..דף תלוש

אתמול הייתי עסוקה ככ והיה שמח באמת היה שמח

פתאום היום בנסיעה נפל לי האסימון

המשמעות של האיחולים האלו

הביאו לי שבר מהצלחת של האירוסין

כשאמא שלה שמה לי את החינה על היד היא איחלה לי חתן הגון במהרה

גאד דמט.

והתחלתי לבכות ככה סתם משומקום

וזה דבילי. זה באמת באמת דבילי. כי האיחולים האלו לא אומרים כלום ושומדבר

אבל זה נוגע לי עמוק בלב

ובאלי להיעלם

ובאלי לצרוח לכולם שידעו כבר פאק שידעו

בדוק בחתונה יהיו עוד המון איחולים וברכות כאלו

אין לי כוחות לזה.

כן אני בגיל אני יודעת

כן מצפים ממני

אבל אני לא. אני לא שם. ואני אף פעם לא אהיה שם

לפחות לא כמו שהם מצפים ורוצים בכל ליבם

והתחלתי לבכות ככה להזיל דמעות עם שירים עצובים שלא קשורים בכלל באוזניות

לעצום עיניים ולייחל להיעלם

אני רק רוצה שהכל יסתדר

לגבי הדבר הזה שחששתי ממנו מאוד בסוף באמת היה בסדר

אף אחד לא הגיב חוץ משתיים שאמרו וואי תתחדשי איזה יפה

וזה שימח אותי

חששתי מזה ממש וכל השאר גם אם חשבו דברים אחרים לפחות הם לא אמרו אותם בקול

הייתי עסוקה בלצלם וזה נתן לי קצת כח כי עשיתי משהו שאני אוהבת

ישמצב שהתמונות יצאו חרא לא הסתכלתי עדיין

אבל צילמתי וצילמתי עד שכאבו לי הרגליים מלעמוד ולהיות על ארבע על הרצפה ולעמוד על כיסאות כדי לקבל זוויות טובות

כולם אמרו לי כל הכבוד שאני עושה את זה וזה שימח אותי

מתישהו התעייפתי וסגרתי את המצלמה ואז צילמתי קצת בפלאפון

סה"כ היה טוב ושמח

מעייף מאוד מאוד

לא קמתי היום בזמן ואני מאחרת מאוד אבל מה אפשר לעשות

הגענו הביתה רק באיזה אחת בלילה ואז לא הצלחתי להירדם מלא זמן

אני ממש מותשת עכשיו

יאללה שיהיה יום טוב הלוואי

..דף תלוש

איזה יום טוב ואיזה חארטות

אני מרגישה זוועה

באלי להיכנס למיטה ולא לצאת לעולם

אני צריכה עוד לכתוב את המכתב הזה

מול מראה

פאק איט

עשיתי את השאר היום בלי חשק בלי רצון בלי כלום

לא יודעת מה יצא לא יודעת מה זה מה

העיקר עשיתי משהו

אין לי שום עצבים לכתוב עכשיו את המכתב הזה

ועוד מול מראה

מה זה השטויות האלו

כאילו זה הכי לא שטויות וזה באמת טוב לטווח הרחוק אבל כרגע אין לי כח בשיט לכלום ושומדבר

באלי לקלל את כל העולם ולהיעלם

היה לי ככ קשה בארוחת ערב

כל היום היה קשה

ואז גם היא סיפרה שהיא עוזבת

עוד קושי כי למה לא להוסיף עוד לאוסף ממש אין מספיק

היה באלי לצרוח ולבכות

ונכנסתי להתקלח ורציתי לבכות ולא הסתכלתי במראה כי אני לא מסוגלת

באמת שזה יום רע ממש ממש

מחר צריך לנסוע ויהיה חם גיהינום ולחות מטורפת ובאמת שלא באלי בכלל אבל צריך

אין לי כוחות. אין. נגמר

לא לדאוג אני אהיה בסדר או משהו כזה

אבל כרגע באמת שבאלי להיעלם לנצח.

אלוהים איפה אתה כשצריך אותך

..דף תלושאחרונה
--מחכה לרחמים~

שלמסע הזה

יהיה סוף

טוב

🙏🏻

--מחכה לרחמים~

למה זה מרגיש כמו בית

--מחכה לרחמים~

פתאום אני קולטת את כל הרמזים האלו

וכל האמירות

והניסיונות

וזה לא יכול להיות סתמי

לא יכול

 

אבל מה אני עושה עם זה

מה 

 

אני מפחדת

איך שומרים עלי בתוך זה

מה עושים עם כל זה

 

בוא

עזוב הכל

כלום לא משנה

פשוט תביא חיבוק

תן להרגיש אותך

--מחכה לרחמים~אחרונה

שמישהו יעצור את הקרוסלה הזאת

פוס משחק

אני רוצה לרדת

אני לא ורצה לשחק בזה יותר

תנו לי לרדת

אני רוצה אחר

רוצה חדש

 

רק שיהיה לי טוב

..משיח נאו בפומ!

 

 

 

 

 

 

זר לא יבין

--מחכה לרחמים~

אני לא יודעת כלום יותר

אני צריכה את החיבוק הזה אלוהיםם אני צריכהה

וזה טוב וזה רע

ואני רוצה ומפחדת ונגעלת ומשתוקקת

אבל הוא נפסיק לדבר ופשוט חיבוק

בוא ננשום את זה

פשוט חיבוק של נצח

להרגיש את הלב פועם ביחד

האיפוס הזה

הרגיעה

הוויסות

הנשימה שחוזרת לקצב סביר

ההרגשה הבטוחה והמוגנת


 

אני חייבת את החיבוק הזה דחוף

חייבת ואסור לי בו זמנית

מי יודע מה יוליד מחר

לא יודעת מה לקוות


 

עזוב הכל

פשוט תביא חיבוק

תן להרגיש אותך 

--מחכה לרחמים~

להרגיש את חום הגוף

את המגע

הריח

הנשימות השקטות


 

הביטחון

הנינוחות


 

לא צריכה כלום יותר

רק לשים ראש

לשמוע איך כל העולם נכבה


 

ואין כלום יותר חוץ משנינו

וטוב לי

פשוט טוב


 

הלוואי שיכולתי

רק לשים את הראש ולהתחפר בחיבוק הזה

הלוואי

אולי

--מחכה לרחמים~

ואני יודעת שהכל ירגע והכל יהיה קל יותר אם רק יהיה חיבוק

אם רק יהיה אפשר לשים ראש ולנשום ביחד

ומה עושים עם הפער בין הרצוי למצוי


 

אני יודעת את זה

מרגישה את זה עמוק בעצמות

המגע הזה חסר

ומה זה בעצם

זה כלום

זה רק להרגיש את הלב פועם

זה רק להיות ביחד


 

רק לדעת שיש איפה להניח את הראש

לשחרר הכל

ופשוט להיות

 

--מחכה לרחמים~

ואני רואה את זה במבט שלך ויודעת שזה לא רק אני

אני רואה את הצורך

את הכמיהה

את הנואשות


 

הידיעה הזאת שזה יפתור הכל

והכל יהיה טוב יותר


 

מה עושים עם זה

מה

אלוהים

למה

😭


 

אני רואה את החיפוש והצורך

ואני יודעת שיש איך לעזור ולפתור הכל

רק לשבת קרוב

רק להניח ראש

לא חייב חיבוק

רק לגעת

רק להרגיש


 

מה עושים עם זה

מה

מה


 

מה יהיה בסוף


 

זה כואב לי בגוף האדם הגעגוע הזה

מה צריך יותר מכתף

--מחכה לרחמים~

המבט האבוד הזה

הכאב

הצעקה הזאת של בואי תצילי אותי

הציפיה הזאת בעיניים

זה תופס אותי חזק

זה נוגע בי בנקודות הכי עמוקות ועדינות


 

לא מפקירים פצוע בשטח

אני רואה את הכאב בעינים

אני רואה את זה


 

אני רוצה

ככ רוצה


 

רק להניח את היד

רק לנשום ביחד


 

מה צריך יותר מזה מה


 

למה אלוהים

למה


 

עד מתי


 

מה עושים עם זה


 

זה כואב בכל חלק בגוף

--מחכה לרחמים~

המבט הזה עוד יהרוג אותי

הציפייה הזו בעינים

ואני לא יודעת מה לעשות איתה

איך אפשר לעזור?

להיות שם?

להקל?

מה רוצים ממני בעצם?

הלוואי שהיה אפשר לפתור הכל בחיבוק

לא צריך מילים, רק לשים ראש

מתחת לכל המריבות והמילים יש רצון לקשר

בוא נעצור את זה כאן

לא צריך לבזבז מילים

אפשר פשוט לשתוק ולהניח ראש ולהרגיש את זה בגוף ולדעת שהכל בסדר

כשאנחנו ביחד הכל קטן עלינו

--מחכה לרחמים~

אני לא יכולה לאהוב אותך

זה מסוכן מדי


 

והכי קשה שאני לא יודעת מה אצלך

זה גם מרגיש אותו דבר?

גם בוכה בלילה מגעגוע וכאב ואהבה נכזבת?

גם לך כואב בכל הגוף?

גם אצלך יש געגוע וצורך שצועקים בכל תא ותא?

גם אצלך לשים ראש זה פיתרון להכל?


 

מה נעשה עם זה?

איך זה יגמר?

זה יגמר? 

--מחכה לרחמים~אחרונה

הריח שלך שתופס אותי בכל מקום

הלב שכואב ומחפש


 

אלוהים זה כואב לי

זה כבד לי

זה יותר מדי


 

הבלבול הזה

המבוכה


 

הכמיהה

..דף תלוש

כיפחיים ככה כיפכוף של יום

אעאעאע טאטע תושיע אותי

..דף תלוש

מה את שמחה על הגרמים האלו מה

מטומטמת חולה

לראות את זה אתמול עשה לא טוב בלשון המעטה

גאדדדד איזה ניסיונות אתה מביא לי אה

שכחתי בכלל שהייתה אמורה להיות היום שקילה

והיא הזכירה וישר זה הכיווץ הזה בבטן

אלוהים האם מתישהו זה יעבור

האם הרצון לצמצם את עצמי כל כך עד שכבר אין אותי יעבור מתישהו

האם יש רפואה לדבר החולה הזה

אנה תעזבי אותי לנפשי אני מתחננת

שונאת אותך

לכי ממני פליז

..דף תלושאחרונה

נכנעתי. פשוט נכנעתי.

אין לי כח אליי יותר אין

היא אמרה לי, אבל את לא עושה את זה

ואז עשיתי את זה. מטומטמת. אין מילה אחרת.

אם אני אספר יהיה רע מאוד

מה עושים

טאטע תציל אותי ממני

--מחכה לרחמים~

ואני לא יודעת אם סיימתי והכל טוב

או שיבוא עוד גל

ואז שוב

לבכות

לנסות

להתפלל

להיוושע


רק שבסוף תהיה ישועה

מי יכול להבטיח דבר כזה

--מחכה לרחמים~

לחיות על הקצה

האדרנלין

הריגוש

לשחק בגבול של מותר לאסור


אני עושה את זה לעצמי

זה בסדר

רק לא לשכוח

--מחכה לרחמים~

הריגוש

הנגיעה באסור

הליהטוט הזה

נוגע לא נוגע


רק אל תשכחי את עצמך

אל תשכחי

--מחכה לרחמים~

זה מרגש

זה מנחם

זה מרגיע


את מרגישה עטופה

את מרגישה בטוחה


אבל

את בטוחה? 

--מחכה לרחמים~אחרונה

אל תשכחי את הגבולות שלך

אל תשכחי אותך

מותר לך

תשמרי עלייך

אף אחד אחר לא יעשה את זה 

..דף תלוש

זה היה מביך. ברמות אבל

ועברתי את זה

כל הכבוד לי או משהו כזה.

זה ככ קשה לי שהוא *

אופ.

הייתי בחרדה של החיים

עזר לי קצת לצלם את הטבע אבל ישר אחכ חזרה החרדה

יהיה בסדר נכון?

היה לילה קשוח ברמות.

הזום הזה ריגש אותי ואני מעריצה אותה והיא השראה אבל אופ למה זה טירגר אותי והחזיר אותי לשם

ואז בלילה פלאשבקים ובכי ואופ

אני עייפה. פיזית ונפשית

יום מורכב ועוד יש פגישה איתה

קמתי בחמש והלכתי לישון אחרי שתיים עשרה

טאטע תהיה איתי טוב?

..דף תלושאחרונה

למה את עושה את זה לעצמך אה

למה

ותוהו על פני תהוםתמהון לבב

בבקשה תבינו,
אנחנו לעולם - בשום נקודה - לא בעתיד הנראה לעין ולא בעתיד הרחוק - "נשב ונצחק על זה".
לא ניזכר בעבר הטראומטי ברגשות שחרור או רגשות נוסטלגיה, ונהיה "אסירי תודה שעברנו את זה".
לא יימלא שחוק פינו.
זרענו בדמעה, אין ספק, אבל רק מעטים (אם בכלל) יזכו "לקצור ברינה".
כל הצפה שלכם מחדש של הדברים שעברתי, אפילו של הדברים שעברנו ביחד, נתפסת אצלי כזילות נוראה באותו כאב שלי.

ואולי זה לא נראה ככה, אולי אתם לא יודעים (אני רוצה דן לכף זכות),
אבל גם כשהכאב הזה לא משתק אותי, או שולט בי, הוא מאוד נוכח, מאוד חי.
כל יום מחדש אני מקבל בעל כורחי אינספור תזכורות לכמה שהוא נוכח, לכמה שהוא חי.

בבקשה, אל תחמירו את המצב.
כי אני לא אומר לכם את זה, אבל בפנים אני מפחד, אני מת מפחד.
זה לעולם לא "פשוט יחלוף", אני ביסודי תמיד אשאר הרבה מאוד מאותו ילד מלא חרדות.

אם הייתי יכול להשתפך בכנות מוחלטת, הייתי מספר לכם עד כמה (!) יותר משאכפת לי מעצמי אכפת לי מכם.
אני לא רוצה לפגוע בכם, לא לצער אתכם, יותר ממה שכבר גרמתי לכם עוגמת נפש.
ואני לא יכול להפסיק לתת לכם להרגיש שאתם הולכים בין הטיפות איתי.
אני שומר על עצמי, על הנפש הקרועה הזאת.
בבקשה תבינו.

אולי יעניין אותך