יש לי בעל דיסלקטאנונימית בהו"ל

אוף נכון שזה נשמע נורא??

אבל זו העובדה, הוא דיסלקט. לא מאובחן, כי פשוט לא איבחנו אותו. אבל אין ספק שהוא דיסלקט.


וזה בא לידי ביטוי בשגיאות כתיב, רק בשגיאות כתיב, אבל בצורה קיצונית.


שתבינו, הבחור גאון. באמת חכם מאוד מאוד!

הוא למד, עובד בעבודה שמפרנסת אותנו בכבוד.

אבא מדהים ובעל מושלם. אוהבת אותו כ"כ.


אבל קשה לי עם השגיאות. קשה לי מאוד.

אני מרגישה שאני מזלזלת בו קצת בגלל זה.

ומתביישת בו (מאוד) בגלל זה.


קשה לי שהוא שולח הודעות בקבוצות שאני נמצאת בהן, ואני רואה את השגיאות. או שאני רואה התכתבויות שלו ורואה שגיאות הזויות ממש.


הוא מודע לעובדה. זה מפריע לו. מנסה לכתוב נכון. נותן לי הרבה לבדוק, בעיקר בהודעות רישמיות/חשובות. אבל גם הרבה פעמים לא.


אני באה מתחום החינוך, הייתי בשיעורים של הוראה מתקנת יודעת כל מיני דרכים שאפשר לעזור לילדים עם שגיאות, אבל מרגישה שפה קצת פיספסו את הרכבת. הוא לא יישב עכשיו לתרגל משפחות שורשים🤷

וברור כשהוא מנסה הוא מצליח לכתוב נכון, או לפחות לבדוק לפני שהוא שולח, אם הוא מתלבט.

אבל בתכלס, ביום-יום, אין לו הרבה זמן, הוא עסוק בטירוף. אז הוא שולח הודעות במהירות, והן עם שגיאות.


לא יודעת למה פרקתי את הכל עכשיו.

אולי ההורמונים פתאום משתוללים יותר🤷?

אולי אני מחפשת פיתרון קסם שייעלים לו את השגיאות?

או שאני מחפשת טיפים שיעזרו לי לשחרר?


פתוחה להכל🙏

את בטוחה שהוא דיסלקט?על הנס

יש לנו במשפחה משהו תורשתי ושכחתי איך קוראים לזה...

כולנו חכמים וגאונים ממש....

אבל חצי מאיתנו מתקשים בכל מה שקשור לשפה ולשון כותבים עם שגיאות איומות לא מסוגלים לחזור על מילים חדשות וקשות ולא להאמין אבל כולנו עשינו 5 יחדות במתמטיקה בקלות ממש אבל באנגלית בקושי רב עברנו 3....

גיסתי סיפרה לי שהיא קראה מכתב שאחי כתב לה לפני החתונה ולקח לה רבע שעה רק להבין את השגיאות...

( אמא שלי מעריצה אותה שהיא לא ברחה אז🤣)ולמען האמת היא גם מורה מתקנת😄

אני במצב הרבה יותר טוב ועדיין קוראת כל הודעה שלי לפחות שלוש פעמים כדי לבדוק שאין שגיאות ושזה בכלל ניתן לקריאה...

ואם אני כותבת מהר אז השגיאות חוגגות...

ואני ממש לא דיסלקטית...

אז סליחה על התקיפה זה קצת צרם לי....


ודיסלקציה לא מעידה על זה שהוא חכם פחות

להפך, בעיני דיסלקציה זה לא מילה גסה.אנונימית בהו"ל

לא הרגשתי שאת תוקפת, אבל כן לא מבינה את התחושות שלי.

בעיני ההגדרה דיסלקט מורידה ממנו את "האשמה". וגם הדגשתי שהוא ממש ממש חכם.

אני מאמינה שבני אדם נולדים עם יכולות שונות (פיזיות ושיכליות) וזה שאולי יש לו "בעיה" במוח שגורמת לו לא להצליח לכתוב תקין, לא הופכת אותו למשהו שלילי.


ולמרות זאת, לי מאוד קשה להכיל את זה.

אני מחפשת פתרונות. או לעזור לו להתגבר על "הבעיה" או לעזור לי להתמודד עם המציאות.

תביני אני מהצד השני🙂על הנס

וכן אנשים קרובים אליי מאד לועגים לי על זה שנים...

אפילו שידעו שזו לא אשמתי.

מגיל קטן מאד זוכרת את עצמי מתביישת בטרוף להגיש מבחנים וכו'

אז כן ממש עשה לי קצת קווץ'

חיבוק ❤️מחי

נשמע קשוח. מבינה את הבושה שלך, למרות שזה לגמרי שלו וכביכול לא קשור אליך, אבל גם אני במקומך הייתי מרגישה אי נעימות גדולה.

אם זה מפריע לו, אולי להציע לו תוכנת הקלטה שממירה לכתיבה? לא מכירה משהו ספציפי, אבל כיום יש את זה מובנה בכל פלאפון.

זה לא דיסלקציה. אבל זו לקות, וזה קייםמיקי מאוס

מכירה עוד אנשים חכמים מאוד שקראו ספרים בלי סוף ויש להם שגיאות כתיב.

יש לו טלפון חכם?

אולי מקלדת אוטומטית טובה יכולה להועיל במקרה הזה?


זה מפריע לו? או לך?

בעיני מאוד חשוב שאת תשחררי את המקום הזה. זה שלו ולא שלך.

אנחנו לא יכולים לקחת אחריות על כל מעשה של בן הזוג שלנו.


ובכלל שבאמת שגיאות כתיב זה אלמנט קטן מתוך מכלול של בנאדם. זה לא מייצג אותו

ועוד יותר-לא מייצג אותך

זה דווקא נשמע דיסגרפיהדרקונית ירוקה

יש לנו כמה כאלה במשפחה.

היום אפשר להשתמש בהקלטת הודעות, הרשמקול של גוגל, AI לניסוח דברים חשובים יותר. אין סיבה שזה יעכב או יגרום למבוכה

וגם אם שולח בשגיאות, ברגע שהסביבה מודעת לבעיה, אז מתעלמים מהשגיאות

אבא שלי אותו דברצלולה

לא יודעת אם דיסלקציה או משהו אחר כמו שכתבו פה. אבל הוא גאון ממש ב"ה, ובהמון הודעות שלו (אלו שאמא שלי לא עוברת עליהן) יש שגיאות. אנגלית הוא למד בעמל רב מאוד.

באופן כללי מעריכים אותו מאוד אצלנו במשפחות המורחבות. הוא מאוד חכם ומשתמש בחכמה שלו בחכמה... אנשים מתייעצים איתו בנושאים שונים. השגיאות לא ממעיטות מערכו בכלל.

לי זה נשמע פרט שולי ולא מפריע אבל כנראה כי גדלתי עם זה. אם הוא זורם אפשר לתקן לו שגיאות בהודעות (גם אחרי שהוא שולח הודעה אפשר לערוך) אבל ברצינות, בעיני זה לא קריטי. 

בעלי גם ככהאישהואימא

ואני גאה בו ממש על המקום שהוא הגיע אליו בחיים. אני רואה בו דוגמה לאדם שלא נתן לקשיים לנצח אותו ועף גבוה והצליח.(יש לו בנוסף גם קשיי קשב וריכוז). בעיני הוא מודל.  כל פעם שהילדים נתקלים באיזה קושי אני מספרת להם שאבא לא נתן לקשיים לנצח אותו וגם הם מסוגלים.

אני כן חושבת שעמוק בלב זה עושה לו קצת חוסר ביטחון אבל אני תמיד אומרת לו שזה לא יתן לו אף פעם לעכב אותו. 

יפה ממש!נפש חיה.
מנסה להציע פיתרון פרקטיתוהה לעצמי
אולי לתת לבינה מלאכותית לעבור לו על ההודעות? זה לוקח שניה, וגם אם זה לא יתקן הכל זה יכול לעזור בהרבה
כל הכבודבשורות משמחות

על ההזדהות שלך איתו ושאת מקבלת אותו

אבל ממה שאת כותבת אני שומעת ממך שבהבנה השכלית את מקבלת את זה אבל בהבנה של הלב קשה לך להוריד את הקבלה הזו לידי מעשה

אפשרי לעצמך תקופה מסויימת או כל הזמן אם תרצי לעבוד עם עצמך על הכרת הטוב כלפיו במחשבה/דיבור/מעשה זה מחולל שינוי ומגדיל את הטוב שבו בתפיסת המציאות כלפיו

מאמינה מאוד שזה פחות יפריע לך עם הזמן

ממש בגיל כזה לא חושבת שכדאי לנסות להיתפס על זה

לא נורא בכללהמקורית

לבעלי יש קושי דומה, והוא גם לא יודע לקרוא בלי ניקוד 

והוא חכם מאוד

 

אין פתרון קסם שיעלים את השגיאות

לדעתי את צריכה להעריך אותו בלי קשר לשגיאות כן או לא

אפשר לצחוק על זה, זה מקליל 

בעלי גם כזהשומשומ

אולי לא ברמה שאת מתארת

אבל אני משתגעת משגיאות. בכל אופן מורה…

וגם כשאני רואה שהוא שולח בתפוצה גבוהה הודעה עם שגיאה אני מתקנת אותו בפרטי בתקווה שיערוך אותה.


למדנו לצחוק על זה

לכל אחד יש נקודות שהוא פחות מוצלח בהן

הוא באמת תותח בכל השאר ומעריכה אותו על כך 

לכולם יש בעיותoo

יש אנשים שהבעיות שלהם יותר שקופות מביכות ומטרידות


לרוב, אנשים מבוגרים לא מצליחים לתקן את הבעיות שלהם (יש אנשים שמצליחים, הם יוצאי דופן)

לכן הציפייה שמבוגר יטפל בבעיותיו פחות מציאותית


זה לא אומר שהבעיה מפסיקה להיות מטרידה וזה הגיוני שזה מוריד מהערך של בן הזוג

אבל

אם לא מצפים שיהיה שינוי

זה קצת פחות מביך ומטריד

נראה ליתקומה

המיקוד צריך להיות כלפי עצמך, איך את משחררת.

זה לא שלך, זה שלו.

זו אבחנה חשובה באופן כללי, ובזוגיות היא קשה ליישום.


בעיניי הדגש בקשר בין בני זוג צריך להיות על החוזקות. לשים לב לחולשות, לא צריך להתעלם. אבל כמה שיותר להעצים את הטוב בכל אחד, ופחות לשים דגש על מה שפחות טוב.

לפרגן

לראות מה אוהבים

ללמוד לתת בלי התחשבנות

וגם לשים בצד את "מה יגידו" (שזה גורם חזק שמניע אותנו אפילו בלי לשים לב. האם היה מפריע לך שגיאות כתיב אם זה היה רק מולך? או שהמבוכה היא מול אחרים?)


יש משפט שאני מאוד אוהבת "נישואים זה לא מוסד לחזרה בתשובה". כל אחד מגיע כמו שהוא, עם היתרונות והחסרונות. זו  עסקת חבילה. ובהנחה שהזוגיות טובה ובריאה, הדבר הכי טוב זה ללמוד לקבל את הכל באהבה ובעין פחות ביקורתית. מתוך אהבה לבן הזוג, וגם מתוך הבנה שאנחנו לא יכולים לשנות אך אחד.

מה מפריע לך בזה?איזמרגד1

מפריע לך שיראו את ההודעות, ומה יחשבו? אם יש לו שגיאות כתיב, מה זה אומר עליו ומה זה אומר עלייך? אולי אם תדעי לענות על זה לעומק, תוכלי לשחרר את זה...

ומסכימה עם זה שהעבודה היא שלך לשחרר. אם הוא רוצה לשנות משהו זה עניין שלו...

אבא שלי דיסלקטמקרמה

בנוסף לזה- עברית זה לא השפה הראשונה שלו

כך שזה גם משפיע


גאון גאון גאון!

עכשיו כבר בפנסיה אבל השאיר אחריו קריירה מרשימה

והרבה מאוד מעריצים ומעריכים


טכני- אם הוא רוצה עזרה אז סבבה

אבל אם לא

זה כבר שלו


ומה שלך זה לעבוד על העין הטובה

זה נראה שמצד אחד את מאוד מעריכה אותו

אבל גם מתפדחת מול איך שהחברה רואה את השגיאות האלו ואולי לא רואה את הגאונות שלו

אבל נשמע שבתכלס זה השלכה שלך בלבד


כי החברה מעריכה אותו

ואת באחד על אחד מעריכה אותן

וכולם בטוב


ורק הסתבכת אם הפדיחה שלך מול איך שאת מדמיינת דהחברה רואה את השגיאות שלו

וזה לא בהכרח קיים


לא יודעת אם הצלחתי חהסביר

אבל לא מצליחה להתנסח עכשיו יותר טוב

מקווה שהבנת


עצה פרקטיתנעמי28

להיעזר בChat GPT

משתמשת בו הרבה להודעות בשפה זרה.

תאהבי אותו כמו שהואאמאשוני

מה זה משנה איך הוא כותב, שפה נועדה לשרת תקשורת אם מבינים אותו אז הכל טוב.

למי שצורם בעין שיטפל בעיניים שלו.

את כאשתו הכי תתמכי בו בעולם.

ולא ממליצה שאת זו שתתקני אותו, את כבת זוג שלו צריכה ללמוד לראות את היופי בכוונה ולא להתרגל לראות את השגיאות.

יש chatGPT או הודעות קוליות לדברים שחשובים לו.

הודעות בקבוצות? מתרגלים.

אנחנו גרים באיזור עם הרבה עולים חדשים שכותבים בעברית עילגת במיוחד וזה מתוק וחמוד וציוני ואני מתרגשת לראות אותם משתמשים בשפה ונזכרת שזה בכלל לא ברור שהם בארץ. וגם לוקחת כהשראה את האומץ לנסות ולכתוב כשהם יודעים שזה כנרטה לא מאוד מוצלח ובכל זאת מתבטאים ולא מתביישים. מקסימים שכאלו!

ואם קשה לי להבין מרוב שגיאות, מבינה שהחיסרון בי מרוב שאני דוברת עברית כשפת אם, מתקשה להתחקות אחר השגיאה ולכן מבקשת עזרה מchatGPT כדי לא להביך.

זה ממש קשה לחיות עם חריגות כשבן זוג שלך מתבייש בה. אם לך זה מפריע, איך יצבור ביטחון מול אחרים?

את מעדיפה שיתבייש ולא יתבטא?

את אומרת שהוא חכם, תהני מהחכמה שלו.


איך אפשר לשחרר?

קודם כל לרצות את זה. להבין שאם ככה ה' ברא אותו את לא צריכה לנסות לתקן אותו ובטח לא להתבייש בו.

אחרי שאת ממש רוצה לשחרר,

תכתבי לך כל יום משהו טוב שהוא עשה כלפי העולם ביום הזה.

תפתחי קבוצת ווטסאפ ייעודית עם עצמך בשביל זה.

בסוף כל שבוע, תעברי על הכל ותני לזה זמן לשקוע. להתרפק על כל המעשים הקטנים שהוא עושה.

בנוסף, תראי בזה פתח והזדמנות לצמיחה. קבלת השונה וקבלת האני העצמי. אולי גם לך יש איזה משהו שאת מתביישת בו. וע"י התהליך הזה תוכלי בעתיד להיות בקבלה עצמית לגבי הדבר הזה.

אימון למוח כשאת רואה הודעות שלו, להוציא מהם את המיטב. מה ההודעה משקפת לי? אכפתיות, השתתפות בצער או בשמחה, נתינה והתנדבות, ביטחון בהבעת דעה, פרגון, תכנון מסודר או דבר חכמה.

להתרגל לחפש את המסר ואת הדבר החיובי שזה מעיד על הכותב.

בנוסף לנסות להבין לעומק את המנגנון מקריאת ההודעה ואת תחושת הבושה. מה מוביל למה ואיפה אפשר לשבור את הרצף.

אני מתכוונת למשל:

כשכותבים בשגיאות זה מוביל את האחרים למחשבה שהוא מטומטם, זה מוביל למחשבה שהם חושבים שהתחתנתי עם מטומטם. זה מוביל למחשבה ש..

ואז כשזה מפורק אפשר להתמודד עם כל דבר בנפרד.

נניח זה גורם לחשוב שהוא מטומטם.

האם זה נכון? האם באמת הקוראים חושבים שמי שכותב בשגיאות כתיב מטומטם? יש היום המון מודעות שאין קשר בין הדברים.

נניח וזה נכון. האם זה רע להתחתן עם מישהו מטומטם? וכן הלאה.. ולתת קונטרה.

הוא חכם

אני יודעת שהוא חכם

האחרים גם יודעים שהוא חכם

או:

זה בסדר שהם לא יודעים שהוא חכם

זה לא רע להיות לא חכם

מה אכפת לי מה חושבים, העיקר שאני יודעת את האמת

זו הזדמנות בשבילי ללמוד להסתכל פנימה מה אני חושבת על בעלי ולא איך אחרים מסתכלים עלינו.


זו רק דוגמה קיצונית, כמובן אפשר לעשות את זה לגבי כל הלך מחשבות שדבר גורר דבר.

אגב לא מזמן קמה ש. העלתה פה תרגיל מדהים להתמודדות עם מוסכמות.

אז אחרי שאת מפרידה את זה למחשבות אפשר עבור כל משפט מוסכמה ולתרגל בנפרד.


אחרי שבועיים עם תרגיל הווטסאפ לעבור לביטוי בע"פ. כשמוציאים את המחשבות שלנו החוצה, יש לזה אפקט חזק על המוח שלנו. זה גם יוצר סוג של מחויבות חיובית כלפי המחשבה הזו.

אז להתחיל להגיד לו שלוש פעמים בשבוע משהו טוב שזיהית שהוא עשה.

זה יגרום לך לחפש את זה. וגם אחרי שאמרת משהו טוב יהיה קשה יותר ישר לחפש את הבעיה.


העובדה שת באה עם רקע מקצועי היא לרועץ בעניין הזה. יותר קשה לך לא לשים לב לזה, כשאת עוסקת (או עסקת או נחשפת) לזה בעבר.

אבל דווקא כשהניסיון קשה יותר, ההצלחה מתוקה יותר.

ואת נשמעת אשה מקסימה ואכפתית ואוהבת שרוצה לעזור ולסייע ואת ממש יכולה להצליח בזה בע"ה.

אפשר גם ללכת לפגישת ייעוץ ייעודית לנושא הזה ספציפי. זה נקרא CBT

אולי אפילו בגלל שזה מאוד ממוקד תוכלי לבנות תוכנית לבד באמצעות chatGPT

תתארי את הבעיה ותרשמי שיבנה לך תוכנית לעבודה עצמית באמצעות כלים של CBT כולל יעדים ומשוב עצמי לבדיקת ביצוע היעדים.


אבל תתחילי קודם כל מהגדרת מרה ברורה. מה את מצפה להשיג בתהליך ולמה? שהמטרה תהיה לך כל הזמן מול העיניים.

ואוו!!!!נפש חיה.
פשוט לסכם אותך!!!!מהממת !!ממתקית
אשמח להסבר על המוסכמות, מה שכתבת שמישהי העלתה לא מממתקית

מזמן...
"אגב לא מזמן קמה ש. העלתה פה תרגיל מדהים להתמודדות עם מוסכמות."

 

ממליצה מאודד גם!!אוהבת את השבת

@קמה ש.

את יכולהגם  לראות אצלה בחתימה קישור לבלוג שלה ששם זה מופיע בנוסף

❤️קמה ש.

בס"ד

 

תודה רבה יקרות

@אמאשוני

@אוהבת את השבת

שימחתן וריגשתן!



 

ולפותחת היקרה,

 

אני מבינה אותך 🤗.

אנחנו אולי מבינות בשכל שזה שטות

ושצריך רק רק רק להודות על מה שיש,

ויש כל-כך הרבה!

ועדיין לפעמים משהו מציק לנו

ולא נותן לנו לחזור לחלקים הגבוהים שבנו,

אלה שיודעים להתמקד בעיקר ובמהות.

זה טבעי, זה נורמלי

ואני מניחה שזה קורה לרובנו לגבי כל מיני נושאים.
 

אתם נשמעים זוג מתוק ממש!

ממש שומעים את האהבה ואת הערכה שלך עד לפה!!!

אז אני פה בעיקר לומר שכל הכבוד

שפתחת את השרשור הזה

ואווררת לעצמך את הנושא הזה.

הרבה פעמים זה כל מה שצריך,

קצת להוציא את המחשבות מבתוך הראש שלנו,

קצת לשתף וקצת לקבל הזדהות / מילה נכונה / עצה טובה / הסתכלות שמנרמלת את מה שהיה נראה לנו פגם או חריג -

והעניין כבר יורד לפרופורציות הרבה יותר מינוריות.
 

ואם את עדיין מרגישה צורך לטיפ לגבי איך לשחרר (כמו שכתבת בהודעת הפתיחה),

 

אז אני מצטרפת לאלו שכתבו לך לכתוב מדי יום דברים חיוביים על בעלך.

3 דברים ביום עליהם את יכולה להגיד לו תודה

או שאותם את מעריכה אצלו.

זה תרגיל מטורף שממש מעביר את המיקוד שלנו לעיקר ולמאיר, עד שמה שמציק כבר נהיה חסר חשיבות או אפילו נעלם מתשומת הלב שלנו.

 

(וכמובן ששיטת העבודה שהזכירו פה גם עשויה ממש לעזור לך. ממליצה ממש להוריד את דף התרגול של קייטי ביירון ולעשות אותו במלואו).

 

המון המון הצלחה ❤️

מבינה לליבך, אבל תנסי לא להתייחס לשגיאותממתקית

למרות שקשה, אני גם מדוייקת ומדייקת בלשון, בדיבור תקין, כתיב מדויק וללא שגיאות.
ואין לי מושג כלום בחשבון, אולי גם סוג של דיסלקציה...

כל אחד ובעיותיו שלו.

ואגב, אשמח לתרגילים לשיפור שגיאות כתיב...  

בעיניבאתי מפעם

אין מה לעשות עם זה, אולי כמה דברים פרקטיים, אבל בשורה התחתונה זו את שצריכה לטפל בעצמך (לא בקטע מאשים. אני מאוד מאוד מבינה אותך, אני אלרגית לשגיאות כתיב!) אבל הסוף זו בעיה שלך יותר מאשר שלו, את סובלת מזה, את מתביישת, את מסתכלת עליו בפחות הערכה. הייתי חושבת על כיוון טיפול אישי, לשנות נקודת הסתכלות, מישהו שיעזור לך שזה לא יזיז לך.

!!)

מבינה אותך ממשעוד מעט פסח

אני מכירה אישה כזו, מרשימה וחעמה נורא ים שגיאות כתיב של כיתה ב'.

יש לה הודעה אוטומטית בסוף המייל בסגנון של ''אני מודעת לשגיאות הכתיב שלי. אשמח להבנתכם''.

והאמת, לא ראיתי שזה חוסם אותה בחיים.


אני גם הייתי פעם אלרגית לשגיאות. אבל מאז שיצא לי לעבוד הרבה עם עולים חדשים, זה דווקא נהיה בסדר בעיניי.

פעם חשבתי ששגיאות כתיב מעידות על רמה אינטלקטואלית נמוכה. אבל הן לא. הן מעידות רק על זה לאדם הזה יש שגיאות. אולי בגלל שלא נחשף מספיק לשפה כתובה, אולי בגלל שהוא לא גדל בארץ, ואולי בגלל דיסלקציה (ואולי גם בגלל סיבות אחרות שלא חשבתי עליהן). הכל טוב. באמת.

אהבתי את הרעיון שלהעל הנס

כמי שכותבת קבוע עם שגיאות כתיב

נראה לי אאמץ את זה🙂

גם לבעלי יש שגיאות הזויותממצולות

במכתב לפני החתונה.הייתי צריכה לפענח מילה מילה

כי הוא גם משמיט אותיות חופשי

המכתב הרמה הרגשית היה כתוב הכי מרגש וגבוה

והכתב כולל הנראות והשגיאות כמו ילד בכיתה ב

אבל בהתחלה זה לא הפריע לי

אמרתי נעשה לו מחברת ונעבוד על זה חחח

כמובן שלא עשינו דבר כזה

וזהו בחיים יש דברים הרבה יותר משמעותים

להתמקד בהם לפי דעתי

והיום זה כמעט לא מפריע לי

אם זאת הודעה חשובה הוא מראה לי לפני

ועם אנשים אחרים לא אכפת לי איך הוא כותב

לדעתי זה משהו שאת צריכה לשחרר אצלך

בעיני זה סבבה לגמרי

לא קראתי את כל התגובות אם מתאים לך צרי קשר באישידררה

באישי .

יש לי משהו להגיד לך לגבי זה .

זהירות, לשתיכן!!!!אוהבת את השבת
^^^ תודה שכתבת!יעל מהדרום

לק"י


אף פעם אי אפשר לדעת בוודאות מי עומד מאחורי הניק (אלא אם כן, כבר מכירים במציאות).

וגם לא לדעת מי יפנה בעקבות ההזמנה...

סתם מחשבה שאולי תתרום לךאנונימית בהו"ל

קראתי אותך, וחשבתי עלינו.

אני קלינאית תקשורת.

לבעלי יש דחיקת לשון לפעמים בדיבור שלו (לפעמים הוא אומר th במקום ס' או צ').

יש תקופות שאני שומעת את זה בדיבור שלו וזה מציק כל פעם מחדש.

ויש תקופות שאני פשוט לא שמה לב לזה בכלל. עד שאני נזכרת ותוהה לעצמי אם איכשהו זה עבר לו בלי טיפול, אבל אם אני מנסה לשים לב במיוחד אני קולטת שזה עדיין קיים, אבל אני פשוט לא שמה לב לזה.


ושמתי לב שזה מאוד קשור לקשר בינינו באותה תקופה.

בתקופות שהכל טוב זורם וכיף מבחינה זוגית, אני באמת כבר לא שומעת את הדחיקת לשון שלו.

אבל כשיש קצת יותר מתח, אז אני שמה לב לזה, וזה מעצבן אותי, כי זה מצטבר יחד עם דברים נוספים שמפריעים לי.


לא יודעת אם זה ככה גם אצלך.

אבל שווה לבחון את זה מול עצמך.


כי כשאני הבנתי את זה, לקחתי את זה בתור נורת אזהרה - שכשאני מתעצבנת על הנקודה הזו בלב שלי, סימן שאני צריכה לעשות בדק בית יותר רציני, ולהשקיע יותר בזוגיות שלנו.


(ואיזה כיף להיזכר בזה עכשיו ולגלות שכבר המון זמן בכלל לא חשבתי על זה וכמעט שכחתי מזה😁)

נקודה ממש יפה 👍🏼קמה ש.
תודה רבה! לימוד ממש חשוב!מכחולאחרונה
נמאססס דייירקאני

איראנים נמאסתםםם

חלאס

שימותו כבר כולם שם

דייי

נראה ליoo
אבדת את הסבלנות מוקדם מדי 🩷הסוף לא נראה באופק 
נכון אוףףרקאני

עכשיו חזרו לי המבחנים ואין גן לילדה

איך אפשר ללמוד ככה

קשוח בהצלחה!oo
קשוח...איך עושים מבחנים ככה?יעל מהדרום
באמת לא יודעתרקאני
התכוונתי פרונטאלי או בזום?יעל מהדרום
פרונטאלירקאני

לא יודעת מה עושים אם יש אזעקה

איזה מוזר. (לא נגמרה תקופת המבחנים?)יעל מהדרום

לק"י


בעלי אמור לחזור השבוע ללמוד בזום.

לא חושבת שזה יהיה לו כזה קל, אבל זה מה יש (הוא לומד לימודי ערב+שישי).

המלחמה התחילהרקאני

באמצע מועדי ב'

שבוע הבא משלימים את כל המבחנים שנדחו

והסמסטר עצמו שהיה אמור להתחיל שבוע הבא נדחה לאחרי פסח והתקצר

הבנתי. בהצלחה!!יעל מהדרום
יצא לי כבר להיות במבחןמאמינה-בטוב

שאחרי שחילקו את הבחינות ורגע לפני שהתחיל היתה אזעקה וכל הסטודנטים שכבו על הרצפה עם ידיים על הראש כי לא היינו במקום מוגן בכלל.

נתנו לנו 15 דק לעדכן שהכל בסדר והתחלנו את המבחן

וואי וואירקאני

אין מצב אני נשכבת על הרצפה חחחח

אבל בטוח יש שם מרחב מוגן

רק לא בכיתות עצמן

אולי באמת יעבירו את המבחנים לשם פשוט

אני צריכה לברר

עושים בזום🤦‍♀️מתואמת

צריך שתי מצלמות, אחת לאזור הפנים ואחת לאזור הידיים (משהו כזה) כדי לוודא שאין העתקות.

לפחות ככה בעלי עשה כשלמד לתואר בתקופת הקורונה...

אצלנו לארקאני

בקורונה כן היה

אבל עכשיו הודיעו שיהיה כרגיל

מלחיץ ממש! את רחוקה ממקום הלימודים?מתואמת
רחוקהרקאני

אבל זה לא מה שמלחיץ אותי

אני גם ככה פה בלי מרחב מוגן

אבל יותר מדאיג אותי מה יגידו לנו שעושים עם המבחן במקרה של אזעקה באמצע

אני רוצה להאמין שתעברו למרחב מוגןיעל מהדרום

לק"י


או שמראש המבחן יהיה שם.

כנראה נעבוררקאני

אבל רק שלא יפסלו את הבחינה🤦‍♀️

כי הרי אפשר לדבר במקלט ולהעביר מידע עקרונית...

 

לא נעים לי שזה מה שמלחיץ אותי חח

אפשר להבין אותךיעל מהדרום
לק"י

גם ללמוד סתם, גם לנסוע רחוק בשביל סתם.


הייתי מבררת מראש מה הנוהל.

איזה מוזר זה...יעל מהדרום
וואי בולמאמינה-בטוב

המצב שלי...

גם כשיש לי פה ושם טיפה זמן אין ראש לשבת ללמוד

אני איתך... נמאס, רוצה את החופשת לידה שלי חזרהואילו פינו

קשוח לבד עם הילדים בבית..

חיבוק גדול ♥️♥️

הכי מבאס....❤️❤️❤️שיפור
כולנו באמת על הקצהמתואמת

אני מאוד מקווה שכשתבוא הגאולה תהיה גם רפואה מיידית לנפש, כי אחרת אנשים מעורערים בנפש יעלו לרגל לבית המקדש...


ופרקטית - מה עם בעלך? הוא בבית?

אני ביום חמישי הסתגרתי בחדר לשעתיים ועבדתי קצת (לראשונה מאז תחילת המלחמה הנוכחית). בעלי שמר על הילדים בזמן הזה. זה היה טוב גם מבחינת תחושת השפיות... (נכון שהייתה התרעה באמצע כשהייתי שם, אבל עדיין זה קצת עזר)

ממש צריך קצת זמן לעצמך בשקטיעל מהדרום
בעלי צריך לעבוד בעיקרוןרקאני

אבל אם אין ברירה הוא יהיה בבית

הקושי הוא ללמוד כשהיא בסביבה

גם כשהוא שומר עליה

היא כל הזמן רוצה אותי

אוי, זה ממש קשה❤️מתואמת
אולי יש מקום באזור שאת יכולה ללכת ללמוד שם?דיאן ד.

לא יודעת אם יש מקומות פתוחים עכשיו בעקבות המלחמה

אבל אם היא כל הזמן רוצה אותך אז הכי טוב לצאת מהבית

 

בשגרה הייתי מציעה לך ללכת לספריה, עכשיו בטח סגור.

 

אולי אמא שלך גרה קרוב ואת יכולה ללכת ללמוד אצלה?

באמת זה מה שעשיתירקאניאחרונה

לפני המתקפה

אבל לא יודעת מה פתוח עכשיו ומה לא

 

ואמא שלי לא רלוונטי

נכון שלא כדאי להזמין עכשיו מנקסט לפסח?יעל מהדרום

לק"י


רציתי חולצות לבני הבית....


והלוואי שאמצא בגד לי ולבת הגדולה מהשתיים.

ושיהיה אפשר לחפש בלי טילים מעופפים😅

חושבת שזה קצת הימור..רוח הרים
אבל ברור שאם כבר להזמין אז  עכשיו ולא לדחות
תודה! מקסימום ילבשו מה שכבר יש בביתיעל מהדרום
אני הזמנתירקאני

משיין חודש לפני פורים ועוד לא הגיע

וואי...מנקסט מגיע אצלינו תוך שבוע וחצי+-יעל מהדרום
לק"י

רק בגלל המלחמה, לא יודעת מתי יגיע.

אני הזמנתי גם חודש לפני. פעמייםהמקורית

הגיע תוך שבוע

מתלבטת אם להזמין עכשיו כי צריכה אבל מתבאסת אם לא יגיע בזמן

גם לי בדרך כללרקאני

הגיע תוך שבועיים גג

הפעם התעכב מלאאא

ולא הגיע והזמנתי מלא דברים לפורים

 

מה?תוהה לעצמי
אני הזמנתי מטמו בערך בטו בשבט והגיע תוך שבועיים
אני חושבתרקאניאחרונה

שזה תלוי בעיקר בחברת שליחויות שמקבלת את זה פה בארץ

כי לפי המעקב אחרי ההזמנה זה נמצא בארץ מזמןןןן

ופשוט מתעכב איפשהו באיזה מחסן

גם לי ובדרכ זה לא ככה..וואלה באלה
וואי אני גם בהתלבטותתוהה לעצמי
אם לא המלחמה כנראה שהייתי מזמינה, אבל בגלל המלחמה זה מרגיש לי הימור לא חכם.. ובאסה. ממש צריכה שמלות שבת לבת שלי גם בלי קשר לפסח.
מנצלשת ,שמעונה
מה אומרות על הזמנה משיין לפסח?
אני אזמין בכל מקרה. הכי הרבה לא יגיע🤷המקורית
אני הזמנתי ממש בפרוץ המלחמהפאף

קיבלתי הודעה שבעקבות המצב שה לא יישלח לפני ה30.3😅

אז נראלי פחות כדאי להסתמך על זה....

תודה לכן! מקסימום נקנה חולצות מפהיעל מהדרום
לדעתי תזמינימתיכון ועד מעון

הכי גרוע אם לא יהיה לפסח יהיה להם לשבועות ולכל הקיץ.

מניחה שבדרום כבר יהיה חמים, אבל אצלנו בשומרון הרבה פעמים בפסח עדיין קר מדי בשביל בגדים קצרים, וככה למדתי מגיסתי, לקנות לשבועות ולא לפסח

גם אצלינו לא תמיד חם בפסח...יעל מהדרום

לק"י


אני יכולה לקנות שרוול ארוך. מקסימום יישאר לאזור סוכות.

אבל אם לא יגיע, לא בטוח ששווה לי להזמין כרגע. אני אחשוב על זה.

האמת שאני לא חושבת בכלל על בגדים לפסחמתיכון ועד מעון

כל הכבוד לך!

עסוקה בכל המשמרות שיש לי בעבודב ובשמירה על שפיות ונקיונות, בכלל לא חושבת בכיוון

האמת שחשבתי על זה עוד לפני המערכה עם איראןיעל מהדרום
לק"י

ואני כרגע בחל"ד למזלי. כך שלפחות אין לי גם עבודה על הראש.

מה עדיף?אנונימית בהו"ל

לישון במקלט צפוף עם תינוק קטן ואנשים משתעלים מסביב

או לישון בבית ולרדת איתו כל פעם מרחק של 5 דקות הליכה בערך

בשיא הקור?


איך אפשר בכלל לישון כמה משפחות?יעל מהדרום
לק"י

איזה התלבטויות קשות....

אז לשים במנשא, לעטוף טוב וללכת למקלטיעל מהדרום
לק"י

יש לכם הרבה התרעות?

אני לא מסוגלת לישון במקלטהמקורית

אז מבחינתי ברור שלא הייתי הולכת

לא לבד, ובטח שלא עם עוד משפחות


אבל זו אני 

לישון בבית וללכת למקום הכי מוגן בביתoo
אין מקום מוגןאנונימית בהו"ל
אולי לפתוח אוהל?מוריה
או משהו כזה.

יש לכם אזעקות בתדירות גבוהה?

אז אולי לפתוח אוהל.מוריה
או משהו בסגנון.
כמה יש לכם בלילה?אוהבת את השבת

אםזה 2 כזה אז הייתי ישנה בבית.. ועוטפת טוב טוב בהתראה. לבוש חם, כובע, מנשא, שמיכה 

 

אם יותר אז אולי עדיף לישון במקלט באוהל..

 

לישון בביתרקאני

בשבוע האחרון היו לילות עם פחות אזעקות

חלק לילות היה רק בתחילת הלילה ומוקדם בבוקר

אני חושבת שעדיף לישון בבית עם מעילים ושמיכות מוכנים ליציאה

מה עדיף למי?אמאשוניאחרונה

לתינוק כנראה עדיף לישון בבית.

ביציאות אפשר לשים אותו במנשא וללבוש מעיל גדול שיעטוף גם אותו.

או לעטוף את המנשא עם שמיכה.


מבחינתכם כנראה עדיף לישון במקלט כדי לא להתרוצץ כל הלילה.

אם אתם מצליחים לישון במקלט כנראה שהייתי בוחרת באפשרות הזו.

איבדתי את זה סופיתאנונימית בהו"ל

אני חייבת ממ"ד ולא מוצאת בית עם ממ"ד

הילדים לא מוכנים לרדת למקלט

אנחנו לא מספיקים גם תוך 10 דקות

הילדים בוכים

לא מוכנים לנעול נעליים

לא יכולים להרים את כולם

יש לי תינוקת פיצית

שניה אחרי לידה

ולא מצליחה

אני פשוט לא מצליחה

מה עושים

מרגישה חלשה ברמות

כל הגוף מפורק

מפורקקקקקק

מזדהה ממש עם תחושת הגוף המפורק♥️ואילו פינו

חיבוק גדול!


אולי לנסות הפתעה מיוחדת שתחלקי במקלט למי שיורד יפה?

יש משפחה שאפשר לנסוע אליהם? 

אין משפחהאנונימית בהו"ל
וניסיתי הפתעות, זה לא עובד באמצע הלילה כשהם עייפים
אוף, נשמע סיוט ממש...בארץ אהבתי

שניה אחרי לידה זה ממש תזמון גרוע, ולצאת עם ילדים באמצע הלילה ככה נשמע לגמרי לא אפשרי.

אם אין שום פתרון אני הייתי מרפה.

באופן אישי אנחנו כן עושים השתדלות גדולה להגיע למקלט בכל אזעקה, למרות שזה דורש מאיתנו לישון מחוץ לבית כל לילה.

אבל במצב כמו שאת מתארת, אני חושבת שזה מעבר ליכולת ההשתדלות שלך. אם אין איך להגיע למקלט, אז אין. ונשאר פה רק להתפלל...

(ואם ביום זה יותר אפשרי - אז ביום כן עושים השתדלות והולכים למקלט).

חיבוק גדולשמעונה
אולי שישנו עם נעליים, ואז ישר קמים בלי עיכובים?
הם לא עומדים, יושבים שעה במיטה ולא מתעורריםאנונימית בהו"ל
אם את גמככה לא מצליחה לא הייתי טורחתהמקורית

להעיר את כולם ולטרלל את כל הבית

אם היית מצליחה וזה רק מבאס זה אחרת


מקווה שתמצאי בית עם ממד ♥️

לא יכולה פשוט להישאר בבית כשיש אזעקהאנונימית בהו"ל
יש לי אחריות על הנשמות האלה
אבל את באמת ממילא לא מצליחה🤷המקורית

ונשארתי עם הלחץ וההיסטריה, רק עם ילדים ערים והפוכים..

לא יודעת, זה מה שאני הייתי עושה בכל אופן

מסכימה ממשאיזמרגד1

אם את ממילא לא מצליחה, חבל לנסות. פשוט לבחור את המקום הכי מוגן בבית ולהשכיב אותם לישון שם...

או אולי למצוא גן/ בית ספר באזור עם ממש שאפשר לישון שם, אם זה אופציה

אם יש אופציה כזו זה באמת הכי טובבארץ אהבתי
(אם יש כתובת שאפשר לבקש ממנה עזרה, כמו רכזת קהילה או משהו כזה, שווה לפנות, להסביר את הקושי ולהתייעץ אם יש לה דרך לעזור, אולי בסדר מקום לינה שלא פתוח באופן אוטומטי לכלל הציבור, כמו גנים וכדו'.)

ושוב - אם באמת אין שום פתרון, אז אני גם הייתי מרפה ומפנה את האנרגיות לתפילות.

ההנחיות באמת מצילות חיים.. עדיף לפתוח אוהל במקלטאוהבת את השבתאחרונה

נגיד רק לשבוע עד שיפחת קצב השיגורים משמעותית בע"ה ..


 

 

 


 

ואז את יכולה לישון לילה שלם בע"ה בלי לנסות להעיר ובלי דריכות.


 

בתדירות גבוהה לא הייתי נשארת בבית וגם לא מעירה ויורדת שעות כל פעם..


 

 

 


 

וחיבוק ענק ענק!!!!


 

גם ככה אחרי לידה הכל ככ ככ קשוח!!


 

בע"ה שהקבה ישלח לך הרבה הרבה כוחות בגוף ובנפש!!


 

 

 


 

@ואילו פינו גם לך אהובה!!!


 

 

יש מרחב בבית שהוא יחסית בטוח?מתיכון ועד מעון

פעם בזמנו בצוק איתן גרנו בבית בלי ממ"ד ולא היה ממ"ד באיזור. בזמן האזעקה היינו עומדים במסדרון בחלק הכי פנימי בבית. זה יכול להיות מספיק בטיחותי? אולי להזוז לשם שולחן ולשבת מתחת?

הלוואי שזה יגיע אלייך, אחותיאנונימית בהו"ל

אחותי היקרה והאהובה,

זה שחגגת יום נישואין ראשון בתור אימא לתינוק בן חודש, לא אומר שאצל כולם זה ככה. וגם זוגות שלא מונעים הריון בהתחלה, לא תמיד ההריון יגיע כל כך מהר.

ועכשיו, כשהאחיין שלנו התארס, וכל המשפחה שמחה ומתרגשת, באמת שאין צורך להזכיר כל רגע ש"עוד מעט יהיו לו ילדים", כי אולי זה באמת יקרה, ואולי לא, וזה לא ענייננו. אבל בכל פעם שאת כותבת משהו כזה בוואצאפ, כמו כשהאימא של החתן מסרה איזה משהו של תינוקות, ואת הגבת "תשמרי לנכדים", או שאת מברכת שבעוד שנה יהיו לאבא ואימא נינים, בכל פעם, זה מזכיר את מה שאין לי וצובט לי בלב. בבקשה תניחי לעניין הזה, תני לזוג לחיות את חייו, ותני לי להתמודד עם הקשיים שלי בשקט, בלי תזכורות כאלה.

באהבה, אחותך הקטנה, שתכף חוגגת יום נישואין רביעי, ועדיין מצפה להריון.

ואשמח לשמוע את דעתכןאנונימית בהו"ל
האם לנסות להעביר לה את המסר הזה איכשהו?
חיבוק קודם כל ❤️והיתי מעבירה מסרפה משתמש/ת
אבל אולי דרך האמא מבלי שתדע שאת ביקשת..לא חייב דווקא לה אישית אבל ךכל האחים 
אפשר לענותאמאשוני

על הודעה שלה משהו בסגנון:

הלוואי מהפה שלך לבורא עולם, בע"ה שיהיה להם בקלות ממש, כל תינוק הוא נס, מפתח ילודה וכו'.

אם זה זתם ריחוף, הודעה כזאת יכולה לקרקע אותה.

אם היא רואה הודעה כזאת ממך ולא מבינה, אז לא חושבת שהייתי מנסה לדבר איתה.

יש אנשים טיפוסים..

נשמע כואב... חיבוק גדול גדולאמונה :)

בע"ה שיגיע בקרוב ממש!
והייתי מנסה להעביר את המסר. חבל שימשיך להציק לך...

נכנסת לי ללבנועה לה
הלוואי שאנשים יהיו רגישים יותר ויבינו שלא הכל מובן מאליו
אאוצ'... וואו חוסר רגישות לכתוב ככה כשאת בלי ילדיםבאתי מפעם

מניחה שהיא מתלהבת ומתרגשת אבל זה באמת אאוצ'..

אם יש לך קשר טוב איתה אפשר לכתוב לה משהו 

אני חושבת שכדאי לך לשלוח את המסר הזה לאחותךנפש חיה.
חיבוק גדול🫂 ❤️סטודנטית אלופה

לצערי מכירה את התחושה מקרוב וכמה שזה צובט..😢

חושבת שכן כדאי להעביר לה את המסר בצורה עקיפה (אולי ע"י אמא או אחד האחים).

ולך מאחלת בשורות טובות בקרוב😘😘

ממש כואביעל...אחרונה

אולי היא מנסה לפצות את עצמה על זה שהיה לה קשה מאד להתחתן, ואת- אחותה הקטנה, התחתנת הרבה לפניה..


נשמע כואב מאד.. חיבוק..

מחפשים בדחיפות ישוב בשומרוןפצלשהריון

בסמיכות לאריאל. עם קהילה צעירה יחסית. תורנית. 

שאפשר להשכיר שם דירה (או קראוון) במחירים יחסית זולים/ לא מאוד זולים אבל עם תחב"צ סביר. 

אפשר גם קצת יותר סגנון של גבעה. אבל לא משהו ממש פיראטי. שיהיה תנאים סבירים ובלי חשש רציני של פינוי. 

 

תודה רבה

מישהי מכירה שכונת קראוונים בשילה?פצלשהריון

מה הסגנון שם? מה המחירים?

יש בישוב עלי שכונה קראוונים סגנון גבעהמנגואית

אני לא חושבת שהאוטובוסים מגיעים עד לשם

בכל אופן לא מכירה מקרוב


תחבצ לאיפה? לאריאל?

כן.פצלשהריון

מה הסגנון של השכונת קראוונים? יודעת להגיד לי מחירים? 

 

מחפשים או מקום זול ואז נהיה עם רכב או יקר ועם תחבצ סביר. 

^^^ יש את גבעה ט' (נדמה לי) ואין לשם תחב"ציעל מהדרום
גבעה ט זה בעלי או משהו אחר?פצלשהריון

יודעת מה הסגנון?

בעלי. נראה לי דתיים מגוון. יש אולי בודדים לא דתייםיעל מהדרום
תודה.פצלשהריון

יודעת מחירים?

לא... אני אוכל לשאול יותר מאוחר בלי נדריעל מהדרום
תודה.פצלשהריון

אם תדעי אשמח

יש גם שכונת נווה שיר בעליצלולה

גם שכונת קרוואנים.

לא בטוחה איך האופי שלה היום אבל שווה לבדוק..

מישהי יודעת מה הסגנון של גבעת הראל? (ליד שילה) ישפצלשהריון

שם קראוונים?

ישוב דתיילדה של אבא

סגנון יותר פתוח.


תנסי גם ב-

קרית נטפים

רחלים

תפוח

נופי נחמיה- בלי תחבצ

בשילה יש שכונת קראוונים צעירה ונחמדה.


אני חושבת שבכל ישוב יש שכונת קראוונים.

הייתי בודקת אם יש בכלל קרוואנים פנוייםשמעונה
רבבה, הר ברכהטארקו
כפר תפוחשלומית.

לא ממש תורני אבל יש גם תורניים

היתרון שזה ממש קרוב לאריאל ויחסית לא מאוד יקר 

מעלה לבונהשורשיאחרונה
קפה של בוקרמולהבולה

קשוח לי

רק צריכה את הקפה של הבוקר בשקט

ואי אפשר לקום כל כך מוקדם ועוד לפני הילדים כי הם קמים ב6!!

אין לי מה לעשות מ5 בבוקר ערה

מנסה לסגור את הדלת בחדר שינה כדי לשתות בנח  לכמה שניות והם דופקים ודופקים ובדיוק הכי רעבים והכי צמאים בעולםםםם (אחרי שאכלו עוגיות עם שוקו)

איך אתן בבוקר?

איפה האבא של הילדים?אלישבע999
וואי קשה..המקורית

האמת שגם לי זה יכול לקרות אבל אני לא נחמדה אם לא שתיתי קפה..

אומרת להם שעכשיו אמא שותה קפה כדי להתעורר בנחת ושלא יפריעו. ואם הם ממשיכים אז כמו מנטרה - אני לא קמה עכשיו וזה מפריע לי

אבל תלוי בגילאים גם

אני גם ממש לא נחמדה בלי קפהמולהבולה
זו התניה שאפשר לעבוד עליהאמאשוני

עוגנים זה דבר נצרך, אבל סוג העוגן הוא לא תורה מסיני ואפשר לחליף עוגנים כשעוגן אחד לא מתקיים.

זה דורש גמישות מחשבתית וקשה בזמן שגם ככה הל הקרשים,

אבל מכיוון שעברו כבר כמה ימים מתחילת המלחמה ואין צפי סיום, כדאי לפנות מעט אנרגיה בשביל זה,

ובתמורה זה ימלא לך את הסוללה בהמשך.


ממליצה כל ערב או כל יומיים,

אחרי ההשכבות, במקום להתהלך כמו זומבי, או לגלול באופן חסר מעש, לחפש שיעורים/ הדרכות בדיוק בסגנון הזה שממלאות את המצברים.

קצת פחות משעה, חלקה הרפיה מודרכת וחלקה כמה טיפים וחיזוקים.

ככה לאט לאט צוברים שגרה בריאה ויותר כוחות.


אם תרצי שאחפש את המארגנות של הקבוצה הזו תגידי לי כי זה קצת לנבור כי יצאתי מהקבוצה כבר,

אבל אם זה יעזור לך או למישהי אחרת אז בשמחה.

ממש קשוחעם ישראל חי🇮🇱

במצבים כאלה אני פשוט נועלת את החדר ומתעלמת כי אחרת אשתגע . מתי שאני מרגישה שפויה יותר פותחת..

תנסי להעסיק אותם אולי בזמן הזה, להפעיל איזה סרט חינוכי במחשב או לתת להם איזה ממתק ....

זה מה שאני רוצה גם רק הדפיקות משגעות את השכלמולהבולה
הם לא רעבים וצמאים לאוכלאמאשוני

אם הם אכלו עוגיות ושתו שוקו.

הם כנראה רעבים מבחינה נפשית.

הגיוני שילדים צריכים עזרה במעברים (בוקר/ ערב)

תנסי לא להילחם בזה, אלא לתת להם ביד רחבה.

לדוגמה להזמין אותם להתכרבל איתך במיטה כשהם עוד עם פיגמות.

קצת לדגדג, להתחבק,

אפשר להשמיע להם סיפור בפודקאסט תוך כדי שהם מנמנמים לילדך.

כשהאנרגיות עולות לשלוח אותם להתארגן בזמן שאת שותה קפה, אפשר במרפסת אם יש. קצת לעמעם רעש.

או לתת להם את העוגיות והשוקו במטבח בזמן הזה.

מושלם? לא.

אפשרי? כן.

זמן יותר סביר לקפה בשקט זה סביב 12:00 בצהריים כזה.

תנסי לבנות סדר יום ריאלי עם זמני אוורור.

לא כדאי להתקבע על קפה שקט על הבוקר אם לא ריאלי.


באופן כללי, טיפ.

יותר ישים ללמד ילד לבוא להורה באופן שמתאים להורה, מאשר לגרום לו לא להגיע בכלל.

ככה שאם יש ילד בן שנתיים/ שלוש שמצליח "לברוח" אליך בזמן שהגדרת כשקט, יותר יעיל ללמד אותו לבוא בשקט, לשים ראש עלייך.

או רק לעמוד לידך או אם במרפסת להסתכל על הרחוב, ואז זה לא מפריע

מאשר להחזיר אותו, לכעוס, או לנעול את הדלת.

נכון שאם נותנים לאחד זה יכול לגרום לתגובת שרשרת, אבל לפעמים זה לא גורם.

במיוחד אם קיבלו לפני רגע מנה גדושה של ביחד, אם אין תחושה של נמאסתם עלי, גם בילדים מגיבים בשחרור וחוסר תלות.

כמו שאם ילש בן שנתיים בה כשאמא שלו מניקה, אם עושים לו תנאי אתה יכול לבוא ולשבת ליד ולקחת תעסוקה מקופסת תעסוקות,

זה הרבה יותר יעיל מאשר לנסות להסביר לו שעכשיו הוא לא יכול לבוא לאמא כי היא מניקה.

אז על אותו עיקרון.

ככה לימדתי ילדים פיצים ממש לבוא אליך לא בוכים בתקופה שהייתי רגישה מאוד לרעשים ובכי היה עושה לי מגרנה ומשבית אותי.

צורך בקרבה לאמא הם קיבלו ונרגעו.

פורקן דרך בכי הם לא קיבלו.

העדיפו ככה מאשר לא לבוא אלי בכלל וזה לגמרי עבד.

יש לי עוד דוגמאות שככה זה עבד הרבה יותר טוב.

נגיד עוד אחד שאני זוכרת.

כשנכנסו אלי לשירותים, עשינו משחקים מצידי הדלת

למשל אני עושה סדרת נקישות והם אחרי.

או שעושים ציור על הדלת וצריך לנחש.

(לא באמת יש דרך לנחש, כן? הם לא קלטו את זה)

כשגדלו קצת למדו לשחרר מעצמם.


אם את איתם לבד בימים ובלילות, כדאי להזמין בייביסיטר שעתיים אחר"צ כל יום, שיהיה לך הפוגה יותר משמעותית.

הלוואי שהייתה בייביסיטר עכשיו.מי תגיע?מולהבולה
כולם מפחדים
מי זה כולם?אמאשוני

הילדים שלי בני 12, 14 לא מפחדים בכלל.

אחלה תקופה לעשות כסף.

הצעתי לבן שלי לעבוד בניקיונות פסח, הזדמנות בשבילו לעשות כסף קל (עבורו)

כל הנוער אצלנו ברחובות או במרפסות רואים יירוטים.

לעשות מיני קייטנה של שעתיים שלוש זה כסף קליל.

ויש גם אוכלוסיית המתפרנסים שכר מינימום שהם הראשונים להיפגע כלכלית וישמחו לעשות קצת כסף.

בקיצור הקושי של האחד זו הזדמנות של השני.

תלוי איפהניק חדש2

ותנסי לא תפסידי.

הבני נוער בכלל לא מפחדים.

עושים אחלה כסף עכשיו.

עוזרים בבייביסיטר בניקיון בקיפולי כביסה

תשכיבי אותם לישון מאוחר!!ניק חדש2

אצלי הולכים לישון בעשר או אחת עשרה בלילה

ואז קמים ב8-9

לא הולך אצלי משום מהמולהבולה
הולכים לישון בשעה הזו וקמים בשש
אצלי זה אף פעם לא עבד... יש ילדים שזה לא עובדקופצת רגע
עליהם 😭
עם הקטן שלי פחות עובדניק חדש2

אבל עם הגדולים יותר בהחלט.

והקטן אני מבקשת ממנו לשכב לידי בזמן שאני נחה

כיף לך 👍🥳קופצת רגע
לגמרי!! מזדההאחת כמוני
לי עובד לשתף אותם דווקאטארקו

כלומר

אני מכינה לי ולהם

לכל אחד כוס שוקו ועוגיה ולי קפה

רק כשהקפה שלי מוכן הם מקבלים את שלהם, יושבים איתו בשולחן ואני על הספה כמה דקות...


זה אמנם לא כמו קפה ממש לבד בשקט

אבל זה כן מאפשר לי לשתות את הקפה שלי בלי ילדים על הראש


הם יודעים שהם לא יקבלו שוקו בלעדיי...

ממליצה ממש להרשם לסיפורים של מנחם שרוןפה משתמש/ת

יש לו מאות סיפורים לילדים ממש מעניינים וחינוכיים ותורנים

הילדים לשי ממש מכורים

וככה אני שמה להם ברצף כמה סיפורים כשא י צריכה זמן קצת שקט

תוך כדי שהם בונים במקנטים או צובעים דפי צביעה

או סתם ככה

או כתמריץ להתארגן מהר לשינה


לי זה ממש עוזר ובתקופה הזאת ש'ווה כל שקל 'של המנוי

או סיפורים אחרים כמובן 'יש לך

או

לתכנן מראש תעסוקה מוגדרת עבורם


נגיד סלסילה מיוחדת לש רמה חומרי יצירה 5ו משחק מיוחד שלא נגיש להם ומסקרן אותם ואת מביאה להם במיוחד בזמן הזה ואס מתפנה לקפה


אצלי קבועעעע מתחילת המלחמה כל פעם שמרתיחה מים לקפה בכל 'שעה- יש אזעקה חח

חחחח ואי איזה מבאסמולהבולה
סיוט.באתי מפעם

שמה להם את העוגיות ומסבירה -

חמודים, אמא עכשיו שותה קפה, תהיי לידם, ולא מבקשים ממני כלום עד שהקפה נגמר.

שילמדן להמתין, אף אחד לא ימות בחמש דקות האלה.

ואם הוא בוכה - אמאאא נשפך לי השןקוווו!

אוי מתוק. זה לא נעים, אני אסיים את הקפה ואעזור לך.

כשהם רואים את הקפה מול העיניים זה מסמל להם עוד כמה זמן בערך זה יקח, כשאת בחדר זה טיפה מלחיץ.

לא משנה מה קורה!! (אלא אם כן מישהו פתח את הראש) את לא עוצרת את הקפה באמצע לטובת ילד!

גם אם הוא צריך שינגבו לו בשירותים.

הילדים זוכים לקבל:

-הבנה ש גם לאמא יש צרכים.

סבלנות

- איפוק

כבוד לאמא.

אמא זוכה:

איפוס

טעינת אנרגיה

כמה רגעים של נחת


תעמדי על זה 3 ימים ותראי לאט לאט הם מפנימים. 

אהבתי.תודה רבהמולהבולה
אולי בזמן העוגיות והשוקו?שיפור
מה יעשה לך יותר נחת?מתיכון ועד מעוןאחרונה

אולי דווקא אם תשתי שהם רואים אותך ולא בלחץ שנסגרת להם עכשיו בחדר לבד? ואז אמנם זה לידם אבל לא ידפקו?

אם את חייבת שקט אז אולי בזמן שהם שותים/ אוכלים גם את יכולה? או אפיךו כמה דקות של מסך?

ועוד אנקדוטה קטנה, במשך מעל 20 שנות הורות הייתי חייבת את הקפה על הבוקר, עד שעשיתי פעם תוכנית לניקוי רעלים ובתוכנית הזו על הבוקר שותים כוס מים עם מיץ לימון, ובאמת החיים שלי השתנו, כבר לא חייבת את כוס הקפה. כן מבינה את הצורך בשקט קצת במהלך היום שממש חשוב ליצור

תגידו- המשק חוזר לעבודה- מה עושים עם הילדים?פה משתמש/ת

אני לא מבינה איך מסתדרים ככה

זה ממש לא מובן ךי מאליו שאני צריכה לבא לכל המשרה כרגיל ולהשאיר תינוקות וקטנים ..לא יתאפשר ץמיד שבעלי יהיה- והוא גם בכוננות גיוס


זה נורמלי לקבל הקלות?

זה הגיוני להסתכן ולנסוע 30-40 דקות בשעות לילה מאוחרות בכבייש'ם לא אידאלים גם ככה?שאי אפשר לעצור בצד


מרגישה כאילו זה כזה מובן מאליו לכולם. ורק אני תוהה לעצמי איךך

בטח עם אפס שינה בלילה


לא באופן גורףoo

אבל את רוב העובדים הטובים

רוצים לשמר

ואם לא

מקום העבודה הנ"ל לא ראוי להם

אולי יעניין אותך