ההסבר המקובל (שאני לא חותם עליו) הוא שהטקסים נדחו לשעה 11 כדי שכולם יוכלו להגיע בנחת לבתי העלמין, גם בלי לצאת מהבית בשעה מאוד מוקדמת, לכן הצפירה זזה גם כן בשעה.

אבל אז נשאלת השאלה למה לא הזיזו גם ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בשביל האחידות. לשאלה הזו אין לי תשובה...

שישימו שיר מדכא במקום, שלא יהיה כלום, שיכרזו דקה דומיה.

למה במצב מלחמה כשהילדים שלי עדיין בחרדות מהאזעקות הם צריכים להיבהל סתם? לא מספיק הבומים כל היום? לא מספיק כל האזעקות ששמעו בחייהם הקצרים?

יש למישהו הסבר הגיוני לדבר הזה?

למה מנפצים בפורים צריך להימנע כי זה מחזיר את החיילים לקרב (מקובל לגמרי ואני ממש בעד) אבל לא להימנע מצפירות שמפחידות את הילדים לחינם?

*בכניסה למקלט מונח הקיטבג שלי, ארוז היטב למלחמה.*

זיכרון לכך שגם שגרת חיי המדומה, יכולה להיקטע ברגע אחד,

ותוך שעתיים כבר אמצא את עצמי על סיפה של מלחמה.

*ומסביב לקיטבג מקלט.*

כבר התרגלנו אליו,

כאילו זה נורמלי שאנחנו המדינה היחידה בעולם-

שבה יש חוק שבכל בית צריך להיות מקלט נגד טילים.

תזכורת תמידית לשבריריות הקיום בארץ הזאת,

שהיא מוכת קוצים ושמש ואהובה כל כך למרות זאת או בגלל זאת.

*וכרגיל בצפירה שהייתה בשבוע שעבר לא הייתי מוכן*

*ובשנייה הראשונה הלב קפץ וחיפש מאיפה יורים.*

אחר כך אמרו לי שלא הייתי היחיד.

וזה דבר עמוק מאוד:

שאת צפירת הזיכרון משמיעים בדיוק אותם צופרים מהם נשמעות אזעקות חיינו.

ממש כמו תקיעת השופר בראש השנה, שנקרא אף הוא יום הזיכרון- והתקיעה שבו הזכירה את תקיעת המלחמה.

*והצפירה,*

*לא רפיון היא יוצרת אצלי*

*אלא התעוררות גדולה.*

כמו תקיעת שופר-

מזכירה לי את שבריריות החיים.

ומתוכה אני רוצה להיות ראוי למי שכבר איננו,

וחשוב מכך:

לאחוז חזק יותר במי שיֶשְׁנוֹ

🌱

מתוך קבוצות הווטסאפ השקטות של "מפגש ישראלי". תוכן ייחודי מנתנאל אלינסון.

ויש מציאות בחיים לפעמים שגם לילדים צריך להסביר את המציאות שיש בה אתגרים.

לילדים זה קשה, אפשר לנצל זאת לחינוך להערכה גם כשקשה.

יש להם מספיק קשיים שאין איך לפתור אותם, קושי מצפירה זה פתיר אם מישהו קצת היה חושב.

קיצור אין פואנטה.

סתם פרקתי.

יש מחיר מסוים של קושי בדרך, אבל הוא לא במטרה להקשות.

איך היית מציעה לפתור?

באמת שואל 

צפירה שתשמע כמו צפירה שלפני שבת

הצופר משמיע צפירה ברגע שמקבל חיבור לחשמל. ומפסיק כאשר החשמל נסגר.  

הצפירות העולות ויורדות מופעלות בחיבור וניתוק לסירוגין של החשמל.

זה לא רמקולים של מערכת שמע, שאפשר לשלוט בעצמה ובצליל המופק.  

חלק אכן יודעים לתת שמע

ראה ערך "צבע אדום" בעוטף עזה

ועם הכנה ראויה, גם ילד יכול להבין את זה.

נפצים נשמע בדיוק כמו ירייה, אבל צפירה נשמעת אחרת.

אבל אולי אכן נכון להנמיך קצת.

לק"י

(בתקופות של אזעקות).

הלוואי שהיו מוציאים אותם מהחוק... כמו האופנועים הרועשים.

כשכתבתי "אנחנו" התכוונתי לדור שלנו ולכל אלה שלפניו.

לק"י

אפשר למצוא משהו פחות דומה.

העניין הוא דקת דומיה, לא הקול הספציפי הזה.

(סתם לדוגמא, בתקופות מסויימות שמעתי שהחליפו את הקול של האמבולנסים כי הוא דומה לאזעקות.

לא בטוחה שזו הסיבה, או שזה סוג מסויים שמשמיע קול אחר. אבל אם זה באמת שינוי מכוון- זה מבורך).

יחד עם זאת, אני לא פוסל את השינוי. זה אכן דבר שאפשר לדון בו.

אני לא גדלתי בתור ילדה בת 4 ופחות מזה עם אזעקות כמו הילדים שלי

ובאותה מידה אפשר לומר שכמו שההורים שלנו בתור חיילים שרדו את הזיקוקים אז שגם עכשיו ישרדו

אבל זה לא דומה לפעם כמו שהאזעקות לילדים לא דומות לפעם

ראשית, אני לא חושב שיש השוואה מליאה בין פוסט-טרואמתיים משדה קרב לבין רגישות בעקבות אזעקה. ולכן זיקוקים זה קצת שונה.

יחד עם זאת, אנא ראי כאן נכון, אני לא מקדש את זה - צעירים מעל עשרים

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה