אני הייתי בודקת שוב את עניין הרפלוקס הסמוי

נורמלי

אז עושים גם דברים שבד"כ לא עושים.

אני הייתי הולכת לרופא גסטרו טוב או לחילופין רופא ילדים מומחה

והוא לא ראה כלום.

אין לנו כוח להשתגע על זה גם עכשיו

שהמליץ על תרופה נגד חומציות לתינוקות למרות שהיו במשקל תקין? או על רופא ילדים מנוסה כנ"ל?

למיטב הבנתי, כל עוד לא עושים בדיקת הדמיה, אי אפשר 'לראות' ריפלוקס. ייתכן שאני טועה אבל זה מה שהבנתי.

את פשוט חוזרת על כך ש'הרופא לא ראה כלום', כשבעצם אין ממש מה לראות, יש דבר הרי שנקרא ריפלוקס סמוי כי לא רואים אותו, אין הקאות.

פשוט, יש רופאים שהגישה שלהם היא לא לטפל כל עוד התינוק עולה במשקל, ויש כאלה שנותנים תרופה על סמך תיאור של ההורים של בכי/אי נוחות סביב ארוחות, ובעצם התרופה היא מה שעוזר לאבחן האם יש ריפלוקס או לא.

( ולא מאוד חשוב אבל הרופא המומחה למערכת העיכול הוא גסטרואנטרולוג, ובקיצור גסטרו, אבל לא גסטרולוג)

כמובן, אפשר לקבל את דעתו של הרופא שאם היא ב"ה בריאה ומתפתחת לא כדאי לטפל, ולפי מה שהגיבו כאן בשרשור ייתכן גם שבאמת אין משהו חריג, והיא גם עוד מעט בגיל שממילא יש הרבה פעמים הטבה גם אם יש ריפלוקס. אבל זה לא ששלתתם ריפלוקס

כדאי לפנות ואיך לטפל.

יכולה לשתף אותך שהבייבי שלי בכה יומם ולילה במשך חודשים.

הרופא ילדים שלנו שלח אותנו לבדיקות שונות ומשונות כדי לנסות להבין מה קורה איתו.

כשכל הבדיקות ב"ה יצאו תקינות הוא אמר נשאר עכשיו רק לקחת תרופה לרפלוקס ולעשות ניסוי ותהיה.

אם הוא קצת ירגע כנראה זה רפלוקס סמוי.

לילדון שלי היתה איזו בעיה אורטופדית בנוסף, והפיזיותרפיסטית שלנו המליצה לי ללכת לכירופרקטית מיוחדת לילדים- לא לאוסטיופת

אחרי לבטים רבים החלטנו ללכת למישהי שהיא יחידה בארץ שמטפלת בתינוקות

טיפול של 7 דקות שלווה בצרחות נוראיות,פשוט הציל את הילד שלנו.

מאז הילד נרגע, התחיל להתפתח וב"ה הוא סגר פער התפתתחותי של כמה חודשים.

היא טענה שהיה לו תפוס הגב התחתון ועוד חוליה בעמוד השדרה וכן עצם הבריח.

כמו פלא תוך יומיים מהטיפול הילד פשוט נהפך לילד אחר.

אולי תנסו את הכיוון הזה?

אם את מעוניינת אכתוב לך את השם באישי.

שלושה ימים לתוך אירוע משנה חיים, זה הזמן להשתמש בתותחים הכי כבדים.

וכמה שזה מרגיש שעברה שנה,

אנחנו רק ביום שלישי.

(לא סופרת את שבת כי זה מצב שונה לגמרי, סופרת שלושה ימים בלי מסגרות)

אצלנו היום טיפה התחיל להתבהר.

וגם המצב הביטחוני קצת יותר אופטימי.

לא לפחד להשתמש במה שיש, כל האמצעים כשרים.

וחיבוק 🤗

לפעמים הם סקרנים

לפעמים הם אוהבים ידיים

לפעמים יש להם טמפרמנט

לפעמים זה גזים/כאבי בטן/ שיניים

מה זה אומר עצבנית מבחינתך?

ניסית לתת משכך כאבים?

התרגלתי מהילדים הקודמים שלי שהם משחקים יפה על הרצפה, צוחקים ונהנים, ורק כשרעבים או שמציק להם משהו הם בוכים... והתרגלתי גם שיחסית קל להרדים אותם...

לא יודעת, אולי באמת ההתנהגות שלה היא התקינה ושלהם לא...

זו תשובה גם ל @טריה.

אבל איך אפשר להתנהל ככה? איך עובדים (במחשב - היא רוצה כל הזמן לגעת בו), איך עושים כביסות, איך מנקים את הבית, איך מתקלחים? (לפחות לרדת למקלט זה גם ככה על הידיים...)

אמנם ב"ה יש לנו הרבה זוגות ידיים במשפחה (טח עכשיו, כשכולם בבית), אבל הילדים כבר מתעצבנים...

וזה לא שהם חריגים. כל ילד והאופי שלו🤷

אני מבינה שזה מקשה עלייך, אבל לא הייתי מחפשת מה לפתור פה, מלבד לנסות להקל עלייך

יש לך לול לא? שתהיה בו כשאת מתקלחת

כנל כביסה. אפשר גם בזמנים שהיא ישנה.

הרי את לא כל היום מתקלחת ומכבסת

.עבודה זה משו אחר האמת ולא ברור לי איך אפשר לעבוד במתכונת הזו רצוף ולדעתי זו כן דרישה מוגזמת. אאכ והילדים נרתמים לעזור כל כמה זמן

ובעלך יכול לעזור גם מתי שהוא מגיע

וגם אם היא מתעצבנת, לא נורא. לא קרה כלום. בסוף הבית צריך לתפקד והיא צריכה להשתלב  

לא זוכרת בת כמה היא אבל יש ילדים יותר עצבניים

הילדים שלי היו עצבניים הרבה כשהיו קטנים גם כשלא היו רעבים או עייפים

אז באמת לא בטוח שיש בעיה.

נשמע לי ממש הגיוני שעם תינוקת בגילה אי אפשר לעשות את כל מה שאמרת.

אתם יוצאים קצת מהבית?

עשר דקות זה המון, אפשר לנצל את זה. אפילו אם יש חתיכת דשא בין שני בניינים.

בבית לי עזר רק מנשא, לפעמים רק מנשא גב.

אולי תעשו תורנות מי איתה במנשא.

יש לכם מרפסת? אפשר להתקין נדנדה ומישהו ישמור עליה שם. הבחוץ המעניין מאוד עוזר להירגע.

אם במנשא היא רגועה תנסי להיעזר בבעלך נניח שייקח אותה לתפילה במנשא.

למדתי לעשות המון דברים ביד אחת ולנסות להספיק הרבה כשהוא ישן.

עבודה - אין לי מושג, בשגרה הוא אצל המטפלת, עכשיו אני באמת לא מצליחה לעבוד כי הוא מנסה למשוך הכל.

הבעיה העיקרית שלי היא שהוא כבד...

עדיין אני חושבת שיהיה לי יותר קל להתאים את הציפיות שלי ולזכור שזה עניין של חודשים ספורים מאשר לנסות "לחנך" אותו.

שהיו להם תקופות משגעות שינקו בעצבים, מתנתקת, ומתחברת שוב ושוב, בוכה, מתפתלת... בסוף מצאתי את עצמי מניקה בעמידה ועוד מתנועעת תוך כדי. תקופה של איזה חודש נניח, לא באמת זוכרת זה היה לפני שנים, רק זוכרת שזה עבר מתישהו וזה היה נורא מתסכל.

אני מאמינה שזה היה גזים/ כאב בטן כלשהו/ גרפס תקוע/ משהו מציק אחר... בגדול, אני מאמינה שהגוף מרפא את עצמו, אני אף פעם לא ממהרת ללכת לרופאים.אם היא עולה במשקל, מתפתחת , צוחקת אז לגיטימי שהיא בכיינית, יש תינוקות קשוחים וזה משגע, אבל לדעתי זה נורמאלי.

וממש מבינה אותך, כשמתרגלים לתינוק מלאך זה מאוד קשה לנחות לתינוק קשה. זכיתי באחד כזה מלאך וזה היה מדהים.

רק כשהם ישנים.

יש לי ילדה אחת שכשהיא היתה תינוקת יכלה לשחק בלול עם עצמה, עם השאר אין מצב, הם לא הרגישו לי תינוקות קשים, אלא רגילים, שרוצים יחס וידיים.

ההתפתלות בהנקה, כן נראת לי פחות תקינה.

אבל בדרך כלל כשהיו לי תינוקות כיבסתי וסידרתי כשישנו או כשמישהו אחר החזיק אותם.

כשיש כבר הרבה ידים בבית זה קל יותר.

עכשיו כשהוא הפגיש אותי עם מציאות שיש תינוקות שלא רוצים אך ורק בידיים ושנותנים לי לעשות אפילו משהו

זה גרם לי להיות בהלם חח לא חשבתי שזה אפשרי בכלל

פתאם הערצתי את עצמי איך גידלתי את כולם😂

אז כן מה .שיארת לי לפחות נמשע נורמלי

אני באמת נעזרתי מלא במנשא

ואם יש לך גדולים הז בכלל תענוג

תמצאי את הדרך לדרבן אותם לעזרה איתו במזנים שאת צריכה במיוחד

תפרגני ותתגמלי אותם על זה לפעמים בצורות שונות

ובעיקר כשמתיחסים למשהו כאל תקין ןנורמלי יותר קל למצוא דרך להתמודד

מאשר כשיש מחשבה שזה לא נורמלי

ונמצא כמעט כל היום על הידיים, האמת לא חשבתי שצריך ללכת לרופא.

זה התחיל להטריד אותי לאחרונה כי לא ברור לי איך הוא יזחל ויתפתח ככה,  אבל אני רואה את זה כמשהו טבעי שהוא רוצה קרבה לאחר ההורים. (על הידיים הוא רגוע מאוד בד"כ, אבל לשכב ולשחק הוא מוכן לזמן קצר מאוד).

רוצה לחדד קצת יותר מה מפריע לך?

אולי שם את יותר רגועה, אז היא מרגישה ונרגעת גם?

הילדים שלך גדולים, הם יסתדרו זה עם זה אם תהיה אזעקה.

אני הייתי חוזרת לאוסתאופת. לנו זה מאד עזר.

מנסה להפריד בין שני הדברים שמפריעים לי:

ההתפתלויות בהנקה - שהן אמנם לא תמיד, אבל ברור לי שהן לא תקינות.

העצבנות שלה כשמניחים אותה במקום שהוא לא הידיים - זה אולי תקין, אבל מקשה מאוד על החיים... (יש לה זמנים שהיא כן מוכנה לשחק עם עצמה, אבל הם הולכים ונעשים נדירים...) וחוץ מזה קואה שגם על הידיים היא פתאום מתעצבנת ממשהו לא ברור, ומנסה כאילו לזנק מהידיים...

והבעיה הנוספת היא שהיא לא מתפתחת ככה כמו שצריך... עוד לא זוחלת בכלל (בת 8.5 חודשים) ומתהפכת אבל לא מספיק...

היא לא אוהבת להיות בלול - בוכה ברגע שאנחנו משכיבים אותה שם. לכן הוא עכשיו בחדר ומשמש רק לשינה בלילה (בשילוב עם המיטה שלי כמובן...)

בטיולון - לפעמים מוכנה, הרבה פעמים לא.

טיולים היא אוהבת. אבל היום בעלי יצא איתה ועם הילדונת לגינה (שחררתי כי היא קרובה לבית ולמקלט) והיא לא נרגעה

עם מנשא אני עצמי לא מסתדרת (עושה לי כאבי גב).

אולי באמת איזו נדנדה במרפסת תעשה טוב. אם למישהי יש קישור למשהו בטיחותי אז אשמח.

הגדולים שלי מדהימים ובאמת עוזרים בשמחה, אבל הם לא הורים, ואם אנחנו קורסים - אז הם ודאי לא יחזיקו מעמד...

@אמהלה - אשמח שתכתבי לי באישי את ההמלצה שלך. נראה מתי נצליח להתאפס על עצמנו (מלחמה ועוד שלל תורים לילדים) כדי לטפל בזה...

בגדול לדעתי זה קצת מזין את עצמו,המעגל הזה

היא כבר גדולה בשביל רק להיות בלול, אבלהיא גם לא זוחלת. וקשה לה כנראה.

לאיודעת אם זו תאוריה מדויקת ביחס להתפתחות תינוקות, אבל כך ההגיון שלי אומר לי

לפני שבועיים או שלושה, ובאמת נתנה לי תרגילים.

אבל אני לא מצליחה להתמיד בהם, גם מבחינת פניות נפשית ועומס (בטח עכשיו) וגם מבחינת יכולת פיזית-חושית שלי...

ובאמת גם אני מרגישה שאם היא הייתה יודעת להזיז את עצמה היא פחות הייתה בוכה כי היה לה פחות משעמם...

1. סטופר של 10 דקות - לתרגל לפחות פעם ביום

2. לנסות שהגדולה תתרגל איתה בהשגחה שלך

3. להטיל את המשימה על בעלך

בסוף לדעתי, חבל לרוץ לעוד ועוד מטפלים. זה גם גוזל ממך זמן ואנרגיה נפשית וכוח. וגם עולה כסף. ויכול להיות שזה יתן פתרונות עוקפים בלבד.

תתמקדי בפתרון הנוכחי של פיזיוטרפיה ותחפשי את הדרך להתמיד בו, יכול להיות שזה יקל עליה.

שולחת הרבה כח  

לא זוחלת

כן מסתובבת סביב עצמה והולכת ברברס

הבנתי שזה תקין

חוץ מזה היא יכולה להיות הרבה על הרצפה רק אם יושבים לידה ומשחקים איתה

אם לא היא מאבדת סבלנות מהר מאוד

מסוגלת לשבת על הרצפה......

יש גם כסאות נמוכים שאפשר לשבת עליהם

נראה לי קוראים לזה כסא חוף.

זה גם מעניין אותה

אס לפעמים אנחנו נפגשות כמה שכנות ונותנות להם לשחק ביחד בערך באותו גיל

אבל מחוסר ברירה...

בגיל חמישה חודשים ראיתי שהיא ממש נהנית  ורגועה אצל המטפלת יותר מאשר בבית כי בבית משעמם לה

במבט לאחור זה כנראה היה קושי בויסות חושי שגילינו יותר מאוחר. היה רגוע בעיקר על הידיים או במנשא והתפתח מאוחר. ברגע שלמד ללכת הוא נהיה הרבה יותר רגוע.

בטיפת חלב המליצו לי לשים אותו עם כמה שפחות ביגוד על דשא סינטטי או שטיח כל יום וזה באמת עזר לו ללמוד לזחול.

שמתי אותה על המיטה שלנו, ופתאום היא נהנתה לגמרי והתהפכה לכל הכיוונים בחופשיות. וגם על הספה היא אוהבת להיות. רק שהן לא בטיחותיות לשהייה לבד...

יש לנו משטח פעילות, אבל הוא תופס חצי סלון, אז אני לא שמה אותו הרבה... אבל אולי נעשה את זה בכל זאת, והילדים ידרכו עליו וזהו. ונראה אם באמת זה יעזור לה...

לדעתי אם ההתפתלויות לא תמיד זה לא מדאיג. אולי צריכה גרפס, אולי גזים.

רצון לידיים בוודאי מקשה על החיים. אבל תינוקות זה קשה... לא אומר שמשהו לא בסדר איתה.

לגבי ההתפתחות כן כדאי לשים על הבטן כמובן. אני חושבת שאת צריכה להתרגל לשים אותה הרבה פעמים ולהיות מולה ואיתה. גם אם זה למשך דקה. פשוט נשמע שהיית רגילה להניח על הבטן והיו שמחים לאורך זמן ומתפתחים. אבל אצלה זה פחות עובד, אז כדאי להגביר את תדירות הנסיונות.

וכמובן לבצע את הפיזיו', אולי לתת למישהו אחר אם קשה לך מדי? מובן. לרוב הם בוכים מזה... או לראות אם עוד כמה ימים המצב נרגע ויש יותר פניות לזה.

באופן כללי יש תינוקות קלים ששמחים בכל מקום. אנחנו קוראים לזה תינוקות ''של השכנים''. בצחוק. אני לא מצפה לעשות הרבה דברים עם תינוק ולא מצפה שזה יהיה קליל ונלווה. זה בהחלט עוצר את החיים לתקופה. ולכן בין היתר גם ריווחתי... יכול להיות שפשוט את לא רגילה. וצריכה בעיקר להתאים ציפיות ולשחרר קצת במקום לנסות ''לתקן'' את המצב.

לא כביקורת חלילה. באהבה. הרבה הצלחה ונחת.

אבל כל אחד מהם בנפרד היה תינוק נוח...

היה לי הרבה יותר קשה הגידול של התינוקת הקודמת מאשר הגידול שלהם

יכולה לתת לך רעיונות. יתכן מאד שהגברת רגישה לאור או לריח.

יש לי בת כזו וכשמתי אותה למדל בחדר חשוך ושקט היא היתה רגועה

היא היתה צורחת שעותת והשכנה ממול ילדה איתי ביחד ולא הבינה מה זה העוצמות האלה

אני לא באמת יודעת מה מציק לה. כדאי מאד להתיעץ.

אצלינו יש בטיפת חלב את מי לשאול, יש שם רופאה התפתחותית

וגם מדריכת הורים ומרפאה בעיסוק שמעתי...

לך אותך.

זו התאוריה שלי, שכמה שילד יותר קטן ככה הוא משקף את אמא שלו, ואם זמן של מתח וחרדה, או סטרס כי אין זמן לעצמי בתוך יום יום שואב ודורש, זה יופיע גם בהתנהגות של התינוק.

לכן שתיהן דורשות תשומת לב מיוחדת, לכן התינוקת נרגעת במקלט...

אולי זו פסיכולוגיה בגרוש, אני גם בשום אופן לא אומרת שזה לא דברים שאחרות כאן הציעו, אבל בהחלט יכול להיות מצב בעיני שגם אם תבדקו לא תעלו על משהו. הלואי שיש דרך להקל עליה ועליך ועל כולכם. את מוצאת מידי פעם זמן לעצמך בתוך כל הבלאגן?

בימים האחרונים אין לי כמעט רגע של נחת (אפילו עכשיו - כולם כבר ישנים סוף סוף, חוץ מהילדונת, שבעלי לקח אותה לטיול הירדמות באוטו, אז אני לא מעיזה ללכת להתקלח ולישון שמא תהיה אזעקה, אבל מצד שני עייפה מכדי לעשות משהו מועיל לנפש...)

והאמת שכל השנה האחרונה הייתה מורכבת בשבילנו, בלי קשר למלחמה, עם אבחונים ואבחנות לילדים וכל מיני כאלה, אז הגיוני שגם זה משפיע על התינוקת...

לגבי הסיבות של המרפאה, אפשר לבדוק, יכול להיות שאלו הנחיות שמיועדות כדי לא לגרום לך נזק.

ולגבי לידות תאומים, ממליצה לקרוא ברשת על הסיכונים בהריון תאומים. (פגות יכולה לגרום לסיבוכים שישארו לכל החיים) 

לא בונה על תאומים בונה שיצליח לפחות אחד

ולא ימשכו אותי עוד פעם על כל עובר 4 5 חודש..

חוק לא ברור .. כי מגיל 35 מותר 2 עוברים אז בעצם בגיל 35 אין חשש לפגות ונכות ? התעייפתי מההנחיות של משרד הבריאות במלחמה מבטלים טיפולים אבל כל הקניונים פתוחים😪 מה יש לצפות

והרבה רופאים מפחדים מתאומים

הוא מבצע את הפעולות .

קשה מאוד עם חוסר אנושיות ותשובות של "אני מחליטה" וזהו זה

יש להם מעבדה מצוינת. וספציפית על פרופסור אוריאל ויסמן (מקבל דרך מכבי)

לחכות ככ הרבה זמן לפעולה.

ממליצה על אסותא או מדיקל סנטר שעובדים עם רוםא פרטי.

אם תכתבי קופת חולים נוכל להמליץ לך על רופאים בקופה שלך

חמישה חודשים בשביל להחזיר עובר אחד .. אז מה בשביל השניים הנותרים אני אחכה שנה!??!?!

מבחינתם זה נורמלי והכל בסדר והם מאוד מקצועיים .. שוכחים שמאחורי ה"מקצועיות" שלהם יש בני אדם 

ואני גם לא מתכוונת לוותר אני הולכת למנהל המחלקה והוא גם יקבל ממני שטיפה רצינית גם על כל מה שקרה לי הכניסו אותי לסכנת חיים מטורפת עם הדימום הפנימי משהו שלא אמור לקרות וקורה אחת לכמה אלפים טובים יכלתי להגיע לסכנת חיים ממש אם לא הייתי חוזרת למיון.. ועד עכשיו שתקתי גם אחרי מה שקרה לי . אבל יש גבול!!!

כמובן אם לא היה משהו מיוחד או שרציתי הפסקה..

דרך אגב- עברתי שאיבה בזמן מבצע שומר החומות,ב"ה לא הייתה לנו אזעקה בזמן השאיבה ולא יודעת מה היה קורה אם כן היה

אני ביום הראשון של המלחמה הלכתי לתומי לעשות בדיקות היחידה בכבישים הריקים.. ואז בצהריים מתקשרת אליי האחות דרך הקופה ואומרת לי לא דיברו איתך מהביח ?? הכל סגור .. למה שיעדכנו??!?!

על זה העצבים שלי שפשוט מרגיש לי שמושכים אותי כמו מסטיק .

גם בהתחלה דרשו את כל הבדיקות מחדש כי חלק היו "פגי תוקף" משום מה הכירורגית שד הפנתה אותי גם לאולטרסאונד .. אני מנסה לקבוע בכל אזור חיפה כולל הביח שאני מטופלת בו נותנים לי תורים ל4 חודשים קדימה .. בעלי הסביר להם שאני מטופלת אצלהם בivf שום דבר לא עניין אותם. לכי תחפשי . בסוף ברוך ה מצאתי ביטול במכון בעכו ונסעתי לשם

נשמע שה5 חודשים זה בגלל עיכובים שהיו אצלך, כדי לשמור על בריאותך, יחד עם המלחמה שעיכבה, מקווה ומתפללת עליך שעכשיו לא יהיו עיכובים , וזה יהיה מהיר יותר

מכירה את הבית חולים מקרוב

הם ממש משתדלים להפוך עולמות בתחום הילודה..

וזה גם יחסית בצפון

יש פה רופאים מעולים

והם לגמרי מעיזים לקחת פה סיכונים שלא מעיזים במקומות אחריך

והלכתי לבני ציון ועשיתי טעות

מרגישה שהם חסרי מקצועיות ברמות!!!

דיברתי גם עם רופאה מהממת מלניאדו דר אביה רוזנטל והיא גם אמרה שבעייתי החזרה של 2 עוברים בגיל וגם פחות מומלץ לשנע אותם.. אם זה ביח אחר סבבה אבל בואו אתם רואים את כל ההיסטוריה שלי מהחצי שנה האחרונה איתכם , כמה אני חיכיתי בשביל שיחזירו עובר אחד בטוחה שבכל כלל יש יוצא מן הכלל ואפשר להתגמש גם לטובת המטופלת ביחוד אחרי כל ההמתנה שלי והדימום הפנימי שעברתי ולא שהרופאה המטפלת שלי אומרת לי אני מחליטה וזהו ולא יקרה

ועד עכשיו הייתי ילדה טובה כל מה שאמרו עשיתי בלי ויכוח , אחרי כל מה שקרה לי שהייתי מאושפזת הרופאות הגיעו אליי לא פציתי פה! וגם בהחזרה הראשונה לא ביקשתי 2 עוברים .. אבל כן אני רוצה לקדם תהליכים ולא להימרח עודד

ההמתנה להחזרת עוברים שזה לא בהכרח חוסר מקצועיות...

זה מאוד מעצבן ומתסכל, אבל להחזיר עובר עם רירית דקה למשל זה חוסר מקצועיות כי אין לו כמעט סיכוי להחזיר וזה סתם בזבוז...

לא יודעת את כל הסיבות, ואולי חלק באמת היו שטותיות, ואולי יש באמת בעיה שלא קיבלת הסברים על מה קורה, אבל בסוף זה משמעותי שיהיה שיקול דעת מקצועי מתי נכון להחזיר...

אבל חודש אחרי חודש יש בעיה זה קצת הזוי.. ורמת התסכול גם של מטופלת עולה בהתאם . לכן ביקשתי יפה מהרופאה שבפעם הבאה שתתאפשר החזרה (שלא תהיה מלחמה והרירית תהיה יפה והציסטה לא תחליט לחזור) בתזכורת של כל מה שעברתי  שיחזירו לי את השני עוברים הנותרים וזה נגמר ב"לא יקרה אני המחליטה" . ודרך אגב לגבי הרירית היא לא הייתה מאוד דקה הייתה גבולית ולא רצו שיתבזבז עובר אבל הנה עבר עוד חודש..

מזל טוב! 

אבל אני השארתי בבית. בחתונה של אחות. עם בייביסיטר.

ופעם אחרת היתה לי אפשרות להגיע להתחלה, חופה, ואז לקחתי אותם הביתה, השכבתי, השארתי בייביסיטר וחזרתי לחתונה

1. לא לקחת אותם בכלל ולהשאיר עם בייביסיטר

2. אם חשוב לך שיהיו בהתחלה לתמונות וכו, למצוא בייביסיטר/מישהו מהצד של בעלך שיוכל לקחת אולם הביתה לפני/אחרי החופה ולהשכיב בבית. ובכל מקרה לזמן שהם כן בחתונה כדאי שאותו אחד גם יהיה כדי לדאוג להם.

זה באמת פחות כיף שיישארו איתך, לך ולהם...

לגבי זה שהם לא רגילים לבייביסיטר, אפשר להביא אותה פעם או פעמיים אליכם אחה"צ כדי שיכירו אותה וישחקו איתה. 

אנחנו עשינו את אופציה 2 וגם אחיות שלי בחתונות קודמות וזה היה ממש הצלה

אנחנו מבקשים מההורים שהם בעצם מחותנים להיות הביביסיטר

ובאמצע החתונה - לקחת אותם הביתה

או שמשקיעה במישהי שהם כן מכירים וסוחבת לערב שלם

אני בחתונה אחת הבאתי את הילד לדודים שלי (החתונה היתה מהצד של בעלי)

הוא היה בחופה ואז הלך לדודים שלי, אומנם לא הכיר אותם אבל הם פינקו אותו וזה עבר ממש בסדר.

בחתונה אחרת, הזמנתי בייביסיטר לבית של חמותי.

החתונה נערכה קרוב אליהם ולמרות שהחתונה הייתה של הבן שלה זה לא הפריע לה.

הבת שלי הייתה איתנו עד אחרי החופה ואז הבאתי לבייביסיטר.

גם אז, למרות שלא הכירה אותה זה היה בסדר.

כן מתישהו בכתה לה הרבה אז באמצע החתונה קפצתי לבית כדי להניק אותה ואז היא נרדמה.

גם גיל 3 השארתי....

תנסי למצוא כזו אופציה, מישהו שהם מכירים

מטפלת/דודה מהצד השני וכד'.

פשוט להביא לפני החתונה ולבוא לקחת בלילה.

אני גם אמא שמאוד קשה לה לשחרר.

הילדים שלי לא יודעים מה זה בייביסיטר עדיין... וממש לא יכלתי בפעם הראשונה בחתונה להשתמש בזה. הם לא היו זורמים בכלל.

חמותי וגיסתי באו לתונה, גיסתי הביאה איתה חברה, הם שמרו עליהם חלק מהזמן, זה היה ממש נוח.

דאגנו שיהיו לנו 2 עגלות, הגדול שלי עוד מסוגל לנוח בעגלה..

בריקודים השניים גיסתי וחברה שלה יצאו לסיבוב עם שניהם בעגלות ושניהם נרדמו.

הם חיכו איתם בחוץ עד שנגמרה המוזיקה הרועשת ואז הכנסנו את הגלות פנימה לאולם עד סוף החתונה.

הילדים היו ככ עייפים שנשארו ישנים ב"ה.

אני נורא פחדתי שזה יהיה אינטנסיבי וקשה. אבל ב"ה היה ממש מוצלח.

מזל טוב!

זה רעיון מעולה.

חמך וחמותך לא מוזמנים? או שהם פחות הסגנון שירוצו אחרי הקטנים...? 

לא היו לי ילדים בני שנה וחצי אבל כן בני שנתיים ושלוש.

אצלנו הם שמחו ונהנו מהאווירה של החתונה, בכלל לא היו שפוכים.

תינוק קטן זה קשוח בחתונה, למרות שגם זה היה לי פעמיים, דווקא הילדים יותר זרמו עם האווירה והיה מוצלח, לקראת הסוף הלבשתי פיג'מה והם נרדמו על הכיסא או הרצפה.

בעיני ברור שהאחיינים מגיעים לחתונה של הדוד, אבל זו כמובן דעתי

אני אוהבת. אולי יש מי שישעמם אותו, נראה לי ענין של מה אתם אוהבים ורגילים.

יש גם מקום בשם שביל התפוזים או משהו דומה, באזור קיסריה, אולי יהיה לכם מענין 

אולי יתאים לכם יותר חיפה.

רכבל, מוזיאונים וכו'.

הילד חינוך מיוחד הולך עצמאית?

ממליצה על חוף גינוסר או חוף אמנון, יחסית סביר מבחינת צניעות אם רלוונטי להיכנס למים.

עם רכב אפשר לעלות לגולן.

לדעתי טבריה משעממת ללא טיולים באיזור.

אם סיבוב של שעה (אולי אפילו פחות) רלוונטי אז שמורת ארבל מהממת.

עין נון נחמד.

הוא בעיקר רוצה פינה שקטה לצפות במסך  אלא אם משהו שמעניין במיוחד בשבילו גינה שווה או חיות. חיות ישעמם את הגדולים..מורכב

רעיונות נחמדים. צריכה לראות מה מתאים..

רכבל הייתי לפני שנים כילדה, היום מרגיש לי מפחיד, לא?

השביל מתחיל צמוד לאתר 'רוב רוי'

חונים שם ויש שביל הליכה סלול ונעים לאורך הירדן עד לסכר.

רמת הנדיב פארק מקסים לדעתי

לא יודעת מה זה אומר משעמם... זה לא אטקציה אקסטרים....

פשוט מקום מאד יפה, עם שבילי הליכה, עם המון פרחים וצמחים ובריכת דגים ויש בכניסה גם מתקנים לילדים לדעתי

חוף יחסית רגוע זה חוף אמנון. במיוחד אם הולכים שמאלה לאזורים שאין שם מציל

בעיקרון יש שם בכניסה גם אזור עם מציל

ויש עוד הרבה חופים עם מצילים לאורך הכינרת.

לא צריך הרבה כדי שיסריח

אז מה? להחליף נעלי בית?

ולמה יש תקופות שיש יותר ריח או פחות?

ואיזה נעלי בית כדאי לקנות בשביל להמנע מהזיעה ו.או הריח?

וקנינו לו משחה שנקראת רעננה. זה מיועד לנטרל ריח רע מהרגליים.

מורחים את זה פעם בשבוע ואין יותר ריח!!

קנינו בעדיקא בשלושים שח .

מומלץ בחום!!

איזה סוג נעליים?

ובלי גרביים בבית

עם גרבי כותנה

כי השעם הזה (כמו טבע הכוונה?) נראלי יכול לגרום להזיע

בעלי עבר לנעלי עור אמיתי וממש שיפר את המצב, לא יודעת לגבי נעלי בית. אולי שווה לנסות טבע נאות.

טבע נאות יקר לי... אבל תודה!

רופאה אמרה שזה התחלה של פטריה.

שלחה אותנו לשטוף רגליים בסבון קשיח, פעמיים-שלוש ביום, עם הקפדה ספציפית על בין האצבעות.

עבר תוך ימים בודדים, ומאז כשמתחיל לחזור, פשוט חוזרים לשטיפות.

כמו כן יש לי משחה שעושה פלאים לרגל, לפטריות  לריח וכל השאר..

מצרפת קישור, אפשר למצוא בכל בית מרקחת. יש לי אותה קבוע בבית.

קרם רגליים טיפולי | 150 מ"ל | מועשר בשמן זית טבעי | 

נראה לי אקנה את המשחה ועוד נעלי בית...

לפעמים פעילות מעיים מרגישה דומה...

חברה שלי לאחרונה התעקשה ממש בשבוע 11 או 12 שהיא מרגישה תנועות..

וזה כבר הריון מספר 3 והיא מכירה את התחושה והכל..

בשבוע 13 היא הגיעה לUS שיגרתי וגילתה שהדופק פסק בשבוע 9.

כך שתנועות זה בטוח לא היה...

נהוג לומר שפעילות מעיים מרגישה מאוד דומה לתנועות

וכשאנחנו מחפשות להרגיש תנועות, אנחנו פתאום מרגישות את הפעילות מעיים ויותר מודעות..

בשעה טובה!

כששכבתי על הבטן ושאבתי אותה פנימה.. בלי ספק זה היה תנועות

ותראי את ההפרשה הזו או דומה לה תמיד סביב הטבילה והיא שונה ממה שאת רגילה, כנראה שזה הפרשה של ביוץ.

מישהי פה הסבירה טוב- זה ממש נראה כמו חלבון של ביצה.
אגב, תשימי לב לעוד סימנים, דקירות או כאבים באחד מהצדדים בבטן- גם סימן מובהק לביוץ
או לפעמים אפילו כאבים באגן- כמו בעצמות
אם ממש מקשיבים לגוף, יכולים להרגיש, אבל זה לא אצל כל אישה, ולא תמיד...
 

ותמיד זיהיתי ביוץ.

ראשון- לפי הפרשות. כיממה לפני הביוץ יש הפרשה שהיא ממש במרקם של חלבון- נמתחת ושקופה. זה הזמן הכי טוב להיות ביחד..
הפרשות יבשות וצהובות הן לא הפרשות פוריות.
לגבי האם יש ביוץ- אצל פוליצסטיות יש מנעד רחב מאוד של מצבים, החל מכאלו שלא מבייצות לבד וצריכות עזרה תרופתית, עד כאלו שמבייצות, אבל מקבלות מחזור בתדירות נמוכה יותר (אני נניח מבייצת כל 42 יום ולא כל 28-35 )
שבועיים  אחרי הביוץ, במידה ולא נקלטת- מגיע המחזור. ככה שאם את חושדת שזיהית ביוץ- תסמני לך את היום הזה. אם שבועיים אחכ תקבלי מחזור (בתקוה שלא כי נקלטת...) תדעי שזיהית נכון בהצלחה!
 

לא ידעתי.
תודה.

יש בביוץ הפרשות דמוי חלבון, ללא ריח

בכמות גדולה ,נמתח כזה ..

וכשאני בודקת  בבדיקת ביוץ יוצא חיובי

סליחה על התיאור 

הקטע שחייבים להפריד ברזל מחלב זה לא בגלל דרך הייצור, זה מהותי בברזל חלב מפריע לספיגה שלו. אז לא תמצאי משהו אחר.

אבל את יכולה לקחת על הבוקר ולשתות נגיד קפה עם סויה בינתיים, לחכות שעה 

יש אפרוס

זה כדורים די קטנים

נבלעים בקלות

צריך לקחת על קיבה ריקה

אני לקחתי כל בוקר כשקמתי

עדיף עם מיץ תפוזים או משהו כזה כי ויטמין C עוזר לספיגה

לפני שההמוגלובין היה מתחת ל9

נראה לי זה תלוי רופא

לי היה סבבה ,לא היה תופעות לוואי מי יודע מה

יציאה לשירותים הייתה אחרי יומיים במקום כל יום שהייתי רגילה.. יום כן יום לא כזה

אבל לא היה כאבי בטן או בחילות וכאלה

והיה נספג טוב