילה.

קצת מקצין כמובן.

אז לא בטוחה שהבנתי אותך

אשמח אם תכתבי לי במילותיך למה את מתכוונת באחריות אצל הגבר.

חג שמח!

כי אני מסכימה עם דברי הרב פרידמן ופשוט לא הבנתי מה הבעיה בעיניך. 

אם הבנתי אותך נכון, אז כן לבחורה יש חלק בזה כי יש משמעות לדינמיקה ביניהם. כל בחור שגדל בצורה בריאה הוא גבר באופן טבעי אבל מי שתוציא ממנו את המקום הזה תהיה מישהי שיכולה להעריך אותו. מישהי שנמצאת ביחס אליו במקום שהיא "מרימה עיניים" אליו. אחרת היא לא תוכל לכבד אותו. 

בד"כ בהתחלה כשאוהבים זה קל להתנהג ככה, אבל אח"כ אחרי חתונה וכו' כבר צריך להזכיר את זה לעצמנו ולפעול לפי הדרכה כי השגרה שוחקת...

אז בעצם זה תקין שגבר ירגיש לא מספיק גבר ליד נשים מסויימות שלא מתאימות לו והן ירגישו לא מספיק נשיות איתו כי הם לא מתאימים.

מה אומר?

עצמאות שמח גם לך

מלבד החלק של ה"תקין". אולי הייתי אומר שהם לא מתאימים זה לזו. אבל לא לזה התכוונתי.

התכוונתי שאם לא מבינים נכון את עניין נטילת האחריות שהרב דיבר עליה, הגבר יכול להפוך ל"אשם" בכל בעיה שצצה או לעבד שחייב לעשות הכל והאישה לילדה קטנה שמצפה שיעשו הכל בשבילה.

אם מבינים את דבריו כ"הגבר יקח על עצמו שהבעיה תפתר" (לצורך העניין, גם אם הפתרון בפועל יהיה על ידי האישה דווקא) ובמקביל האישה תישען על הגבר ותתן לו את התחושה שהיא בוטחת בו ובפתרון שלו והולכת אחריו - מצויין בעיני.

כן אני מסכימה איתך אבל זה נראה לי חשש רחוק, כי במציאות הרבה נשים יותר מדי לוקחות אחריות ולא סומכות על הבעל. זה יוצר מצב באמת עצוב... (אני אישית סובלת מזה בבית עם ההורים שלי...) אבל כן אני יכולה להבין אותך כי מי שלא לומד לעומק ורק שומע באופן שטחי יכול להסיק ככה. מי שלומד יודע שגם לאשה יש תפקידים ואחריות חחח

לכל אחת יש את הנקודה שיותר חשובה לה בגבריות. במקרה שלך בעל שלוקח אחריות.

בקרוב בע"ה יגיע זה שחסרה לו אישה נשית ונפעלת וישפיע עלייך שפע של טוב (ואחריות ;) ). 

הגענו למסקנה שהכל שטויות במיץ עגבניות?

העיקר שטוב לזוג ביחד ומתאימים. כל השאר זה רק נושא להתפלספות בפורומים..

כל אדם הוא עולם ומלואו

מזל שהקב"ה מזווג זיווגים

אחריות במובן של לקיחת אחריות, ויוזמה.

אני מטפל בדברים. אני דואג לזה.

'עלי' מה שנקרא.

אפשר לסמוך עליו. ראש גדול לוקח על עצמו.

לא במובן של מסתכל לצדדים לפני שחוצה את הכביש כדי חחצות בבטחה ואחריות,

במובן של אני מטפל בדברים (מסויימים כמובן) אל תדאגי.

מקווה שמובן

בטחון בעיני זה אמירת הנני.

אני פה. תמיד. בכל מצב. קודם כל בפן האישי זוגי נפשי- אני פה, תמיד. קשוב.

ובפן המשפחתי, כספי וכל מה שמתלווה לזה.

הנני. 

לדעתי זה משהו ששני בני הזוג צריכים בזוגיות. לא יחודי לגבר למשל.

ייחודי זה יציבות, אחריות, אקטיביות.

מישהו שאפשר לסמוך עליו.

זה מצריך אחריות ומביא ביטחון.

היא כה חשובה וקריטית לאשה.

ולכן הפסוק שינה ולא כתב "אל תבטחי בבן"

אלא "אל תבטחו" מפני הרגישות שבהבנת נפשה

הענוגה של האשה הכמהה לבטוח בבן זוגה

לעמוד באיזה מבחן ציפיות כדי "להוכיח" שאתה גבר.

מה שיונתן קליין עזר לי להבין (כדאי לעשות גוגל), זה שאני לא צריך להיות משהו "אחר" כדי לזכות ב"תואר" הנכסף, אלא לכל אחד יש אריה בתוכו שרק מחכה לפרוץ, כשצריך פשוט להתחבר אליו ולנהל אותו נכון.

על הדרך המליצה, מכירים את השיר של אהרון רזאל "שאלו פעם את הרב שך ?למה אומרים שלא עשני גוי ולא אומרים שעשני יהודי? ענה הרב ואמר, הקב"ה עושה שלא תהיה גוי, אתה עושה שתהיה יהודי ".

דורשי רשומות אמרו שאותו דבר גם לגבי ברכת שלא עשני אישה 😀

גבר צריל להיות הסחע להישען עליו במערכת הזוגית, שלא ייבהל, שלא יירתע, כי אשה היא תנודתית מטבעה.

כשהגבר מראה יציבות ומשרה תחושת אחריות וביטחון, האשה יכולה להיות אשה באמת, וחרוב זה מה שמאפיין את כל מה שנשים יגידו שגברי בעינהן- פרמטרים שהמכנה המשותף בינהם הוא התכונות הללו.

לגבר אין תנודות? אין לו רגשות, שבירות, בירורים, מצבי רוח,

אני פשוט לא מבין מה הצפיה הזאת

אני נבהל

אני מפחד

אני לא תמיד יציב וחזק

מה אתן רוצות ממני??

חיפשתי מישהו רגיש, שידע להקשיב לי, שתהיה לנו תקשורת טובה. מישהו עניו, שאדע שירצה בטובתי.

את הביטחון וההתנהלות הכלכלית - דווקא אני מביאה לבית.

ודווקא קשה לי כשבעלי מנסה להיות "גבר" או כשהוא מתעקש על דברים. אני פחות מעריכה את זה. יותר מעריכה כשהוא מבין ומתחשב.

ודווקא שמחה כשהוא משתף ברגשות.

וחוץ מזה שבעלי הוא בן תורה אמיתי. שבאמת לא יודע "צורת מטבע" ולא מבין הרבה בעולם הזה. אבל הוא מביא לי את העולם הבא...

אז באמת, אל תחפש להיות מה שאתה לא. ובעזרת ה' תמצא את מי שתרצה דווקא מישהו כמוך.

טוב לשמוע עוד מבט על הגבריות

באמת מה שאת מתארת יותר תואם אותי

כנראה זה באמת משתנה בין כל אחד ואחת

גם בעלי היה אברך תקופה ארוכה מאוד,

וגם הוא בכלל לא מתעסק בענייני העולם הזה.

גם אני מאוד רציתי את התורה ועדיין אוהבת אותה מאוד, ומעצמי אני מאוד לוקחת אחריות ושולטת, וזה היה כביכול המצב הטסעי, עד שהבנתי שזה מפריע לי שזה לא כך. אז ברור שכל אשה נמשכת לדבר אחר, אבל הבחור שאל מה 'גברי' בעיננו. לא מה מידות טובות ומה בעיניינו הגדרה של החור צדיק.

דרך אגב מכירה לא מעט אברכים שמתמצאים בעויילם הזה ולמרות שהאשה המפרנסת העיקרית הם עדיין נוטלים אחריות על הניהול...

שאשה מפחדת בד"כ.

ברור שגבר יכול להישבר, להרגיש תנודתיות וכל מה שאמרת, אפילו מומלץ, להביע רגשות שהאשה תרגיש אותו!

הכוונה ביציבות זה שידע מה הוא רוצה מעצמו ויתנהג ככה.

אחריות, יותר במובן של יוזמה והובלה.

גבר הוא חץ, בחינת נותן.

אשה היא כלי, מקבלת.

בנפש, בגוף ובנשמה.

אצל אחת יציבות משמעותה בפן הכלכלי ואחד תרצה מישהו שהלוז שלו קבוע. סתם דוגמא.

אתן דןגמא מה חא מצטייר גברי- לא יודע לאן נצא לדייט תחליטי את.

לא בקטע של לשאול יש משהו ספציפי שתרצי?

אלא סןג של חוסר החלטיות כזה.

מקווה שהובנתי...

שוב מבהירה,

אם צמיד תמיד הוא מטיל את האחריות על הרעיונות לדייטים על הבחורה האם זה מעיד על גבריות?

לא יודע

אין לי רעיון

אין לי שמץ

על זו הדרך...

לא משהו חד פעמי ברור, ולא ממקום של נחמדות, את רוצה לבחור לאן ללכת?

חלק מהתלבושת

בהכי פרימיטיבי- מי שיש לו עמוד שידרה, נוכחות בטוחה ואת האפשרות לגונן "ולשמור על הבית".

יש הרבה מאד נשים ש"לובשות את המכנסיים בבית" וזה נוח לשני הצדדים וזה לא הופך את הגבר שלה לפחות גברי כל עוד היא מרגישה שהוא לגמרי יתמוך בה ויהיה שם בשבילה לא משנה מה

השתדלתי לא להגיב בנחרצות כי בסוף לכך זוג מה שמתאים לו.

דוגמא שהבאת בסוף היא בול ההגדרה של חוסר גבריות. יכול להיות שזה מתאים לזוג אבל גברי זה לא. 

שאנחנו עומדים במסדר באמצע הלילה, רטובים עד לשד עצמותינו ויש רוח קרה שלא מפסיקה להכות. רועדים עד כדי כאבי שרירים בבטן. המ"מ מסתכל עלינו בבוז מעורב ברחמים, הוא בדיוק רטוב כמונו ולא רועד, עומד יציב.

אני מחליט להשתלט על הנשימות שלי, מנסה לנשום עמוק מהאף ומתחיל להרגיע את הקצב. אני יודע שבתוך הגוף שלי יש חום של יום קייצי רותח, 37°.

אני עם עיניים עצומות, שם לב שהפסקתי לרעוד. העושר פשוט מתפשט לי בתוך הגוף. אני מרגיש זקוף ויציב. לא יודע כמה זמן עבר אבל אני שומע את הקול של המפקד שלוחש לי "כל הכבוד גבר"

זאת הפעם הראשונה שהרגשתי זכר.

להיות זכר, זה לזכור שיש לך בפנים את כל הכוחות שאתה צריך כדי להתגבר. זה לצאת מאיזור הנוחות ולפעול. זה לרוץ קדימה גם עם כואב. וזה עוד הרבה דברים.

אם תרצה להרחיב אופקים ממליץ להתחיל עם הספר "דרך גבר". כדאי לך...

אבל אני בת ואני גם משתדלת להיות כזאת

אני חושבת שכולם צריכים להיות כאלה, זו גבורה פנימית, זה יהודי

אולי זה יותר חשוב לגברים באמת 

שנאמר "עמוד כגבר והתגבר"

אגב כתוב יפה 

לא התכוונתי להמעיט מהקושי

ומעולם לא חוויתי אותו 

(כן חוויתי אתגרים אחרים)

זה לא משנה לעובדה שחונכתי להתגבר על היצר ולקחת שליטה ואחריות על עצמי, כי חונכתי שיהודי = מל"ך (מוח לב כבד) 

להשליט את הרוח על המצב הגשמי

תמיד ראיתי באנשים אצילים ואמיצים כאלה דמויות לחיקוי, זה אופי של מנהיגים, וכל אחד צריך להנהיג את עצמו...

כשאני קראתי את הסיפור שלו בעיקר הייתי מבסוט מזה שעברתי את התקופה ההיא.

עכשיו אני רק שוכב קפוא בין השיחים במארבים ויזומות.

אז מאחל לך להשתדל לגמול חסד, לעמוד בניסיונות של צניעות ובעיקר לידות( קלות ככל האפשר )

אמן... 

(לא ממש הבנתי אותך בשורה השניה... בהצלחה בכל אופן)

אז בהצלחה באמת ותודה רבה

לכל אחד יש מהות זכרית ומהות נקבית.

מהות הנקבית היא להתמסר לההויה, הפנימית (או החיצונית) ומוכנות לחוות אותו ואילו תדר הזכרי להסתכל למציאות במשקפיים של התודעה.

לפי זה בסיפור לעיל, אם הייתי מתמסר לקור וממשיך לרעוד (ככל הנראה היה מתעורר בי גם רגש של כשלון והייתי מתבחבש עם זה)  הייתי במהות הנקבית. התודעה שהתעוררה בבחירתי ונכנסה לפעולה כביכול מבחוץ וגרמה לי לצאת מהסיטואציה, זאת המהות הזכרית.

באופן כללי, הגברים יותר מזדהים עם התדר הזכרי והנשים עם התדר הנקבי אבל ודאי שיש, במיוחד בדור הזה, המון נשים בתדר זכרי וגברים בתדר נקבי.

אם זה טוב או לא?

ממש גרוע!  זה מה שהורס את המשיכה המינית וזה תמצית הבעיה של כמעט כל הבעיות המיניות והרבה מהבעיות הזוגיות.

עייני בהקדמה לספר דרך גבר או בגרסא לנשים "אהובתי היקרה"

מעניין... אני לא אמורה להיות תמיד בתדר זכרי או תדר נקבי, זה לפי הסיטואציה ומה שהיא דורשת

פסיכולוג קליני (כמובן יהודי..)

זה נכון,

אבל באופן כללי התדר הנקבי זה הבית שלך. שם תהיי בפחות מאמץ ויותר רגועה.

אלה דברים שבאים לידי ביטוי בזוגיות ארוכת טווח ביתר שאת וביתר עוז אבל טוב להתכונן לפני.

הרחבת את דעתי

למרות שיש איזה קטע שזה שהגברים מתעורר החלק הנקבי זה קשור להתקרבות שלנו לגאולה,

בסוף ההתמסרות שתארת היא האידיאל,

מה לעשות שהעולם שלנו מורכב המבולבל ולכן אנחנו זקוקים לדעת ולשליטה

אבל באופן עקרוני לפחות בעיני ההתמסרות להויה היא האידאל

כך מסבירים גם את התדר הזכרי של הנשים היום, "אשת חיל עטרת בעלה"

זה נכון לאחרית הימים אבל בעולם הזה יש תפילין של יד ותפילין של ראש. קדושתו של תפילין של ראש גדולה יותר כי דווקא בתוך הבלבול ומורכבות רצה המלך לשכון.

ד"א מצידי, תן לי בקתה במדבר ותשאיר אותי בוויפאסנה, בתדר הנקבי שלי. מה נעשה שאדם לעמל יולד

אבל לא יודעת בדקתי עליו קצת בגוגל עכשיו לא עושה לי חשק לקרוא... נראה גס

מישהו גבוהה מהן, 1.70 פלוס עדיף. עם זיפים, ושרירי. 
מישהו שהיה בצבא עדיפות קרבי, אם אתה מופיע עם מדים ונשק בתמונות או אחרי מילואים קנית אותן . 

לא מדבר בכלל על רגשות פנימיים שלו. אחד שעומד על שלו לפעמים במחיר של לזלזל או לרמוס אחרים.  
 

בשום עולם

יצא לי להיתקל בכמה מקרים שגרמו לחשוב כך
1. בחורה שלמדה עם השותף שלי למרות שהוא עשה לא מעט דברים שמזלזלים בה, היא המשיכה להיפגש איתו. התחתנה עם מישהו אחר בסוף.

2. בחור שהיה מתייחס לא יפה אלי, ודיברתי עם מישהי (שהייתי בקשר טוב איתה)  שהייתה בחבורה שלו על זה כמה פעמים כדי להבין מה הסיבה. בסוף הם התארסו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.