מי היה האבא של כלב בן יפונה?אוהב העם וא"י 3
לפי הדרש חצרון, כי יש את כלב בן חצרון בדברי הימים.קעלעברימבאר
אם הוא מזוהה עם כלב בן יפונה שהיה בן 40 בחטא המרגלים, אז יוצא שבצלאל חייב להיות פעוט ולכן לא הגיוני.
כוונת חזל שאותה מגמה רוחנית שהיתה אצל כלב בן חצרון היתה אצל כלב בן יפונה, שהוא ממשפחתו וכנראה מצאצאיו של כלב בן חצרון, משפחת הכליבים שגם נבל וכנראה אביגיל היו ממשפחה זו
והוא נקרא בו יפונה על...אוהב העם וא"י 3
אי אפשר לפרש את דברי חז"ל כאן שלא כפשוטםעזריאל ברגר
מדרשים הם משלקעלעברימבאר
או שאומרים שכל 7 מלכי אשור זה שמות של סנחריב. הכוונה שלכל מלכי אשור ייצגו מגמה אשורית אחת וזה לא מדנה מי האיש הפרטי.
גם כאן כלב בן חצרון וכלב בן יפונה זו אותה מהות ואותו תפקיד ורעיון, והם מאותה משפחה. ראב"ע אומר שזה לא הפשט.
הסברתי שכאן זה שונהעזריאל ברגר
עצוב לראות שאנשים מתעלמים מדברים שנכתבו בצורה ברורה, וחוזרים על טענתם הקודמת כאילו לא הגיבו להם.
איפה חזל עשו את חשבון השנים?קעלעברימבאר
סנהדרין סט בעזריאל ברגר
רק תיקון: הם לא כותבים שבצלאל היה בן 10, אלא שאבותיו - חור ואורי - הולידו בהיותם בני 8.
ולהבנתי - הגמרא הזאת לא ניתנת להתפרש כ"דרך משל".
בלתי אפשרי לפי הטבע להוליד בן 8.קעלעברימבאר
דברי הגמרא הם משל. או שכך היה בעולם הרוחני אבל זה התבטא בגשמיות אחרת, כמו שכתוב שהתורה נתנה בדור האלף אבל ה' קימט את הדורות ודחסם בתוך 25 דורות
אינני מבין, מצטערעזריאל ברגר
אינני מבין איך אתה מסביר את הגמרא הזאת בדרך משל...
איך אתה מסביר את הגמרא עלקעלעברימבאר
אלו דברים עמוקים. אולי הכוונה שזה שהתורה קראה לשני הכלב בשם כלב, זה אטמר שרמזה לנו דברים עמוקים. וייתכן שבעולם הרוחני נשמתם היתה כבת 8 שנים, כי לכל זמן יש את המהות שלו
אתה משווה?!גבר יהודי
יש גמרות שרואים שהן מתפרשות שלא כפשוטן, ויש גמרות שרואים שעושים בהן חשבון מתימטי, ודי ברור שהאומר אותן התכוון לפשוטם של דברים.
האם זה לא ברור ממה שכתב לך @עזריאל ברגר ?
גם בקבלה יש חשבוןקעלעברימבאר
ייתכן שבעולם הרוחני נשמתם היתה בת 8. לא כאן בגשמיות.
דוגמא לזה זה 1000 דורות רוחניים שקומטו ב2448 שנה לפי הגמרא.
גם בעין איה הרב קוק מסביר פרטים טכניים כמשלים עמוקים
עיינת שם בסוגיא?גבר יהודי
הרדק ואבן עזרא. הביאו את הרדק פה השרשור.קעלעברימבאר
(השערה בלבד)
הרדק ואבן עזרא פירשו את הגמרא?גבר יהודי
דבר ידוע בחכמי ישראלקעלעברימבאר
לא הגיוני שאדם יוליד בגיל 8. אלא אם נעשה לו נס. ואין סיבה שיעשה נס כזה גדול לאנשים שאינם האבות או נביאי הדור, מלבד חריגים כמו האשה השונמית וגם שם זה בזכות אלישע.
הכוונה במשל ששני הכלב מייצגים אותה מהות, ואולי הם גלגול נשמה לא יודע
אין צורך לחזור על עצמנוגבר יהודי
אתה אמרת "לא הגיוני".
עזריאל ואני אמרנו "לא הגיוני לפרש את הגמרא הזאת כמשל".
אחי, יהי לך אשר לך...
ראבע ורדק פירשו כך, לא אני.קעלעברימבאר
המון חכמי ישראל פירשו את המדרשים כמשלים
אחזור על דברי, למרות שגבר יהודי אמר לא לעשות זאתעזריאל ברגר
אינני מבין איך אפשר להסביר את הגמרא הזאת בדרך משל...
נראה מכל מהלך הסוגיא שהאומרים אותה התכוונו לדברים כפשוטם.
האם גם זה שמרים היא אשת כלב,קעלעברימבאר
וחלאה ונערה שמוזכרים באותו פסוק זה אחדים משמותיה על שם מאורעות חייה זה כפשוטו או משל?
למאי נפקא מינה?גבר יהודי
יש מצווה לדעת גם את הפשט, מצדקעלעברימבאר
מצוות לימוד תורה. וחוץ מזה ההבנה שכלב בן חצרון ובן יפונה מייצגים אותה מהות, וכך כל משפחת כלב, יוצרת תובנות חדשות לגבי מהותו של כלב בן יפונה, חור, נבל ואביגיל, והסבר למה כלב וחור הם המרכזיים בתורה ולא נחשון בן עמינדב, ולהבנה לימינו בין סוגי הנהגה ממלכתית שונות
וכן להבנת מהותו של כלאב בן דודקעלעברימבאר
אין צורך לדעת פשטגבר יהודיאחרונה
דוגמא למשל מתמטי:קעלעברימבאר
לשון הרדק:טיפות של אור
ולא יראה כן לפי פשטי הפסוקים. כי לפי פשטי הפסוקים נראה כי כלב זה היה מבני חצרֹן הראשונים, ואומר כי אחַר לקח (את) בת מכיר והוא בן ששים שנה. ואם כמו שאמרו רבותינו ז"ל כי היה כלב בן יפנה, כשהוליד חצרון (את) כלב היה חצרון בן מאה ושבעים שנה. כי כלב אמר "בן ארבעים שנה אנכי בשלח אותי משה עבד ה'", וזה היה בשנה שניה שיצאו ממצרים, וחצרון היה מבאי מצרים.
ועוד, על הפסוק "עתניאל בן קנז אחי כלב":טיפות של אור
אמרו רבותינו ז"ל כי אחיו מאמו היה. כי כלב היה בן יפונה, ועתניאל בן קנז. ומה שאמר על כלב "הקנזי" - יִחש אותו לבעל אמו.
ויתכן לפרש כי אחיו מאביו ומאמו היה, והיה שם אבי כלב 'יפונה' ו'קנז', כי הרבה נמצאים שני שמות לאדם אחד.
והנכון אצלי עוד, כי קנז היה ראש המשפחה, והתיחשו בני המשפחה אליו. ובאמרו הקנזי או בן קנז, הכל אחד. כי רחוק הוא ליחש האדם לבעל אמו, כי אפילו למשפחת האם לא מצאנו שיתיחש אדם, כי אם לבית אבֹתיו.
הכוונה ש2 הכלב מייצגים אותה מהותקעלעברימבאר
או שזה אחד מהמקרים בהם המפרשים הראשוניםטיפות של אור
הבינו את דברי חזל בתור הצעות פרשניות, ולא ראו בעיה לחלוק עליהן
לפעמים הם גם מעמידים את הדעה שמופיעה במדרש או בתלמוד כדעת יחיד (למרות שאין מי שחולק במפורש). כמו האבן עזרא במקרה שלנו:
"וכתוב בדברי יחיד: שהוא (=חור) בן כלב בן יפונה, וחור אבי אורי שהיה אבי בצלאל. ובעבור שאמר כלב: בן ארבעים שנה אנכי, הנה נמצא בצלאל בעשותו מלאכת השם בן עשר שנים, וזה רחוק מאד. ואני אתן לך ראיות, שלא זה הדרך ולא זאת העיר. רק מה שהעתיקו קדמונינו על הביאה הוא אמת מדברי קבלה (=שדורות ראשונים יכלו להוליד בגיל צעיר), ואין צורך לראיה מהכתוב."
המפרשים לא חלקו על חזל,קעלעברימבאר
האם חזל התכוונו כפשוטו כשאמרו הוא בעור אב בלעם, הוא לבן הארמי הוא כושן רשעתיים מלך ארם נהריים, או שהתכוונו לומר שאצל שלושתם היתה אותה מגמה ארמית שמתנגדת לישראל?
ומה לגבי שאמרו חזל ש7 שמות החה לסנחריב: סנחריב, אסרחדון, תגלת פלאסר, סרגון, פול, אסנפר.
שמות מלכי אשור? הם התכוונו שיש מגמה אשורית אחת לכבוש את ישראל שמתבטאת ב7 מלכים, ואין להתחשב במאוויו הפרטיים של המלך
וכהנה עוד רבות
אם הכותרת מדברת באופן כללי - אז זה לא נכוןטיפות של אור
למשל: "יסכה איננה שרה... ומה שנאמר כי נקראה שרה יסכה בעבור שסכה ברוח הקודש, דרך דרש הוא או סברא, לא קבלה, ואין זה דבר מצוה" (אבן עזרא)
כמובן, יכול להיות שהתכוונת שהראשונים טעו ולא הבינו את הדרשות נכון, ובאמת כולן משלים
וכבר אצל הגאונים יש תיאור מקסים של הדרשות כהצעות:טיפות של אור
"הוו יודעים כי דברי אגדה לאו כשמועה הם אלא כל אחד דורש מה שעלה על לבו כגון אפשר ויש לומר, לא דבר חתוך. לפיכך אין סומכים עליהם"
מן הסתם יש גם פרשנויותקעלעברימבאר
מצוייןטיפות של אור
אבל לא כאןקעלעברימבאר
🤷♂️טיפות של אור
חזל לא ידעו את הסברה של רדק עלקעלעברימבאר
הרבה יותר סביר שזה כמו 7 שמות של סנחריב
רדק לא דיבר על בן 10, האבן עזרא דיברטיפות של אור
בבבלי אומרים שבצלאל היה בן 13 בהקמת המשכן (דורשים המילה "איש"), ושכלב וחור ואורי הולידו בני שמונה. לדעתי האבן עזרא התייחס לירושלמי, שאומר שכלב הוליד בן עשר ("דתני אחז הוליד בן תשע והרן בן שש וכלב בן עשר כמ"ד הוא כלב בן חצרון הוא כלב בן יפונה")
ההוכחות של האבן עזרא והרדק הם בעיקר מדברי הימים - אם חצרון הוא אבא של כלב אז הוא הוליד אותו בן 170, אבל בפסוקים נשמע שאחר כך בגיל שישים הוא נשא אישה שניה
בכל אופן, לפי הרדק והאבן עזרא יוצא שלשני הכלב הייתה בת בשם עכסה. אולי זה מה שהביא לזיהוי בין השניים? אני לא יודע איך חזל הבינו את הפסוקים בדברי הימים ("לא ניתן דברי הימים אלא להידרש")
ראיתי גם שלגרא יש מהלך כדי לפתור את הבעיה עם ה-170, משהו על זה שגם לפי חזל כלב בן יפונה הוא רק בן בנו של חצרון, אבל אני לא סגור על הפרטים
וחזל חשבוקעלעברימבאר
אני לא יודעטיפות של אור
בת 3 הכונה שהיתה ללא חטא כבת 3קעלעברימבאר
🤷♂️טיפות של אור
איפה כתוב שעכסה היאקעלעברימבאר
דברי הימים א פרק ב פסוק מט?טיפות של אור
מוזכרים שם בפסוקקעלעברימבאר
באותו פסוק?
טיפות של אור
פסוק אחר כךקעלעברימבאר
יש הרבה פסוקים מבלבלים בדברי הימיםקעלעברימבאר
מצוייןטיפות של אור
אז גם כאן זה כךקעלעברימבאר
מצויין, אבל אולי חזל לא קראו כך 🤷♂️טיפות של אור
גם את 7 מלכי אשור הם איחדו מהסיבה הזו?קעלעברימבאר
אני לא מכיר את הנושא (חוץ מהמובאה בפרק חלק)טיפות של אור
לפני המחקרים הארכיאולוגים גם היה כל כך פשוט שמדובר במלכים שונים?
כן, וגם פשט מובהק של התנך:קעלעברימבאר
אסר חדון לא מופיע בשמונה שמות הסנהדרין...טיפות של אור
אבל האבן עזרא לא התלבט בכל 7 השמות.קעלעברימבאר
בכל מקרה ברור מהפשט שהיו כמהקעלעברימבאר
אני לא מכיר את הנושאטיפות של אור
פשוט קרא במלכים את הקטע של מלכי אשור והגליותיהםקעלעברימבאר
וגם איחדו את בעור, לבן וכושן רשעתיים מהסיבה הזו?קעלעברימבאר
..טיפות של אור
בנוגע לפנחס זה אליהו, לימד אותנו הרדבז: "ולפי דעת חכמי הנסתרות לא קשיא כלל, כי האומר פנחס זה אליהו, שורש נשמתו של פנחס". כלומר הזיהוי הוא לא פיזי, אלא דמיון בשורשי האישיות. על ההרחבה שלך לכל מדרשי "איקס הוא וואי" אני מפקפק (וגם על הסטריאוטיפים "אמוריות" ו"כלביות" שנשמעים לי רחוקים מעולמם של חזל)
חזל היו מקובלים, במילאקעלעברימבאר
נובמתטיפות של אור
יש לי הרבה דוגמאות-קעלעברימבאר
דוד מחולק מהאבות שבהווא אמינא אומרים אלוקי דוד כמו אלוקי האבות אבל במסקנה אומרים רק מגן דוד.
אבל אם תרצה אל תקרא לזה "כלביות" אלא תפקידם ותכונותיהם של בני משפחת כלב. הרי לכל שבט יש חיה ותכונה משחו בברכות יעקב
ברור שחזל התכוונוקעלעברימבאר
הרי הפשט אומר אחרת.
וגם אם היו דברים שהם סברו שזה לא משל, אז לא המציאות ההיסטורית עניינה אותם, אלא המופע הרוחני הנראה ממנה.
גם אם הם חשבו כפשוטו שכושן רשעתיים זה לבן, אז לא עניין אותם לטעון שזה לפי עובדות היסטוריות יבשות, אלא לטעון שהארמיות חוזרת בכל דור ודור.
באופן כללי הסתכלות יבשה על ההיסטוריה כאוסף פרטיים טכניים מדעיים היא שיטה יוונית, לא יהודית
יפונה 😊עַלְמָה1
יפונהשומשום אחר2
שאלה אדיוטית!בן-גרא
מי האבא של בן ישי?
מי האבא של בנות צלופחד?
יפונה היה שם אביו של כלב בנו! פשוט! לא צריך שום דרש ולהאמין בשטויות!
חז"ל - כבודם שמור - לא תמיד היו חכמים, ובמיוחד כאשר הם מנסים להראות קשר בין שני דברים בצורה של "דרש" - המצאות מראשם - שנשמע מתוכם - אך אין להם בסיס בהגיון פשוט!
הם ממציאים "הסברים"! אני אוהב את רש"י!! אבל יש פעמים שגם הוא.....
כתוב - במדבר י"ב - ”וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח”
הדבר פשוט וברור - צפורה אשת משה היתה בת יתרו, והוא היה מדיאני, כלומר מצאצאי ישמעאל בן הגר המצרית - הגר היתה כושית! כך גם ישמעאל!
כלומר ברור שצפורה היתה שחומת עור - ולפי היהדות אסור להיות גזענים!!! אבל רש"י החליט שצפורה לא היתה כושית אלא "יפת מראה"
זו רק דגמא אחת מני רבות, שהסברים "מתוחכמים" לא תמיד עובדים בעובדה!
חצוף מגעילגבר יהודי
ויש לך טעויותגבר יהודי
מדין איננו מצאצאי ישמעאל, אלא מבני קטורה, שלפי הפשט-השטחי איננה הגר.
ומצרים אינם כושים - מצרים וכוש הם אחים מבני חם.
צודק. גם לא שמענו שמצרים מכונים כושים,קעלעברימבאר
חזל ממצאים הסברים?!קעלעברימבאר
האם חזל התכוונו כפשוטו כשאמרו הוא בעור אב בלעם, הוא לבן הארמי הוא כושן רשעתיים מלך ארם נהריים, או שהתכוונו לומר שאצל שלושתם היתה אותה מגמה ארמית שמתנגדת לישראל?
ומה לגבי שאמרו חזל ש7 שמות החה לסנחריב: סנחריב, אסרחדון, תגלת פלאסר, סרגון, פול, אסנפר.
שמות מלכי אשור? הם התכוונו שיש מגמה אשורית אחת לכבוש את ישראל שמתבטאת ב7 מלכים, ואין להתחשב במאוויו הפרטיים של המלך
וכהנה עוד רבות
בארכאולוגיה מצאוקעלעברימבאר
וגם בתנך בחבקוק: "ראיתי אהלי כושן, ירגזון יריעות ארץ מדין".
וכן "ויער ה את רוח הערבים היושבים על יד כושים וייפשטו ביהודה". אין ערבים או בדואים ליד ממלכת כוש סודן, וגם אם יש הם לא יגיעו עד ליהודה. מדובר פה על הערבים שגרו ליד שבט כושן המדייני
אגב כיצד מברכים כשרואים כושי?אוהב העם וא"י 3
שתוקיהודה צדוק
קצת ענווה
מישהו יכול להבהיר את ענין הקורבנות לעתיד לבוא?סיעתא דשמייא1
בפועל אין הרבה הבדל ביןקעלעברימבאר
ביטול עשה לשב ואל תעשה.
בפועל משניהם יוצא שסנהדרין יכולים לומר לנו לא לקיים מצוות עשה דאוריתא (נראה לי הנפקא מינא היא שאי אפשר לא לשטית רב חסדא לבטל עשה שהוא בשב ואל תעשה ולומר לנו לעשות את ביטול העשה בקום עשה. למשל סנהדרין לא יכולים לומר לנו להשאיר חמץ ברשותינו אחרי חצות בערב פסח ולבטל עשה של תשביתו, או אי אפשר שסנהדרין יאמרו לנו לאכול ביום כיפור ולבטל עשה של "ועיניתם את נפשותיכם" (לא סגור אם זה עשה או לא תעשה) וכנ"ל כל עשה שמנוסח בתורה בלשון "שב ואל תעשה" הסנהדרין לא יכולים לומר לנו לקום לעשות ולעבור עליו. כי בעצם הסנהדרין יאמרו לנו "קום עשה!" ולא "שב ואל תעשה!"
ולרב חסדא לזכרוני, אפשר גם לומר סנהדרין לנו לקום לעשות משהו כמו מותר לאכול חלב, מותר לאכול בשר וחלב. אבל לא סגור על זה.
כי כמו שהתורה מחלוקת למצוות עשה ואל תעשה, לפי סגנון הציווי אם התורה אמרה לעשות או אסרה ואמרה "לא" "השמר לך" וכדומה. כך יש חלוקה אחרת של "קום עשה" ו"שב ואל תעשה" שם החלוקה לא לפי סגנון הציווי בכתוב, אלא לפי המעשה בפועל , האם אנחנו צריכים לעשות משהו או להמנע.
בדרך כלל כל עשה הוא קום עשה וכל לאו הוא בשב ואל תעשה.
אבל יש חריגים: עשה של "תשביתו" למשל אומר לנו לא להשאיר חמץ וזה שב ואל תעשה.
לא תעשה של "לא תותירו ממנו" אומר לנו לאכול בקום עשה את הקרבן עד הבוקר.
בהקשר לדיון על צמחונות. הצמחונות העתידית לא קשורהקעלעברימבאר
לימינו.
לעתיד לבוא לרצוח בהמה זה יהיה כמו לעקור עץ פרי רק פי מיליון פגימה יותר במציאות. הרס של חיים.
אבל מצד המוסר הטהור עצמו, אין שום דבר לא מוסרי בלהרוג בהמה, ולכן כיום אין מה להיות צמחוניים.
הרי אם עדיף לבהמה להיות קיימת מאשר לא, אז לא ייתכן שה' שהוא מושלם ייצור חסרון נצחי בעולם, כי מאל מושלם לא יכול להווצר מצב רע לנצח אלא רק זמני. לכן לא ייתכן שה' יגרום לנפש הבהמה לכלות לנצח אחרי מותה (אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלבהמה יש תודעה, מה שאכן די בטוח). אם כן בהכרח נפש הבהמה חיה אחרי מותה או מתגלגלת מחדש בבהמה אחרת. אם כן רצח בהמה לא גורם לה שום סבל כי היא ממשיכה להיות קיימת במצב אחר. (ואם נדחק מאוד עדיין ונאמר שנפש הבהמה כלה אחרי מותה, סימן שהקיום לבהמה לא עדיף לה מאשר חוסר הקיום. ואז במילא אין פה שום נזק לבהמה בלרצוח אותה).
לכן אין שום סיבה כיום להיות צמחוני. אלא אם כן זה גורם לאדם רגש שמח יותר בנפש משום מה. אבל לא מצד המוסר. בייחוד שבשר חשוב לבריאות , ואולי גם מוח האדם רגיל לאכילת בשר וללא בשר אנשים יחוו תסכול ועצבנות (לא יודע,צריך לשאול פסיכולוגים).
לעתיד לבוא נצליח לרפא את תלות הגוף והמוח באכילת בשר אז זה לא תהיה בעיה.
כמובן כל זה לא שייך לאיסור רצח אדם. כי חיי אדם יש להם משמעות וקדושה מצד עצמם, בניגוד לחיי בהמה
על פלפולים כאלה כתב הרב קוקטיפות של אור
(חוץ מזה שהתעלמת לגמרי מהסבל האיום של תעשיית הבשר בימינו, כשהחיות עוד בחיים)
(אבל לעצם הענייןטיפות של אוראחרונה
גם בלי כל הפלפול הזה, הטיעון 'מוות לא גורם סבל לכן זה בסדר לשחוט בעלי חיים' נשמע לי תמיד הגיוני. פשוט היום יש המון סבל בתעשייה עצמה)
ההה"הימח שם עראפת
מילבעשתה"שקעלעברימבאר
להמא"רימח שם עראפת
דהובואכחתה"שקעלעברימבאר
דמשכזמ"אימח שם עראפת
סדהנאהאיואמשכזכה"אקעלעברימבאר
יהודי בכל יום מברך על הגז"ל. ואומר כדרלעמ"ר תמידקעלעברימבאראחרונה
איבעיא לי,ימח שם עראפת
(עכ"פ, דעתי על הערבי שדרס את היהודי שמכיוון שהוא ערבי והם כקולקטיב אויב, יש להתייחס אליו בהתאם)
נכון מאד
ימח שם עראפת
למה המכה השישית היא שחין ולא צרעת?קעלעברימבאר
הרי מכות 5 ו6 מראות שה' שולט גם על המלאכים והכוחות הנסתרים של המציאות, כהכנה לברד שבו נאמר "למען תדע כי לה' הארץ". שהרי בניגוד למות הדגים בדם או מות הבהמות בברד, אין לדבר ולשחין גורם נראה לעין. ולכן תמיד מגפה או צרעת(ושאר נגעי עור. ובשר כי יהיה בעורו שחין ונרפא והנה בעור הבשר נגע צרעת) משמשים כעונש סמלי בתנ"ך. ולכן גם "כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך בדבר ותכחד מן הארץ".
אז אם כבר נגע עור. למה שחין ולא צרעת?
צרעת תנכית כואבת?טיפות של אור
גם בקללות בכי תבוא כתוב "יככה ה' בשחין מצרים" ולא בצרעת..
נכון. לא חשבתי על זהקעלעברימבאראחרונה
למי יש סיכומים לספר אורות לראי"ה קוק זצ"ל?מכון דרכי אבות
אם למישהו יש קובץ סיכום(או בכמה קבצים) על ספר אורות לרב קוק או על חלק גדול מהספר או קישר לזה מאיזה מקום, אשמח בבקשה שישלח למספר 050-220-3441 לוואטסאפ או לכתובת מייל toharyger@gmail.com
פ"ש בהנחה שזה לא אאוטינג..צע
איזה רב אתם שומעים או איזה ספר אתם לומדים על פרשת שבוע?
תודה!.
חוץ מאונקלוס ורש"י, משתדל מאוד רשב"םהסטורי
אוהבת את "שיג ושיח" של הרב זקסריבוזום
אבל הסטורי ענה תשובה בסגנון מאוד שונה, ואני לא ממש בטוחה למה כיוונת בדבריך.
הרב ראובן ששון והרב דוד אמיתיברגוע
והתהלכתי בתוככםadvfb
של הרב אליהו בלומצוייג. רעיונות עמוקים בשפה פשוטה.
לצערי בקושיפצל"פ
הרב יצחק דוד גרוסמן (רדיו קול חי) מתכנית הרדיו.נפש חיה.
מאז שגיליתי אתהרמוניה
"תורה מאירה" התלהבתי על החומש הזה(:
משתדלת לשמוע שיעורים... כל מיני רבנים, מגוון
הרבה פעמים כשמחפשת משהו קצר- את הרב אליהו עמר על "הזרע שמעון" לפרשת השבוע.
ספרים בעבר יצא לי ללמוד מ"בקרבך קדוש" של הרב יהושוע שפירא
ו "אהבת חיים" חכם מנחם מנשה
זרע שמשון*, איפה את שומעת אותו?נפש חיה.
ספרים יפים!
נכון נכון טעות כתיבהרמוניה
ביוטיוב
שכחתי ספר חשוב ממש- ילקוט מעם לועזהרמוניהאחרונה
שומעת שיעורים של:מתואמת
הרב אייל ורד, הרב שניאור אשכנזי, הרב יואב אקריש, סיון רהב מאיר, הרבנית רחל בזק, הרב ינון קלזן. (לא את כולם כל שבוע, ולפעמים מגוונת ברבנים נוספים)
קוראת בשבת שיעורים של נשים (הרבנית ימימה מזרחי, הרבנית יעל כורסיה) וגם את מדרש ישראלי של הרב חיים וייסמן. ולאחרונה לומדת גם את פירושו של הרש"ר הירש על הסדר - מומלץ בחום!
מה הקטע עם ה"אמורי"?שלג דאשתקד
יעקב מתאר ליוסף את הנחלה שהוא נותן לו: "אשר לקחתי מיד האמורי בחרדי ובקשתי". בסוף ספר יהושע ברור שהכוונה לאזור שכם (ובאופן אירוני, זב בכלל "בחלקת השדה אשר קנה יעקב ... במאה קשיטה").
רש"י מסביר את ההקשר לאמורי, שהתקבצו האומות להילחם ביעקב ובניו, או שהכוונה שיעקב קנה טת ארץ ישראל מעשו שעושה מעשי אמורי. האבן עזרא והחזקוני מסבירים בתיאור כללי, שהאמורי נחשב לשבט הכי חזק ממשפחות כנען (וגם הראשון שנלחמו בו - סיחון מלך האמורי), ככתוב: "ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים".
מה שלא יהיה, לא ברור הקשר לאמורי כאן, ולא רק כאן:
1. עובדתית, שכם היה חיוי (שזו לכאורה משפחה אחרת ממשפחות כנען), וכנראה תושבי העיר וסביבתה היו מאותו שבט. אז לפי פשוטו, המלחמה לא הייתה עם האמוריים אלא עם אומה אחרת.
2. עשו עשה דווקא מעשי האמורי? ולמה בכלל יש מושג "דרכי האמורי", מה מיוחד בשבט הכנעני הזה?!
3. עוד מילה על האמוריים. מי שמוצא כלי בגל ובכותל ישן הרי אלו שלו, "מפני שיכול לומר לו של אמוריים". שוב, מה מיוחד באמוריים?
אמורי לעיתים זה כינוי לכל עממי כנען , אניקעלעברימבאר
לא זוכר ציטוטים מדויקים אבל יש "כמעשה האמורי אשר ישב עשיתם" "בואו הר האמורי". כשם שלעיתים כל יושבי כנען נקראים הכנעני.
לזכרוני עיקר ורוב יושבי ההר היו אמורים ורוב יושבי המישור היו כנענים(פיניקים ודומיהם "והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן"). 5 המלכים שנלחמו עם יהושע בהר יהודה ובשפלת יהודה נקראים 5 מלכי האמורי. ביהושע ובמרגלים האמורי מתואר כיושב ההר יחד עם החיתי היבוסי והחיוי. לעומת הכנעני שיושב על הים ועל יד הירדן.
מבחינה מחקרית - יש כמה דעות אבל לזכרוני רוב החוקרים רואים בחיתים של כנען ובחיתים של טורקיה אותם חיתים ("וילך האיש ארץ החיתים", "כי שכר מלך ישראל עלינו את מלכי החיתים") אלא שהחיתים רובם ישבו בטורקיה וצפון סוריה, ורק מיעוטם כמושבות ישבו בכנען. כנ"ל הרבה מהחוקרים וגם הרמבן טוענים שהחיווים זה כינוי לחורים, ורוב החורים ישבו במזרח טורקיה ורק מיעוטם כמושבות ישבו בכנען. בעוד שהאמורים היו רוב יושבי ההר.
לא בטוח שסביבת שכם היתה חיוית, למרות שהעיר עצמה כן. לפי המחקר העיר שכם שלטה על שטחים נרחבים מאוד בשומרון.
2. ייתכן שעם ישראל למד מעשים רעים וע"ז משאריות האמורי יושבי ההר, שם ישראל גרו, ולא מהכנענים יושבי העמק, שם עם ישראל לא גר (לא במישור החוף, ובעמק יזרעאל גרו רק אחרי שהורישו את יבין מלך כנען וסיסרא "וישב בית יוסף בהר כי לא להוריש את יושבי העמק כי רכב ברזל להם" ציטוט לא מדויק.
3. אולי סתם כינוי. ואולי גם בגלל שעם ישראל בעיקר ישב בהר ולא בעמק, איפה שיש אמורים ולא כנענים, אז זכרו שבית עתיק זה של אמורים (במיוחד שבימי חז"ל מחוז החוף של לבנון עד חיפה נקרא פיניקיה וההלניסטים תושבי החוף שם עוד חלקם ייחסו עצמם לפיניקים, הצידונים-כנענים תושבי החוף, למשל ההיסטוריון של הכנענים פילון איש גבל שחי לפני 2000 שנה בגבל בחוף לבנון)
מענייןשלג דאשתקד
אגב הפסוק "ובואו הר האמורי", אולי עוסק בסיחון מלך האמורי.
אבל שאר הראיות/הסברים נשמעים טוב!
הפסוק מדבר על קריאת ה'קעלעברימבאר
לישראל להכנס לארץ לפני חטא המרגלים, הם היו אמורים להכנס לארץ מדרום מקדש ברנע במדבר צין, ולא לעבור דרך עבר הירדן המזרחי (רק אחרי חטא המרגלים פנו להכנס לארץ ממזרח "ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף...ונסב את הר שעיר ימים רבים... פנו לכם צפונה...אתם עוברים בגבול מואב ועמון וכו'). קדש ברנע כתובה גכבול הדרומי של ארץ כנען עבר הירדן המערבי , בפרשת מסעי
גם כתוב "פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר בשפלה ובנגב ובחוף הים" תיאור חבלי הארץ של עבר הירדן המערבי שחוזרים גם כמה פעמים בספר יהושע
עוד ראיה,קעלעברימבאר
כלומר לעיתים אמורי זה כינוי שם קיבוצי לכל תושבי כנען
ראיה מאוד מעניינתשלג דאשתקד
הארץ נקראה בשפות השמיות AMURUמי האיש? הח"ח!
בייחוד בהקשר של המאבק עם שבטי ישראל, והמלחמה התודעתית נגדם שהחשיבה את העבריים לפולשים ולכובשים (הבנה מצוינת של המדרש ובהמשך רש"י, בניסוח "לסטים אתם"). הלגיטימציה לארץ כנען כארצם של נוכרים שמיים אך לא עבריים (לא נימולים, עובדי גילולים, "גליל גויים" עם גויי הים) היא בהמשגתה מעל הכל כארץ האמורי.
בנוסף, היה גם המונח הגויי REZENU, כלומר ארץ הרוזנים (של הנוכרים), ואולי לכך מתכוון הפסוק "שמעו מלכים האזינו רוזנים", בדיוק בשירה החשובה של ספר שופטים כנגד אותו גליל גויים כנעני של סיסרא ויבין.
האמורי נחשב בתנך כאחד מבני חם, יחדקעלעברימבאר
עם שאר עממי כנען.
גם הפיניקים וגם האמורים דיברו אמנם שפה שמית,אבל זה לא עושה אותם לבני שם. כי שפות יכולות לעבור מקבוצה לקבוצה (למשל האירים מדברים אנגלית כיום).
מה ההבדל הגדול בין האמורים לבין הכנענים-צידונים-פיניקים ("החיתי והאמורי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן)?
כן אבל לי זה פחות חשובמי האיש? הח"ח!
כי ההמשך לזה הוא שהחיתים נחשבים חמיים מבני כנען, מה שאני בספק שביקורת המקרא תקבל ללא עירעור. ועוד יותר מכך, האנתרופולוגיה המודרנית הרי מוכיחה ומגנה את היהדות בכלל על בדלנותה האתנית, כי כל אדם "לבן" (ליתר דיוק קווקזואידי, caucasian באנגלית), נחשב גנטית לא רק לאותו מין אלא לאותו תת מין, ואלו כללו הן חיתים והן עבריים. ועדיין מבחינתי מה שחשוב הוא שהגויים, אפילו שמיים במוצאם, מערערים על עצם הזכות של שבטי ישראל לשבת בארץ המובטחת בכלל.
החיתים בטורקיה דיברוקעלעברימבאר
שפה הודו-אירופית.
אבל או שכדעת מיעוט החוקרים, החיתים בארץ הם לא החיתים בטורקיה אלא רק נקראו על שמם (כמו הממלכות הנאו חיתיות שלא כולן היו חיתיות אבל עם מורשת חיתית. או כמו הגרמנים הפרוסים שנקראו על שם שבט ליטאי קדום).
או שהחיתים אמנם דיברו שפה הודו-אירופית אבל הם ממוצא חמי, כמו שהצרפתים הם ממוצא פרנקי וקלטי אבל מדברים שפה לטינית. שפות יכולות לעבור מעם לעם, במיוחד בראשית הצויליזציה העולמית (גם העילמים מבני שם אבל מדברים שפה לא שמית).
השאלה אם האמורים ראו עצמם בתור שמים.
אבל למה בעצם הארץ נקראת אמורו ולא בשם שקראו לעצמם הצידונים-פיניקים-כנענים, שדיברו שפה דומה לאמורית, ואפילו עוד יותר קרובה לעברית? (לא יודע איזה שם זה)
לא יודע מה הסיבה.מי האיש? הח"ח!
לעתים מושג הופך לשם נרדף עם משמעות שחורגת מהמקור. אולי לכנות את הארץ על שם האמורי הפך לפולמוסי יותר מאשר סתם לכנותה "ארץ כנען", שהחל להישמע יותר "ארץ המסחר" מאשר המשמעות הלאומית המקורית, כמו שאין לנו בעיה לשיר באשת חיל "וחגור נתנה לכנעני", במשמעות שהתחדשה עוד בזמן המקרא לעניין השקלא וטריא והלכות בני אדם באשר הם.
לאיזו שפה התכוונת, אוגריתית?
התכוונתיקעלעברימבאר
במחשבה נוספתמי האיש? הח"ח!
היתה פיניקיה - הלוואנט, חוף לבנון, נמלי הים לקרת חדשת ואירופה המקראית, וכמובן הציוויליזציות העירוניות הנוכריות היהירות של צור וצידון (עליהן נושא יחזקאל את "קינותיו" האוניברסליות) - כל זה ככל הנראה לא היה בשאיפה גדולה להיכנס לשאלת העליונות והפולמוס בארץ כנען ה"פרימיטיבית" משהו, עם גב ההר העברי "המזוקן" ו"הישראלי". החלון היה קרוע מערבה אל הים הגדול, ולא מזרחה, בארץ שבה היה בכלל יחס אל הים התיכון בתור "הים האחרון".
לגבי אוגרית, זו בכלל היתה היתה מכונסת בתוך עצמה כאומת-עיר, ממש בסגנון ערי המדינה הכנעניות כפי שהיתה שכם בימי אותו "LABAYA" "המשתולל", או כמובן בהמשך יוון ההלנית. לא מכיר באופן כללי שאיפות התפשטות אימפריאליות בחברות מהסוג הזה.
בכל זאת הארץ נקראת גם ארץ כנעןקעלעברימבאר
ומימי שלמה והלאה יש קשר חזק בין הצידונים לעם ישראל (ואולי גם בתקופת השופטים מוזכר?
מה שאותי בכלל ענייןמי האיש? הח"ח!
זה הקוריוז הציוני להכיר בתעשייה הצידונית כשותפה-בכירה לארץ המקראית שלנו, דרך המיתוג "פיניציה" של מפעל הזכוכית הישראלי. כאילו ייצוא של יינות הארץ חייב להיעטף באותו ניחוח אירופאי-לוואנטי (ולא חלילה לוונטיני...) של נוכריי לבנון המעורבבים בין בני שם לבני יפת (או אולי אפילו חמיים כפי שציינת מתוך המקרא, אבל שאני חייב לסייג ולהזכיר שבמידה רבה זה עבר להיות כינוי לכל עממי הסביבה שאינם עבריים אבל בהחלט אולי שמיים). עם המוסיקולוגיה ההלנית והשיק המרסילייזי ("תרשיש") של חופי דרום צרפת המקראיים, עם שוקי היין והלחם הפרובנסליים. בין צידונים, יוונים, מצרים אותנטיים, אולי אפילו גאלים ואטרוסקים, ישראל הציונית די נהנית לחשוב את עצמה כ"לפאתי מזרח קדימה" אבל עם כל העיניים על הספינות ממערב.
עוד עניין: אני תמיד לא בטוח אם יש מתחת לפני השטח - דווקא אתה הזכרת לשון נופל על לשון - קשר אטימולוגי בין עבריים, AMURU, ואפילו עמורפי (המוכר לנו בתעתיק קצת שגוי כחמורבי), וה"עפירו" המוזכרים לגנאי בהיירוגליפים המצריים (ובוודאי כל סיפורי ההיקסוס, ההקבלה או שלא לירידה למצרים וליוסף וכל זה). והנה, היצפתי את כל זה בלי שום AI.
אין קשר ביןקעלעברימבאר
הפיניקים-צידונים לבני יפת, מלבד זה שהם באו במגע ומסחר עם היוונים והשפיעו עליהם, וייתכן שמעט הושפעו מהם כמו שהושפעו מהמצרים ומכל עם שהם סחרו איתו.
יש קשר בין הפלשתים לתרבות היוונית, אבל הפלשתים הם לא הצידונים. וגם הפלשתים ייתכן שמוצאם הוא חמי מאפריקה מאזור קירני בלוב ומשם היגרו למקום המיושב הכי קרוב שהוא כרתים ואז יוון, ואחר כך גורשו משם על ידי היוונים.
בסוף מרכז הציווילזציה בלבנט היה בערי החוף הצידוניות. גם מרכז עבודת אלילי כנען הבעל האשרה וכדומה היה שם. מה שאנו פוגשים בדמות איזבל.
יותר נכון השמיות השפיעה על חופי אירופה. מקור השמות של הערים מרסיי (מסילת), קורדובה(קרת טבה) ועוד הוא בלשון עברית-צידונית, ואפילו ייתכן שהיספניה זה אי שפניה. גם האלף בית היווני הגיע מהאלף בית העברי העתיק (המכונה כנעני עתיק על אף שראשית כתיבתו בו היתה בשומרון בתקופת השופטים ונמשך גם בימי דוד המלך בחורבת קיאפה היא העיר שעריים, ועל ידי פועלים שמיים של המצרים במכרות בתקופת שעבוד ישראל במצרים) דרך הגירסא הצידונית שלו.
תרשיש זה כנראה תרסוס במזרח חופי דרום טורקיה לא רחוק מגבול סוריה.
עמורפי זה עמורבי, עמו-רבי, המשפחה הגדולה. אמנם היה משושלת אמורית ששלטה על בבל, אבל לא נראה לי יש קשר בין המילה אמורי לעמורבי.
כנראה שהעפירו לפי מה שקראתי הם לא בני ישראל, אלא תופעה חברתית רבת שנים ורבת עמים של קבוצות ממעמד של פליטים עניים מערים שברחו והתקבצו מחוץ לערים (תופעה חברתית שהמשיכה להתקיים, כדוגמת האנשים שהתלקטו סביב יפתח, או בעלי החוב שהתלקטו סביב דוד בנידודיו).
הגיוני שהפרעה שמינה את יוסף היה חיקסוסי , זה נראה לי מסתדר עם התקופה (והחיקסוס הם כנראה מיעוט המהגרים הכנעני והשמי במצרים שתמיד ישב שם כמיעוט בתוך המצרים והצליח להגיע למעמד אליטה ולמלוכה. אבל אולי הם פלשו בבת אחת) כי רצה שליט שמי. עד שהחיקסוס גורשו ואז הפרעונים החדשים ממוצא מצרי מקורי שעבדו את ישראל.
טוב, לא יודע אם היתה לציונות תיאוריה.מי האיש? הח"ח!
רק הוזכרו קוריוזים. בטח לא צריך להיבהל מכל רעיון שאולי לא עולה בקנה אחד עם היסטוריוגרפיה פרשנית למקרא.
זה היהקעלעברימבאר
בסוף גם צידון מוזכר בתור בכור כנען:קעלעברימבאר
"וכנען הוליד את צידון בכורו" לכן הצידונים נקראים סתם בשם "הכנעני". "והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן:
אני מנסה להיות עדין.מי האיש? הח"ח!
כלומר, עדיין, במה זה עוזר לי? איך הפשט עצמו עובד עבורי? במה איישב אותו? וכמובן, מצד שני, דברי תורה אלו, מתוך חמשת החומשים ללא עוררין. לכן, אני מנסה שלא לצאת מעין יוסטון סטיוארט צ'מברליין יהודי. כן, לא אגיע כמותו לאבסורדים כגון שיושבי כנען הנוכריים היו זרים גנאלוגית לעבריים, לישראליים, עד כדי השיגעון לטעון שהגיעו עד אנגליה לייסד בה את המוצא הלאומי. ובאותו אופן לא אתעלם מהתובנות הגנטיות, שבוודאי מוצאות פער קטן בהרבה בין איש חצור לאיש נפתלי, מאשר בין איש חצור לאיש נוביה. אז גם אם בדוחק, אלך ליישב את המקרא שאינו יוצא מידי פשוטו, אבל כנראה אלך משם הלאה די מהר למחוזות הדרש.
מוצא חמי ושמי לא קשור לגנים, אלאקעלעברימבאר
לאתוס לאומי ותרבות. ואפילו לא תמיד לשפה.
הדוגמא הכי טובה לזה - ההבדל הגנטי בין האנגלים לאירים קטן. גם ההבדל הלשוני בימינו קטן כי שניהם דוברי אנגלית כשפת אם.
בכל זאת האירי קלטי והאנגלי אנגלו-סאכסי. בגלל הבדלי האתוס.
הפרסים הם בני יפת (דוברי שפות הודו אירופיות) והערבים בני שם.
מי אמר שיש כזה הבדל גנטי בין פרסי שגר בחוזיסטן החבל הערבי של איראן לבין ערבי שגר שם?
אין כזה הבדל גדול גנטי בין יוונים לטורקים.
אבל מעניין אם הצידונים עצמם ראו את עצמם קרובים יותר למואבים והארמים, או למצרים.
אגב מאיפה הקביעה שההבדל הגנטי בין הצידונים לישראל בבית ראשון קטן יותר מבין הצידונים למצרים?
כמובן לדעת האומר שכל נשות השבטים היו כנעניות, אז במילא חצי מהגנום העברי הקדום היה כנעני.
לגבי צידון בכור כנען. זה מתאים לכך שהצידונים היו הציווילזציה המתקדמת בכנען, והמרכז הפולחני של הלבנט
"מוצא" "לא קשור לגנים"מי האיש? הח"ח!
בטח רק תחת הבנות מסוימות.
התכוונתי על מוצא של אתוס,קעלעברימבאר
למי לייחס את היותו חמי או שמי מבחינה תרבותית.
אלא אם כן מראה הגוף מאוד שונה (למשל מלוכסני עיניים). וגם זה יחסי - מבחינת החבשים הנוצרים באתיופיה הם בעיני עצמם שמים לכל דבר, שכן שפתם שמית, והם קצת פחות כהים מהעמים האפריקאים שמסביבם, ותווי הפנים שלהם יחסית מזרח-תיכונים לעומת העמים מסביבם.
ובגלל זה הם נהגו בעבר באפליה בשאר העמים מסביבם. שלטענתם הם בני חם
שפתם שמית בהקשר שמרוחק מאוד מהשפות השמיות המקראיותמי האיש? הח"ח!
וזו דוגמא טיפוסית לעירבובייה שאתה מייצר בין עניינים. מבחינתי כדובר עברית זה לא מעניין ששפתם נחשבת באיזה שהוא אופן שמית, כי אין קשר בינה לבין ערבית, או מואבית (את מצבת מישע גם אתה יכול לקרוא ולהבין כמעט כאילו זו כתובת של דובר עברית בן ארבע), או כל שפה שמישהו היה עוסק בה במסגרת ארצות המקרא.
Sewasew | Ethio-Semitic (ኢትዮ-ሴማዊ)
אז כנ"ל גם החמיירים והשבאים,קעלעברימבאראחרונה
שהיו יחסית בהירי עור אבל שחומים כמו הערבים השחומים.
השפות שלהם היו דומות לשפות החבשיות (עריכה - בדקתי הרגע, זה לא כזה פשוט. יש דברים ששבאית דומה יותר לעברית, ויש דברים שדומה יותר לשפות חבשיות).
ואגב השפות החבשיות דומות לעברית, יותר מאכדית.
בכל זאת אני מעריך ששלמה התייחס למלכת שבא כשמית. לא?
בעצם החבשים הנוצרים לא רק שמיים, הם אפילו בני עבר, מבני יקטן (שהתערבבו חלקית באולוסיות אפריקאיות). כך שמצחיק שעובד אריתראי הוא... עבד עברי😂 (כמובן שעברי בתנך זה רק בן ישראל)
אגב זה לא נראה לי רק חלקת השדה,קעלעברימבאר
דברי יעקב הם לשון נופל על לשון "שכם אחד על אחיך" כלומר - חלק אחד יתר על אחיך, כמו לעובדו שכם אחד, חלק אחד. כלומר יוסף יקבל 2 חלקים בארץ לשני שבטיו אפרים ומנשה. וזה עצמו מדבר על השומרון נחלת אפרים ומנשה שמרכזה העיר שכם, שהיתה בגבול בין אפרים ומנשה.
גבול אפרים עם מנשה מגיע מתפוח צפונה למכמתת על פני (ממזרח) לשכם ביהושע ומשם פונה מזרחה, משמע ששכם במנשה. אבל ברשימת ערי הלויים שכם נמצאת בערי אפרים. כנראה העיר היתה עיר גבול בין מנשה לאפרים. ועל חלקת השדה של קבר יוסף כתוב "ויהי לבני יוסף לנחלה" משמע שהגבול בין אפרים ומנשה עבר בתוך החלקה עצמה.
אז בעצם "שכם אחד על אחיך" הכוונה גם 2 נחלות אפרים ומנשה, וגם העיר שכם שנמצאת בדיוק ביניהם, שאת העיר שכם "לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי (של שמעון ולוי , אבל זה בעצם שלו)". אין הכוונה דווקא לחלקה שאוצה הוא קנה בכסף, אלא לכל העיר שכם שכבש בחרב וקשת שמעון ולוי, ובמילא שדה העיר והחלקה איתה
נכוןשלג דאשתקד
רשי מביא את 2 הפירושים.קעלעברימבאר
נכוןשלג דאשתקד
אבל "אחד על אחיך" יותר מתאים למושג חלק, גםקעלעברימבאר
נכוןשלג דאשתקד
נראה שבפשט עצמו יש כפל משמעות, כנפוץקעלעברימבאר
אז שכם גם כחלק וגם כעיר שכם. כי אחד על אחיך מתאים לחלק, ולקחתי מיד האמורי מתאים לעיר שכם