"מַצְדִּ֣יק רָ֭שָׁע וּמַרְשִׁ֣יעַ צַדִּ֑יק
תּוֹעֲבַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה גַּם־שְׁנֵיהֶֽם" (משלי י"ז, פס' ט"ו)
אתה לא הגאון הראשון שעולה על זה ש"וואלה, הקב"ה פספס, המרגלים אמרו בדיוק את מה שבשבילו נשלחו והקב"ה סתם הפך אותם לקרבנות!"
אם היית שואל בצורה מכובדת, במה המרגלים מואשמים, היה אפשר לענות לך תשובות טובות. האמת, שאתה לא צריך אותנו, גש לחומש הקרוב, עיין ברמב"ן ותמצא תשובה. אבל אותך הרי תשובות לא מעניינות, מעניין אותך להשמיץ את הדבקים בארץ ולהצדיק את מוציאי דיבתה, אז אין שום טעם לענות לך.
בשיפוט של הקב"ה, כלב הוא "עבדי", הוא "וימלא אחרי", גם בדברי משה בפרשת מטות ובפרשת דברים חוזר לגביו שהוא מילא אחרי ד'. כך גם מופיע בספר יהושע. אתה בדרכיך החלקלקות מנסה להרשיע את הצדיק.
בשיפוט של הקב"ה, המרגלים הם "העדה הרעה" הם "מוציאי דיבת הארץ", הם "תרבות אנשים חטאים" הם ממסי לב העם, הם המורדים בד'. משום מה לך בוער להצדיק את הרשעים.
בשרשור אחר טענת שהם מחפשים קדושה, יש מהלך כזה שטוען שהם נבהלו שבארץ יצטרכו לעסוק בעבודה ועדיף להשאר בחוץ לארץ ולסיים מסכתות בסי(ד)ני - אבל זו בדיוק המרידה בקב"ה, הקב"ה ייעד את עם ישראל לקיים את התורה בארץ ישראל הממשית, לא באיזה עולם רוחני מדומיין.
בעומקי עומקים, יש מקום לטעון שחטאי הכלל הם מכוונים מלמעלה. יש כיוון כזה בתורת ר' צדוק בפרט ובביהמ"ד של איז'ביצע בכלל. אבל מהלכים כאלו חייבים זהירות רבה - לא לקחת מהם 'היתר' לעבירות. כיוון שהמגמה שלך ברורה, להצדיק את המרגלים, כדי שיהיה לך לגיטימציה לשים נחלת ד' לתועבה, חשוב לחזור כלפיך על הפסוק ששמתי למעלה:
מַצְדִּ֣יק רָ֭שָׁע וּמַרְשִׁ֣יעַ צַדִּ֑יק תּוֹעֲבַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה גַּם־שְׁנֵיהֶֽם!