בסופו של דבר, גם במשפחה קטנה באיזה שהוא שלב הדברים יתהפכו, כי לסבא וסבתא כבר אין כח לארח כי הם מבוגרים וקשה להם - ילכן הם יתחיחו ללכת אל הילדים. במקרה שלך, נשמע שלהורים אין כוח כשזה מגיע לאירוח של משפחה כל כך ברוכת ילדים.

בטח לא האחים, ההורים בהחלט מזמינים לעיתים, והם באים לפעמים.
הנקודה כאן שלא יכולה להזמין את אחיי, הם לא יבואו לאיזורנו.
אני אמפטית ומבינה, אבל כשיש כוח לארח משפחה שלמה על כל אחיה שכל הילדים יחד הם יותר מעשרה, ואותנו לא אפילו לבד...זה כבר פוגע וכנראה עניין אחר שאת לא תביני.

טעות שלי

וברור לי שלהזמין משפחה של עשר נפשות שחלקם כבר מתבגרים זה משימה כבדה.

ולגבי הצורך בפינוק, ברור שבכל גיל צריך פינוק וכולם רוצים שיראו אותם אבל שאני רוצה שבת להתפנק אני לא מצפה ממישהו אחר לפנק אותי אלא דואגת לאוכל טעים שאני מכינה או קונה ומתפנקת באופן אחר.

אני אדם בוגר, אני בחרתי ללדת הרבה ילדים, יש לבחירה שלי משמעות

ואם אני רוצה שהילדים שלי יחוו משפחה אני אדאג להזמין או ליזום 

גם אם תציעו להביא חלק מהאוכל, מצעים, לעזור במהלך השבת וכו', עדיין לא תתקבלו ברצון?

ץתמיד עוזרים, הכל נשאר נקי
עוזרים עם האוכל.
אני ייקית בהכל.
גם בביתי מלון משאירה נקי אחריי, מקפלת הכל וכו.
אנחנו לא ברברים חלילה
 

ובשביל שהילדים כן יחוו את סבא וסבתא אפשר לשלוח אותם לשם לבד באוטובוס. כל פעם ילד או 2 או 3 מידי פעם כשנוח להורים.

עוד אופציה שיכולה לעזור לך- לסוע ביום חול רק את או עם עוד ילד אחד להורים שלך. להנות מהרוגע, לאכול אתם ארוחת ערב, להשאר לישון שם, בבוקר אם הם בבית לאכול איתם ארוחת בוקר. אני עושה את זה לפעמים וזה ממש נחמד. למרות שההורים שלי עובדים ולא נמצאים כל הזמן בבית. 

האמת שאצלנו זה הפוך - אנחנו מעצמנו מעדיפים כבר לא לנסוע לשבתות, כי זה פרויקט גדול בשבילנו...

אז שולחים את הילדים בהרכבים שונים לשבתות אצל סבא וסבתא, ונפגשים מדי פעם באמצע שבוע. ופעם בחצי שנה או יותר באים כולנו לשבת (בדרך כלל שבת משפחתית בהרכב מלא, שגם ככה דורשת לוגיסטיקה).

תגובה של: "מה יש להם לעשות פה?"
הלוואי והיינו מוזמנים באהבה אפילו יום אחד באמצע שבוע...
ב"ה בית גדול, הורים מתפקדים,טסים הרבה, נהנים מהכל.
שוכחים אותנו.

נשמע שאת פשוט רוצה ש"יראו" אותך את הצרכים, הרצונות שלך. את הרצון להיות שוב ילדה קטנה של אמא.

מבינה אותך ממש. לא יודעת איפה את ממוקמת במשפחה, אבל זה קורה לפעמים.

מבינה ממש את הרצון הזה להיות שוב הילדה שדואגים לה, אבל לפעמים זה לא קורה או לא קורה איתך ועם אחרים זה כן, בעיני תנסי לשחרר

יותר רוצה קרבה, משפחתיות (יש לנו בבית ב"ה, אבל המורחבת...גיסים, אחים,אחיינים, סבא סבתא. בצד שלי זה לא קיים.
תודה על התמיכה .

אלא במשהו עמוק מזה. עצוב ממש

מתפללת בשבילכם שמשהו בכל זאת ייפתח אצל הורייך.

ולפחות את יודעת עכשיו איך *לא* להתנהג כשתהיי בע"ה סבתא...❤️

עוזרים עם הכלים?

מביאים מצעים?

אני מאחרת המון אבל הרבה ילדים זה ממש לא קל לארח

אני בנאדם מאוד אמפתי, ומבינה תמיד את הצד השני, אין לי דרישות, משפחתנו הגדולה מגובשת, נעימה וכיפית.
אין לי בעיה שלא מארחים אותנו, הכל טוב הכל מובן. נכון,אנחנו משפחה גדולה, מתפנקים בבית מלון, בעוגה טעימה ביתית, מסעדה- תודה למי שהציעה, זה קיים ב"ה.
אבל עדיין זה לא כמו משפחה מורחבת, לא כמו אמאואבא, אחים, גיסים.
העניין הוא שכולם יחדיו מוזמנים כולל הנשואים שעדיין ללא ילדים, אני לא מצפה שיזמינו לכל שבת שכולם מגיעים, גם לנו זה קשה ולא הייתי ממהרת להגיע אחת לחודש. אבל לפחות פעמיים בשנה, להזמין, להביע געגוע. כמובן שאם הוריי חלילה לא היו מסוגלים לארח לא הייתי מעלה זאת על דעתי. וכמובן שאני מביאה מצעים, מגבות,אוכל, כל מה שיכול לסייע
יצאתי מקבוצות וואטסאפ משפחתיות כי נמאס לראות בכל מוצ"ש את ההבדלה המשותפת. הסיפורים, הצחוקים, החוויות.(מעט מורכב להסביר את העניין של האירוח אצלנו, כל אחד והסיבה שלו, לא אפרט כדי לא להיחשף חוץ מהוריי ועוד אח לא מגיעים אלינו מסיבותיהם שלהם...).
הורי באים אלינו פעם- פעמיים בשנה, ושולחים לילדיי מתנות, כסף, אבל עדיין הקרבה, השיח איתם הכל חסר.
חוששת מריחוק, שמשנה לשנה מתחיל להתעצם. הילדים מתגעגעים ורוצים גם אני, אבל לא מראה להם את זה...
 

גם ככה פגועה.
מפחדת ממש, פשוט זו ההרגשה- פחד.

אבל ביקשתי לבוא בקיץ... כמובן שנגיע זו כבר לא שאלה, הגדולים ילחצו עלינו ועליהם.(מגיעה גם בלי הזמנה  
אז זו ממש נחמה.

אבל לא חסר לי לבוא כמו לשמוע שמתגעגעים, שאנחנו חסרים
"מתגעגעת ממש, רוצה לראות אותכם אבל קשה לי"...גם משפט מנחם. 

נסתרת עמוקה.

פשוט למה להזמין משפחה גדולה, כשאפשר להזמין משפחה קטנה יותר??
בשביל מה להשקיע סתם.

ההורים שלי אוהבים טלוויזיה, להרגשתי אירוח שלנו מונע מהם צפיה וזמן שקט. זה מובן, אבל לי קשה לקבל את זה שכולם מגיעים ואנחנו לא.

מצד שני, אולי גם להורים שלך קשה.

קודם כל יש את עניין ההזדקנות והכוחות שפוחתים עם הגיל. יכול להיות שלארח משפחה כזו גדולה ב"ה זה עומס לא רק טכני. זה הרבה יותר רעש, התשומת לב צריכה להתחלק עם הרבה יותר אנשים, זה חוץ מהעבודה הרבה יותר. תחשבי שאנשים שהתרגלו לאורח חיים מסויים, לשקט שלהם להרגלים שלהם, פתאום באים ושבת שלמה הם צריכים להתמודד עם דברים שאולי קשים להם, במקום לנוח בשבת, הם עובדים קשה. )פיזית ונפשית) ובגלל שאת אומרת שהם לא רוצים לארח לשבת גם רק כמה ילדים, תנסי לחשוב איפה הילדים היקרים שלך אולי לא מסתדרים עם החוקים/ ההרגלים של הסבים. (אולי קופצים על הספה? אולי רבים או צועקים? אולי לא מקבלים את הבקשות של סבתא? אולי מלכלכים/מבלגנים יותר? אולי הרבה דברים) אבל להסתכל במשקפיים של אמא שלך אולי יעזור להבין אותה.

נראה שאם תביני אותה יותר תוכלי לשוחח איתה עם פחות מטען רגשי והאשמות כלפיה. תוכלי להגיד לה בצורה נינוחה ונקייה מה חסר לך ממנה, תוכלי להגיד שהיחסים ביניכן חשובים לך. להסביר לה יותר את מה שאת מרגישה בלי שהיא תרגיש מאויימת. אולי אם תפתחו את הלב דברים יראו אחרת. נשמע שיותר מהכל את פשוט רוצה להרגיש שאמא שלך אוהבת אותך ורוצה בקרבתך. זה מה שכל בן אדם בכל גיל רוצה מהוריו, לא?

ואולי גם לאמא שלך יש רגשות שהיא תשמח לחלוק?

אני יכולה ממש להבין את ההרגשה. גם אצלינו העניינים הללו לא פשוטים, מסיבות אחרות... אני ממש משתדלת לשחרר. בא לי לצאת מהבית לשבת, נוסעים לחמותי. מזמינה את אחים שלי אלי לפעמים. גם אמא שלי באה לשבת פעם ב... ואנחנו אצלה משהו כמו פעם, פעמיים בשנה... 

תודה על האמפתיה והכל
אני אחרי, לנסות להבין רגשות, להביא מצעים ואוכל, לדבר עם הילדים להתנהג יפה (שניים אצלי עם אלמות סלקטיבית, כולם ילדים טובים, אפילו קצת חננות, האחרונים לקפוץ על הספה )

הסברת נכון, כל מה שאני רוצה זה סוג של קרבה משפחתית, אהבה, שייכות.
לצאת מהבית לשבת, יש חברות, יש ביתי מלון, יש את הצד של בעלי.
כל אישה רוצה סוג של קרבה לאמא, לאבא שלה. להרגיש מוערכת ושמתגעגעים אליה לכל הפחות.

כשאין את זה, זה חסר.
אהבתי מה שהוספת על שיח אני והיא על מה שמרגישה וכו, אני מאוד מסתכלת דרך העיניים של אמא שלי, מבינה ורוצה שיהיה להם טוב (כי אין צורך להתאמץ בשבילנו) אך באופן טבעי זה גורים לנו לריחוק מהם- ומזה בדיוק אני חוששת.

ואין לי עשרה ילדים

יצא לי לראות כל מיני דינמיקות משפחתיות, ותדעי לך שלפעמים זה ממש מפתיע איך ההורים מתייחסים לילד אחד כאילו תמיד הוא הקטן והוא צריך עזרה (גם כשכבר יש לו משלו 6-7-8 ילדים), ולילד אחר כאילו הוא לעולם לא אמור בכלל להביע 'נזקקות' וסוג של לחסום כל טענה שנשמעת בכיוון,

או להתייחס לאחד הילדים כאילו הוא החסר שיקול דעת גם כשהילד כבר בן 50 והצליח יפה בחיים ותמיד במבט ביקורתי של הוא לא מבין כלום.

וזה מצער ממש. וזה אנשים שנראים עם אינטליגנציה רגשית גבוהה. ממש תמוה וממש מכאיב.

אם נשמע לך מתאים, יכול להיות שבמקומך הייתי מנסה לברר בעדינות עם אמא על מה ולמה זה ככה. לא בהטחת טענות כמובן, את גם לא נשמעת כזו בכלל, אלא כלפתוח מולה את ההרגשה שלך. בסגנון של, 'מעניין אותי להבין, ואני לא שופטת בכלל, אבל את מארחת גם יותר אנשים מאיתנו בפעם אחת. יש משהו שאנחנו עושים שמרחיק אותך מלהזמין אותנו? חשוב לנו מאוד קשר איתכם, הילדים מתגעגעים ושואלים אם נהיה אצלכם מתישהו, אנחנו כמובן נעשה מה שצריך להקל על הארוח שלנו, אבל אשמח לדעת אם יש משהו שעוצר אותך מלהזמין. בסוף את אמא שלי, אני לא מבקשת להעביר אליך שום אחריות על בחירות שעשיתי בעצמי, אבל אשמח לדעת אם יש מה שאני יכולה לעשות כדי שיהיה ביננו קשר יותר רציף והילדים יחוו יותר סבא וסבתא'

וחיבוק, את נשמעת מיוחדת ממש 🤍

והעצות.
בהחלט לוקחת לתשומת ליבי.

והיתה תקופה שבה האחים הנושאים היו מגיעים לשבת כולם יחד אחת ל..

חוץ ממני ..גם בגלל כמות הילדים..

וחלק חילונים ונוסעים בשבת

אז רק אנחנו נאשרנו מבחוץ

שבת ועוד ועוד וחגים

וגם לי זה היה מעורר תכלס קנאה כי הרגשתי מנותקת

התשדלנו לבקר ביום חול אחת ל

אבל גרנו רחוק

וזה היה רק לפגוש את ההורים

יצא לי לא לראות את אח שלי שנה וחצי בערך!

בסוף הפתרון שמצאתי היה ליזום מפגשים משפחתיים בחגים..יוצא פעם-פעמיים בשנה..

זה עדיין כלום

אבל לפחות משהו

תודה על הרעיונות...

שגם לא נעים לי להעמיס על אמא שלי או חמותי וגם אני ממש מעדיפה להיות בבית שלי כי הילדים חלקם כבר גדלו ולכולם יש את החברים והחברות שלהם...

ונכון פעם בשנה או אפילו פעמיים בא לי להיפגש אצל חמותי, אצל אמא שלי לא... אן סיכוי כי היא טיפוס עצבני ומלא ילדים גורם לה למתח ועצבים עוד יותר ואז לא נעים להיות אצלה.

יוצא לנו פעם גג פעמיים בשנה להיות אצל חמי וחמותי. וזה נחמד וזה גם לא תמיד נסבל אם באים עוד אחים כי כבר צפוף ובלאגן ואני רואה איך חמותי נגמרת. אז מה זה שווה?!?!

לכן אני מזמינה אותה אלינו בשמחה. למה אני אמורה ליפול על מישהו עם כל החבורה שלי?!?!

אם את מתגעגעת ואני הכי מבינה תזמיני את.. אם בא לך להתפנק תקבעי איזה יום לבד לבוא לאימך ולאכול אצלה צהריים. אני קובעת עם אמא שלי בבית קפה ומבחינתי זה הכי אידאלי... פעם ב היא קופצת לפגוש את הילדים. יש בחופשים או בחגים מפגשי משפחות. יש הרבה אלטרנטיבות אבל לארח 10 ילדים??? נראה לי לא הגיוני. אני מעמידה את עצמי במקום אמא שלי או חמותי (לי יש מעל 5. ולא נוקבת כמה בכוונה) ואני אומרת לעצמי אין מצב שאני נופלת עליהן. זה יתיש אותן

לכן אני מאוד מבינה את אמא שלך.. לדעתי את איפשהו צריכה להשלים עם זה במצב הנוכחי ולמצוא אלטרנטיבות אחרות למפגשים.

מקווה שלא ביאסתי. אבל זו המציאות.

בהצלחה אהובה

הרבה נקודות שהעלית שאלו וכתבו ועניתי.
לא אחפור שוב, הרעיונות היפים שהבאת נוסו והסברתי למה לר רלוונטי שנזמין או ניפגש באמצע שבוע.
מעט יותר מורכב...
אם מעניין אותך, דפדפי אחורה ותראי תגובותיי..
הוריי בריאים ב"ה צעירים בנפשם וגופם, גם את כאמא לא תארח את כל הילדים ובת אחת לא כי לה יש יותר ילדים...סתם נקודה למחשבה.

אני לא נפגעת שהיא מארחת יותר את הצעירים עם מעט הילדים ....

קשה לה שבאים עם הרבה ילדים זה מעמיס עליה. לכן כולנו אלה עם המעל 4 כבר בקושי באים שבת. . .

אני כן רואה בזה משהו לגיטימי...שאץ אלה עם המעט היא מארחת מלא ואותי בקושי. אבל זו ההסתכלות שלי כמובן .. חמותי וחמי הם צעירים מאוד יחסית פחות מ60.

ועדיין נראה לי לא הגיוני להעמיס לא קשור לגיל. אני בת 30 פלוס וקשה לי לארח משפחות עם 4 ילדים ויותר. אז אני מבינה אותם.

שוב זו הסתכלות שלי. אולי מנקודת מבטך לך היה בכיף לארח במקום אמא שלך או חמותך כמות גדולה של אורחים. לי קל להבין אותם כי אני בעצמי מותשת מלארח.

אני מאוד התחברתי לזה שאמא שלך לא מארחת. אני הכי מבינה אותה. לכן כותבת לך מראות עיני. שחווה אותו דבר וכל כך מבינה את חמותי 

אצל המשפחה של בעלי בדרכ יוזמים פעם/פעמיים בשנה שבת שכולם יחד נפגשים אבל לא בבית של ההורים אלא שוכרים וילה כי באמת כמו שתיארת יש עומס של ילדים וצריך מקום גדול מאוד ב'ה

אז אולי זה יכול להיות פתרון ורק תתארגנו על אוכל ביתי כמו שאמרת שאת רוצה

לק"י

לשם מתאימות שאלות על הגיל הזה.

פורום אמהות מיועד לגילאי בית ספר ומעלה.

והלכנו בערב המאוחר לכותל....

אמנם לפני אלול, לא היה כזה מפוצץ..

היינו במופע הללויה אש ומים בעיר דוד ולאחר מכן לכותל... היה נחמד.

לפני זה עשינו איתם סיבוב בשוק מחניודה וקצת בעיר...

למחרת נסענו איתם למוזיאון המדע, גם נחמד ממש. ובערב טיילנו איתם בגאולה

ומשם לקחת רכבת

לכותל ירדנו ברגל, בחזור לקחנו אוטובוס לרכבת כי כבר היו עייפים(וזה גם ככה עם המעבר)

מבחינת עומס לדעתי יהיה מלא רגיל אבל לא עמוס מאוד.. סיורי סליחות וכאלה הם בדכ בערב ויותר סמוך לר"ה.

אפשר לטייל סתם בעיר העתיקה. אנחנו עשינו לפני כשבועיים מסלול חווייתי ואתגרי עם משימות בדרך. אם תרצי, אשלח לך את הדפים שהכנו בשביל זה.

שולחת לך באישי. (תצטרכו לעשות בו התאמות למשפחה שלכם, כי זה מיועד למשפחה עם שמונה ילדים שיודעים לדבר)

הרעיון שבנינו הוא שעוברים בשמונה תחנות, ובכל תחנה אנחנו לוחשים לאחד הילדים מילה מתוך פסוק. בסיום מחברים בין המילים ויוצרים יחד את הפסוק השלם.

אז אפשר ללחוש לכל ילד כמה מילים מהפסוק, ואפשר גם לבחור פסוק או משפט אחר שקשור לירושלים וללחוש את המילים שלו רק בחלק מהתחנות.

מקווה שמובן...

המילים שלחשתם כל אחד זכר עד התחנה האחרונה? ואני אשמח לשמוע על התחנות

כמובן, הבאנו לה מילה קלה...

התחנות: כיכר ספרא, מגדל דוד, הקארדו, בית כנסת החורבה, החומה הרחבה, כיכר בתי מחסה, גן בית השלום, הכותל.

זה גם אתגר - לשמור את הפתק בשלמותו עד הסוף

(ואולי זה דווקא טוב שהם לא יסתכלו בפתק כשמקבלים אותו - אצלנו הבן הגדול ניחש די מהר את הפסוק הסופי רק בעזרת המילה שקיבל...)

אפשר גם להחביא בכל תחנה את הפתק והילדים צריכים למצוא ולהכניס למעטפה.

בסוכות אנחנו אוהבים ללכת לכותל ועם התחנות האלה זה יוצא טיול מושלם

אשמח גם אם מתאים לך

תודה

מהבחינה הזאת תהיי רגועה

האמת לא כדאי להגיע לשם עם רכב

אם כן אז חניון בתשלום קרתא או ממילא

יש גם את הר ציון אבל קשה למצוא שם חניות

אבל הכי טוב כמו שטארקו אמרה

לחנות בנחל צופים ולקחת רכבת

להשאיר את האוטו בשולי הרכבת הקלה (יש כמה חניונים שהם בחינם) ומשם ברק"ל. אם הילדים שלכם אוהבים רכבת זה אטרקציה בפני עצמה.

למשל שרה-

ש- שלום

ר- ראיית הטוב

ה- התמדה

ואז לקרוא לדודים להקריא ברכה ולתת מתנה.

ובטח שאת יכולה לקרוא רק לחלק מהדודים.- נגיד את הדוד הגדול או נציג מכל צד, אולי רק סבא וסבתא.

תלוי כמה אותיות או רעיונות יש לך

יש לה רק 3 אותיות בשם ורציתי שהחלק הזה יהיה יותר מ5 דקות. אז אפשר את זה ועוד משהו בנוסף, או ללכת לכיוון אחר...

תודה על ההצעה!

אשמח לשמוע עוד רעיונות

שהסריטו את נערת בת המצוה ב'מסע גילוי' איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את ה'

לא זוכרת מה בדיוק היה בסרטון, אבל היה שיחה של הבת עם סבים- סבתות שלה, המורה בבית ספר, חברה, דודים אחים

וכן הסרטה שלה אורזת מצרכים בארגון חסד, ועורכת שולחן שבת, זה היה מיוחד.

לחשוב איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את השם. הבת שלי ממש תתפדח אם נרצה לעשות לה סרטון כזה, היא לא תשתף פעולה, אבל אפשר אולי לכתוב ברכות ולתת מתנה סמלית לפי כל תכונה.

אני חושבת יחד אתכן, אולי להכין מצגת ולחפש סרטון קצרצר או תוכן אחר לפי כל תכונה ואז להסביר איך זה מחבר אותה למצוות

היא פשוט לא תרצה להסריט את עצמה. אבל אולי אפשר להסריט את הדודים שידברו על מצווה מסויימת ויחברו אותה אליה, בסרטון נוכל לעשות את זה קליל וככה כל הדודים יוכלו לקחת חלק. נשמע שאפשר לפתח את הכיוון הזה

שהיא רק תקריא טקסט, ושבסרטון עצמו יראו דברים אחרים (שקשורים לטקסט, אבל לא רוצה עצמה)?

אבל יכול להתאים גם לבת מצוה, הסרטנו דודים ובני דודים שנזרק אליהם אליהם דף מכווצץ לכדור, וכשהם פותחים את זה יש הודעה שאיקס- וואי מתחתנים (להמיר את זה שלאיקסית יש בת מצוה)

ואז הם מאחלים משהו בצורה חמודה (נניח אחד רץ מהר הביתה לקרוא לאשתו ולילדים, והקריא בצורה דרמטית את ההודעה ואז כולם הסתכלו אחד על השני כאילו הם ממש בשוק ואמרו במקהלה- זה סופי? אז נשאר לנו רק לאחל מזל טוב ושהבית שתבנו יחד יהיה מלא בצחוק, בחום ואהבה!)

נשמע מאוד חמוד, תודה

אבל בלי הודעה שמתחתנים. כל קרוב משפחה טפס בסרטון נייר מקומט, פתח אותו, והיה כתוב שם מילה או משפט עם גימטריה שזהה לשם שלנו ולפיה היה צריך לברך. בסוף הברכה המברך קימט של הדף וזרק לצד השני, ככה שבסרטון הבא נראה כאילו הם תפסו את אותו הדף מהמברך הקודם.

זה היה ממש חמוד, והגימטריות היו מעניינות וחלקן הזויות.

דווקא לבת מצווה נראה לי שטקס ארוך ומיגע עם דבר תורה ארוך מכל הדודים יכול לא להתאים לקהל של הבנות. אולי באמת אם משלבים את זה בקלילות והומור בלי לאבד את התוכן?

בזכות הרעיונות שלכן הבנתי שלהכין סרטון ערכי מהדודים זה הרבה יותר מתאים

כלומר, שלא בכל פעם יקום דוד וידבר. אלא להסריט מראש. לערוך את זה באופן יפה וכייפי. ככה גם מקצרים ומדייקים את הנאמר.. אפשר להוסיף תמונות שלה או סרטון שקשור למצווה שנאמרה..

באמת יש כאן הרבה אפשרויות כשהופכים את זה לסרטון. אני מחפשת איך לעשות את זה קליל ולהוסיף אולי גם הומור וקטעים מיוחדים.

איזה כיף שאתם עוזרות לי, כל הצעה נוספת בכיוון תתקבל בברכה!

בעזהי"ת

בסרטון.

עשינו בסגנון 'סליחה על השאלה': כתבנו מראש כמה שאלות- חלקן נוגעות לילדה (מה אתם מאחלים לה, איזה תכונה טובה אתם רואים בה, מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם חושבים עליה) וחלקן נוגעות בתוכן של האירוע (למשל אם זה על חסד- איפה החסד פוגש אותך ביומיום, אם זה על הודיה- על מה אתה מודה בחיים שלך, אם זה על שמחה- מה הדבר שמשמח אותך, אם זה על תפילה- לאיזה חלק בתפילה אתה הכי מחובר.. כאלה).

את הסבים והסבתות הסרטתי בעצמי עונים על כל 6 השאלות. מהדודים ביקשתי שמי שרוצה ישלח סרטון קצר שבו הם עונים על שאלה אחת או שתיים מתוך הרשימה, לבחירתם, והזמנתי גם לצלם בני דודים/אחיינים עונים על שאלה אחת, אפשר גם בזוגות.

בגלל האופי של הסרטון הזה, יש לך שליטה על האורך והטקסט. למשל אם מישהו ענה תשובה ארוכה, את יכולה לחתוך רק קטע קצר.. ככה בסופו של דבר יצא סרטון של נגיד 7 דקות (לשש שאלות), אבל משתתפים בו 6 סבים וסבתות באופן משמעותי, ועוד 4 דודים, ועוד 3 אחים של ילדת בת המצווה, ועוד 16 בני דודים משתי הצדדים, וגם נתתי אופציה לכוווווווווולם פשוט לא כולם ניצלו את ההזדמנות. אבל אין פה עניין של להעלב כי בסוף כולם קיבלו הזדמנות.

כל אחד בחר ערך ונתן עליו מתנה קטנה והסבר קצר, היה יפה לטעמי

ביקשו מכל דוד לתת מתנה סביב ערך מסוים שההורים רצו.

ואז בשבת כל אחד הביא את המתנה והסבירו איך היא מתקשרת.

אבל בגלל שזה היה שבת, פיצלו את זה ל-3 חלקים. כי באמת יש אנשים שלא יודעים לקצר ומטריחים את הציבור...

4 זה מספר מעולה.

והרעיון הזה מקסים!!!

(אם בכל זאת את רוצה גם דודים את יכולה לרשום בוואטסאפ המשפחתי שאת מחפשת 2-3 מתנדבים ואז זה לא יוצא "לא נעים" שלא הזמנת מישהו)

אולי משהו רקום, מגבת או חלוק מגבת, כרית / ציפית עם הדפס של תמונה וכיתוב,

בחנויות של הדפסות ומתנות יש הרבה דברים כאלו, החל מדובי, שעון, מעמד למכשירי כתיבה, או חריטה על נגן, עט ...

בקבוק חם (הכי כיף עם כיסוי פרוותי)

כרבולית מפנקת אפשר עם שרוולים וכובע

חלוק מגבת

קפוצון עם הדפסה של משפט וציור שקשור למשפחה.

תלוי באופי של הילדה וההרגלים.

אם מתאים לה אז יומן ועט לכתוב חוויות

או כוסות קפה (טבולות!) עם מלא שוקולדים לשעות הקטנות של הלילה עם החברות

או סט כלים למטבח אם היא מחובבות הבישול

שקית כביסה עם תמונה

קופסא לעוגיות מהבית עם משפט כלשהו

כל דבר שימושי כמו מצעים, מגבת, חלוק, בקבוק חם וכו'

קולאז של תמונות מהמשפחה, יצא ממש יפה.

עשיתי אותו דבר לבת קודמת שיצאה

טוב לראות אותך

אני אוהבת לקנות חפצים שימושיים

כי זה כיף להשתמש במתנה באופן יומיומי

לבנים קניתי ארנק/ מזוודה/ מצעים

לבנות אפשר גם

או תכשיט / תיק

אצלי השנה (לראשונה!) יוצאים שלושה ילדים מהבית (אחת למדרשה ושניים לישיבה קטנה), והאמת שלא ממש חשבתי על הרעיון של צ'ופר כזה🙈

ברגע האחרון, ביום שבו התאומים שלי יצאו לישיבה (זה היה אתמול, אבל כבר נראה לפני נצח), קניתי להם חבילת עטים סמלית והדבקתי פתק: "עת לחבוק ועט לרחוק מחבק - שתזכה להרגיש את חיבוקה של התורה, וגם את חיבוקם של אבא ואמא".

אבל אולי באמת לבת שלי (שנוסעת בעוד כשבועיים) כדאי שאשקיע יותר... אז אעקוב פה אחר הרעיונות...

שק כביסה זה רעיון נחמד מאוד! וגם עוד דברים פה נתנו לי כיוון. תודה יקירותי!! (ניפגש עוד כמה שנים...)

כרית, מנורת לילה, בקבוק שווה, תחשבי מה יהיה להן שימושי. לי עזר בזמנו להסתכל באתר של מוצרים להדפסה שהיה נגיש לי ולבחור משהו

מתכונים ותמונות

חפשי 'בר מתוקים בר/בת מצווה פרוג' ויהיו לך הרבה תוצאות

מזל טוב ובהצלחה!