אשמח לשמוע רק ממי שמתמודדת בעצמה עם קש"ר...
איך אתן מתנהלות עם ריבוי משימות?
האם יש מצב לא להיות בכיבוי שריפות אינסופי?
שואלת בתסכול גדול - דווקא כמי שאין לה קש"ר.
לבעלי ולבת שלי יש.
הבת שלי בלחץ הבגרויות, עבודות להגיש, מבחנים ומתכונות ובגרויות וכמובן גם חיים מסביב.
תמיד ההרגשה היא שהיא ברגע האחרון (או מוותרת כי ממילא מה יעזור שאלמד עכשיו רגע לפני/המורה תוותר לי/זה לא מקצוע כ"כ חשוב)
מאוד חשוב לה לקבל ציונים גבוהים בהכול והיא גם מאוד חכמה אבל היא לומדת לא יעיל.
כל העצות שניסיתי לתת לה לגבי ניהול זמן, סדר עדיפויות וכו' נתקלו בהתנגדות.
מרגישה שאנחנו חושבות שונה.
למשל, אמרתי לה לתחום בזמן את משך הלימוד, לתכנן מראש באיזה יום לומדים לכל מקצוע וכמה זמן.
והיא אמרה לי שהיא לא יכולה להעריך כמה זמן ייקח לה וכמה היא תתקדם אז היא פשוט זורמת. ולומדת כל הזמן (מה שנכון בגדול...)
מה שמוביל להתרסקות לא פעם... חרדות וכישלונות ועבודה אינסופית.
אמרתי לבעלי - אולי אתה תוכל לתת לה עצות, הרי גם אתה באותה סירה.
אז הוא - ב21:00 בערב, מרים עיניים אליי מהמחשב הנייד מהדו"ח שהוא צריך להגיש מחר בבוקר לעבודה - ואומר לי, אני פשוט זורם. וכל הזמן עובד.
א. אני מרגישה נורא לבד, כי המון פעמים אני היחידה ששמה לב לשעון בבית, ושניהם בעיסוקים נורא חשובים תמיד.
לצורך העניין רק כשרעבים וממש מאוחר נזכרים שכדאי לאכול (אם לא יכולתי להכין, נגיד שאני לא בסביבה).
לפעמים מגייסת את הקטנים יותר ולפעמים יותר קל לי לפעול לבד אבל זה באמת בודד.
ב. אני מתוסכלת בטירוף. לא נשמע לי הגיוני לעבוד או ללמוד מבוקר עד ערב. יש לי המון אסטרטגיות משלי, נכון שאני מצליחה להתרכז אבל זה לא הדבר היחיד שמאפשר לי לתחום את הזמן שלי ולהכניס עוד דברים ללו"ז.
או שכן?...
ג. אני דואגת שבסוף היא תסיים את האולפנה גם בחרדות מהריצה התמידית וגם בלי בגרות. וגם בלי חיי חברה כי לא נשאר לה זמן לנשום.
* הוא לוקח לפעמים טיפול תרופתי כשרוצה מאוד להתרכז במשהו חשוב.
היא לא לוקחת כלום, לא שוללת אבל בעבר זה עשה לה רע.
אז... איך אתן מתנהלות עם ריבוי משימות?
האם יש מצב לא להיות בכיבוי שריפות אינסופי?
אז מציעה לקפוץ לסטוק עם תקציב מסוים ולזרום עם זה..