לא שונה מאותם אלו שאומרים "תן לי להוציא קודם תואר"

ומי אמר שהעבודה שלך תהיה קשורה לתואר?

ומי אמר שתמצא פרנסה מהמקצוע שלמדת?

אני מכיר זוג שהכירו במכללה והתחתנו ועכשיו מס' שנים לאחר מכן

הבעל עובד בחנות נעליים/בגדים והאישה עקרת בית

<אתה רוצה להצחיק את אלוקים, ספר לו על התוכניות שלך>

ולא תואר כמקצוע - די מרחף….

ולא חסרים תארים שווים שמבטיחים מקצוע ופרנסה טובה. 

לדעתי דיברו על זה לא מזמן.

וללמוד תואר זו השתדלות שהרבה אנשים עושים.

רוב האנשים רוצים להרוויח יותר מאשר משכורת של עובד בחנות…

כן לומדת מקצוע שמקווה בע"ה למשכורת גבוהה אחרי סיום הלימודים, וגם תוך כדי.

בשום אופן לא רוצה להשתמש בכסף ממתנות החתונה אחרי הנישואין. מעדיפה משמעותית לשמור אותו ולהיעזר בו לקניית דירה.

ואני כן בונה *גם* על המשכורת של מי שאתחתן איתו. לא סתם אני לא מחפשת בחור ישיבה אלא בחור עם תואר או לקראת סיום, ועובד. כמובן שמקווה להתחיל לעבוד תיכף ולהרוויח כסף בעצמי גם.

אני לא חושבת שזה נכון להתחתן כשעוד אין בכלל מקצוע ביד. במיוחד לא להתחתן עם מישהו שלא מתכנן לעבוד, לפחות בשנים הקרובות. אולי יש פחות הוצאות בתחילת הנישואין, אבל גם אז צריך ממה להתפרנס, וזה בדיוק הזמן לחסוך כסף.

אצטט רב חכם שאמר:

"דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה ואח"כ יקנה בית דירה ואחר כך ישא אשה שנאמר מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו מי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה אבל הטפשין מתחילין לישא אשה ואח"כ אם תמצא ידו יקנה בית ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה וכן הוא אומר בקללות אשה תארש בית תבנה כרם תטע כלומר יהיו מעשיך הפוכין כדי שלא תצליח את דרכיך ובברכה הוא אומר ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו."

(רמב"ם הלכות דעות פרק ה הלכה יא)

אפשר לטעון שכיום מספיק יכולת לשכור ולא לקנות בית, אבל הרעיון ברור.

כיום אנו חיים במציאות שונה. והרווקות המאוחרת היא תופעה מסוכנת.

אם אדם לומד בישיבת הסדר /גבוהה , ייתכן שמוטב שייתחתן כבר אז

היכולת יורדת עם הגיל( אם כי לא נפסקת לחלוטין אצל חלקם, פשוט סיכוי נמוך יותר).

וזה בלי לדבר על איכות, פגמים וכו'. 

לא חושב שזוגות צעירים שמתחתנים גרים ברחוב..

ד"א הרמב"ם בעצמו כתב גם שצריך להתחתן עד גיל 20

כמובן בתנאי שהכל ברור לשני הצדדים לפני החתונה

בניתי על זה לגמרי

לא כי תכננתי לא לעבוד. אני סיימתי מקצוע הרבה לפניו, וגם עסקתי בו, אבל כן חיפשתי אדם שיש לו מוסר עבודה ומתכוון לעבוד כדי לפרנס ביחד. 

בשתים יותר קל לנהל משק בית ומקום לגור מאשר במשכורת ממוצעת אחת.

בלי קשר אני חושבת שלרוב הגדול של הרווקים/רווקות מעל גיל 27 יש מקצוע/ או בדרך למקצוע כדי להתפרנס באמצעותו.

בחיי משפחה אחרי החתונה.

מכניס מספיק כעת כדי להחזיק את הבית גם אם היא לא תעבוד.

כך שיש תוכנית עבודה, אם כי כדי לקנות בית יקח קצת יותר זמן וגם תלוי מה היא תעשה.

לא כלכלה דרכנו

כמובן יכולות להיות הרבה הפתעות בחיים, אבל חושבני שזה לא בריא שתוכנית העבודה תהיה "נסתדר איכשהו". ראיתי מספיק אנשים ש"נסתדר איכשהו" ובסוף לא הסתדרו בכלל. גם מסופקני אם כל ה"נסתדר איכשהו" אכן נובעים מתוך אמונה וביטחון מוחלטים ביד ה', או פשוט חוסר רצון לקחת אחריות.

אני גם לא חושב שחייב תואר שני בשביל להתחתן, או שאי־אפשר להתחתן מוקדם, פשוט צריך לדעת מה מתכננים לעשות אחר־כך בטווח קרוב־בינוני. איך הולכות להיראות ההכנסות, איך הולכות להיראות ההוצאות, תוכנית גיבוי כו'. להיות בעל יכולת לעבוד בעבודה קבועה ולהיות בשליטה סבירה על הפיננסים.

לגבי הסתמכות על הורים, אם אי־אפשר לבנות בית בלי להסתמך על עזרה מסיבית מההורים, אולי זה סימן שנמצאים בשלב בחיים שעדיין לא יכולים לבנות בית?

כן היה חשוב לי להתחיל לימודים למקצוע.

אבל יצא שהתחתנתי ממש על תחילת הלימודים.

שנה א.

המשכתי ללמוד, בעלי לא היה עם מקצוע.

הסתדרנו בהתחלה מעבודות מזדמנות שלו,

והיום ב"ה שנינו עם מקצוע ומכניסים יפה.

רק אומרת שלא חייב לסגור את כל הפינות לפני, רק כדאי להיות מתוכננים מה אני רוצה.

לא לשבת בלי ללמוד כלום ולחכות לאביר.

ללמוד כל עוד אפשרי, אבל לגמרי הגיוני להתחתן תוך כדי ולהמשיך להשקיע.

ללימודים.

האמא הוסיפה שלוש שנים ללימודים.

(שניהם חוו לא מעט נכשלים בלימודים בגלל זה,

סביר שמבחינתם היה כדאי, אבל זה מחיר קשוח.

ושניהם מבריקים)

אנחנו התחתנו ממש מוקדם, גיל 19.

קיבלנו היתר מהרב למנוע היריון, הייתי בלימודים שנתיים, והייתי בהיריון רק בפרויקט.

ילדתי ממש אחרי.

ב"ה הקב"ה סידר לנו טוב. כל אחד והסידור שלו.

אבל באמת  ללמוד עם ילדים זה ממש קשה.

אחותי עשתה את זה אבל.

תואר 4 שנים ותוך כדי שלושה ילדים.

והשם פינק אותה בכוחות. באמת לא פשוט בכלל והיא לא בטוחה אם היא ממליצה לאחרות לעשות את זה....

מצד שני להישאר בלי תעודה זה גם לא פשוט בכלל..

אפשר להישאר עם תעודה, אבל לקחת יותר זמן עם הלימודים

קשה עד בלתי נסבל

אבל לא מתחרטת

עושה כל מאמץ שזה לא יקרה

כי ככל שעובר הזמן אנחנו יותר צריכים שאני אתחיל לעבוד...

המשפחה מתרחבת, ההוצאות גדלות...

משתדל לא לעסוק באנשים עצמם אלא במה שהם כותבים

וחוסר שיפוטיות

מודה, זאת היתה דרמה מוגזמת מצידי

מתנצל

דירה זה 4 אוכל 2 מעון לתינוק 3

מבלי לדבר על אוטו נסיעות

ומעון עולה בערך 1000-1500 למי שמרוויח 8k.

חוץ מזה שאפשר לעבוד קצת גם תוך כדי הלימודים.

ובמקרי קיצון זה לא נורא אם סטודנט יקח הלוואה, כי הוא יודע שבעתיד הוא יוכל להחזיר בלי בעיה.

כמה אח שלך ואישתו מרוויחים? הסבסוד הוא בהתאם לשכר.

אבל זה תלוי הכנסה.

אולי אח שלך מכניס הרבה.

עם הכנסה של 8000 מעון עולה 1500 מקסימום 1800
אם יש שני אחים אז עוד פחות.

וזול זה קראוון בכל ישוב שהוא.

ואפשר לחיות עם 8 הכנסה כשיודעים שתכף יעלה.

אם צריך עובדים טיפה מהצד.

מצמצמים הוצאות.

ומי שלא רוצה שיסיים קודם תואר וימצא עבודה 🤷‍♀️

זה ענין של סולם ערכים ורצונות.

כשיותר חשוב לך להתחתן מוקדם - אתה תנסה למצוא את הבת זוג שלך אפילו שאתה יודע שלא סיימת תואר.

כשיותר חשוב לך לדעת שאתה יציב כלכלית- מן הסתם שלא תצא בכלל.

אני דיי ברור לי שהערך של להתחתן מוקדם גדול על הערך של לחיות בצורה שפויה כמשפחה צעירה או כזוג.

אפשרי גם למנוע היריון עד אחרי הלימודים כדי שיתאפשר באמת לחיות בצימצום ולהתרכז.

ולהרוויח את הרווח של נישואין מוקדמים.

בטח כשזה לא בידים שלנו ואין לדעת אם באמת נמצא תיק תק את הבן זוג או שיש לנו כמה שנים טובות של חיפושים.

מאחלת לכולם למצוא תיק תק ממש 🙏🙏

מקווה בשבילה, לא משנה מי היא, שתבחר מקצוע שמרוויחים בו שכר יותר סביר 😀

בפרט אם היא מתכננת להיות אשת רופא או פסיכולוג, שייקח להם הרבה שנים להגיע לשכר גבוה….

יקר לחיות בישראל.  צריך להיערך בצורה מפוכחת לבחירת קריירה מקצועית שתאפשר לחיות ברווחה כלכלית טובה.  

עם שכר כזה נמוך 

ברור וידוע שיש רבים שחיים בתנאים כלכליים קשים ביותר.  

בגלל שהם כבר לא בני עשרים, אלא באמצע החיים והלאה, והם רכשו לעצמם מקצועות ומקורות פרנסה לפני שנים רבות.  שלא מותאמים להתמודדות טובה מול יוקר המחיה בישראל. 

הכנסה

וזה בסדר גם להצטמצם בהתחלה

אגב, רופאים מתמחים כן מרוויחים גם אם לא הון

פסיכולוג אני יודעת שמתואר שני זה נחשב כדי להרוויח,  אבל בכל אופן עדיין אפשר לעבוד מהצד

ובעיניי, שווה לחיות בשביל הרווח העתידי על מתנות מהחתונה אם יש + להצטמצם במידת האפשר, כי זו השקעה שלרוב תחזיר את עצמה אבל צריך בשביל זה סבלנות

וגם, חינוך פיננסי נכון

כנ"ל הדיור.

אתה יכול גם לקנות ברמי לוי ומשנת יוסף לצמצום הקניות.

ובכלל לרוב המעון מגיע כשנה וחצי עד שנתיים אחרי החתונה.

לחפש עוד בתחילת הלימודים למרות שההורים חשבו אחרת, אך החלב כבר נשפך

אבל זה גם היה בידיעה גמורה שאני רוצה בעל אברך, ולכן אני צריכה לתכנן את החיים ככה שיהיה לי איך לפרנס בית כשהוא לא עובד. לא רואה משהו רע בלהתחתן גם כשאין מקור הכנסה מסודר, כל עוד באים עם ידיעה מראש על זהו מוכנים לעמוד במחירים שזה ידרוש

דירה. בסוף הם שינו דעתם כי קלטו שכשתהיה להם דירה כבר לא יוכלו להוליד ילדים...

קרעתי את עצמי בשירות לקוחות של חברה כלשהי בזמן שעשיתי תואר.

בהתחלה גם אשתי שילבה לימודים ועבודה, אבל אחרי לידת הבכור היא לא חזרה לעבוד עד סוף הלימודים.

כלומר במשך מספר שנים חיינו 3 אנשים ממשכורת של משרה חלקית בשירות לקוחות.

בלי רכב, בלי בשר בקר, בלי מסעדות, בלי ובלי ובלי.

התחשבנּו על כל דבר, ברמה של אם אפשר להכניס פחות פטרוזיליה למנה כדי שלא נצטרך בשבוע הבא לקנות עוד אחת.

הייתי נוסע בשני אוטובוסים ללימודים ומבזבז שעה וחצי לכיוון, כשברכב זה 25 דקות. נסענו עם הילד באוטובוסים מרחקים עצומים בשביל להגיע להורים, חיכינו בשמש, בגשם, לא תמיד היה מקום לשבת.

אחרי ארבע שנות לימודים התחלתי להרוויח משכורת סבירה, אחרי עוד שנתיים לימודים השכר כבר היה מספיק בשביל שנוכל לאכול כמה פטרוזיליה שאנחנו רוצים. אשתי כבר התחילה לעבוד בתקופה ההיא.

אם אני אנסה היום לחיות ברמת החיים שהייתה לי אז, הייתי מתפרק מרוב תחושת עוני ומסכנוּת.

אבל אז, בתקופה ההיא, לא היה חסר לי דבר. הייתי מאושר ממה שיש לי, הרגשתי שאני לא צריך שקל אחד נוסף.

לא מתחרט אפילו לרגע אחד, הייתי (ואני עדיין) אבא צעיר וזה הדבר הכי מדהים שיכולתי לבקש. בזמן שהחברים לספסל הלימודים חזרו בסוף היום להורים או לדירת שותפים, אני חזרתי לאשתי.

מי צריך כסף כשיש את כל הטוב הזה.

רק אציין:

ידענו שזה זמני, ידענו שאחרי שנות לימודים נתחיל להרוויח יפה.

כנראה לא היינו מצליחים לשרוד כך עוד שנים רבות.

אז זה נחשב תוכנית עבודה? לא יודע, כנראה שכן.

זה מודעות כלכלית ותכנון נכון ואז אפשר להתחתן מוקדם ובתוך הלימודים

(כמובן גם נכונות לחיות בצורה שלפעמים נמוכה מרמת החיים אצל ההורים)

עשינו את זה, היה קצת קשוח אבל שמחים בכל רגע שהתחתנו מוקדם וילדנו מוקדם 

שנינו לא אנשים של רמת חיים גבוה, וידענו לסגור את החודש ועוד לחסוך (והיו שנים של 2 ילדים במעון)

יש היום כל מיני עבודות שיכולות לתת מגורים (הדרכה בישיבות/אולפנות)

יש עבודות של ימי שישי או לילות חמישי שאפשר לקחת 

אפשר לחשוב על מגוון רעיונות כדי להסתדר

שמחה שהתחתנתי בגיל צעיר ובעז"ה אכוון את ילדי לשם (ולו רק מכיוון שאני רואה את החברות שהתחילו לצאת מאוחר יותר ומשום מה הכל הולך אצלן לאט יותר לעומת חברות שהתחילו לצאת מוקדם והכל 'רץ'. זה לא חד משמעי אבל יש משהו בגיל המוקדם שיותר קל להתחתן לדעתי)

אגב, לנו ב"ה יש בית (ומשכנתא כמובן) שקנינו בשנה החמישית לנישואין, לא הרבה אחרי הלימודים, לעומת חברות שנשארו רווקות ולכאורה יכלו לחסוך הרבה או נשואות צעירות שיכולות לחסוך ולהתבסס.

לי יש עוד ילדים לפרנס ומעונות לשלם ולהן לא אז נראה לי זה סוגר את הפער

הדבר היחיד שאני יכולה לומר שלהן כנראה כבר לא יהיה מחיר למשתכן וזה מאוד משמעותי

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.