שתיהן נולדו בתקופות מתוחות🙊 (בקורונה ובמלחמה)
בכל אופן, כבר די קשה עם התינוקת הנוכחית שלי. הבת הבכורה שלי כל הזמן אומרת שניקח אותה לרופא - ואני לא מצליחה להסביר לה שלרופא לא יהיה מה להגיד, כי מבחינתו אם היא במשקל תקין ובלי סימני מחלה אז הכול בסדר...
הכי טוב שנלך איתה שוב לאוסטיופאת, אבל עכשיו אני מפחדת לנסוע רחוק
מה עוד אפשר לעשות? (המצחיק הוא שדווקא כשאנחנו במקלט היא רגועה וצוחקת בהנאה...)
תאוריה מעניינתאמהלהאני הייתי בודקת שוב את עניין הרפלוקס הסמוי
נורמלי
אז עושים גם דברים שבד"כ לא עושים.
אני הייתי הולכת לרופא גסטרו טוב או לחילופין רופא ילדים מומחה
והוא לא ראה כלום.
אין לנו כוח להשתגע על זה גם עכשיו
שהמליץ על תרופה נגד חומציות לתינוקות למרות שהיו במשקל תקין? או על רופא ילדים מנוסה כנ"ל?
למיטב הבנתי, כל עוד לא עושים בדיקת הדמיה, אי אפשר 'לראות' ריפלוקס. ייתכן שאני טועה אבל זה מה שהבנתי.
את פשוט חוזרת על כך ש'הרופא לא ראה כלום', כשבעצם אין ממש מה לראות, יש דבר הרי שנקרא ריפלוקס סמוי כי לא רואים אותו, אין הקאות.
פשוט, יש רופאים שהגישה שלהם היא לא לטפל כל עוד התינוק עולה במשקל, ויש כאלה שנותנים תרופה על סמך תיאור של ההורים של בכי/אי נוחות סביב ארוחות, ובעצם התרופה היא מה שעוזר לאבחן האם יש ריפלוקס או לא.
( ולא מאוד חשוב אבל הרופא המומחה למערכת העיכול הוא גסטרואנטרולוג, ובקיצור גסטרו, אבל לא גסטרולוג)
כמובן, אפשר לקבל את דעתו של הרופא שאם היא ב"ה בריאה ומתפתחת לא כדאי לטפל, ולפי מה שהגיבו כאן בשרשור ייתכן גם שבאמת אין משהו חריג, והיא גם עוד מעט בגיל שממילא יש הרבה פעמים הטבה גם אם יש ריפלוקס. אבל זה לא ששלתתם ריפלוקס
כדאי לפנות ואיך לטפל.
יכולה לשתף אותך שהבייבי שלי בכה יומם ולילה במשך חודשים.
הרופא ילדים שלנו שלח אותנו לבדיקות שונות ומשונות כדי לנסות להבין מה קורה איתו.
כשכל הבדיקות ב"ה יצאו תקינות הוא אמר נשאר עכשיו רק לקחת תרופה לרפלוקס ולעשות ניסוי ותהיה.
אם הוא קצת ירגע כנראה זה רפלוקס סמוי.
לילדון שלי היתה איזו בעיה אורטופדית בנוסף, והפיזיותרפיסטית שלנו המליצה לי ללכת לכירופרקטית מיוחדת לילדים- לא לאוסטיופת
אחרי לבטים רבים החלטנו ללכת למישהי שהיא יחידה בארץ שמטפלת בתינוקות
טיפול של 7 דקות שלווה בצרחות נוראיות,פשוט הציל את הילד שלנו.
מאז הילד נרגע, התחיל להתפתח וב"ה הוא סגר פער התפתתחותי של כמה חודשים.
היא טענה שהיה לו תפוס הגב התחתון ועוד חוליה בעמוד השדרה וכן עצם הבריח.
כמו פלא תוך יומיים מהטיפול הילד פשוט נהפך לילד אחר.
אולי תנסו את הכיוון הזה?
אם את מעוניינת אכתוב לך את השם באישי.
שלושה ימים לתוך אירוע משנה חיים, זה הזמן להשתמש בתותחים הכי כבדים.
וכמה שזה מרגיש שעברה שנה,
אנחנו רק ביום שלישי.
(לא סופרת את שבת כי זה מצב שונה לגמרי, סופרת שלושה ימים בלי מסגרות)
אצלנו היום טיפה התחיל להתבהר.
וגם המצב הביטחוני קצת יותר אופטימי.
לא לפחד להשתמש במה שיש, כל האמצעים כשרים.
וחיבוק 🤗
לפעמים הם סקרנים
לפעמים הם אוהבים ידיים
לפעמים יש להם טמפרמנט
לפעמים זה גזים/כאבי בטן/ שיניים
מה זה אומר עצבנית מבחינתך?
ניסית לתת משכך כאבים?
התרגלתי מהילדים הקודמים שלי שהם משחקים יפה על הרצפה, צוחקים ונהנים, ורק כשרעבים או שמציק להם משהו הם בוכים... והתרגלתי גם שיחסית קל להרדים אותם...
לא יודעת, אולי באמת ההתנהגות שלה היא התקינה ושלהם לא...
זו תשובה גם ל @טריה.
אבל איך אפשר להתנהל ככה? איך עובדים (במחשב - היא רוצה כל הזמן לגעת בו), איך עושים כביסות, איך מנקים את הבית, איך מתקלחים? (לפחות לרדת למקלט זה גם ככה על הידיים...)
אמנם ב"ה יש לנו הרבה זוגות ידיים במשפחה (טח עכשיו, כשכולם בבית), אבל הילדים כבר מתעצבנים...
וזה לא שהם חריגים. כל ילד והאופי שלו🤷
אני מבינה שזה מקשה עלייך, אבל לא הייתי מחפשת מה לפתור פה, מלבד לנסות להקל עלייך
יש לך לול לא? שתהיה בו כשאת מתקלחת
כנל כביסה. אפשר גם בזמנים שהיא ישנה.
הרי את לא כל היום מתקלחת ומכבסת
.עבודה זה משו אחר האמת ולא ברור לי איך אפשר לעבוד במתכונת הזו רצוף ולדעתי זו כן דרישה מוגזמת. אאכ והילדים נרתמים לעזור כל כמה זמן
ובעלך יכול לעזור גם מתי שהוא מגיע
וגם אם היא מתעצבנת, לא נורא. לא קרה כלום. בסוף הבית צריך לתפקד והיא צריכה להשתלב
לא זוכרת בת כמה היא אבל יש ילדים יותר עצבניים
הילדים שלי היו עצבניים הרבה כשהיו קטנים גם כשלא היו רעבים או עייפים
אז באמת לא בטוח שיש בעיה.
נשמע לי ממש הגיוני שעם תינוקת בגילה אי אפשר לעשות את כל מה שאמרת.
אתם יוצאים קצת מהבית?
עשר דקות זה המון, אפשר לנצל את זה. אפילו אם יש חתיכת דשא בין שני בניינים.
בבית לי עזר רק מנשא, לפעמים רק מנשא גב.
אולי תעשו תורנות מי איתה במנשא.
יש לכם מרפסת? אפשר להתקין נדנדה ומישהו ישמור עליה שם. הבחוץ המעניין מאוד עוזר להירגע.
אם במנשא היא רגועה תנסי להיעזר בבעלך נניח שייקח אותה לתפילה במנשא.
למדתי לעשות המון דברים ביד אחת ולנסות להספיק הרבה כשהוא ישן.
עבודה - אין לי מושג, בשגרה הוא אצל המטפלת, עכשיו אני באמת לא מצליחה לעבוד כי הוא מנסה למשוך הכל.
הבעיה העיקרית שלי היא שהוא כבד...
עדיין אני חושבת שיהיה לי יותר קל להתאים את הציפיות שלי ולזכור שזה עניין של חודשים ספורים מאשר לנסות "לחנך" אותו.
שהיו להם תקופות משגעות שינקו בעצבים, מתנתקת, ומתחברת שוב ושוב, בוכה, מתפתלת... בסוף מצאתי את עצמי מניקה בעמידה ועוד מתנועעת תוך כדי. תקופה של איזה חודש נניח, לא באמת זוכרת זה היה לפני שנים, רק זוכרת שזה עבר מתישהו וזה היה נורא מתסכל.
אני מאמינה שזה היה גזים/ כאב בטן כלשהו/ גרפס תקוע/ משהו מציק אחר... בגדול, אני מאמינה שהגוף מרפא את עצמו, אני אף פעם לא ממהרת ללכת לרופאים.אם היא עולה במשקל, מתפתחת , צוחקת אז לגיטימי שהיא בכיינית, יש תינוקות קשוחים וזה משגע, אבל לדעתי זה נורמאלי.
וממש מבינה אותך, כשמתרגלים לתינוק מלאך זה מאוד קשה לנחות לתינוק קשה. זכיתי באחד כזה מלאך וזה היה מדהים.
רק כשהם ישנים.
יש לי ילדה אחת שכשהיא היתה תינוקת יכלה לשחק בלול עם עצמה, עם השאר אין מצב, הם לא הרגישו לי תינוקות קשים, אלא רגילים, שרוצים יחס וידיים.
ההתפתלות בהנקה, כן נראת לי פחות תקינה.
אבל בדרך כלל כשהיו לי תינוקות כיבסתי וסידרתי כשישנו או כשמישהו אחר החזיק אותם.
כשיש כבר הרבה ידים בבית זה קל יותר.
עכשיו כשהוא הפגיש אותי עם מציאות שיש תינוקות שלא רוצים אך ורק בידיים ושנותנים לי לעשות אפילו משהו
זה גרם לי להיות בהלם חח לא חשבתי שזה אפשרי בכלל
פתאם הערצתי את עצמי איך גידלתי את כולם😂
אז כן מה .שיארת לי לפחות נמשע נורמלי
אני באמת נעזרתי מלא במנשא
ואם יש לך גדולים הז בכלל תענוג
תמצאי את הדרך לדרבן אותם לעזרה איתו במזנים שאת צריכה במיוחד
תפרגני ותתגמלי אותם על זה לפעמים בצורות שונות
ובעיקר כשמתיחסים למשהו כאל תקין ןנורמלי יותר קל למצוא דרך להתמודד
מאשר כשיש מחשבה שזה לא נורמלי
ונמצא כמעט כל היום על הידיים, האמת לא חשבתי שצריך ללכת לרופא.
זה התחיל להטריד אותי לאחרונה כי לא ברור לי איך הוא יזחל ויתפתח ככה, אבל אני רואה את זה כמשהו טבעי שהוא רוצה קרבה לאחר ההורים. (על הידיים הוא רגוע מאוד בד"כ, אבל לשכב ולשחק הוא מוכן לזמן קצר מאוד).
רוצה לחדד קצת יותר מה מפריע לך?
אולי שם את יותר רגועה, אז היא מרגישה ונרגעת גם?
הילדים שלך גדולים, הם יסתדרו זה עם זה אם תהיה אזעקה.
אני הייתי חוזרת לאוסתאופת. לנו זה מאד עזר.
מנסה להפריד בין שני הדברים שמפריעים לי:
ההתפתלויות בהנקה - שהן אמנם לא תמיד, אבל ברור לי שהן לא תקינות.
העצבנות שלה כשמניחים אותה במקום שהוא לא הידיים - זה אולי תקין, אבל מקשה מאוד על החיים... (יש לה זמנים שהיא כן מוכנה לשחק עם עצמה, אבל הם הולכים ונעשים נדירים...) וחוץ מזה קואה שגם על הידיים היא פתאום מתעצבנת ממשהו לא ברור, ומנסה כאילו לזנק מהידיים...
והבעיה הנוספת היא שהיא לא מתפתחת ככה כמו שצריך... עוד לא זוחלת בכלל (בת 8.5 חודשים) ומתהפכת אבל לא מספיק...
היא לא אוהבת להיות בלול - בוכה ברגע שאנחנו משכיבים אותה שם. לכן הוא עכשיו בחדר ומשמש רק לשינה בלילה (בשילוב עם המיטה שלי כמובן...)
בטיולון - לפעמים מוכנה, הרבה פעמים לא.
טיולים היא אוהבת. אבל היום בעלי יצא איתה ועם הילדונת לגינה (שחררתי כי היא קרובה לבית ולמקלט) והיא לא נרגעה
עם מנשא אני עצמי לא מסתדרת (עושה לי כאבי גב).
אולי באמת איזו נדנדה במרפסת תעשה טוב. אם למישהי יש קישור למשהו בטיחותי אז אשמח.
הגדולים שלי מדהימים ובאמת עוזרים בשמחה, אבל הם לא הורים, ואם אנחנו קורסים - אז הם ודאי לא יחזיקו מעמד...
@אמהלה - אשמח שתכתבי לי באישי את ההמלצה שלך. נראה מתי נצליח להתאפס על עצמנו (מלחמה ועוד שלל תורים לילדים) כדי לטפל בזה...
בגדול לדעתי זה קצת מזין את עצמו,המעגל הזה
היא כבר גדולה בשביל רק להיות בלול, אבלהיא גם לא זוחלת. וקשה לה כנראה.
לאיודעת אם זו תאוריה מדויקת ביחס להתפתחות תינוקות, אבל כך ההגיון שלי אומר לי
לפני שבועיים או שלושה, ובאמת נתנה לי תרגילים.
אבל אני לא מצליחה להתמיד בהם, גם מבחינת פניות נפשית ועומס (בטח עכשיו) וגם מבחינת יכולת פיזית-חושית שלי...
ובאמת גם אני מרגישה שאם היא הייתה יודעת להזיז את עצמה היא פחות הייתה בוכה כי היה לה פחות משעמם...
1. סטופר של 10 דקות - לתרגל לפחות פעם ביום
2. לנסות שהגדולה תתרגל איתה בהשגחה שלך
3. להטיל את המשימה על בעלך
בסוף לדעתי, חבל לרוץ לעוד ועוד מטפלים. זה גם גוזל ממך זמן ואנרגיה נפשית וכוח. וגם עולה כסף. ויכול להיות שזה יתן פתרונות עוקפים בלבד.
תתמקדי בפתרון הנוכחי של פיזיוטרפיה ותחפשי את הדרך להתמיד בו, יכול להיות שזה יקל עליה.
שולחת הרבה כח
לא זוחלת
כן מסתובבת סביב עצמה והולכת ברברס
הבנתי שזה תקין
חוץ מזה היא יכולה להיות הרבה על הרצפה רק אם יושבים לידה ומשחקים איתה
אם לא היא מאבדת סבלנות מהר מאוד
מסוגלת לשבת על הרצפה......
יש גם כסאות נמוכים שאפשר לשבת עליהם
נראה לי קוראים לזה כסא חוף.
זה גם מעניין אותה
אס לפעמים אנחנו נפגשות כמה שכנות ונותנות להם לשחק ביחד בערך באותו גיל
אבל מחוסר ברירה...
בגיל חמישה חודשים ראיתי שהיא ממש נהנית ורגועה אצל המטפלת יותר מאשר בבית כי בבית משעמם לה
במבט לאחור זה כנראה היה קושי בויסות חושי שגילינו יותר מאוחר. היה רגוע בעיקר על הידיים או במנשא והתפתח מאוחר. ברגע שלמד ללכת הוא נהיה הרבה יותר רגוע.
בטיפת חלב המליצו לי לשים אותו עם כמה שפחות ביגוד על דשא סינטטי או שטיח כל יום וזה באמת עזר לו ללמוד לזחול.
שמתי אותה על המיטה שלנו, ופתאום היא נהנתה לגמרי והתהפכה לכל הכיוונים בחופשיות. וגם על הספה היא אוהבת להיות. רק שהן לא בטיחותיות לשהייה לבד...
יש לנו משטח פעילות, אבל הוא תופס חצי סלון, אז אני לא שמה אותו הרבה... אבל אולי נעשה את זה בכל זאת, והילדים ידרכו עליו וזהו. ונראה אם באמת זה יעזור לה...
לדעתי אם ההתפתלויות לא תמיד זה לא מדאיג. אולי צריכה גרפס, אולי גזים.
רצון לידיים בוודאי מקשה על החיים. אבל תינוקות זה קשה... לא אומר שמשהו לא בסדר איתה.
לגבי ההתפתחות כן כדאי לשים על הבטן כמובן. אני חושבת שאת צריכה להתרגל לשים אותה הרבה פעמים ולהיות מולה ואיתה. גם אם זה למשך דקה. פשוט נשמע שהיית רגילה להניח על הבטן והיו שמחים לאורך זמן ומתפתחים. אבל אצלה זה פחות עובד, אז כדאי להגביר את תדירות הנסיונות.
וכמובן לבצע את הפיזיו', אולי לתת למישהו אחר אם קשה לך מדי? מובן. לרוב הם בוכים מזה... או לראות אם עוד כמה ימים המצב נרגע ויש יותר פניות לזה.
באופן כללי יש תינוקות קלים ששמחים בכל מקום. אנחנו קוראים לזה תינוקות ''של השכנים''. בצחוק. אני לא מצפה לעשות הרבה דברים עם תינוק ולא מצפה שזה יהיה קליל ונלווה. זה בהחלט עוצר את החיים לתקופה. ולכן בין היתר גם ריווחתי... יכול להיות שפשוט את לא רגילה. וצריכה בעיקר להתאים ציפיות ולשחרר קצת במקום לנסות ''לתקן'' את המצב.
לא כביקורת חלילה. באהבה. הרבה הצלחה ונחת.
), ועכשיו כשאני צריכה להתרגל למשהו אחר זה קשה לי...אבל כל אחד מהם בנפרד היה תינוק נוח...
היה לי הרבה יותר קשה הגידול של התינוקת הקודמת מאשר הגידול שלהם
יכולה לתת לך רעיונות. יתכן מאד שהגברת רגישה לאור או לריח.
יש לי בת כזו וכשמתי אותה למדל בחדר חשוך ושקט היא היתה רגועה
היא היתה צורחת שעותת והשכנה ממול ילדה איתי ביחד ולא הבינה מה זה העוצמות האלה
אני לא באמת יודעת מה מציק לה. כדאי מאד להתיעץ.
אצלינו יש בטיפת חלב את מי לשאול, יש שם רופאה התפתחותית
וגם מדריכת הורים ומרפאה בעיסוק שמעתי...
לך אותך.
זו התאוריה שלי, שכמה שילד יותר קטן ככה הוא משקף את אמא שלו, ואם זמן של מתח וחרדה, או סטרס כי אין זמן לעצמי בתוך יום יום שואב ודורש, זה יופיע גם בהתנהגות של התינוק.
לכן שתיהן דורשות תשומת לב מיוחדת, לכן התינוקת נרגעת במקלט...
אולי זו פסיכולוגיה בגרוש, אני גם בשום אופן לא אומרת שזה לא דברים שאחרות כאן הציעו, אבל בהחלט יכול להיות מצב בעיני שגם אם תבדקו לא תעלו על משהו. הלואי שיש דרך להקל עליה ועליך ועל כולכם. את מוצאת מידי פעם זמן לעצמך בתוך כל הבלאגן?
בימים האחרונים אין לי כמעט רגע של נחת (אפילו עכשיו - כולם כבר ישנים סוף סוף, חוץ מהילדונת, שבעלי לקח אותה לטיול הירדמות באוטו, אז אני לא מעיזה ללכת להתקלח ולישון שמא תהיה אזעקה, אבל מצד שני עייפה מכדי לעשות משהו מועיל לנפש...)
והאמת שכל השנה האחרונה הייתה מורכבת בשבילנו, בלי קשר למלחמה, עם אבחונים ואבחנות לילדים וכל מיני כאלה, אז הגיוני שגם זה משפיע על התינוקת...
אני בחצי שנה האחרונה עם כתמים שאוסרים, כל הזמן.
הייתי עם התקן וחשבתי שבגללו והוצאתי, אבל גם כמה חודשים אחריו מחזורים לא סדירים וקצרים מאוד.
כבר 3 חודשים אסורים כמעט.
אם הפסק של מקווה - שיום לאחריו דימום נוסף.
היום יום שביעי ובשביעי נפסל.
בדיקה לדעתי היתה 100% חום
הייתי בטוחה שאין בעיה שכמעט חשבתי שאין למה לשאול והרב פסל,
ועד שהוא ענה בכלל, זה כמה דקות לפני שיצאתי למקווה, אחרי כל ההכנות ועם OCD קשוח בנושא.
הייתי בשוק שהוא אסר
בעלי התקשר לרב אחר, לא היתה אופציה להראות לו את הבדיקה, היא נעלמה אצל הרב השני, אבל הוא אומר שאם אני יודעת שטיהרו לי בעבר על כזה צבע זה טהור.
כן חשבתי שטהור (1000% חום שוקולד בלי טיפת אדום)
אבל לא טיהרו לי בעבר על כזה צבע, ואני שונאת שרבנים ככה חלוקים (מאותו מגזר) ושונאת שמפילים אחריות עלינו.
ובעיקר כועסת על בעלי כי זה שהתחזק בבית, אני רק מעט, וגם ככה הרבה מהמאמץ של המצווה זה בשבילו.
וכועסת שהוא לא הסביר לרב הראשון כמו שצריך ושבכלל כל הסיוט הזה עלי.
וגם אם כן
רק בגלל העצבים שגברים נכנסים לי לתחתונים (ואל תגידו לי שאין חובה לשאול, אם לא אשאל לא נהיה טהורים לעולם)
ואין פצע בודאות
אני לא רוצה לטבול היום
ובכלל.
לא מחפשת עצות איך לפתור את הבעיה
אני במעקב רופא
וגם לא להתחזק באמונה - בגדול רק נחלשת עם הזמן
רק לפרוק עצבים
על המערכת ובכלל
אין רבנים טובים יותר וקרובים יותר
וקיבלתי את כל ההקלות האפשריות
ובאמת יש סיכוי לא קטן שאפסיק לשמור כמו פעם
רק בגלל הכאב ראש והפלישה הגברית לתחתונים סביב זה
רק שתדעי שיש היום נשים שמתעסקות עם זה
במכון פועה ובעוד ארגונים
זה הכי מובן הקושי שלך
ממליצה לך לחפש מישהי כזאת שתרגישי בנוח
לתחתונים
במיוחד שבמקרה שלי זה כל הזמן
באמת שבחצי שנה האחרונה אולי חודש וחצי במצטבר היינו מותרים
נשמע קשה כל כך!
אולי כדאי לך לעבור לגלולות?
אני עם יסמין, ומצרפת חפיסות וחודשים ברצף אני בלי מחזור. אם את גם ככה רוצה למנוע זה יכול להיות פתרון טוב
אני לא רוצה למנוע
ועוד OCD והרבה טבילות והרבה שאלות. ממש חיבוק ענק זה סיוט נוראי.
אני רואה שכתבת שאת לא מונעת, את בבירור רפואי כלשהו על מה הדימומים? אני לא מבינה בזה רק מעלה, מניחה שכבר חשבת על זה.
הלוואי שייגמר כבר במהרה, וכל המתח הזה ילך איתו.
כרגע אומרים לי שזה תגובה של הגוף אחרי התקן הורמונלי
אבל כברו כמה חודשים והדימומים התחילו עוד עם ההתקן
לק"י
מכירה אישית את מי שפרסמה, ומניחה שהיא חלק מהתוכנית (אשה מקסימה):
בעיקר מזדהה עם האובססיה בהכנה
לוקח לי שעות
אשמח לדבר.
וגם אני מכירה את המי שפירסמה את התוכנית "ותמצאנה", מומלץ.
האמת כרגע שOCD זאת הבעיה הקטנה
אני רוצה לטפל בזה בלי קשר
אבל גם בלי זה יש כאן חתיכת התמודדות
אני רק אתן לך חיבוק חזק חזק חזק!!!!
מבינה עד כאב עד כמה זה קשה וכואב
הרגשתי את זה על בשרי יותר מדי...
אני בימים כאלו הייתי מפצה את עצמי באוכל שווה, קניות מפנקות, מזמינה סל מפנק בשיין (גם אם את רובו החזרתי)
היינו יוצאים למסעדה, לטיולים. מנסים להיות הכי ביחד בכיף שיש גם אם זה מרחוק.
הלוואי והייתי יכולה להסתכל לך בעיניים ולהגיד לך- עוד יבואו ימים טובים.
הם יבואו בעז"ה,
אבל כרגע, אני יודעת עד כמה החור שם עמוק ושחור
אתפלל עלייך שתזכי לטבול בקרוב בבריאות, שבמחה , בקדושה ובטהרה, ללא שום עוגמות נפש בדרך
ותזכו לשפע ברכה והצלחה.
זוכרת אותך
וזה ניסיון שבאמת אין לי מושג איך הצלחת לעבור
מרגיש כאילו האמצעי מרחיק מהמטרה... (גם אם איננו יודעים את טעמי המצוות)
אני לא רב מן הסתם, אבל חייבת לציין כשקוראת אותך:
לא יודעת מה את כן היית שומרת בעבר (כשאת אומרת שאז שמרת פחות), אבל "ליבת האיסור" מצומצמת משמעותית ממה שנהוג היום, כמו שאת בטח יודעת, ואם זה מביא לכל כך הרבה כעס, ובלשונך "שנאה", ומרמור - הייתי משתפת את בעלי בעשיית חושבים שוב בעניין הזה, ושוקלת לחזור במקרה הייחודי שלכם לשמירת "ליבת האיסור" ולו לתקופה מוגדרת. ההתחזקות שלו לא אמורה לפגוע ככה בזוגיות שלכם.
בטח כשזה נוגע להלכות טהרת המשפחה
לבי על פותחת השרשור
היא מתארת מצב כואב מאוד!
והלוואי וימצא פתרון
אבל ממש להזהר עם עצות הלכתיות בתחום
בטח באופן פומבי
מי שרוצה יש לו לאן לפנות ועם מי להתייעץ
ובעיקר שולחת חיבוק
מאחלת שכנגד כל הצער תזכו לשפע ברכה 🙏🏻
ירושלמית במקורהיא לא פירטה פה. אבל הגיוני שיש צבע אוסר, גם עם הרב הכי בקיא בעולם.
אז בהחלט להחליף רב.
כתם לא אמור לאסור.
רק על עד.
אבל ברגע שמצלחים לטבול אם יש רב שיכול להתיר להם לא ללבוש תחתון לבן אין שום סיבה בעולם לאאסר מכתמים
לא משהו שאפשר להתיר
לפעמים אני חושבת שזה איזה תיקון על תקופות שלא הייתי שומרת
אם אתם רוצים למנוע ותהיי במצב של עצות,
ייתכן ויש לי עצה בשבילך.
(ייתכן כי אי אפשר להבטיח אם זה יעבוד אצל כל אשה)
מבינה אותך מאוד!
באמת אין לי מה להוסיף חוץ מזה שזה סיוט ושאני מבינה אותך. באמת שנסתרות דרכי ה'
אולי אפשר להבא לצרף מכתב עם הסבר שלך. כך הדריכו אותי, מפרטת ממש איזו בדיקה זו, וֹאם כאב לי נגיד כשבדקתי, וכמה זמן כבר ננסה, ומתי ההתקּן הוצא וכו וכו כל מה שיכול להיות קשור.
ואת ככ גיבורה שכבר 3 חודשים מנסה שוב ושוב בדיקות.
בהצלחה ושתזכי להנות בחוש (-להרגיש ממש) משכר הטרחה
99 אחוז עלי ואני מתמודדת עם כזה הרבה
אז את המעט שהוא כן יכול לעשות, שיעשה כמו שצריך
והרב הזה פשוט לא מספיק בקיא
ואם הוא היה שולח לרב אחר אני חושבת שלא היתה בעיה
ועכשיו גם הבדיקה עצמה נעלמה
ואני פשוט לא מתכוונת להשתגע שוב עם בדיקות והפסקים, באמת שלא.
מצד שני זה היה הרב הכי קרוב
ואת כל המרמור שלי אני מוציאה עליו
והוא לא יודע לתמוך נפשית ובורח למערה שלו
ורק מעצבן אותי יותר
אין לי תקציב גבוה
וגם קונה עם איזה שובר אז אין מליון אופציות
אבל כן רוצה שיעבוד טוב אחרת אין לי למה להשקיע
בית עם הרבה ילדים יש ממש כתמים על הרצפה במטבח..לא מצפה שיוריד כתם חריג..אבל סטנדרטים לש יום חום?
כמה זמן עבודה יש לו ברצף? יספיק לשטיפת סלון ומטבח?
שמעתי שאחרי שנתיים הסוללה הולכת- קרה למישהי?
לא התמודד בקלות עם הכתמים שיש על הרצפה שלנו, היה כבד מדי בעיניי ובעיקר עשה רעש שלא יכולתי לסבול.
נראה לי שזמן העבודה שלו כן היה ארוך. לא בדקתי אותו מספיק בשביל להיות בטוחה.
אני אישית משתמשת במגב שפריצר (יש הרבה סוגים), זה זול והכי נוח לי. על כתמים קשים אני שופכת מים לפני כן ולא מסתפקת בשפריץ מי הסבון מהמיכל, אבל בעצם גם עם הטינקו הייתי צריכה לעשות את זה, והוא התמודד פחות טוב עם שאיבת המים המלוכלכים...
סליחה אם ביאסתי
אבל זה כן הרגיש לי מאמץ בגב וגם בעיקר מרח..היתי צריכה לאאטא יותר מדי טוב לפני אחרת מרח לכלוך..ולאט לאט הפסקתי להשתמש..
הוא היה נחמד אבל רציתי משהו שעושה עבודה יותר טובה ופחות במאמץ
הטובים הם ממש יקרים ולכן הבעיה
אני לא מכירה אותו
אבל קניתי לאמא שלי את הדרימי 14 בערך ב1,000
והוא עושה את העבודה
בית עם תינוקות וילדים
אז השואב שוטף לא יהיה במקום שטיפה לגמרי
זה עוזר לתחזוקה של הניקיון
אבל אחרי כמה ימים צריך שטיפה רגילה
זה מנסיון אישי ולא חושבת שזה קשור לדגם השואב שוטף.
לכן אני דווקא חושבת שלא צריך דגם יקר ולשלם עליו כמה אלפים.
אני קניתי לא יקר
נותן לי את המענה הנ"ל וזהו.. גם לא מצפה מעבר.
בית עם ילדים צריך שטיפה מידי פעם ולא נוכל לברוח מזה..
אין לי כרגע ידיים םנויות או זמן לשטיפות באמצע ..גם לא כח במילא הכל מתלכלך תוך רגע
ולכן כל מה שקשור לדלי וסמרטוט לא בלקסיקון
אבל כן מבאס כי באמת המטבח מלוכלך מאוד
אם באמת הטינקו הזה עושה עבודה גם אם לא מושלמת אבל רן עושה נעים יותר אולי זה כן שווה
אבל אם יתקלקל אחרי שנתיים אז כבר לא שווה לי
הוא באמת עוזר לשמר נקיון
ובטח כשהאופציה השניה זה לא לנקות ולא לשטוף בכלל
הבית שלי מאוד מתלכלך ב"ה סיבות טובות
ויש לי קצת נטיה לפדנטיות שלא באה לידי ביטוי בפועל כי למדתי לשחרר
לכן אני יודעת להגיד שזה מנקה ועוזר
אבל אף פעם זה לא תחליף לשטיפה
הוא יכול להיות תחליף לשטיפה במצבים שלא חשוב נקיון 100 אחוז. או כשאין אופציה אחרת או זה או כלום
לא שוטפת רצפה כמעט בכלל, פעם ב..כזה שיש זמן
ברגע שעושים עם זה כל יום-יומיים לא מגיעים לכתמים קשים והבית נשאר נקי תמיד
מה שכן כל הניקיון של המכשיר קצת מבאס אבל עדיין זה עוזר לי מאוד ממש שינה לנו את החיים
היתה תקופה שהפסקתי להשתמש בגלל זה
הפריע לי מאוד הריח
שופכים לאסלה
ומעבירים צחצוח באמבטיה
לא הרגיש לי מורכב מידי
אולי זה משתנה בין אחת לשנייה
החומר בערבוב הלכלוך מסריח מאוד
ואת המיכל של המים המלוכלכים צריך לשטוף מידי פעם
לא מספיק רק לרוקן
ומידי פעם צריך לנקות את החלק של המברשת
בחורים מהמברשת למיכל מצטבר שם לכלוך מידי פעם, זה מגיע עם מברשת ייעודית ארוכה וצרה לנקות שם אבל זה מגעיל..
זה משהו שאין לך בדלי מים סמרטוט ומגב..
אני מסכימה שזה דבר שעוזר ומיקל בחיים
אבל צריך גם להגי את האמת
לפחות בעיני זה לא מושלם כמו שמצטייר מהתגובות פה
תודה רבה. אולי באמת אני אקנה את הטינקו s5+
כי רוצה לקנות את זה עם שובר שקיבלנו אז מוקבלת לאתר מסוים וזה מה יש..ויוצא לי שמשלמת עליו רק 400שח..וזה בטוח שווה את ה400
הדרימי 14 עולה שם איזה 2000+ לכן לא רלוונטי לי
שווה אפילו כדי לראות איך זה משתלב לך בבית
אם תהיי אולי בעתיד תשקלי לקנות דגם יותר משוכלל.
אגב רוב הדגמים היותר יקרים הם לאו דווקא יותר טובים בביצועים. בדקתי את זה
זה פשוט כל מיני פונקציות נוספות שאפשר לוותר עליהם.
מה שחשוב לדעתי זה
אורך חיי סוללה
עוצמת שאיבה
גודל מיכל
ופונקציית שטיפה וייבוש עצמי
כל הדברים האחרים אפשר לוותר לדעתי
אני חושבת לפתוח לתינוקות קטנים מגיל 4 חודשים
ואשמח לשמוע איזה סדר יום עושים? איזה דברים חשוב לדעת על מה להגיד להורים?
ועוד..
שימי לב שיש חובת פיקוח מרגע שיש במשפחתון 7 ילדים. גם שלך נחשב בספירה (אם הוא איתך במשפחתון).
דבר שני תעשי ביטוח. זה לא קשור לפיקוח, אפשר גם אם המשפחתון לא מפוקח.
במעט תינוקות בערך 3.
ביטוח למה הוא מיועד?
לק"י
שיכלול:
מספר ילדים שבטיפולך.
ימי עבודה ושעות.
ממתי עד מתי בשנה את עובדת.
האם כולל אוכל או לא.
מה עושים במקרה של עזיבה (יש מקומות שמבקשים תשלום על החודש שאחרי העזיבה).
מה עושים במקרה שאת חייבת להיעדר.
מה קורה במקרה של איחור מצד ההורים.
מה הנוהל לגבי תינוק חולה (לא לשלוח מראש עם חום/ דברים מדבקים, ואם חולה באמצע היום- שההורים יבואו לקחת).
המטפלת אצלינו מודיעה מראש בחוזה שהיא לוקחת 3 ימי חופש במהלך השנה, ומודיעה עליהם שבוע מראש.
בתחילת שנה לתת לוח עם ימי חופשה.
להוסיף סעיפים- במקרה ופורצת מלחמה (או לכי תדעי...עברנו כבר קורונה) הילדים לא מגיעים.
מה אז?
האם הכסף יוחזר להורים, או ישאר אצלך?
בזמנו המטפלת של בני הייתה הוגנת ומחצית מהכסף חזר להורים מחצית הלך אליה.
חוזה כזה מפורט זה הכי חשוב!!
ובאמת מקקובל 3 ימי חופש שאת יכולה לקחת לך, עם עדכון מראש.
לדעת מה עוד יהיה בדור הגאולה שלנו.
לק"י
בדיוק השבוע חתמתי על חוזה לשנה הבאה, אבל אנחנו איתה עוד מלפני הקורונה, ועברנו יחד גם קורונה וגם מלחמות😅
אולי באמת נשאל אותה.
בכל מקרה לא משלמים על שירות שלא קיבלתי...
למטפלת שעובדת נקי ומפרישה לעצמה ביטוח לאומי- במקרה של חלת תקבל פיצויים מהמדינה
מטפלת שלא דואגת לעצמה- בעיה שלה...
(יום יומיים שבוע אני אספוג... חודש כמו בקורונה- אין מצב )
לק"י
ככה לפחות זכור לי.
והמטפלת שלנו עובדת מסודר והכל. אז היו פעמים ששילמנו רק חצי תשלום, היו פעמים שהיא החזירה, והמדינה שילמה לה.
בכל מקרה, הייתי דואגת שזה יהיה מעוגן בחוזה.
לא חושבת שזה קורה בשום מקום אחר בשוק הפרטי
וזה לא שיש למטפלת הרבה הוצאות במקאה של השבתת משק אלא אם כן היא דוכאפרת מקום
ביטולים של 'כוח עליון' כמו מלחמה מי משלם עליהם?
אוכל- מי מביא? איך הילדים ישנים במה וכמה זמן.
האם יש הגבלה על מספר הילדים
מה עושים כשאת או ילדייך חולים ח"ו
איך משלמים? מתי?
בכללי מציעה לשאול את הai על נקודות שצריך לים לב אליהם. אולי הוא יכול להכין לך גם חוזה.
לא ידעתי אם גם במסגרת פרטית זו בעיהיעל מהדרוםאותן ללוז וזה היה תענוג..
בהתחלה היא כן זורמת עם הלוז שלהם ולאט לאט מזיזה אותם לכיוון הלוז של כולם..
נגיד התחילו להיות עייפות בשמונה וחצי אז משכה אותן עם משחקים עוד רבע שעה עד שבסוף התחברו לשנת בוקר של כולם בתשע.. או להפך, השכיבה אותם עוד לפני שהתחילו להיות ממש עייפים.. בהתחלה קצת שכבו עירניות במיטה ואז התרגלו לשעה הזו.
את החוזה של המטפלת של הבת שלי
ולהשיג ציוד בשביל זה..
אפשר מקבוצות מסירה
מאוד מקל שיש לך תשתית נוחה לטיפול..
נגיד טרמפולינות שיוכלו גם להירגע וגם לאכול בהם
משטח פעילות גדול שיהיה לכולם מקום לשחק
מזרונים לשינה או שיביאו עגלות..
ולהגדיר אם הם מביאים אוכל מהבית
לעשות לך סלסלאות לכל דבר
בקבוקים תמל טיטולים בגדי החלפה
או נגיד מקום נוח להניח את התיקים ואת יכולה לשלוף לכל אחד מה שהוא צריך..
למוצצים עדיף שיגיעו עם מחזיק מוצץ
ואם לא אפשר לתלות מוצצים על מתלה ייעודי..
מניסיון עם המטפלת של ילדיי
1. חוזה מסודר. מה קורה בימי מלחמה מבחינת תשלום, שעות, מועד תשלום, ימי עבודה בחגים ובחופש, מה קורה כשאת חולה למשל, תשלום ביטוח, אוכל ראש
2. ביטוח כמובן
3. תנאים ראויים - לולים והאכלה בטיחותית בכסא אוכל. מקום מגודר, משטח פעילות איכותי ומשחקים
4. הצהרת בריאות שלא ידוע על אלרגנים וכד
בהצלחה!
זה כלכלי ומשתלם
גיל 4 חודשים זה מושלם
זה זמן בטן, אוכל, שינה ושוב בטן/גב פחות או יותר
ביטוח זה חשוב גם אם זה פרטי זה לא משנה
חשוב שיהיו לך את הכללים שלך להורים מין הודעה כזו שלא יהיו אי נעימויות לגבי תשלומים, לוח חופשות וכו
לולים שאת צריכה לקנות, משטח פעילות ומשחקים
זה מה שעולה לי כרגע
אני הפסקתי רק כי היה לי קשה להיות בבית כל היום, אם יש לך עוד שאלות נשמח לענות 🙂
1. כי את אוהבת את זה
מכירה הרבה נשים שהגיעו לזה מתוך שיקול כלעלי, חוסר בהשכלה לצאת לשוק העבודה, רצון להישאר בבית עם התינוק שלך
בסוף בסוף- כל הנל לא ישנה אם זה לא משהו שאצ אוהבת (לא רק בסדר עם זה... ממש אוהבת)
זה עבודה קשה גם אם משתלמת, לבד. ושוחקת
ובסוף הנסיבות למה התגלגלת לזה לא יעזרו לך אם אין לך את הדרייב הפנימי וההנאה מלטפל בתינוקות
(ומי שאוהבת את זה ממש זורחת ורואים עליה... וזה גם מגיע לילדים)
2. תנאים
המקום צריך להיות מותאם לטיפול בתינוקות, כם טם זה הבית, צריך להיות נקי ובטיחותי יותר ממה שאני מקפידה בבית שלי...
שיהיה ציוד מתאים
3. יכולת להתמודד עם הורים... להיות מטפלת זה לא רק לטפל בתינוקות... מאחורי כל תינוקת עומדים הורים עם דרישות וציפיות והם לא תמיד נחמדים
4. שקיפות... כלפי ההורים בעיני זה המפתח להצלחה, רוב התקלים זה על דברים שלא ציפו להם, אם הכל יהיה גלוי סעיך 3 יהיה יותר קל
5. חוזה מסודר על *הכל*
ימי חופש, בלתמים. מחליפה, שעות עבודה, תפריט, ציוד, השבתת המשק, תשלומים, עזיבות, מספר ילדים, אוגוסט - הכל!!!! - כנל סעיף 3 יהיה יותר קל
6. ביטוח- חשוב מאוד וזה גרושים, זה מושת על ההורים וזה מעיד גם על רצינות
כשאני שומעת מהמטפלת גם על זמנים פחות טובים של הילד, או כשהיא שולחת לי הודעה- אם היה משהו בבוקר, כי הוא לא כרגיל, זה נותן לי תחושה שהיא לא מייפה את המציאות.
(לא אומרת לבעס את ההורים כל הזמן, ולנסח דברים בצורה נעימה. אבל כן לשתף ולחשוב איתם אם נראה שמשהו לא כרגיל אצל הילד).
לק"י
בהתחלה הייתי מעדכנת במהלך היום איך הילד- מתי נרדם, מתי אכל.
בהמשך אפשר לשחרר, ולעדכן בסוף היום.
אבל יש הורים שבטח ירצו יותר עדכונים במהלך היום, בעיקר אם זה ילד ראשון. אז כן חשוב להגיע איתם לאיזושהי החלטה. כי מן הסתם שאת לא עם הפלאפון כל היום וכל היום מצלמת ושולחת להורים תמונות. רצוי שתהיי עם הילדים🤭
אנחנו גרים בבית קטן, שלנו אבל קטן ב"ה
אז אני מנסה למצות את האחסון בו עד תום שיהיה נעים לכולם.
אנחנו זוג הורים+ 2
וכל הבגדים מאוחסנים בארון אחד ושל התינוק בנתיים במגירה בשידה.
עמוס לי צפוף לי, ולילדה בת 3 הבגדים כבר מתחילים להיות יותר מגוונים וצריכים יותר מקום
ואני מאוד מסודרת וממיינת כל הזמן (אין לי גם מחסן בבית)
אני מתלבטת אם להכניס ארון לחדר שינה שלנו ואז זה אומר שאין מקום אפילו לעריסה ויהיה צפוף
מנסה לחשוב אולי יש רעיונות שלא חשבתי עליהם??
ובכללי מנצלת אחסון לגובה כמה שאפשר.
אם את שומרת בגדים גם שקטנים עליהם אז שקיות ואקום בתוך ארגזי מצעים או מדפים עליונים/מעל ארונות
חייבת אותה
ואני שואלת לגבי בגדים של יומיום לא אחסון
שכל המיטות יהיו עם ארגזי מצעים עמוקים זה המון אחסון..
אפילו שולחן סלון ראיתי שיש עם כמו ארגז כזה.
ואם אין ארגז מצעים אז אפשר לשים קופסאות שקופות גדולות מתחת למיטב של הילדים ולאחסן שם.
אם יש אפשרות לאחסן אצל ההורים בגדים שכבר קטנים/עגלות /ציוד שמשתמשים רק פעם ב...
אני אישית מעבירה הלאה בגדים שקטנים לנו אבל לשמור אצל ההורים זו אופציה טובה.
השידה נמוכה ולכן עדיף במקומה ארון גבוה עד התקרה.
את יכולה גם לתלות ארון מעל המכונת כביסה שיתן לך עוד אחסון.
אם יש מקום במסדרון אפשר לשים ארון צר כזה לעוד אחסון
אני מחפשת איל להוסיף ארון או מקום לבגדי היומיום שלי ושל בעלי
אחסון אני מאלתרת
אבל להתלבש נמאס לי מהצפיפות הנוראית הזאת במדפים
סליחה על השאלה...
אצלנו הבגדים של כולם מאוחסנים בשני ארונות של דלת אחת, ארון של שלוש דלתות, ארון תלייה אחד ברוחב של דלת וחצי וחמישה מגירונים. 11 נפשות... (האחסון מתחלק בין החדרים כמובן)
באופן כללי אני לא מאמינה בארונות גדולים בבית, כי בעיניי הם תופסים מקום...
אני שמתי בארון של הילדים מדף נתלה, שמאפשר לי לאחסן יותר דברים בארון.
ואני שמה בארון דברים בשתי שכבות, קדמי ואחורי.
לילדים שבני 4 ו 6, לכל אחד יש מדף אחד, הדברים הקטנים נמצאים במדפים הנתלים, וחוץ מזה יש מקום לתלייה לכל הילדים.
מהמקס סטוק מדפים כאלה של סידור נעליים, והנחתי את זה מעל השידה, והשתמשתי במדפים לשים בגדים במקום נעליים. מקווה שהבנת למה התכוונתי. עלה לי בזמנו בערך 100 שקל
שמה לך פה דוגמא למשהו דומה:
איפה הארון נמצא כרגע? הוא לא בחדר שלך?
אם לא ישאיר מקום לעריסה ואת מתכוונת להישאר בדירה לטוח ארוך ובעז"ה עוד ילדים - לדעתי חבל להכניס ארון לחדר אם לא ישאיר מקום למרות שאת לא חייבת ארון עמוק או גדול מאוד.
אצלי ארון עומק 60 ונכנסים בו בגדים גם ב2 שורות אז אפשר פחות ועדיין יהיה לתועלת
זה מאוד תלוי גם מה גודל החדר. אצלי ארון על קיר כמעט שלם 3.2 מטר (הזמנתי 2 ארונות אותו דבר והצמדנו אותם) אם הייתי לוקחת ארון אחד 1.6 היה נשאר לא מעט מקום לעריסה אם הייתי צריכה
ויש גם ארונות במידות שונות שאולי יוכלו להתאים ואפשר אולי להכניס לחדר של הילדה. אצלי באחד מחדרי הילדים יש ארון 1.2 מטר וזה אחלה
אני בכל אופן כן בעד ארון נוסף. וגבוה ככל שניתן. אולי בחדר אחר אפילו? יש לכם? אני אוהבת שלכל דבר יש מקום מוגדר זה פחות בלאגן בעיניים וההפרדה ביניכם לבין הילדה זה יתרון
חדר ממד וחדר הורים
בממד יש את הארון בגדים
מדף אחד לילדה
2 לבעלי
3 לי
2 למצעים ומגבות
ותליה מפוצצת של בעלי ושלי
אני מחפשת להכניס ארון בחדר הורים אפילו שאני ממש לא רוצה
מהארון שלכם
אני אישית שמה מצעים בארגז מצעים של המיטה (שלנו) ואצל הילדים מתחת למיטה יש לי תיבות פלסטיק ענקיות על גלגלים שאני מאחסנת בהן מצעים בין היתר
מגבות - הייתי קונה ארונית שירות לשירותים. חבל על המקום וזה גם לא ככ פרקטי בעיניי שזה לא במקלחת. יש בעיצובים ממש יפים
הארון בממד תופס את כל הקיר? לא נשמע שהוא מאוד גדול. או שהחדר מאוד קטן..
אולי כדאי להחליף אותו לאחד גדול יותר שיהיה על כל הקיר
הפוטרים תופסים הרבה מקום
ואני לא אוהבת 2 עמודות
לק"י
ואז קל להוציא גם מה שמאחורה.
פשוט שולפים את כל הסלסילה
שלא מתחיל מהרצפה אלא מהאמצע ללמעלה
ואז הרצפה פנויה
או פינטרסט פתרונות אחסון עם ניצול חכם של החלל. אלו פתרונות של נגרות בהתאמה אישית
אבל אם זו הדירה שלכם ואתם מתכננים להישאר ב"ה לאורך זמן שווה להשקיע בזה כספית בעיני.
דוגמה לרעיון - לעשות ארון במסגרת מסביב למיטה כולל נישה מהצד שתשמש אותך כמו שידת לילה אם את צריכה.
מה גודל הארון שיש לכם? נשמע בית ממש ממש פיצי אם את אומרת שבהכנסת ארון לחדר שינה לא יישאר מקום לעריסה..
ארונות מטבח (קצרים ועמוקים) שתולים צמוד לתקרה, משמש כאחסון ולא תופס מקום בחדר/במסדרון. אפשר לבגדים ששומרים, נגיד של העונה הבאה או של מידה קטנה או גדולה. ולעשות שרינק בשקית וואקום שייקח פחות מקום.
מדפים עליונים למשחקים/ספרים/סלסלות אחסון, במסדרון גם אפשר.
ארון מזנון יפה בכניסה לבית שמשמש כאחסון לתיקים מעילים.
ספסל צר קטן שהוא ארגז אחסון לנעליים מחוץ לדלת הבית.
מדף עליון/ארון עליון בשרותים לנייר טואלט או חומרי ניקיון.
אולי אפשר להוסיף מדף יפה במטבח איפשהו ובסלסלות מעליו לשמור גם דברים שלא קשורים למטבח כמו אביזרים לשיער של הילדה.
ופעם שמעתי את הרבנית ימימה מזרחי מתארת את הדירה הקודמת שלהם שהיתה קטנה כברכה ממש, במילים לא מדויקות: עומדת מושיטה יד אחת מגיעה לסיר מושיטה יד שניה מגיעה לנענע העגלה שבסלון.
זה כיף בית קטן, זה מגבש, כולם ביחד. לומדים לא לאגור ציוד מיותר.
הכל עניין של הסתכלות
ומזל שאני מסודרת וממיינת
וזה באמת מחייב להיות במיון מתמיד
באלי לפעמים להזניח אבל אי אפשר 😂
ותודה על הרעיונות
הבן שלי בכיתה א', בן 6.
הוא מטופל בריפוי בעיסוק בגלל קשיים מוטוריים, ובטיפול עלה גם הנושא של קשיי התארגנות.
המרפאה בעיסוק המליצה לנו לבדוק את הכיוון של קשב וריכוז.
אני תוהה אם באמת זה נובע מהפרעת קשב וריכוז, או שהקושי בהתארגנות הוא בפני עצמו.
אני לא מומחית לעניין של קשב וריכוז, אבל ממה שנראה לי אין לו קושי להתרכז במשהו אחד לאורך זמן, הוא לא מרחף ולא היפראקטיבי.
כן קשה לו לסיים משימות, הוא מאבד חפצים וכד'.
אני מנסה לשמוע מניסיון של אחרות.
האם כדאי לבדוק את הכיוון, ומקסימום לשלול?
להתייעץ עם היועץ בבית הספר?
למה כדאי לשים לב כדי לזהות עם באמת מדובר בקשה וריכוז?
זה יכול לתת כיוון
אנחנו עכשיו בבירור גם של הנושא.. ממה שהבנתי לבדוק זה לא מזיק
יצאו קצת דברים, עוד כמה דברים ברמה נמוכה.
ברור שלא מזיק לבדוק, אבל זה זמן והתעסקות.
לרוב בתפקודים האלו.
זה גורם לקשיים לימודיים ועלול גם לפגוע בקשרים חברתיים. מביא לקושי בניהול משימות, ארגון הזמן והמקום, איבוד חפצים ועוד.
ממליצה מאד לבדוק את הנושא כבר עכשיו.
כיום ישנן מרפאות בעיסוק מומחיות בשיטת קוג פאן שעובדת בדיוק על התחום הזה של תפקודים ניהוליים.
בהצלחה רבה.
כי ממה שאני רואה, זה קושי יותר ספציפי
ולפעמים זה גם עובר כשגדלים קצת
לא יודעת לגבי טיפול..
הריון ראשון, אני ממש רוצה לעשות איזה חופשה זוגית לפני הלידה. אנחנו יכולים לשכור צימר או משהו בסגנון, הקטע שאין לי רעיונות בכלל מה לעשות בזמן של החופשה... ללכת לטיול או למעיין פחות רלוונטי בגלל ההריון, ואנחנו פחות בקטע של מלא מסעדות ובתי קפה..
זה כנראה יהיה לילה אחד, סביב סוף השבוע (ראשון/חמישי). יש לי למישהי רעיונות מה לעשות? אפשר גם משהו זוגי אחר שווה, אבל אני כן רוצה שזה יהיה זמן משמעותי (שנינו לוקחים ימי חופש בשביל זה אז באלי לנצל את הזמן)
מסלולים אין לי כוח ללכת הרבה, זה עושה לי ממש רע אח"כ
סדנא זוגית (חימר נגרות זכוכית או בסגנון)
צימר עם בריכה ואז זה ממלא הרבה זמן וכיף ביחד..
כן יכול להיות רלוונטי, כאלה עם חניה קרובה. אפשר גם שמורות טבע שאפשר לעשות בהם הליכות קלילות ומוצלות.
אני עשיתי עם בעלי בשבוע 39 את נחל הקיבוצים ( ללכת הרבה לא הייתי מסוגלת אבל לשחות כן... 🙃 ) חוץ מזה אפשר להביא איתכם גם משחקי קופסא או משחקים זוגיים וללכת לסיור במקום סגור
במים המשקל הרבה פחות מורגש וזה ממש מקל.
אנחנו לקחנו צימר עם בריכה (היינו בחופש באמצע שמיני) וטיילנו קצת באזור. הייתי בלי הרבה כוח, אבל ידעתי שללכת קצת כן יעשה לי טוב. אבל ממש אפשר פשוט מקומות עם מים. הכנרת עכשיו ריקה וכיפית וככה גם כל המעיינות בעמק המעיינות ועוד מלא מעיינות בארץ וממש חונים צמוד.
אם את רוצה המלצות מסויימות תכווני באיזה אזור בארץ.
בא לי גם חופש משפחתי מלא זמן לא עשינו,
וממש בא לי צימר עם בריכה אבל הנחתי שבעונה הזו חייבים בריכה מחוממת.
יוצא לי מידע פעם לשים את הבן שלי אצל חברים בצהריים,
ואני כל פעם מופתעת לגלות שבתים של חברים עם ילדים קטנים מתוקתקים !
לא הבנתי, רק אצלי השולחן תמיד עם דברים? לפחות בצהריים,
צלחת שלא פינו,
אוכל שנזרק על הרצפה ועוד לא טיטאתי,
כל מיני חפצים...
באתי לקחת את הילד מחבר, אין שום כלים בכיור! שיש מצוחצח... לא הבנתי! את עם 4 קטנים מתחת גיל 4.
איך? מתי?
חשבתי שזה היה מקרה יוצא דופן אבל רואה שזה חוזר על עצמו.
גם אם פינתי שולחן וטיטאתי תוך שניה זה מתמלא שוב.
מה אומרות?
אני מאמינה שכל דבר בא על חשבון משהו אחר.
אם האמא משקיעה בניקיון-זה בא על חשבון הזמן והסבלנות לילדים.
ובכללי למדתי בחיים לא להשוות את עצמי לאחרים. מחליטה מהם סדרי העדיפויות שלי ונוהגת על פיהם.
כמובן במקביל לחנך את הילדים לשמור על הסדר והניקיון (אבל שוב, בלי הגזמה)
כלים בכיור, כביסה לא מקופלת, בלאגן של משחקים
הכל בסדר, זה בית וחיים בו
או שרק בשכל אבל בפועל הבלאגן מעצבן?
אני קוראת אותך ומסכימה אבל בפועל מתחרפנת
ברור שיותר נעים כשהבית מסודר, אבל לא מספיק בשביל להקים אותי מהספה😅
בשעות הערב או הבוקר משתדלת שהבית יראה סביר- הדחת כלים, פינוי השיש, לפני שהולכים לישון לאסוף משחקים וספרים...
אבל הבית שלי ממש לא נראה מבריק ונוצץ, הזמן היחיד שהוא נראה מבריק זה בערב שבת, בשאר הזמן הוא נראה כמו בית שיש בו משפחה עם ילדים במגוון גילאים והאמא עסוקה בהרבה משימות בבית ובחוץ והן לא רק לתקתק את הבית.
אני ממש לגמרי בסדר עם זה, אבל באופי שלי אני לא מסודרת במיוחד ומעדיפה לבלות את שעות אחר הצהריים בקריאת סיפור, יצירה או משחק ולא בלסדר או לנקות
לא להשוות אף פעם זה סתם מפחית מהערך!
יתכן שהילדים הרבה מול המסך ופחות ממש במשחקים
ילדים מאד רגועים וממושמעים לסדר וניקיון ועוד...
זה בדם שלהן, אין אפשרות לקום מהשולחן בלי לפנות ולשטוף את הכלים..
גם אצל חמותי זה ככה, אין מציאות של כלים בכיור.
לא לכולם זה קשה להחזיק ככה את הבית, זה בא להם באופן טבעי, הילדים רגילים לבית מאורגן, לאכול מסודר וליד השולחן וזה גם גלגל שמזין את עצמו.
ומתרגלים שמפנים ומטאטאים את הרצפה - זה בהחלט יכול לקרות
בעיניי זה שינוי הרגלים
לא שאני שם לגמרי, כן? בתקופה האחרונה בכלל לא לצערי, אבל זה אפשרי.
לגבי האיך - כשהילדים סיימו לאכול צהריים,מה את עושה? לאיזה משו אחר את מתפנה?
ואז רגע אחד לנסות לנשום בכל זאת אני אחרי יום עבודה ונסיעות וגם אני בן אדם אס אם יהיה לי רגע אחד של ידיים פנויות וילדים לא בוכים או רבים אני כנראה אברח לחדר לנשום רגע של שקט.
או שאהיה עם הילדים בספה
זה לא שאף פעם לא אסדר ..פשוט אתזמן את זה למתי שנח לי ולא ככלל שחייב לקרות בזמן ספציפי
ולכן גם אצלי סביר שתמצאי בלכן קבוע
בערב מסדרת כמה שיכולה ואס נופלת לספה..יחד עם התינוק על הידיים
הרי לך התשובה איך את כך ואחרות אחרת
קצב החיים שלך שונה
אולי האמהות האחרות עובדות פחות? אולי הילדים יותר מווסתים? אולי הן לא רעבות ומניקות אחרי שהילדים אכלו? אולי השקט שלהן זה לסדר?
אגב, גמני אוהבת לסדר בערב. מתוך הרגל כי אני עובדת ומעדיפה שהילדים יישנו מוקדם ויהיה לי יותר שקט לסדר כי קשה לי לעצור את עצמי לכל התייחסות שלהם ולהמשיך אז רוב אחהצ פה סביר אבל לא מתוקתק. אני מחכה שיגדלו ובינתיים עובדת קשה על דילול חפצים בימים האחרונים כדי שיהיה פחות בלאגן
אפשר כך ואפשר אולי אחרת. כל אחת והקצב שלה ♥️
כמעט תמיד הבית מסודר ונקי (לא הכל אבל המראה הכללי)
אבל אין לנו ילדים קטנים
וגם כשהיה קטן
היה אחד
לא כמה
אנחנו פנויים לסדר ולנקות באופן שוטף
ביום רגיל
וביום שסידרתי....
גם אחרי שאני מסדרת הבית לא מתוקתק
ובוודאי אם לא סידרנו....
אצלי גם בדיוק כמוך
רק סוף יום ( או יום למחרת) עושה סדר
לא מסוגלת להיות סביב זה כל היום
תמיד הכניסה לבית תיהיה נקייה ומזמינה.
שריטה מבית אמא…
זמן הבלגן הוא בדרך כלל בארוחת ערב עד אחרי ההשכבות (כשעה)
שאז אני מיד אחרי האוכל מארגנת את הילדים לשינה והאזור של האוכל נשאר מלוכלך עד שאתפנה לנקות.
כך שאם מישהו יכנס אלי אחר הצהריים בהחלט יראה בית נקי.
תמיד יש חפצים בכל מקום: תיקים של הילדים, סוודרים, יצירות שהביאו מהגן.
הכביסה תמיד איפשהו בדרך לארון: בסלסילה, במכונה, מחכה לתליה, מחכה לקיפול.
תמיד יש כלים בכיור ואם שטפנו איך שסיימנו גילינו שיש צלחת על השולחן שלא נשטפה או שיש כוס קפה מלוכלכת.
ואנחנו כל הזמן כל הזמן מנקים ומסדרים מנקים ומסדרים.
אבל הכל בנחת ובכייף וברוגע.
לא דחוף לי בית מצוחצח, כן דחוף לי בית רגוע ושלו (ומסודר בגבולות ההגיון כי זה עושה לי רוגע בראש).
בואי אלינו, יש בלאגן בשפע
עד שהילדים הולכים לישון בטח.. אבל גם אחרי לא מתוקתק
והיו גם תקופות שהיה ממש מבולגן באופן קבוע...
בכל מקרה לדעתי הכי חשוב זה להשתדל לא להשוות לאחרים, לחשוב מה משמעותי בשבילך ועל זה להתאמץ ולהשקיע..
ופשוט חונכנו לזה. אוכלים וישר לכיור, מסיימים ארוחה שוטפים כלים. אמא ששוטפת את הבית כל יום וכו..
ולדעתי זה גם הרבה תחזוק בשגרה ופחות הגעה למקרי קצה.
להגיד שזה הדבר המושלם, 🤷♀️
בסוף היה כיף לחיות בבית מבריק ושכיף להיכנס אליו, אבל זה בא על חשבון דברים אחרים (שנים לא היה גואש או פלסטלינה בבית, רק בחצר בהשגחת אבא😅)..
וכיום גם אני לא מסוגלת שהבית שלי לא נקי, גם אם זה אומר לנקות תנור עם מסיר שומנים בהריון וכן הלאה.. (למה? סתם כי לטעמי הוא לא מספיק נקי 😒).
שורה תחתונה לכל דבר יש פלוסים ומינוסים ובעיניי הכי חשוב לילדים זה לגדול בבית בריא ושמח😄
בהריון
תקראי על זה קצת וזה יתן לך כוח להימנע..
בעיקרון ממש לא מומלץ מסיר שומנים הוא חזק מאודדד
ואקונומיקה גם לא מומלץ..
ב. אפשר להשיג כמעט כל דבר אם מוכנים לשלם תמורתו. תחשבי אם המחיר שווה לך.
ג. תמיד כדאי לבדוק לאן את רוצה להגיע ומה יכול לעבוד בשבילך בדרך לשם.
יש בתים כאלה
נדירים עד מאוד
היא אמרה לי לי זה מאוד נעים לראות בלגן אצל אחרים
נותן תחושה טובה שלא רק אצלנו ככה😅
ביקורים ברגעים אמיתיים בחיים.
אמר שתמיד אנשים רואים בתים של אחרים כשמושלם שם, ואז אוכלים את הלב
ואצל רובינו בפועל הבית לא נראה כל היום מושלם
אני רואה שצדק...
רקאניאחרונהאני יכולה להצטרף לצוות
אם תגיעי אלינו ביום ראשון אחה"צ, סביר להניח שתראי בית מסודר, פשוט כי הוא עדיין מסודר ממוצש. לעומת זאת, אם תגיעי אלינו בחמישי- הכי בלאגן שיש..
חוץ מזה, בעלי ורני עובדים משרה מלאה מחוץ לבית, והבנות שלנו במסגרות עד 16:00, אז כמה כסר בלאגן יכול להיות אם לא נמצאים בבית?
היתה לי היום אורחת לא צפויה באחת וחצי.
ש-י-א הבאלגן של החיים. כל הבאלגן של כל השבוע + בישולים לשבת + קניות שטרם נפרקו על הרצפה (ובשביל להוסיף- גם שני ילדים בוכים ועצבניים).
ואז נשמתי עמוק, ואמרתי לעצמי-
כל הכבוד לי. אני עושה לה שירות חשוב שהיא תרגיש טוב עם עצמה.
מקווה רק שתעיז לבוא שוב אחרי מה שהיה כאן.
כן מלחמה לא מלחמה
לא עומדת בלחץ הזה
אז לדעתי מותר לא לבוא פעם אחת כשזה המצב.
לשקם בינתיים.
בעזרת השם תהיו יותר בטוב וכשיהיה לכם יותר יציבות הוא יוכל להמשיך אם תרצו.
לא כל מחיר שווה את זה. יש מחירים בלתי אפשריים.
בכל מקרה חיבוק אהובה על כל בחירה שתעשי... גם אני בדיוק באותה התלבטות משקמת את השברים המטורפים של כל הסבבים האלה והמחירים הם מטורפים ממש
