אתה צריך להיות ביומיום שלך במעגלים מעורבים מבחינת בנים בנות. יש מספיק כאלה?

הגישה השניה דורשת מישהי שלא כל כך מעניינות אותה סוגיות תיאולוגיות כי מי שזה מעניין אותה רואה בכיפה השחורה, וכנראה בצדק לטעמי, הצהרה מבאסת, כי אתה לא מסתובב עם כוכבית שמסבירה עם איזה דברים בגישה החרדית אתה מזדהה ועם איזה לא.

במסגרות מעל גיל יסודי שבהן למדת, בהנחה שלא למדו שם ילדים ממשפחות חרדיות, לא היית חריג?

יש אירועי פו"פ, מעבר לזה לא יודע כמה הרבה יש, כי באוניברסיטה למשל יש מעט מאד דתיות יחסית דתיים.

ולגבי המסגרות, האמת לא הרגשתי חריג בכלל ולא נחשבתי לכזה, היו עוד כאלו עם כיפות שחורות, אבל זה לא היה קשור למשפחות חרדיות בכלל, הם לא באו משם, בעיקר ספרדים.
והאמת אני אשכנזי לצורך העניין, שכחתי את הפרט הזה, אוסיף את זה בהודעה המקורית.

וחוץ מזה, זה די מבאס שצריך להכנע לתבניות בשביל להציג את עצמך...

שאלו כל המעגלים שלך.

לגוף השאלה, אני לא רואה מניעה להזדהות עם אלמנטים חרדיים *מבלי* לשאת כיפה שחורה שאיננה סרוגה. רובנו כיום פתוחים ממילא להשפעות מגווונות מבחינה דתית. כל עוד היא לא העיקרית שבהן, ולא תיארת שזו העיקרית, זה פשוט לא עוזר לך.

אציין שאני כיום נשואה לאדם שהכרתי ממעגל משותף, כאדם בעל כיפה סרוגה (החליף במהלך התואר) ובכל זאת - אם הייתי מכירה אותו בעודו חובש שחורה, לא היינו כנראה יוצאים. אולי לאחר זמן רב.

לא ציינתי כי לא הרגשתי צורך, הייתי למשל בתנועת נוער אריאל, בכלל זה הרבה לפרט, כי בנ"א זה הבנ"א

אכן לא רואה עניין בזה, אני גם פחות רואה במשהו שחייב להצהיר בפני כולם, אני אוהב את הכיפה הזאת בלי קשר, עניין של נוחות גם, וכך בגדול הלכו עד לא מזמן.
אז לא נראה מוזר שצריכים להכנע לתבניות כדי להצהיר על משהו, גם אם פחות אוהבים ללבוש כך, או לתת למישהו אחר בעלות? זה כאילו יוצא שהכיפות השחורות זה של החרדים למרות שזה היה לפניהם חחחח

לא אעשה במקומך את החישוב אבל אם בסוף תחליט להחליף מציעה כפיתרון פרקטי לשתף את אשתך, שתגיע בבוא היום, בכך שאתה מאד היית שמח לחזור למקורותיך והעדפותיך, ומה דעתה בעניין.

בכללי זה רעיון לא טוב לדעתי וגם סתם מפתח ציפיות, ויוצא מצחיק, כי זה כאילו להתחפש בשביל למצוא את האחת ולא הייתי רוצה להגיע מחופש, אלא להיות כמו מי שאני חחחח

(אגב לך תדע אולי גם היא אחרי החתונה רוצה נניח לשנות משהו בלבוש. תמיד שווה לדבר)

זה מן הסתם צריך להיות משהו סביר ולא להשתגע יותר מדי, והאמת שהלכתי ליועץ אישי וזוגי והוא המליץ ללכת לאירוע פו"פ פעם בשבוע משהו כזה.
לחכות הרבה זמן זה סיוט שלא בא בחשבון, ואם הבת זוג תרצה בהמשך לבקש לשנות, זה אפשר לשחק, נגיד שהיא היתה שואלת על הכיפה, הייתי מסביר, אבל לא מעלה את זה אם היא לא שואלת.

(אם בכל זאת להרחיב אז אפשר לשנות מקום מגורים לכזה שבו גרים עוד רווקות, אפשר להתנדב איפשהו, אפשר ללכת לחוג... אפשר אפילו הכל יחד...)

פשוט אם היא מסכימה להתכתב איתי, לצאת לדייטים וכדומה, אז היא יכולה לשאול ואסביר הכל, רק שלא תפסול מלכתחילה בלי להכיר אותי, זה סתם חבל, ונראה לי שלשמוע עוד דעות מבנות אחרות גם טוב, אתן טובות בשיחות עם חברות

ותודה רבה, אמן!

נגיד שהייתי לובש חולצה פוליטית עם כתוביות ברורות, אז זה חד משמעית חחחח
אבל לא מוזר שכיפה חייבת להצהיר בעוד שצבע חולצת טריקו או פולו למשל פחות?

היא שכשאתה הולך למקום כלשהו שבו לא מכירים אותך, או לקופת חולים למשל, חושבים שאתה חרדי. אם אתה גר בעיר חילונית אז מבחינתם אתה כל החבילה של החרדיות. הרבה פעמים הם אפילו לא מבחינים בין סרוגה צבעונית לבין שחורה.

אם לא מפריע לך שלאשתך כל זה לא יפריע, נהדר. אולי היא כמוך יודעת שזה של פעם, אבל אם הוריה או אפילו אחד מהם חזרו בתשובה היא כנראה לא מכירה את ההסטוריה הזו, שרבים רבים לא מכירים.

(לי אישית היה מפריע להזדהות כמישהי שנשואה למישהו שלא מחנך למשל לשירות ציוני ולאקדמיה. זה שונה מסתם להלביש סטיגמה כמו "בטח היית במירון", זה בילד אין בחרדיות כפי שתופסים אותה הרוב בישראל כיום)

האמת שזה יפתיע אותי אם חילונים זיהו אותי בתור חרדי, כי כיפה לבד זה לא הכל, והם עצמם לא זיהו אותי כך בכלל ממה שידוע לי, כי הלבוש לא ישיבתי בכלל כפי שרשמתי בהודעה המקורית

חכה שתצא מחממת האוניברסיטה

משהו שלא יהיה מתיש מדי חחחח
(יצאתי השבוע פעם ראשונה האמת, ועם חוצניקית ותיקה מדהימה, לא המשכנו)

של אזור מסויים בעיר מסויימת (בא"י), ומישהו שמכיר אותו סיפר לי שהוא אמר לו שהוא החליף מסרוגה לשחורה כי זה פותח לו דלתות.

אז אם כבר ניסית וזה מרתיע בנות, נעשה ק"ו פשוט: 

אם מישהו- שהוא רב, ועשה את הדרך ההפוכה תרתי משמע, רק כדי לפתוח לעצמו דלתות,

אז אתה- שאינך רב, ואתה צריך לעשות את הדרך הישרה, כדי לא רק לפתוח לעצמך דלת אלא כדי לבנות את ביתך,

אין זה מן הראוי שתחליף את כיפתך?

זה לא קשור בכלל מה זה מצהיר, פשוט לא כזה עניין אותי יותר מדי בד"כ, ולפני חמישים שנה זה היה נפוץ אצל כולם ולא היה צריך להתיישר רק כי זה נהיה שייך לתבנית כזאת או אחרת

נוחות והרגלים, ומשם זה מצטרף לעוד דברים שלאף אחד אין בעלות מהיום והלאה או סטיגמות אחרות

החל בכמות הדתיים בארץ,

עבור בחשיבות הנראות ומספר המדיות הויזואליות,

כלה בנפיצות והקיטוב.

אגב זה מתקזז עם השפעות אחרות שדווקא תומכות בהשארת הכיפה שנוחה לך, אבל בפועל מספרית קשה יותר "לבנות על זה".

אציין שאישית לא הכרתי, ובטח כמןני עוד רבים לא מכירים, שזה היה נפוץ. מבאס אבל זה המצב

אם לא שופטים לפי סוג הכיפה, ואין בעיה שכל אחד יהיה עם מה שנוח לו, זה ינפץ בפני עצמו את הסטיגמות שנוצרו מאז

כי זה אומר שכל מה שהם ילבשו, אז אנחנו לא נלבש, פשוט ניתן להם את זה במתנה, והם כמובן בקטע מתנשא יגידו הנה זה של שומרי מסורת מדור לדור, זה בסוף לא לאכול גפילטע פיש למשל כי הם אוכלים חחחח
יש דרכים הרבה יותר טובות להתבדל או להסתייג

ובין אם לא.

אתה בוחר בעצם להציג את עצמך בצורה מסוימת. לצורת ההצגה הזאת יש מחיר.

אתה יכול לשנות את צורת ההצגשה שלך, וגם זה לשלם מחיר.

השאלה היא איזה מחיר אתה מוכן ורוצה לשלם?

לדעתי, אין גישה אחת נכונה. אף אחד לא יכול להבטיח לך אם ומתי גישה אחת תעבוד.

רק אגיד - "דתייה לאומית מוכנה רק כיפה סרוגה" - זה לא אמירה נכונה. (ראה תגובתי בשרשור: לבוש לא מגזרי - לקראת נישואין וזוגיות).

ב"ה יש הרבה בנות עם הרבה דעות. לא כולנו חושבות אותו דבר.

יש בנות שזה יפריע להן, יש בנות שלא.

אני חושבת שהצגת פה את הדילמה יפה -

מצד אחד, כיפה שחורה מייצגת משהו, שייתכן ויוצר אנטי אצל חלק מהבנות. אבל אולי זה מסנן עבורך בנות שמלכתחילה פחות מתאימות?

מצד שני, להחליף כיפה פוגם בזהות ובנוחות שלך.

לדעתי, בהנחה שאתה לא מעוניין לשנות את לבושך - הייתי מנסה להדגיש בכרטיס שאתה לא חרדי (לדוג': שם הישיבה שלמדת, שירות צבאי), ואולי אפילו כותב משהו מפורש על הכיפה (לובש כיפה שחורה מטעמי נוחות).

קראתי את תגובתך בדיון ששלחת, כתבת מאד יפה ומייצג, רק קצת הבדל, ששם הבאת דוגמאות לכאלו עם הרבה יותר נגיעה אצל החרדים אצלי, במקרה שלי זה רק הכיפה (והיא גדולה יותר משל החרדי הממוצע האמת, לא משהו מצוי אצלם, סתם מציין), וקצת רקע ממשפחה מעורבת גם ברמת המשפחה הקרובה וסביבה מעורבת שחייה באחווה ושלום ברוך השם, ולא יותר מזה בכלל כל כך האמת.

ולגבי אם אולי זה מסנן מלכתחילה את הלא מתאימות, לא חושב שבהכרח זה כך, כי יכול להיות שהן סתם מפספסות וזה לא באמת כך, וממישהי למשל פה הבנתי שזה מסנן יותר מהרציניות יותר מבחינה דתית ולאומית האמת, לא שזה מפריע לי מהאלו שפחות, כי הערכים זה מה שחשוב בסופו של דבר בעיניי.

ולגבי עצם שהחלפת כיפה פוגם בזהות, זה פחות העניין אצלי, אבל רק עצם שהרבה שמו לכיפה זהות, אז זה גורם לי עוד יותר לא לאהוב את זה, כי אישית בגדול נגד זהות על מה שלא כתוב, כמו פעם, וסתם מגביל את הנוחות וחבל.

בתמונות שאני משתמש, הכיפה האמת לא בולטת למרות שהכיפה די גדולה (לא מבליט ולא מסתיר בכוונה, משאיר הכי טבעי שיש), אבל אפשר לבדוק אם מתאמצים, מעניין אם הבנות באמת מתאמצות חחחח

והאמת שאם יש שאלה אלו כיפות הילדים יחבשו לצורך העניין, לי זה לא באמת משנה, חוץ מזה שגיוון עשיר יפה בעיני בלי קשר, משני הסוגים

היא לסנן בנות שלא מכילות את המורכבות הזאת שאתה מציג בלבושך.

בהחלט ייתכן שיש בנות רבות שמפספסות אותך סתם. אבל יכולות גם לפספס אותך סתם כי הן לא אוהבות את השם שלך, את העדה, את מקום המגורים, הגובה, העיסוק, הישיבה, השירות הצבאי וכו' וכו'. לא חסרים דברים שגורמים לאנשים לסנן.

אבל אעיר דבר אחד נוסף: ברוב המקרים הנ"ל שהזכרתי, הבהירו לי (הוא בעצמו או מי שהכיר בינינו) לפני שזה לא בחירה עקרונית, ושאם לי זה עקרוני - הוא יחליף.

שזה באמת חבל, אבל אם הבחורה בוחרת להכיר בכל זאת, זה עוזר לניפוץ סטיגמות.

לגבי מה שציינת בסוף, אם אפשר לשאול, לך אישית זה עקרוני או לא באמת חשוב בכלל?

אם אני רואה מישהו שחור לבן מכופתר וכיפה שחורה כן אני חושב שיש סיכוי טוב שהוא משתייך לציבור החרדי וגם זה לא תמיד

אבל אם אתה לא לבוש כמו חרדי (=טריקו דגמ"חים כו')

אז אין סיבה שיחשבו שאתה חרדי

אני מכיר אנשים עם כיפה שחורה שאינם חרדים פשוט יש להם כיפה שחורה

לפעמים זה נובע מתוך חוסר רצון להזדהות באופן מלא עם הציונות הדתית

לפעמים זה גם לא אומר כלום

קטיפה שחורה גדולה עם סרט דווקא פחות שגרתי אצל חרדים ליטאים או ספרדים ממה שאני רואה לרוב, ראיתי הרבה יותר אצל מתנחלים למשל או בירושלים

רוב הבנות הדתיות, ובטח שחילונים, לא מודעים לדקויות האלה. לפיכך הצעתי לך, לאורך תגובותיי פה, כמה אפשרויות, ואתמצת -

או להישאר כפי שהנך אבל להוסיף מקומות מעורבים ביומיום שלך, שבהם יש בנות, נניח חוג/ שיעור/ התנדבות/ מקום מגורים, כי ברור שבהיכרות לאורך זמן תעבור זהותך הרחבה;

או להישאר כפי שהנך בלי להוסיף מקומות אם אין לך בעיה עם מישהי שהזהות הדתית-סוציולוגית שלה לא תופסת מקום רב בחייה ולא מעסיקה אותה יותר מדי (לקטגוריה הזו תיפול לרוב גם חוצניקית, כמו שהציעו פה, שהזהות דווקא מעסיקה אבל היא רגילה למיקס הזה);

או להישאר כפי שהנך בלי להוסיף מקומות ובלי "להשלים" עם מישהי "פשוטה" יותר בהיבט האמור, אם אין לך בעיה שזה פשוט ייקח יותר זמן;

או חא לעשות שום דבר מהנ"ל אבל לנסות איזה שינוי בכיפה ולשתף את המדוייטת שזה משהו שעשית לאחרונה ואתה עוד בוחן אותו, וזה ייתן פתח עבורה לדבר גם כן על הנראות של הזהות שלה ואם היתה רוצה לשנות משהו, שזו אחלה שיחה, חשובה, מקרבת ומעניינת.

ככה ששום דבר לא סופי.

מאירה לך שהצעתי לך את האפשרויות האלו עבור מישהו שמעוניין לטייב את מצבו, ואתה ממשיך לדייק כמה, ומדוע, הכיפה לא אמורה להיות מנוכסת - שזה הכי נכון בעולם אבל את הדקויות האלו לצערנו כבר לא מכירים בימינו, ואם תגור בעיר חילונית זה יהיה פשוט לא רלבנטי. כדתי עם כיפת קטיפה שחורה עם סרט, סביר יותר שתנחת פה עם שאלות על היחס שאתה מקבל מאנשים זרים, לא ממדוייטת. כי חילוני ממוצע יתייחס אליך כאל חרדי כי הוא גם ככה, כחילוני *ממוצע*, בקושי מבחין בין (מה שעדיין הוא רק) שני המגזרים. עכשיו נסה לדמיין מדוייטת שנהנית מהייחוס הזה שלה ע"י זרים לבת זוג של חרדי. לרוב זה יהיה לה פחות כיף.

בכל מקרה מתגובותיך נשמע שאתה לא בשל לאפשרות האחרונה שהצעתי ואולי מנסה פה פשוט להרחיב את אופקי הבנות כאן שדבר כזה קיים. אז אתה אולי צודק בזה מצד האמת, אבל אם אתה בונה על זה - אתה לא מתנהל בחכמה, כי את כל מה שאתה יודע, ועכשיו יודעות בנות הפורום, רוב הבנות הפוטנציאליות לא יודעות. וכתרגיל מחשבתי קח מישהי שנראית שייכת לאיקס, אבל בעצם מזדהה כשייכת לוואי. עד כמה תצליח לעלות על זה בזמן אמת, ולתת צ'אנס?

בשולי הדברים: אם שינוי קשה לך ברמת האמירה לכאורה שטמונה שבו, שים לב שבסוף, שום שינוי לא מעניין אף אחד אחרי יממה, גג. אנשים יודעים שאנשים עוברים שינויים בחיים, וזהו. לעומת זאת ההכרעה ללכת יום יום לאוטובוס, לקופת חולים, לקניות, עם כיפה מסוג שמשדר תיאולוגיה מובחנת הכוללת הצבעה למפלגות מסויימות שחשפו דווקא השנה עוד יותר את פניהן הקשות - היא הכרעה עם השלכות שעלולות לבאס בכל יום ויום.

ואגב אבא שלי החליף משחורה לשחורה סרוגה בגיל 60. הוא לא הזכיר שום קושי בעקבות זאת והוא אחד שאוהב להתלונן. לידיעתך

לא שאלות קלות האמת.
וחוץ מזה, אם אפשר לשאול , בעקבות מה שכתבת על אביך, מאיזה בית באת, חרדי, חוצניקי או רגיל דתי לאומי?
(אם כבר כיפה סרוגה, אז גם צבעוני אפשר, לכיפה קטיפה גדולה בקושי יש לא שחורות )
חוץ מזה שאפשר לשאול את החברות מה הן חושבות למשל.

תחליף כיפה כדי למשוך ציבור של בנות שחושבות שברגע שיש לך כיפה שחורה על הראש, במנותק מכל סממן חברתי (טריקו, דגמ"חים, אולי ג'ינס), אתה מצביע למפלגות נוראיות (שחשפו את פרצופן הנורא דווקא השנה, לפני זה, היו פחות או יותר לגיטימיות)

אני לא יודע מיהן אותן רוב הבנות שאת מדברת עליהן אבל זאת רמת ניתוק (ולחיצות פוליטית) שאני פעם ראשונה שומע עליה

בישיבה התיכונית שלמדתי בה שלא נחשדת בטיפת חרדיות, חצי הצביעו ציונות דתית חצי הצביעו ש"ס

בישיבת ההסדר שלמדתי בה שגם כן כולם היו עם כיפות סרוגות, חלק הצביעו ציונות דתית, חלק ש"ס, חלק ג'

אמרתי שבנות שחושבות שברגע שאתה חובש כיפה שחורה, מבחינתן אתה מצביע למפלגות נוראיות (שאולי עד לפני כמה זמן נחשבו ללגיטימיות) לכן אין מה לדבר איתך, אפילו שהלבוש שלך רחוק שנות אור מלבוש חרדי, זה לא סתם מעיד על "אי־הבנת דקויות" אלא על ניתוק כמעט מוחלט שלהן מהמציאות וסטיגמטיות מפחידה

ואם רוב הבנות הן ככה אני באמת המום לדעת, אם כי, אולי אני זה שהייתי מנותק מהמציאות. עדיין, זה פלא בעיניי.

"לעומת זאת ההכרעה ללכת יום יום לאוטובוס, לקופת חולים, לקניות, עם כיפה מסוג שמשדר תיאולוגיה מובחנת הכוללת הצבעה למפלגות מסויימות שחשפו דווקא השנה עוד יותר את פניהן הקשות - היא הכרעה עם השלכות שעלולות לבאס בכל יום ויום."

היה לי קשה לעיכול

באמת אני לא יודע עד כמה זה מבאס לדחות בנות עם שמצד אחד סולדות מאוד מחרדים ומסממניהם, ומצד שני גם לא יודעות מה זה בכלל חרדים ואיך הם נראים (או לא נראים)

אבל צודקת פותח השרשור מוזמן להחליט

אני בת 36 וגרה בעיר מגוונת וזה כך בכל המעגלים בהם מסתובבת, ובאמתחתי ובשכנותי הרבה יותר מרק שלבי הישיבה תיכונית וישיבת ההסדר אותן ציינת.

אם השנה הזו מאז שמחתורה לא שינתה אצלך כלום ביחס למפלגות הללו או לחילופין אם אתה לא אוהב מה שכתבתי כאן אתה לא חייב להגיב ומוזמן להמשיך בחייך בנחת. באמת, מה שטוב לך

(כמו גם הרבה חרדים...)

אבל גם לא ממש מתעניין בפוליטיקה

המחשבה, שכמובן איני מייחס אותה אלייך, שאם אני חובש כיפה שחורה, אבל הולך עם טריינינג שבע שמיניות וטריקו של 2pac, זה סימן שאני מזדהה עם ג', לכן אויב העם, היא מגוחכת בעיניי, אם יש בחורה שחושבת ככה אז זאת בעיה במבחן המציאות

שזה נתפס אחרת, לכן ציינתי בהמשך שאני אשכנזי ורואים זאת, כך שזרים לא אמורים לעלות בדעתם את האפשרות אם אני שסניק :O

אני כתבתי פה כמה פעמים שאם אין בעיה לאישה שיחשבו אותה בטעות לבת זוג של חרדי (מה שרוב חילוני מצוי יחשוב, ומיעוט מצוי של דתיים וביחוד דתיות) - אז מעולה.

לא מכירה נשים רבות שישלימו עם טעות מהסוג הזה בלי שמכירות תבנאדם, בין אם לפני שמחתורה ובטח לאחריו, ולכן הצעתי לפותח השרשור כמה אופציות כדי שלא ישנה את חזותו החיצונית המעט מבלבלת. אגב את אותן נשים אני די מבינה ולא ברור לי מדוע אתה קורא סלידה לרצון שלהן בזהות מובחנת - אם יש לי זהות ציונית בין אם טיפחתי אותה ובין אם לא, אני גאה בה ולא רואה סיבה לוותר עליה ולהסכים שיחשבו שאני בעלת זהות אחרת. בדיוק כמו שפותח השרשור לא רוצה לוותר על זהותו הציונית על אף שנושא תיוג חיצוני מבלבל. זה החריף כמובן מאז המלחמה וכבר כתבתי שזה היה קשה גם קודם.

ולא הצלחתי להבין מה נותן זה שהחרדים סולדים ממפלגות חרדיות אם הם ממשיכים להצביע אליהן. מי שלא מצביע למפלגות חרדיות אני באופן אישי לא מחשיבה חרדי. האדם ברחוב לא ישאל אותך למי אתה מצביע.

בסוף זו שאלה של איך גדלת, הרי על אותו מראה שתיאר הפותח אפשר למצוא גם חרדי מבית שפשוט נוח לו יותר לעבוד בבגדים אלו (נפוץ אצל בעלי מלאכה) או להרגיש בבגדים כאלו פתוח יותר לעולם או כי הוא כרגע נניח בטיול, אבל זו עדין זהותו וזה עדיין דפוס הצבעתו (למפלגה חרדית). בחורה שרואה אותו במבט חטוף באתר לא תתהה, שוב בהנחה שיש לה אלטרנטיבות ובהנחה שהזהות הזו חשובה לה, האם למד במוסד חרדי או במוסד ציוני ומה הסיבה שנראה כפי שנראה, והציעו מעלי שיפרט יותר בכרטיס ולכן אמרתי לו שזה בסך הכל עשוי לקחת יותר זמן.

(חוץ ממה שכתבתי בפיסקה האחרונה, תשומת לבך שאני שוב כותבת את כל התגובות שלי פה כי אתה פשוט לא מדייק בהן שלא לומר מעוות. חבל, ולא ברורה לי המוטיבציה שלך בכך)

אצלי האמת הכיפה לא בולטת בתמונות, לא מנסה להסתיר או להבליט, פשוט מצלם טבעי, ואפשר עם מאמץ כן לבדוק.
אבל כרטיסים מן הסתם כבר מגיעים עם הרבה תיאור, הגדרה דתית וזה, באתרי היכרויות למשל זה חובה, אז שם סימנתי חד משמעית "דתי לאומי" (לפעמים סימנתי "דתי לאומי תורני", אבל זאת כבר שאלה בפני עצמה שהסתדרתי איתה פחות ויותר), תיאור על הלימודים וזה, שם לא כתבתי האמת איפה למדתי ביסודי ותיכון.

אני לא מנסה לעוות שום דבר פשוט אמרתי את דעתי בנושא

ודעתי היא, אם לא התנסחתי כמו שצריך:

– אם יש בנות שקנאיות לגבי לבישת כיפה סרוגה מתוך אידיאל כלשהו, אשריהן

– אם יש בנות שחושבות שמי שלובש כיפה שחורה, הוא אוטומטית מצביע למפלגות מסוימות (שהן מאוד סולדות מהן), בלי קשר לסממנים חיצוניים אחרים שלו, מעיד על הסתכלות שאינה רק סטיגמטית (בסה"כ סטיגמות סבבה, אם אני רואה קפטן ושטריימל אני יכול להניח שמישהו משתייך לחסידות כלשהי...) אלא גם לא נכונה, כי בדיוק באותה מידה אפשר גם למצוא מישהו עם כיפה סרוגה שמצביע ש"ס או ג'

– לכן איני יודע עד כמה זה שווה התייחסות, וגם איני יודע מה אחוז אותן בנות באוכלוסיה

– רצון להתבדל ולא להזדהות = סלידה, לא? בכל־מקרה, אפשר לקרוא לזה איך שרוצים

הערה צדדית, יש חרדים שמחרימים את הבחירות ואליהם הייתה כוונתי. ומבחינתם, אלה שמצביעים הם לא חרדים, go figure

(שוב...)

שאותן בנות מסויימות לא מעוניינות שהרחוב יתייג, לא שבהכרח הן המתייגות. 

והאמת שלפעמים מודה שזה קצת מפריע לי, אבל זה גם מעודד מצד שני, שזה גם ניפוץ סטיגמות אם הרחוב יכיר ואז פחות ימהר לתייג אנשים או יתן הרבה יותר מרחב

חשבתי אולי על בית שמש, אבל היא מלאה חוצניקים, אז מתאר לעצמי ששם דווקא הפוך למרות המלחמות שם חחח

צעיר או פחות מנוסה,

ולגבי הפוליטיקה אתה בעצמך העדת שלא מבין בזה... אז בעתיד

להזכירך שבכיפות סרוגות האמת יש הרבה גוונים, שמעתי על כאלו למשל שלא מוכנות כיפות סרוגות שחורות, רק צבעוניות, ממה שאמרו לי.
רק חבל שבכיפות קטיפה הגוונים הם עד גודל מסויים :/

אבל זה עדיין מצחיק אותי.

עריכה: כמו שאני אוהב לומר, פעם בשטעייטעל היה הרבה יותר פשוט. אם סיימת את הש"ס עד גיל 13, היית מתחתן עם הבת של הרב. אם היית מסיים עד גיל 16, היית מתחתן עם חיה אסתר, שאמנם לא בת של רב, אבל יודעת להכין לאטקעס טובים ולאבא שלה יש קצת זהובים. ואם לא היית מסיים בכלל, היית נתקע עם רוח'לה, שמכינה לאטקעס מעפנים. וזהו, אלה כל הבנות הפנויות ברדיוס 300KM.

בזמן שנפגשתי עם בחורים, העדפתי בהתחלה לפחות כאלה עם סגנון פחות מוגדר, וכיפה שחורה-סרוגה או ערבוב של לבוש ספורטיבי עם כיפה שחורה נראו לי בדיוק מה שיתאים לי. 

זו לא היתה דרישה, ורוב הבחורים שנפגשתי אתם (די הרבה...) היו עם כיפה סרוגה רגילה. רק יותר "התלהבתי" מהצעות עם השילוב הלא-סטנדרטי. עם הזמן ייחסתי לזה פחות ופחות חשיבות. בסוף בעלי לא מגדיר את עצמו מעורבב ויש לו כיפה סרוגה רגילה לגמרי. (אגב, סגנון הלבוש שלי הוא לא בדיוק מה שהוא היה רגיל אליו בכל הניואנסים.)

מה שרציתי לומר בזה: אין בעיניי סיבה לשנות שום דבר. זה עוד פרט... די שולי לגבי קשר זוגי, ויש הרבה מעבר לזה להכיר. כרושם ראשוני הנתונים שלך יספרו הרבה יותר עליך מאשר ההופעה החיצונית, וההיכרות בפגישה בכלל תגבר על זה. 

כי עברתי מהפחות-סטנדרטי ליותר סטנדרטי. כשהסיבות להעדפה של הלא-סטנדרטי בהתחלה היו מאוד דומות לסיבות שאתה מציג - הרגל, קצת רקע משפחתי, ובעצם לא ממש הרבה מעבר, כלומר, בעצם מה שהסטנדרטי לרוב מייצג כנראה יותר התאים לי באמת.

אבל אתן דוגמא נוספת: פעם הציעו לי להיפגש עם בחור, ובתמונה שלו בפייסבוק ראיתי שיש לו זקן ופאות מאוד ארוכות, מה שלא היה נראה כמתאים למה שחיפשתי. שאלתי את מי שהציע לי, והוא הבהיר לי שבמקרה הזה מה שחשבתי שהמראה משקף אינו נכון. נפגשנו וגיליתי שהוא לגמרי צדק. אני מתארת לעצמי שהרבה בנות באותו אופן בוחנות את ההופעה החיצונית יחד עם שאר הפרטים (ועם מידת האמון שלהן במציע, אם יש).

אמנם כתוב שאת נשואה (באושר ;), נניח שלפני, היית יוצאת עם מישהו לפי התיאור הנ"ל למשל, או שאת לא ממהרת להגדיר לפני שאת שומעת ממנו תיאור מילולי וזה?
והאמת שיפה הניק שבחרת, חופשיה לנפשי

כשהתחלתי לצאת עם בעלי הוא רק עבר מכיפת קטיפה שחורה לכיפה סרוגה שחורה פשוט כי הוא היה בשיאו של תהליך מעבר בין המגזר החרדי לזה הדת"לי

כמו כן: אחי הגדול גם חובש כיפת קטיפה שחורה, זה מה שנוח לו והוא יודע בדיוק איזו כיפה לקנות ולא הייתי מגדירה אותו כחרדי

אני למשל אישית לא מרגיש צורך להבהיר כזה דבר מראש, רק אם היא שואלת ואז עונה כמובן שזה לא אומר כלום, פשוט הרגל ונוחות.
ובכל מקרה בכרטיס אצלי ברור הכיוון אצלי כך שזה מן הסתם מתייתר לציין את סוג הכיפה ולמה אני מסתובב עמה.

גדלתם בציבור הדתי הלאומי, בפרט אחיך הגדול?

גדלנו בציבור הדת"ל-פריפריאלי, אני למדתי בבית ספר יסודי חרדי ואחי הגדול למד במוסדות חרדיים עד שהוא הפסיק ללמוד בישיבה, ככה שהמקרה שלו יותר מורכב משלך אבל עדיין לא הייתי מגדירה אותו כחרדי(גם הוא לא מגדיר את עצמו ככה)

נשמע שאתה שמח בבחירתך,

אז למה לשנות?

אם זה ממקום אמיתי ופשוט, וואלה לא נראלי שצריך לשנות, אם זה כדי להיות מיוחד זה גם סבבה - אבל זה בעיניי בחירה שנובעת משיקולים אחרים

מכירה כאלה שדוקא הכיפה השחורה בעיניהם יש בזה משהו אפילו שלא מחפש להשתייך למגזר מסוים,

פשוט לשים כיסוי ראש, לא דוקא מעיד על 'חרדיות'. אלא משהו יותר שורשי אולי?

מבינה שזה יכול להיות מבלבל ומתייג, (אבל גם לשים כיפה זה מתייג וכדומה.. כל בחירה יש לה משמעות, גם אם אני בוחר כיפה 'סטנדרטית')..

חושבת שיש בנות שיכול למצוא חן בעיניהן, פשוט אולי מי שלא מכירה זה יראה לה מוזר

לי יצא לצאת עם בחורים עם כל מיני כיפות, ודוקא שחורה מעיד בעיניי משהו שפחות אפשר לתייג - ואז באמת זה מעלה שאלה מי הבנאדם למה הוא קשור, שזה רצון טבעי להבין, כי אני חושבת שהנטיה לשייך נותנת לכאורה בטחון, וכשאין את זה, אז הרצון שלי להבין ולחפור יותר כדי לקבל בטחון מי הבנאדם.. אז אולי זה יגרום לכך שירצו יותר להבין מי אתה וכו' בשלב הראשוני אף על פי שזה חיצוני, ולכאורה לא אומר על הפנימיות..

זה גם משהו שחשבתי האמת, להיות ניטרלי כלפי חוץ ואז על הדרך זה משדר שצריך להכיר את האדם רק כשמדברים איתו ופחות לפי החיצוניות, וגם מאפשר להיות מי שאנחנו (אם כי זה בגדול חלק מהמהות של המגזר הדתי לאומי בהרבה מובנים האמת, שזה מה שיפה במגזר).

בנות שזה מוצא חן בעיניהן זה מן הסתם יתרון, אבל מה שחשוב זה שלא תהיה רתיעה, ורצון טבעי להבין ולהכיר זה אכן טוב

אז אם אתה שואל אותי ולא שאלת,
אז : יום חול - קטיפה שחורה. זה בסדר.

אבל שבת וחגים - סרוגה לבנה. שבת המלכה. איזה צבע עולה לך לראש שאתה אומר ״שבת המלכה״ ? שחור או לבן ?

ההחלטה מחייבת. למרות שלא ביקשת את עצתי..

שלב השאלות 

Just Boy : אבל...
מוקי : זה סופי.

זה לא משנה אם אוהבים את הסטיגמות או לא, הלבוש הוא אמירה.

מה היית חושב על בחור שלובש כיפה בצבעי הגאווה? גם אם הוא אומר שהוא סתם אוהב את הצבעים, ואין לו כלום עם הקבוצה ההיא.

מה היית חושב על בחורה שצובעת שיער לכחול? גם אם אין שום בעיה הלכתית, והיא סתם נהנית מזה כמו מחולצה יפה.

היות וכיפה שחורה מזוהה עם ציבור מסויים, אז כשאתה בוחר ללכת עם זה אתה בעצם בוחר שאנשים יזהו אותך כחלק מהציבור הזה.

זה לא מחייב ולא כלום, זו עובדה סוציולוגית. כמו ציציות ארוכות, תסרוקת פאנק, מכנסיים עם קרעים, או חולצה של טומי הילפיגר.

יש משמעות לדברים האלה, והשאלה היא אם אכפת לנו מזה או האם אנחנו מוכנים לספוג את החסרונות של הבחירה.

זה הכל.

אני אגב לא רואה בעיה בדרך היעילה מאוד הזו של החברה לנווט. העולם היה מקום קשה מאוד לחיזוי והתנהגות אם היינו כל הזמן

מעורפלים ומסופקים לגבי האנשים שאנחנו באים איתם במגע. הסימנים החיצוניים הם שיטה יעילה מאוד להשגה מהירה של המצב.

סטטיסטית, זה גם יוצר זיהויים נכונים. תמיד יכולים להיות עומקים ושינויים ממה שחשבנו, סבבה, זה רק אומר שלמרות הקיטלוג

אנחנו עדיין צריכים להיות עם ענווה.

צובעת חצי לבן חצי שחור?
נראה כאילו היא יצאה מסרט מצוייר יפני.

בכללי כיפה שחורה קטיפה דווקא מקובל גם בציבור דתי לאומי.
אני מכיר לא מעט רבנים ותלמידי חכמים מאד גדולים שלובשים כיפת קטיפה והם ציונים להפליא.

ביקשתי מה־AI שיצייר Designer-3 hosted at ImgBB

לא מחוייבת בציצית או בטלית אבל אם היא רוצה, למה לא?

אבל היו גם כמה בלי טלית

https://ibb.co/4m3zY0J
Designer-1 hosted at ImgBB (... עם כיתוב בארמית סורית על כיסוי הראש?)

מגניב אבל שבכולם זה עם כיסוי ראש כמנהג הספרדיות

בכל מקרה ה־AI הזה מלחיץ, רמת הפרטים, ההצללות, הצבעים

תוך 10 שניות זה מוציא ציור שלוקח שנה לעשות

בתור חובב אומנות, זה מלחיץ אותי

תחשוב על מכונית עם 200 כוחות סוס... ומה לגבי אדם שיסחוב במהירות כמו סובארו או סוזוקי או מרצדס?

זו לא השוואה.

אתה צריך להבין שכדי ליצור את התמונה הושקעו מליוני דולרים ולדעתי אפילו מליארדים.

התשתית כדי לתת למכונה את היכולת ליצור כזה דבר מלבד המכונה עצמה שעולה מליונים....
מדובר על מליוני מליונים.

ולמביני דבר:

קח חוות שרתים שמחולקת לאיזה 4 אזורים כשבכל איזור איזה 50 אלף מאצים גרפיים...
כל החשמל הזה מונגש לך בלחיצת כפתור.

ואז עולה השאלה: תכלס לחצתי על כפתור, האם חיללתי שבת בזה שבצד השני של העולם החדר עלה מחום של כ 30 מעלות ל 80 מעלות לאיזה 8 דקות?

אבל עדיין, מטורף

והתחושה היא שזה הולך לייתר את רוב העבודה בתחום האומנות בהדרגה

אולי כמו שהתייתרו מרכבות סוסים, מה אני יודע

אבל אומנות זה עניין כמעט רוחני בעיניי ומלחיץ שמחשבים משתלטים על זה

זה יהפוך את המוצר ליותר מיוחד כאשר זה נעשה על ידי אדם ולא על ידי מכונה.

עבודת מכונה

געוואלד

רבים ותלמידי חכמים שלובשים כיפה כזו הם מבוגרים מאוד ושייכים לדור הקודם או נמצאים על הגבול מבחינת הגיל.

חוץ מזה, באמת הת"חים האלה בדר"כ יותר מזוהים מאזורים מסויימים של הציונות הדתית.

זה רע? זה טוב? לא, זה לבוש. וככזה יש לו תפקיד שדומה לתמרור. הוא אומר משהו.

הבחירה בלבוש בעל כרחנו כוללת את הבחירה בדברים שהוא מסמל.

אם זה לא מפריע ללובש, סבבה. כל אחד יחליט מה שהוא מוצא לנכון.

יהיה לך יותר קל להתחתן, אם תתחיל לנסות להיות מישהו אחר בשביל למצוא חן, זה עלול לא להיגמר ואח"כ מגלים שבעצם לא נפגשנו באמת, ח"ו

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

לכל המברכים, ועל המילים החמות שכתבתם.

אנסה להתייחס לדברים שנכתבו:

@שפלות רוח

תיארתי את התהליך שאני עברתי. זו אני, זו האישיות שלי, זו צורת ההתמודדות שלי עם העולם. לזרוק את השכל זה לא הדרך שמתאימה לי...

@דג כחול

הוא מוסר שאתה מוזמן לשאול, והוא יבחר אם לענות (או שהשאלות מכוונות אליי?)

הוא לא כ"כ פעיל בפורום הזה, וביקשתי ממנו לא להזדהות בניק שלו (כי הוא לא כ"כ אנונימי).

@מרגול

כנ"ל - אם תשאלי משהו ספציפית, אולי הוא ירצה\יהיה מוכן לשתף.

@הפי

מסכימה לחלוטין. אין דרך אחת נכונה. זה לא שרק אם רואים כוכבים נוצצים בדייט הראשון יהיה לכם זוגיות מוצלחת. החיים הרבה יותר מורכבים מזה, וכל אחד צריך למצוא את הדרך שלו, את הנתיב שלו בעולם. 

רק משום מה אנחנו שומעים בד"כ את הבשורה הטובה של הסוף, ולא שומעים על הדרך שהובילה לשם, על הקשיים והאתגרים וההתמודדיות בדרך, ואולי יש כאלה שמדמיינים איך שאצל אחרים הכל מושלם ורק אצלם שום דבר לא עובד, הדייטים לא מתקדמים וכו'.

אז ניסיתי לצייר קצת מהתמונה והדרך שלי..

@פתית שלג

בעיניי, זה לא קשור לגיל, זה קשור לאופי, למבנה האישיות, לצורה שבה מקבלים החלטות, לכלים שאיתם מתמודדים עם אתגרים.

מהניק שלך למשל…

שאלתי לארוס שלך:

איך היו התחושות שלך בתחילת הקשר? דומות לשלה או שיותר ניצוצות והתלהבות?

ובהמשך לכך- איך זה היה לך כשלראשונה שמעת אודות תחושותיה בתחילת הקשר?

ולשניכם- האם כרגע, כשאתם אחרי הבחירה אחד בשניה, ועוד לפני החתונה עצמה (או קצת אחרי, מניחה שטרי יחסית…), אתם מרגישים איזושהי התלהבות בפנים לקראת העתיד המשותף? או ציפייה, או כל רגש דולק אחר תנסחו זאת כפי שתרצו.

מזל טוב! 

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?