הבנתי שזה מהורדה בבית שחי עם סכין,
שזה יוצר פגמנטציה, משהו כזה.
למישי יש ניסיון עם זה?
עשיתי לייזר בעבר, אז צומח לי שם לאט יותר,
אבל עדיין זה כהה, מבאס אותי
ואני אמשיך להוריד עם סכין כנראה
כי לייזר נוסף לא אופציה
הבנתי שזה מהורדה בבית שחי עם סכין,
שזה יוצר פגמנטציה, משהו כזה.
למישי יש ניסיון עם זה?
עשיתי לייזר בעבר, אז צומח לי שם לאט יותר,
אבל עדיין זה כהה, מבאס אותי
ואני אמשיך להוריד עם סכין כנראה
כי לייזר נוסף לא אופציה
ואם יש לך אפשרות להשקיע אז אולי כדאי ללכת על מכשיר בראון (לא יודעת אבל אם הוא בטיחותי בהריון/הנקה
הבנתי שזה גנטי.... אצלי זה קורה בעיקר בהריונות
בנותיי הקדושות, הטהורות והתפוחות, 🤰
ברוכות הבאות לשרשור שיעלה אתכן למדרגות גבוהות!
ידוע שאישה לפני אחרי ובאמצע היא כמרכבה לשכינה,
אך לעיתים המרכבה עושה פנצ'ר... וזו פשוט פדיחההההה!
אולי בטעות, עם מח של פירה
העברת רב קו בתור אצל הרופא?
או אולי בחדר לידה, מול צוות של מומחים,
פלטת שטויות שגרמו לכולם להיות המומים? 😱
אנא, פרקי את שקי הדמעות והצחוק,
ספרי לי על פדיחה, גם אם היא מהעבר הרחוק!
האם בכית כי נגמר החלב במקרר? 🍅
או ששכחת איך קוראים לבעל שאיתך מתגורר?
אני אתחיל בווידוי אישי ומרטיט:
פעם, בשיא התפיחות והחום הכבד,
ניגשתי לשכנה עם חיוך די עובד.
ליטפתי לה את הבטן בשמחה וגילה,
התעניינתי בחום ואהבה: "נו, מתי הלידה?"
היא הביטה בי במבט קצת מוזר...
ואמרה: "הרבנית, זה סתם מאפה שנשאר!" 🥐
עכשיו תורכן, צדקניות יקרות!
אל תהיו חסודות ושתקניות,
ספרו על הבלבול, על הטימטום ועל השטיות.
מה אמרה המיילדת? איך הגיב הבעל הקדוש?
והאם הצלחתן בסוף לא לתלוש לעצמכן את הראש? 🤯
מחכה לסיפוריכן בכיליון עיניים,
שתזכו לבנים זכרים ולבנות עם לחיים פעמיים! 🤱✨
🫣
רעיונות לתחנות יתקבלו בברכה! בני 10 ומטה
יצירה ממה שיש בבית
הכנת אוכל-קישוט קאפקייקס או משהו בסגנון
שאחד מהילדים יכין ריקוד וילמד את כולם
הגדולים זוכרים מה יש בשוק פורים בבית הספר?
בכל אופן, התחנות הקלאסיות:
מחט בערמת שחת
חדר חושך
מציאת מספר (בתוך לוח עם הרבה מספרים בכל מיני גדלים)
קליעה למטרה
(יש עוד, כבר לא זוכרת...)
הבית ייראה כאילו עברה עליו מלחמה (מה שנכון, סוג של)
אבל העיקר שהילדים יהיו מאושרים🥰
אם נשארו בקבוקים משבת, ממלאים רבע בקבוק מים,
מסדרים במשולש ומפילים עם כדור.
מסדרים מסלול מסולסל, אפשר עם מגנטים, קשקשים, חבל, מה שיש בהישג יד.
נותנים להם מראה (לא פיצית) ובעזרת המראה הם צריכים ללכת אחורה לאורך המסלול.
(אם לא מובן אשמח לפרט, כי זה פשוט וקלאסי לשוק פורים ביתי)
באולינג
קליעה למטרה
לחפש זוג לנעל בתוך ערימת נעליים
למצוא מילה/ תמונה בתוך דף מלא מילים ותמונות
הליכה על צעדים מודבקים על רצפה תוך הסתכלות במראה
מחט בערימת שחת
מסלול מכשולים
לזרוק כובע על "ראש"/ טבעת על מקל
או שהןעברו למקום מוגן.
כדאי לברר ספציפית לפי בית חולים.
חולים. מבחינת חדרי לידה, אשפוז וכו'
מנסה לחפש ולא מצליחה למצוא. אם את יודעת איפה את רוצה ללדת אפשר לברר ישירות מולם
אולי משהי יודעת מה קורה בבתי חולים בירושלים?
מבינה שעין כרם החדרי לידה הרגילים ממוגנים?

מחליפה את הגננת הקבועה בשלושה גנים.
יש גן אחד קשה ממש שאני משקיעה את הכוחות שאין לי שם.. היום קיבלתי מהורי הגן מתנה למשלוח מנות ביימי על סך 80 ש"ח.. נעלבתי קשות, לא הגבתי אפילו מרוב שמתחשק לי לזרוק להם את זה בפרצוף.ז
אשמח לשמוע בתור אימהות מה אתן חושבות? האם יש סך מינימלי שמכובדים להביא או שהיום בגלל שיש שתי גננות ושתי סייעות פשוט התקמצנו על הכסף?
שעבדתי הרבה שנים בחינוך
ומה שהכי שימח אותי
זה מילים טובות.
אנשים שהודו מפורט
הורים ששמו לב לדברים בגן.
המתנה הכספית היא לא הפונקציה
מסכימה ששובר בסכום הזה זה מרגיש זעום.
אבל מודה שאני כאמא אם היו אומרים לי שנותנים משלוח מנות לגננת משלימה, ב80 שח, הייתי חושבת שזה מושקע מאד ואולי אפילו קצת מוגזם... בסוף פןגשת את הילדים יום וחצי בשבוע, ולא מתעסקת בניהול הגן...
ברור שהעבודה שלך קשה וחשובה, והתודה היא באמת מכל הלב! וביחד עם זה, נשמע הגיוני שסכוםנגבוה יותר יושקע בסייעת ובגננת הקבועה
גיסתי ילדה לפני 3 שבועות בן
בלידה קלילה
מהירה
כתבה שיש לה התחלה של צירים ותוך פחות משעתיים ילדה
אז כן
אני לגמרי מקנאה
ממממממממש
בלי ניתוח
בלי תפרים
בלי זירוזים
בלי דיכאון אחרי זה בעקבות כל זה
בלי שאריות שיליה
בלי רופא פרטי שעולה 30,000
בלי כל זה
אמא
איך קשה לי
אבל כשאני חושבת על זה לעומק - אני מעדיפה שאחיותיי וגיסותיי (ובנותיי בבוא העת) יעברו לידות קלילות וטובות, ושאני זו שאקח את כל "הסבל המשפחתי" בנושא הזה...
כי למה שגם אני וגם הן נסבול? אם הן יסבלו גם כן זה לא יעזור לי להרגיש טוב יותר עם הסבל שלי...
(וב"ה שבנושאים אחרים אני לכאורה הרווחתי יותר מהן, ואולי הן מקנאות בי...)
)אנונימית בהו"לאני פשוט אוהבת את בנות משפחתי, ובעיקר - הן מפרגנות לי ומחבקות אותי על הקשיים שעברתי, וזה מה שהכי חשוב...
יכול להיות שגיסתך לא מספיק מנסה להבין אותך ולפרגן לך, ולכן עוד יותר קשה לך עם "החיים הקלים" שלה?
(אני גם הבכורה במשפחה, וגם התחתנתי מוקדם יותר בפער גדול מכולם, אז אני מרגישה חצי אמא שלהן, ואולי מזה נובע הרצון שלי לגונן עליהן...)
אבל קליל זה לא...
גם לידה מהירה, בלי זירוז או תפרים יכולה להיות קשה מאד, ועם שאריות שליה.
ודיכאון אחרי לידה - גם אני מקנאת במי שאין לה
יש הרבה גורמים לזה, ולידה קשה היא רק אחד מהם...
בכלל לא פשוט לי. והיו לנו כל מיני משברים בעקבות זה.
לכל אחד יש את הניסיונות שלו, ולא תמיד רואים מבחוץ...
אוהבת כשמגיעים רגעי קנאה
כי זה שם זרקור על איפה כואב לי בנפש
זה רגע של הארה
הבנה מה מטריד את הנפש
זה חצי הדרך לריפוי ושיפור החיים
לא תמיד אפשר לשנות נתונים
בעבר וודאי שלא
לפעמים גם נתוני הווה ועתיד
לא ניתנים לשליטה
אבל הנתונים לא בהכרח קובעים את איכות החיים
אלא הבחירה מה לעשות איתם
איך לתכנן את החיים
מה ללמוד וליישם בהם
גם כשיש נתונים מורכבים
החיים יכולים להיות מאושרים
ספציפית לעניין לידה
מתוך 4 לידות
חוויתי אחת שדומה למה שתארת (לידת הויבק שלי)
אבל הלידה הטובה שלי היתה הלידה האחרונה
כי הגעתי אליה הכי מוכנה נפשית
(ולמרות שהיו בה קצת סיבוכים)
ספציפית לעניין הלידות בדרך כלל אין בחירה, אבל כן יש בחירה איך להסתכל על זה. והתובנה הזו בהחלט יכולה להועיל בעניינים אחרים.
תודה לך!
ואיך זה קשור אליך?
יש עוד כאלה שיולדות ככה.. ויש כאלה אחרת ואף לידה לא דומה לשניה. גם אצל אותה אישה.
אגב פעם היתה לי לידה כזאת שתוך שעתיים ילדתי, זאת הלידה הכי טראומתית מכולן.. זה שלא היה ניתוח או תפרים או שאריות שיליה או לא יודעת מה-לא אומר שהלידה היתה קלילה.
וחוץ מזה שכל מה שמנית שם זה קצת יותר, איך נאמר, נדיר... כך שבאמת מגיע לך הבנה, הכלה, עזרה וחיבוק.
הוא בכיתה ז והיחיד בלי טלפון מהכיתה... לרוב יש סמארטפון והם כל היום בטיקטוק ואין מצב שאני מסכימה לקנות לו כזה מכשיר. אבל כן חשוב לי שיוכל להתקשר אלינו אם פספס את ההסעה בלי להזדקק לטובות של אנשים וגם שיוכל לקבל הודעות מאיתנו...
יש רעיונות למכשיר?
ויש דבר כזה וואצאפ שיהיה פתוח רק עם ההורים והוא לא יוכל להצטרף לכל הקבוצות שיש?
אשמח למחשבות וטיפים בעניין...
אני לא מכירה אפליקציה שחוסמת קבוצות או פונקציות בוואטסאפ אבל ממליצה על פמילי לינק שמאפשרת לחסום אפליקציות לא רצויות וגם מגבילה שעות.
הנחוצות.
לחברה יש.
טלפון מקשים, בגדול טיפש, אבל יש בו מה שצריך- מוביט, טלפון, ווצאפ, וויז וכו.
טיקטוק אין איך להוריד שם חחח.
יותר קל בעיניי מכל מיני אפליקציות חסימה על מכשירים רגילים.
לגבי חסימה של וואצאפ
יש סינונים שיכולים לחסום צפייה בסטטוס
יש כאלה שחוסמים גם צפייה בסרטוני ווידאו וגישה לקישורים
ככה שכל עוד לא מצרפים אותו לקבוצה הוא לא יוכל להצטרף.
יש פלאפונים שאפשר רק להתקשר ולשלוח הודעות, זה פתרון ליצירת קשר עם ההורים.
אבל בעיני בגיל הזה צריך גם להיות ערים לזה שאם לכולם יש ווטצאפ, זה יכול ממש לבודד אם אין.
אם יש ווטצאפ אי אפשר להגביל הצטרפות לקבוצות.
אבל כן אפשר להתנות ווטצאפ בזה שיש לכם גישה לווטצאפ, ואתם פעם בכמה זמן מסתכלים ביחד בקבוצות,
יש פלאפונים חצי טאצ' שיש בהם רק ווטצאפ ואין שום אפשרות להוריד אפליקציות אחרות, בעיני בגיל הזה זה הפתרון הכי מוצלח.
ואפשר סמארטפון עם פמילי לינק ולחסום את כל האפליקציות חוץ מווטאטפ.
והכי חשוב בעיני בגיל הזה, במיוחד כשרוצים להציב גבולות שלא מקובלים בסביבה החברתית שלו, זה לתקשר איתו על זה, להציב גבולות חד משמעית, אבל גם לשמוע אותו.
שיואמי חצי טאץ
רק עם האפליקציות שאנחנו צריכים
בנק, מוביט, פנגו וכו
ואין אפשרות להוריד עוד אפליקציות
לא נראלי שיש דרך לחסום וואצפ חלקית
"לוקחים אחריות" שמצעסקים המון עם אתגרים המסכים בדורנו, ממה שהבנתי כן ממליצים לקנות סמארטפון אם לכולם יש..
בעצם זה הדרך להיות מחובר חברתית היום ואם רק לא אין כנראה שהוא משלם על זה מחיר גבוה בפן החברתי...
ולא בטוח שזה גם משתלם לכם חינוכית
עכשיו הוא לא בטיקטוק
עוד כמה שנים יהיה בן 18 ויעשה מה שבא לו ואולי ירצה "להתנקם" על כל השנים שהיה חסום למרות שכולם היו שם, ורק הוא היה בחוץ ואז ייכנס לזה בלי שום איזונים..
עדיף לבנות את האיזונים יחד איתו מול המסכים ולא למנוע ממנו הכל ואז הוא ייפול לתוך כל האתגר הזה לבד בלי שום חסמים ואיזונים...
זה מה ששמעתי מלוקחים אחריות ובכלל התובנות שלהם מאוד מעניינות ומאוד מחכימות..