להיכנס הבייתה בצעד דרמטי עם תנך ביד, ולהכריז: הוי! חרון אפי! עברה וזעם!!! שמעו נא, פרות הבשן את דבר ה'!!!

ואז לצטט פסוקי זעם מהתנ"ך

אבל לא בעד זלזול בקודש

תלמד במשלי את הדברים בשבח החכמה.

ומה עם שמואל ומלכים? 

זה מושגים שחילונים אקדמאיים משתמשים בהם בהקשר לתנך 

ומאיפה את שואבת את הנתון הגורף הזה?

יש גם דתיים באקדמיות.

חיצונית שם לא תמיד ראוי לתואר דתי

הסיפורים שלו.

יש לו גם ספרים על הוכחות לאמונה בתורה ובה'

אני כתבתי בפתיחת המחברת שלי לשנת התשפ"ה "ויי לפדגוגים"

נראה לי שאתה צריך את וריאציית "ויי לדמגוגים"

דמגוגים.

אבל תאכלס זה השיטה נכון? @ימח שם עראפת

סתם, אני גם חושב שיש לך איפוק מינימלי לשמוע דעות אחרות. אתה קל מדי על ההדק של האבחון הדמגוגי

זה לא שאני קל מדי,באמת מרבית העולם דמגוגים.

יש את אלה הנדירים שזו שיטה אצלם, ויש את אלו שחוטאים בכך מידי פעם

אני גם לא התחברתי לסגנון שלך בדיונים רעיוניים. לא יודע אם אתה דמגוג אבל אני חושב שאחד הדברים שיש"ע מתכוון אליהם כשהוא טוען לדמגוגיה זה תחושה מאוד נפוצה בקרב רבנים ואפולוגטיקנים על התורה - שאין שום סיכוי שהם יודו לטיעון טוב נגדם / יודו שהשאלה הנשאלת יותר חזקה מהתשובה. 

יש איזה משהו מתיש בדיון עם דתיים, שהתחושה היא שיש פשוט אינסוף טיעונים רפיטיטיביים שכרוכים אחד בשני ואף אחד מהם לא מוסיף בהירות אלא רק מסבך יותר את המחשבה של השואל.

אני יוצא מנקודת הנחה שאין שאלות פסולות, ושיש תשובות רבות שנהגו על ידי אנשים לא אמיצים ברוח שעניינן לסגור את השאלות. לא יודע איך קוראים לזה או האם אתה מסכים איתי על העמדה / על הטענה הסמויה נגד הרטוריקה שלך 

*חשוב לציין שגם הסגנון של יש"ע בוויכוחים מזעזע אותי, שלא יהיה ספק

במקרה הזה זה לא נכון שאני לא אודה לטיעון השני אם אשתכנע ממנו.   פשוט אם אני לא משתכנע והטיעון שלי יושב על מקום מוצק אני לא אודה לשני.  האמת אהובה.

אני לא מחפש לתת אופולגטיקה.  אם טענתי טיעון, ובמיוחד בעניין הוחכות אמונה, אז זה טיעון חזק אצלי ולא רק חיפוי שטחי לרגש.   אם אני וודאי במשהו מאה אחוז, אני כותב זאת.   כבר כצבתי שאני עצמי לא יודע אם אני וודאי ב100 או רק ב99 אחוז בתורה.  (כאשר לגהי אלוקים אני *בטוח* וודאי במאה אחוז, ולא מרגש).

ייתכן שגם יש דברים אחרים שאני לא שם לב וגולש לדמגוגיה בטעות, ואשמח אם יאירו את עיני.  אבל לא כל טיעון שיש"ע לא הבין אותו, הופך להיות דמגוגיה בגלל אי ההבנה.

בכל מקרה שמח על הביקורת

בחיים אני לא אטען שאני יודע עליך יותר טוב מאשר אתה על עצמך, ואני לא מחטט לך או שופט אותך

כשאמרתי "להודות לטיעון של האחר" לא התכוונתי שאתה צריך להתקפל

התכוונתי למשהו אחר לגמרי - לשאול מה העמדה של האדם בויכוח. אפולוגטיקן עלול ליפול לעמדה שבה זה הופך להיות משחק של דחיית טיעונים והבאת טיעונים קשים להפרכה. אני אישית לא מתחבר לזה, וחושב שטיעון טוב צריך להיות משמח ודיון טוב צריך להיות פותח ולא מתיש או מסרבל...

אבל! לא חשוב. 

מעניין למה זה נראה כך?

והוא דמגוג העל שאני כל כך שונא.

בזמנו אמרתי לך שאני אשתוק, אבל אני מניח שכבר הבנת על מי אני מדבר

אגב חוץ מזה, ברוב המקרים תקרא את התגובות שלי כאילו אני כותב בטון רך ולא כועס.   מכיר את הסיפור עם "אבא, שלח כסף"?

אולי התחושה הזאת מגיעה כי אי אפשר באמת להעביר מסר ברור בהודעה קצרה בכתיבה

זה לא אפולוגטיקה, זה פשוט האמת

אני לא שואל על המעשה אלא על העמדה, וחושב שלפעמים בעמדה הזו מגיע משהו לא פתוח לשמוע בעיות במשנה שלי. הבעיה באפולוגטיקה היא שהנחת המוצא היא שאני סגרתי את הבסטה ואני יודע לענות על שאלות ברוח. המון פעמים זו אשלייה שמשאירה את האדם סגור משאלות שגם הוא היה רוצה לשאול

אבל אקח לתשומת ליבי ואנסה לתקן גם פה

אבל זה לא נגד עיקרי האמונה, אלא נגד עיקרי אמונה שיש כאלה שמנסחים אותם כך.

תגיד לי אם התמונה לא מופיעה לך

יש אשלייה בוויכוח שכשאתה מדבר על הנושא הנידון אתה נאמן אליו. אני יודע על עצמי על המון פעמים שגוננתי על עמדה שבכלל לא הצלחתי לחיות אותה. אדם שרוצה להיות נאמן לערכים עליהם הוא מגונן מניח לויכוחים וחי אותם. כשפוגשים אנשים מאירים לא כל כך רוצים להתווכח

שזה שויכוחים שלא חיים אותם הם חסרים, זה לא סיבה לזרוק אותם לגמרי.

וזה תלוי במה

פדו זה ילד נראה לי ביונית.   אולי גוגוס זה דיבור?

דמגוגיה (מיוונית demagogia הנהגת העם הפשוט) או מַלְהִיגוּת,היא שיטת שכנוע מניפולטיבית להעברת מסרים בהתבסס על פנייה לרגש הפחד, או לחלופין, שימוש באמירות ריקות מתוכן רלוונטי למסר הנדון. לעיתים, השימוש בדמגוגיה גובל בעיוות המציאות, באמצעות אזכורים סלקטיביים של עובדות, ושימוש בכשלים לוגים אחרים. הדמגוגיה שונה משיטות רטוריות אחרות כמו הומור וסרקזם.

ברגע שהוא מתחיל לחשוב והמנוע שלו הותנע זה אבוד

תמיד יש מלא מה לעשות בשבת גם בשבתות בישיבה גם בבית אף פעם לא משמעם זה היום הכי קדוש בשבוע!

חוץ מלקרוא אפשר לפטפט עם חברים אחים וכו' אפשר ללמוד תורה אפשר סתם להימרח במיטה או בספה כמו איזה חמור, לאכול, לשיר זמירות בעונג שבס, להכין תה (זה יכול לקחת הרבה זמן וזה אחד הכיפים) להתעפץ בשיעור תורה... קיצור יש מלא מה לעשות ולא צריך למצוא מה לעשות לדעתי פשוט מרגישים שזה יום מנוחה שזורמים איתו והכל כזה מסתדר ברגוע ומהר מאוד כבר מתבאסים שהגיע מוצ"ש

ברוך השם דווקא היתה שבת טובה בסוף

לא נשארתי לבד🙏

אדון-חבר-של-פרמדיק

יש לי אחד...

אני מחפש להשיג עוד אחד כדי למכור... שווה הון תועפות😝

שם חזק למרוקאי

טיול של ליל שבת בגשם זה דבר נפלא.

שבת שנכנסת ויוצאת בשעה נורמלית זה מתנת אל.

הרבה יותר קל להרדים ילדים בחורף מאשר שהם מתעקשים להישאר ערים להבדלה. ולפעמים רוצים גם זמן מסך בין לבין.

(באתי לכתוב הפוך. אבל זה לא)

עד שנרדמתי, כבר יצאה שבת

מכיר ילד בן 4 שהתעצבן למה אין כזה דבר, הוא היה בטוח שיש

מזג אוויר נהדר

סיבוב (קצרצר) בחוץ. בשמלה בלי שרוולים, ובלי נעליים (אני לא זאת שהחליטה לצאת לסיבוב בחוץ בגשם, רק הצטרפתי, לכן אני עוד הצד הבערך שפוי כאן!)

שבת של פוך וערימת ספרים*. מה יכול להיות יותר טוב מזה

*גם לקחו לי את החדר. זה לא שהיה לי מה לעשות יותר מזה

סבתא שלי הייתה לפני כיתה א'

אז לא הייתי בונה על זה

חורף גרעיני!

@ימח שם עראפת אתה מצטרף לעזור לנו לארגן אחד?

כי עת מצא הקפטן אישה הנאמנה לו באמת, עלה הוא איתה לשמי שמיים, בעוד ירדה האונייה על מצולות הים...

כולה חפשה היתר לשמור רק שעה אחת.

נישואי נוחות מה שנקרא

על lzw של png ועל הדחיסה של jpg ולמה זה לא מתאים ל-zip.

שאני בן אדם

שהנחש היה חייזר שלימד טכנולוגיה

על אף אחד, אחרת אתה חשוף לתביעה...

סתם, עצתי הפרדה בין רגש לשכל, אז נכון שלא נפתחים פה 300 שירשורים כל חצי שעה, אבל אל תשכח שאנשים עסוקים בסוף... לומדים, עובדים, ישנים... בבין הזמנים היה יותר ועכשיו קצת פחות...

אבל עדיין יש כאן פעילות סולידית

אפילו אחד התגלה פה בפורום וטען שהוא הבורא

מישהו יהיה נחמד ויתייג בשבילי?

להישאר פה חצי דקה לתייג?

@תמימלה..?

@קפיץ

@אנימה

@פ.א.

@מבולבלת מאדדדד

@די שרוט

אני כבר לא זוכר את מי מתייגים

אולי גם @צמר-ארד

ישר כח

או שלישי אם @פ.א. מעדיף

לוקחת שישי ונסגר ספר.

כל הכבוד לזריזים.

תרתי משמע

למה לוט היה שיכור קלות? כי הוא לקח אופיום לעמונים

נראה שלא תיגמל מתסביכי אלוקים לעולם

גם איוב וירמיהו לא