פוגש אותי גם בזה וגם בעוד תחומים,

המחשבה הראשונה שעולה היא "מה את מתפללת על עצמך בזמן שהעולם סביבך צריך הרבה רחמים".

אבל המחשבה השניה שאני משתדלת לאמץ היא שהקב"ה יכול להיות בו זמנית בכמה זירות, גם בזירה הפרטית שלי, בהתמודדויות שלי, וגם בזירה העולמית, וזה בסדר בתפילה אחת לכלול בקשות אישיות יחד עם בקשות לאומיות.

משתדלת לנתב את התחושה הזאת למקום של - לא להתלונן, אבל לא ח"ו למקום של - לא להתפלל,

כי הקשר שלנו עם הקב"ה חיוני גם ודווקא כשהוא בפרטים הקטנים, וגם הבקשה על זיווג היא לא מותרות, היא חלק מהאידיאל של המשך החיים בעולם, אז זאת בקשה חשובה וראויה לדעתי.

מבין איך מצליחה להזדהות 

עצם הרגשת המצוקה שה' מביא עלינו נועדה בין השאר להבין שהכל מה' ולזעוק אליו בכל התחומים. כתוב שה' מתאווה לתפילתם של ישראל "יונתי בחגווי הסלע השמיעיני את קולך"

אבל...

בזמן שאתה מבקש מה שאתה רוצה לעצמך

אתה נזכר לדוג' שיש קבוצה של יהודים שבדיוק איבדו את הבית שלהם, בניין שלם הלך ואיתו כל החיים שהם הכירו

וזה הברי מזל שנפגע להם רק הרכוש, ההגיון אומר להצטרך לתפילות שלהם 

ולבקש עליהם יחד איתם כי הרצוןהאישי שלך מתגמד 

לעומת המצב הנוכחי החדש שלהם

וצריך לזכור שתפילה על זיווג היא לא אגואיסטית כי היא לטובת החצי השני 

עניין של אגואיסטיות

מרגיש שמישהו נמצא במצב שבו

הוא צריך יותר ממך...

מעבר למה שכבר כתבו פה על היות בניית הבית בישראל חלק מהמהלך הגאולי, ומהרחבת השראת השכינה בעולם וגילוי מלכות ה' בעולם בקשר שמתגלה בין איש לאשתו, בין המילים מרגישה גם שיש פה תפיסה פנימית שמבקשת נקודת מבט מרפאת, אז מציעה את זו שעוברת דרכי עכשיו:

הקב''ה הוא אינסוף, השפע האלוקי הוא אינסופי וקיים תמיד, וה' תמיד רוצה להשפיע עלינו טוב, וזה מגיע במידות ובהנהגות מותאמות אישית עבורנו.

ואנחנו ? צריכים לבקש מתוך אמונה שה' רוצה לתת לנו. ולתת לכל אחד את המצטרך לו לגאולתו הפרטית תוך הכללית, וכדי להביא לזו הכללית.

ואפשר לבקש על הכל!

על גילוי מלכות ה', ועל ירושלים, ועל בית המקדש, ועל אחדות ישראל, ועל התורה, ועל התשובה, ועל האמונה והביטחון, ועל האהבה, ועל השמחה, ועל השבת השבי, ועל עמ''י שיתקבצו, ועל החיילים שנלחמים, ועל נשות המילואים והמשפחות, ועל זיווג, ועל חתונה שמחה באמת ועל שמחת עם ישראל בכללותם, ועל דרך בהירה וקלה וברורה, ועל רפואה בגוף ובנפש, ועל הבאת ילדים ועל יולדות ועל פרנסה ועל כל דבר שמתבקש בעת הזו.

כל צער נשמע, וכל צער ראוי לתפילה גם אם נדמה לנו שאפשר להעמיד דברים בסקאלה אחת ולומר זה צריך יותר מזה, אי אפשר באמת למדוד ולאמוד את מה שעובר בלב מול ההתמודדות האישית.

ואולי כפרט תוכל לומר זה מרגיש לי יותר חשוב ודחוף מהצורך האישי שלי, אבל בכלליות זה לא כך. מה גם, כמו שכתבו לך פה למעלה, שעניין הזיווג הוא לא פרטי בלבד. הרי יש את הצד השני שמחכה לך. האם אתה יודע מה עובר עליה וכמה היא צריכה אותך ואת הנוכחות שלך בחייה? וכי אפשר להתעלם מהצער ההמתנה שלה? ומזה שהשלמות שלכם זה עם זו והשראת השכינה שעתידה להתגלות ביניכם, לא מתגלות כל זמן שאתם לא יחד?

ואוסיף דבר אחרון, שבעומק העניין כל קושי וצער פרטי שאנחנו עוברים, יש בו צד שמטרתו לעורר כל אחד להתחבר ממקומו האישי ומצערו האישי להתפלל על צער השכינה הקדושה (כביכול).

אנחנו רוצים בעילויה ובהקמתה מעפר, ואם מה שבידינו עכשיו זה להתפלל ולפעול כדי לבנות בית, יהי כן.

אז בבקשה תתפלל גם על הזיווג שלך.

תתפלל מתוך ראייה רחבה וכללית, מתוך הבנה שזה חלק משמעותי לא פחות בדרך שלנו כעם, שיש חשיבות גדולה לחיבורים שנעשים בבניית בתים בעם ישראל, ואם יש איך ובמה- תפעל מכוח זה.

אם עבור עצמך אם עבור אחרים סביבך, וגם אם זה לא עניינך בעולם, ועיקר הפעולה שלך תתרכז בעבודה פנימית ובבנייה ובהכנה לקראת הדבר הגדול הזה, זה חשוב.

מתפללת שהדברים יאירו נכון ויחזקו.

מה יותר גדול מלבנות עוד בית הישראל?

תיקון וגאולה של ממש

הן הכי חשובות כעת! (טוב, אולי בין החשובות...)

כי כל כך הרבה בתים (פיזיים ו"רעיוניים") נחרבו במלחמה הזאת - שהתיקון הטוב ביותר הוא בניית בתים חדשים וטובים.

ויותר מזה - בקשת בניין הבית הפרטי היא בעצם מעין מטונימיה לבקשת בניין הבית הכללי של כולנו. כשאנו מבקשים מה' שיבנה בתים פרטיים ויזווג בין רווקים - אנחנו בעצם מבקשים ביתר שאת שיבנה את בית המקדש, שמאחד בין כולם!

אז אני בהחלט מתפללת על כולם...

מה את אומרת,

די דומה לצדיק מלמעלה, לבקש על כלל הרווים והרווקות...

לכן גם הצרה הפרטית יש לה ערך מסויים.

יש צרות גדולות יש צרות קטנות.

כל עם ישראל הוא מחובר זה לזה.

אז כמו שחשוב להתפלל על אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה כך ראוי ביחד עם זה להתפלל גם עלינו,

אנחנו לא בית ישראל?

בודאי שלא לשכוח את האחים, וזה מדהים הרגישות שלך ותמשיך איתה בכל הכוח. אבל גם אתה חלק מעמ"י וגם אתה ראוי לישועה בענייניך. בין אם הן גדולים בין אם הן בינוניים.

בכללי הערך של שידוך הוא ערך ענק. הוא מה שקובע את שרשרת הדורות הבאה, אז בהחלט גיוני שיהיה כדאי להתפלל על זה.

בדיוק כמו שאנחנו אוכלים שותים כי זה צורך שלנו, ככה גם זוגיות.

והקב"ה רוצה שנעסוק בזה. זה שיש אחרים שיש להם משימה אחרת להתמודד בחיים לא אמור לשלול מאיתנו את החיוב להשקיע במאמץ ובתפילה עבור המשימה שלנו

להתפלל על זה.

זה להתפלל על קיום העולם בעצם.

להתחתן, משמע להקים בית, לבנות עוד לבנה בבית המקדש... זו בקשה לגאולה בעצם.

אני גם עסקתי בשאלה הזו

ולדעתי דווקא בגלל שהחלום והתפילות הן להקים בית בישראל - שהוא לא סתם בא למלא חלל ריק אצלי, אלא להקים בית שיאיר ממנו אור השכינה, בית כללי - אז ממילא מתיישבת השאלה.

זו בקשה כביכול פרטית אבל בעצם זו בקשה עבור עם ישראל בכלליותו!

מזכירים לי רב מסויים

ומשהו אומר שבלי קשר אליו אתם צודקים

מקווה באמת שבקרוב כל הרווקים והרווקות יתחתנו

וזה אכן ישפיע על הכלל כפי שחלק אמרו

ישנו הרובד הלאומי וישנו הרובד הפרטי. כולנו כואבים את הרובד הלאומי ואת אחינו ואחיותינו הכאובים כל אחד מסיבתו הוא. 

אבל, והאבל הוא ממש גדול. דווקא כעת בזמן מלחמה חוסר הזוגיות מועצם ביתר שאת והקב"ה באינסופיותו שומע תפילת כל לב.

מחפשי זוגיות לעיתים  כל כך מוצפים שאין להם אפילו בדל כוח לבקש על הכלל. אדם אצל עצמו הוא גר ויודע את מרת נפשו. חוץ מזה, הם רוצים להשמיד ואנחנו רוצים להוסיף חיים. 

ולכן לדעתי דווקא עכשיו לבקש ביתר שאת על הפרט ועל הכלל. בהצלחה

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

לא רק בחתונות

בכל נושא

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

שלא יהיה אופציה בפנים?

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

ונבחר באותו יום או יום לפני

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה