נשמע הנחיה הגיונית.

אני לא שאלתי רב כי יש לי יונקת די גדולה, אבל מאמינה שבמידת הצורך אשבור את הצום.

 (באופן כללי קשה לי שאמהות חייבות מלכתחילה לצום, זה מאוד קשה בלי קשר להיריון\ הנקה..)

לא מבינה איך אנחנו לא פטורות מלכתחילה

אגב אני חושבת שחסידות צמות רק ט באב ויום כיפור מעניין למה 

אני אכן צמה רק תשעה באב ויום כיפור

עד החתונה כן צמים

רק אחרי החתונה לא

נשמע לי שזה בגלל שגם ככה אישה נשואה נמצאת בסיטואציה של לפני באמצע אחרי ולכן משאירים את החובה רק על הצומות החמורים (למרות שגם עשרה בטבת חשוב וגם צום גדליה יז תמוז תענית אסתר - כולם חשובים)

אם כי ממש לא וודאי זו רק השערה שלי 

כי חסידות לא צמות

צום היה אמור להיות מצווה שנשים פטורות

היו צריכים לקחת בחשבון שיש ילדים לרדוף אחריהם, להעסיק, להאכיל, חום אימים וכולי

בכיף הייתי מחליפה עם סוכה נגיד חחח

אבל בהלכה אישה מניקה זה כשיש ילד עד גיל שנתיים גם אם לא יונק בפועל, לכן את שאר הצומות אני לא צמה באופן גורף…

תשעה באב וכיפור מתחילים שאלות…

ורוב הפעמים קיבלתי הקלות ב"ה. שווה להיות בהריון/מניקה

אני מבינה שהרבה פעמים נשים מטפלות יותר בילדים, אבל זה לא בלתי הפיך.

לא שלא הייתי רוצה שיפטרו אותי מראש מהצומות😅

צום זה צום.

ואת הבעלים יותר קשה להקים מהמיטה האמא מזנקת באינסטינקט אם משהו קורה 

מוותרת להם על נידה

בואו נראה אותם מתמודדים עם זה......

עם הצומות אני כבר אסתדר

צמתי צום שלם עם קטנים משלושה חודשים...

ב"ה אם הכל טוב ובריאים אין סיבה שלא יהיה טוב.

ואם תרגישי מיעוט או סחרחורת- לשתות.

הכי לגיטימי בעולם.

רק את אבא שלי.

ותמיד צמתי תשעה באב יום כיפור,

חוץ מתשעה באב אחד שהייתי פחות משבוע אחרי לידה.

יצא לי לצום יום כיפור עם תינוקת בת חודשיים.

עבר בסדר.

אני כנראה אצום כרגיל

בת 11 חודשים כמעט

מקבלת מטרנה לפעמים ואני גם ככה בהתלבטות אם להפסיק להניק....

מקו ההלכה הספרדי בוואצפ

שלום וברכה

לאחר שלושים יום מהלידה צריכה לצום, ואם מרגישה חולשה יותר מהרגיל יכולה לאכול ולשתות עד שתתחזק.

וכאשר התינוק יונק באופן מלא ואינו אוכל תחליפים, אין האמא מחוייבת לתת לו תחליפים אלא תתחיל את הצום ותניק ואם מרגישה שממתמעט החלב , אז יכולה לאכול ולשתות לצורך התינוק.

ב9 באב

יותר לא צמתי בהנקה.

בערב כן

בבוקר קמתי ואכלתי ושתיתי כרגיל

שאלתי רב

אבל לא שאלתי האמת, הפסיקה שלנו היא שבעיקרון צמים אלא אם אני מרגישה שהחלה מתמעט או מרגישה רע

ויש לי גם כמה שקיות של חלב שאוב במקפיא, בתקווה שאספיק להכין עוד כמה 

כולל עם תינוק בן 10 ימים...

מה שחשוב זה לא לצאת לשמש בכלל בכלל. לשכב המזגן כמה שאפשר, לא לדבר בלי סוף... זה מייבש ברמות.

לשתות מלא מלא 4 ליטר כל יום, שלושה ימים לפני. למלא בקבוק ולעקוב.

גם הכדורי בי פולן טובים, אבל מים חובה!

שנה אחת טראומתית, היתה לי תינוקת בת 3 חודשים ויום לפני כיפור יצאתי להשבעה של אחי, שמש , שעווות, הייתי גמורה ולמחרת הצום היה קשוח ממש. ב''ה לא היה חסר חלב, אבל לי היה קשה. 

אצלי למרות שאני משתדלת לשתות מלאאא (עזבי שהכל יוצא ישר וזה לילה של ריצות…)

בד"כ יום יומיים אחרי אני מתייבשת והולכת לקבל עירוי (בלי קשר להריון והנקה)

אז זה גם שיקול בשאלת רב… איכשהו הנוזלים לא נספגים אצלי

והשנה הצום בראשון, אז מותר לשתות בשבת.

כמובן כבר מזמן משלב מוצקים ככה שלא יונק יותר מידי

קיבלתי הנחיה לצום כרגיל

אם ארגיש לא טוב במהלך הצום אני מאמינה שאוכל לקבל היתר לשבור

אני אהיה שבועיים מהלידה.. 🥴

יש דעות שבתשעה באב לא צריך לצום חודש מהלידה, אבל ברור שאשכנזים מחמירים יותר🙄

קיצור שלחתי את בעלי לשאול את הרב, נראה מה הוא יגיד

לק"י

ונדמה לי שכתוב, שלא לצום חודש אחרי הלידה.

(אם רלוונטי לך).

נראה..

בהנקה מלאה, שכבתי כל הצום ועבר בסדר ב"ה.

ואני אחת שבד"כ מאוד קשה לה בצומות.

מקווה שמעודד לכל מקרה

חודש יולדת לא צמה. אפילו אם לא מניקה.

זה פסיקה אשכנזית חרדית.

ומזל טוב לך

הרבה נחת ובריאות

ובנושא השרשור - אני צמתי תשעה באב דחוי כשהינקתי תאומים בני חודש וחצי... שברתי את הצום לקראת הסוף, אבל בעיקר כי התאמצתי יותר מדי באותו יום (הלכתי לברית של חברה).

אצלי בהנקה קל לי יותר. פעמיים כשהייתי בתחילת היריון ומיניקה ביחד אז לא צמתי (באחת הפעמים רק שתיתי).

ביום כיפור תמיד צמתי, גם בתחילת היריון, חוץ מאשר ביום כיפור האחרון, שהייתי חמישה ימים אחרי קיסרי ושתיתי לשיעורים.

אני צמתי תמיד. מלבד בהנקה של התאומות ביום כיפור שקבלתי פסק שאסור לי לצום! בהריון שלהן שתיתי שיעורים.

אני בהנקה צמה גרוע מאד. אז אין ברירה וצריכה לצום וגם רוצה קצת להרגיש את הקושי ולהתחבר...

אבל נצמדת לפסק שקבלתי, שאם אין  לי מספיק חלב או אם מתחילה להרגיש לא טוב- אני שוברת.

הוא אמר שהשו"ע פוסק חודש מהלידה והרמ"א שבוע מהלידה..

אבל צריכים לבדוק עם הרב שלנו פשוט מה הוא פוסק (בעלי נפגש איתו היום ושכח לשאול.. כנראה שטפשת אחרי לידה היא לא רק נחלת היולדת🙄)

הנקתי הנקה מלאה והוא אמר לי לצום רק בערב. 

ולגבי יום כיפור

להתחיל לצום ואם מרגישה רע או מיעוט חלב ואין לתינוק מה לאכול לשתות ולאכל שיעורים

בסוף התכוננתי מאוד טוב ונכון ליום כיפור וצמתי מעולה ולא היה חסר חלב בכלל. 

עם תינוק בן חודשיים והנה מלאה

הכנתי חלב שאוב שיהיה לי ליתר ביטחון, ונתתי לסירוגין הנקה ובקבוק. עברנו ב''ה ממש בטוב.

לפני הצום שתיתי הרבה, מיץ ענבים ומים.

עכשיו אני שנה אחרי לידה, עדיין יונק אבל לא תלוי בזה.

אצלנו יום כיפור ותשעה באב צמים תמיד (רק 9 באב שנה שעברה לא צמתי כי הייתי אחרי לידה)...

הבת שלי בזמנו גם היתה רק על הנקה

ובהנקה האחרונה באמת כבר כמעט התמעט משמעותית

אבל ברוך השם שהתסדרתי

שכתב ש*אישה מניקה* לרוב זקוקה ליותר נוזלים במהלך היום ולכן טוב שתצום כמה שמסוגלת אבל אם מתחילה להרגיש חולשה תשבור את הצום כי היא זקוקה לשתיה הזו.

הוא תלמיד של הרב רבינוביץ', יש עוד לא מעט רבני קהילות שפוסקים כך.

אהבתי את הגישה כי היא לא דנה לגבי הצורך או אי הצורך של התינוק בהנקה ואם יש או אין פתרונות אחרים אלא מתייחסת להנקה כמציאות מוגמרת ומתוך כך לא מסתכלת על התינוק בכלל אלא על האישה- שהיא מחויבת בצום ומניקה ולכן צריכה הקשבה מיוחדת.

(אגב הוא הרב שאנחנו מתייעצים איתו בעניינים האלה בגלל שהוא מכיר בערך וחשיבות ההנקה ולא מפקפק בהנקה גם לטווחים ארוכים.. את הבת הקטנה שלו-שכבר גדולה, לדעתי היא שמיניסטית או בשירות לאומי כבר, אשתו הניקה עד סביבות גיל 4.

הוא כמובן לא רב ששלפנו במיוחד רק לזה ויוצא לנו להתייעץ איתו בדברים נוספים.. אבל הוא לא רב הקהילה שלנו)

וצמתי. ביום כיפור. אבל - היא הבכורה שלי ופשוט נחתי לי רוב היום... לא בישלתי, לא טיפלתי בילדים נוספים, הייתי אצל אחי וגיסתי ונחתי על הספה. לא הלכתי לתפילות גם. הכנתי מראש סטוק של חלב שאוב במקפיא אבל לא היה בו צורך ב"ה.

השנה תשעה באב בהנקה מלאה של שלישיה קיבלתי היתר לשתות. מאמינה שעד יום כיפור שהם יותר יבססו מוצקים כבר אצום לגמרי, אבל מראש תשעה באב יותר אפשרי להקל מיו"כ

היה לי ממש אסור לצום. מעניין שהתירו לך רק לשתות, זה תשעה באב. ואת מניקה שלישיה.

עכשיו בעלי ברר עבורי שוב את עניין הצום, אני מניקה בן 9 חודשים

והרב אמר שאני לא צריכה לצום

יכולה להתחיל את הצום אבל בשניה שמרגישה טיפה שהחלב בכיוון להתמעט לשבור מיד.

אם יש חלב שאוב ו/או תמ"ל (האמת שהם לא כל כך לוקחים בקבוק אבל בכל מקרה כדאי להם להתרגל כי תכף מעון😱). אבל הוא באמת רב מבוגר עם תפיסה של דור אחורה בנושא ההנקה בעיניי - לא מורידה מערכו חלילה, הוא פוסק ותיק וחשוב. פשוט באמת פעם נראה לי פחות החשיבו הנקה מלכתחילה. אחר כך התייעץ עם רב אחר שיש לו בעצמו שלישיה (שלא ינקו הנקה מלאה) ופסק לשתות, מניחה שבכל מקרה אם ארגיש רע גם אוכל, לא זוכרת אם בעלי אמר לי בפירוש.

צריך לזכור גם שהם כבר בני תשעה חודשים (7.5 מתוקן) ואוכלים גם אוכל כבר, ההנקה זה לא ההזנה הבלעדית שלהם

הבסיס שלו. הוא אוכל מנה אחת של פירות ומנה ירקות. וחוץ מזה רק יונק

בד"כ הפסיקה אצלנו מאד מחמירה, ודווקא פה בעלי אמר לי שההנחייה ברורה שאני לא צריכה לצום, בגלל התינוק 

(אני באופן אישי מרגישה גרוע בצומות, אבל הפסיקה היא בגלל התינוק ולא בגלל האמא)

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

לק"י

זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.

(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..

בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.

הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים

ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה

ומפה אני לא יודעת להחליט.

בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם

בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום

מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'

לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

לק"י

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

בהצלחה בהחלטה!

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן

וואי איזה תסכול 

אין צהרון בגן צמוד?

אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה

בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)

אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!

מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

אוף אוף אוף.

את עצמאית או שכירה?

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

בהצלחה!

צריכה לבדוק את זה...

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

או שזה כבד מידי.

לא מאד,  אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.

אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת. 

יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.

אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.

ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅

מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.

לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.

וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.

ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה

כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה

לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים

שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)

בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..

אם אין לו, לא שווה.

זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.

ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון

אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה

שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב

בן- כנל

שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה

והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)

חלק עם הקאות חלק בלי

בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭

צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן 

בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום

ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת 

לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון

התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי

אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת

אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

אצל כל אחת זה עובד אחרת.

בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.

תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.

בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.

הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.