זוכרים שהזהרתי מפני טראמפ?
אז הנה זה בא.
חסד לאומית חטאת.
זוכרים שהזהרתי מפני טראמפ?
אז הנה זה בא.
חסד לאומית חטאת.
שיחות הגרעין עם איראן, ההסכם להפסקת אש עם הח׳תים, ועכשיו פורסם על ויתור לסעודים- הסרת התנאי לשיתוף פעולה בגרעין אזרחי תמורת נורמליזציה עם ישראל
אבל יש מצב שזה יגיע.
טראמפ הוא הזדמנות,הוא גם הוריד את מסך התירוצים - כבר אין אמברגו נשק ואין חשש מאי ווטו במועצת הביטחון. אין גלאנט ואין הרצי. הוא גם אמר כמה פעמים שעלינו לעשות את מה שצריך.
אבל כשטראמפ הבהיר שכל החטופים צריכים להשתחרר עד שהוא נכנס - ממשלת ישראל דרשה רק את המספר שדנו עליו חצי שנה קודם ובאותם מחירים מטורפים.
טראמפ כמה פעמים אמר לפתוח על עזה את שערי הגיהנום ומשום מה אנחנו עדיין במקום לצאת בכוחות מלאים למבצע מכריע, ממשיכים במדיניות הססנית של 'להגביר לחץ' בצורה מדורגת.
גם בנוגע לאירן, טראמפ ואנשיו אמרו כמה פעמים שעלינו לעשות מה שנכון - משום מה עדיין נתניהו נמרח כמנהגו כבר עשרים שנה...
טראמפ הוא איש של תאכל'ס, כשהוא רואה שאנחנו נמרחים, הוא מחפש עסקים שזזים במקומות אחרים.
ולא מדבר על טרנספר
ולא מתנה הכנסת מזון לעזה בשחרור חטופים
ולא מתנה גרעין אזרחי לסעודיה בנרמול עם ישראל.
אמת, לא מתגעגעים לקמלה.
אמת, טראמפ לא אמור להיות יותר פטריוט ישראלי מקפלן.
טראמפ החדש הוא אובמה הישן. האחרון דילג על ישראל במסעו במזרח התיכון, ועכשו הראשון הולך בעקבותיו.
טראמפ החדש מריח שני טריליון דולר ממדינות המפרץ למשק האמריקאי, ולא את פושטי היד כפויי הטובה ממדינת תל אביב.
חסד לאומים חטאת.
הטרנספר יצא לדרך, הקצב תלוי רק בנו.
כשתכירו סוף סוף, בזה שהבעיה אינה קפלן, אלא ההתנהלות הכרונית של נתניהו (כשאף אחד עוד לא ידע איפה זה קפלן), של למרוח ולמרוח במקום להכריע - נהיה במקום אחר.
למה כשטראמפ דרש מחמאס לשחרר את *כל* החטופים ואם לא יפתחו עליהם שערי גהינום, נתניהו במקום לפתוח אותם, המשיך להתמרח בעיסקה שהחזירה מעטים והשאירה שם חמישים ותשעה, ובתמורה הסכים לנסיגה מרוב הישגי המלחמה ושחרור המוני מרצחים?!
מהחטופים לטובת ניהול המלחמה, מסכימים שקרוב למחצית העם הם בדעה להתחשב עם החטופים, ואי אפשר לנהל מלחמה כאשר קרוב למחץ׳צית העם לא איתך.
לכל הדעות נתניהו עושה את המיטב בסיטואציה הכל כך מורכבת, ואין מישהו אחר שטוען שהוא יוכל לעשות יותר טוב.
אי אפשר לחסל את חמאס בלי להביא למותם של 20 חטופים.
ואי אפשר לשלול את השבעה באוקטובר הבא בלי לחסל את חמאס.
ואי אפשר לערוב לחייהם של 20 חטופים וגם לחסל את חמאס.
תעשו עם זה מה שאתם רוצים
אמרו שלא ישוחרר החטוף האחרון בעזה לפני נסיגה ישראלית מלאה וחזרה ל- 6 באוקטובר, ונראה שלשם זה הולך.
וסמוטריץ' ובן גביר עושים את הכי טוב שהם יודעים לעשות.
כלום.
אם סמוטריץ' ובן גביר היו מקדימים את קטאר וקונים לטראמפ החדש מטוס ב- 400 מיליון דולר, בתוך שלושה חודשים לא היה נשאר אפילו כלב ישמעאלי אחד בעזה.
סמוטריץ' פקה פקה
בן גביר פקה פקה.
יאללה, תלכו הביתה.
חמאס אומרים הרבה דברים, בפועל שחררו רוב החטופים ובחיים,
ברור שחמאס ירצה לשמור את החטופים כקלף מיקוח.
לגבי לקנות לטרמפ מטוס וכו' זה לא רואה עניין להגיב לזה.
המציאות שיש חטופים בעזה ולכן מדינת ישראל לא יכולה לעשות בעזה מה שהיא רוצה או לשטח את עזה כדי לא לסכן את החטופים,
מפה ולטעון שלא עושים כלום זה לא נכון, עושים הרבה, אבל שיש חטופים ואין עסקה בפתח של שחרור כולם, אז המצב מורכב, ב"ה שאני לא צריך לקבל החלטות במצב הזה
"להתחשב עם החטופים"
מה הכוונה?
ודרש להעביר החלטת ממשלה שלא מכניסים לעזה אפילו כוס מים אחת, אלא בתמורה לשחרור חטופים.
או כמו שאמרו פעם הומניטרי תמורת הומניטרי.
יש לו כישורים ובקיאות לעילא ולעילא, שיכולים להוביל אותו אל פסגות תורניות מרשימות.
עם זאת, מה שמעכב אותו מלכבוש את ההר, זו דרך ארץ קדמה לתורה.
כדי שאדע בפני מי עלי להרכין ראש?
ארץ השוקולדאם התפיסה תהיה שאנחנו מצפים מנבחרינו למגוון דברים ולא מחוייבים דווקא לאדם זה או אחר אולי הם יפעלו להיות טובים יותר ולא רק פחות גרועים מאחרים.
שנזכה למנהיגים טובים וראויים
הוא אוהד ישראל,
רק רואה שאנחנו מורחים את הזמן במקום לסיים הכל בבת אחת, הוא לא יכןל לתמוך בנו בגלוי כל הזמן, להוציא מליארדים על ישראל עד שסיימו את המלחמה ושישראל תמרח אותו במלחמה אין סופית,
לא יודע אם באמת מורחים את המלחמה, אבל כנראה כך הוא רןאה את זה...
נתן לנו נשק, כי ביידן נתן אמברגו.
קשקש על טרנספר, כי ביידן קידם מדינה נאצית.
להמשיך?
כששאלו אותי מה דעתי על טראמפ כדהוא נבחר, אמרתי שאני לא ממהר לפתוח שמפניות כי האיש קצת משוגע. היום טוב לנו, מחר אולי לא. צריך לדעת לשחק נכון, ולהתפלל שה' יטה את ליבו אלינו.
אבל מי ידאג למילואימניקים שלנו שנראה שישלחו אותם הביתה למשך 60 ימים לטובת הפוגה.
מי שחושב שיהיה פשוט לקרוא להם חזרה בתום 60 יום, יש לי פרדס תפוזים על הירח למכור לו.
ברוך השם.
אי אפשר לדעת אצלו כלום. אבל גם ממשלת ישראל אשמה. היא לא עושה את מה שצריך. אז קשה לבוא בטענות אל נשיא ארצות הברית.
או שזה תרגיל הסחה לקראת איראן
או שהוא רוצה לשחרר חטופים ולקח לו חודשיים להבין שעם האמירה שעזה תתפנה אי אפשר לשחרר אותם, אז הוא החליף אמירה לקצת זמן
או שהוא רוצה לקדם את תכנית המאה הישנה עם סעודיה, וביבי כבר לא יכול כי הוא לגמרי כבול באנשי ימין מובהקים
הוא מאיים על ישראל ומנסה להכריח אותם לסיים את המלחמה בכניעה.
טראמפ עלול להתחיל להיות מסוכן יותר מביידן ואובמה ביחד. הוא לא אוהב שאומרים לו לא. ואנחנו חייבים לומר לו לא, אין לנו ברירה אחרת.
הוא מוכן להפקיר אותנו בגלל כמה עסקאות של טריליונים, כל כך בזוי בעיני. לא האמנתי שזה יכול לקרות.
שכל זה הכנה לקראת איראן. יכול להיות שכל זה כדי לשחרר חטופים כי לפני כן לא שייך למחוק את עזה
אבל גם אם זה נכון, זה לא טראמפ שהשתנה אלא ביבי. בקדנציה הקודמת ביבי אמר לו "כן" על תכנית המאה עם סעודיה, רק אולי מרח אותו קצת בזמן. היום ביבי אומר לו לא, כי גם אם הוא רוצה הוא פשוט לא יכול עם הממשלה הזו במציאות הנוכחית. מבחינת ביבי לשרוף 4 שנים בלי להזיז שום דבר משמעותי לכאן או לכאן, וטראמפ לא מוכן לזה
בעניין החטופים הם חלוקים.
טראמפ נתן אור ירוק לפתיחת שערי גיהינום על עזה. הוא לא אמר גם במחיר מותם של כל החטופים החיים, אבל נראה שזאת היתה כוונתו.
מנגד, נתניהו מהלך בין הטיפות, גם רוצה להשמיד את חמאס, וגם להציל את החטופים החיים. סיכויי הצלחתו נראים לעת עתה קלושים.
מבצע מרכבות גדעון היה צריך לפרוץ ברגע שפג האולטימטום של טראמפ עם האיום על פתיחת שערי הגהינום. נתניהו בחר שלא.
אבל על ההיענות שלו לרעיון הטרנספר אני חייבת להצדיע. לא האמנתי שנתניהו ייתן לטרנספר לקרות בפועל, אבל רבות מחשבות.. ב"ה.
300 "בלתי נעורבים" יצאו מעזה
מתוך שני מיליון
וגם ראיתי בויקיפדיה שפורסם שמתחילת המלחמה עזבו 35 אלף ערבים את עזה לצמיתות
קורים פה שינויי עומק מטורפים שלא נראו במדינה שלנו עשרות שנים!
אחרי שנים של ניוון וטביעה בקונספציה שמאלנית הרסנית, דברים מתחילים לזוז לאט לאט בכיוון הנכון.
חייבת להיות לנו הכרת הטוב גדולה לה' על הדבר הזה!
שימו לב כמה השתנה פה בשנתיים האחרונות:
בניה בקצב מטורף בכל פינה ביו"ש
לראשונה פינוי והרס בתים ערביים ביו"ש, בין השאר כפר יטא: בג"ץ נתן אור ירוק לפינוי כפרי "מסאפר יטא"
צה"ל פירק את ג'נין עם טנקים, זאת כתבה מתחילת הלחימה שם: דרמה בג'נין: לאחר עשרות שנים - קן הטרור נכנס למלכוד
הופסקו הצווים המנהליים למתיישבים
הוחלף רמטכ"ל מקונספציה הישנה לרמטכ"ל התקפי
הוחלף מפכ"ל שמאלני (זוכרים את ה"סימטריה" משומר החומות?) במפכ"ל ימני שהתחיל לטפל בפשיעה הערבית, הינה דוגמה: מעל ל-1000 שוטרים במבצע לאומי משולב ברהט: זו מטרתו הייעודית - ערוץ 14 | C14
מוחלף ראש שב"כ שמאלני בראש שב"כ התקפי שהתריע מפני הטבח, בשונה לחלוטין מהקונספציה שרווחה אז (תוך התנגשות חזיתית עם בג"ץ, ב"ה סופסוף מצפצפים עליהם)
היועמ"שית בתהליך הדחה
בן גביר מחלק רשיונות נשק בכמויות כדי לאפשר לאזרחים להגן על עצמם
תנאי המחבלים בכלא הורעו מאוד
סמוטריץ' משנה לטובה את סדרי העדיפויות בחלוקת התקציב
השמאל בחרדה: ריבונות דה פקטו "מהפכה - וריבונות דה פקטו": כך ממשלת ישראל מספחת בפועל את יהודה ושומרון
יש עוד אינספור דוגמאות. המציאות משתנה פה מהעומק, לא עוד שינויים קוסמטיים. קורים פה שינויי עומק ברשויות השלטון ובמדיניות בכלל התחומים.
זו לא גישה מתאימה בוויכוח על הנהגת המדינה
העובדות הן שהשמאל שולט בגדול בכל הליכי המינוי לכל תפקיד בכיר וכעת מפריע לממשלה מכהנת. אם במקרה יש מבקר מדינה ימני אפשר פשוט להתעלם ממנו, הכל עובד מושלם בגיבוי התקשורת ואם נתעקש גם דו"צ יוציא הודעה. הממשלה לא הצליחה לשנות את השלטון של בג"צ למרות שברור למנהיגיה ששם עיקר הבעיה. הם הפכו את המדינה והרבה בזכות אותם פקידים.
ההישגים שמנית הם נקודתיים ולא כוללים את העיקר - הנהגה בדרך הציבור ששלח את נבחרי הממשלה.
שכחתי להוסיף שראש הממשלה פחד להחליף את שר הביטחון שהתגלה כנציג האופוזיציה בכל עניין ולא התאים, ולכן גם זה נמרח על פני בערך חצי מהתקופה. מדובר בדרכים לבזבז את זמן שלטון הימין בעיסוק בדברים שלא אמורים לקחת זמן, ועוד להרגיש בסוף שיש כאן איזה הישג..
אלו ממש לא שינויים נקודתיים, אלו שינויי עומק.
השמאל מרגיש את זה ומאבד עשתונות לחלוטין. לוקחים לו את מה שהיה מאז ומתמיד נחלתו הפרטית, השליטה במדינת ישראל.
הראשים מוחלפים אחד אחרי השני, מחוקקים חוקים מהפכניים, כלל המדיניות משתנה לחלוטין.
ולשמאל נשאר רק להמשיך לצווח. או לרצוח. ח"ו.
אתה אומר שהשמאל שולט בכל הליכי המינוי? תיקון: עכשיו קצת פחות. לפני חודשיים עבר בכנסת החוק לשינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים: הכנסת אישרה את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים | כלכליסט דברים משתנים פה!!
אתה אומר שנתניהו מפחד להתעסק איתם? תיקון: נתניהו פחד. תם העידן הזה. רק לפני כמה ימים הוא בוחר לראשונה לצפצף במוצהר על בג"ץ, ויום אחרי הפסק השערורייתי שלהם הוא ממנה ראש שב"כ שהם לא סובלים. זיני לא היה מסתכן באיבוד כל עולמו אם לא הבטחה מפורשת של נתניהו שהמינוי הזה - עד הסוף.
מה שטראמפ חושב ומתכוון לעשות ממה שהוא אומר. הוא אומר לפעמים סתם, לפעמים כדי להשיג משהו
טראמפ מודע לכך שבכל תסריט שארה"ב מתכננת במזה"ת העדר תמיכה גלויה שלה בישראל יגרום קשיים ונזק כי הערבים יפרשו את זה כחולשה, אז הוא תומך בגלוי בכל מהלך אבל לא בהכרח מסכים לגיהנם על עזה בשלב הזה, החטופים חשובים לו וזה ברור. הוא העיר בזמנו על הנזק שממשל ביידן גרם כשפעל הפוך
המלחמה האמיתית של הימין היא על תפיסת התפקידים הבכירים במערכת הביטחון ובעוד מקומות. אחרת כל מה שיעשה כאן אבוד - השליטה שלהם אבסולוטית ורק הסחבת בהחלפת ראש שב"כ היא נזק בלתי הפיך לממשלה מכהנת. אבא של רוני אשל טוען שהצבא מחק ארכיונים... הם נלחמים (בימין, בדתיים, במסורתיים ובחרדים) ומנצחים כשאנחנו עסוקים בשטויות. לצערי גם נתניהו לא שם, לא יודע מאיזה סיבה אבל הוא כמעט מינה ראש שב"כ קפלניסט.
הוחלף רמטכ"ל, הוחלף מפכ"ל, מוחלף ראש שב"כ, מוחלפת יועמ"שית (בתהליך הדחה)
עוד מעט מסתיימות 4 שנים ובסה"כ הצליחו להזיז חלק מהפקידים שלא אפשרו לממשלה לנהל את המדינה
הרמטכ"ל נראה שהוחלף במחליף שהכין השמאל. הם כבר שנים במקום שממנה ומקדם את המועמדים לרמטכ"ל הבא. ביבי כמעט עשה טעות דומה עם שרביט לשב"כ.
לגבי המפכ"ל זו ההצלחה היחידה, וגם נדמה לי רק אחרי שנתיים ששבתאי מבלבל את בן גביר עם תחושת חברות
לגבי היועמשי"ת זו באמת בדיחה שזה נמרח 4 שנים
וראש השב"כ נראה. מתקשה להאמין שהם יאפשרו לו להיכנס לתפקיד בלי מרד של בכירי שב"כ על "מינוי שלא כחוק", אא"כ גרסו כבר הכל ורק לזמן קצר
אם הממשלה תוחלף בממשלת שמאל הממונים ע"י ממשלת הימין לא יפריעו לה. יש להם מספיק כוח גם להזיז אותם בהליך קצר אם ירצו
הצלחת בכמה מילים למסמס פה עבודה מטורפת.
תסתכל בתגובה שלי פה: אני לא כ"כ אוהבת את הפסימיות הזאת - אקטואליה וחדשות
לתת לך עוד דוגמאות (אפילו יותר דרמטיות) לאיומים של השמאל נגד המהלכים של הימין?
זה הנשק היחיד שנשאר להם, ובינתיים - אנחנו פועלים ב"ה, ובע"ה עוד נסיים את המלאכה.
על היאחזות בכיסא למען הדמוקרטיה ולמניעת כאוס
וכדי שהממשלה לא תעבור על החוק, כמובן
בממשלה הבאה חיל הנדסת התודעה סידר לנו את גדעון סער ונציגיו כחלק ממפלגת הליכוד, כך שאפשר יהיה להגיד קדיש על גוש הימין
כל ההישגים של הממשלה הזו יפורקו כמו שמפרקים מאחז מנייר
והמקום של דעותיהם של בן גביר וסמוטריץ' יהיה בבני עקיבא ובעלוני שבת
אל תמהר עם נבואות הזעם כשאתה לא יודע מה יהיה מחר.
לא פחות ריאלי להאמין שהשינוי החל והוא רק ילך ויצבור תאוצה בע"ה (אולי עם ירידות באמצע, אבל עם מגמה כללית חיובית).
הממשלה לא מצליחה למשול, 75% מהזמן כבר עבר, אף אחד לא מדבר על אסטרטגיה מסודרת לטווח ארוך אלא על "הישגים" מדומים, וכך גם עלולה להתמסמס ההצלחה בלחימה.
המשחק הפוליטי מנוהל ע"י פקידי האופוזיציה. הסיכוי להשיג ממשלת ימין נוספת אפסי כי גדעון סער ואנשיו תקועים בליכוד, וכי השמאל מפזר אנשים שלובשים מסכות של חצי ימין חצי ממלכתי, וגם כי החרדים לא קיבלו את התמיכה הראויה
הימין הפוליטי שם את יהבו על טראמפ, ואני מהרגע הראשון הזהרתי.
שגעון הגדלות של טראמפ מתרסק אל מול פני המציאות בשיטת הסלאמי.
לפני 5 חודשים הוא נכנס לבית הלבן בשנית, ומאז הוא פקה פקה ודיבורים כמו חול.
אפס הישגים מול רוסיה
אפס הישגים מול אירן
אפס הישגים מול פנמה
אפס הישגים מול גרינלנד.
בימים האחרונים הוא קשוב יותר לברק רביד ורונן ברגמן, ותוך כך הוא מנחה את וויטקופ ליישר קו עם חמאס לא בלי פרס ניחומים לנתניהו.
לשלטון בישראל יש הרבה הישגים בניגוד לטראמפ.
עם חמאס, עם החיזבאללה, עם החות'ים, עם איראן..
תקפנו והשמדנו בהיקפים שלא נראו שנים.
משהאחרונהלהחליף את ראשי השלטון (צבא, משטרה וכו') זה שינוי אסטרטגי עמוק.
לשנות את כל ההתנהלות ביו"ש (ביטול פרקטיקת הצווים, בנייה מטורפת והרחבת השליטה היהודית וכו') זה שינוי אסטרטגי עמוק.
לטפל בבג"ץ אחת ולתמיד עם הרפורמה והתעלמות מפסקים לא חוקיים (אחרי שנים של פסיביות) זה שינוי אסטרטגי עמוק.
ועוד..
היכרות מוקדמת עם האנשים הטובים:
ברור שהשמאל ילחם בשיניים על שלטונו הדקטטורי המתפורר, מה החידוש?
מצד אחד עובדים לאט:
https://rotter.net/forum/scoops1/901558.shtml
מהצד השני עובדים מהר:
https://rotter.net/forum/scoops1/901565.shtml
4 שנים יחלפו שבהן אולי נצליח להחליף כמה פקידים, אולי , ואז תבוא ממשלה שתבהיר להם היטב שהם רק פקידים
מיד כשהוא נבחר, בעלי אמר לי שטראמפ הוא בולדוזר, וצריך להיזהר מבולדוזרים. הם שועטים קדימה ולא רואים בעיניים.
גם אריק שרון היה בולדוזר. כשהוא היה בצד שלנו הכל היה מעולה, אבל כשהוא התהפך עלינו, זה בא הכי רע שיש.
לפני שתתחיל המלחמה החדשה.
בינתיים נראה שזה מה שקורה.
במקום לצאת פיתה הוא עבר לצד של נתניהו.
שרשרת הטעויות האירניות שיחקה לידי נתניהו.
בסקר פילבר במוצ"ש, נתניהו יתקרב ל- 40 מנדטים, וישתה את בן גביר וסמוטריץ' גם יחד.
שבת שלום.
זה בסדר, אתה לא היחיד שנפל בפח. מיאיר לפיד עם הנאום הזחוח שלו לפני שבועיים בכנסת, דרך שלל עיתונאים מערוצי ועיתוני התבהלה, שחגגו על החתול השחור שעבר ועד הכותרת של הארץ אתמול, שבשעה שיצאה מבית הדפוס, כבר היה אפשר לעטוף איתה דגים. כולככם הייתם בובות בתיאטרון המשותף של נתניהו וטראמפ.
כשלפיד נוזף שם מעל דוכן הכנסת בנתניהו ש'איבד את אמריקה', המצלמה מסתובבת ורואים על הפנים של נתניהו מבט של: "תמשיך, תמשיך, אתה עושה בדיוק את התפקיד שלך בהצגה שלי...".
כמובן, אם באמת היה מושג הסכם שמונע מאירן להמשיך לסכן את העולם, כולם היו מעדיפים אותו.
אבל לא הזהרת את האיראנים
ע"פ מקורות לא רשמיים סעודיה פנתה לישראל בבקשת עזרה נגד החות'ים, הללו לא מפסיקים לנג'ז להם... (משתלטים על איזור מיצר באב אל מנדב)
סעודיה בכללי במצב בעייתי, הם מוקפים באיראן, החות'ים, המיליציות העיראקיות השיעיות (שמובלות ע"י איראן תכל'ס, ותוקפים את מאגרי ומתקני הנפט שלהם לאחרונה), לא ברור למה אבל גם היחסים שלהם עם איחוד האמירויות התקררו משום מה..., הrsf בסודאן יכול להקרין כוח על הים לכיוונם, האחים המוסלמים (כרעיון) שונאים אותם מכיוון שהם התחילו לעשות כל מיני דברים לא צנועים ומערביים...
מה יהיה גורל סעודיה? ואולי עדיף לנצל אתזה שהיא בדחק, לעזור לה ולחתום איתה כך על הסכם מבלי שתאלץ אותנו לעשות וויתורים למען פלסטין?
(@hamedinai אשמח ספציפית לשמוע את דעתך
)
ערב הסעודית חתמה על ברית הגנה עם שתי אויבות ישראל מובהקות. שתפנה אליהם בבקשת עזרה.
יכולים לנשום לרווחה...
והברית הזו לא תעבוד תכל'ס...
ע"מ לייצר ביטחון אזורי?
כדי שנדע במה מדובר.
ניסינו להתקדם עם הלבנונים, וכלום לא יצא מזה.
אולי בעוד 50 שנים יקום אצלם מנהיג אמיץ שישנה את המשוואה.
בנתיים ההתעקשות של נעם לטעון שרצים עד הסוף, לא רק שלא מחזקת אותם, אלא רק שוברת את ההגמוניה בקו. כבר לא מדובר רק על 'מקווקוים' כמו הרב יהושע שפירא או הרב חיים גנץ - שאמנם קשורים אבל תמיד היו עצמאיים פוליטית וגם לימודית.
הציטוטים מהרב קלנר והמכתב של הרב רודריגז, הם רעידת אדמה:
את עבאס ללגיטמציה ומינה את היועמשית. והכניס את כל הרעיון שצינויות דתית יכולה לתמוך התחבצ בשבת וברישום נישואי להטבים שאחריתה מי ישורנה. וגרם לכל הנזק התפוררות גוש הימין כמו שרואים היום.
אדם יכול לסבור שזה טוב. אבל וודאי שהרבנים החרדלים שתמכו בו אז, אילו היו יודעים זאת מלכתחילה היו זורקים אות ומכל המדרגות
הסיכוי שנתניהו יתן לו את התיק הוא אפס מוחלט, ולא סביר שמאיזנקוט בדווקא הוא יקבל את מבוקשו.
בלי פייגלין אין קואליציה אפילו לשיטת פילבר.
צודק איפוא נתניהו שמעוניין, לכאורה, בממשלה עם איזנקוט.
בס"ד
הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.
אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.
ועדיין. פייגלין עצמאי.
אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.
השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...
בס"ד
אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.
כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.
קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...
הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.
בעבר הלא רחוק, שותפה קואליציונית לא היתה מעיזה אפילו לחשוב על אחד משלושת התיקים המרכזיים: בטחון, חוץ, ואוצר, והיום כל ממזר מלך, ומפלגה עם ששה מנדטים מעמידה ראש ממשלה מטעמה, וכל ח"כ בודד יכול שיהיה לשון מאזניים, ועוד בטרם נבחר דורש לעצמו את תיק הבטחון.
לו היו לנו שתי מפלגות גדולות עם 50 מנדטים כל אחת- ניחא, אבל במציאות שלנו שהמפלגות הגדולות עם 25 מנדטים כל אחת, וצריכות לנהל משא ומתן עם שבע מועמדות, וכולן מתחרות על אותם תיקים, זה מצב לא נורמלי.
והנה אתה ברוב חכמתך מציע לבטל את אחוז החסימה, ולחשוף את המועמד להרכיב ממשלה מול מציאות ריאלית של ניהול משא ומתן עם 30!!! סיעות.
יש גבול לכל תעלול.
התיקון הנדרש הוא להעלות את אחוז החסימה ל- 5, ובהמשך ל- 10 אחוז. בתרחיש כזה יהיו לנו לכל היותר 12 מפלגות בכנסת, וגם זה די והותר.
וכן יש לחייב כל רשימה מתמודדת שלא נבחרה לכנסת היוצאת להפקיד סך 10 מיליון ש"ח במזומן שיחולטו לטובת המדינה אם היא לא תעבור את אחוז החסימה.
במציאות של היום, מצביע נכנס לקלפי, ורואה לנגד עיניו מגש עם 45 פתקים, ולא מוצא את ידיו ואת רגליו, ומצביע למפלגה שהאג'נדה שלה קוטבית לעולמו הפנימי. זה חייב להפסק.
וממילא היו יותר מפלגות קטנות, ולמועמד לראשות הממשלה היה יותר מרחב תמרון.
אחוז החסימה יוצר מציאות שבה יש פחות מפלגות, אבל הן בינוניות והממשלה תלויה בכל אחת מהן.
או שאני רוה"מ או שאין לכם ממשלה.
בגלל אחוז החסימה הבינוני, יש "רק" 5 שותפות קואליציוניות, ואתה מציע להוריד את הסף, כדי... כדי שיהיו יותר מתחרים על אותם תיקים?
בסיבוב הקודם לא נכנסו מר"צ ובל"ד, מה שהוסיף לגוש הימין 4 מנדטים מן ההפקר, וביטל את הצורך בסיבוב בחירות נוסף.
הפעם הם למדו לקח, והגבילו את עצמם בהתנדבות.
ועשו עוד דבר, הם השליכו את הרעה החולה הזו למפתנו של הימין, והימין הרים מהרצפה כמוצא שלל רב.
אני כן מבין שאתה דואג לעתידו הפוליטי של סמוטריץ'. אדרבא- שיתפקד לליכוד עם נושאי כליו, ויגיע לאחד המקומות הגבוהים ברשימה. נכון לעכשו, נתניהו סומך עליו יותר מאי פעם.
העניין הוא עקרוני שיורד למציאותי. כשאחוז החסימה יותר נמוך יהיו יותר מפלגות - יותר מדויק כשהיו יותר מפלגות* הכנסות מילאו ימיהן.
ככל שהעלו את אחוז החסימה, הממשלות פחות יציבות והכנסות פחות ממלאות את ימיהן.
עם התאוריות שלך יש שתי בעיות - המציאות וחוסר הדמוקרטיה...
והיום פחות משליש.
ככל שאחוז החסימה יגדל, לקטנות לא יהיה סיכוי ממשי להכנס לכנסת, וממילא ינהרו המצביעים אל הגדולות, שיחזרו להיות בנות 47-48 מנדטים.
או אז די בשותפה קואליציונית אחת כדי להרכיב ממשלת 61, ובשתי שותפות כדי להסיר כל חשש להתהוות לשון מאזניים.
המציאות שאתה מתאר היתה, כשאחוז החסימה היה נמוך. בניגוד גמור לתאוריה שלך - ככל שהאחוז עלה, המפלגות הגדולות קטנו והכח של הבינוניות עלה והפך לכזה שבלעדיהן אין ממשלה.
לא עובר את אחוז החסימה. סמוטריץ נתן לו מתנה. ופייגלין בשלו. חוגר כמפתח. מתנהג כאילו הוא בעל הבית. אף פעם לא טועה ולא מתנצל.
מה השתנה?
בן גביר בטוח שהנצחון מונח בכיס של נתניהו, וחושש שנתניהו יעדיף ממשלה עם אייזנקוט כאשר הוא עצמו נשאר בחוץ. נתניהו מכחיש תיאומים עם אייזנקוט, ואייזנקוט שותק.
מישהו כאן יודע לפרשן את האירוע?
אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.
לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.
מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.
ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול
אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"
אבל לא יותר
גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.
ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.
שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.
כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.
אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.
ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.
הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.
ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.
אלה הם כללי המשחק.
הפוך
בס"ד
קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.
מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.
נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.
כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.
הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.
במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.
ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.
גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.
במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.
סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.
משחק סכום אפס.
בס"ד
אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?
גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.
לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).
כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.
דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.
כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.
לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.
בס"ד
כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.
…."דל כבודנו בגויים ושיקוצנו כטומאת הנידה".
כמו שאשה נטמאת כל 28 יום שלא באשמתה כך הגענו למצב שנטמאנו שלא באשמתנו.
כדאי שנתעורר משנתנו. לא במקרה הדברים קורים.
הצללים של ה-7 באוקטובר: השאלות הקשות שחייבות להישאל על תפקוד יחידות העילית
תחקור אירועי ה-7 באוקטובר אינו יכול לפסוח על שרשרת קבלת ההחלטות בזמן אמת בדרגים הטכנולוגיים והמבצעיים של אגף המודיעין. עולה תהייה קשה הדורשת מענה: האם כוחות מיומנים מיחידות כגון 8200, שהיו אמורים לקחת חלק פעיל במענה הראשוני בשטח, חוו כשל תפקודי, סירוב פקודה או קבלת פקודות הפוכות שאינן עולות בקנה אחד עם צורכי השעה?
חמורה מכך היא האפשרות המדאיגה, לפיה ננקטו לכאורה מהלכים מודעים ומשלימים שנועדו לטשטש את מחדל אי-ההתייצבות או המענה המאוחר. בהקשר זה, קיימת סבירות כי אותם פרסומים והפקות מדיה שהטיחו האשמות קשות והכפישו את לוחמי וחיילי צה"ל, לא נולדו מקריות – אלא הוכוונו ונוהלו כמהלך תודעתי מתוכנן, שנועד להסיט את האש, לייצר מסך עשן ולכפות על אותה סרבנות פנימית.
ללא חקירה אובייקטיבית ובלתי תלויה של היקף הפקודות, התגובות בתוך היחידות הללו, והקשר המסתמן בין כשלי השטח לבין מהלכי ההסברה והמדיה שליוו אותם, לא ניתן יהיה לרדת לשורש האמת ולתקן את הדרוש תיקון.
ליברמן ויפן במלחמת העולם השנייה: מה הקשר?
הקשר הוא פרדוקס דומה.
יפן במלחמת העולם השנייה הציגה סתירה בולטת. מצד אחד, היחס של השלטונות היפניים לפליטים יהודים בשטח שבשליטתם היה הוגן יחסית. הם סירבו לבקשות נציגי גרמניה הנאצית להסגיר יהודים שהגיעו לתחום שליטתם. מצד שני, בזירה האסטרטגית הם היו בעלי ברית של גרמניה הנאצית. כלומר: במבחן היחס המקומי ליהודים הם לא התנהגו כנאצים; במבחן הברית הגדולה הם חיזקו את הצד הנאצי.
אותו מבנה מופיע אצל ליברמן. מצד אחד הוא מדבר ימינה: ביטחון, תקיפות, "רק לא שמאל". מצד שני, במבחן הקואליציה הוא נמצא שוב ושוב בצד של מי שמונע ימין מלהרכיב שלטון יציב. הדיבור הוא ימני; הברית בפועל היא שמאלנית.
וכאן עיקר ההשוואה. במלחמת העולם השנייה עם כל הכבוד איך יפן התייחסה ליהודים בשטחה, השאלה המכרעת הייתה באיזה צד היא עמדה במערכה הגדולה. הברית עם גרמניה האריכה את המלחמה ודחתה את ההכרעה. כך גם כאן: המערכה היא לא רק על סיסמאות, אלא על מי מרכיב קואליציה. מי שמדבר ימינה אך בפועל מונע הכרעה ימנית, דוחה את הניצחון הפוליטי ומחזק את הצד שכנגד.
נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.
השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.
לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה
לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.
אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים
כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני
אבל כן על היחס ליהודים - קישור לדמות של אחד מגדולי חסידי אומות העולם שעשה עבודת הצלה שפשוט לא תיאמן:
בויקיפדיה המידע מאד קונקרטי, יש גם פרק בפודקאסט של יובל מלחי עליו עם פרטים וסיפורים מרגשים.
הלוגיקה ההרסנית של טרור, תעמולה ועידוד הלחימה
מתקפת ה-7 באוקטובר מעלה שאלה מתבקשת: מה היה החשבון של המחבלים שפתחו במלחמה מול צבא החזק ממנו פי כמה? התשובה טמונה בהבנת ה"אסטרטגיה הבלתי-סימטרית" שלהם. חמאס מעולם לא בנה על ניצחון צבאי בשדה הקרב; הוא בנה על לגיטימציה בינלאומית, לחץ מדיני ושימוש באזרחים כמגן אנושי.
החישוב של ארגוני הטרור מתבסס על כמה הנחות יסוד:
* שימוש באזרחים כנכס: מבחינת חמאס, ה"בלתי מעורבים" והסבל של אוכלוסיית עזה אינם נזק היקפי, אלא כלי עבודה מרכזי שנועד ללחוץ על הקהילה הבינלאומית לעצור את צה"ל.
* הסתמכות על המערכת הבינלאומית: הארגון סומך על הגינויים באו"ם, על בית הדין בהאג ועל דעת הקהל במערב שיכפו על ישראל הפסקת אש עוד לפני הכרעת הטרור.
כאן נכנס לתמונה הטרגדיה שבדה-לגיטימציה:
יוצרי סרטים, ארגונים ופעילים המפיצים תעמולה המכפישה את חיילי צה"ל חושבים אולי שהם פועלים למען זכויות אדם, אך בפועל הם משמשים כחוד החנית של הטרור. כשהם מעניקים לטרור את גלגל ההצלה ההסברתי, הם מעלים את מחיר הדמים של האזרחים בעזה. ככל שחמאס רואה שהשימוש באזרחים כבשר תותחים "משתלם" לו ומניב גינויים נגד ישראל, כך גובר התמרור להמשיך להשתמש בהם כמגן אנושי ולסרב להרים ידיים.
המבט לעתיד:
אם המלחמה הזו תסתיים בתחושה שהתעמולה הבינלאומית והסרטים הללו הצליחו לבלום את ישראל, ארגוני הטרור יסיקו את המסקנה המתבקשת: הטרור משתלם. בסיבוב הבא, הציפייה לתמיכת אותם גורמים ויוצרי סרטים תהיה חלק מרכזי בשיקולים שלהם לצאת למלחמה חדשה – מלחמה שגבות מחיר כבד מכל הצדדים.
בברכת שבת שלום וגמר חתימה טובה
פקח חילק דוחות - רק למי שאינם מוסלמים
בעקבות הכתבה הזו נזכרתי שבירושלים בימי שישי יש רחוב ראשי (עאבד אל חמיד שומאן, בין פסגת זאב למחלף בנציון) שנחסם קבוע על ידי חניה כפולה ליד מסגד. והמשטרה שלנו והעיריה שלנו?
צרצרים.
בסלחנות ובהבנה ובהכלה