אתה צריך להיות ביומיום שלך במעגלים מעורבים מבחינת בנים בנות. יש מספיק כאלה?

הגישה השניה דורשת מישהי שלא כל כך מעניינות אותה סוגיות תיאולוגיות כי מי שזה מעניין אותה רואה בכיפה השחורה, וכנראה בצדק לטעמי, הצהרה מבאסת, כי אתה לא מסתובב עם כוכבית שמסבירה עם איזה דברים בגישה החרדית אתה מזדהה ועם איזה לא.

במסגרות מעל גיל יסודי שבהן למדת, בהנחה שלא למדו שם ילדים ממשפחות חרדיות, לא היית חריג?

יש אירועי פו"פ, מעבר לזה לא יודע כמה הרבה יש, כי באוניברסיטה למשל יש מעט מאד דתיות יחסית דתיים.

ולגבי המסגרות, האמת לא הרגשתי חריג בכלל ולא נחשבתי לכזה, היו עוד כאלו עם כיפות שחורות, אבל זה לא היה קשור למשפחות חרדיות בכלל, הם לא באו משם, בעיקר ספרדים.
והאמת אני אשכנזי לצורך העניין, שכחתי את הפרט הזה, אוסיף את זה בהודעה המקורית.

וחוץ מזה, זה די מבאס שצריך להכנע לתבניות בשביל להציג את עצמך...

שאלו כל המעגלים שלך.

לגוף השאלה, אני לא רואה מניעה להזדהות עם אלמנטים חרדיים *מבלי* לשאת כיפה שחורה שאיננה סרוגה. רובנו כיום פתוחים ממילא להשפעות מגווונות מבחינה דתית. כל עוד היא לא העיקרית שבהן, ולא תיארת שזו העיקרית, זה פשוט לא עוזר לך.

אציין שאני כיום נשואה לאדם שהכרתי ממעגל משותף, כאדם בעל כיפה סרוגה (החליף במהלך התואר) ובכל זאת - אם הייתי מכירה אותו בעודו חובש שחורה, לא היינו כנראה יוצאים. אולי לאחר זמן רב.

לא ציינתי כי לא הרגשתי צורך, הייתי למשל בתנועת נוער אריאל, בכלל זה הרבה לפרט, כי בנ"א זה הבנ"א

אכן לא רואה עניין בזה, אני גם פחות רואה במשהו שחייב להצהיר בפני כולם, אני אוהב את הכיפה הזאת בלי קשר, עניין של נוחות גם, וכך בגדול הלכו עד לא מזמן.
אז לא נראה מוזר שצריכים להכנע לתבניות כדי להצהיר על משהו, גם אם פחות אוהבים ללבוש כך, או לתת למישהו אחר בעלות? זה כאילו יוצא שהכיפות השחורות זה של החרדים למרות שזה היה לפניהם חחחח

לא אעשה במקומך את החישוב אבל אם בסוף תחליט להחליף מציעה כפיתרון פרקטי לשתף את אשתך, שתגיע בבוא היום, בכך שאתה מאד היית שמח לחזור למקורותיך והעדפותיך, ומה דעתה בעניין.

בכללי זה רעיון לא טוב לדעתי וגם סתם מפתח ציפיות, ויוצא מצחיק, כי זה כאילו להתחפש בשביל למצוא את האחת ולא הייתי רוצה להגיע מחופש, אלא להיות כמו מי שאני חחחח

(אגב לך תדע אולי גם היא אחרי החתונה רוצה נניח לשנות משהו בלבוש. תמיד שווה לדבר)

זה מן הסתם צריך להיות משהו סביר ולא להשתגע יותר מדי, והאמת שהלכתי ליועץ אישי וזוגי והוא המליץ ללכת לאירוע פו"פ פעם בשבוע משהו כזה.
לחכות הרבה זמן זה סיוט שלא בא בחשבון, ואם הבת זוג תרצה בהמשך לבקש לשנות, זה אפשר לשחק, נגיד שהיא היתה שואלת על הכיפה, הייתי מסביר, אבל לא מעלה את זה אם היא לא שואלת.

(אם בכל זאת להרחיב אז אפשר לשנות מקום מגורים לכזה שבו גרים עוד רווקות, אפשר להתנדב איפשהו, אפשר ללכת לחוג... אפשר אפילו הכל יחד...)

פשוט אם היא מסכימה להתכתב איתי, לצאת לדייטים וכדומה, אז היא יכולה לשאול ואסביר הכל, רק שלא תפסול מלכתחילה בלי להכיר אותי, זה סתם חבל, ונראה לי שלשמוע עוד דעות מבנות אחרות גם טוב, אתן טובות בשיחות עם חברות

ותודה רבה, אמן!

נגיד שהייתי לובש חולצה פוליטית עם כתוביות ברורות, אז זה חד משמעית חחחח
אבל לא מוזר שכיפה חייבת להצהיר בעוד שצבע חולצת טריקו או פולו למשל פחות?

היא שכשאתה הולך למקום כלשהו שבו לא מכירים אותך, או לקופת חולים למשל, חושבים שאתה חרדי. אם אתה גר בעיר חילונית אז מבחינתם אתה כל החבילה של החרדיות. הרבה פעמים הם אפילו לא מבחינים בין סרוגה צבעונית לבין שחורה.

אם לא מפריע לך שלאשתך כל זה לא יפריע, נהדר. אולי היא כמוך יודעת שזה של פעם, אבל אם הוריה או אפילו אחד מהם חזרו בתשובה היא כנראה לא מכירה את ההסטוריה הזו, שרבים רבים לא מכירים.

(לי אישית היה מפריע להזדהות כמישהי שנשואה למישהו שלא מחנך למשל לשירות ציוני ולאקדמיה. זה שונה מסתם להלביש סטיגמה כמו "בטח היית במירון", זה בילד אין בחרדיות כפי שתופסים אותה הרוב בישראל כיום)

האמת שזה יפתיע אותי אם חילונים זיהו אותי בתור חרדי, כי כיפה לבד זה לא הכל, והם עצמם לא זיהו אותי כך בכלל ממה שידוע לי, כי הלבוש לא ישיבתי בכלל כפי שרשמתי בהודעה המקורית

חכה שתצא מחממת האוניברסיטה

משהו שלא יהיה מתיש מדי חחחח
(יצאתי השבוע פעם ראשונה האמת, ועם חוצניקית ותיקה מדהימה, לא המשכנו)

של אזור מסויים בעיר מסויימת (בא"י), ומישהו שמכיר אותו סיפר לי שהוא אמר לו שהוא החליף מסרוגה לשחורה כי זה פותח לו דלתות.

אז אם כבר ניסית וזה מרתיע בנות, נעשה ק"ו פשוט: 

אם מישהו- שהוא רב, ועשה את הדרך ההפוכה תרתי משמע, רק כדי לפתוח לעצמו דלתות,

אז אתה- שאינך רב, ואתה צריך לעשות את הדרך הישרה, כדי לא רק לפתוח לעצמך דלת אלא כדי לבנות את ביתך,

אין זה מן הראוי שתחליף את כיפתך?

זה לא קשור בכלל מה זה מצהיר, פשוט לא כזה עניין אותי יותר מדי בד"כ, ולפני חמישים שנה זה היה נפוץ אצל כולם ולא היה צריך להתיישר רק כי זה נהיה שייך לתבנית כזאת או אחרת

נוחות והרגלים, ומשם זה מצטרף לעוד דברים שלאף אחד אין בעלות מהיום והלאה או סטיגמות אחרות

החל בכמות הדתיים בארץ,

עבור בחשיבות הנראות ומספר המדיות הויזואליות,

כלה בנפיצות והקיטוב.

אגב זה מתקזז עם השפעות אחרות שדווקא תומכות בהשארת הכיפה שנוחה לך, אבל בפועל מספרית קשה יותר "לבנות על זה".

אציין שאישית לא הכרתי, ובטח כמןני עוד רבים לא מכירים, שזה היה נפוץ. מבאס אבל זה המצב

אם לא שופטים לפי סוג הכיפה, ואין בעיה שכל אחד יהיה עם מה שנוח לו, זה ינפץ בפני עצמו את הסטיגמות שנוצרו מאז

כי זה אומר שכל מה שהם ילבשו, אז אנחנו לא נלבש, פשוט ניתן להם את זה במתנה, והם כמובן בקטע מתנשא יגידו הנה זה של שומרי מסורת מדור לדור, זה בסוף לא לאכול גפילטע פיש למשל כי הם אוכלים חחחח
יש דרכים הרבה יותר טובות להתבדל או להסתייג

ובין אם לא.

אתה בוחר בעצם להציג את עצמך בצורה מסוימת. לצורת ההצגה הזאת יש מחיר.

אתה יכול לשנות את צורת ההצגשה שלך, וגם זה לשלם מחיר.

השאלה היא איזה מחיר אתה מוכן ורוצה לשלם?

לדעתי, אין גישה אחת נכונה. אף אחד לא יכול להבטיח לך אם ומתי גישה אחת תעבוד.

רק אגיד - "דתייה לאומית מוכנה רק כיפה סרוגה" - זה לא אמירה נכונה. (ראה תגובתי בשרשור: לבוש לא מגזרי - לקראת נישואין וזוגיות).

ב"ה יש הרבה בנות עם הרבה דעות. לא כולנו חושבות אותו דבר.

יש בנות שזה יפריע להן, יש בנות שלא.

אני חושבת שהצגת פה את הדילמה יפה -

מצד אחד, כיפה שחורה מייצגת משהו, שייתכן ויוצר אנטי אצל חלק מהבנות. אבל אולי זה מסנן עבורך בנות שמלכתחילה פחות מתאימות?

מצד שני, להחליף כיפה פוגם בזהות ובנוחות שלך.

לדעתי, בהנחה שאתה לא מעוניין לשנות את לבושך - הייתי מנסה להדגיש בכרטיס שאתה לא חרדי (לדוג': שם הישיבה שלמדת, שירות צבאי), ואולי אפילו כותב משהו מפורש על הכיפה (לובש כיפה שחורה מטעמי נוחות).

קראתי את תגובתך בדיון ששלחת, כתבת מאד יפה ומייצג, רק קצת הבדל, ששם הבאת דוגמאות לכאלו עם הרבה יותר נגיעה אצל החרדים אצלי, במקרה שלי זה רק הכיפה (והיא גדולה יותר משל החרדי הממוצע האמת, לא משהו מצוי אצלם, סתם מציין), וקצת רקע ממשפחה מעורבת גם ברמת המשפחה הקרובה וסביבה מעורבת שחייה באחווה ושלום ברוך השם, ולא יותר מזה בכלל כל כך האמת.

ולגבי אם אולי זה מסנן מלכתחילה את הלא מתאימות, לא חושב שבהכרח זה כך, כי יכול להיות שהן סתם מפספסות וזה לא באמת כך, וממישהי למשל פה הבנתי שזה מסנן יותר מהרציניות יותר מבחינה דתית ולאומית האמת, לא שזה מפריע לי מהאלו שפחות, כי הערכים זה מה שחשוב בסופו של דבר בעיניי.

ולגבי עצם שהחלפת כיפה פוגם בזהות, זה פחות העניין אצלי, אבל רק עצם שהרבה שמו לכיפה זהות, אז זה גורם לי עוד יותר לא לאהוב את זה, כי אישית בגדול נגד זהות על מה שלא כתוב, כמו פעם, וסתם מגביל את הנוחות וחבל.

בתמונות שאני משתמש, הכיפה האמת לא בולטת למרות שהכיפה די גדולה (לא מבליט ולא מסתיר בכוונה, משאיר הכי טבעי שיש), אבל אפשר לבדוק אם מתאמצים, מעניין אם הבנות באמת מתאמצות חחחח

והאמת שאם יש שאלה אלו כיפות הילדים יחבשו לצורך העניין, לי זה לא באמת משנה, חוץ מזה שגיוון עשיר יפה בעיני בלי קשר, משני הסוגים

היא לסנן בנות שלא מכילות את המורכבות הזאת שאתה מציג בלבושך.

בהחלט ייתכן שיש בנות רבות שמפספסות אותך סתם. אבל יכולות גם לפספס אותך סתם כי הן לא אוהבות את השם שלך, את העדה, את מקום המגורים, הגובה, העיסוק, הישיבה, השירות הצבאי וכו' וכו'. לא חסרים דברים שגורמים לאנשים לסנן.

אבל אעיר דבר אחד נוסף: ברוב המקרים הנ"ל שהזכרתי, הבהירו לי (הוא בעצמו או מי שהכיר בינינו) לפני שזה לא בחירה עקרונית, ושאם לי זה עקרוני - הוא יחליף.

שזה באמת חבל, אבל אם הבחורה בוחרת להכיר בכל זאת, זה עוזר לניפוץ סטיגמות.

לגבי מה שציינת בסוף, אם אפשר לשאול, לך אישית זה עקרוני או לא באמת חשוב בכלל?

אם אני רואה מישהו שחור לבן מכופתר וכיפה שחורה כן אני חושב שיש סיכוי טוב שהוא משתייך לציבור החרדי וגם זה לא תמיד

אבל אם אתה לא לבוש כמו חרדי (=טריקו דגמ"חים כו')

אז אין סיבה שיחשבו שאתה חרדי

אני מכיר אנשים עם כיפה שחורה שאינם חרדים פשוט יש להם כיפה שחורה

לפעמים זה נובע מתוך חוסר רצון להזדהות באופן מלא עם הציונות הדתית

לפעמים זה גם לא אומר כלום

קטיפה שחורה גדולה עם סרט דווקא פחות שגרתי אצל חרדים ליטאים או ספרדים ממה שאני רואה לרוב, ראיתי הרבה יותר אצל מתנחלים למשל או בירושלים

רוב הבנות הדתיות, ובטח שחילונים, לא מודעים לדקויות האלה. לפיכך הצעתי לך, לאורך תגובותיי פה, כמה אפשרויות, ואתמצת -

או להישאר כפי שהנך אבל להוסיף מקומות מעורבים ביומיום שלך, שבהם יש בנות, נניח חוג/ שיעור/ התנדבות/ מקום מגורים, כי ברור שבהיכרות לאורך זמן תעבור זהותך הרחבה;

או להישאר כפי שהנך בלי להוסיף מקומות אם אין לך בעיה עם מישהי שהזהות הדתית-סוציולוגית שלה לא תופסת מקום רב בחייה ולא מעסיקה אותה יותר מדי (לקטגוריה הזו תיפול לרוב גם חוצניקית, כמו שהציעו פה, שהזהות דווקא מעסיקה אבל היא רגילה למיקס הזה);

או להישאר כפי שהנך בלי להוסיף מקומות ובלי "להשלים" עם מישהי "פשוטה" יותר בהיבט האמור, אם אין לך בעיה שזה פשוט ייקח יותר זמן;

או חא לעשות שום דבר מהנ"ל אבל לנסות איזה שינוי בכיפה ולשתף את המדוייטת שזה משהו שעשית לאחרונה ואתה עוד בוחן אותו, וזה ייתן פתח עבורה לדבר גם כן על הנראות של הזהות שלה ואם היתה רוצה לשנות משהו, שזו אחלה שיחה, חשובה, מקרבת ומעניינת.

ככה ששום דבר לא סופי.

מאירה לך שהצעתי לך את האפשרויות האלו עבור מישהו שמעוניין לטייב את מצבו, ואתה ממשיך לדייק כמה, ומדוע, הכיפה לא אמורה להיות מנוכסת - שזה הכי נכון בעולם אבל את הדקויות האלו לצערנו כבר לא מכירים בימינו, ואם תגור בעיר חילונית זה יהיה פשוט לא רלבנטי. כדתי עם כיפת קטיפה שחורה עם סרט, סביר יותר שתנחת פה עם שאלות על היחס שאתה מקבל מאנשים זרים, לא ממדוייטת. כי חילוני ממוצע יתייחס אליך כאל חרדי כי הוא גם ככה, כחילוני *ממוצע*, בקושי מבחין בין (מה שעדיין הוא רק) שני המגזרים. עכשיו נסה לדמיין מדוייטת שנהנית מהייחוס הזה שלה ע"י זרים לבת זוג של חרדי. לרוב זה יהיה לה פחות כיף.

בכל מקרה מתגובותיך נשמע שאתה לא בשל לאפשרות האחרונה שהצעתי ואולי מנסה פה פשוט להרחיב את אופקי הבנות כאן שדבר כזה קיים. אז אתה אולי צודק בזה מצד האמת, אבל אם אתה בונה על זה - אתה לא מתנהל בחכמה, כי את כל מה שאתה יודע, ועכשיו יודעות בנות הפורום, רוב הבנות הפוטנציאליות לא יודעות. וכתרגיל מחשבתי קח מישהי שנראית שייכת לאיקס, אבל בעצם מזדהה כשייכת לוואי. עד כמה תצליח לעלות על זה בזמן אמת, ולתת צ'אנס?

בשולי הדברים: אם שינוי קשה לך ברמת האמירה לכאורה שטמונה שבו, שים לב שבסוף, שום שינוי לא מעניין אף אחד אחרי יממה, גג. אנשים יודעים שאנשים עוברים שינויים בחיים, וזהו. לעומת זאת ההכרעה ללכת יום יום לאוטובוס, לקופת חולים, לקניות, עם כיפה מסוג שמשדר תיאולוגיה מובחנת הכוללת הצבעה למפלגות מסויימות שחשפו דווקא השנה עוד יותר את פניהן הקשות - היא הכרעה עם השלכות שעלולות לבאס בכל יום ויום.

ואגב אבא שלי החליף משחורה לשחורה סרוגה בגיל 60. הוא לא הזכיר שום קושי בעקבות זאת והוא אחד שאוהב להתלונן. לידיעתך

לא שאלות קלות האמת.
וחוץ מזה, אם אפשר לשאול , בעקבות מה שכתבת על אביך, מאיזה בית באת, חרדי, חוצניקי או רגיל דתי לאומי?
(אם כבר כיפה סרוגה, אז גם צבעוני אפשר, לכיפה קטיפה גדולה בקושי יש לא שחורות )
חוץ מזה שאפשר לשאול את החברות מה הן חושבות למשל.

תחליף כיפה כדי למשוך ציבור של בנות שחושבות שברגע שיש לך כיפה שחורה על הראש, במנותק מכל סממן חברתי (טריקו, דגמ"חים, אולי ג'ינס), אתה מצביע למפלגות נוראיות (שחשפו את פרצופן הנורא דווקא השנה, לפני זה, היו פחות או יותר לגיטימיות)

אני לא יודע מיהן אותן רוב הבנות שאת מדברת עליהן אבל זאת רמת ניתוק (ולחיצות פוליטית) שאני פעם ראשונה שומע עליה

בישיבה התיכונית שלמדתי בה שלא נחשדת בטיפת חרדיות, חצי הצביעו ציונות דתית חצי הצביעו ש"ס

בישיבת ההסדר שלמדתי בה שגם כן כולם היו עם כיפות סרוגות, חלק הצביעו ציונות דתית, חלק ש"ס, חלק ג'

אמרתי שבנות שחושבות שברגע שאתה חובש כיפה שחורה, מבחינתן אתה מצביע למפלגות נוראיות (שאולי עד לפני כמה זמן נחשבו ללגיטימיות) לכן אין מה לדבר איתך, אפילו שהלבוש שלך רחוק שנות אור מלבוש חרדי, זה לא סתם מעיד על "אי־הבנת דקויות" אלא על ניתוק כמעט מוחלט שלהן מהמציאות וסטיגמטיות מפחידה

ואם רוב הבנות הן ככה אני באמת המום לדעת, אם כי, אולי אני זה שהייתי מנותק מהמציאות. עדיין, זה פלא בעיניי.

"לעומת זאת ההכרעה ללכת יום יום לאוטובוס, לקופת חולים, לקניות, עם כיפה מסוג שמשדר תיאולוגיה מובחנת הכוללת הצבעה למפלגות מסויימות שחשפו דווקא השנה עוד יותר את פניהן הקשות - היא הכרעה עם השלכות שעלולות לבאס בכל יום ויום."

היה לי קשה לעיכול

באמת אני לא יודע עד כמה זה מבאס לדחות בנות עם שמצד אחד סולדות מאוד מחרדים ומסממניהם, ומצד שני גם לא יודעות מה זה בכלל חרדים ואיך הם נראים (או לא נראים)

אבל צודקת פותח השרשור מוזמן להחליט

אני בת 36 וגרה בעיר מגוונת וזה כך בכל המעגלים בהם מסתובבת, ובאמתחתי ובשכנותי הרבה יותר מרק שלבי הישיבה תיכונית וישיבת ההסדר אותן ציינת.

אם השנה הזו מאז שמחתורה לא שינתה אצלך כלום ביחס למפלגות הללו או לחילופין אם אתה לא אוהב מה שכתבתי כאן אתה לא חייב להגיב ומוזמן להמשיך בחייך בנחת. באמת, מה שטוב לך

(כמו גם הרבה חרדים...)

אבל גם לא ממש מתעניין בפוליטיקה

המחשבה, שכמובן איני מייחס אותה אלייך, שאם אני חובש כיפה שחורה, אבל הולך עם טריינינג שבע שמיניות וטריקו של 2pac, זה סימן שאני מזדהה עם ג', לכן אויב העם, היא מגוחכת בעיניי, אם יש בחורה שחושבת ככה אז זאת בעיה במבחן המציאות

שזה נתפס אחרת, לכן ציינתי בהמשך שאני אשכנזי ורואים זאת, כך שזרים לא אמורים לעלות בדעתם את האפשרות אם אני שסניק :O

אני כתבתי פה כמה פעמים שאם אין בעיה לאישה שיחשבו אותה בטעות לבת זוג של חרדי (מה שרוב חילוני מצוי יחשוב, ומיעוט מצוי של דתיים וביחוד דתיות) - אז מעולה.

לא מכירה נשים רבות שישלימו עם טעות מהסוג הזה בלי שמכירות תבנאדם, בין אם לפני שמחתורה ובטח לאחריו, ולכן הצעתי לפותח השרשור כמה אופציות כדי שלא ישנה את חזותו החיצונית המעט מבלבלת. אגב את אותן נשים אני די מבינה ולא ברור לי מדוע אתה קורא סלידה לרצון שלהן בזהות מובחנת - אם יש לי זהות ציונית בין אם טיפחתי אותה ובין אם לא, אני גאה בה ולא רואה סיבה לוותר עליה ולהסכים שיחשבו שאני בעלת זהות אחרת. בדיוק כמו שפותח השרשור לא רוצה לוותר על זהותו הציונית על אף שנושא תיוג חיצוני מבלבל. זה החריף כמובן מאז המלחמה וכבר כתבתי שזה היה קשה גם קודם.

ולא הצלחתי להבין מה נותן זה שהחרדים סולדים ממפלגות חרדיות אם הם ממשיכים להצביע אליהן. מי שלא מצביע למפלגות חרדיות אני באופן אישי לא מחשיבה חרדי. האדם ברחוב לא ישאל אותך למי אתה מצביע.

בסוף זו שאלה של איך גדלת, הרי על אותו מראה שתיאר הפותח אפשר למצוא גם חרדי מבית שפשוט נוח לו יותר לעבוד בבגדים אלו (נפוץ אצל בעלי מלאכה) או להרגיש בבגדים כאלו פתוח יותר לעולם או כי הוא כרגע נניח בטיול, אבל זו עדין זהותו וזה עדיין דפוס הצבעתו (למפלגה חרדית). בחורה שרואה אותו במבט חטוף באתר לא תתהה, שוב בהנחה שיש לה אלטרנטיבות ובהנחה שהזהות הזו חשובה לה, האם למד במוסד חרדי או במוסד ציוני ומה הסיבה שנראה כפי שנראה, והציעו מעלי שיפרט יותר בכרטיס ולכן אמרתי לו שזה בסך הכל עשוי לקחת יותר זמן.

(חוץ ממה שכתבתי בפיסקה האחרונה, תשומת לבך שאני שוב כותבת את כל התגובות שלי פה כי אתה פשוט לא מדייק בהן שלא לומר מעוות. חבל, ולא ברורה לי המוטיבציה שלך בכך)

אצלי האמת הכיפה לא בולטת בתמונות, לא מנסה להסתיר או להבליט, פשוט מצלם טבעי, ואפשר עם מאמץ כן לבדוק.
אבל כרטיסים מן הסתם כבר מגיעים עם הרבה תיאור, הגדרה דתית וזה, באתרי היכרויות למשל זה חובה, אז שם סימנתי חד משמעית "דתי לאומי" (לפעמים סימנתי "דתי לאומי תורני", אבל זאת כבר שאלה בפני עצמה שהסתדרתי איתה פחות ויותר), תיאור על הלימודים וזה, שם לא כתבתי האמת איפה למדתי ביסודי ותיכון.

אני לא מנסה לעוות שום דבר פשוט אמרתי את דעתי בנושא

ודעתי היא, אם לא התנסחתי כמו שצריך:

– אם יש בנות שקנאיות לגבי לבישת כיפה סרוגה מתוך אידיאל כלשהו, אשריהן

– אם יש בנות שחושבות שמי שלובש כיפה שחורה, הוא אוטומטית מצביע למפלגות מסוימות (שהן מאוד סולדות מהן), בלי קשר לסממנים חיצוניים אחרים שלו, מעיד על הסתכלות שאינה רק סטיגמטית (בסה"כ סטיגמות סבבה, אם אני רואה קפטן ושטריימל אני יכול להניח שמישהו משתייך לחסידות כלשהי...) אלא גם לא נכונה, כי בדיוק באותה מידה אפשר גם למצוא מישהו עם כיפה סרוגה שמצביע ש"ס או ג'

– לכן איני יודע עד כמה זה שווה התייחסות, וגם איני יודע מה אחוז אותן בנות באוכלוסיה

– רצון להתבדל ולא להזדהות = סלידה, לא? בכל־מקרה, אפשר לקרוא לזה איך שרוצים

הערה צדדית, יש חרדים שמחרימים את הבחירות ואליהם הייתה כוונתי. ומבחינתם, אלה שמצביעים הם לא חרדים, go figure

(שוב...)

שאותן בנות מסויימות לא מעוניינות שהרחוב יתייג, לא שבהכרח הן המתייגות. 

והאמת שלפעמים מודה שזה קצת מפריע לי, אבל זה גם מעודד מצד שני, שזה גם ניפוץ סטיגמות אם הרחוב יכיר ואז פחות ימהר לתייג אנשים או יתן הרבה יותר מרחב

חשבתי אולי על בית שמש, אבל היא מלאה חוצניקים, אז מתאר לעצמי ששם דווקא הפוך למרות המלחמות שם חחח

צעיר או פחות מנוסה,

ולגבי הפוליטיקה אתה בעצמך העדת שלא מבין בזה... אז בעתיד

להזכירך שבכיפות סרוגות האמת יש הרבה גוונים, שמעתי על כאלו למשל שלא מוכנות כיפות סרוגות שחורות, רק צבעוניות, ממה שאמרו לי.
רק חבל שבכיפות קטיפה הגוונים הם עד גודל מסויים :/

אבל זה עדיין מצחיק אותי.

עריכה: כמו שאני אוהב לומר, פעם בשטעייטעל היה הרבה יותר פשוט. אם סיימת את הש"ס עד גיל 13, היית מתחתן עם הבת של הרב. אם היית מסיים עד גיל 16, היית מתחתן עם חיה אסתר, שאמנם לא בת של רב, אבל יודעת להכין לאטקעס טובים ולאבא שלה יש קצת זהובים. ואם לא היית מסיים בכלל, היית נתקע עם רוח'לה, שמכינה לאטקעס מעפנים. וזהו, אלה כל הבנות הפנויות ברדיוס 300KM.

בזמן שנפגשתי עם בחורים, העדפתי בהתחלה לפחות כאלה עם סגנון פחות מוגדר, וכיפה שחורה-סרוגה או ערבוב של לבוש ספורטיבי עם כיפה שחורה נראו לי בדיוק מה שיתאים לי. 

זו לא היתה דרישה, ורוב הבחורים שנפגשתי אתם (די הרבה...) היו עם כיפה סרוגה רגילה. רק יותר "התלהבתי" מהצעות עם השילוב הלא-סטנדרטי. עם הזמן ייחסתי לזה פחות ופחות חשיבות. בסוף בעלי לא מגדיר את עצמו מעורבב ויש לו כיפה סרוגה רגילה לגמרי. (אגב, סגנון הלבוש שלי הוא לא בדיוק מה שהוא היה רגיל אליו בכל הניואנסים.)

מה שרציתי לומר בזה: אין בעיניי סיבה לשנות שום דבר. זה עוד פרט... די שולי לגבי קשר זוגי, ויש הרבה מעבר לזה להכיר. כרושם ראשוני הנתונים שלך יספרו הרבה יותר עליך מאשר ההופעה החיצונית, וההיכרות בפגישה בכלל תגבר על זה. 

כי עברתי מהפחות-סטנדרטי ליותר סטנדרטי. כשהסיבות להעדפה של הלא-סטנדרטי בהתחלה היו מאוד דומות לסיבות שאתה מציג - הרגל, קצת רקע משפחתי, ובעצם לא ממש הרבה מעבר, כלומר, בעצם מה שהסטנדרטי לרוב מייצג כנראה יותר התאים לי באמת.

אבל אתן דוגמא נוספת: פעם הציעו לי להיפגש עם בחור, ובתמונה שלו בפייסבוק ראיתי שיש לו זקן ופאות מאוד ארוכות, מה שלא היה נראה כמתאים למה שחיפשתי. שאלתי את מי שהציע לי, והוא הבהיר לי שבמקרה הזה מה שחשבתי שהמראה משקף אינו נכון. נפגשנו וגיליתי שהוא לגמרי צדק. אני מתארת לעצמי שהרבה בנות באותו אופן בוחנות את ההופעה החיצונית יחד עם שאר הפרטים (ועם מידת האמון שלהן במציע, אם יש).

אמנם כתוב שאת נשואה (באושר ;), נניח שלפני, היית יוצאת עם מישהו לפי התיאור הנ"ל למשל, או שאת לא ממהרת להגדיר לפני שאת שומעת ממנו תיאור מילולי וזה?
והאמת שיפה הניק שבחרת, חופשיה לנפשי

כשהתחלתי לצאת עם בעלי הוא רק עבר מכיפת קטיפה שחורה לכיפה סרוגה שחורה פשוט כי הוא היה בשיאו של תהליך מעבר בין המגזר החרדי לזה הדת"לי

כמו כן: אחי הגדול גם חובש כיפת קטיפה שחורה, זה מה שנוח לו והוא יודע בדיוק איזו כיפה לקנות ולא הייתי מגדירה אותו כחרדי

אני למשל אישית לא מרגיש צורך להבהיר כזה דבר מראש, רק אם היא שואלת ואז עונה כמובן שזה לא אומר כלום, פשוט הרגל ונוחות.
ובכל מקרה בכרטיס אצלי ברור הכיוון אצלי כך שזה מן הסתם מתייתר לציין את סוג הכיפה ולמה אני מסתובב עמה.

גדלתם בציבור הדתי הלאומי, בפרט אחיך הגדול?

גדלנו בציבור הדת"ל-פריפריאלי, אני למדתי בבית ספר יסודי חרדי ואחי הגדול למד במוסדות חרדיים עד שהוא הפסיק ללמוד בישיבה, ככה שהמקרה שלו יותר מורכב משלך אבל עדיין לא הייתי מגדירה אותו כחרדי(גם הוא לא מגדיר את עצמו ככה)

נשמע שאתה שמח בבחירתך,

אז למה לשנות?

אם זה ממקום אמיתי ופשוט, וואלה לא נראלי שצריך לשנות, אם זה כדי להיות מיוחד זה גם סבבה - אבל זה בעיניי בחירה שנובעת משיקולים אחרים

מכירה כאלה שדוקא הכיפה השחורה בעיניהם יש בזה משהו אפילו שלא מחפש להשתייך למגזר מסוים,

פשוט לשים כיסוי ראש, לא דוקא מעיד על 'חרדיות'. אלא משהו יותר שורשי אולי?

מבינה שזה יכול להיות מבלבל ומתייג, (אבל גם לשים כיפה זה מתייג וכדומה.. כל בחירה יש לה משמעות, גם אם אני בוחר כיפה 'סטנדרטית')..

חושבת שיש בנות שיכול למצוא חן בעיניהן, פשוט אולי מי שלא מכירה זה יראה לה מוזר

לי יצא לצאת עם בחורים עם כל מיני כיפות, ודוקא שחורה מעיד בעיניי משהו שפחות אפשר לתייג - ואז באמת זה מעלה שאלה מי הבנאדם למה הוא קשור, שזה רצון טבעי להבין, כי אני חושבת שהנטיה לשייך נותנת לכאורה בטחון, וכשאין את זה, אז הרצון שלי להבין ולחפור יותר כדי לקבל בטחון מי הבנאדם.. אז אולי זה יגרום לכך שירצו יותר להבין מי אתה וכו' בשלב הראשוני אף על פי שזה חיצוני, ולכאורה לא אומר על הפנימיות..

זה גם משהו שחשבתי האמת, להיות ניטרלי כלפי חוץ ואז על הדרך זה משדר שצריך להכיר את האדם רק כשמדברים איתו ופחות לפי החיצוניות, וגם מאפשר להיות מי שאנחנו (אם כי זה בגדול חלק מהמהות של המגזר הדתי לאומי בהרבה מובנים האמת, שזה מה שיפה במגזר).

בנות שזה מוצא חן בעיניהן זה מן הסתם יתרון, אבל מה שחשוב זה שלא תהיה רתיעה, ורצון טבעי להבין ולהכיר זה אכן טוב

אז אם אתה שואל אותי ולא שאלת,
אז : יום חול - קטיפה שחורה. זה בסדר.

אבל שבת וחגים - סרוגה לבנה. שבת המלכה. איזה צבע עולה לך לראש שאתה אומר ״שבת המלכה״ ? שחור או לבן ?

ההחלטה מחייבת. למרות שלא ביקשת את עצתי..

שלב השאלות 

Just Boy : אבל...
מוקי : זה סופי.

זה לא משנה אם אוהבים את הסטיגמות או לא, הלבוש הוא אמירה.

מה היית חושב על בחור שלובש כיפה בצבעי הגאווה? גם אם הוא אומר שהוא סתם אוהב את הצבעים, ואין לו כלום עם הקבוצה ההיא.

מה היית חושב על בחורה שצובעת שיער לכחול? גם אם אין שום בעיה הלכתית, והיא סתם נהנית מזה כמו מחולצה יפה.

היות וכיפה שחורה מזוהה עם ציבור מסויים, אז כשאתה בוחר ללכת עם זה אתה בעצם בוחר שאנשים יזהו אותך כחלק מהציבור הזה.

זה לא מחייב ולא כלום, זו עובדה סוציולוגית. כמו ציציות ארוכות, תסרוקת פאנק, מכנסיים עם קרעים, או חולצה של טומי הילפיגר.

יש משמעות לדברים האלה, והשאלה היא אם אכפת לנו מזה או האם אנחנו מוכנים לספוג את החסרונות של הבחירה.

זה הכל.

אני אגב לא רואה בעיה בדרך היעילה מאוד הזו של החברה לנווט. העולם היה מקום קשה מאוד לחיזוי והתנהגות אם היינו כל הזמן

מעורפלים ומסופקים לגבי האנשים שאנחנו באים איתם במגע. הסימנים החיצוניים הם שיטה יעילה מאוד להשגה מהירה של המצב.

סטטיסטית, זה גם יוצר זיהויים נכונים. תמיד יכולים להיות עומקים ושינויים ממה שחשבנו, סבבה, זה רק אומר שלמרות הקיטלוג

אנחנו עדיין צריכים להיות עם ענווה.

צובעת חצי לבן חצי שחור?
נראה כאילו היא יצאה מסרט מצוייר יפני.

בכללי כיפה שחורה קטיפה דווקא מקובל גם בציבור דתי לאומי.
אני מכיר לא מעט רבנים ותלמידי חכמים מאד גדולים שלובשים כיפת קטיפה והם ציונים להפליא.

ביקשתי מה־AI שיצייר Designer-3 hosted at ImgBB

לא מחוייבת בציצית או בטלית אבל אם היא רוצה, למה לא?

אבל היו גם כמה בלי טלית

https://ibb.co/4m3zY0J
Designer-1 hosted at ImgBB (... עם כיתוב בארמית סורית על כיסוי הראש?)

מגניב אבל שבכולם זה עם כיסוי ראש כמנהג הספרדיות

בכל מקרה ה־AI הזה מלחיץ, רמת הפרטים, ההצללות, הצבעים

תוך 10 שניות זה מוציא ציור שלוקח שנה לעשות

בתור חובב אומנות, זה מלחיץ אותי

תחשוב על מכונית עם 200 כוחות סוס... ומה לגבי אדם שיסחוב במהירות כמו סובארו או סוזוקי או מרצדס?

זו לא השוואה.

אתה צריך להבין שכדי ליצור את התמונה הושקעו מליוני דולרים ולדעתי אפילו מליארדים.

התשתית כדי לתת למכונה את היכולת ליצור כזה דבר מלבד המכונה עצמה שעולה מליונים....
מדובר על מליוני מליונים.

ולמביני דבר:

קח חוות שרתים שמחולקת לאיזה 4 אזורים כשבכל איזור איזה 50 אלף מאצים גרפיים...
כל החשמל הזה מונגש לך בלחיצת כפתור.

ואז עולה השאלה: תכלס לחצתי על כפתור, האם חיללתי שבת בזה שבצד השני של העולם החדר עלה מחום של כ 30 מעלות ל 80 מעלות לאיזה 8 דקות?

אבל עדיין, מטורף

והתחושה היא שזה הולך לייתר את רוב העבודה בתחום האומנות בהדרגה

אולי כמו שהתייתרו מרכבות סוסים, מה אני יודע

אבל אומנות זה עניין כמעט רוחני בעיניי ומלחיץ שמחשבים משתלטים על זה

זה יהפוך את המוצר ליותר מיוחד כאשר זה נעשה על ידי אדם ולא על ידי מכונה.

עבודת מכונה

געוואלד

רבים ותלמידי חכמים שלובשים כיפה כזו הם מבוגרים מאוד ושייכים לדור הקודם או נמצאים על הגבול מבחינת הגיל.

חוץ מזה, באמת הת"חים האלה בדר"כ יותר מזוהים מאזורים מסויימים של הציונות הדתית.

זה רע? זה טוב? לא, זה לבוש. וככזה יש לו תפקיד שדומה לתמרור. הוא אומר משהו.

הבחירה בלבוש בעל כרחנו כוללת את הבחירה בדברים שהוא מסמל.

אם זה לא מפריע ללובש, סבבה. כל אחד יחליט מה שהוא מוצא לנכון.

יהיה לך יותר קל להתחתן, אם תתחיל לנסות להיות מישהו אחר בשביל למצוא חן, זה עלול לא להיגמר ואח"כ מגלים שבעצם לא נפגשנו באמת, ח"ו

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.

דום ליי' - המתן לישועתו; כמו "אם כה יאמרו אלינו דומו" דיהונתן (ש"א יד , ט)

לפעמים הדממה מצמיחה עוצמה.

בדיוק עכשיו למדתי את הקדמת הזוהר כשרבי שמעון אומר לרבי אלעזר לשתוק, ואז מתגלה להם סוד מאליהו.

כשכתבתי לפני שבועיים על מזמור לז שיש בו את הפסוק בכותרת, אז עברתי על כמה מהמקומות בזוהר שיש את התופעה הזאת.

לא תמיד צריך להיות במרדף אחרי הזיווג.

גם אני נבהלתי מהזוהר על פרשת השבוע על חשיבות החתונה והולדת ילדים, אבל הכל בהשכל ודעת.

הכרובים בדמות ואיש ואישה כאשר פניהם איש אל אחיו

להזכירך

תוכן הפיוט "נתנה תוקף" וכו'

המצוות נעשות בגוף והאדם אחראי על הגוף

הנשמה היא בידו של הקב"ה ולכן האדם אחראי עליה רק במסגרת הגוף

תְּבִינֵם. רוּחַ אֵל עָשָׂתְנִי וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּנִי."

"א"ר יצחק אמר רב אחא מאי דכתיב ונשמת שדי תבינם אלא הנשמה היא מביאה לאדם להכיר את קונו ולהכניסו בתורה ובמעשים טובים ואשריהם אותם שנכנסין בדרך התורה בדרך הנשמה שבשבילה יזכו לחיי העה"ב ולמעלת הקדושים. א"ר יצחק א"ר אחא כל העוסק בתורה הוא קונה הנשמה מעצמו. היינו דתנינן בא ליטהר מסייעין אותו. אוי להם לרשעים שהם נדבקים בכח האדמה שהיא נקראת נפש חיה הנבראת מן האדמה שבשבילה יכלו לעולם ולעולמי עולמים". (זוהר חדש בראשית יט ע"א-ע"ב)

בטיפולנט | אינטלקטואליזציה

היית "בקשר ריאלי מעשי"  שאתה יודע?

ואני הבנתי במובן כמו של בעל ואישה על כל משמעיו.

אם לא אז רק wannabe וזה לא באמת ולא חושב שהשוואה במקום. בכולופן אהבתי תכיוון של הדום לה' וכו

וכבר חז"ל השוו בכמה וכמה מקומות.

הרבה ציטוטים.

אני חושבת מהיגיון בריא

ואני יודעת שיש תופעה של אנשים שקצת מתייאשים מהדבר הזה, לכן הגיוני שאתה תשתמש בציטוטים כדי להצדיק את עצמך...

השבוע וישב קצא ע"א:

"ההוא דיוקניה דבר נש זכאה איהו מלאכא ממש" (הדיוקן של אדם מזוכך הוא מלאך ממש) ועייני שם ההסבר בדניאל שניצל מגוב האריות לא בגלל מלאך כפשט הכתוב, אלא כי הוא היה מלאך.

נביא את תחילת ה'ויקרא רבה' שמציין מלאכים על בני אדם התחתונים:

"רבי תנחום בר חנילאי פתח (תהלים קג) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו וגו' במה הכתוב מדבר אם בעליונים הכתוב מדבר והלא כבר נאמר ברכו ה' כל צבאיו הא אינו מדבר אלא בתחתונים עליונים ע"י שהן יכולין לעמוד בתפקידיו של הקדוש ב"ה נאמר ברכו ה' כל צבאיו אבל תחתונים ע"י שאינן יכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה לכך נאמר ברכו ה' מלאכיו ולא כל מלאכיו".

נעבור לגמרות- שבת כה ע"ב: "כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין ודומה למלאך ה' צבאות".

נדרים כ ע"ב: "מאן מלאכי השרת? רבנן".

קידושין עב ע"א: "הראני תלמידי חכמים שבבבל דומים למלאכי השרת".

מועד קטן יז ע"א: "א"ר יוחנן מאי דכתיב (מלאכי ב, ז) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו".

ספרי האזינו שכ"א: "גבורים אלו גבורי תורה כענין שנאמר (תהלים קג כ) ברכו ה' מלאכיו".

יש גם שיר קצר שנכתב: "בלילות נפרדת נשמתי מגופי, מתרפקת במתק אהבים על דודי. אשיר וארונן אל השכינה בלילה כמלאך, בכל משמרת ומשמרת אני דבק רק בך. אמתיק סוד איתך אל עליון, נשתעשע יחדיו אשלח דורון. אמלא כל שליחות שאתה מצווה, מתורתך פיקודיך אני קורא. נפשי משתוקקת ומתאוה לאורך, להתעלס ולשמוח בחסד שמך".

אני אישית לא תמיד מלאך והרבה פעמים רחוק מכך, אבל יש זמנים ש-ה' מזכה אותנו להתעלות.

עץ חיים שער עולם העשייה פרק א: "גם יכוין  בר"ת  'בבית  'אלהים 'נהלך 'ברגש. שהוא ר"ת גימטריא - ג' וב"ן. ויכוין לעשות  ג' מוחין חב"ד אל הנוקבא מלכות מנה"י דז"א, והם ר"ת ג' וב"ן, כי ג' הם חב"ד, וב"ן היא המלכות כנודע".

אבל קשה לדבר איתך בהגיון כשאתה לא עונה על זה

(מבחינתי להביא ציטוט בארמית זה לא תשובה)

מִלֵּלוּ"

אניח לך כלל גדול להבנת כל מטרת תגובותיי בפורום. נִ֝צְּרֶ֗הָ!

מה שאני מנסה לעשות זה להזיז אנשים מהכסאות שלהם, לקחת אותם אל מקום לא מוכר להם, ואני יודע שזה יכול לעורר אנטגוניזם או אי הבנות, אבל דווקא האנטגוניזם והההסתר וההעלמות הם הסמים הסודיים לסקרנות.

אני לא רוצה להיות echo chamber שכל אחד רק מהדהד את השני.

אני רוצה שאנשים יזיזו מהכסאות שלהם.

אני חושב שאני מוביל למקום טוב חדש ומועיל בעיני ה' ובסוף בעיני הבריות.

לא משנה לי שיש אנטגוניזם: "אמר אביי האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא" (כתובות קה ע"ב) [תרגום: התלמיד חכם הצעיר שאוהבים אותו בני עירו לא משום מעלתו, אלא משום שהוא לא מוכיח אותו בדברים שנוגעים לשמים-ליראת שמים]

אני לא ראוי להוכיח, אבל אני כן מנסה להשפיע ולרומם.

לצאת מאיזור הנוחות שלך?

אתה חושב שיש לך מה ללמוד ממה שאנשים אחרים חושבים?

אם היא אומרת לך משהו ואתה בכלל לא מתייחס למה שהיא אמרה לך - זה בהחלט מעורר תהיה ביחס לאנטגוניזם מצידך. 

אֵילִים"

בוודאי שאני קורא ומקשיב. אני כל הזמן בחיים מנסה לשמוע ולהפנים דעות של אחרים: "וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ".

הקשבה זה דבר שבחשאי.

מילותיה יורות כחץ למעין לבבי ומעין לבבי פורץ כמי נהר החוצה ברחובות פלגי מים. נסיתי לענות לה כפי הבנתי ומורשי לבבי.

לפעמים בין ומתחת השורות נמצא החותם והפיתקא שמעבירים לאחר-"וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה" את האוצר החבוי שיעורר את הלב.

כבר אמר החכם: "יותר ממה שכתוב נמצא במכלול המנגינה, החודר מבעד לשכל ללב השני פנימה".

[אני חס ושלום לא העליתי בדעתי שלה יש אנטגוניזם כלפי, אלא סוג של חוסר נוחות.

מה שכתבתי היה בכלליות ולא על מישהו ספציפי שזה כבר אינני יודע כלל: "ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו" (פסחים נד ע"ב)]

עיין מה שהרמחל כותב במפסידי מידת הזהירות לגבי השחוק והלצון שהם כמגן משוח בשמן.

חחח אין בעיה להשתמש בציניות, אבל אם אתה נתלה באידיאלים גבוהים אז אולי כדאי גם להתייחס בצורה עניינית.

נכון שעל חלק מהתנאים שהוזכרו בדורות קודמים, יש קצת פחות הקפדה היום, אבל על התנאי הזה ראיתי גדולי עולם שמקפידים ממש. אדם צריך מקום יציב בעולם כדי להיות מסוגל לעסוק בדברים הללו בזהירות הנדרשת (לדוגמא: לא לבסס עליהם תשובות מעשיות בפורום...)

יש מחלוקת יסודית בינינו מה נקרא סוד ומה לא, וכנראה עוד מחלוקת בעניין המקום של הסוד בעבודת ה' אבל זה נושא לשרשור אחר.

האמת מה שיותר מדאיג אותי, זה שבכלל גיבשתי דעה, ואתמול גם בעקבות עיון בהלכה מסויימת, שהאר"י כלל וכלל לא פוסק, והוא רק צדיק נשגב, מקובל ענק ומדריך בעבודת ה', לכן זה מעולה לקחת הנהגות וחומרות ממנו לפי מה שמתאים למדרגת האדם, אבל במקרה של הכרעת הלכה ובמיוחד כשזה שינוי הלכה או לקולא אין לו משקל, וכך סבר אחד מרבותיי הגדולים. במיוחד, אם הפוסק שכנגדו הוא גם היה מקובל, כמו אתמול שזה היה מחלוקת בינו לבין הב"ח פוסק עצום כותב ספר בקבלה בעצמו (וגם מדרש קדמון שהראשונים מצטטים להלכה מסייע לב"ח).

פחות מדאיג אותי מה שיצאת לערער עלי בענין עצות בעבודת ה', יותר מפריע לי שינוי הלכה לפיו כנגד גדולי הפסוקים.

אבל שכל אחד יעשה לפי רבותיו, אני קטן מלהכריע בנושא גדול כל כך, יש לי את דרכי 'רגלי עמדה במישור'.

איבדתי את זה חחח

מילים מפוצצות מדי..

בניסיון לרומם אותי פשוט ייאשת אותי..

אבל לא נורא

אני לא מוותרת חח