מתי אתן מספרות על הריון?אנונימית בהו"ל

להורים

לאחים (ובהנחה והם קטנים מכם ולא נשואים, גילאי 24-14 האם התשובה משתנה?)

חברות קרובות

לעבודה

מתי כבר לא אכפת לכם ומדברות על זה בחופשיות עם שכנות, חברות רחוקות וכו'?


הריון קודם סיפרנו להורים קצת אחרי הסטיק והבטא, עוד לפני דופק.. ממש בשבוע 4+

ל3 חברות טובות בשבוע 11 כזה, לאחים באזור שבוע 14 ואז שבוע 15 שלחנו הודעה במשפחה המורחבת, ואז לכל מי ששאל פשוט, למעסיק הודעתי רשמית בשבוע 19.

בפועל ההורים שלו סיפרו לאחים (ואולי גם למשפחה מורחבת, עדיין לא ברור פרטי הסיפור) בערך בשבוע 11 כי לא הגעתי לחתונה בגלל שהקאתי את חיי. כמובן שכעסנו ונפגענו מאוד, אמרנו שהפעם נשתף אותם הכי מאוחר שיש שזה לא מעליב.


האמת ההריון הזה אף אחד לא יודע חוץ מאמא שלי, איפשהו אחרי הדופק סיפרתי לה כי בעלי במילואים והייתי צריכה עזרה כי הקאתי והייתי חלשה. עכשיו שבוע 13+ ואני יותר בטוב.

יש לי סקירה מוקדמת עוד שבוע וחצי.

תוהה לעצמי אם לא לספר פשוט להורים, לאחים, לסבתות אזור שבוע 15-16 ואז פשוט שזה לא יהיה סוד יותר. או שלהמשיך לשמור על זה עוד בסוד (בינתיים זה נחמד לנו ככה). פעם שעברה יצאה לי הבטן שבוע 19, מאמינה שגם הפעם היא תצא מאוחר יחסית, אולי טיפה יותר מוקדם.


יש לציין שלשתי המשפחות אנחנו מגיעים בערך בתדירות של פעם בחודש-חודשיים, לא גרים קרוב.


מתי הכי מאוחר לספר מבלי שזה יחשב מעליב? והאם זה נראה לכן לגיטימי לספר להורים, אחים, סבתות וחברות די ביחד בהפרש של ימים בודדים אם בכלל ואז פשוט להפסיק להסתיר? או שצריך "לכבד" ולתת להורים תחושה שהם ידעו ראשונים כשזה עוד היה "סודי" (למרות שהם לא יודעים לשמור סודות) ובקטע של כבוד לתת איזה הפרש של שבוע-שבועיים בין ההודעה להורים להודעה לשאר המשפחה והחברים?


והאם יש הריון שבו זה כבר פשוט מפסיק להיות אישיו ולא צריך להודיע ולעדכן ומי שרואה בטן שלום וברכה ומי שלא יקבל הודעה בלידה? קצת מתיש אותי הנושא. המשפחה שלו דרמטית מאוד, יכולים להעלב ולעשות רגשי ומצד שני לא שומרים סוד בעליל אז לכן המורכבות. המשפחה המורחבת שלי גם קצת דרמטית, אבל הם משפחה מורחבת (כמה דודות ספציפיות) וזה פחות "אישיו" מהורים.

אחרי הסקירה נשמע לי מצוייןאמאשוני

תספרי לכולם, תשחררי את זה.

וגם בהריונות הבאים, אפשר אחרי הסקירה, זה שלב מצויין לספר בו.

בהמשך זה נהיה פחות אישיו כי התהליך מוכר וידוע לך היטב, אז זה פחות מטריד.

וגם האנשים רגילים מתי מספקים להם והכל טוב.

אני גם חושבת כמוךיעל מהדרום
בעיניי הכי משמעותישלומית.

זה ההורים,  השאר פחות משנה.

בהריון האחרון היה חשוב לי לספר יחסית מאוחר לחמי וחמותי, אבל הרגשתי שאחרי שליש ראשון זה מעליב, אז סיפרתי בשבוע 13+ שזה עדיין נחשב שליש ראשון, שלא ירגישו ממש לא קשורים...

אבל זו ההרגשה שלי, לא האמת המוחלטת. גם יכול להיות שמשתנה בין תרבויות 

אני חושבת שכדאי לתת הפרש בין ההורים לבין כולםאיזמרגד1
אבל לספר בשלב שבו לא אכפת לך שיספקו לאחרים, ואז אם הן מספרים מיד זה כבר בעיה שלהם ולא שלך😉
לאמא שלי מספרת אחרי הדופקהשקט הזה

לאבא שלי אחרי השקיפות, לאחים אחרי הסקירה. לא משנה גיל, גם גדולים ממני ונשואים וגם קטנים ממני ורווקים (ותכלס הכי כיף לספר לאח הקטן שלי. התגובות שלו הכי מתלהבות🤣)


בהריון הנוכחי להורים של בעלי סיפרנו באזור שבוע 10 נראה לי ואז הם סיפרו לחלק מהילדים, ואז קלטו שלא היו אמורים לספר אז הם ביקשו שפעם הבאה לא נספר להם עד שאנחנו רוצים שהאחים ידעו, כדי שלא יקרה שוב שנפלט להם או משהו


שקצת קשה לי עם זה כי בעיני לגיטימי שההורים ידעו לפני, גם כי אנחנו גרים לידם ונעזרים בהם, וגם כי חמותי תכלס קלטה לפני שאמרנו להם ("פשוט בבת אחת נהיית כל הזמן עייפה😅") אבל אם זו הבקשה שלהם- נכבד אותה כמובן.

איזו רגישות מצדם לבקש כזאת בקשה!!לפניו ברננה!
כן. ב"ה הם מקסימיםהשקט הזה
תודה יקרות!אנונימית בהו"ל

אחרי שבוע 15 זה כבר באמת נחשב מעליב?

וכמה רווח הייתן נותנות בין ההורים לאחים/סבא וסבתא/ חברות קרובות/ מעסיק/ שאר העולם? 

כמה שבא לייעל מהדרום

לק"י


להורים ולאחים אנחנו בדרך כלל או תמיד מספרים ביחד. ואז זה משתנה, אם משתפים מיד את שאר המשפחה המורחבת, או לוקחים עוד קצת זמן. תלוי מתי סיפרנו למשפחה הגרעינית.

למעסיק יש טווח זמן שעד אליו צריך לספר. לפעמים אני מספרת לפני, אם יש לי הזדמנות/ שאני מרגישה שההריון כבר בולט. ואז מבחינתי שכולם כבר ידעו.


ושבוע 15 נשמע לי בסדר גמור.

למה שסבא וסבתא ידעו מתי סיפרת למעסיק?קופצת רגע

זה לא קשור.

פשוט תעשו מה שמתאים לכם ותפחיתו קצת דרמה.

אפשר פשוט להודיע לכולם יחד, זה לא ממש משנה...


בהצלחה! 

אתן צודקותאנונימית בהו"ל

כנראה שנחכה לאחרי הסקירה ואז נספר רשמית להורים ואחים. ודי מייד אחכ (אולי כמה ימים כדי "לכבד") את שאר המשפחה המורחבת והחברים.

ואז זה פשוט לא סוד.

למעסיק פעמים קודמות סיפרתי שבוע 18 וזה נראה לי אחלה.

מעצבן אותי שזה כזה נהיה עול ומעיק

רק שהם לא יעלבו, ואז התגובות יתחלקו בין "למה אתם מספרים רק עכשיו?" לבין - "סופסוף, הגיע הזמן, כמה חיכינו", לבין "ידענו, את בכלל לא צריכה לספר, כבר בפסח ניחשנו!" (הפלא ופלא עוג לא הייתי בהריון חמודים, אתם לא ניחשתם)

ואז ההם יתחילו לשאול שאלות ולהסתכל על הבטן ולי אין כח שזה נהיה נושא השיחה

ואז מתחילים הניחושים אם בן או בת ולמה אתם לא מגלים? בסוף זה נולד ואנחנו נדע, מה כזה סודי בזה? למה לא לגלות?

ואז אם זה בת אז תקראו לה על שם סבתא רוחמה

ואם זה בן אז לתת סנדקות לסבא איציק

מה לא תכבדו?

ואז דיונים איך נקרא. ובטח לביא בגלל המלחמה. נראה לי רוני כדי להוסיף שמחה. התכוונת רוני רוחמה כי צריך לכבד את סבתא!

וואי איזה כאב ראש. באמת זה פשוט שלב שמעיק עליי.

ואי ואי נשמע טרחני ומעצבן.לפניו ברננה!

כמה טיפים שאולי יכולים לעזור..

א. חוץ מהורים וסבא וסבתא לא להגיד פנים אל פנים אלא רק בהודעה. אפשר בשיטה מגניבה ומצחיקה או פשוט לכתוב שאתם שמחים לשתף..

ב. לא להגיד באיזה שבוע את אלא מתי בערך את צפויה ללדת. ואם זה מהמשפחות שלוחצות כשעוברים את התאריך אפשר לתת טווח זמן קצת רחב. לדוגמה אם את צריכה ללדת שבועיים לפני חנוכה להגיד בסביבות חנוכה. או שם של חודש...

ג. לחץ לגלות את המין- לומר פעם פעמיים שאתם החלטתם לשמור את המידע הזה לעצמכם ואחר כך להתעלם.. (האמת שהיו פעמים שהיה בא לי לעבוד על אנשים שלוחצים שזה המין השני..)

ד. ניחושי שמות אני בעיקר מסננת - מכניסה מאוזן אחת ומוציאה מהשניה. נהנים לשחק משחקי ניחושים - תהנו. את ההחלטה על השם הרי את ובעלך תבחרו בלעדיהם ;)

יואו😳 ממש מעיק כשזה ככהיעל מהדרום
אולי אפשר בהומוריעל מהדרום
לק"י


אם אתם מספרים למשפחה בהודעה, להוסיף "אנחנו לא יודעים מתי תהיה הלידה בדיוק, ועוד לא החלטנו מה השם...."


למרות שלא יודעת אם לי היה בא להתבדח איתם, או לצרוח עליהם🙊

וואו איזה חפירהאמונה :)

ואת מתארת את זה בכל זאת בצורה מצחיקה, צחקתי עכשיו
שזה מהמם בעיני!

ואולי אפשר לקחת את זה לכיוון של לצחוק על זה, בינך לבין עצמך כמובן... לדמיין מראש מה הכי חסר טקט שיגיע ולראות האם הצליחו לעקוף

גם אצלנו יש כאלה חפרניםבאתי מפעם

ובעלי משתגע מזה.

לי זה יותר בסדר , אני לוקחת את זה למקום שהם פשוט מתרגשים ושמחים מאוד בהריון, וצריכים להתבחשש עליו איכשהו אז זה יוצא בצורה כזאת חופרת/ חטטנית/ הערות/ ניחושים (האהוב עליהם)/ ידעתי כי... וכו'

מצד שני, כשהייתי בהריונות מתקדמים החפירות פחתו משמעותית...

וזה גם קצת אומר שההריון והתינוק הבאים עלינו לטובה פחות מרגשים ומעניינים... 

כל הכבוד לך! גם לדעתי זו התרגשותקופצת רגע

ויש בזה משהו יפה שהמשפחה המורחבת מתרגשת כל כך, וזה אכן מאפיין תינוקות ראשונים במשפחה.

זה גם נכוןיעל מהדרום

לק"י


נראה לי שאצלינו חפרו הכי הרבה בהריון הראשון. שבצד של בעלי זה גם היה הנכד והאחיין הראשון.


אבל זה לא היה ברמה שתיארה הפותחת🤦‍♀️

בעיקר ניסיונות לגלות אם זה בן או בת..

תודה לכן, נירמלתן ממשאנונימית בהו"ל

ברור לי שזה נובע מהתרגשות, אבל עליי זה פשוט מעיק 🙈

יש לי גיסה שפשוט לא מספרת רשמית אלא מחכה שהבטן תהיה מספיק ברורה ואז מדברת על זה בחופשיות כאילו הכל ידוע, וזה קצת מוריד את החפירות כי אין את "רגע הגילוי" וכי אנשים מרגישים פחות בנוח לשאול. מצד שני - זה גורר מבטים וריכולים והתלבטויות עד שכבר לא ניתן להכחיש ואני פחות בקטע.

אני אשתדל לקחת את זה יותר בקליל בע"ה. ונראה לי שנספר בערך שבוע 15-16, מקווה שאף אחד לא יעלב, ואם כן בעיה שלהם. פעם שעברה שסיפרנו מוקדם אני זו שנעלבתי

בהצלחה! אולי אל תגידו איזה שבועיעל מהדרום
לק"י


רק מתי בערך התל"מ.

כן, אבל מניחה שישאלואנונימית בהו"ל
וזה משהו שמוזר להסתיר אותו
תגידי חודש. אצלינו לא שאלויעל מהדרום

לק"י


לפחות לא אותי.

(אבל לא אכפת לי להגיד).


ואם ייעלבו, עניין שלהם.

לא הסתרתם את ההריון עד ללידה או משהו🤷‍♀️

תגידי שאתם שבועיים אחורהשושנושי

זה מה שאנחנו עשינו בשתי ההריונות כדי להמנע מהחפירות של הרגע האחרון.

הייתי למשל בשבוע 30, כולם חשבו שאני ב 27-28 כזה

תקשיבי יקרהאנונימית בהו"לאחרונה

יש סביבךאנשיםשלא כיף לספר להם

זה בעיה שלהםםםםם

אתתעשי מה שטובלך

הריון קודם סיפרתי למשפחה של בעלי בשבוע 20

אומרת שאני בהרין, וצריכה ללדת בסביבות ....

וזהו

ב"ה אני מרגישה טוב

עדו שאלותאני מורחת.

וזה בעייתם

לאחים שלי בעלי מוכן לספר סיום שאנחנו יודעים

כיהם מגיבים יפה

וזהוווו

סביבות שבוע 12צפורה

אחרי שקיפות.


להורים ראשונים ואח"כ לאחים ולסבא וסבתא


אם יש באחד הצדדים כאלה שנוטים לספר אז אפשר לצמצם זמנים בין מצי להורים לאחיך לסבא סבתא... ולבקש בבקשה לא לספר. ואם משהו בכל זאת מספר, לשחרר. ץ


בכללי כדאי לנסות לשחאר מכל הסיפור של מי סיפר מתי סיפר וכו

מודה שהיה קשה לי אבל פשוט עוזר לשחרר את כל הקטע הזה

אז ידעו, אז חשבו... אז מה.. לעבור הלאה


הכי חשוב הריון קל, בדיקות תקינות בעז"ה בנחת בבריאות בקלות.. 

קחי בחשבוןנועה לה

יש אנשים שפשוט אוהבים לספר לאחרים דברים שרק הם יודעים... מכירה מקרובת משפחה שקבוע כשמספרים לה משהו לשמור בסוד היא מספרת לי שיש לה משו סודי סודי לספר ושלא אגיד לאף אחד...

ברגע שמקבלים את זזה שיש סוג כזה של אנשים וזה סוג הבנאדם שמולך את לומדת מה ומתי לספר וכמובן לא להתעצבן...(לנסות)

תודה רבה לכולן!!אנונימית בהו"ל
תשובה בפניםאמ פי 5

לבעלי- איך שיוצאת תשובה חיובית- לא מחכה עם הקטע שלעשות איזה ערב ולהפתיע באופן מרגש- לא מתאפקת עד אז

 

לכל השאר רק מחודש 3 בערך או 4- תלוי באיך שמרגיש לי איתם ושיחשבו מה שהם רוצים

 

 

זו שאלה לגבי הבעל? בעיני הכי הגיוני לספר מידיעל מהדרום

לק"י


מקסימום אם ממש רוצים להפתיע, אז אחרי כמה שעות.

(את הראשונה שהתייחסה לבעל. לא נראה לי שיש פה יותר מידי התלבטות😅).

חחח הבעל חיכה איתי את ה5 דקות מורטות העצביםאנונימית בהו"ל
עד שיש 2 פסים על הסטיק
אף פעם לא חיכהאמ פי 5

עשיתי לבד

והוא היה המופתע הראשון

אז אני מנצחת... הוא סיפר לי!מקרמה
מההה איך????רקאני
עשיתי בדיקהמקרמה

ויצא שלילי

ודימום לא הגיע

אז אחרי שבועיים עשיתי שוב בדיקה

והיה נראה לי שוב שלילי (הוא היה בתפילה)

ונסעתי לעבודה

ואחרי כמה זמן בעלי מתקשר אלי ושואל אותי למה לא סיפרתי לו שיצא חיובי?

מסתבר שאחכ הופיע פס נוסף שאני לא ראיתי

בגלל ששבועים לפני כן היה שלילי היית  בטוחה שזה שיבוש הורמונלי בגלל שהוצאתי התקן ולא חיכיתי מספיק זמן וזה היה הריון צעיר מאוד

😲🤭 מטורףףף חחחחרקאני
ניצחת!😅יעל מהדרום
וואו.. הנצחון שלךאמ פי 5
חחח... מזכיר לי סיפור הפוך שקרה ליבאתי מפעם

חשדתי שאני בהריון (לא רצוי, הייתי קצת אחרי לידה)

וכל כך פחדתי שלא העזתי לעשות בדיקה, בסוף אחרי שהיו יותר מידי תסמיני הריון... אמרתי לבעלי שאני עושה בדיקה אבל הוא מסתכל על התוצאה ושיספר לי בעדינות....


אמאל'ה... נזכרת בחרדות שהיו לי 🤣 זה היה שלילי. תודה לאל.

יש ברשת כאלה שעושות כמו ערב כזהאמ פי 5

או מספרות בדרך מיוחדת

 

אני לא ספרתי בדרך מיוחדת

פשוט התקשרת אליו בבהלה

זה חמוד ומשעשע ביחדיעל מהדרום
לק"י


אבל נראה לי שזה פחות הסגנון של נשות הפורום...

דווקא יש לי חלום כזהרקאני
להפתיע אותו עם איזה דובי או בגד של תינוק וככה לספר לו...


פעמים קודמות הוא חיכה איתי לתוצאות 

אפשר לקנות מראש ולשמור לזמן אמת😉יעל מהדרום
אפשר גם לקחת בגד ישן מהארון חחחחרקאני
חחחח אני חשבתי להפתיעאנונימית בהו"ל

בפועל רציתי אותו לידי כדי שנראה יחד מה יוצא, כי פעם קודמת שבדקתי יצא שלילי

ותוך שניה זה ניהיה חיובי שנעתקו לשנינו המילים

רק בפעם הראשונה הוא היה איתי שבדקתיאמ פי 5

בשאר הפעמים לא ידע בכלל שקניתי מקל

האמת שאני עכשיו בשבוע 15+3 עם המטומהפעם אחרת

ולא שיתפתי אף אחד חוץ מהמעסיקה, מרגישה בכזה חוסר וודאות לגבי ההריון למרות שמאחלת ומתפללת לטוב אבל עד שהסיפור הזה לא יהיה מאחורי וההמטומה הזו לא תיספג, מעדיפה להסתיר כמה שאני יכולה, למרות שהבטן מבצבצת לה...


בעבודה כמה כבר שלחו מבט כזה של זה הריון זה לא הריון..

אבל הייתי בשלי, לא הרגשתי צורך לשתף...

ובכללי אני לא ממהרת לספר.. בדר"כ רק להורים.. הגיסים והאחים רואים.. וכל השאר אני פחות מרגישה צורך להגיד.. מי שרואה מעולה ומי שלא אז לא... 

אני בגישה של לא לעשות עניין מזהשושנושי

של מתי לאחות מתי לגיסה מתי לשכנה ולמנקה

יכולה להגיד על עצמי שסיפרנו להורים הריון ראשון רק בשבוע 17 +-, כבר אחרי סקירה מוקדמת..

זה הריון של הפריה, יקר נורא דאגנו ולא רצינו להכניס לסיטואציה הזאת גם את הלחץ של הההורים (שבאמת הייתה. אחרי שסיפרנו התחרטנו שעשינו את זה חחח הם לא הפסיקו לחפור כל יום בשיחות התעניינות וכו)

 

אחרי שסיפרנו להורים, כמה ימים אחר כך זרקתי על זה פה לאחות שם לגיסה וככה כולם ידעו דיי מהר

 

הריון שני סיפרתי להורים מייד בהתחלה. כל השאר זה לא היה סוד

מי ששמע שמע מי שראה ראה

 

מציע גישה אחרתמקרמה

יש מעט מאוד טנשים בעולם הזה שאני מרגישה שאני 'צריכה' לספר להם

אולי רק הבוס- וגם הוא אחלה בוס ואני מספרת גי מוקדם כדי שיהיה רקע להיעדרויות/עייפות/ירידה בתפוקה


לכל שאר האנשים אני מספרת כי אני רוצה

כי הם חלק מהחיים שלי ובא לי לשתף אותם

כי זה משמח אותי, זה ישמח אותם אז בואו נשמח ונתרגש ביחד


בכל הריון יצא לי לשתף בסדר שונה

לפעמים אמא היתה ראשונה, לפעמים אחות

תלוי בסיטואציה


לא כל ההריונות שלי הסתיימו בידיים מלאות... (בתכלס..  חצי מהם לא)

באיזשהו שלה הבנתי שאין טעם להסתיר את במילא בסוף אספר על דופק או חס וחלילה הפלה


 

חודש חמישיחדשה דנדשה

בד"כ אם סיפרתי לפני לחברה טובה כי הייתי זקוקה לשיתוף והבנה זה אופציה לשתף מישהו קרוב אבל לא חייב בגלל זה לשתף את כל השאר

יודעת שיש כאלה שרואים ישר באיחור לא משנה לי 

הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

הסבר קצר על השרשור בפנים:זמן רנה

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂


אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.


איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.


מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!


הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.


מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

משתפת שביום שישי נסעתי עם הפלאפון של בעלילפניו ברננה!

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

לוקחת עכשיו לשעה בע"ה.לפניו ברננה!
וואו! איזה כיף זה!שמש בשמיים

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

 

איך היה לך הבוקר?

האמת שיש לו גלישה בפלאפוןלפניו ברננה!

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..


(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)


הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

מהמם! איזה יוזמה יפה!שמש בשמיים

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

 

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

בהצלחה! האמת אני גם עשיתי ככה תקופה אבל משעהלפניו ברננה!

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

 

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

תודה לך! מצטרפתבארץ אהבתי
מעכשיו לשעתיים בלנ"ד
אוף, עשיתי כמה דברים שהייתי צריכה בפלאפוןבארץ אהבתי

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

בהצלחה!שמש בשמיים
איך היה? ❤️לפניו ברננה!
תודה ששאלת! עניתי בטעות לעצמי במקום לך..😊בארץ אהבתי
ב"ה היה טוב (אחרי הפסקה קצרה ב4 המשכתי עוד ב"ה)בארץ אהבתי
ועשינו גם שעתיים משפחתיות אחרי הדלקת נרות ששיתפתי גם את הילדים בזה (הצטרפנו לאתגר..), וזה גם פתח קצת שיח טוב על גבולות בשימוש במסכים.
נפלא 🙂לפניו ברננה!

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

מצטרפתחשבתי שאני חזקה

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

בהצלחה!!לפניו ברננה!
תספרי איך היה❤️❤️
הצטרפתי! לקחתי לשעתיים אחרי הדלקת נרותבוקר אור
והיה מעולה
כיף לשמוע!!לפניו ברננה!
הצטרפתישומשומונית

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

איזה כיף!!לפניו ברננה!

ואי כזה משמח לשמוע!

שיעור מהמם לחנוכה שקיבלתי המלצה עליולפניו ברננה!אחרונה

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:



הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

רק לי הפורום תקוע לגמרי על לפני יומייםאמא לאוצר❤

ומסרב להתעדכן לא משנה כמה פותחת וסוגרת מרעננת וכו?


פתאום חושבת על זה שאם זה לא רק אני אז אף אחת בכלל לא תוכל לענות על השרשור הזה כי אף אחת לא תראה אותו 😅😅

מעניין אם הוא בכלל ישלח 🤷

חחחח בדיוק מה שחשבתיוואלה באלה

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

קרה לי הבוקר אבל הסתדר תוךדקות בודדות..לפניו ברננה!
משהו השתנה בריפרושoo

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

כלומרoo
אם אני מרפרשת את הדפדפן הוא מביא את התוכן כמו שהיה לפני יומיים 
גם אצלידיאן ד.

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

 

חחח היה לי את אותו מחשבההתלבטות טובה
היה לי מוזר ששקט ואין שרשורים חדשים בהנקות של הלילה 
אצלי לא.. אולי זה משתנה מחשב/טלפון?טארקו
גם אצלי ככהתודה לה''
גם ליזוית חדשה
פתחתי שרשור במשוב
גם אני ככהכורסא ירוקה
חח חשבתי שזה רק אצלי😂איזמרגד1
נראה שזה טופלoo
חח שמחה לראות שזה לא רק אניאמא לאוצר❤

ושהצלחתן לענות

ושהצלחתי לראות🤣

כנ"לשמ"פאחרונה
הוצאת התקן מירנהכמהה ליותר

אני אמורה להוציא היום התקן מירנה, אחרי 3 שנים.
יכולות לשתף מינסיון, אם אחרי הוצאה של ההתקן היה לכם דימום שאוסר?
אני פתאום מתלבטת, כי אם בדרך כלל כן יש דימום שאוסר,  אז אולי אדחה את ההוצאה לאחרי חנוכה.

בהצלחה!השקט הזה
מקפיצה לך..


תודה! ❤️❤️כמהה ליותר
אצל כל אחת זה שונהיוקי

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

רק אחרי שבועיים?כמהה ליותר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

כןיוקי

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

בשעה טובה יקרה! שילך בקלות!!תודה לה''
אני עוד לא הוצאתי התקן הורמונאלי אבל עצם ההוצאהאמהלה

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

זה מאוד תלוי לפי איזה פסיקה את הולכתסתם אחת
יש דימום, לפי חלק מהשיטות הוא אוסר ולפי חלק לא.
הכי טוב לשאול את הרב שלכם כי יש לזה פסיקות שונותפרח חדשאחרונה
כמה זמן הגודש שאחרי הלידה?תודה לה''

לא מצליחה לישון מרוב כאבים... 😞

עבר 36 שעות מאז שהתחיל 

 

 

כל פעם שיש הקלה בעקבות ריקון , כמובן רק עד הקלה, לא מרוקנת יותר מזה.. מיד מתמלא שוב ממש ונהיה כואבבבבב

אצליDoughnut
בשלב הזה הייתי שואבת ושומרת לי מנות במקפיא לשעת הצורך. לא גרם לי לבעיות וסתימות אח"כ, התאזן למרות השאיבות ונהניתי אח"כ מהמנות השאובות. רק כששאבתי ממש היתה לי הקלה.
תודה! אני לא אוהבת להתעסק עם שאיבות...תודה לה''
וגם, זה כרגע יוצא רק בהרבה מאמץ ועיסויים ולא זורם בכלל...
הבנתיDoughnut

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תודה!!!תודה לה''
אולימקלדתי פתחאחרונה

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

וואי סיוטט הגודש שאחרי לידהתלמים

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

גם אני בד"כ שואבת בשלב הזהאפונה
פעם אחת, ואז זה מסתדר.
תיק לידהלומדת כעת

1. יש מה לקחת משאבת הנקה בתיק לידה?

2. נשים עם ילדים שהיו אחרי הלידה אצל ההורים

אתן מכינות מראש גם תיקים לילדים?

אני לא מבינה איך אני אמורה להתכונן לתיק ללידה וגם בנוסף לשהות בבית שלא שלי. בוחרת בזה בלב שלם אבל זה מאתגר.


מנסה לחשוב מה הכי הגיוני

נראה לי הכי הגיוני להביא מראש את כל הציוד של הבייבי להורים לארון מסודר שם ורק הדברים של הילד הגדול (חח בן שנה וחצי וכבר גדול) יישארו כרגיל בבית פה. אחרי הלידה בעלי פשוט יקח איזה 5/6 בגדים של הילד ושלו ויביא להורים...

נשמע הגיוני? אשמח לשמוע מנסיון של נשים שעשו את זה

כמה זמן מתכננים להיות אצל ההורים?ים...

מה המרחק מהבית? 

 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

 

מתכננים שבועיים, מקווה שאפשרי...לומדת כעת

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 1השקט הזה
ביומיים שבהם נמצאיפ בבי"ח עוד אין חלב, זה רק קולוסטרום אז אין מה לקחת משאבה. אם מאיזשהי סיבה תצטרכי לשהות יותר בבי"ח, תוכלי לדאוג שיביאו לך מהבית/ להשתמש במשאבות של בית החולים.


לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה


כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

תודה...לומדת כעת
מקווה שבועיים
שאלה גם של מרחקחנוקה

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...


אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.


הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.


עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

הבנתי, אוקי תודה רבהלומדת כעת

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

לגבי 1שלומית2

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

הייתי מכינה מראש גם לגדוליעל מהדרום
לק"י


אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

עונה ךבשורות משמחותאחרונה

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

חנוכה עם הילדים..הילושש

אז החנוכה שלנו הוא די רגיל.. 

היום עושים אצל חמותי הדלקה עם כולם, וביום האחרון הזמנתי את המשפחה שלי אליי-מקווה שיצא לפועל.. 

 

באמצע- בעלי עובד בערבים עד מאוחר. 

ואני עם הילדים לבד. 

אז מחפשת דרכים מעניינות להעביר להם את חנוכה.. שיהיה שמח. 

 

* אנחנו עובדים, הגדול בקייטנה עד 16.00 והקטנה במעון גם כן.. אז ימים רגילים לגמרי.. 

באלי לצאת איתם להצגה או משהו.. לא מצאתי משהו מתאים במחיר סביר.. 

 

נראה לי שעם קטנים יותר קל לחגוגיעל מהדרום

לק"י


הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

בן 4 ובת כמעט שנתייםהילושש
אז משחק בסביבוניםיעל מהדרום

לק"י


אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.


ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

פחות מתאים הצגות בגיל הזהאמאשוניאחרונה

אלא אם יש במתנס השכונתי,

ואז מה שהם מבינים, זה נחמד בלי טרחה מרובה.


אם תלכי להצגות בסגנון של תיאטרון, מה תעשי אם הקטנה תבכה והגדול ירצה להישאר בהצגה?

וגם תכלס חבל על הכסף.

אפשר לעשות כל יום משהו אחר קטן נחמד.

אתלי מאוד אהבו פנסים וסביבונים מדליקי אורות או צבעוניים.

אפשר להכין להם כתרים (או לשמור מהגן אם שרד..)

שירים, ריקודים קצת, ארוחת ערב וזהו..

את מדליקה איתם נרות?

אם הם הולכים לישון לפני שבעלך חוזר, כדאי להדליק איתם גם לפני כן כשהם ערים עדיין

ואח"כ את ההדלקה האמיתית תעשו אתם כזוג.

אנחנו מגיל דיי קטן התחלנו סביבון הפתעותטארקו

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)


ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)


זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון


זה עדיין החג הכי כייפי שיש!


אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

אנחנו שמים אחרי ההדלקה שירי חנוכההשקט הזה

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

אנחנוכורסא ירוקה

קנינו להם דברים של יצירה - לצביעה, וחוברת למי שרלוונטי (ממקסטוק, משהו חמוד של חנוכה) וכל יום נעשה יצירה או שנכין מאכל טעים (לאו דוקא קשור לחנוכה) או משהו בסגנון.

אולי נקבע גם הדלקת נרות אחת עם שכנים שהם חברים.

ילדים בגיל הזה לא צריכים הרבה. פעילות אחת נעימה זה חוויה מספיקה בשבילם 

ילדים קטניםבאתי מפעם

שירים של חנוכה, לרקוד איתם, לשחק על הרצפה בסביבונים ולטגן סופגניה. מהמם.

הצגות בעיני זה לרוב תרבות יוון ואז זה יוצא בדיוק ההיפך החג... 

יצירות של המקס סטוק, מכניס לאוירה וזול. מדבקות, דפPandi99
איך אתן מתמודדות עם קנאה?אנונימית בהו"ל
אבל בצורה חיובית ולא בדרך של לחפש מה רע אצלו/לו
שני דבריםאפרסקה
1. להבין שמה ששלה שלה, וזה לא משפיע עליי וזה שלה יש לא אומר שבגללה לי יהיה פחות


2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

לא נלחמת בזהרק רגע קט

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.

פשוט מקנאתכורסא ירוקה
מתאווררת בדיבור על זה עם מישהו קרוב לי שיכול להכיל, ובודקת אם הנקודה שהקנאה יושבת עליה היא בידיי לשנות
מנסה להזכיר לעצמי את כל הדברים שזכיתי בנםתודה לה''
ולהודות עליהם לה'
התמודדות לא קלה. ומוכרתזברה ירוקה

קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי

ומתפללת להצלחתו

להפריד בין הקנאה לרצוןאיזמרגד1

פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻‍♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.

ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.

חיפוש פנימיהמקורית

למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?

זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך

אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.

זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים

אניooאחרונה

רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות

מה חסר/ כואב לי

ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב

אולי יהיה לכן פיתרון בשבילי כי אני מיואשתסיפור_של_הלב

ב"ה 3 חודשים אחרי לידה

הנקה מלאה

טבלתי 5 שבועות אחרי הלידה, דווקא הלך בקלות הייתי יכולה אפילו לפני לטבול.

אבל כשבוע אחרי התחילו כתמים ודימומים קטנים. חשבתי שזה מחזור אבל זה לא התפתח לשם, לצערי נאסרנו (בטעות).

אחרי כמה ימים עשיתי הפסק וביום של הטבילה (😪) אני קמה בבוקר ושוב כתמים ודימום, שמנענו ממני לטבול ורק אחרי כמה ימים הצלחתי לעשות שוב הפסק ולטבול.

היום, אחרי שבוע וקצת מהטבילה, אני שוב רואה כתמים, דימום קטן. למה?? אני לא מונעת. מה קורה? למה כל הזמן יש לי דימומים וכתמים?

אני לא יודעת אולי הפעם כן יתפתח למחזור אבל אני לא יכולה כבר לדמיין את עצמי שוב פעם אסורה. אולי יש לכן עצה בשבילי איך לעזור לגוף שלי לא להתחרפן הורמונלית ולהפסיק את הדימום הזה?

בלידה אמרו שהוציאו את כל השליה...

כדאי לבדוק אם אין שאריות שילייההשם שלי

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

כן נבדקתי הרופא לא אמר כלום..סיפור_של_הלב
איזה לידה זה?חנוקה

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

לידה שלישית, פעם ראשונה ככה..סיפור_של_הלב
וכשהייתי אצל הרופא 6 שבועות אחרי לידה אמר שדןוקא הרירית עבה יחסית לנשים מניקות
ממש כדאי ללכת לרופאת נשיםיראת גאולה

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

אני אלך אם זה יתחזקסיפור_של_הלב
בינתים כשזה כתמים ואני עדין מותרת אני לא רוצה ללכת לרופאה כי זה בטח יגרום לי להיות אסורה הבדיקה..
לא מחייב שיאסור.לפניו ברננה!
תבקשי הדרכה הלכתית כדי לדעת איך להיבדק באופן שלא יאסור.
אגב בלילות הבייבי פותח לי מרווחים בהנקה יחסית גדולסיפור_של_הלב
הוא יכול לישון 5-6 שעות רצוף, ייתכן וזה גורם לדימומים ההנקה הלא רציפה?
זה קורה לפעמים בהנקה, אבל קודם כל צריך לבדוק שאיןאמהלה

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

הגיוני שהרופא לא ראה כלום בבדיקה של אחרי לידהסיפור_של_הלב
ובכל זאת יש?
כן. לפעמים רואים רק לאחר זמן.אמהלה
כן יכול להיותהשקט הזה
אצלי פספסו שארית גדולה. תלכי להבדק שוב, וגם אפ לא רואים שווה לבקש הפנייה להיסטרוסקופיה
יכול להיות מפצע בצוואר הרחםתוהה לעצמי
ממליצה להתייעץ עם בודקת טהרה מומחית
מצטרפת לנמלצה ללכת לבודקת טהרהממתקית

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

הייתי אצל בודקת כשהיו עףכתמים ביום הטבילהסיפור_של_הלב
לצערי זה מהרחם
כמה דבריםצמאה

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.


דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו


דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

אולטרסאונד בטני זה מספיק? או שצריך וגינאלי?סיפור_של_הלב
אצלי גם היה כשלא הכל יצאפלפלונת

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

אולי זה מובן מאליוהשקט הזהאחרונה
אבל יש רב שמלווה אתכם? לפעמים אנחנו מחמירות על עצמנו סתם.. (למשל גפ אם יש כתמים, לפעמים אפשר להצליח בכ"ז לטבול בהכוונה הלכתית)

אולי יעניין אותך