א. קחי את הזמן שלך. חודשיים זה לא המון. יש תהליכים שלוקחים זמן.

ב. בעל הוא לא החברה הכי טובה שלך!! זו טעות נפוצה )לשני הצדדים). אין בעיה שיהיה החבר הכי טוב שלך, אבל הוא ממלא תפקיד שונה לחלוטין מחברה. 

נכון.

א.לוקחת, ועדיין תוהה לעצמי אם זה נכון להמשיך..

ב. ברוררררר

פשוט אם אני מוצאת את עצמי חוזרת לחברות כל פעם כדי שיבינו אותי, אז אולי הוא לא מספיק ברמה הריגשית שלי... בלי קשר לתפקיד שהוא ממלא או אמור למלא אצלי

אני חושבת שלפני שרצים לכל מיני סיסמאות כמו 'בעל זה לא כמו חברות' (לא אומרת שאין בזה מן האמת, רק ששניה צריך לעשות כאן בירור לפני)- אולי כדאי שתשאלי את עצמך- מה זה אומר בשבילך שהוא 'יבין אותך'.

האם זה אומר שאת מצפה שיקשיב יותר ופחות ידבר?

האם זה אומר שאת מרגישה שכשאת מספרת על משהו ריגשי הוא אף פעם לא מצליח להבין למה את מתכוונת?

האם זה אומר שאת מצפה שיגיד יותר אמירות אמפתיות כמו- 'אני ממש מבין אותך, זה באמת קשה..' ?

או משהו אחר?

אני חושבת שהבקשה שלך שיבין אותך היא סופרררר לגיטימית! אני יכולה לשתף שזו הנקודה שגרמה לי להחליט שבעלי יהיה בעלי, כשראיתי כמה הוא מבין אותי ואת השפה הריגשית שלי.

אבל אני חושבת שכדי להבין מה לעשות עם זה כדאי שתשאלי את עצמך מה *בדיוק* חסר לך. אולי זה משהו שאם רק תגידי למדוייט שאת זקוקה לו זה יהיה לו ממש פשוט להיעתר לזה? ויכול להיות גם שזה משהו שפשוט אין לו וגם כנראה לא יהיה.

בכל מקרה, אני אישית לא הייתי ממשיכה את הקשר רק בגלל ש'בעל זה לא כמו חברות'. אם יש צורך שמהותי לך שיהיה בזוגיות שלך אז הוא מהותי! רק צריך לברר מה בדיוק הנקודה המהותית ;) ואז יהיה יותר קל להבין מה עושים מכאן.

ומצטרפת לאמירה של- קחי הכל בנחת(:

חודשיים זה לא הרבה!

חיבוק♥️ מבינה אותך ממש ממש! 

נשמע שפשוט לא ציפית שיגיע משהו טוב כל כך מהר ואת מרגישה שאת לא בוחרת באמת מתוך היכרות עם "השטח", ומצד שני את מודעת לזה שיכול להיות שקשה לך להעריך אפילו אם זה טוב באמת.

אם הייתם עושים הפסקה, והיית מפסיקה להפגש איתו זה היה עושה לך משהו? הוא היה חסר לך?

יש לי חברה טובה שהתחתנה בלי פרפרים, גם הייתה בנחת, והיא הלכה לפגישה אחת למאמנת וזה מאד עזר לה ועשה לה סדר... זו גם אופציה. 

חשוב לדעתי להתייעץ עם אדם שידע לשאול אותך את השאלות הנכונות...

בהצלחה בכל מקרה ולא להיות בלחץ בגלל הזמן, זו בחירה של חיים.

כתבתי תגובה שיצאה ארוכה ואישית מדי לפורום הפתוח, לכן מעדיפה לשלוח לך אותה באישי, למרות שחלק ממנה היה יכול להועיל גם לאחרות.

אם תרצי סמני לי ואשלח לך, ומוכנה לשלוח באישי גם למי שתשובה לשאלה הזו תועיל להם.  

כלומר גבר שכיף לך איתו אבל הוא לא מייצר את המתח של גבר-אישה. אז אתם יוצאים ונעים לך ונחמד לך אבל אין "מעבר" שם.

ואולי את סתם מחפשת רעש וצלצולים כשבעצם מה שאת צריכה זה בדיוק את מה שיש לך: משהו רגוע, ושמח, ופשוט. וצריך רק להסכים לקבל אותו.

משיכה - רצון בסיסי לפחות, יש ?

-יש

ואם את רגישה (ראה פורום מקביל), יש מצב שהרעש והצלצולים רק יהרסו לך והגוף שלך יברח משם בגלל שלא תוכלי לשאת את כל "ההצפה" הזו. נשמע לי שעדיף לך ככה.

אז אני נהנת מהמרחב והסבלנות שהוא נותן לי,

מצד שני, דווקא בתור רגישה מאוד, אני זקוקה שיבינו אותי...

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

ותתקדמי הלאה. יתן לך תשובות לכמה דברים איך המנגנון שלך עובד ואיך פועלים איתו. (גם הכותבת מעליי עומדת בקטגוריה).

לומדים מה את לא מחפשת .

( ברור שלומדים יותר איך להתנהג, ובכללי מכל אחד אפשר ללמוד המון, אבל זה בעיני זה הדבר המרכזי)

לפני שתקראי, חשוב לי לציין:  אין לי מלא ותק בעולם הדייטים, ומאמינה שיש כאלה בפורום שאולי יוכלו לענות לך בצורה יותר מדוייקת, אז קחי את התגובה שלי בעירבון מוגבל.

אם את לא רוצה להיות איתו - אל תהיי איתו , אל תבזבזי לו את הזמן, זה לא הוגן כלפיו.

יכול להיות שאת עוד לא בשלה, או מרגישה שלא תהיי בטוחה בו עד שתצאי עם עוד, מותר לך - רק אל תצפי לפגוש אותו שוב.

מה זה אומר לצאת עם 10? זה אומר שיצאת עם 9 ולא הלך - או שאת נאלצת לחתוך, או שחתכו ממך. זה אומר זמן.

מהחוויה שלי, רוב עולם הדייטים זה לא שיש לך מיליון אופציות מתאימות ואת רק צריכה לבחור, זה הצעות(ויש כאלה שגם כאלה אין להם) - חלקן לא מתאימות, זה לחזור לפעמים מיואשת ולנסות להבין שוב ושוב איך הצורה הכי רגישה לסיים את זה, ברור שיש פה גם מלא חוויות טובות - את יכולה ללמוד על עצמך, לפגוש אנשים מעניינים, להרגיש קליק ועוד, השאלה מה הרווח שלך פה לעומת ההפסד.

מה שכן - אם את בוחרת להמשיך, תחשבי איך את יכולה לשדרג את הקשר, מה את יכולה לשנות בתפיסה שלך כדי שיהיה לך יותר טוב, כי כרגע (באופן נורא נורא הגיוני) בגלל שאת מרגישה "מתחילה" יכול להיות שאת עוד לא ראית בו אופציה אמיתית.

שיהיה ממש ממש בהצלחה, מה שלא תבחרי!

ברמה של פרופסורה

יכולה לפסול כל בחור בלי לדבר איתו

ובלי פגישה

לא יודעת בכלל מה קורה בגיל 40, אבל בחורים יותר מבוגרים (מבוגרים מבחינתי) שיצאתי איתם (בני 28-29) הרבה פעמים גם היו הרבה יותר ממורמרים מאחרים שיצאתי איתם, ואחד שהציעו לו אותי, לפני שאפילו הראו לו את הכרטיס, הוא שמע שאני גרה שעה נסיעה ממנו ולא התעניין… 

אני מבינה שעברת חוויה לא פשוטה בכלל ושקשה לך, אבל אתה לא יכול בכל שרשור פה להשמיץ את הבנות.

נסחפת. 

אני כתבתי על הבנות המבוגרות

המוכרות לי מהאתרים.

מה את רוצה שאני אכתוב - אני כותב

כמעט בכל שרשור שאתה מגיב בו, אתה מוציא את הבנות כרעות שמחפשות איך לפגוע בגברים. זה ממש לא לעניין.  

אני חושב טובות

לא מדבר על הערך העצמי

רוצה לטובת כולם,

שיסירו את המגננות

ויאפשרו קשרים

כי כשמחפשים למה לחתוך

מוצאים, אפשר למצוא תוך יום יום

המוח ימצא סיבה לחתוך

לגרום נזקים לעולם השידוכים.

ולשמוע רק מילים טובות.

כדי לחזק את הבטחון העצמי.

אני מוכן לתת מילים טובות בשמחה.

וזה באמת יותר מאתגר

גם בנות שהן רווקות ומבוגרות לא רוצות גברים בסטטוס הזה הרבה פעמים, כי זה מגיע עם מטען אחר מאשר רווק מן הסתם

ובכל זאת, זה מצליח הרבה פעמים.

ופעמים שלא, וכדאי להרחיב את החיפוש לנשים בסטטוס שלך

ובכל אופן, אני חושבת שמיציתי את המריבה הזו. אתה מוזמן למצוא פרטנר אחר אם רוצה. אני את שלי אמרתי. 

זה הרבה יותר מועיל.

אומר לך את מאהבה

שעלתה בי חלחלה מהתגובה שלך ובאותה נשימה אני לא מתפלא שזה אתה, כאילו אתה איזה "אדם שמבין ובא לטובתו" ועוד בא מאהבה..עוד קצת אהבה כזאת ואבדנו דוד.

הבן אדם חווה משבר שאני לא מאחל לאף אחד לחוות, יש לך מושג מה עובר עליו שאתה בא מגבוה כמו איזה פסיכולוג? קצת ענווה גבר, תבין שאין לך מושג מה עובר עליו ואתה לא בעמדה של להטיף לאף אחד ק"ו בן בנו של ק"ו לאדם שחווה משבר שאין לך התחלה של מושג של הבנה מהו.

אבל אתה בא מלמעלה ומטיף "תתרכז באחריות שלך זה הרבה יותר מועיל" איזו אחריות אחי? מועיל למי? לאיזה מצב באיזה תחום? מה אתה מטיף כאילו יש לך הבנה מה עובר עליו? לפחות היית נותן עצה משהו, סתם זרקת הטפת מוסר בלי קשר לכלום. מעייף מאוד.

אם היית במצב שלו ספק(ענק ענק ענק) אם היית לוקח אחריות ולא מטיח אשמות.

אומר לך את זה מאהבה.

שמו"ס על ענווה זה לא יזיק לאף אחד, גם לי לא יזיק.

אם היית משבח ומפאר אותי כנראה שזה היה מרים לי לאגו והיה מסוכן עבורי.

אבל עכשיו שאתה מביע ביקורת בצורה אישית ומזלזל ביחס לכוונתי - אדרבה אתה נותן לי מתנה.

אבל אולי אשמח להוסיף לך גם חומר למחשבה -

מה מטרת ההודעה שלך? 

ברגע שאתה נותן לי ביקורת, מה אתה רוצה להשיג?

יכול להיות שביקורת גם גובה מחירים או שיש בה סיכון מסויים? אם כן, מה הם הסכנות בהבעת ביקורת?

אני לא פוסל קשרים מאינטואיציה.

בעניין להצביע עם ליקוי שמזיק לפי דעתי

אם איכפת לי ממישהו אני אומר לו.

פעם הייתי מהשותקים.

אני אספר לך סיפור מלפני שבועיים

אכלתי באיזה חנות או משהו,

וכל פעם שהבן אדם שמכין את המנה הסתובב

משהו בלבוש שלו היה בעייתי

ועוברים בחנות הזו עשרות ומאות אנשים

וכולם מחייכים אליו וממשיכים

ואז חשבתי לעצמי, מה ה'

מעדיף, שעוד 100 אנשים יראו אותו

בצורה לא מחמיאה בא נגיד,

והוא יתפאר בפני מלאכי מרום,

תראו את בני 300 אנשים ראו אותו ככה

ואף אחד לא אמר כלום?

או שאחד יגיד לו, והוא יוכל לשפר את הופעתו.

ונכנסה בי ההבנה שקרוב לוודאי,

שעם כל החוסר נעימות, יש אמת

וכל אחד היה רוצה שיגידו לו.

והפוך, מי שמחייך ולא אומר כלום,

ומעביר אותה, הוא זה שלא הכי איכפת לו.

מסכים עם מה שכתבת.

בהקשר של ההתייחסות בהודעה לשרשור,

נראה לי שאנשים מדברים על תופעות מתחילים לקשר אותם למקרים פרטיים זה בדרך כלל לא יעיל.

כל מקרה לגופו כדאי לבחון את עניינו. אם הוא מתקשר לתופעה יותר רחבה - זה אולי מוסיף אבל בסוף צרה פרטית היא צרה פרטית.

אני חושב שיש מנגנון בבני אדם

שהוא אחראי על מה הבן אדם מרגיש

כלפי העולם,

ואחרי שהוא כבר גיבש יחס בגיל מבוגר לדוגמה,

מנסה להישאר עם אותו יחס

להתקבע

ולא מעניין אותו בדיוק מה קרה

יותר חשוב לו להצדיק את היחס שהוא

התקבע עליו,

שהוא לא טועה,

"וכולם רמאים וגנבים" לדוגמה

או כל משפט אחר

וככה יש לו בטחון בדרך העגומה

שלו בפענוח המציאות

אם את רוצה לחבוט בי בלי קשר

בגלל שלפי דעתך עברתי גירושין לא נעימים

מוזמנת לחבוט בי בפרטי

לא מצדיקה את זו שהגיבה לו כאן.

אבל אם אישה גרושה בת 39 הייתה מגיבה שגברים בגילה סתם בררנים וצריכים להשתחרר ולהיות פתוחים לכל הצעה שתבוא אליהם, לא משנה אם מתאימה או לא - התגובה שלי (ראי "תקף גם לגברים") עדיין הייתה נכתבת אבל הפוך - הייתי מספרת אולי על חברות יותר מבוגרות שלי והחוויה שלי מהם .

להתעצבן על משהו כאן בגלל תגובות בשרשור אחר, זה פחות לעניין , אמנם גם לי צרם דברים שלו שנכתבו בשרשור על הציפורניים(למרות שאני מקווה שבצחוק!) , אבל להתרעם עליו בשרשור הזה זה חסר פואנטה. 

ובמה השוני ביניכם שכתבת בא לידי ביטוי? זה מאוד משנה פה

וגם, מה הציפיות שלך מקשר זוגי בכלל?

אולי את מצפה שיבין אותך כמו אנשים שמכירים אותך המון שנים ואתם עוד לא שם ובראש שלך הציפיות קופצות לשלב הבא של הקשר..?

שאני מבינה את החשש של אולי יש משהו שאני מפסידה כי זה רק הבחור השני

תנסי לא לתת לזה להפריע. תתמקדי במה שמולך ואם זה טוב, לא משנה כמה בחורים יש בעולם את צריכה רק אחד.

אני התחתנתי עם הבחור השני כשהראשון היה רק דייט אחד...

אז אני מבינה את זה שיש מים הרגשה של אני לא יודעת מה עוד יש בחוץ. אבל היום אני מבינה שפשוט הייתה לי סיעתא דשמייא ולא הייתי צריכה לחפש הרבה זמן...

אז היו עוד 1000 בחורים שהיה לך יותר טוב איתם מאשר איתו.
זה נכון גם לכל מי שנשוי היום. איפשהו מסתובבים אנשים שיותר מתאימים להם.

ההתאמה חשובה עד גבול מסויים.
כל השאר, זה מה שנבנה בין בני הזוג. זה החלק הקריטי, זה מה שבונה את החברות באמת.

לכן,
את צריכה לשאול שאלה פשוטה :
האם את יכולה לראות את עצמך איתו כל החיים ?
לא - לעצור.
לא יודעת - להמשיך ולתת לזה צ'אנס עד זמן שתחליטי לכאן או לכאן. תקבעי את הזמן בצורה ברורה.
כן - לסגור עסקה.

הצלחתך, הצלחתנו, הצלחת עם ישראל, בהצלחה.

באמת זה התלבטות חזקה

אבל השאלה האם היא לא מתוך מחשבה של 'אולי אמצא משהו יותר טוב'

זאת מחשבה שתמיד יכולה ללוות אותה וזה עלול להיות לופ אינסופי

"בסוף חברות מבינות אותי יותר"

מחילה שאני נתפס רק על הקטע הקצרצר הזה אך זה ממש תפס לי את העיניים.

הרצון הוא לנהל שיח עם הגבר שלך באותה הרמה כחברות שלך?

אני הקטן לא חושב שזה באמת אפשרי, ואם כן אני ועוד כמה גברים שאני מכיר נמצאים בבעיה מאוד חמורה.

מעניין אם זה רצון של כל הנשים...

המון הצלחה איתו ומקווה שהוא יבין אותך במידה שתגרום לך אושר ושמחה

לפי הכלל הזה-

כשיודעים שלא- עוצרים

כשיודעים שכן- מתקדמים לחתונה

כשלא יודעים- ממשיכים.

כמובן שיש את הצד השני אבל כל עוד הוא בעניין, לשקף לו את המקום שלך וללכת לפי הכלל הזה.

אם את מרגישה שכבר הגיע הזמן לקבל החלטה, או שהוא אומר לך שמבחינתו זה הרבה זמן והוא רוצה שתקבלי החלטה, אז תשבי עם עצמך ותעשי סיכום של הכל ותנסי להגיע למסקנה האם את מוכנה להתחתן איתו או לא

אולי פשוט תדברי איתו על זה? תגידי לו מה היית רוצה שיהיה. לא ממקום של "אתה לא בסדר" כמובן, אלא ממקום בונה. של מה היית רוצה שיהיה, מה עושה לך טוב. ועצה שלי, תשאלי אותו גם אם יש משהו שהוא מרגיש פחות בטוב איתו, כמו שאת עם זה. לפעמים גם קשה לו לפתוח ולהגיד על משהו שמפריע לו, אבל בלי קשר, עצם העובדה שאת מראה לו שזה הדדי, שגם את רוצה לבדוק אם יש דרך להשתפר בשביל לעשות לו טוב יותר, תעודד אותו להשתנות. (זה לא בקטע לנסות לשנות אותו אלא כי רוב הסיכויים שהוא באמת לא יודע למה את מצפה)

בהצלחה!

אלא שהן בכלל לא חשובות ומסיטות אותנו מהעיקר.

את מתארת מצב שבו את מצפה להרגיש מבעלך תחשוה מסויימת וכרגע הוא לא מספק לך את אותו תחושה.

ממה שאת מתארת התחושה הזאת קשורה לזה שאת יותר רגישה, לזה שהוא רוצה יותר, לזה שלא יצאת עם עובד בחורים, לזה שהוא שונה ממך..

אך זה כל הדברים הללו קשורים להשפעת התחושה של "האחד"?

יש עוד דברים שהיית רוצה להכניס לתחושה של "האחד"?

זה עולם אחר – גם הגבר הכי מתוק בעולם לא יבין אותך כמו חברה.

אז אולי הגיע הזמן לשנות הסתכלות – לא לצפות שהוא ירגיש בדיוק כמוך, אלא לבחון מה כן נבנה ביניכם בתוך המרחב שכן אפשרי.

ובתוך התחום הזה – מה זאת בעצם תקשורת טובה?

זו תקשורת שמרימה אותך. כזו שגם כשיש קושי – מצליחים לדבר, להבין, לגשר.

כשהוא רוצה לעזור – הוא באמת מצליח.

אבל אם ברוב הזמן את מרגישה שהוא מרוקן אותך, שאת חוזרת חסרת כוחות ולא מתמלאת –

אז אולי זה לא עניין של "לסדר את התקשורת", אלא סימן לשאול אם זו התקשורת שמתאימה לך באמת.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.