אבל החישוב שלך לא נכון, כי מילואימניק לא משרת רצוף שנה שלמה, אלא כמה חודשים בשנה (וחלק גם הרבה פחות).

חוץ מזה שמבחינת עלויות סדירניקים הרבה יותר זולים.

כלל המילואימניקים עושים בשנה מעל 91 מיליון ימים בסך הכל. 4000 חרדים אם יגוייסו במקרה האופטימלי ישאו ב- 1.6 פרומיל של הנטל, ואולי אולי אולי, 400 מתוכם ישובצו ביחידות קרביות.

אז מספיק עם הדמגוגיה.

אבל לא משנה.

מסכים שגיוס של 4000 חרדים לא ישפיע משמעותית על המלחמה עכשיו.

אבל אם יתגייסו כל שנה 4,000 חרדים כן תהיה לזה משמעות גדולה להמשך.

ולא ברור למה אתה חושב שרק 10% מהם יהיו ביחידות קרביות.

פחות מ- 5 אחוז יהיו קרביים.

ולפחות 50 אחוז יתפקרו.

כמו בציונות הדתית.

החרדים עצמם לא יוצאים טוב בסיפור הזה ולו בגלל שלא מציפים בצוותא חדא את הפטור לערבים.

ואכן בלתי מתקבל על הדעת שערבים לא ישאו בנטל כנהגי משאיות, צוותי עזרה ראשונה, טבחים, אפסנאים, גלי צהל, ושאר ירקות.

(מדהים שגם כשאימתו אותך שוב ושוב עם הנתונים, אתה ממשיך לפמפם את השקר על כמות המתפקרים)

ותפסיק להתמם, אני לא יודע כמה רופאים ואחיות ערבים יש בבתי החולים בארץ, ובכל מקרה הם ממש לא מעטים, וגם לא מרעילים יהודים.

מנהל בית החולים בצפת הוא ערבי, לא מאנ"ש, ולא שמעתי שיש עם זה בעיה.

לגבי המתפקרים, אני עומד על דעתי, וגם אם המספרים נמוכים במקצת, הם עדיין לא זניחים.

סמוטריץ' יכל להציע להנהגה החרדית למנות משגיחי כשרות ומוסר מטעמם, ועל חשבון המדינה, אבל במקום זאת הוא מבכר ליישר קו עם יאיר גולן ויאיר לפיד, אולי הם יסכימו בתמורה להפסיק לזמר: סמוטריץ' ובן גביר... בן גביר וסמוטריץ'...

אני לא טוען שכל ערבי בכל יום רוצח. אבל כן, אף פעם אי אפשר לדעת מתי יקפוץ לו הגן הערבי, מתי תגלה כמו הדר מילר, שרופא המשפחה הנחמד והמקצועי בעצם רוצה לשרוף אותה:

#736 הדר מילר - "אין הבדל בין ערביי עזה לערביי ישראל" | בחזרה ללילות האימה בלוד בזמן 'שומר החומות'

מוזמן להאזין.

זה נכון במערכות האזרחיות וקל וחומר בן בנו של קל וחומר בצבא. לא היו מספיק נהגי משאיות ערבים שניסו לדרוס חיילים, שאתה רוצה לוודא שתהיה להם גישה?!

(לגבי מה שכתבת בסוף, שקר שאתה חוזר עליו, לא הופך לאמת)

ליברמן קבע: אין זכויות בלי חובות, ומעולם לא חזר בו גם כשחבר לממשלת בנט-עבאס.

לעצם העניין, רוב נהגי מובילי הטנקים הם ערבים, אבל בשכר מלא, ואין סיבה שלא יובילו טנקים בשרות סדיר או בשרות מילואים.

אכן באחד מן עשרות המבצעים בעזה הם השביתו את המובילים, ויצאנו בשן ועין...

ככלל, אני מסכים שאין הבדל בין ערביי עזה לערביי לוד ואום אל פאחם, ולכן צריך לטרנספר את כולם. לצד זה מי שאינו מחבל בפוטנציה צריך להוכיח שהוא משרת בצבא כמו כולם, כמו שהוא משלם מיסים כמו כולם (לכאורה).

החרדים שוגים קשות בכך שלא מצמידים לערך השוויון את מובנו הבסיסי והפשוט ביותר. שוויון הוא שוויון הוא שוויון, לכווווווווווווולם.

ואם ישאל השואל מדוע לא לוותר על ערבים בצבא בשל החשש שירעילו את האוכל של החיילים, ואף אתה הקהה את שיניו ואמור לו שכל אחד יכול להרעיל אוכל... בין אם הוא ערבי, ובין אם הוא קפלניסט, או מתנחל, או חרדי.

ציטוט שלך: "אכן באחד מן עשרות המבצעים בעזה הם השביתו את המובילים, ויצאנו בשן ועין..."

אגלה לך סוד, זה התרחש יותר מפעם, זה התרחש גם עם נהגי אוטובוס שהוזמנו להסיע חיילים והתרחש גם בהקשרים אחרים.

מעבר לזה, גם אם הם כן מגיעים, מי ערב לנו שהם לא מעבירים מידע על הכוחות שהם מסיעים? מאיפה אתה חושב שלחמאס היה מידע ברמת לאיזה מגירה להגיע ובאיזה כינון לירות למיטה של מפקד האוגדה?!

גם אם בנתיים אי אפשר לגרש את כל הערבים, זה לא אומר שאנחנו צריכים להחמיר את המצב ולגרום שהם יהיו יותר בצבא.

למגוייסים לשרות פעיל שמבריזים קוראים עריקים, ונפתח נגדם הליך פלילי שאמור לחסל את הקריירה האישית שלהם.

לגבי משת"פים של האוייב, היו גם כמה משלנו: אודי אדיב, מרדכי וענונו, ישראל בר, ענת קם, טלי פחימה, ויש עוד.

ואפשר גם במקום בצבא, שיעבדו בחקלאות ובבנין, או שיעופו מכאן לסוריה או לכל הרוחות.

וכן- לא אתן לך לברוח מקמפיין השוויון המדומה שמריצים הבנטיסטים ולקקניהם.

וצריך לטפל בהם כמו שמטפלים בבוגדים.

ערבי שנמצא בצד של הערבים הוא לא בוגד, הוא פשוט חלק מהם. ברגע שתגייס אותם לא תוכל להמנע (בטח לא לאורך זמן) להשאיר אותם רק נהגים, מהר מאוד תצטרך לאמן אותם בנשק ולתת להם נשק.

צה"ל של מלחמת השחרור, היה בנוי ברובו על הידע הצבאי שצברו החיילים מהארץ ששירתו בצבא הבריטי. המשמעות של גיוס ערבים, היא לגייס גייס חמישי.

אני בניגוד אליך, בשום מקום לא עסוק בשוויון, אין שוויון בשום תחום ולא יהיה שוויון. אם היית קורא ביושר את הדברים שאני כותב בפורום, היית רואה שלמרות שאני חושב שהציבור החרדי ברובו הגדול צריך להתגייס, אני *מתנגד* לקמפיין הנוכחי וחושב שהנזק בו רב מהתועלת. לדוגמא כאן:

מה זה קשור? - אקטואליה וחדשות

ארצות הברית נמצאת ביחסי ידידות עם ישראל, לכן יהודי אמריקאי שמזדהה עם ישראל אינו בוגד.

שלא כמו "פלשתין" שנמצאת ביחסי איבה עם ישראל, ולכן כל ערבי ישראלי, ולא ערבי ישראלי שמזדהה עם "פלשתין" הוא בוגד.

היחיד שאומר את זה בפה מלא הוא ד"ר מיכאל בן ארי, והוא גם מוכיח את דבריו בטוב טעם.

(לא כמו ההוא שגנב לו את המפלגה)

לפי החוק, למעסיקים אסור להתעניין בעברו הצבאי ובפרופיל של המועמד.

• מי שנרדם בשמירה וחטף ריתוק או ימי מחבוש בפועל אינו שייך לכאן

ההיגיון של בג"ץ הוא כזה:

1. "כולם חייבים בגיוס חובה"

2. "אין מקום לגזענות ולדעות קדומות"

3. "יש לפעול לשילוב המיעוטים בחברה הישראלית"

אם נשקלל את כל הטיעונים הללו, המדינה בהחלט צריכה לגייס את ערביי ישראל לצד תלמידי הישיבות החרדיות. החרדים יצאו פראיירים מכך שהם לא מנצלים את האכיפה הבררנית הזאת. הייתי מת לראות את השופטים מסבירים מדוע לא ניתן לגייס ערבי לקרבי. אז מה אם הוא מרגיש את עצמו פלסטיני? שיעבירו אותו חינוך ציוני מחדש.

אני מאוד מבין את אלו שכהטרלה מגישים לבג"ץ עתירות ראי, אבל אני גם חרד מהיום שבו איזה 'נעם סולברג' למינהו יקבל אותן...

כך שהטיעון האמיתי, אינו כמו שטוענים דובריהם בתקשורת, שהם תומכים כך בעם ישראל (כסוף דבריך), אלא שהם פשוט לא רוצים להיות כאן חלק מהעניין (כתחילת דבריך).

מניח שהם לא מתכחשים ל"כל ישראל ערבים זה לזה" ומאידך מתעקשים על "הירחק משכן רע". 

אתה באמת חושב שכל מי שמתפקר בצבא זה בגלל שהוא היה מותק לפני כן ועכשיו הוא מתקלקל? אז למה רק 50%?

אם החרדים מביאים את הירודים שבהם, אז החוצפה היא שהם לא הגיעו קודם, ואם הם מביאים את הטובים אז סביר שהם לא יתפקרו כמו שהטובים בכל מקום נשארים חזקים

אין 50% מתפקרים בצבא וגם אין 50% מתפקרים בכלל.

גם המספרים (עם פערים משמעותיים בין סקרים/מחקרים שונים, שכנראה משתנים לפי מה מודדים) שמתפרסמים מידי פעם, אינם מודדים בצבא דווקא ובנוסף מסתבר שחלק גדול ממי ש'הוריד את הכיפה בצבא' בעצם כבר רוקן קודם, רק עד גיל 18 לא רצה לריב עם ההורים או לעוף מהמסגרות.

גם אלו שכן מתחלנים בגלל הצבא - ככל שהם מגיעים ממסגרות שהכינו אותם להתמודדויות הללו וככל שהם נמצאים בצבא בסביבה יותר סבירה - האחוזים יורדים. אם העסקנים החרדים, היו משקיעים במשך השנים בבניית מסגרות הכנה לצבא ובתמיכה במסגרות צבאיות מתאימות, עשרה אחוז ממה שהשקיעו באי גיוס - המצב היה אחר לגמרי.

הרב אילעאי עופרן מפרק את הטיעון הכי חזק של החרדים - סרוגים

יחד עם זאת, יש תופעה ושמה קונפורמיות. גם דתי "על אמת" שחי ועובד עם חבר'ה השונים ממנו, עשוי להתחיל לעגל פינות ולמצוא קולות כדי להתחבב עליהם ולא להרגיש עוף מוזר. 

כל עוד ישראל היא מדינה דמוקרטית ליברלית, אין לה אפשרות לכפות גיוס על מי שלא מעוניין בכך. זאת לא רוסיה של פוטין שבה שולחים אנשים לחזית האוקראינית אחרי סדרה של התעללויות.

לכל היותר, צה"ל יכול (ואף חייב) לגייס שבאבניקים משולי החברה החרדית, כאלה שמסתובבים עם סמארטפונים (ועם בנות המין השני) ולומדים במוסדות לנושרים (או שלא לומדים בכלל). בגלל רמת הדתית המאוד נמוכה, הם אפילו לא צריכים מסגרות ייעודיות. הופה, קיבלנו כ-8000 חיילים. 

די ברור שהמיינסטרים החרדי לא יתגייס בפועל. יהיו כאלה שיישבו בכלא כמה חודשים וישתחררו לצמיתות, יהיו כאלה שיצטיידו בכל מיני אישורים רפואיים שיזכו אותם בפרופיל 21.

בלי צבא שמגן, ההתיישבות לא תצליח להגן על עצמה

הפוך יכול לקרות, הצבא יכול לתפוס שטח ולהגן עליו בלי התיישבות

שאלתי ג'מיני AI:

בצפון השומרון הייתה התנתקות, באחרונה היא בוטלה. עד לביטולה של ההתנתקות איך זה היה מבחינת אירגוני טרור והמאבק בהם בצפון השומרון בהשוואה לשאר שטחי יו"ש?

וזה מה שהוא ענה:

מבחינת התפתחות התשתיות של ארגוני הטרור ואופן המאבק בהם, צפון השומרון (גזרת ג'נין וטולכרם) הפך במהלך השנים שלאחר התנתקות 2005 לאחד האזורים המורכבים והמתוחים ביותר ביהודה ושומרון, והציג מאפיינים שונים מחלקים אחרים באזור (כמו יהודה או דרום השומרון).

1. התחזקות ארגוני הטרור והקמת "גדודי הטרור"

* ואקום אזרחי וביטחוני: הפינוי של ארבעת היישובים (חומש, שא-נור, גנים וכדים) ויציאת הנוכחות האזרחית הישראלית מהאזור יצרו רצף טריטוריאלי פלסטיני נרחב. אף שצה"ל והשב"כ שמרו על חופש פעולה מבצעי ולא נסוגו מבחינה צבאית כפי שקרה ברצועת עזה, היעדר התיישבות וצירי תנועה אזרחיים ישראליים יומיים צמצם את הנוכחות הקבועה של כוחות אבטחה בשטח.

* התבססות תשתיות מקומיות: בגזרה זו, בפרט במחנה הפליטים ג'נין ובטולכרם, קמו להתארגנויות טרור מקומיות ("גדודי ג'נין", גדודי חללי אל-אקצא וג'יהאד איסלאמי) יכולות עצמאיות גבוהות יותר בהשוואה לאזורים כמו חברון או גוש עציון. הארגונים הצליחו לגייס פעילים רבים, לאגור אמצעי לחימה, לייצר מטעני חבלה רבי-עוצמה ולהקים מערכי תצפית.

2. אופי הלחימה והמאבק בטרור

* מעוזי לחימה ומטענים: בשונה מאזורים אחרים ביו"ש שבהם הטרור התבטא בעיקר בפיגועי יחידים (דקירה, דריסה) או חוליות ירי נקודתיות על צירים, בצפון השומרון התפתחה דפוס לחימה מורכב המזכיר לעיתים לחימה בשטח בנוי מאתגר. צה"ל נתקל בשימוש נרחב במטעני גחון שהוטמנו מתחת לכבישים, ירי מסיבי לעבר כוחות נכנסים ושימוש בבתים ממולכדים.

* ניסיונות ייצור רקטי: צפון השומרון היה האזור היחיד ביהודה ושומרון שבו נרשמו ניסיונות חוזרים ונשנים (בעיקר בשנים 2023–2024) לייצר ולשגר רקטות פרימיטיביות לעבר יישובים ישראליים בגלבוע ובאזור התעשייה שח"ק.

3. משוואת חופש הפעולה המבצעי

* הסלמה באמצעים הצבאיים: ככל שגברה התנגדות החמושים בכניסות לכפרים ולמחנות הפליטים בצפון השומרון, נדרש צה"ל להפעיל אמצעים שלא היו בשימוש יומי בשאר שטחי יהודה ושומרון. זה כלל שימוש נרחב בדחפורי D9 לפתיחת צירים וממולכדים, סיכולים ממוקדים מהאוויר באמצעות כטב"מים ומסוקי קרב, ומבצעים חטיבתיים ממושכים הנמשכים מספר ימים (כדוגמת מבצע "בית וגן" ב-2023 ומבצעים נרחבים לאחר מכן).

* היחלשות הרשות הפלסטינית: מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית איבדו כמעט לחלוטין את אחיזתם באזור ג'נין וטולכרם בהשוואה לערים כמו שכם, רמאללה או חברון, מה שהותיר חלל שנכנסו אליו חמאס והג'יהאד האיסלאמי במימון איראני.

השוואה לשאר שטחי יהודה ושומרון

| מאפיין | צפון השומרון (עד ביטול החוק) | שאר שטחי יהודה ושומרון |

|---|---|---|

| רצף טריטוריאלי פלסטיני | נרחב מאוד, ללא נקודות התיישבות ישראלית במרחב ג'נין. | מקוטע, משולב בנוכחות אזרחית וצירי תנועה ישראליים יומיים. |

| דפוס איום מרכזי | מטעני חבלה כבדים, ירי מאורגן, ניסיונות רקטיים. | פיגועי ירי בצירים, פיגועי דקירה/דריסה וחוליות מקומיות. |

| משמעת ומשלח של הרש"פ | אובדן שליטה קמעונאי של מנגנוני הביטחון. | שליטה יחסית גבוהה יותר של מנגנוני הרשות. |

| שימוש באמצעים אוויריים וצמ"ה | תדיר ויומיומי במבצעים מיוחדים. | ממוקד ונדיר יחסית, בהתאם לאירועים נקודתיים. |

לאחר ביטול צו איסור השהייה והסרת מגבלות ההתנתקות בצפון השומרון, החל צה"ל בשינוי התפיסה המבצעית במרחב במטרה להדק את האחיזה הביטחונית ולסכל את תשתיות הטרור שהתבססו באזור לאורך השנים.

ביטול צו איסור השהייה בצפון השומרון

הסרטון מציג את הדיווח על ביטול צו איסור השהייה בצפון השומרון על ידי אלוף פיקוד המרכז, המהווה את השלב המבצעי הסופי בביטול חוק ההתנתקות באזור.

עד לביטול ההתנתקות בצפון השומרון (תיקון החוק ב-2023 ויישומו המלא ב-2024–2026) האזור הזה היה שונה משאר יהודה ושומרון בעיקר בגלל הוואקום שנוצר בנקודות הספציפיות שפונו, לא בגלל נסיגה מלאה כמו בעזה.

ב-2005 פונו ארבעת היישובים חומש, שא-נור, גנים וכדים, וכן בסיסים צבאיים (בהם מחנה סנור/גבע, שפונה סופית ב-2006). החוק אסר על שהיית ישראלים אזרחים באזורים האלה. צה"ל לא יצא מכל צפון השומרון – הוא המשיך לפעול בכל יו"ש, כולל פשיטות לשטחי A כמו ג'נין – אבל בנקודות שפונו לא הייתה נוכחות אזרחית יהודית קבועה ולא היו בסיסים קבועים כמו קודם. ניסיון להקים מחדש את מחנה סנור ב-2006 נחסם מסיבות משפטיות כי זה סתר את החלטת ההתנתקות.

מה קרה בפועל מבחינת טרור

ג'נין והסביבה (מחנה הפליטים, טולכרם והמשולש שכם–ג'נין–טולכרם) הפכו למוקד הטרור הבולט ביותר ביו"ש בשנים שלאחר מכן, במיוחד משנות ה-2010 המאוחרות ועד אחרי 7 באוקטובר.

הג'יהאד האסלאמי ("גדוד ג'נין"), חמאס וקבוצות מקומיות בנו שם תשתיות מאורגנות יותר: חמושים שפועלים בגלוי, ייצור מטענים ומטעני צד, ניסיונות רקטות, ושיתופי פעולה בין ארגונים. הרשות הפלסטינית איבדה שליטה מעשית באזורים האלה.

ג'נין הוגדרה לא פעם כ"מייצאת הטרור מספר אחת" – עשרות פיגועי ירי שיצאו מהמרחב, ומחבלים שיצאו משם לפיגועים בתוך ישראל (בני ברק, תל אביב, אלעד ועוד). גם ישיבת חומש, שפעלה באופן לא רשמי במקום שפונה, הייתה יעד לפיגועים (למשל רצח יהודה דימנטמן ב-2021).

אבי דיכטר, שהיה ראש השב"כ ערב ההתנתקות, התריע מראש שנסיגה מצפון השומרון עלולה להפוך את האזור ל"עזה" מבחינת טרור. מקורות ביטחוניים ופרשנים תיארו את האזור כ"ארץ הג'יהאד" או "חור שחור" יחסית.

חשוב לציין שג'נין הייתה מוקד טרור גם לפני 2005 (פיגוע מלון פארק בנתניה ב-2002 יצא משם). ההתנתקות לא יצרה את הבעיה מאפס, אבל הוואקום בנקודות שפונו הקל על התבססות תשתיות ועל חופש תנועה יחסי לחמושים באזור ספציפי שקרוב לקו התפר ולערים ישראליות (עפולה, חדרה, נתניה).

השוואה לשאר יו"ש

בשאר יהודה ושומרון (שכם, חברון, רמאללה, גוש עציון וכו') גם היה טרור משמעותי – שכם היא מוקד מרכזי נוסף – אבל בצפון השומרון בלט יותר חופש הפעולה של החמושים ופחות נוכחות ישראלית קבועה "על הקרקע" באותן גבעות שפונו.

באזורים עם התיישבות יהודית צפופה יותר יש בדרך כלל:

יותר מוצבים וכוחות קבועים סביב היישובים והכבישים.

יותר מודיעין מתושבים וחיכוך יומיומי שמחייב נוכחות.

פחות "שטח מת" שבו ארגונים יכולים להתארגן בגלוי יחסית.

המאבק עצמו נמשך בכל יו"ש באותם כלים: פשיטות, מעצרים, הריסת בתי מחבלים וסיכולים. ההבדל היה שצפון השומרון דרש מבצעים גדולים וממושכים יותר (כמו "בית וגן" ב-2023 ומבצעים מאוחרים יותר) כי התשתיות שם התבססו חזק יותר. אחרי 7 באוקטובר החשש מ"אוקטובר 7 מצפון" או "מיני-עזה" באזור הזה גבר בגלל הקרבה הגיאוגרפית.

בקצרה: עד הביטול האזור לא היה "מנותק" כמו עזה, אבל הנקודות שפונו יצרו חלל שארגוני הטרור ניצלו, והפכו את צפון השומרון למוקד הבעייתי ביותר ביו"ש בשנים האחרונות שלפני החזרה. הביטול והחזרת יישובים ובסיסים נועדו בין היתר לסגור את החלל הזה.

רוב הטרור שהוא מדבר עליו זה לפני ההתנתקות

ואופן אבסורדי ההתנתקות הורידה את הטרור בג'נין.

אחרי ההתנתקות,

שכם וחברון היו הרבה יותר בעיתיות מאשר ג'נין

"מודל ג'נין" עם התיאטרון של של זביידי וכו'

וגם, שחזר הטרור לג'נין, כמות הצבא שהוקצה לטובת המקום היה קטן משמעותית מאשר מה שהיה קיים סביב ערים אחרות

יחד עם החברים שלו בבג"ץ

הרבה דורשים לעצמם כעת בקמפיין כי הם חושבים שהקהל שלהם רוצה שינוי לכיוון שלהם עם ההתנהלות בביטחון.

מעורר מחשבה אודות התפיסה הציבורית אודות ההצלחה הביטחונית בממשלת הימין על מלא...

פעם הנושא הכלכלי היה במרכז הבחירות, עכשיו זה הביטחון

ברור שהמלחמה השפיע על הציפיות שלנו מההתנהלות הביטחונית,

אבל לא ראיתי את הליכוד מבטיח שכץ יהיה שר הביטחון הבא.

ואני בטוח שעוד מעט נתניהו יכריז שתיק הבטחון ישאר בליכוד

זו או אחרת את שר הביטחון.

אתה יודע מה?

ההצעה שלך תלמד קצת יותר את ההבנה של הפוליטיקאים בתפיסות הציבור, בוא נראה, אם הליכוד יגיד שהם רוצים שכץ ימשיך כשר ביטחון, כנראה הם חושבים שהציבור תומך בהתנהלות הביטחונית.

אם הם לא יגידו מילה על היכן שר הביטחון יהיה, כנראה שהם חושבים שהציבור נגד ההתנהלות כעת.

אם הם יגידו באופן כללי שהם רוצים את השר אצלם, אז פחות וודאי אבל נוטה להבנה של תמיכה.

אבל אם המועמדות האחרות לקואליציה ידרשו את כל העולם ואשתו, כמו בסיבוב הקודם, הוא יאלץ למסור את המשרד הזה לאיזנקוט כדי להקים ממשלה, לא ממשלת חלומות, ולא ימין מלא.

לא ראיתי אפילו אמירה כזו הפעם

בדגש על בן גביר, הוא חבר לטלי גוטליב כדי ליצור מכפיל כח, אבל הציבור לא קונה, ואפילו בורח ממנו. בסקר עדכני הוא עומד על 6 מנדטים, וזה אומר שהיא מבריחה 2 מנדטים לפחות.

אם בן גביר חפץ חיים פוליטיים הוא צריך לחזור להיות שחקן קבוצתי בתוך גוש הימין, אחרת הוא ימחק.

אבל לא ראיתי הבטחה כשלעצמה

הוא אומר בעת ובעונה אחת דבר והיפוכו. מצד אחד לדבריו גודל הגוש קובע, והמטרה להגיע יחד ל- 61 מנדטים לפחות, ומצד שני הוא נוטל לעצמו את עור הדוב למפרע, כאילו ה- 61 מנדטים העתידיים הם כולם שלו.

בס"ד

איתמר הבין שנתניהו בדרך להקים ממשלה עם אייזנקוט. הוא שומע את התדרוכים, ולא מאמין להכחשות. לכן הוא בא ומתחיל להכין את הקרקע לרגע שהתניהו יזרוק אותו.

אם זה יקרה, בכנסת הבאה הוא יהיה אופוזיציה לוחמנית לממשלת אייזנקוט-נתניהו, והתוכניות אותן הוא הציג אתמול יהיו הבסיס לכל זה.

גם הוא יכול, למעשה כל אחד יכול. לכן הוא מכין את המשבר הפוליטי הראשון עוד לפני הבחירות. זה האירוע.

לגבי ממשלה עם איזנקוט, לפי כל הסקרים הם מביאים במצטבר, 50 מנדטים פלוס מינוס, ומשכך, הם זקוקים לעוד 11 מנדטים לפחות כדי להקים ממשלה, וזה לא ריאלי.

לגבי אופוזיציה בכנסת, היא טובה בקריאות ביניים. הרפורמה המשפטית נבלמה בגלל הפגנות רחוב, ומיליארדים שנשפכו על זה בכל מקום.

בכל הכבוד לבן גביר, מיליארדים אין לו.

נראה בעיני שבמקום להערך לממשלת חלומות ימנית, ללא קלקולים, הוא נערך להטריל את הכנסת הבאה. אין לי אלא לאחל לו הצלחה.

נראה שבן גביר מכוון לנהל את ענייני המדינה, והיריב שלו הוא נתניהו, ולא השמאל.

יריבים נוספים שלו הם כל שותפיו הקואליציניים בממשלה היוצאת: דרעי, סמוטריץ', גולדקנופף, וגפני.

אף אחד מהם לא יצטער אם את הכנסת הבאה הוא יטריל מספסלי האופוזיציה.

אם היה רוצה, היה פועל לעשות את זה

אחרי 7/10 היתה לו הזדמנות פז

גב של רוב העם (גם השמאל תמך בלהעיף את העזתים מכאן)

לגיטמציה בין לאומית

אבל הוא בחר במלחמה אבודה מראש (לך תוציא חמאסניקים מתוך אוכלוסיה. מחט בערימת שחת)

בשביל לרצות את ה"ימין על מלא"

והם התרצו (טעות גדולה שלהם)

(לא המדברת)

זה פשוט להפעיל לחץ חיצוני כדי שהמלחמה תיפסק. BIDEN HELP US סטייל. ועכשיו כשיש ממשל אחר באמריקה הם מנסים להפעיל לחץ מכיוון ארופאי, כל עוד היבשת הזו קיימת ולא נחרבה על ידי החברים שלהם.

הצללים של ה-7 באוקטובר: השאלות הקשות שחייבות להישאל על תפקוד יחידות העילית

תחקור אירועי ה-7 באוקטובר אינו יכול לפסוח על שרשרת קבלת ההחלטות בזמן אמת בדרגים הטכנולוגיים והמבצעיים של אגף המודיעין. עולה תהייה קשה הדורשת מענה: האם כוחות מיומנים מיחידות כגון 8200, שהיו אמורים לקחת חלק פעיל במענה הראשוני בשטח, חוו כשל תפקודי, סירוב פקודה או קבלת פקודות הפוכות שאינן עולות בקנה אחד עם צורכי השעה?

חמורה מכך היא האפשרות המדאיגה, לפיה ננקטו לכאורה מהלכים מודעים ומשלימים שנועדו לטשטש את מחדל אי-ההתייצבות או המענה המאוחר. בהקשר זה, קיימת סבירות כי אותם פרסומים והפקות מדיה שהטיחו האשמות קשות והכפישו את לוחמי וחיילי צה"ל, לא נולדו מקריות – אלא הוכוונו ונוהלו כמהלך תודעתי מתוכנן, שנועד להסיט את האש, לייצר מסך עשן ולכפות על אותה סרבנות פנימית.

ללא חקירה אובייקטיבית ובלתי תלויה של היקף הפקודות, התגובות בתוך היחידות הללו, והקשר המסתמן בין כשלי השטח לבין מהלכי ההסברה והמדיה שליוו אותם, לא ניתן יהיה לרדת לשורש האמת ולתקן את הדרוש תיקון.

שועלים מחבלים בכרם המולדת: חובת השעה

השבר של השביעי באוקטובר מעניק משמעות מצמררת למילים: "אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים... מְחַבְּלִים כְּרָמִים". האסון הלאומי הוא תולדה של שילוב קטלני בין אויב אכזרי מבחוץ לכרסום הרסני מבפנים:

• ערעור הלכידות: פועלם של גופים כגון "כוח קפלן" ו"אחים לנשק" עודד סרבנות, פגע בחוסן המנטלי והקרין חולשה החוצה. כדברי חז"ל על עקבות משיחא – "הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת".

• עלילות האנרכיסטים: תאים קיצוניים מפיצים עלילות כזב המאשימות את לוחמי צה"ל בהרג אזרחים, ובכך משרתים ישירות את תעמולת האויב.

• ניצול הפירוד: חמאס זיהה במדויק את נקודת השבר הפנימית והלם בעוצמה, כמימוש האזהרה: "כְּשֻׁעָלִים בַּחֳרָבוֹת, נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ".

•  הניצחון מחייב את הרחקת השועלים מבית.

הקביעה המקראית "מַהֵרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ" מבהירה כי הסכנה הגדולה ביותר צומחת מתוכנו. כדי לקום מהחורבן, חובה עלינו להוקיע, לנטרל ולהיפטר לחלוטין מכוחות הפירוד וההרס העצמי. רק ניקוי יסודי של כרם המולדת מאותם שועלים, לצד אמונת ברזל, ימוטט את אויבינו מבחוץ ויוביל לגאולה: "וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם".

אני מודה שעד עכשיו לא האמנתי שבשורות הצבא יש לנו אוכלוסיה כזו אני אפילו מפחד לומר את השם זה מפחיד היום נפל לי האסימון והענין הוא שמאוד קשה לעלות על אנשים מהסוג הזה זו האמת שלי

הם רק קיימים כדי לדפוק את הימין ובמקרה את בן גביר?

בס"ד

גם את הודעות המעקב אחרי מספר ההרוגים הם החלו עוד לפני כניסתו לתפקיד.

הקמפיין שלהם בעד הערבים בהרבה מישורים התחיל הרבה לפני. ספציפית פה הם עשו קמפיין נגד בן גביר (קצת בצדק) במקום למשל קמפיין לעודד את האנשים שלהם לא לשטוף את הרצפה ולשרוף את המצלמות לפני שבאה משטרה.

מתי השבכ נכנס לתמונה?

השבכ

בס"ד

ההודעות אלו יוצאות בכל פעם שיש רצח בחברה הערבית. מי שעקב אחרי ההודעות האלו שיוצאות לתקשורת ראה לאט לאט את האחוזים עולים לעומת אותו יום אשתקד, מה שהצביע על עלייה בהיקף התופעה. אלא שפתאום לאחרונה יש היפוך במגמה ואנחנו פתאום רואים בהודעות האלו ירידה בהשוואה לשנה שעברה. כשמנסים לשים אצבע איפה מונח השינוי, אז זה מקביל לכניסת השב"כ לנושא.

אם כי בסך הכל לטענתך יש פה חודשיים וחצי, כדאי לראות קצת יותר זמן, מה עוד שמניח שההשפעה של הכנסת השבכ לוקחת יותר מיום כך שצריך להפחית מתוך החודשיים וחצי זמן מה.