אמא לשישה ברוך ה'. מודה לה' על כל המתנות הנפלאות שיש לי .
ויחד עם כל הטוב,
קשה לי מאאאאאד מאאאאד!
החופש מאתגר אותי,
להיות עם כולם בבית
מרגישה שאין לי נשימה.
עומס המטלות, הצרכים של הילדים,
הבקשות, התסכולים,
להרגיע, לנחם, להיות שם בשבילם ,
ומטלות הבית, שה' יעזור לי.
הכביסות - תמיד מנצחות אותי ונשארות בהמוניהן,
הכלים , הבלאגן.
והמריבות של הילדים- אמאלה שאין לי כח כבר!!
החופש חונק אותי. ממש ככה.
ולאיזון-
ברוך ה' יש ימים טובים,
בפרט כשיוצאים, וכשיש חברים ומשפחה.
אבל יש גם ימים של סתם בבית.
ולפעמים גם מספיק כמה שעות לפני שיוצאים לבילוי
כדי להרגיש שלא נותר בי כלום.
מוצאת את עצמי מלאה במתח, תסכול וכעס.
ופשוט מותשת.
ועצוב לי שככה חיי האימהות שלי נראים.
😖
