מתי אתן מספרות על הריון?אנונימית בהו"ל

להורים

לאחים (ובהנחה והם קטנים מכם ולא נשואים, גילאי 24-14 האם התשובה משתנה?)

חברות קרובות

לעבודה

מתי כבר לא אכפת לכם ומדברות על זה בחופשיות עם שכנות, חברות רחוקות וכו'?


הריון קודם סיפרנו להורים קצת אחרי הסטיק והבטא, עוד לפני דופק.. ממש בשבוע 4+

ל3 חברות טובות בשבוע 11 כזה, לאחים באזור שבוע 14 ואז שבוע 15 שלחנו הודעה במשפחה המורחבת, ואז לכל מי ששאל פשוט, למעסיק הודעתי רשמית בשבוע 19.

בפועל ההורים שלו סיפרו לאחים (ואולי גם למשפחה מורחבת, עדיין לא ברור פרטי הסיפור) בערך בשבוע 11 כי לא הגעתי לחתונה בגלל שהקאתי את חיי. כמובן שכעסנו ונפגענו מאוד, אמרנו שהפעם נשתף אותם הכי מאוחר שיש שזה לא מעליב.


האמת ההריון הזה אף אחד לא יודע חוץ מאמא שלי, איפשהו אחרי הדופק סיפרתי לה כי בעלי במילואים והייתי צריכה עזרה כי הקאתי והייתי חלשה. עכשיו שבוע 13+ ואני יותר בטוב.

יש לי סקירה מוקדמת עוד שבוע וחצי.

תוהה לעצמי אם לא לספר פשוט להורים, לאחים, לסבתות אזור שבוע 15-16 ואז פשוט שזה לא יהיה סוד יותר. או שלהמשיך לשמור על זה עוד בסוד (בינתיים זה נחמד לנו ככה). פעם שעברה יצאה לי הבטן שבוע 19, מאמינה שגם הפעם היא תצא מאוחר יחסית, אולי טיפה יותר מוקדם.


יש לציין שלשתי המשפחות אנחנו מגיעים בערך בתדירות של פעם בחודש-חודשיים, לא גרים קרוב.


מתי הכי מאוחר לספר מבלי שזה יחשב מעליב? והאם זה נראה לכן לגיטימי לספר להורים, אחים, סבתות וחברות די ביחד בהפרש של ימים בודדים אם בכלל ואז פשוט להפסיק להסתיר? או שצריך "לכבד" ולתת להורים תחושה שהם ידעו ראשונים כשזה עוד היה "סודי" (למרות שהם לא יודעים לשמור סודות) ובקטע של כבוד לתת איזה הפרש של שבוע-שבועיים בין ההודעה להורים להודעה לשאר המשפחה והחברים?


והאם יש הריון שבו זה כבר פשוט מפסיק להיות אישיו ולא צריך להודיע ולעדכן ומי שרואה בטן שלום וברכה ומי שלא יקבל הודעה בלידה? קצת מתיש אותי הנושא. המשפחה שלו דרמטית מאוד, יכולים להעלב ולעשות רגשי ומצד שני לא שומרים סוד בעליל אז לכן המורכבות. המשפחה המורחבת שלי גם קצת דרמטית, אבל הם משפחה מורחבת (כמה דודות ספציפיות) וזה פחות "אישיו" מהורים.

אחרי הסקירה נשמע לי מצוייןאמאשוני

תספרי לכולם, תשחררי את זה.

וגם בהריונות הבאים, אפשר אחרי הסקירה, זה שלב מצויין לספר בו.

בהמשך זה נהיה פחות אישיו כי התהליך מוכר וידוע לך היטב, אז זה פחות מטריד.

וגם האנשים רגילים מתי מספקים להם והכל טוב.

אני גם חושבת כמוךיעל מהדרום
בעיניי הכי משמעותישלומית.

זה ההורים,  השאר פחות משנה.

בהריון האחרון היה חשוב לי לספר יחסית מאוחר לחמי וחמותי, אבל הרגשתי שאחרי שליש ראשון זה מעליב, אז סיפרתי בשבוע 13+ שזה עדיין נחשב שליש ראשון, שלא ירגישו ממש לא קשורים...

אבל זו ההרגשה שלי, לא האמת המוחלטת. גם יכול להיות שמשתנה בין תרבויות 

אני חושבת שכדאי לתת הפרש בין ההורים לבין כולםאיזמרגד1
אבל לספר בשלב שבו לא אכפת לך שיספקו לאחרים, ואז אם הן מספרים מיד זה כבר בעיה שלהם ולא שלך😉
לאמא שלי מספרת אחרי הדופקהשקט הזה

לאבא שלי אחרי השקיפות, לאחים אחרי הסקירה. לא משנה גיל, גם גדולים ממני ונשואים וגם קטנים ממני ורווקים (ותכלס הכי כיף לספר לאח הקטן שלי. התגובות שלו הכי מתלהבות🤣)


בהריון הנוכחי להורים של בעלי סיפרנו באזור שבוע 10 נראה לי ואז הם סיפרו לחלק מהילדים, ואז קלטו שלא היו אמורים לספר אז הם ביקשו שפעם הבאה לא נספר להם עד שאנחנו רוצים שהאחים ידעו, כדי שלא יקרה שוב שנפלט להם או משהו


שקצת קשה לי עם זה כי בעיני לגיטימי שההורים ידעו לפני, גם כי אנחנו גרים לידם ונעזרים בהם, וגם כי חמותי תכלס קלטה לפני שאמרנו להם ("פשוט בבת אחת נהיית כל הזמן עייפה😅") אבל אם זו הבקשה שלהם- נכבד אותה כמובן.

איזו רגישות מצדם לבקש כזאת בקשה!!לפניו ברננה!
כן. ב"ה הם מקסימיםהשקט הזה
תודה יקרות!אנונימית בהו"ל

אחרי שבוע 15 זה כבר באמת נחשב מעליב?

וכמה רווח הייתן נותנות בין ההורים לאחים/סבא וסבתא/ חברות קרובות/ מעסיק/ שאר העולם? 

כמה שבא לייעל מהדרום

לק"י


להורים ולאחים אנחנו בדרך כלל או תמיד מספרים ביחד. ואז זה משתנה, אם משתפים מיד את שאר המשפחה המורחבת, או לוקחים עוד קצת זמן. תלוי מתי סיפרנו למשפחה הגרעינית.

למעסיק יש טווח זמן שעד אליו צריך לספר. לפעמים אני מספרת לפני, אם יש לי הזדמנות/ שאני מרגישה שההריון כבר בולט. ואז מבחינתי שכולם כבר ידעו.


ושבוע 15 נשמע לי בסדר גמור.

למה שסבא וסבתא ידעו מתי סיפרת למעסיק?קופצת רגע

זה לא קשור.

פשוט תעשו מה שמתאים לכם ותפחיתו קצת דרמה.

אפשר פשוט להודיע לכולם יחד, זה לא ממש משנה...


בהצלחה! 

אתן צודקותאנונימית בהו"ל

כנראה שנחכה לאחרי הסקירה ואז נספר רשמית להורים ואחים. ודי מייד אחכ (אולי כמה ימים כדי "לכבד") את שאר המשפחה המורחבת והחברים.

ואז זה פשוט לא סוד.

למעסיק פעמים קודמות סיפרתי שבוע 18 וזה נראה לי אחלה.

מעצבן אותי שזה כזה נהיה עול ומעיק

רק שהם לא יעלבו, ואז התגובות יתחלקו בין "למה אתם מספרים רק עכשיו?" לבין - "סופסוף, הגיע הזמן, כמה חיכינו", לבין "ידענו, את בכלל לא צריכה לספר, כבר בפסח ניחשנו!" (הפלא ופלא עוג לא הייתי בהריון חמודים, אתם לא ניחשתם)

ואז ההם יתחילו לשאול שאלות ולהסתכל על הבטן ולי אין כח שזה נהיה נושא השיחה

ואז מתחילים הניחושים אם בן או בת ולמה אתם לא מגלים? בסוף זה נולד ואנחנו נדע, מה כזה סודי בזה? למה לא לגלות?

ואז אם זה בת אז תקראו לה על שם סבתא רוחמה

ואם זה בן אז לתת סנדקות לסבא איציק

מה לא תכבדו?

ואז דיונים איך נקרא. ובטח לביא בגלל המלחמה. נראה לי רוני כדי להוסיף שמחה. התכוונת רוני רוחמה כי צריך לכבד את סבתא!

וואי איזה כאב ראש. באמת זה פשוט שלב שמעיק עליי.

ואי ואי נשמע טרחני ומעצבן.לפניו ברננה!

כמה טיפים שאולי יכולים לעזור..

א. חוץ מהורים וסבא וסבתא לא להגיד פנים אל פנים אלא רק בהודעה. אפשר בשיטה מגניבה ומצחיקה או פשוט לכתוב שאתם שמחים לשתף..

ב. לא להגיד באיזה שבוע את אלא מתי בערך את צפויה ללדת. ואם זה מהמשפחות שלוחצות כשעוברים את התאריך אפשר לתת טווח זמן קצת רחב. לדוגמה אם את צריכה ללדת שבועיים לפני חנוכה להגיד בסביבות חנוכה. או שם של חודש...

ג. לחץ לגלות את המין- לומר פעם פעמיים שאתם החלטתם לשמור את המידע הזה לעצמכם ואחר כך להתעלם.. (האמת שהיו פעמים שהיה בא לי לעבוד על אנשים שלוחצים שזה המין השני..)

ד. ניחושי שמות אני בעיקר מסננת - מכניסה מאוזן אחת ומוציאה מהשניה. נהנים לשחק משחקי ניחושים - תהנו. את ההחלטה על השם הרי את ובעלך תבחרו בלעדיהם ;)

יואו😳 ממש מעיק כשזה ככהיעל מהדרום
אולי אפשר בהומוריעל מהדרום
לק"י


אם אתם מספרים למשפחה בהודעה, להוסיף "אנחנו לא יודעים מתי תהיה הלידה בדיוק, ועוד לא החלטנו מה השם...."


למרות שלא יודעת אם לי היה בא להתבדח איתם, או לצרוח עליהם🙊

וואו איזה חפירהאמונה :)

ואת מתארת את זה בכל זאת בצורה מצחיקה, צחקתי עכשיו
שזה מהמם בעיני!

ואולי אפשר לקחת את זה לכיוון של לצחוק על זה, בינך לבין עצמך כמובן... לדמיין מראש מה הכי חסר טקט שיגיע ולראות האם הצליחו לעקוף

גם אצלנו יש כאלה חפרניםבאתי מפעם

ובעלי משתגע מזה.

לי זה יותר בסדר , אני לוקחת את זה למקום שהם פשוט מתרגשים ושמחים מאוד בהריון, וצריכים להתבחשש עליו איכשהו אז זה יוצא בצורה כזאת חופרת/ חטטנית/ הערות/ ניחושים (האהוב עליהם)/ ידעתי כי... וכו'

מצד שני, כשהייתי בהריונות מתקדמים החפירות פחתו משמעותית...

וזה גם קצת אומר שההריון והתינוק הבאים עלינו לטובה פחות מרגשים ומעניינים... 

כל הכבוד לך! גם לדעתי זו התרגשותקופצת רגע

ויש בזה משהו יפה שהמשפחה המורחבת מתרגשת כל כך, וזה אכן מאפיין תינוקות ראשונים במשפחה.

זה גם נכוןיעל מהדרום

לק"י


נראה לי שאצלינו חפרו הכי הרבה בהריון הראשון. שבצד של בעלי זה גם היה הנכד והאחיין הראשון.


אבל זה לא היה ברמה שתיארה הפותחת🤦‍♀️

בעיקר ניסיונות לגלות אם זה בן או בת..

תודה לכן, נירמלתן ממשאנונימית בהו"ל

ברור לי שזה נובע מהתרגשות, אבל עליי זה פשוט מעיק 🙈

יש לי גיסה שפשוט לא מספרת רשמית אלא מחכה שהבטן תהיה מספיק ברורה ואז מדברת על זה בחופשיות כאילו הכל ידוע, וזה קצת מוריד את החפירות כי אין את "רגע הגילוי" וכי אנשים מרגישים פחות בנוח לשאול. מצד שני - זה גורר מבטים וריכולים והתלבטויות עד שכבר לא ניתן להכחיש ואני פחות בקטע.

אני אשתדל לקחת את זה יותר בקליל בע"ה. ונראה לי שנספר בערך שבוע 15-16, מקווה שאף אחד לא יעלב, ואם כן בעיה שלהם. פעם שעברה שסיפרנו מוקדם אני זו שנעלבתי

בהצלחה! אולי אל תגידו איזה שבועיעל מהדרום
לק"י


רק מתי בערך התל"מ.

כן, אבל מניחה שישאלואנונימית בהו"ל
וזה משהו שמוזר להסתיר אותו
תגידי חודש. אצלינו לא שאלויעל מהדרום

לק"י


לפחות לא אותי.

(אבל לא אכפת לי להגיד).


ואם ייעלבו, עניין שלהם.

לא הסתרתם את ההריון עד ללידה או משהו🤷‍♀️

תגידי שאתם שבועיים אחורהשושנושי

זה מה שאנחנו עשינו בשתי ההריונות כדי להמנע מהחפירות של הרגע האחרון.

הייתי למשל בשבוע 30, כולם חשבו שאני ב 27-28 כזה

תקשיבי יקרהאנונימית בהו"לאחרונה

יש סביבךאנשיםשלא כיף לספר להם

זה בעיה שלהםםםםם

אתתעשי מה שטובלך

הריון קודם סיפרתי למשפחה של בעלי בשבוע 20

אומרת שאני בהרין, וצריכה ללדת בסביבות ....

וזהו

ב"ה אני מרגישה טוב

עדו שאלותאני מורחת.

וזה בעייתם

לאחים שלי בעלי מוכן לספר סיום שאנחנו יודעים

כיהם מגיבים יפה

וזהוווו

סביבות שבוע 12צפורה

אחרי שקיפות.


להורים ראשונים ואח"כ לאחים ולסבא וסבתא


אם יש באחד הצדדים כאלה שנוטים לספר אז אפשר לצמצם זמנים בין מצי להורים לאחיך לסבא סבתא... ולבקש בבקשה לא לספר. ואם משהו בכל זאת מספר, לשחרר. ץ


בכללי כדאי לנסות לשחאר מכל הסיפור של מי סיפר מתי סיפר וכו

מודה שהיה קשה לי אבל פשוט עוזר לשחרר את כל הקטע הזה

אז ידעו, אז חשבו... אז מה.. לעבור הלאה


הכי חשוב הריון קל, בדיקות תקינות בעז"ה בנחת בבריאות בקלות.. 

קחי בחשבוןנועה לה

יש אנשים שפשוט אוהבים לספר לאחרים דברים שרק הם יודעים... מכירה מקרובת משפחה שקבוע כשמספרים לה משהו לשמור בסוד היא מספרת לי שיש לה משו סודי סודי לספר ושלא אגיד לאף אחד...

ברגע שמקבלים את זזה שיש סוג כזה של אנשים וזה סוג הבנאדם שמולך את לומדת מה ומתי לספר וכמובן לא להתעצבן...(לנסות)

תודה רבה לכולן!!אנונימית בהו"ל
תשובה בפניםאמ פי 5

לבעלי- איך שיוצאת תשובה חיובית- לא מחכה עם הקטע שלעשות איזה ערב ולהפתיע באופן מרגש- לא מתאפקת עד אז

 

לכל השאר רק מחודש 3 בערך או 4- תלוי באיך שמרגיש לי איתם ושיחשבו מה שהם רוצים

 

 

זו שאלה לגבי הבעל? בעיני הכי הגיוני לספר מידיעל מהדרום

לק"י


מקסימום אם ממש רוצים להפתיע, אז אחרי כמה שעות.

(את הראשונה שהתייחסה לבעל. לא נראה לי שיש פה יותר מידי התלבטות😅).

חחח הבעל חיכה איתי את ה5 דקות מורטות העצביםאנונימית בהו"ל
עד שיש 2 פסים על הסטיק
אף פעם לא חיכהאמ פי 5

עשיתי לבד

והוא היה המופתע הראשון

אז אני מנצחת... הוא סיפר לי!מקרמה
מההה איך????רקאני
עשיתי בדיקהמקרמה

ויצא שלילי

ודימום לא הגיע

אז אחרי שבועיים עשיתי שוב בדיקה

והיה נראה לי שוב שלילי (הוא היה בתפילה)

ונסעתי לעבודה

ואחרי כמה זמן בעלי מתקשר אלי ושואל אותי למה לא סיפרתי לו שיצא חיובי?

מסתבר שאחכ הופיע פס נוסף שאני לא ראיתי

בגלל ששבועים לפני כן היה שלילי היית  בטוחה שזה שיבוש הורמונלי בגלל שהוצאתי התקן ולא חיכיתי מספיק זמן וזה היה הריון צעיר מאוד

😲🤭 מטורףףף חחחחרקאני
ניצחת!😅יעל מהדרום
וואו.. הנצחון שלךאמ פי 5
חחח... מזכיר לי סיפור הפוך שקרה ליבאתי מפעם

חשדתי שאני בהריון (לא רצוי, הייתי קצת אחרי לידה)

וכל כך פחדתי שלא העזתי לעשות בדיקה, בסוף אחרי שהיו יותר מידי תסמיני הריון... אמרתי לבעלי שאני עושה בדיקה אבל הוא מסתכל על התוצאה ושיספר לי בעדינות....


אמאל'ה... נזכרת בחרדות שהיו לי 🤣 זה היה שלילי. תודה לאל.

יש ברשת כאלה שעושות כמו ערב כזהאמ פי 5

או מספרות בדרך מיוחדת

 

אני לא ספרתי בדרך מיוחדת

פשוט התקשרת אליו בבהלה

זה חמוד ומשעשע ביחדיעל מהדרום
לק"י


אבל נראה לי שזה פחות הסגנון של נשות הפורום...

דווקא יש לי חלום כזהרקאני
להפתיע אותו עם איזה דובי או בגד של תינוק וככה לספר לו...


פעמים קודמות הוא חיכה איתי לתוצאות 

אפשר לקנות מראש ולשמור לזמן אמת😉יעל מהדרום
אפשר גם לקחת בגד ישן מהארון חחחחרקאני
חחחח אני חשבתי להפתיעאנונימית בהו"ל

בפועל רציתי אותו לידי כדי שנראה יחד מה יוצא, כי פעם קודמת שבדקתי יצא שלילי

ותוך שניה זה ניהיה חיובי שנעתקו לשנינו המילים

רק בפעם הראשונה הוא היה איתי שבדקתיאמ פי 5

בשאר הפעמים לא ידע בכלל שקניתי מקל

האמת שאני עכשיו בשבוע 15+3 עם המטומהפעם אחרת

ולא שיתפתי אף אחד חוץ מהמעסיקה, מרגישה בכזה חוסר וודאות לגבי ההריון למרות שמאחלת ומתפללת לטוב אבל עד שהסיפור הזה לא יהיה מאחורי וההמטומה הזו לא תיספג, מעדיפה להסתיר כמה שאני יכולה, למרות שהבטן מבצבצת לה...


בעבודה כמה כבר שלחו מבט כזה של זה הריון זה לא הריון..

אבל הייתי בשלי, לא הרגשתי צורך לשתף...

ובכללי אני לא ממהרת לספר.. בדר"כ רק להורים.. הגיסים והאחים רואים.. וכל השאר אני פחות מרגישה צורך להגיד.. מי שרואה מעולה ומי שלא אז לא... 

אני בגישה של לא לעשות עניין מזהשושנושי

של מתי לאחות מתי לגיסה מתי לשכנה ולמנקה

יכולה להגיד על עצמי שסיפרנו להורים הריון ראשון רק בשבוע 17 +-, כבר אחרי סקירה מוקדמת..

זה הריון של הפריה, יקר נורא דאגנו ולא רצינו להכניס לסיטואציה הזאת גם את הלחץ של הההורים (שבאמת הייתה. אחרי שסיפרנו התחרטנו שעשינו את זה חחח הם לא הפסיקו לחפור כל יום בשיחות התעניינות וכו)

 

אחרי שסיפרנו להורים, כמה ימים אחר כך זרקתי על זה פה לאחות שם לגיסה וככה כולם ידעו דיי מהר

 

הריון שני סיפרתי להורים מייד בהתחלה. כל השאר זה לא היה סוד

מי ששמע שמע מי שראה ראה

 

מציע גישה אחרתמקרמה

יש מעט מאוד טנשים בעולם הזה שאני מרגישה שאני 'צריכה' לספר להם

אולי רק הבוס- וגם הוא אחלה בוס ואני מספרת גי מוקדם כדי שיהיה רקע להיעדרויות/עייפות/ירידה בתפוקה


לכל שאר האנשים אני מספרת כי אני רוצה

כי הם חלק מהחיים שלי ובא לי לשתף אותם

כי זה משמח אותי, זה ישמח אותם אז בואו נשמח ונתרגש ביחד


בכל הריון יצא לי לשתף בסדר שונה

לפעמים אמא היתה ראשונה, לפעמים אחות

תלוי בסיטואציה


לא כל ההריונות שלי הסתיימו בידיים מלאות... (בתכלס..  חצי מהם לא)

באיזשהו שלה הבנתי שאין טעם להסתיר את במילא בסוף אספר על דופק או חס וחלילה הפלה


 

חודש חמישיחדשה דנדשה

בד"כ אם סיפרתי לפני לחברה טובה כי הייתי זקוקה לשיתוף והבנה זה אופציה לשתף מישהו קרוב אבל לא חייב בגלל זה לשתף את כל השאר

יודעת שיש כאלה שרואים ישר באיחור לא משנה לי 

תגידו אתן עושות משהו לרקע ההכנות עם איראן וכל זה?שיח סוד

לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,

אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה

למרות שכרגע זה רק דיבורים

מצטיידות או ממשיכות כרגיל?

נראה לי זה לא חוקישיח סוד

מקלט של מקום ציבורי כמו בית ספר מתנ"ס בית כנסת פארק

חייב להיות פתוח לכולם בזמן אזעקה

רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

שאלה מרווקהמים כחולים

שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..

אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?

בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..

אצלי זה היה משהו דומהזמינה

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה


גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו


זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל


חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)


מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻


תודה!מים כחולים

זה עוזר לשמוע..

 

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

 

היה לי משהו דומהשלומית.

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

לא יודעת כמה זה יעזור לך אבל משתפת מהנסיון שליאנונימית בהו"ל

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

 

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

 

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

מסכימה לגבי דחייה/רתיעהמרגול
כלומר, יש לא להימשך, אבל להיות כזה פרווה כלפיו בנושא הזה (לא אוהבת לא סולדת), ויש ממש להירתע מהמראה שלו וכו.


אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.


אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

תודה על הדיוקמים כחולים
באמת אני מרגישה שגם קרבה רגשית אין מספיק כי קשה לו להיפתח רגשית, אז השיח הוא יותר ברמת החוויות והיומיום, עם קצת עומק לפעמים, אבל לא נוצר שם השיח שגורם לאינטימיות רגשית. ואני לא יודעת אם זה בגלל האופי  וזה מה שיכול להיווצר בקשר בינינו בלי קשר, או בגלל המראה שחוסם אותי ואז גם הוא לא מביא את עצמו עד הסוף.. 
כמה פעמים נפגשתם?ממתקית

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

עדיין..מים כחולים

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

נשמע שזה הנקודהרקאניאחרונה

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

 

בגדול אסור אסור אסור שתהייה דחיה!ממתקית

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

לגבי מציאת חןאישהואימא

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

נכון זה בסדר פשוט להתרסק בבכי במיטה?הריון ולידה

גם אם זה היום נישואין שלנו?

הוא לא פה

אני עם כמה וכמה שחלקם חולים

ההרדמות נהיו בגלל זה קשות במיוחד אחרי אחהצ שלמים שאני איתם לבד

הגוף שלי שבור מפורק לרסיסים מהחודש התשיעי הזה

הורמונלית ונפשית בכלל

ואני בכלל אמורה להיות במנוחה עד הלידה

צירים סימפיוליזיס ושמירה זה שילוב לא טוב וכל דבר מדליק לי את הבכי

אין לי עזרה כמעט ולא חייבים לי כלום אבל כן ניסיתי להשיג כזו

גם בתשלום

הגננת מציקה ולא מבינה מה זה "אני מצטערת, אני לא יכולה לדבר עכשיו, אני בהשכבות" ואז מתחילה להטיח חפירות  וטענות על זה שהילד עם מגפיים כשבא לה שהוא יהיה עם נעלי ספורט כי עם המגפיים הוא משחק בזמן האוכל או לא יודעת מתי.

למרות שהיא גננת חנ"מ אין לה ניסיון בגידול ילדים וכנראה שגם לא ביחסים בין אישיים

ונמאס לי!

ואיבדתי בשעה האחרונה שלוש פעמים את הסבלנות ואפילו צעקתי 

ועכשיו אני פשוט בוכה

וגם צץ עניין בפרוייקט להגשה ואני לא מסוגלת יותר! 

אויש... בטח שזה בסדר! חיבוק לבינתיים...ירושלמית במקור
ברורררר. אמאל'ה. חיבוק גדול מותקאורוש3
אני בדרך להביא לך תעודת התרסקות מוצדקתSeven

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

את החייםהריון ולידה
תודה אהובה 
😘Seven
וואו חיבוק ענקקקרקאני

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

אפשר לבכות גם מהתמיכה הזאת?הריון ולידה

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וואי בטח שמותר להתפרקנעומית

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.


מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

מותק בא לי לתת לך מדליהממשיכה לחלום

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

שולחת הרבה כוחותממתקית

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.

🫂יעל מהדרוםאחרונה
הרטבות לילה אבל יותר מידיישירה_11

בת עוד שניה שלוש

בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!

כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?

וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים

התעייפתייי

מזה הדבר הזה?

היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה

תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??

יכול להיות שקר לה?רקאני
^^^אנונימית בהריון

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

היא לבושה עם גופיה ארוכה ופוטרשירה_11

ואני מכסה בשמיכה ופוך

תנסי להוסיף גרביים חמות ואפילו עוד שכבהיראת גאולה

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

יש משהו חדש בחיים שלה?ממתקית

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

התינוק כבר כמעט 7 חודשיםשירה_11
מזה לחישות לילה? 
כשהיא נרדמת, חצי שע הבטווח שלאחר שנרדמהממתקית

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

אצל הבת שלימקלדתי פתח

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.


היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?


פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

לא הבנתישירה_11

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?


איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

זה ממש נכון שתולעים גורמות לפיספוסים.שיפור
אצלי גם ילד בן 5 שכבר היה יבש שנתיים פעם אחת פיספס כמה ימים ברצף, נתתי וורמוקס ועבר
הייתי שוקלת מעבר לתחתוני לילהשיפור
זה עוזר?שירה_11אחרונה
אבל היא שוכבת אז זה עדיין מרטיב את המיטה לא? 
אנחנו לוקחים בן 4.5 קבוע לשירותים לפני שאנחנואחת כמוני

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.


לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

כן קמה יבשהשירה_11

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

תבדקי תולעים (אצלנו היה הסיבה להרטבה) ואם קר לה...אמהלה
אז גיליתי הריון...עודהפעם

אני בשבוע 4+4... וכמובן חוץ מבעלי אף אחד לא יודע אז בא לי שמישהו יתרגש איתי.

אני בשוקקקקקק... שמחה מאד וגם בלחץ (היפראמזיסית...)

בשעה טובה, והלוואי יעבור לך בקלות הפעםמתיכון ועד מעון
בשעה טובה!!!!ראשונית

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

מרגש!!! בשעה טובה!בידיים פתוחות
בעז"ה שיהיה הריון קליל ובריא ובידיים מלאות♡
בשעה טובה!!!!רקאני
בשעה טובה, שיעבור ממש בקלות, בנחת ובבריאות מלאהנייקיי
בשעה טובה! שיהיה בקלות ובשמחה!!יעל מהדרום
תודה לכן על ההשתתפות בשמחה,עודהפעם

זה באמת מרגששש

בשעה טובה איזה מרגש.ממתקית

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

היה לי היפראמזיס ב5 הריונות....עודהפעם

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

ממש מבינה אותך!הבוקר יעלה

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

ואי מזדההאור מאיר
מובן ממש.ממתקית

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

תקשיבי אין לי היפראמזיס ב"הכבת שבעים
וזה פשוט נשגב מבינתי איך מסיפורים שאני שומעת, נשים עם היפראמזיס נכנסות שוב להריון. אני פשוט נפעמת!! ❤️
היה לך היפראמזיס קשה בחלק ובחלק כלום?אמא לאוצר❤

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

היה לי 4 הריונות נוראים,עודהפעם

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

נכון, קורה שיש רמות שונותאמא לאוצר❤
אבל לא שאין בכלל... כי ככה הגוף מגיב להריון
איך מתנהג היפרמאזיס רציני? מי החליט?ממתקית

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

לא קשור למי החליט... וגם לא באה להגיד שאין לךאמא לאוצר❤

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

נכון זכיתיממתקיתאחרונה

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

שיהיה בשעה טובהאנונימית בהריון

ובקלות!

תודה יקרותעודהפעם

כל תגובה משמחת ומחזקת..

וואי בשעה טובה שיהיה כמה שיותר בקלות ובנחת!!!שיפור
התינוק שלי כבר לא ממש תינוק אבל השיער שלו לא גדלפרח חדש

הוא בן 1.7

אבל נראה יותר קטן בגלל שאין לו כמעט שיערות

בשבילי הוא חמוד ככה

אבל מבינה שזה קצת חריג כי כולם שואלים אותי איפה השיער שלו חח

הייתן מנסות תרופות סבתא? מכירות משהו שעוזר באמת לזה?

אני לא יודעת אם מותר אבל שמן רוזמרין מזרז צמיחהנפש חיה.
אפשר לטפטף קצת לשמפו ולחפוף לו
מצאתי משהו של מי הדס באתר "פרוג" תראינפש חיה.

לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים

לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס

ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.

אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד

לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.

אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.

זה לא מכתים בגדים?אנונימית בהריון

הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,

אין סיכוי לקוקיות או סיכות

אצלנו במשפחה יש גנים כאלו(אהבת עולם)

לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).

את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...

לסרק את מה שישרק טוב!
קראתי פעם שהסירוק (גם במברשת רכה זה טוב) ממריץ את התאים ומעודד צמיחה. לילדים שניסינו את זה צמח יותר שיער.


אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.


וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.


אז כאמא לילדה שבכיתה א' היה לה פלומה כמו תינוקאמהלה

ניסיתי מלא דברים. לא יודעת מה בסוף עזר, אבל כיום היא נערונת צעירה ויש לה כמויות שיער ב"ה.

יש לי גם 2 בנים שבחלאקה לא היה בכלל מה לגזור

גם הם היום עם רעמה שלא מביישת אריה.

אז ככה

מי הדסים- ניסיתי לתקופה ארוכה, לא ראיתי שעזר

שמפו שמן קיק- גם לא עזר

הברשה במרשת לא רכה- נראה לי שכן קצת עודד צמיחה

מה שהכי עזר- חפיפה בשמן ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- זו ההמלצה שלי לכל נזקי העור ותכלס הילדים שהשתמשתי להם בשמן הזה כשמפו קבוע היו היחידים שצמח להם שיער.

יש שמפו טום וג'רי לילדים שמומלץ לעידוד צמיחה- אני לא מצאתי אותו בחנויות.

והכי חשוב- להתפלל, כן, גם על זה

כשהילדונת מהסיפור למעלה חזרה בוכה מבית הספר כי חברות צחקו עליה שהיא תינוקת, הבנתי שאת הכי חשוב לא עשיתי

ואז התחלתי להתפלל על זה

ואז קרה השינוי.

בכיתה ב' כבר יכלנו לעשות לה קוקו קטנטן

הייתי מצרפת תמונה כדי שתאמינו לי אבל זה ו"ואחד אאוטינג" כי יש לה צבע שיער ייחודי וזה היה בולט....

בטח הבנתם

העיקר שתהיו בריאים

תודה למגיבותפרח חדש

למי שאמרה לסרק

אז אין כמעט מה לסרק 🤭

שמנים למיניהם קצת חוששת מלכלוך שעובר לבגדים ולא יורד

אולי באמת אנסה לחפש את הקרם ש @אמהלהכתבה זה משהו סביר שאני מוכנה לנסות

ובאמת ב"ה העיקר הבריאות

הוא תינוק מתוק שממלא אותנו אושר

לאחרונה גם פחות חולה בכל מיני וירוסים אז באמת תודה לה' על הכל

 

גם אם אין מה לסרק מסרקים את הקרקפתרק טוב!
עם מברשת רכה כדי לא להכאיב. 
לא הייתי עושה כלום, במיוחד לא לבן. הכי חמוד.שיפוראחרונה
אוניברסיטה וטרמפולינה לתינוקחולמת להצליח

יש לנו טרמפולינה שהביאו לנו, אבל עוד מעט החגורה שם תהיה קטנה על התינוקת ואני רוצה גם טרמפולינה עם מנגינות.

יש לכן המלצה על משהו, במחיר עד 200 ש''ח?

בנוסף אוניברסיטה לתינוק, יש לכן המלצה למשהו טוב גם בערך במחיר הזה?

תודה 

מקפיצהחולמת להצליח
ממש אשמח להמלצות
באוניברסיטה אני לא חושבת שצריך המלצותיעל מהדרום

לק"י


זה מוצר פשוט.

הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.

קניתי מעלי אקספרס במבצעי נובמבר בזול ונחמדפלפלונת

אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...

התכוונתי לאוניברסיטהפלפלונת
תודה! פשוט ממש התאכזבתיחולמת להצליח
מהטרמפולינה שקיבלנו במתנה ואני רוצה לקנות חדשה שאפשר לשים מנגינות.
בטרמפולינה אני לא מבינה. התייחסתי רק לאוניברסיטהיעל מהדרום
נראה לטייני לאב יש משהו עם מנגינותהשקט הזה
שגם יש לו כמה מצבי שכיבה ככה שמתאים גם לתינוקות די קטנים
אנחנו ממש אוהבים את של טייני לאבאור מאיר
חח אני לא סבלתי אותה! עד שהעפתי אותהאמא לאוצר❤

וקניתי אחרת

היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני

חחח כנראה בעיני המתבונןאור מאיר

היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט

גוגל הראה לי שהיא הרבה יותר יקרה ממה שהיא מחפשתיעל מהדרום
אכן.. רק יש המוןן ביד 2אור מאיר
מקפיצה שוב, אולי מישהי מכירה טרמפולינה טובה? 🙏חולמת להצליח
לי יש נדנדההתלבטות טובה

לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.

לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...


לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..

יש אוניברסיטה שזה בלי משטח בכלליעל מהדרום
לק"י


ואז אפשר להניח על המקום הרגיל שעליו מניחים את התינוק.

וואי זה באמת מעולה.. יש לחמותי כזה וזה נוחהשקט הזה
שוקלת להתחדש לזה בילד הבא בעז"ה😅 (גם תופס פחות מקום)
האמת שלנו יש עם משטח מבד, זה גם מתקפליעל מהדרום
יש לי כזאתהשם שליאחרונה

קניתי אותה אחרי שטרמפולינה עם משטח מבד נהרסה.

האמת שלא השתמשתי בה הרבה, כי עד שקניתי התינוק כבר גדל.

בעז"ה לילד הבא.

אוניברסיטה ב180 שקל באתר ניגון טויספה לקצת
מצרפת תמונה, זה ממש נחמד וזול.פלפלונת

אני גם הזמנתי כזו, אחלה אוניברסיטה..התייעצות הריון
אחרי כמה ילדים שלא השתמשתי בטרמפולינהרק טוב!

מסרתי אותה. היתה לי אחת פשוטה בלי משחקים. בילדים הראשונים השתמשנו גם להאכיל בה. אבל זה שובר את הגב (שלי..)


אולי תדייקי מה הצורך שלך ולפי זה ימליצו לך?



ועוד נקודה למחשבה, מוזמנת להתעלם אם לא מתאים לך-

עדיף פחות לשים את התינוקות בדברים כאלה שמונעים מהם תנועה והתפתחות. הכי טוב זה שטיח/מזרון/משטח שמגן מהרצפה אבל מאפשר לנוע עליו. 

אצלי השימוש הוא בעיקרחולמת להצליח

בגלל שהתינוקת פולטת הרבה, אז אחרי שהיא יונקת אני שמה אותה שם.

בד"כ כשאני שמה אותה על הבטן ועל הגב היא לא מפסיקה לפלוט, אז צריכה לחכות כמה זמן מהאוכל.

אולי יעניין אותך