סתם סתם..

האמת שאלה מעניינת. יש לי תחושה שלכל אחת תהיה תשובה שונה. 

תודה לכל המגיבים 😊

מרגיש לי פשוט שמצופה ממני כגבר להיות משהו מסויים שקשור לבטחון, הובלה וראליות בלי קשר או התחשבות באופי שלי ובמי שאני

או שאולי יש איכות גברית שמתבטאת אצל כל אחד דרך האופי ותכונות הנפש שלו

ומעריך שרוב המגיבות יסכימו. אבל אלו לא התכונות הגבריות היחידות.

תמצא את התכונות שכן יש בך ותחפש מישהי שזקוקה להן. 

נתת לי נקודה למחשבה

איזה איכויות יש בי שאני יכל לתת

תודה❤️

בהתאמה אישית לחצי השני בזוגיות

אין לדעתי מאפיינים קבועים וחד משמעיים לגבריות 

משהו שמשדר בטחון, שאפשר לסמוך עליו

זאת הגדרה לא מדויקת (אפשר להצמיד את ההגדרה הזאת לכמה וכמה תכונות שונות ).

אבל בעיני , כשגבר משדר בטחון , זה גברי 

נמצאות בכל פרט ופרט ששייך לקבוצה זו, כדרכן של סטיגמות.

התוכן שלהם תלוי תרבות והקשר.

משיח עם הרבה חברות-

כולן רוצות גבר, ואז כששואלים "מה זה גבר בעיניך" יש באמת מגוון של תשובות.

אבל, בהתחלה של קשרים ולפני שהן מכירות לעומק את הבנאדם- נראה לי לכולן חשוב לראות שהגבר מסוגל להוביל את ההתרחשות ויש לו ביטחון מסויים. 

זה פשוט דבר שכולנו רוצים להיות חזקים ונעימים תמיד אז לא כל כך ברור לי מה גברי בזה

ואם זה כן גברי אז זו בעצם בקשה להיות משהו בלי קשר למי שהגבר בפועל

במילה אחת- אחריות.

נראה לי פשוט צריך להיות הכי טוב שלך, להביא את עצמך למיטב, ומשם למצוא למי להעניק אותו כמו שכתבו..

אשתך לעתיד לא צריכה רק להרגיש בנוח איתך אלא גם בטוח איתך. זה נראה לי מה שהופך בחור מחבר פוטנציאלי לבעל פוטנציאלי.

(ואם זה מנחם אותך.. לא רוצה ללכלך אבל אתה בחברה טובה. היום הרבה גברים לצערנו לא לגמרי גבריים וכן להפך אצל נשים. השפעת התרבות. זו אחת הסיבות שאני מתחברת לאנשים מפריפריות... משהו בגבריות ובנשיות שם פחות מבולבל.)

לגבי טענת הגבריות - שמעתי מהרבה מדוייטות את מה שאת אומרת.

פותח השרשור - תנוח דעתך. אני שיא ה"גבר גבר" והמדוייטות הנ"ל מצאו סיבות אחרות לפסול... 

ביטחון זו התחושה שבעקבות זה...

תחושת בטחון זו אכן תכונה שאישה זקוקה לה מהגבר שלה. 

אני חושב שאחריות זו תכונה אוניברסלית. גם אשה צריכה להיות אחראית אם כי זה לא אחד מהדברים שיושבים לי בראש כשאני חושב על נשיות.

אולי יותר בכיוון שלא תהיה חסרת אחריות. 

ואם לדייק - אישה צריכה לתנהל בצורה מאוד מסויימת כדי שגבר יוכל להתנהל כך.

שימי לב שלא שללתי לחלוטין, אבל סייגתי מאוד. פרשנות לא נכונה לנ"ל יכולה להפוך את האיש לעבד ואת האשה לטפילה.

קצת מקצין כמובן.

אז לא בטוחה שהבנתי אותך

אשמח אם תכתבי לי במילותיך למה את מתכוונת באחריות אצל הגבר.

חג שמח!

כי אני מסכימה עם דברי הרב פרידמן ופשוט לא הבנתי מה הבעיה בעיניך. 

אם הבנתי אותך נכון, אז כן לבחורה יש חלק בזה כי יש משמעות לדינמיקה ביניהם. כל בחור שגדל בצורה בריאה הוא גבר באופן טבעי אבל מי שתוציא ממנו את המקום הזה תהיה מישהי שיכולה להעריך אותו. מישהי שנמצאת ביחס אליו במקום שהיא "מרימה עיניים" אליו. אחרת היא לא תוכל לכבד אותו. 

בד"כ בהתחלה כשאוהבים זה קל להתנהג ככה, אבל אח"כ אחרי חתונה וכו' כבר צריך להזכיר את זה לעצמנו ולפעול לפי הדרכה כי השגרה שוחקת...

אז בעצם זה תקין שגבר ירגיש לא מספיק גבר ליד נשים מסויימות שלא מתאימות לו והן ירגישו לא מספיק נשיות איתו כי הם לא מתאימים.

מה אומר?

עצמאות שמח גם לך

מלבד החלק של ה"תקין". אולי הייתי אומר שהם לא מתאימים זה לזו. אבל לא לזה התכוונתי.

התכוונתי שאם לא מבינים נכון את עניין נטילת האחריות שהרב דיבר עליה, הגבר יכול להפוך ל"אשם" בכל בעיה שצצה או לעבד שחייב לעשות הכל והאישה לילדה קטנה שמצפה שיעשו הכל בשבילה.

אם מבינים את דבריו כ"הגבר יקח על עצמו שהבעיה תפתר" (לצורך העניין, גם אם הפתרון בפועל יהיה על ידי האישה דווקא) ובמקביל האישה תישען על הגבר ותתן לו את התחושה שהיא בוטחת בו ובפתרון שלו והולכת אחריו - מצויין בעיני.

כן אני מסכימה איתך אבל זה נראה לי חשש רחוק, כי במציאות הרבה נשים יותר מדי לוקחות אחריות ולא סומכות על הבעל. זה יוצר מצב באמת עצוב... (אני אישית סובלת מזה בבית עם ההורים שלי...) אבל כן אני יכולה להבין אותך כי מי שלא לומד לעומק ורק שומע באופן שטחי יכול להסיק ככה. מי שלומד יודע שגם לאשה יש תפקידים ואחריות חחח

לכל אחת יש את הנקודה שיותר חשובה לה בגבריות. במקרה שלך בעל שלוקח אחריות.

בקרוב בע"ה יגיע זה שחסרה לו אישה נשית ונפעלת וישפיע עלייך שפע של טוב (ואחריות ;) ). 

הגענו למסקנה שהכל שטויות במיץ עגבניות?

העיקר שטוב לזוג ביחד ומתאימים. כל השאר זה רק נושא להתפלספות בפורומים..

כל אדם הוא עולם ומלואו

מזל שהקב"ה מזווג זיווגים

אחריות במובן של לקיחת אחריות, ויוזמה.

אני מטפל בדברים. אני דואג לזה.

'עלי' מה שנקרא.

אפשר לסמוך עליו. ראש גדול לוקח על עצמו.

לא במובן של מסתכל לצדדים לפני שחוצה את הכביש כדי חחצות בבטחה ואחריות,

במובן של אני מטפל בדברים (מסויימים כמובן) אל תדאגי.

מקווה שמובן

בטחון בעיני זה אמירת הנני.

אני פה. תמיד. בכל מצב. קודם כל בפן האישי זוגי נפשי- אני פה, תמיד. קשוב.

ובפן המשפחתי, כספי וכל מה שמתלווה לזה.

הנני. 

לדעתי זה משהו ששני בני הזוג צריכים בזוגיות. לא יחודי לגבר למשל.

ייחודי זה יציבות, אחריות, אקטיביות.

מישהו שאפשר לסמוך עליו.

זה מצריך אחריות ומביא ביטחון.

היא כה חשובה וקריטית לאשה.

ולכן הפסוק שינה ולא כתב "אל תבטחי בבן"

אלא "אל תבטחו" מפני הרגישות שבהבנת נפשה

הענוגה של האשה הכמהה לבטוח בבן זוגה

לעמוד באיזה מבחן ציפיות כדי "להוכיח" שאתה גבר.

מה שיונתן קליין עזר לי להבין (כדאי לעשות גוגל), זה שאני לא צריך להיות משהו "אחר" כדי לזכות ב"תואר" הנכסף, אלא לכל אחד יש אריה בתוכו שרק מחכה לפרוץ, כשצריך פשוט להתחבר אליו ולנהל אותו נכון.

על הדרך המליצה, מכירים את השיר של אהרון רזאל "שאלו פעם את הרב שך ?למה אומרים שלא עשני גוי ולא אומרים שעשני יהודי? ענה הרב ואמר, הקב"ה עושה שלא תהיה גוי, אתה עושה שתהיה יהודי ".

דורשי רשומות אמרו שאותו דבר גם לגבי ברכת שלא עשני אישה 😀

גבר צריל להיות הסחע להישען עליו במערכת הזוגית, שלא ייבהל, שלא יירתע, כי אשה היא תנודתית מטבעה.

כשהגבר מראה יציבות ומשרה תחושת אחריות וביטחון, האשה יכולה להיות אשה באמת, וחרוב זה מה שמאפיין את כל מה שנשים יגידו שגברי בעינהן- פרמטרים שהמכנה המשותף בינהם הוא התכונות הללו.

לגבר אין תנודות? אין לו רגשות, שבירות, בירורים, מצבי רוח,

אני פשוט לא מבין מה הצפיה הזאת

אני נבהל

אני מפחד

אני לא תמיד יציב וחזק

מה אתן רוצות ממני??

חיפשתי מישהו רגיש, שידע להקשיב לי, שתהיה לנו תקשורת טובה. מישהו עניו, שאדע שירצה בטובתי.

את הביטחון וההתנהלות הכלכלית - דווקא אני מביאה לבית.

ודווקא קשה לי כשבעלי מנסה להיות "גבר" או כשהוא מתעקש על דברים. אני פחות מעריכה את זה. יותר מעריכה כשהוא מבין ומתחשב.

ודווקא שמחה כשהוא משתף ברגשות.

וחוץ מזה שבעלי הוא בן תורה אמיתי. שבאמת לא יודע "צורת מטבע" ולא מבין הרבה בעולם הזה. אבל הוא מביא לי את העולם הבא...

אז באמת, אל תחפש להיות מה שאתה לא. ובעזרת ה' תמצא את מי שתרצה דווקא מישהו כמוך.

טוב לשמוע עוד מבט על הגבריות

באמת מה שאת מתארת יותר תואם אותי

כנראה זה באמת משתנה בין כל אחד ואחת

גם בעלי היה אברך תקופה ארוכה מאוד,

וגם הוא בכלל לא מתעסק בענייני העולם הזה.

גם אני מאוד רציתי את התורה ועדיין אוהבת אותה מאוד, ומעצמי אני מאוד לוקחת אחריות ושולטת, וזה היה כביכול המצב הטסעי, עד שהבנתי שזה מפריע לי שזה לא כך. אז ברור שכל אשה נמשכת לדבר אחר, אבל הבחור שאל מה 'גברי' בעיננו. לא מה מידות טובות ומה בעיניינו הגדרה של החור צדיק.

דרך אגב מכירה לא מעט אברכים שמתמצאים בעויילם הזה ולמרות שהאשה המפרנסת העיקרית הם עדיין נוטלים אחריות על הניהול...

שאשה מפחדת בד"כ.

ברור שגבר יכול להישבר, להרגיש תנודתיות וכל מה שאמרת, אפילו מומלץ, להביע רגשות שהאשה תרגיש אותו!

הכוונה ביציבות זה שידע מה הוא רוצה מעצמו ויתנהג ככה.

אחריות, יותר במובן של יוזמה והובלה.

גבר הוא חץ, בחינת נותן.

אשה היא כלי, מקבלת.

בנפש, בגוף ובנשמה.

אצל אחת יציבות משמעותה בפן הכלכלי ואחד תרצה מישהו שהלוז שלו קבוע. סתם דוגמא.

אתן דןגמא מה חא מצטייר גברי- לא יודע לאן נצא לדייט תחליטי את.

לא בקטע של לשאול יש משהו ספציפי שתרצי?

אלא סןג של חוסר החלטיות כזה.

מקווה שהובנתי...

שוב מבהירה,

אם צמיד תמיד הוא מטיל את האחריות על הרעיונות לדייטים על הבחורה האם זה מעיד על גבריות?

לא יודע

אין לי רעיון

אין לי שמץ

על זו הדרך...

לא משהו חד פעמי ברור, ולא ממקום של נחמדות, את רוצה לבחור לאן ללכת?

חלק מהתלבושת

בהכי פרימיטיבי- מי שיש לו עמוד שידרה, נוכחות בטוחה ואת האפשרות לגונן "ולשמור על הבית".

יש הרבה מאד נשים ש"לובשות את המכנסיים בבית" וזה נוח לשני הצדדים וזה לא הופך את הגבר שלה לפחות גברי כל עוד היא מרגישה שהוא לגמרי יתמוך בה ויהיה שם בשבילה לא משנה מה

השתדלתי לא להגיב בנחרצות כי בסוף לכך זוג מה שמתאים לו.

דוגמא שהבאת בסוף היא בול ההגדרה של חוסר גבריות. יכול להיות שזה מתאים לזוג אבל גברי זה לא. 

שאנחנו עומדים במסדר באמצע הלילה, רטובים עד לשד עצמותינו ויש רוח קרה שלא מפסיקה להכות. רועדים עד כדי כאבי שרירים בבטן. המ"מ מסתכל עלינו בבוז מעורב ברחמים, הוא בדיוק רטוב כמונו ולא רועד, עומד יציב.

אני מחליט להשתלט על הנשימות שלי, מנסה לנשום עמוק מהאף ומתחיל להרגיע את הקצב. אני יודע שבתוך הגוף שלי יש חום של יום קייצי רותח, 37°.

אני עם עיניים עצומות, שם לב שהפסקתי לרעוד. העושר פשוט מתפשט לי בתוך הגוף. אני מרגיש זקוף ויציב. לא יודע כמה זמן עבר אבל אני שומע את הקול של המפקד שלוחש לי "כל הכבוד גבר"

זאת הפעם הראשונה שהרגשתי זכר.

להיות זכר, זה לזכור שיש לך בפנים את כל הכוחות שאתה צריך כדי להתגבר. זה לצאת מאיזור הנוחות ולפעול. זה לרוץ קדימה גם עם כואב. וזה עוד הרבה דברים.

אם תרצה להרחיב אופקים ממליץ להתחיל עם הספר "דרך גבר". כדאי לך...

אבל אני בת ואני גם משתדלת להיות כזאת

אני חושבת שכולם צריכים להיות כאלה, זו גבורה פנימית, זה יהודי

אולי זה יותר חשוב לגברים באמת 

שנאמר "עמוד כגבר והתגבר"

אגב כתוב יפה 

לא התכוונתי להמעיט מהקושי

ומעולם לא חוויתי אותו 

(כן חוויתי אתגרים אחרים)

זה לא משנה לעובדה שחונכתי להתגבר על היצר ולקחת שליטה ואחריות על עצמי, כי חונכתי שיהודי = מל"ך (מוח לב כבד) 

להשליט את הרוח על המצב הגשמי

תמיד ראיתי באנשים אצילים ואמיצים כאלה דמויות לחיקוי, זה אופי של מנהיגים, וכל אחד צריך להנהיג את עצמו...

כשאני קראתי את הסיפור שלו בעיקר הייתי מבסוט מזה שעברתי את התקופה ההיא.

עכשיו אני רק שוכב קפוא בין השיחים במארבים ויזומות.

אז מאחל לך להשתדל לגמול חסד, לעמוד בניסיונות של צניעות ובעיקר לידות( קלות ככל האפשר )

אמן... 

(לא ממש הבנתי אותך בשורה השניה... בהצלחה בכל אופן)

אז בהצלחה באמת ותודה רבה

לכל אחד יש מהות זכרית ומהות נקבית.

מהות הנקבית היא להתמסר לההויה, הפנימית (או החיצונית) ומוכנות לחוות אותו ואילו תדר הזכרי להסתכל למציאות במשקפיים של התודעה.

לפי זה בסיפור לעיל, אם הייתי מתמסר לקור וממשיך לרעוד (ככל הנראה היה מתעורר בי גם רגש של כשלון והייתי מתבחבש עם זה)  הייתי במהות הנקבית. התודעה שהתעוררה בבחירתי ונכנסה לפעולה כביכול מבחוץ וגרמה לי לצאת מהסיטואציה, זאת המהות הזכרית.

באופן כללי, הגברים יותר מזדהים עם התדר הזכרי והנשים עם התדר הנקבי אבל ודאי שיש, במיוחד בדור הזה, המון נשים בתדר זכרי וגברים בתדר נקבי.

אם זה טוב או לא?

ממש גרוע!  זה מה שהורס את המשיכה המינית וזה תמצית הבעיה של כמעט כל הבעיות המיניות והרבה מהבעיות הזוגיות.

עייני בהקדמה לספר דרך גבר או בגרסא לנשים "אהובתי היקרה"

מעניין... אני לא אמורה להיות תמיד בתדר זכרי או תדר נקבי, זה לפי הסיטואציה ומה שהיא דורשת

פסיכולוג קליני (כמובן יהודי..)

זה נכון,

אבל באופן כללי התדר הנקבי זה הבית שלך. שם תהיי בפחות מאמץ ויותר רגועה.

אלה דברים שבאים לידי ביטוי בזוגיות ארוכת טווח ביתר שאת וביתר עוז אבל טוב להתכונן לפני.

הרחבת את דעתי

למרות שיש איזה קטע שזה שהגברים מתעורר החלק הנקבי זה קשור להתקרבות שלנו לגאולה,

בסוף ההתמסרות שתארת היא האידיאל,

מה לעשות שהעולם שלנו מורכב המבולבל ולכן אנחנו זקוקים לדעת ולשליטה

אבל באופן עקרוני לפחות בעיני ההתמסרות להויה היא האידאל

כך מסבירים גם את התדר הזכרי של הנשים היום, "אשת חיל עטרת בעלה"

זה נכון לאחרית הימים אבל בעולם הזה יש תפילין של יד ותפילין של ראש. קדושתו של תפילין של ראש גדולה יותר כי דווקא בתוך הבלבול ומורכבות רצה המלך לשכון.

ד"א מצידי, תן לי בקתה במדבר ותשאיר אותי בוויפאסנה, בתדר הנקבי שלי. מה נעשה שאדם לעמל יולד

אבל לא יודעת בדקתי עליו קצת בגוגל עכשיו לא עושה לי חשק לקרוא... נראה גס

מישהו גבוהה מהן, 1.70 פלוס עדיף. עם זיפים, ושרירי. 
מישהו שהיה בצבא עדיפות קרבי, אם אתה מופיע עם מדים ונשק בתמונות או אחרי מילואים קנית אותן . 

לא מדבר בכלל על רגשות פנימיים שלו. אחד שעומד על שלו לפעמים במחיר של לזלזל או לרמוס אחרים.  
 

בשום עולם

יצא לי להיתקל בכמה מקרים שגרמו לחשוב כך
1. בחורה שלמדה עם השותף שלי למרות שהוא עשה לא מעט דברים שמזלזלים בה, היא המשיכה להיפגש איתו. התחתנה עם מישהו אחר בסוף.

2. בחור שהיה מתייחס לא יפה אלי, ודיברתי עם מישהי (שהייתי בקשר טוב איתה)  שהייתה בחבורה שלו על זה כמה פעמים כדי להבין מה הסיבה. בסוף הם התארסו.

הכל בר תיקון בכל שלב.

חוץ ממה המעורבות בו בעיות נפשיות שלא ניתנות לטיפול.

מה שכן, לפעמים הדרך לתיקון כרוכה בעבודה גדולה, אמיתית, כואבת, מורכבת, מאמצת, דורשת...

השאלה אם יש מספיק אומץ

מתמודדי נפש עם בעיות שלא ניתנות לטיפול נשואים.

אמרתי שהדלת עלולה להיסגר כשהתמודדות נפשית מעיבה על זוגיות בצורה אלימה ורעילה.

לא אמרתי שמתמודדי-נפש לא יכולים לחיות חיי נישואין אוהבים, מיטיבים ונעימין.

אם דלת ננעלה

לא משנה אם אתה נעלת או מישהו אחר

תמיד ישארו דלתות נוספות

בכל נושא ובפרט באהבה

עם עבודה נכונה

הדלת הבאה יכולה להוביל למקום טוב יותר

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?