מה האופציות של הזירוז?
אמנם מוקדם מאוד,אבל כותבת כי מתחילה להבין שזה מה שהולכים להציע לי
יולדת לרוב בזירוזים בגלל משקלי עובר גדולים וראש גדול
רואה שזה הכיוון גם עכשיו ואני רק בשבוע 20
רוצה לעשות הכל כדי ללדת בלידה רגילה בעזרת ה'
אשמח לכל עצה 🙏
מה האופציות של הזירוז?
אמנם מוקדם מאוד,אבל כותבת כי מתחילה להבין שזה מה שהולכים להציע לי
יולדת לרוב בזירוזים בגלל משקלי עובר גדולים וראש גדול
רואה שזה הכיוון גם עכשיו ואני רק בשבוע 20
רוצה לעשות הכל כדי ללדת בלידה רגילה בעזרת ה'
אשמח לכל עצה 🙏
אולי במינון נמוך או בזירוזים לא אגרסיביים.
באופן אישי הייתי לוקחת רופא פרטי במצב כזה...
אבל אכן לא ממהרים לזרז
נותנים בדכ משהו עדין כמו בלון או פקיעת מים
אם לא עובד אז פיטוצין במינון נמוך
ועדיין הסיכון גבוה יותר מבלידה רגילה
שידע לקחת את השיקולים הנכונים...
היה לי דומה בהריון התאומים - גם בתאומים לא מזרזים בעיקרון, אבל הרופאה הפרטית שלי החליטה כן לקחת את הסיכון בצורה מחושבת (כשהייתה ירידת מים בלי צירים), וידעה מתי כבר אסור להסתכן יותר וישר לרוץ לניתוח.
כמובן שזה יחסית טבעי
אבל בדרכ זה עלול לגרום לצירים רציניים
לק"י
יש מקומות שנותנים פיטוצין במינון נמוך.
(אולי משהו השתנה בשנים האחרונות. שווה לשאול את הרופא)
לק"י
אבל כשהתחילה לידה. כבר הייתי עם צירים ופתיחה, פשוט כבר הגעתי ל41+4.
עשו בלון וסטריפינג אחריו, וזה הספיק ב"ה.
בתוך הבית חולים
הבעיה שאיפה שאני רוצה ללדת ,אין אפשרות לרופא פרטי 😓
דחוף לך ללדת דווקא שם?
מיילדת פרטית אפשר שם? (לא בטוח שזה יעזור עד הסוף, כי החלטות כאלה נתונות בידי הרופאים, אבל אולי היא תוכל לשכנע ולהשתדל...)
גם מהשיחטת עד כה עם רופאים שם,
אני רואה שכל רופא חושב אחרת
הייתה אחת שאמרה בנחרצות שלא. היא ידועה כדי פחדנית
מניחה שלהם יש את המידע וההבנה הכי מדוייקים בנושא.
אלא אם כן, את מטופלת אצל רופא בקופה שעןבד גם בבית חולים.
אמרו שאיתי ילכו לחומרה ההריון הזה
כי עברתי המון פעם אחרונה
אבל אני התעקשתי שכן , ב"ה הצלחתי בסוף.
תלכי לפי ההרגשה שלך זה קריטי פה.
כמובן שיש עוד זמן ויש עוד דברים שיכןלים להשפיע
ילדתי בשיבא והם ידועים כמי שדוחפים לקיסרי מהר
יש להם בבלינסון ים הפחדות תמיד זו הבעיה
חושדת מאוד ללכת לבתי חולים שציינת
וגם לקחת סיכון מפחיד אותי
אבל מצד שני ממש לא רוצה קיסרי
זה בתי חולים עם חדרי לידה מעולים צוות מקצועי ממש. יכולה לתת לך בשמחה בפרטי המלצות על רופאים משם אם זה הכיוון.
והאמת שגם לא יודעת מה הסיפור אצלך, אבל יש הריונות בסיכון גבוה עם לידה קלה מאוד בסופו של דבר. זה לא בהכרח קשור.
מאושפזת במשך תקופות ארוכות
ממליצה לך דווקא עליהם כי אני עצמי ילדתי שם לידה טבעית בזירוז מאפס תנאים אחרי קיסרי כשהאופציה היחידה לזירוז הייתה פיטוצין ובלי שהייתה לי לידה וגינלית לפני כן, וברוך ה' זה הצליח, למרות שריאלית באמת היה לזה סיכוי נמוך. במחלקת אשפוז שלהם על הפנים ויש שם לפעמים עומס בחדרי לידה, אבל המקצועיות שלהם לא הייתי חוששת בכלל.
מה שאת כותבת, כי מצד אחד הם ידועים עם שיעור קיסריים נמוך (למרות שיש שם לא מעט ניתוחים אלקטיביים)
ומצד שני שמעתי על ההרגשה הקיימת שהם דוחפים לקיסרי כדי להקל על העומס.
מסייגת שלא שמעתי את האמירות האלה ממיילדות או רופאים אלא מיולדות ומבנות עם היכרות צדדית יותר כמו סטודנטיות שעברו שם וכד.
קיצור, מעניין אותי כמה את "מבפנים" בשביל לאשש או להפריך שמועות...
הכל הכל ע"מ שלא יהיה ניתוח!!!
עשו לי זירוז איטי מאד ומאד מפוקח
עשו הכל בצורה הכי אחראית שיש.
לא יודעת מי את ומה תפקידך שם כי את מאנונימי
כל מי שאני מכירה מהאזור שלי יודעת ש"עבדו" שם קשה כדי שלא ינותחו
זה כבר מרגיע אותי
השאלה אם בילינסון יתנו 🫤
אישית במרכז הייתי בודקת במאיר.
לידה 1 עברה מעולה. התחלתי מפתיחה של 1וחצי-2 , סטריפינג , פיטוצין במינון נמוך שהעלו טיפונת כל פעם עד מינון מקסימלי שקבעו מראש ובהמשך פקיעת מים. הייתה לידה ארוכה אבל העןבר הרגיש טוב ב"ה. סהכ הייתי בחדר לידה 16 שעות. ניטור כל הזמן כמובן.
שנה אחכ בדיוק הגעתי שוב לחדר לידה לזירוז - גם פתיחה של 1 וחצי -2 , עשו סטריפינג ובהמשך פקיעת מים אבל היו האטות ממש במוניטור וסיימתי בניתוח שגילה אחכ קרע ברחם. אמרו שהצירים שלי היו ממש ממש חזקים מה שהוביל לקרע. שנייה לפני ניתוח הייתי פתיחה של 3 וחצי , בחדר ניתוח כבר הייתי פתיחה מלאה אבל בגלל ההאטות לא יכלו להמשיך רגיל
הייתי צריכה זירוז בגלל עוברים קטנים ולידה שקטה בעבר אז לא לוקחים סיכונים.
לא מצטערת לרגע שעשיתי זירוז ובסוף הגעתי לניתוח כי יודעת שאחכ הייתי יוצאת עם נקיפות מצפון למה לא ניסיתי רגיל. ככה ה' רצה וזהו. ב"ה החלמה הייתה די קלה יחסית לקיסרי הראשון שעברתי
שיהיה בקלות ובידיים מלאות
אבל אני חושבת שאם תסבירי לרופא שלך כמה שזה חשוב לך ולפחות לנסות הם לא יסרבו. זה מה שאני עשיתי, שאלו למה אני לא רוצה קיסרי הסברתי להם את החששות , הכל. הם הבינו ואחכ הסכימו וזרמו איתי. כמובן החתימו אותי על טופס הסכמה שאני מודעת לסיכונים.
אבל אני חושבת שצריך ללכת למקום ברמה מקצועית גבוהה כי אם חלילה יש סיכון שידעו לעלות על זה בזמן. כמו שאצלי היה, מקום אחר היה ממשיך אולי בלידה רגילה ואני עלולה לאבד את הרחם ואת התינוקת ואולי גם את החיים שלי. הם עלו על הקרע בזמן וטסנו לניתוח בהרדמה מלאה. בעניי המקצועיות לא פחות חשוב מזה שמסכימים לזרום איתך
ואני תוהה איך אני עושה את זה במסגרת הריון בסיכון בילינסון
אין לי מושג איזה רופא מעודד יותר לידה רגילה,כל פעם אני פוגשת רופא אחר
אני שם בגלל המקצועיות בגדול
איך עושים את זה? לומר להם שיכתבו בדפי סיכוםם?
בסוף מי שמחליט על הלידה במסגרת אם עובר,זה הרופא שיהיה באותו יום
בלידה לפני האחרונה הגעתי לביקורת והרופאה נלחצה נורא מגודל הראש וטענה שיתכן כתפיים גם כן מאוד רחבות למרות שהמשקל היה רק 3.500 שברור שזה ענק לשבוע 37,אך הכי הדאיג אותה גודל הראש. אכן יצא תינוק עםראש ענק בזירוז יום אחרי
אז מצד אחד הם לחוצים,מצד שני וואלה יש להם מלא ידע ומקצועיות
אולי אני כן צריכה ללכת לפרטי. השאלה למי?
אולי כן שווה להתייעץ עם רופא פרטי, במסגרת ייעוץ בלבד. תבדקי טוב למי את הולכת שלא תגידי אחכ אם הייתי הולכת אליו אז...
אני כן הלכתי לפרטי לייעןץ ולא המליצו על לידה רגילה בגלל ההסטוריה שלי אבל תחושת הלב שלי אמרה אחרת , נתעקשתי על כך וב"ה היה סיעתא דישמיא גדולה, בלידה הבאה כבר לא הצלחתי יגם זה בסדר, כי ניסיתי והכי חשוב זה אמא בריאה ותינוק בריא
לא יודעת מי מומלץ שם ולמי ללכת בפרטי
קיבלתי פה בפורום כמה שמות
אבל לא סגורה מה זה יעזור לי
אני קיבלתי פה המלצה חזקה ממש על רופא מסויים , באמת הגעתי אליו והוא זילזל ככ בהסטוריה שלי ובכל מה שעברתי , יצאתי משם בוכיה. 0 אנושיות ו 0 מקצועיות -לדעתי. כמובן שעזבתי מיד.
זה לא אומר שהוא לא טוב, פשוט לי הוא לא התאים. נקודה
כן כדאי לקחת המלצות אבל לא לבנות על זה ככ. אני טופלתי בשיבא אצל רופא שהמטופלות לא אהבו אותו שם במרפאה אבל לי הוא היה מעולה ++++ , רגיש, סבלני, מקצועי ברמות. לכן זה מאוד אינדווידואלי עד שלא תנסי לא תדעי.
וכן, לעבור מרופא לרופא עד שתמצאי את האחד שמתאים בשבילך
אמשיך לגשש
מקווה שיש זמן
מישהי שכבר ליוותה לידות אחרי קיסרי
שהיא גם תוכל לתת לך תמיכה פיזית משמעותית
שגם תלמד אותך לעבוד נכון עם הצירים
וגם שתוכלי לדבר איתה מראש ולסכם מה חשוב לך והיא "תעמוד על זה" מול הרופאים.
סיפור יחסית טרי שלי-
בלידה האחרונה הגעתי לבי"ח והיתה רופאה סופר לחוצה שאמרה לי בנחרצות שיש לי תינוק גדול ובגלל שעברתי בעבר 2 קיסרי חד משמעית ללכת לקיסרי אם אני רוצה בהמשך עוד ילדים (3.600. לא ענק. אבל הכי גדןל שלי עד היום)
יאבלה. זה היה משפט מלחיץ. אם לא הייתי עם דולה, מרוב פחד הייתי חותמת לקיסרי.
אבל הדולה שלי שהיא סופר מקצועית ואחראית לחשה לי- שהיא רואה שזו רופאה חדשה ולכן היא מפחדת, ושאני אוציא את זה מהאוזן השנייה.. הכל בסדר.
והיתה לידה מדהימה, מעולה..
אגב, זירוזים שעשו לי עד היום-
סטריפינג
פיטוצין במינון מסוים
פקיעת מים
אין אותי יותר פשוט אין. בעלי עובד כל יום כל היום אני עם הילדים שבתוכם תינוקת בת שלושה שבועות. אין לנו עזרה הילדים חרדתיים עוד מעם כלביא, והמלחמה הזאת רק נציפה הכל עטד יותר. אין אפשרות כמעט לצאת בטח לא בשעות שאני לבד איתם יש פה הרבה אזעקות יחסית והם לא ממושמעים. וכשבעלי מסיים לעבוד הוא עייף כבר. לפני שתגידו אז אין פה בייביסטריות הם הפכו לזומבים של מסך, עצבניים ורבים כל היום. המצב הזה רק מציף למה כמה דחוף חלקם צאריכים טיפול וזה חייב לחכות כמה חודשים מכל מיני סיבות.
אם כל זה לא מספיק חמותי כל יום שולחת לי הודעות אם הכל בסדר ואיך אני מרגישה. זה נחמד מצידה אבל אין לי פניות לענות פעמיים שלוש ביום למישהי שהקשר שלנו מנומס וקר פשוט בגלל חוסר כימיה מוחלט.
אני שבורה בנפש אני לא יכולה יותר לשמוע את הילדים שלי. אמרתי לבעלי שאני הולכת. אני לא יכולה להישאר כבר. הדבר היחיד שאני רטצה זה להיכנס לחדר מלא כלים ולשבור את כולם
עוד לא בת 60.
אני יכולה להבין אותה בגלל פסח וכו.
סתם נפגעתי קלות
אבל לא מצליחה
לא מצליחה!!!
מנסה להיכנס לראש של אותן אמהות שבאמת מעודדות פתיחה של המסגרות
ועוד מדברות שצורה כל-כך לא נעימה לקרוא!
עכשיו באמת,
אני חיונית,
בעלי במילואים,
הילדים (6) אצל הסבתא הזאת והסבתא הזאת
והגדולה אצל אחותי
אתם כבר מבינות את הלופ!
לא מסוגלות לחשוב על פתיחת מסגרות.
ויש כאלה שאני מכירה זה שיח חזק אצלנו
שמדברות "שיפתחו כבר את המסגרות אין לי כוח אליהם"
"מי ישמע אין פה אזעקות בכלל"
היה באמת כמה בודדים
אבל עדיין! עדיין!
ואוווו
קשה לי השיח הזה
וסליחה אם אני נשמעת ביקורתית
אבל שמתי לב שבדור שלנו ממש אין כח לגדל את הילדים
או שאני טועה? הפעם השאלה ברצינות… ולא ממקום של ביקורת
אולי למישהי יהיה משהו לרשום לי שיפקס אותי.
למה כולנו מותשות מהילדים שלנו?
הרי היו מלחמות, וגם הסבתות שלנו גידלו כמות יפה של ילדים
וסבתא שלי מספרת לי שלא התלוננו על כלום אף פעם
מה שונה הפעם? למה זה קורה לנו? איפה זה התפספס?
יש מלחמה. מלחמה. למה כל מה שמעניין אותנו זה מסגרות????
אבל די חזק.
אז יכול להיות שזה חיובי, אבל לא בטוח.
הבקרה ואז חלש יותר.
מזה?
ולפעמים היה מחזור
יום יום ביוץ ויצא שלילי חוץ מלפני 6 שבועות וחוץ מהשבוע.
מחזור אמור להגיע אחרי בערך שבןעים ואז היה שלילי אצלי בבדיקת ביוץ
2. במקרה קניתי בדיקה של savvytest - משהו כזה היה השם - והיא דרשה דברים שהיו חדשים לי, בשביל רמת הדיוק. נניח לא לשתות שעתיים צפני הבדיקה, לא לעשות פיפי 4 שעות לפני... 47 שח לשבע בדיקות אז לא זול, אבל שווה לשקול.
קצרה,
רחוקה מהבית שלכם והדירה פשוט ****ריקה****?
אין שם מקרר וגם לא מזרון.
אין לנו משפחה שם.
היתרון היחיד הוא שיש שם ממ"ק ונוכל ללכת לשם במקרה של אזעקה.
מצד אחד אין לי כבר כוח, פשוט לא יכולה יותר עם המצב הזה אבל תוהה אם לעבור לשם יעזור לי.
לא נוכל לבשל או לשמור במקרר, אין משחקים וכו וכמה כבר אפשר להביא ברכב שגם ככה יהיה עמוס במזרונים ואוכל.
משתגעת מרוב התלבטות.........
נמאס לי מהמצב הזה
אחר
יש המון דירות שאנשים מסבלטים בכל מיני אזורים בארץ. עם ממדים, מרוהטות וכו'
חבל ללכת על האופציה הראשונה
עוד שעה חיפוש באינטרנט היא תוכל למצוא אופציה יותר נוחה. לא חבל..?
אנונימית בהו"ללא מוצאת כבר מעל שבוע.
המקומות היחידים שמצאתי זה כל מיני דירות יוקרה ב-15,000 שח לשבוע
כבר ראיתי כמה אופציות אבל אין לי פייסבוק לבקש בשבילך מספר
תחפשי משו אחר
יש קבוצות פייסבוק של סאבלטים הן פתוחות גם למי שאין לו פייסבוק
חפשי לפי איזור ובטוחה שתמצאי משו טוב יותר
עדיך לרדת למקלט בכל פעם
לא נשמע לי פתרון יעיל
הייתי עושה את זה רק בדירה עם ממד שאפשר להשכיב את הילדים שם ולא להצטרך להזיז אותם בכלל.
זה בלי סוף בלתמים.
עדיף דירה בבניין עם מקלט (בקומה סבירה)
במקום יחסית שקט בארץ.
לרדת למקלט פעם ביממה זה יותר סביר מלהיכנס לדירה ריקה ולהתחיל להתארגן על ציוד.
שיקול בעד, אם זה כולל גם את פסח, אם אתם נערכים ואורזים ציוד כמו שצריך
ודואגים למקרר זמני וארונות/ מדפים זמניים.
וזה חוסך לכם לנקות את הבית אז אולי יש בזה תועלת.
אלא אם אתם גרים באזור מאוד מופגז ואין לכם שום פתרון אחר.
נשמע לי טירוף
בת 2.8 וכל הרדמה איתה זה שעות.
היא עייפה, אבל שונאת לישון. היא בורחת, מתחבאת, קופצת, רוקדת, שרה, משתוללת. עד שלא תופסים אותה פיזית ומחזיקים אותה במיטה (בעדינות) היא לא מפסיקה לזוז, אבל אז היא מתחילה לבכות ולצרוח. אם עוזבים אותה היא מנסה להעיר את אחים שלה, לגנוב להם את השמיכות. וכשהיא מבינה שאין ברירה וצריך לישון חוזרת לבכות. שכן נהיה איתה, שלא נהיה איתה, שהיא רוצה שמיכה אחרת, שהיא רוצה את השמיכה הקודמת, שהיא רוצה דוקא את אבא, שהיא רוצה דוקא את אמא, או סתם לבכות באופן כללי, אבל בכי של צרחות.
זה החריף עכשיו במלחמה אבל זה תמיד היה ככה.
ההרדמה איתה לוקחת שעות על גבי שעות, אנחנו מסיימים כל ערב מותשים לגמרי.
מבחינת שנצ בכללי במעון היא שונצת כל יום אבל גם מתעייפת יותר, אז נראה לי שזה מתקזז.
עכשיו היא בבית, פחות שונצת ופחות מתעייפת. אבל הרבה הרבה יותר מעייפת.
לק"י
והבן שלי בן 3.5 לפעמים נרדם בצהרון, ועדיין יכול ללכת לישון בשמונה. זה משתנה.
אם היא עייפה בצהריים, אפשר לנסות להשכיב לשנ"צ בשעה מוקדמת.
כי זה עוזר
אבל פתאום היום יש לו ממש כאבי בטן.. נראלי כי אכלתי אתמול מרק עדשים..
באסה לי אבל להימנע מקטניות כח אני ממש אוהבת וכי זה בריא..
אז תוהה אם זה יכול להיות באמת זה..?
סליחה יצא לי מבולגן..
חלבי אני לא מקפידה כי קשה לי מידי אבל קטניות ממש גורמות לדעתי לגזים לתינוקות אז ממש משתדלת להימנע במקסימום. במיוחד כשאת רואה שזה מיד אחרי
וגם ירקות מצליבים (כרוב, ברוקולי, כרובית).
מהדברים האלה נמנעתי
שווה לנסות קטניות מונבטות
זה ממש פשוט וכיף להנביט.
כי זה מה שאנחנו אוהבים לאכול טרי (בסלט)
ומערכות העיכול פה לא רגישות במיוחד אז אני לא טורחת להנביט לבישול.
איך מנביטים -
משרים את הקטניות במים (משך ההשריה תלוי בגודל, מ3-4 שעות לעדשים עד 12 שעות לחומוס/שעועית)
מעבירים למסננת, שוטפים ומנערים טוב טוב, כי אם נשארות עודפי מים בתוך המסננת זה מתעפש.
מכסים ומחכים בסבלנות.
בימים חמים משקים פעם ביממה (בתוך המסננת ומנערים כנל).
עדשים ינבטו תוך גג יומיים, תלוי במזג האויר, ושעועית-חומוס יכול לקחת גם שבוע וצריך להזהר יותר שלא יתעפש. אם זה מסריח קצת - ישר לפח.
מעניין אם לא יעשה כאבי בטן..
ונראלך אפשר לבשל למרק מונבטות?
אני ממש אוהבת מרקי עדשים ירוקות/כתומות/אפונה וכו..