על איזה השלכות אתה מדבר?

מה כבר יכול לקרות מזה שאדם בוחר להיות חרדי לאומי נגיד..?

השאלה היא למה הוא עושה את זה, זה אם בקטע של רמה תורנית או שזה פשוט להרגיש שייכות למגזר החרדי.

ויכול להעיד בתור אחד שגדל במגזר הדתי לאומי, שאחד הדברים המאד יפים בו, זה שאת יכולה להיות מחוברת לכולם וללמוד מכולם כמאמר פרקי אבות: "איזהו החכם..."

ואז כשמגיעים לשלב של חיפוש זוגיות, השאלה אם זה בכלל תואם את מה שמחפשים, אני למשל מחפש בעיקר רק דתיות לאומיות כי זה המגזר שאני גדלתי בו אחרי הכל, וזה הכי טבעי שיש.

אז להגיד כאילו אני חרד"ל או על התפר במקום דתי לאומי ואז לפרט בהמשך למשל שמחובר לחרדים ושהם נשמעים לפעמים מעניינים למרות שפחות אוהב אותם, זה פשוט לסבך לבנות להבין אם זה מה שהן מחפשות וחבל.

אני נמצא למשל בשגרירים בלב, והשגרירה שלי מכירה טוב את המשפחה שלי, היא בעצמה לא מתחברת להגדרות למרות שהם דתיים לאומים, והיא רואה אותנו בתור משפחה חרדית בקטע הטוב למרות שאנחנו ממש לא כאלו, ובכל זאת כתבה כך כי ככה הבינה את זה (ואבי בעצמו אמר לא להשתמש בכלל במילה חרדי, כי אין לו שום קשר אליהם, היה בעבר חובש כיפה סרוגה ומאז עבר לשחורה כי רצה להשתייך, אבל הסגנון אותו סגנון).

מקווה שהבנת את הנקודה שנסיתי להסביר

אצלכם יש טעות בהגדרה מבחינה חיצונית לטענתך..?

אתה דתי לאומי מבחינתך? אז למה כיפה שחורה..?

היה פה דיון שפתחת על זה אם אני זוכרת נכון

לדעתי, מי שבוחר להיראות בצורה מסוימת צריך לקחת בחשבון שזה משפיע

אז השאלה שלך חוזרת אליך בעצם - למה אתה הולך עם כיפה שמייצגת מגזר חרדי אם זה מסבך אותך בפגישות? אם זה לא מייצג מה שאתה באמת הולך לפיו ומכיר כל חייך בהגדרה?

נכון, אכן פתחתי על זה כמה פעמים, פשוט כי המשפחה היה קטע כזה והרקע קצת מורכב, אז אני רגיל לזה...

ויש לזה גם קצת קטע של ניטרליות, כי להרבה חרדים יש קטע מוזר שהם כאילו סלחנים יותר כל עוד לא מדובר בכיפה סרוגה משום מה

שכל ניסיון להתחקות אחרי דפוסי החברה בשביל להישאר באזור הנוחות שלך, לא יביא לך כלום.

בקטע טוב, כן?

אם אתה מחפש להתקדם לאנשהו, לדעתי,  זה או להשלים עם הבחירה שלך ועם הפרשנות החיצונית שלה או לעבור לצד השני על מלא

בכל מקרה אחר זה קצת לטחון מים ולהיכנס לעמדה שפחות תקדם אותך

בחיים צריך להניח לצדק בצד הרבה פעמים, ולקבל מוסכמויות חברתיות פשוט. לא חייב להיצמד אליהן וזה בסדרשיהיה לך את הגוון שלך, אבל בתחושה שלי אתה מנסה לפצח פה את השיטה כביכול. ותכלס, בעיניי, עדיף פשןט לדייק את החיפוש וזהו . לא משנה איך תבחר להראות, ומה לקחת לחיים הרוחניים שלך, השם ישלח לך את מי שמיועדת ומתאימה לך. 

אבל זה דורש בעיקר ממך לעשות עבודה של דיוק מול עצמך. תרכז את האנרגיות לשם לדעתי. ברגע שיהיה ברור לך איך ומה אתה רוצה, תוכל להתמקד בזה.

ברגע שאתה מעורבב בפנים, זה פתח להרחבת היריעה בדברים שאינם נצרכים כשהפוקוס הוא כלפי חוץ ולא בפנים, ובעיניי זה מרחיק אותך מהמטרה

שמחה שעזרתי🙏

פשוט לבדוק כל פעם של מי הפרופיל ולוודא שזה הותיק.

ולנושא, פתחתי על זה לפני שנה עם תיאור יחסית מפורט:
שאלה קצת לא שגרתית לבנות - תבניות וסוגי כיפות - לקראת נישואין וזוגיות

כיום מסתובב עם כיפות בצבעים קצת שונים, לא סרוגות אבל (כרגע קטיפה כחולה למשל).
לבוש חרדי מלא זה באמת משהו שאני לא אסכים אליו כי אז יראו בי חרדי (כיום לפעמים אני נשאל אם אני אמריקאי, חוצניק, רקע חרדי או בן של חרדי, מתנחל וכל מיני קטעים).

אני יודע שבחיפוש אחרי אותה אחת, ייצוג נכון וברור יותר יכול להקל יותר במקום לאתגר, בהנחה שזה אכן מאתגר ברושם ראשוני (ויש מיליון סיבות לא קשורות לפסילה).

@ארץ השוקולד נראה שמישהו מנסה להתחזות לך

נשמה של ברבור, הוא יודע שאני לא יתחזה אליו. יש לי גם תחושה שידו לא הייתה במעל..

ובכלל , אי אפשר להתחזות אליו כי הוא ניק מודגש באדום.. 

אז just boy... לך תכין חמוצים.

מכל הניקים שבחרתי להתחזות אליהם אתה ניצלת .. זה מעניין ..

אבל לא לעולם חוסן.. אפילו חתול מת בסוף.. נראלי..

פרשתי מפה עד יעבור זעם

אין לי כח לשטויות האלה.

עכשיו גם לכו תדעו כמה זמן יעבור עד שהזעם יעבור.. בעיה.

שוין, אז הולך עם ספודיק חביב וקפוטה. מה קרה. האישה והילדים בדיכאון קליני, אף־אחד לא מוכן להתחתן עם הילדים שלו כי אבא קצת גור אבל לא ממש גור, הבית בקריסה מוחלטת. ואז פתאום הוא מחליט להחליף לכיפה סרוגה וכולם שמחים ומאושרים וחוזר להם האור בעיניים.

לדעתי הסיפור מעיד פחות על מציאות אלא יותר על חיים מלודרמטיים שמחפשים לעשות ביג דיל.

נראה לי שלרוב האנשים יש הורים שהם לא בדיוק לפי הספר. קצת פחות דתיים, קצת יותר דתיים, עולים חדשים, עולים ישנים, כועסים / מקובעים / מתערבים כו' כו' כו'. שאלה בעיות הרבה יותר חמורות מאשר ללבוש ספודיק. ובסוף הוא חי את החיים שלו והילדים שלו צריכים ללמוד לחיות את החיים של עצמם, לבנות את עצמם לבד, וזה לא כזה מסובך אלא אם כן אתה בעצמך מחפש לעשות מדברים כאלה עניין, או לוקח ללב אנשים שמשום־מה זה נוגע בציפור נפשם.

– אני אישית מתלבש בסגנון קצת חרדי. נניח, מכנס חום + קפוטה + מגבעת בשבת, משהו בין חרדי לבין בלש בפילם נואר. שילוב מוזר אבל לאו דווקא לא־יפה. אף־אחד בעולם לא אמר לי כלום על הלבוש שלי, והפוך, הקהילה שלי, דתיים לאומיים, אוהבים אותי מאוד, ואני חושב שהם מבינים את הלבוש שלי בדיוק כמו שאני מבין אותו: שאני מחובר למגזר החרדי/חסידי מבלי להיות חרדי, אבל גם מספיק כדי לא להיות דתי־לאומי, ולהקריא מדף מסרים כזה או אחר.

– נראה לי שראיתי הרבה אנשים בחיי, חלקם עם כיפה שחורה וחולצה של טופאק, חלקם עם כיפה שקופה וציצית, חלקם עם כיפה סרוגה ומכופתרת, חלקם עם כיפה שחורה וחולצה לבנה בחוץ, ועוד כל־מיני קומבינציות שונות ומשונות, חלקם שייכים באופן מובהק למגזר מסוים, חלקם לא מגזריים בכלל, ורבים, רבים מאוד מהם, נשואים. ובאמת שאין לי מושג עד כמה לנשים שלהם אכפת מזה. ברור שבנישת השדכנים והאתרים וכו' כו' אנשים מנסים לעשות כל־מיני "סינונים" ו"בדיקות" וכל־מיני שטויות אבל נראה שיש גם "עולם אמיתי" מעבר לזה.

אז איך אפשר לדעת אם אתה דתי לאומי במבט מהיר? חחחח

מעניין אותי

אני מתלבש איך שאני רוצה ונחמד לי ואני רואה לנכון.

אם למישהו מציק, הוא מוזמן להתלבש אחרת.

בינתיים לאף־אחד מסביבי זה לא מפריע, והפוך, אני חושב שזה מוסיף לדמות שלי.

והאמת שללבוש רק בשבת זה הרבה פחות בעיה.
אני אישית בשבת לובש עם חליפה, וזה לא חריג בכלל בציבור הדתי לאומי, הדבר היחיד שאולי אולי יוצא דופן זאת כיפה קטיפה שחורה עם סרט

אני פרפר חופשי ומאושר.

אבל אני חושב שבין השטויות, בסופו־של־דבר התובנות הן אותן תובנות. יש המון סוגים של אנשים משלל הגוונים והמנעדים שהם גם נשואים. וכנ"ל גם לגבי בנות. זה אומר שאפשר להתחתן גם אם לא הולכים 100% לפי הספר המגזרי. ככל שמייחסים לזה פחות משמעות, ככה גם לסביבה פחות אכפת. מי שקריטי לו, לבריאות.

ובמגזר הדתי לאומי זה באמת מהיתרונות המרכזים שלו בניגוד לחרדים, שהוא הרבה פחות תבניתי.

בסופו של דבר צריך להיות ברור שאתה לא חרדי כדי להחשב כחלק מהמגזר הדתי לאומי, על כל ההשלכותיו

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.