יש פוליטיקאים (גם לא ישראלים) שאין להם אנגלית טובה אבל הם יודעים לומר את המילים הנכונות. ודווקא מתוך האנגלית הרצוצה שלהם הם יודעים להעביר את המסר העיקרי. לא חייב לדעת אנגלית כדי להיות פוליטיקאי טוב.

וכן יש כאלה גרועים שגם אם האנגלית שלהם הייתה טובה, היו עושים עבודה גרועה.

שצריך אנגלית בשביל להיות פוליטיקאי,

ושידיעת אנגלית לבדה מספיקה בשביל להתראיין.

"קודם כל, אם האנגלית לא מצוינת, אתה כבר מתחיל גרוע. גם כי לא תבין טוב את המראיין, גם כי לא תוכל להביע את כל מה שאתה רוצה להגיד, וגם כי הטעויות שלך אוטומטית יגרמו לאנשים לזלזל בך ובתשובות שלך."

אני לא מסכים, כי יש פוליטיקאים (זרים בעיקר) עם אנגלית גרועה שעושים את העבודה עם מעט האנגלית שיש להם ומכבדים אותם וייתכן שדווקא בגלל אנגליתם הרצוצה אבל כוונתם הרצויה

פוליטיקאי ממדינת עולם שלישי,

אולי זה נסלח אם האנגלית שלו שבורה. גזענות של ציפיות נמוכות וכו'.

אבל פוליטקאי ממדינה מתקדמת, יש האומרים סטארטאפ ניישן, שלא יודע אנגלית - שיתראיין לתקשורת המקומית.

גם מנשיא גרמניה לא הייתי מצפה לאנגלית מדהימה מצדי שיתרגמו אותו

כל השאר זה בונוס.

בבחירות בהן אולמרט ניצח, נתניהו קיבל 12 מנדטים בלבד.

זה קרה בעיקר בגלל שהציבור מאוד מאוד אהב את אריק שרון באותם הימים, ומאוד לא אהב את נתניהו שהיה שר אוצר מעולה (הציבור אוהב שרי אוצר גרועים, כאלה שמחלקים מתנות היום על חשבון העתיד של הילדים והנכדים שלנו. כשיש שר אוצר מעולה ששומר על קופת האוצר, הציבור מתנקם בו בקלפי).

למרות שהוא ידע מראש שהוא יפסיד, זה לא מנע ממנו להתמודד ואף להישאר בראשות הליכוד עד לבחירות הבאות בהן ניצח.

ליכודניקים, שהיו משוכנעים שהם מצביעים לשרון הנערץ, שלא רק שהשמאלנים עשו לו עוול ב82, עכשיו גם מאשימים אותו בכל מיני האשמות.

כשניסינו לשכנע אנשים, ששרון לא רלוונטי בבחירות ושאפילו אם הוא יתעורר (מה שלא היה צפוי רפואית...), כיון שהרשימות הוגשו בלעדיו הוא לא יהיה - הם לא האמינו לנו.

(אגב, בדיוק כמו ששנה וחצי קודם, אנשים שאוהבים את ארץ ישראל וההתיישבות, תמכו בהתנתקות כי "שרון יודע יותר טוב מכם").

מצד שני, לקדימה הצביעו הרבה אנשי שמאל, שהבינו ובצדק (לולי מלחמת לבנון השניה ועליית החמאס בעזה זה אכן מה שהיה צפוי), שהליכודניקים יעשו להם את העבודה שהם לא הצליחו, של התנתקות גם ביו"ש.

הליכוד באותן בחירות חטף מפלה, לא בגלל שלא אהבו את שר האוצר, אלא בגלל שאלו שהמסגרת היתה חשובה להם מהתוכן - הלכו עם שרון/אולמרט/הנגבי/אלקין/להמשיך? לקדימה ואלו שהתוכן חשוב להם מהמסגרת, לא הצביעו למפלגה שרק חודשים ספורים קודם החריבה עשרים וחמישה ישובים פורחים ומסרה את השטח לחמאס...

נתניהו כיו"ר אופוזיציה בקדנציה הזאת, הצליח למצב את עצמו כ'מנהיג הליכוד' (מה שלא הצליח בקדנציה הראשונה כששרון, דוד לוי, בני בגין ושאר הנסיכים מזנבים בו), תואר שברגע שזוכים בו - הרקע הפאשיסטי של התנועה הרוויזיוניסטית-חירות-הליכוד, בעיני ציבור גדול 'הדוצ'ה תמיד צודק'...

סקר פילבר בערוץ 14 מצא שהמותג נתניהו שווה 26 מנדטים, בעוד המותג ליכוד שווה 8 מנדטים בלבד (השלם קטן יותר מסך חלקיו).

אם במשפחת נתניהו תתגבש החלטה מתבקשת לפרוש בשיא כוחו, הליכוד יסיים עם מספר מנדטים כמו יהדות התורה- במקרה הטוב, כאשר כל השאר יתפזרו בין בנט וליברמן עד אימן עודה.

סמוטריץ' ובן גביר ירויחו מהשלל, אולי עוד מנדט אחד כל אחד, לפני שיעלמו בתהום הנשיה הפוליטי והשרלטני.

בנסיבות האמורות תמהני הן על החברים של נתניהו במפלגתו, והן על שותפיו בקואליציה, שבמקרה הטוב נותנים לו להתמודד לבדו עם המשבר הקואליציוני האחרון, ובמקרה הפחות טוב מוסיפים שמן למדורה, ומשרתים את קפלן.

איכה אוכל לשאת לבדי אמר איש האלוקים, ונתניהו- מבן בנו ונכדו של קל וחומר.

אבל כן ידע שהניצחון שלו זה רק עניין של זמן. אז כבר באטתן בחירות (שהוא למעשה הפסיד, כי ליבני קיבלה יותר ממנו), הוא תכלס הצליח להקים את הקואליציה.

פוליטיקאים בצדק לא אוהבים להמליך מפלגות חדשות ומוזרות חסרות סיכוי, ולכן היה מאוד סביר שקדימה תקרוס מתישהו.

בקיצור ביבי צדק אז בהערכות, אבל להגיד שהוא קטף את השלטון כאילו זה היה ממש קל ומידי, זה לא נכון

הוא וגם לבני רצו להיות ראשי ממשלה, להיות ראש המפלגה הגדולה זה רק נייס טו האב.

זה כמו שתגיד שטראמפ הפסיד להילרי קלינטון כי היא קיבלה יותר קולות ממנו בבחירות.

יופי, היא קיבלה יותר קולות, עובדה מעניינת לחובבי טריוויה. אבל אף אחד מהם לא התמודד בשביל להיות זה שיש לו יותר קולות, אלא בשביל להיבחר לנשיאות.

מהסיבה הפשוטה שאין להם עם מי לסגור, אף אחד לא יודע היום מי יעמוד בראש המרכז שמאל.

הם גם לא עזבו עדיין את נתניהו, הם רק מעלים את רף האיומים. יש להם עכשיו שלושה חודשים להגיע להסכמות עם נתניהו עד שהכנסת יכולה להתפזר.

תמורת העברת חוק הגיוס.

יעמוד בראש השמאל מי שיעמוד, כולל אחמד טיבי.

אני רק אומר שכרגע שום דבר לא סגור, והרבה דברים יכולים להשתנות בפגרה

לקנות לו מראה דחוף. הם בסה"כ חוזרים על השיטות שלו:

*בהתחלה נמנעים מהצבעות עם הקואליציה

*בהמשך מתפטרים התפטרות חסרת משמעות כביכול בשם העקרון, שלא מועילה לעם ישראל כלום

*בסוף יחזרו תמורת איזה הישג קוסמטי שהיה מגיע איתו/איתם או בלעדיו/בלעדיהם.

מעניין, ימים יגידו.

לשותפות ארוכת השנים של נתניהו עם החרדים, היו מחירים חברתיים וערכיים משמעותיים מבחינתו.

אם הטור הזה צודק:

המתקפה באיראן מלמדת מי ההיסטוריון המשפיע ביותר במאה האחרונה

יתכן שנתניהו של אחרי השמדת הכור האירני, כבר לא באמת מוכן לשלם לחרדים כל מחיר לא בגיוס ולא בסוגיות הכלכליות שבשביל לרצות אותם, עזב לחלוטין את גישתו כתלמיד של מרגארט תאצ'ר.

נתניהו אמור היה לפרוש בשיא כוחו לאחר השמדת הכורים האירניים, אבל כמו כל מהמר סדרתי הוא לא מרפה, ולא בלתי אפשרי שבמקום הישג נוסף תבוא נפילה כואבת.

שר ההיסטוריה האכזר יזכור לו את נפילתו, ולא שום כלום מהמסכת המרשימה שלו.

אחרי כל זאת, יורשה גם לי להמר בפעם המי יודע כמה שנתניהו נחוש לתחזק את הקואליציה שלו עד למועד הבחירות החוקי, ולא להתמודד שוב לקדנציה נוספת.

בנתיים להבנתי אינו מהמר כפייתי, אלא באמצע המשימה של ריסוק ציר הרשע וביסוס מדינת ישראל.

מצד שני, רוב מצביעיו, פוטנציאל של בין חמישה לעשרה מנדטים נוספים, הם עם סנתימנט ליכודניקי בבסיס. בבחירות הקודמות הוא מכר להם שהם מצביעים בשני פתקים 'נתניהו צריך אריה חזק'. גם אם הם מעריכים את לימוד התורה - הם ובני משפחתם משרתים בצבא. הם לא יסלחו לדרעי, לא אם הוא יהיה זה שיפיל את נתניהו ולא אם הוא יהיה זה שיגרום להפסקת המלחמה.

אם ידרוש לעצמו את ראשות ועדת החוץ והבטחון כדי לקדם את חוק הגיוס.

אני יודע שדרוקר יצעק ואברמוביץ ישתולל, וגם למיארה יהיה מה לומר, אבל תכל'ס, דרעי שיושב על דרך השגרה בקבינטים הרגישים ביותר, מנוסה הרבה יותר מהאופורטוניסט אדלשטיין. 

אף חוק גיוס לא יהיה כזה שמי שמחשיב את עצמו חרדי יכול לתמוך בו, ק"ו לא להוביל אותו.

כל המו"מ זה על חוק כזה ש'הגויים של שבת' מהליכוד יעבירו והחרדים ימחו מן השפה ולחוץ, אבל יוכלו להחליק את זה. ככה היה גם בסבבים הקודמים.

אם החרדים היו רוצים להוביל, אם הם היו מחליטים סוף סוף שכמו שהם לוקחים ביטוח לאומי ותקציבים למוסדות החינוך - הם חלק מהסיפור הלאומי כאן, הם היו יכולים בתחילת המלחמה להוביל מהלך של גיוס אלפים שאינם מהשוקדים על תלמודם יומם ולילה, תוך הבטחת השארותם במסגרות חרדיות, כשעשרים ח"כים עם העיניים על זה.

בתמורה הם היו מקבלים הרגעה בגזרת הבחורים שבאמת שוקדים על תלמודם לשנים רבות מאוד - הבעיה שהם לא רוצים.

הבעיה שהתברר סופית, שבניגוד לישיבות הציוניות, שבהן 'הסוגיא' היא באמת דחיית גיוס לצורך התגדלות בתורה מתוך אחריות על עם ישראל - בציבור החרדי הסוגיא היא התחמקות מגיוס ולימוד התורה הוא סתם הקרדום לחפור בו תירוצים.

החרדים העלו בפני שרון דרישות קואליציוניות לפני שנת שמיטה, ובתגובה הוא הציע להם את משרד החקלאות...

אלא שאחר שהתיעצו עם עצמם הם ויתרו גם על המשרד וגם על הדרישות.

לענייננו:

ככל שאתה צודק בהערכות שלך שמדובר במאבקים טקטיים, הצע להם את הועדה היוקרתית והמתן לתוצאות  

אגב, בדיוק כמו שהדבר האחרון שהוא באמת רצה, זה את משרד האוצר. ממש לא חסר לסציא-פופוליסט כמוהו, להיות זה שאומר למישהו שאין תקציב. ככה גם הדבר האחרון שהוא רוצה, זה להיות חתום על זה שמישהו צריך להתגייס.

אגב, גם המשמעויות האחרות של וועדת חו"ב, הן הדבר האחרון שהוא רוצה. כמשקיף בקבינט יש לו כח. אבל שבאמת יהיו לו עמדות בנושאים הללו? עובדה שלכל שרי מפלגתו יותר בער לאכול דג מרוקאי בבית, מלהשתתף בישיבת ממשלה קריטית ביותר שדנה במשמעויות, בהשלכות ובהקשרים הרחבים של עיסקת נסיגה ושחרור מחבלים.

אף אחת מהשותפות הקואליציוניות לא אמורות להיות הגוי של שבת של דרעי.

התמיכה הקואליציונית היא כעין שב ואל תעשה, לא בדיוק, כי בסופו של יום הן מצביעות בפועל בעד החוק.

ועדיין ההתנהלות של אדלשטיין ראויה לכל גנאי. 

בכל זאת הגיע הזמן שהציבור החרדי ייקח אחריות ויגיד מה הוא כן מציע בהסתכלות לאומית כללית.

ממשלת ישראל ה- 37 קמה בין היתר על יסוד הסכם קואליציוני שבין יהדות התורה לליכוד.

סעיף 90 של ההסכם מחייב את הסדרת מעמד תורתו אמנותו במהלך 2023. איפה אנחנו ואיפה 2023.

ואם יאמרו האומרים שסעיף זה הפך ללא רלוונטי ברקע מלחמת שמחת תורה, אף אתה אמור להם שללא סעיף זה ההסכם הקואליציוני משורשו נשאר תלוי באויר, וחסר ערך ממשי.

זה כמו לחיות עם אשה ללא כתובה.

ועל כן, בצדק הם פרשו מהקואליציה.

האופורטוניסט אדלשטיין בהיותו נבחר ציבור מטעם הליכוד משחק באש. הוא צד מלא ובלתי נפרד, והסכמים צריך לכבד גם אם בקפלן ובערוץ 12 יכעסו מאוד.

איך שלא יהיה, הכנסת הצביעה בעד ההסכם כלשונו, וכמקשה אחת, ברוב של 64 ח"כים, וללא הסתייגות כלשהי של האופורטוניסט האמור.

לחלופין יתכבד הוא לזוז הצידה לפחות עד להשלמת החקיקה.

הכותרת שהצגת רלוונטית גם לנוסח שאדלשטיין הציע, הנוסח שהוא הציע *מסדיר את מעמד תורתו אומנותו*.

אגב, אני מבטיח לך שלאף אחת מהישיבות הגבוהות הציוניות, אין שום בעיה עם נוסח חוק שבסה"כ מוודא שמי שרשום בישיבה, באמת נמצא בה.

הסוד הגלוי, שפעם החרדים עוד ניסו לטשטש והיום הם אומרים בגלוי - זה שהסיפור אינו תורתו אומנותו. הסיפור הוא שהם לא רוצים שאף אחד יתגייס, גם מי שתורתו בכלל לא אומנותו.

אגב, בניגוד למה שמספרים לנו, זה ממש לא שבעים וחמש שנים כך, עד לפני כשלושים שנה, כולם היו חייבים בצו ראשון ומי שנפלט מישיבה/כולל בהחלט היה מתגייס למסלול כזה או אחר (למעט כמה נטורי קרתא, שלא היה אכפת להם להוציא פרופיל נפשי).

הסוד הגלוי, שלא כתוב בהסכם הקואליציוני, אבל כולם יודעים אותו - שעד פרוץ המלחמה, שלאף אחד חוץ מכמה טהרנים, לא באמת בער לגייס חרדים. השאלה האמתית שכל המערכת עסקה בה מעל ומתחת לשולחן היא איך *פוטרים* משירות כמה שיותר חרדים למרות שתורתם אינה אומנותם, כדי שיכנסו למערכת הכלכלית, בצורה שבג"ץ לא יפסול. אגב, העסקונה החרדית דווקא לא מתלהבת מהרעיונות הללו, כי להם עדיף שכמה שיותר אנשים יאלצו להיות רשומים בישיבות, לא יוכלו להתפרנס בכבוד וככה יהיו תלויים בעסקנים...

רק ש'במהלך שנת 2023' שציטטת, קרה משהו, משהו נוראי. וממילא התברר שצריך להתגייס לעזרת ד' בגיבורים. התברר שהדמיונות על 'צבא קטן וחכם', היו חלק מקונספציה עצומה שנגמרו המלחמות ומספיק קצת תחזוקה של המצב הביטחוני.

למנהיגות החרדית, הרבנית והעסקנית, היתה הזדמנות של פעם בשבעים שנה, לתקן את חטא המרגלים, לתקן את העיוורון שהשאיר מליונים לכבשנים באירופא ולהצטרף למהלך. יכלו להוביל בעצמם לגיוס של אלפים, בצורה מפוקחת, במסלולים צנועים וכשעשרים ח"כים עם העיניים על זה. אם באמת הציבור היה רואה גיוס של אלפים (ולא, תמונות של כמה עשרות יענקי דרעי בני ארבעים זה לא הסיפור...), הוא היה מצליח לבלוע, שהמעטים שבאמת תורתם אומנותם, שלומדים כפי כוחם ביום ובלילה, בחול ובשבת, בזמן ובבין הזמנים - לא מתגייסים כרגע.

בן גוריון בהיותו שר בטחון חבש מגבעת לראשו והגיע לבני ברק להציע לחזון איש שכל הבחורים החרדים ימשיכו באהלה של תורה, לכאורה בגלל הכבשנים של אירופה. פרקטית- הוא פשוט לא רצה אותם בצבא.

אומרים שלקח זמן עד שהחזון איש נעתר לבקשה לקיים את המפגש, וכך או כך אין חולק שהוא לא זימן לפגישה עם בן גוריון נציג נוכח מטעמו שירשום את הסיכומים שהושגו.

או במילים אחרות, בן גוריון יכל לצאת מהפגישה ולספר כל סיפור הזוי שבא לו.

אכן, עובדתית, באותם ימים היו כ- 400 בחורי ישיבות, אך מעולם לא נקבע מספר זה כתקרה וכמכסה, כטענת בני תשחורת שעוד לא נולדו באותם ימים.

בדידי הווה עובדא, שמעתי במו אוזני מפי קצין בשרות פעיל בדרגת תת אלוף, שמטבע הדברים לא אוכל לגלות את שמו, שהצבא פשוט לא רוצה אותם. הוא לא רצה אז, ולא רוצה היום, אלא שהמערכת הפוליטית לוחצת, והצבא בעל כורחו עונה אחריה אמן.

לצד זה יאמר שההנהגה החרדית מתנהגת באופן הכי מטומטם שיכול לעלות על הדעת, ובמקום להציע לקפלניסטים באשר הם להכין מקומות כליאה לעשרות אלפי חרדים לפני זימונם לשרות חובה הם מתבכיינים מול כל מיקרופון מזדמן. 

מן המפורסמות שחרדים לא רואים בשרות צבאי ערך ממשי בפני עצמו, וככאלה הם לא יתגייסו. נקודה.

בישיבת פונוביז' בימי הרב כהנמן, כפי ששמעתי כמה עדויות מהאנשים עצמם, בחורים שהחליטו שמספיק התגייסו וכשבחור בחופש הגיע עם המדים והנשק כולם חיבקו אותו. במבצע קדש נהרג בוגר פונוביז', יצאה מרחבת הישיבה הלוייה צבאית עם ארון ועליו דגל.

במקביל בן גוריון השקיע הון תועפות ומאמצים רבים - כדי שכל הציבור כולל החרדי יתגייס (החלוקה בין ציבור 'חרדי' ל'ציוני דתי' היתה הרבה פחות חדה). הוא נעתר לדרישות הרב גורן בכל ענייני כשרות ושמירת שבת.

איני יודע מי זה "הצבא" שאתה מדבר בשמו. כמובן יש גורמים בצבא שמאוד מודאגים מהדתה והם לא רוצים חרדים, אבל הצבא זה תלמידי האברכים, שבמקום ללמוד כבר עשו בממוצע שלוש מאות ימי מילואים בשנתיים האחרונות, הצבא זה גיסי שמשאיר שוב את אחותי לישון לילות לבד ולקפוץ מכל דפיקה. הצבא זה אח שלי, שלמרות שאמור כבר לקבל פטור ממשיך לעשות ימי מילואים. הצבא זה השכנים שלי, ששוב אבא עומד לא להיות כל החופש הגדול.

כל אלו מאוד רוצים חרדים בצבא, גם כי העול כבר בלתי אפשרי וגם כי בהחלט רוצים הרבה יותר קדושה וצניעות.

החרדים התגלו בקלונם ובעליבותם, בעובדה שהתרגשה על כולנו כזאת מלחמה והם אפילו לא שואלים את עצמם מה החלק שלהם בעניין.

לאור סיכומי הפסגה בבני ברק הונחה שמעון פרס לפגוש את יושב ראש ועדת הישיבות דאז, הרב משה דוד טננבוים, ולעדכן אותו כיצד תנתן דחית שרות לחרדים חומדי תורה.

המנגנון הזה עבד עד שבג"ץ החליט להפוך את הקערה על פיה, ומאז סוגיית הגיוס נמצאת בכותרות.

למגילה הארוכה שלך, אין אסמכתא לא בכתובים, ולא במשתמע.

תינתן *דחיית* שירות לחרדים *לומדי תורה* -

לא לחרדים שיושבים על הברזלים, לא לחרדים שעובדים בכל מיני דברים ולא לסתם חרדים.

גם אלו שיקבלו, יקבלו *דחיה*, ברגע שהם משנים סטטוס - הם אמורים להתגייס. כך גם היה שנים רבות. עד לפני עשרים וחמש שנה, לא רק אי אז, בחור שדוחה שירות שנתפס עובד (אפילו אם זה היה רק בבין הזמנים!), גוייס מידית לשלוש שנים. אני מכיר אישית כמה כאלו.

אבל כל זה לא משנה את המצב היום. כשהיו בארץ קצת יותר ממליון אזרחים, יכלו להכיל שארבע מאות מהם ידחו שירות (רובם התגייסו בהמשך!). כפי שציינתי, בן גוריון הניח שבעשור השני, כבר לא יהיו כאלו.

היום, ב"ה הציבור גדל פי יותר מעשר, אבל ב"ה הציבור החרדי גדל הרבה יותר, אי אפשר להכיל יותר שכל הנטל נופל על שאר הציבור.

על משקל אלה חמדה ליבי...

ולגופו של עניין מוסכם גם על הנהגת הציבור החרדי כי מי שלא לומד צריך להתגייס.

ויורשה להבהיר: מי שלא לומד צריך להיות מגוייס, ולאכוף עליו באמצעות המשטרה הצבאית.

אלא שהצבא פשוט לא רוצה אותם, ואפילו מתעב אותם אובססיבית.

הוא מקים את חטיבת החשמונאים כמו אותה חיה שאומרת כשרה אני... אבל כאמור, הוא לא רוצה אותם בשורותיו.

ומה עושה בעניין זה השר הנוסף במשרד הבטחון- מלכלך ומוסיף שמן למדורה, כדי לקושש אהדה תקשורתית.

לאחרונה הוא נרגע קצת, שמא נאמר חזר בתשובה אחר שהתאכזב מהתקשורת, אבל לא. בסדרי העדיפות שלו הקטטות עם בן גביר עלו למקום הראשון.

לו היתה בו יושרה בסיסית, הרי שמידי שבוע היה דורש דין וחשבון על מספר ההפעלות של המשטרה הצבאית.

שקר ראשון - לא מקובל על ההנהגה החרדית שאף אחד יגוייס. בפאשקעווילים שחתומים עליהם חברי כל המועצות, זה כתוב בפירוש. הפוליטיקאים מגמגמים.

אם היה מקובל עליהם שמי שלא לומד מתגייס, היינו רואים את הרבנים והפוליטיקאים הבכירים מדברים על זה בפירוש, כמו שהם יודעים לדבר על דברים אחרים. היינו רואים אותם בביקורים מתוקשרים בנצח יהודה, בשחר כחול, בח"ץ ובשאר היחידות שכבר שנים קיימות. היינו רואים אותם מגישים שאילתות לשר הביטחון על ההתחייבויות שהופרו. היינו רואים אותם מלווים את המתגייסים. שקר, נאדה, לא קיים.

שקר שני - "הצבא לא רוצה". לא יודע מי זה "הצבא" שאתה מדבר עליו, שיש לו זכות לרצות או לא לרצות. כמובן, יש אנשים בתוך הצבא, שלא רוצים לעבוד ולהגדיל ראש. הם גם לא נקפו אצבע כדי להחזיר למילואים אלפים שנפלטו סתם כי החטיבות נסגרו במסגרת הזיות הצבא קטן וחכם. אז הגיע וועדת חוץ וביטחון ודרשה מהם - והיום זה קורה.

מאות אלפי חיילי המילואים, שכבר כמעט שנתיים לא רואים בית - רוצים מאוד. אלפי הסדירים שכמעט לא נושמים - רוצים מאוד. אם יש במטכ"ל בטלנים, כדאי שההנהגה תחליף אותם.

שקר שלישי - האובססיה שלך לסמוטריץ' מעוורת אותך לחלוטין. מי שמלכלך על ציבור שלם של מוסרי נפשם זה גפני ושות'.

גם אם עוד חבדניקים היו באים להפגנות, זה לא היה משנה בכלום את תוכנית ההתנתקות.

מה שכן, אם פחות חבר'ה היו באים להפגנות ויותר היו מגיעים בשביל לעזור לאנשים לארוז (אני למשל עזרתי לחקלאי להעביר את הציוד שלו לשדה החדש שהוא קיבל) - אז אמנם זה לא היה עוצר את ההתנתקות אבל לפחות עושה אותה קצת פחות מרה עבור המפונים.

כותב המאמר אינו פסיכייאטר, כך שאינו מוסמך להביע עמדות בנושא שפיות. לגופם של דברים, הוא ממחזר את הטענות הרל"ביסטיות הישנות ולועס אותן תוך שטוען פיסקה אחרי פיסקה ש'לא שפוי' לעשות את מה שלא מתאים לדעותיו הפוליטיות.

נו, שויין...

הוא ווינט.

בין השיטין אכן ישנה בעיה בשדרת הפיקוד הקפלניסטית שלנו שמטעמים פוליטיים מובנים עוצרת קידום קצינים מוכשרים מהצד הימני של המפה פרט לבודדים שמקודמים גבוה יותר- למראית עין.

להיות מחוץ לגבולות המדינה.

ותרשה לי להפנות אליך שאלה פתוחה: למה אתה לא פה. האם ברחת בגלל צו מעצר שתלוי נגדך?

שואל בשביל ידיד מקפלן.

… של שמיר לטפל בטילים של סדאם חוסין.

אחרי האכזבה מבגין שהחזיר את סיני  והבוץ בלבנון חשבתי ששמיר

אולי ישנה כוון.

כנראה שצדקתי מאז אנחנו בירידה תמידית.

עלית הליכוד היא האסון של המדינה.

לפני כ- 4000 שנים עזבתי את מצרים בגלל אוזלת ידו של פרעה הרשע.

ומאז בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו, ויורשה לי להתלות בענין זה באמירה של המאור הגדול של השמאל האסוני: נפולת של נמושות

כמו שלא עוזבים אמא, לא עוזבים את ארצינו בגלל אכזבה מהתנהלות שלטונית כזו או אחרת.

מי שחלש, מי שלא מסוגל ונאלץ לרדת, שלפחות ישב וישתוק ולא ימס את לבב אחיו כלבבו.

"צבא אינו צריך לפעול בנושאים אזרחיים ולדאוג לאוכלוסיה". חחחה. 

ביהודה ושומרון יש מינהל אזרחי, והוא עובד טוב למרות חריקות פה ושם.

וגם בעזה זה יעבוד טוב תחת הגדרת שטח כבוש, עד לסילוק האוייב מעזה, וסיפוח מלא למדינת ישראל.

אבל "המומחה" אמר, אז מי אנחנו שנערער על חוכמתו.

כל עוד ששישים אחוז מתושבי הר ברכה (כדוגמא מייצגת לציבור בכללותו) מצביעים ליכוד, אנחנו מקבלים ליכוד עם כל החבילה, על הדבש (יש, בהחלט, אסור להיות כפויי טובה) ועל העוקץ (גם יש, אסור להיות בת יענה).

אם הרשימה המאוחדת של הימין הדתי באמת ולאומי באמת היתה מקבלת כעשרים מנדטים, שבאמת קיימים בציבור שאת רוחו הם לגווניהם מייצגים ואל הנציגים הללו הם באים בטענות (הייתי רוצה לבדוק כמה מכותבי המאמרים נגד סמוטריץ'/סטרוק/רוטמן במקור ראשון ובעלונים, באמת הצביעו להם ולא לליכוד/שקד/מחנה ממלכתי/ש"ס וכד') - היתה ממשלת ימין בראשות נתניהו אותו דבר, אבל המדיניות היתה הרבה יותר ימינה.

מסתבר מאוד שאם היה שר ביטחון, שלא תופס את תפקידו רק כיו"ר וועד העובדים של החבר'ה מהקליקה, הטבח היה נמנע, או לכה"פ התגובה היתה הרבה יותר מהירה והחלטית.

ואכלתי אותה.

כי האמנתי במנהיג שיידישקייט ואהבת הארץ על ראש שמחתו וקיבלתי מניפולטור ותחמן פוליטי.

המרחב הציבורי הפך לסדום ועמורה, ואנה אנו באים.

אודה ולא אבוש, לקראת הבחירות הבאות שיהיו מתי שהוא, מתגבשת אצלי מחשבה להשאר בבית .

אה, ולמרות שתקפת באובססיביות, לפני ואחרי, בלי אף מילה טובה, כל מערכת בחירות אתה טוען שהצבעת...