אתם בעד או נגד?
אשמח לשמוע דעות לכאן ולכאן
אתם בעד או נגד?
אשמח לשמוע דעות לכאן ולכאן
אבל אני אישית לא אוהב לבקש.
תמונה כן יכולה אמנם לשקף במקרים של "קצוות" (נגיד סגנון מראה שבכלל לא מתאים) אבל ברוב המקרים זה לא ממש משקף, כמובן כל העניין של פוטוגניות וכו'.
העניין הוא שגם המראה החיצוני עצמו, הוא עניין טריקי. הכרתי בחורה שכשראיתי אותה בפעם הראשונה, הרגשתי שאני לא ממש מתחבר למראה החיצוני שלה, אבל אחרי שדיברנו וצחקנו פתאום קלטתי שהיא דווקא ממש יפה.
יש לי גם בעיה, שמאוד קשה לי להסתכל לאנשים בַּפנים (זה גורם לי להרגיש לא בנוח). לכן הרושם שלי הוא דווקא יותר מדברים כמו קוֹל או קצב, לא יודע להסביר את זה.
אפשר להבין הרבה דברים מתמונה, סגנון לבוש, סגנון כללי (מעצם התנוחה או הקונטקסט של התמונה)
אבל אני מעדיף שלא להבין את הדברים האלה מתמונה אלא מהאדם כפי שהוא.
בכל־מקרה, מבחינתי, הקול הוא ה־פקטור. וגם העיניים, כמו שאמרו חז"ל, וזה צריך לראות מקרוב.
ובאופן כללי אני לא מחפש לשווק את עצמי אלא לגרום לסינון שרק מי שרוצה אופי כמו שלי תתעניין. אין לי עניין לשווק את עצמי לבנות שלא מעוניינות באופי כמו שלי
שמישהי תסתכל על התמונה ששמת ומשם תבין מה האופי שלך מעצמה? או שכתבת שם "התמונה מייצגת את האופי שלי" או משהו בסגנון? לפי דבריך משמע שהסינון נעשה בצורה גדולה וככה אתה מאבד המון אפשרויות רק כי מישהי לא השכילה להבין דרך התמונה את האופי נשמע לי באופן אישי הרבה יותר פשוט לדבר ולבדוק אם מתאים אבל אולי אני באמת מפספס משהו בדבריך.
כי אם לא זה קצת באוויר מדי דוד ולא כל כך מחזיק.
משדרת רוך ורוגע, התמונה הנ"ל שכבודו שלח משדרת טרור אז אני חושב שזה פחות יעבוד
ר"ל- מש"ל בלעז.
אם זה תמונה של נוף יפה כמו שקיעה בין הרים
או ירח שמאיר את הים, לגמרי בעד
תמונה של ליצן, נגד לחלוטין!
היה ובכלל התכוונת בענייני שידוכים
אז אם זה הגיע לשלבים רציניים למה לא(:
חשבתי שמדברת על אולטרסאונד
שמגלה אם זכר או נקבה(:
(קשור לנישואין וזוגיות וזה)
על עיוור?
מעניין
היית עסוקה בלחשוב לפני הפגישה
איך הוא נראה במקום לחשוב על הפגישה עצמה
האם יתאים, נסתדר וכו'?
הראש שלי היה חושב על הנראות שלה וזה היה מוריד
נראה לי ממהות הפגישה עצמה
מצד אחד - אני כן חושבת שתמונה אומרת המון על הבן אדם - איזה תמונה בחרת כדי לייצג אותך, סגנון לבוש שאתה בוחר (כן, זו בחירה , זה דרך שבה אתה מייצג את עצמך), ההבעת פנים בתמונה (אפילו גודל החיוך אומר משהו בעיני חחח, אם זה מוגזם, אמיתי וכן) וכן - כן משקף (אמנם מעוות אבל כן) את המראה , ויכול לסנן אם יש משהו שבאמת מפריע.
מצד שני - זה נותן לך קביעה מוקדמת על הבן אדם , אחרי שראית תמונה, המראה קבוע בעיניך - מתפתח איזה שני ציפיה לטוב או לרע , וזה לא נותן מקום לשינוי כל-כך, וגם - יש אנשים שבאמת לא יודעים להצטלם. עוד נקודה - אני גם לא אוהבת את זה שאנשים שאני לא מכירה מקבלים תמונה שלי - כאילו אני שולחת (ומבינה למה) , אבל כאילו זה מרגיש לי מוזר כזה שתמונה שלי עוברת לזרים חחח.
ואז לוקחים את התמונה בערבון מוגבל ובתוך מכלול השיקולים.
לכ אחד יש את הסיבות שלו
לי מרגיש יותר נח שיודעים איך אני נראת .
ועוד דבר יש לי טראומה מזה, חזרתי מזועזעת
אני יודעת שזה קורה פעם ב...
אבל אצלי היה משהו קיצוני וגם חפרו לי לפני שהכל טוב אז בכלל זה שרט אותי ומאז אין סיכוי שאני לא רואה לפניי
אני חושבת שאנחנו חייבים לתת הזדמנות להכיר את הפנימיות לפני החיצוניות של האדם. לא היה מישהו אחד שנפגשתי איתו והיה נראה לי בדייט השני כמו בדייט הראשון. אנחנו חיים בעולם שיש בו פער בין הנסתר לגלוי.
אבל, ויש אבל, בשלב כלשהו הבנתי שהרבה בנים בסגנון שלי מבקשים תמונה והחלטתי להפסיק להילחם בזה. וגם יש משהו שנותן שקט כשאני מגיעה לדייט ואני יודעת מראש שהבחור כבר סבבה עם איך שאני נראית.
זה נושא מורכב.. לא הייתי מיישרת עם זה קו בחיים אם זה לא היה ככ מורכב. אבל יש לזה גם מחיר. אני מודעת טוב מאוד לזה שכש*אני* רואה תמונה שלא באה לי בטוב בעין אני כנראה לא אסכים להצעה. למרות שבפועל אם היינו נפגשים יכול מאוד להיות שהבנאדם היה נראה לי שונה ואולי הכימיה תהיה פתאום מדהימה.
בפורום אני רואה בעיקר בנים מדברים על הנושא הזה. אני רוצה להדגיש שגם לבנות אכפת! ההבדל הוא שלבנות יש יותר כח סבל בנושא, אבל מה שדומה זה ששני הצדדים הם בני אדם שמסוגלים לעמול ולבחור באמת. אני חושבת שזאת שאלה שכל אחד צריך לשאול את עצמו ולא לפעול על אוטומט כי פשוט חבל, גם ככה עולם השידוכים קשה. זה לא אומר שצריך להתחתן עם מישהו שלא יפה בעינינו ,ממש לא, פשוט חבל לפעול בצורה שמצמצמת אותנו או את ההיצע שמגיע לנו. הרבה פעמים זה סתם קיבעון לדעתי. תסמכו על הקב"ה שישלח לכם את הבנאדם הנכון עם או בלי תמונה.
אז לפי מה את פועלת בסוף?
נותנת תמונה כי זה מקובל או סומכת על הקב"ה ומתרכזת בפנימיות?
שאלת איך אני מתמודדת- בוכה מתסכול ..
אבל תכלס
אני בגדול אומרת שלא ישלחו תמונה לכתחילה- אבל אם מבקשים אז סבבה.
ואם שלחתי תמונה שלי אז אני מבקשת גם לראות. לא נשארת קדושה מעונה.
וגם לפעמים תלוי מי מציע ואיך מריח לי העסק..
אבל לא תמונת סטודיו מושקעת, אלא תמונה מהחיים עצמם.
באמצע טיול, בריקוד מהחתונה של הדודה, מטקס סיום חוג/תואר...
לדעתי זה הרבה יותר אותנטי ומעביר יותר מידע
בתור שדכן, אוכל להגיד שהשאלה הזאת רגישה מאד.
אנחנו פוגשים לא מעט בנים ובנות שאומרים שהם לא יכולים בלי תמונה. אנחנו גם פוגשים כאלה שאומרים "על גופתי המתה". יש כאלה שמבקשים תמונה עם התנצלות ואי נעימות ויש גם כאלה שממש לא מתנצלים על הבקשה.
בתור אחד שעוסק בחקר החברה, וכביכול מסתכל מהצד, אוכל להגיד שהתופעה הזאת של "חייב תמונה" לא תמיד הייתה כך. החברה בשנים האחרונות הרבה יותר חזותית, ותלויה במה שאנחנו רואים בעיניים במקום הקשר הבין אישי. יש המון מחקרים שמראים את זה.
לפני כמה עשרות שנים הקטע של תמונה כנראה הייתה פחות אישו. לא בדקתי וגם אין לי איך לבדוק את זה באופן מדעי, אבל כנראה שדכנים היו נותנים תמונות יותר ותכלס גם לאנשים היה פחות אכפת לראות מלכתחילה. היום אבל זה נובע מתוך קונטקסט אחר, ובאמת יש נורמת תרבות שכורכת בזה הרבה יותר משמעות. בעצם כמו שאמר סוציולוג אחד, "the medium has become the message".
כשדכן אני מבין שאין לי יותר מדי איך להתווכח עם זה. זה משהו שדי נעוץ בחברה. כסוציולוג אבל אני כן מוכן לאתגר את החברה שאני פוגש - עד כמה אתה באמת מזדהה עם הדבר הזה? האם אתה באמת תלוי בחזותיות עד כדי כך? לדעתי הסיפור היא לא סביב תמונה או לא תמונה, אלא סביב מאיזה מקום זה נובע. בכנות לדעתי, הרבה מהחברה יעדיפו לענות לשאלה בשלילה.
פעם בחורה פסלה אותי על תמונה ואישרה אותי על תמונה אחרת.
ואם זה לא מספיק, התמונה שבה נפסלתי צולמה ע"י מיכל וולשטיין אחרי 35 נסיונות, והתמונה שהיא אישרה היתה אחרי צילום עצמי אחד.
לפעמים יש פערים גדולים יחסית לכאן או לכאן בין תמונה אחת לאחרת או בין תמונה למציאות
ואני זוכר שהבחור (שפסל על תמונה אחת והתחרט אחרי תמונה נוספת), התפעל כמה אותה בחורה יכולה להיראות אחרת בשתי תמונות....
אגב קורה לי שאני מבקש כמה תמונות מתוך השערה איזו תמונה תמצא חן בעיני הבחור/ה
לצערי אין ברירה ..
אבל המחשבה שהתמונה שלי בפלאפון של בחור ..לא נעימה לי
ואני אנסה להסביר.
אני אישית תופס בראשי שיש נשים שלא ירצו לצאת איתי כי אני לא מתלבש אלגנט והן מאוד אלגנטיות בסגנון.
ויצא לי לראות משהו דומה בתחום מקביל.
אני מאמין שאני לא אסתדר עם אדריכלית...
למה? מכיוון שברוב מוחלט של המקרים לאדריכלית החיצונית והניראות מאוד חשובה כאשר אצלי היא חשובה מעט פחות(בעדינות).
וכמובן לא שיופי לא חשוב אבל.. בפרופורציה.
אז זה סוג של מחסום כזה ואני בעד תמונה אבל להשקיע קצת בתמונה, לא ממש לזלזל ולקחת תמונה של עצמך במראה.
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
אני משתף אתכם בשאלה שהייתה לי לעצמי האם כשאין הצעות והתקופה הזו היא מורכבת ומאתגרת כי הרבה מתרחש סביב ויש הרגשה שאותך "שכחו"
האם הרגשתם בסוף שהתקופה הייתה המתנה או מתנה?
והאם כשהתחיל קשר אחרי תקופה ארוכה ללא הייתם עם ודאות וברוגע או שהייתם עם חששות שעוד פעם לא ילך
אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...
אז לא יודעת.
אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה
שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.
לא כולל מע"מ.
איראני בקריפטו.
אני:)))))זה יותר כמו דמי טיפול.
הכסף הועבר
זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.
לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.
זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.
מה זה ZOOM out?
יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם
פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר
הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?
תודה!
היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית. היא - היא.
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.