עובד במקביל (עוד מימי התואר ראשון)

ככה שיש את ההכנסה שלו.

אני עובדת גם במשרה מלאה, רוצה מאוד להמשיך ללמוד אבל מחכה שהוא יסיים.

עוד שנה שנתיים אני אוכל להמשיך.

הסידור הזה לגמרי מתאים לנו. 

באמת תקופה קשוחה

לדעת מה הזכויות שלכם

מלגות, מענקים

לברר בדיוק מה מגיע

כמובן כשלא לומדים אז עובדים

אם זה תואר אינטנסיבי אז להשתמש בחסכונות מתוך מחשבה שמן הסתם כשתתחילו לעבוד תכסו את מה שהוצאתם

רהיטים ובגדים- לתעדף יד 2

קניות לסופר- לבדוק אם יש מכירות שכונתיות לידכם כמו החישוק/ משנת יוסף שמאוד מוזילות מחירים

כמובן שרכב לא היה לנו

להסתפק במועט

בילוי זוגי לא חייב להיות במסעדה, אפשר גם פיקניק לדוגמא

ולתת ערך גדול לעצם הזמן ביחד, להינות מהפשטות באמת בלי להרגיש מסכנים

אצלינו חילקנו את זמן הלימודים קודם אני ואז בעלי

זה באמת קשוח, מצד שני היינו צריכים שאחד מאיתנו יכניס הכנסה יציבה ואז הסטודנט עובד במשהו שאולי מכניס פחות אבל מאפשר ללמוד

כדאי לתת תקציב לכל הוצאה נצרכת (אפשר להשתמש באקסל, יש ברשת כל מיני אפליקציות או אפילו סתם להדפיס דפים לחלוקת תקציב)

אם נאלצים לשבור חסכון כדאי לעשות זאת בצורה חכמה שמחלקת את החסכון לחודשים הנצרכים ושההוצאות יהיו בהתאם

זה קשוח וקשה לשלב את זה יחד עם ההשקעה בלימודים

אבל ראיתי שכשהייתי מאורגנת מראש (לדוג' בזמנים רגועים הכנתי יותר אוכל והקפאתי וככה בתקופות לחוצות כמעט ולא הייתי צריכה לקנות אוכל בחוץ או בזמנים שהייתי צריכה עזרה עם הילדים ארגנתי זאת מראש, השתדלתי להיות מאורגנת ככל שניתן ביציאות ובילויים ובכלל) אז זה אפשרי קצת יותר לחסוך, לא תמיד זה אפשרי וזה לא קל, להיות סטודנט נשוי זה קשוח

אבל התקופה הזו יכולה להצמיח וממנה ניתן ללמוד להנות מהדברים הפשוטים של החיים, כל הזדמנות שמישהו מסר משהו או מלגה או נתנו שוברים וכיו' אני לקחתי

כל רגע שהייתה לי הזדמנות לצאת עם בעלי יצאתי (אפילו סתם לחיק הטבע עם עוגיות ופק"ל קפה) ככה גם עם הילדים

מה שעמד לנגד עיני זה שאני רוצה לסיים בלי הלוואות מיותרות ככל שניתן (אם חייבים לקחת הלוואה אז לעשות את זה חכם, העיקר לסיים את הלימודים)

אני יכולה לומר לך שאני רואה חברות שלי שמרוויחות יפה ואני שומעת שהן במינוס ואני מבינה כמה התקופה הזו יכולה ללמד התנהלות כלכלית לחיים

בהצלחה!

שמדובר על זוג סטודנטים במקצועות שלא כזה מאפשרים לעבוד מהצד כמו מדעי המחשב וכו באוניברסיטאות קשות(לא מכללות) ולא הוראה(לא כותבת במדויק מחשש לאאוטינג), ממש באלי לשמוע על כאלה שהיה להם תקופות קשות שהשתמשו בחסכונות וכו ואחר כך הצליחו לעבוד,להרוויח יפה ולהחזיר הכל.

יש לי כל הזמן את הפחד שלא נמצא עבודה כי השוק עכשיו מאוד קשה ושחלילה הזמן הזה ימשיך יותר ממה שתוכנן...

אבל אני סטודנטית לתואר קשוח מאוד, 5 ימים בשבוע, באוניברסיטה ובעלי גם כרגע לומד ואין הרבה זמן לעבוד.

למרות זאת שנינו משלבים עבודה בערבים, מאמינה שכשיגיעו ילדים (אני ממש בתחילת הריון) אני אעבוד פחות ובעלי ימשיך לעבוד. יש לנו קצת תמיכה מהמשפחה אבל לא מספיק בשביל לכלכל את עצמנו ובטח לא ילד. יש לי עוד זמן עד שאני אתחיל להכניס כסף בצורה מסודרת וגם לבעלי. חוץ מזה אני עובדת בעבודה באוניברסיטה שזה עבודה שיותר קל לשלב ונותנת ערך מוסף גם ללימודים עצמם ומקדמת מבחינה תעסוקתית בעתיד.

אני מאמינה שעל השכלה גבוהה צריך להסתכל כמו על השקעה בבורסה, היית שמה את החסכונות שלך בשוק ההון? אני כן, ולכן גם על זה בעיני שווה להשקיע חסכונות בשביל תשואה עתידית של עבודה מכניסה ובטוחה.

בניתי על זה שאמצא עבודה אחרי התואר ואז יהיה קל יותר. וזה לא קרה.

היינו צריכים לעשות חישוב מסלול מחדש.

סליחה אם זו תגובה מבאסת

אבל כן, יש קצת הימור בתחום של הייטק לבנות על עבודה בדיוק כשמסתיימים הלימודים.

זה שוק שמרוויחים בו יפה, אבל חלק מהמחיר זה חוסר יציבות.

ולכן אם בונים על לחיות על חסכונות, צריך לקחת גם מרווח ביטחון של תקופת חיפוש עבודה, וגם לקחת בחשבון שאולי דברים ישתנו ותצטרכו לחשב מסלול מחדש מבחינת תעסוקה.

אני חושבת שזה עניין של סדרי עדיפויות ואיך מתאים לכם להתנהל.

אני למשל לא הייתי מסוגלת לחיות במינוס, וגם מתנגדת לזה עקרונית. אז בעיניי זו לא אופציה, גם אם אחד מבני הזוג צריך לדחות את הלימודים שלו / לפרוש אותם / לשנות תחום עיסוק.

לחיות על חסכונות תקופה זה בסדר, אבל אם זה גומר את כולם זה עלול להיות מאתגר בהמשך.

ההסתכלות צריכה להיות גם לטווח של שנים קדימה, ולא רק איך שורדים עכשיו.

מה שאני באה להגיד, שכרגע האקסיומה שלכם היא "שנינו לומדים"

אבל המחיר של זה יכול להיות גבוה

ולמרות שיש נטייה לחשוב שבסוף נסתדר, אז לא תמיד מסתדרים.

או שהמחיר של להסתדר הוא גבוה.

אז אולי שווה לשקול לפרוס את הלימודים ולשלב משרת סטודנט (או עבודה אחרת)

להחליט שאחד מכם נותן פול גז כדי לסיים ולעבוד והשני מוריד הילוך

אין לי כאן המלצה חד משמעית.

רק כיוונים.

ואולי בגלל שלי תמיד נראה היה שהכל אפשרי, ואז גיליתי שזה לא כזה פשוט, חשוב לי להציג תמונה אחרת. ואולי היא קצת פסימית מידי.

הלוואי שלכם זה יסתדר, תמצאו עבודה בקלות ושיהיה שפע מהשמיים.

מה הכוונה חישוב מסלול מחדש?התחלת ללמוד תואר אחר?

בסופו של דבר ללמוד תואר במדעי המחשב זה לא קל ומוציא הרבה כוחות, אז קשה לי לחשוב שההשקעה שלי תיזרק לפח...

שהתחלתי לעבוד בעבודה שלא בתחום שלי בכלל, ובשכר נמוך

במקביל המשכתי לחפש בתחום שלי תקופה מאוד ארוכה.

כשהבנתי שהסיכוי למצוא עבודה מאוד נמוך, התחלתי להתרחב לתחומים נוספים.

בסוף ה' גילגל לי הזדמנות לכיוון שלא חשבתי שיהיה.

אבל זה דורש עוד מאמץ והשקעה מצידי, גם אחרי התואר שכבר למדתי ואחרי ההשקעה בחיפוש עבודה ממושך.

אני לא אומרת לא ללמוד מדעי המחשב

זה תואר טוב

אבל כן צריך להכיר את השוק

להבין שהוא לא יציב

ושלא בטוח שאפשר להגיד "נשרוד שלוש שנים על חסכונות, ואז נחזיר הכל בעבודה", כי זה לא בטוח יהיה שלוש שנים.

לעומת זאת אם כן מצליחים באיזשהו אופן לעבוד תוך כדי הלימודים, ואילו לחסוך, זה יכול לאפשר בהמשך תקופת חיפוש עבודה ממושכת יותר, בלי צורך לקחת כל עבודה מזדמנת, רק כי אין ברירה כלכלית.

בקיצור, אני רק מעלה את הנקודה של החשיבות לתכנון כלכלי לטווח הארוך. כי בסופו של דבר זה גם מה שיכול לאפשר עבודה בתחום, שדורש הרבה סבלנות ואורך רוח בחיפוש עבודה. ואם העניין הכלכלי יהיה מאתגר. הוא יהיה מאתגר לא רק בלימודים, אלא גם בזמן שמחפשים עבודה. 

מי שרוצה רק משרות פיתוח מתקשה במציאת עבודה

כי אלה משרות קצובות באופן כללי ובפרט לג'וניורים וגם הai מצמצם אותם

רוב המשרות בהייטק אינן משרות פיתוח וחלקן מיועדות לג'וניורים (הדרכה/ תמיכה במערכות אפליקטיביות/ סיסטם/ אבטחת מידע ועוד)

מי שפתוח להצעות מגוונות ולא מחפש להרוויח עשרות אלפים על ההתחלה

כנראה ימצא עבודה די בקלות

גם בלי תואר

(אני גייסתי 2 אנשי סיסטם בשנה האחרונה בלי תואר)

לא סיים וגם לא מצאתי עבודה איזה שנה

כך שלקח זמן וחיינו על כסף של חסכונות והייתה גם עזרה מההורים שלו כמתנת חתונה

גם בהמשך כשהחלתי לעבוד בעלי לא עבד מסודר, ולקח זמן עד שהרוויח יותר ממני, היום הוא המפרנס העיקרי ועוד הייתה לי תקופה שהייתי בבית עם הילדים. אבל לא הייתה תקופה ארוכה שבה לא עבדנו שנינו בכלל בכלל. סהכ כמעט שנה אחת חופפת לשתינו.

אני חושבת שאם 2 בני הזוג לא מכניסים בכלל, אז הגיוני לחיות על חסכונות, אחרת מה האופציה?

וכן, גם למצוא עבודה טובה לוקח זמן ויותר קל למצוא כשלא עובדים האמת.

אם נורא כבד לכם, אז כדאי לחשוב איך בכל זאת ניתן בהתחשב בנתונים לשלב הכנסה. פריסה של התואר וכד

בעלי עשה תואר במדעי המחשב ואני במקביל תואר תובעני מאוד תוך כדי לידות וכו'

הוא התחיל לעבוד בעבודות סטודנט תוך כדי התואר וגם אני עבדתי בקטנה כשהיה אפשרי.

זה היה קשוח מאוד אבל זה שהוא התחיל לעבוד בתור סטודנט זה היה משמעותי מאוד, מעבר למשכורת (שהיתה יפה מאוד לסטודנט) זה נתן לו ניסיון ופתח לו בהמשך דלתות לעוד עבודות טובות אז כמה שזה נראה קשה, ממליצה מאוד מאוד לעשות את זה

בעלי סטודנט ולא עובד בכלל, אז לא יודעת כמה זה עונה

הלימודים לא מאפשרים עבודה.

עכשיו הוא משלים את כל מה שהפסיד בגלל המילואים ואני לבד עם הילדים בחופש.

בגדול חיים על המשכורת שלי.

ולא ממש חוסכים.

ובונים על זה שירוויח משכורת ממוצעת פלוס וזה יחפה..

כן יש לנו קצת חסכונות בזכות במילואים. אבל בלעדיהם לא היינו סוגרים את החודש.. 

שבוע שעבר היה שרב, החולצות הקצרות רק חזרו מהכניסה אחרי ששמתי את הארוכות של המעבר בצד, ועכשיו בום חורף של פוטר, למרות שאני מניחה שזה יתאזן עוד מעט ..

זו היתה הופעת בכורה וממחר אמור להיות יותר רגוע. הבת שלי כבר הודיעה לי שמחר היא חוזרת לסנדלים..

פוטרים כבר הרבה זמן לובשים פה, אבל המעילים לא טובים אפילו ששנה שעברה כשארזתי אותם זה היה נראה שהם יהיו טובים גם להשנה.

אני בכל אופן ממליצה על תמנון. קונה מהם כבר כמה שנים ותמיד מרוצה.

חחחח אני קונה שם לא מעט

שלחתי לגן ילדה עם גרביונים וסנדלים 🤦‍♀️

אז מראש דאגתי לכמה סטים לקטנות. ועוד מכנסיים ארוכים למי שחסר לו.

תכלס לכל השאר יש יחסית.

ויש סביבנו חנויות.

וגמני קניתי כמה חולצות ארוכות. ונשאר לבן שלי איזה קפוצון אחד טוב משנה שעברה

אבל זה לא מספיק

לא נורא העיקר התפטרתי מהנגלה הראשונה של הקניות

שלב הבא זה הבת שלי + נעליים חורפיות לשניהם

ממש הייתי מבואסת כל היום!!!

איפה קונים סווצ'רים ומהר?

לפני שבת אם אני רואה, לא דווקא מחביאה. יכול להיות שהיא רואה ומבקשת ואני מסבירה ששבת ומציעה תחליף.

אם היא מוצאת בכל זאת משהו מוקצה ומשחקת בו אני מסבירה ששבת ואסור, בדרך כלל היא מבינה

ושוב אני מציעה תחליף של משחק שיעניין אותה, שהיא לא תשתעמם...

אגב גם לבן שנתיים אני משתדלת לקחת משחק מוקצה אם הוא מוצא, למרות שאני לא תמיד יתעקש איתו אם הוא יצרח.

6. לא מחביאה, הילד משחק, אני מבקשת שיכבה והולכת, אם הוא משתף פעולה מצויין, אם ממשיך לשחק מתעלמת.

   מקסימום מבקשת עוד פעם, ואם הוא ממשיך מתעלמת מזה ומחכה שיפסיק לשחק בזה מעצמו. אני מאמינה שככל שהילד גדל ושומע יותר פעמים שאסור בשבת, בסוף הוא מבין ומפנים.

   אפשר תכלס להחביא מראש, אבל אני לא בנאדם שעומד בכזו רמה של סדר של החבאה והוצאה של צעצועים אז אפילו לא טורחת לנסות

העבודה הקשה היא מול האחים שלה, שמזדעזעים... השכנים - יתמודדו הם יודעים שיש לנו ילדים קטנים (ושאחת מהם מיוחדת).

לא רק בגלל הילד עצמו יצא כבר ששכחתי לכבות ובטעות התיישבתי ליד וזה הפעיל את הצעצוע.

אני לא נאבקת על שבת, אם הילד ישאל אגיד שזה מוקצה אבל לא אריב על זה.

עם הזמן הם מבינים שלא עושים את זה בשבת

אם שוכחת האמת לי לא כזה אכפת, אומרת לילד שזה לא לשבת וממשיכה בחיי. לבעלי יותר אכפת, אז בדכ הוא לוקח לילד, מסביר שאסור.

יש לקטנטונות שלנו משחק שמנגן ומסתובב. כל שבת אנחנו שמים אותו בצד.

וכשהן מסתכלות עליו בערגה, אנחנו אומרים להם שעכשיו שבת ולא משחקים בו.

זהו.

אומרת פעם אחת שמוקצה (לפעמים גם זה לא) ומשחררת.

תהיתי בשבת האחרונה אם אני מידי משחררת, תודה לכן על המענה. נרמלתן אותי.

בד"כ מעלה למעלה כי כשזה מעורב עם המשחקים האחרים תמיד זה נלחץ בטעות...

כמה פעמים קרה ששכחתי והוא שיחק, אמרתי לו שבשבת ה' רוצה שנשחק במשחקים מעניינים אחרים ובוא נשים את זה ביחד בארון ונחזור לזה במוצ"ש, דווקא זרם יפה... אולי הוא קטן מידי...

ואם לא והשתמשו אז זה יותר בהתאם לילד מאשר בהתאם לגיל

גיל 4 זה תחילת גיל חינוך וזה הרבה עניין של איך זה יתקבל אצלו..

אומרת שמוקצה ולרוב הוא ממשיך

בגדול, אצלינו זה 4. יש למשחקים מנגנים מגירה סגורה והילדים יודעים לא לפתוח בשבת. זה לא מול העיניים אז בד"כ אפילו לא חושבים על זה. אם יש משחק שקשה להם במיוחד, אנחנו שמים יחד איתם לפני שבת במקום מיוחד ולא נגיש.

כמובן, הכל עם דיבור והסבר כדי לבנות הרגל ארוך טווח.

אומרת פעם אחת ומשחררת...

לפעמים מאפשרת בלי מצפון לפעמים מזכירה ששבת ולפעמים מחביאה לפני שבת

אבל חייבת לפרוק שכשהוא מדליק את האור (3.5) אני ממש מתרגזת

משתדלת לכבות לפני שבת, לא את הכל אפשר/ לא תמיד זוכרת

הקטן בן שנתיים מדליק חופשי, לאחרונה בן ה3 וחצי קלט שזה לא לכבודו:

אז הוא מצא פתרון גאוני

פונה לאחיו: אתה יכול בבקשה להדליק לי את הסירנה של המשטרה??

עכשיו תסיע את הטרקטור לכיווני...

וכו וכו...

אני כרגע עושה כמוך, מזכירה פעם אחת ומשחררת.. השכנים לא מעניינים.

1. לפחות פעם בשבוע, לפעמים פעמיים

2. עוקבת כדי לקבל רעיונות איך מתמודדים 🤣

@ירדנית שאלה גם בשבילך

פעם הייתי נלחמת, לאט לאט הבנתי שזה לא בשבילי.

שיישאר...

אבל באמת לא יודעת איך להתמודד,

זה לא הגיוני שימשיך ככה כאילו כלום

כשהתאפשר נשאר, שנינו לא עובדים משרה מלאה אז רוב הפעמים זה התאפשר

מכיתה ג השתפר המצב והולך

הייתי מתחילה מלבחון שוב את ההנחה.

מה הוא אומר? למה הוא לא רוצה ללכת?

הילד בריא כשור

שבאים גם הביתה

קוראים לו בשבת לשחק

הוא אוהב בלי מסגרת

לעשות מה שהוא רוצה

ולא מחויבות לכל מני

ולא שמשהו בלימודים קשה לו

ואם זה תופעה מתרחבת של הדור הצעיר

אצלו זה התחיל מהמלחמה השניה באירן

בהתחלה הברזות מהצהרון ואחכ גלש לביהס

גם אצלי הילדים מבקשים לפחות כמה פעמים בשבוע להישאר בבית. סתם כי בא להם חופש. לא מנסים להמציא תירוצים אבל כן מבקשים לא ללכת.

טוב להם בבית הספר ויש להם חברים ועדיין חופש יותר כיף. תכלס מבינה אותם, גם אני הייתי שמחה ליום חופש מדי פעם.

אז לרוב אני לא מרשה, אבל פעם ב כן נותנת להישאר יום חופש בבית.

זכור לי מהילדות שגם אני הייתי מדי פעם מבקשת להישאר בבית סתם. אמא שלי תמיד הרשתה לי...

אני הייתי ככה וגם אחים שלי ואנחנו סביב גיל 30..

לא הסכימו לנו תמיד(תכלס כמעט ולא)

אבל מגיל מסוים כבר עשינו מה שבא לנו..

גם אצלי הילדים מבקשים להישאר

הבן שלי יותר מהבת האמת

אני מרשה לו ואז הוא מתחרט האמת..

אבל מדובר בנסיבות שונות. אם זה משום בריחה מקושי, לא בטוחה שהייתי מאפשרת כל הזמן. כן לצורך הפוגה,אבל לא מתי שבא לו האמת. אני אומרת שביהס זה בעיקר לצאת מהבית ולפגוש חברים ולנהל שגרה. הלימודים זה אקסטרה. אולי לחזק את זה שהוא טוב בלי קשר לתוצאה? אולי לבדוק באמת איפה הקושי ולהעמיק שם אולי ניתן לעזור לו?

לי יש ילד בכיתה ו' שמתבאס ללכת ומתלונן אבל הוא יודע שאין סיכוי שנרשה לו להשאר…

אולי תסכמי איתי שפעם בחודש (סתם דוגמא) מותר לו להשאר יום אחד בבית?

1. אני עושה הפרדה בין בית ספר לצהרון. האמצעי בצהרון. רוב הזמן מאד רוצה להישאר. קרו מצבים שהוא פשוט ברח ולא נשאר לצהרון. הגדול יש ימים שלא רוצה ללכת לבית ספר. תדירות נגיד פעמיים שלוש בחודש. אני מציעה לו להישאר אם הוא רוצה. לרוב הוא הולך בסופו של דבר.

2. לא רואה צורך לפתור את זה כי זה לא דרמטי בעיני. אני לא מתרגשת.

בד"כ זה עלול להיות מכמה סיבות שתלויות בילד אבל נראה ששללתם את כולם אז בהחלט הייתי בודקת גם את המורה.....

(סיבות שתלויות בילד- ראשית והכי קריטי- קושי חברתי, שנית- קושי לימודי)

בית ספר זה מקום שאמור להיות בחוויה הבטוחה של הילד, אמור לבוא אליו בשמחה ובשבילי זה המצפן אם לילד טוב או לא....

הייתי בודקת כמה מעניין לו בכיתה, האם המורה מתנהג אליו בנעימות, האם המורה מאתגר אותו/מצ'פר אותו/האם יש מי שרואה אותו שם בכלל.

ובתור אמא- ב"ה עד כה לא קרה לי בכלל, ואפילו ההפך, הילדים שלי גם כשחולים ממש מרגישים שמפסידים... אבל, מדי פעם אני יוזמת להם יום כיף על חשבון הלימודים

ואז שומעת חודשיים כמה לימודים הם הפסידו ביום המסכן הזה..... שיהיו בריאים.

בכיתה הוא אחד מ30

בבית הוא אחד מ...

בעבודה הוא כמעט לבד עם אמא

עם הבן שלי קבעתי זמנים קבועים שהוא יכול לבןא איתי ומאז השתפר פלאים כאבי הבטן בבוקר. כבר אין בכלל. מחכה בסבלנות ליום שלו. הוא יודע מראש מתי זה יהיה

לדבר איתם בזמן רגוע ולקבוע שאפשר להחזיר גג פעם בשבועיים וגם זה רק אם קובעים מראש ולא לבקש באותו בוקר...

לא יודעת, אבל תקשיבי ללב שלך ואל תהססי להקליט (מה שמותר חוקית) לבוא באמצע היום ולדרוש להסתכל במצלמות

ובאיזה אמצעים?

לגוף של התינוק/פעוט אבל לא להשאיר נגן בעגלה

יש עמותה מטה המאבק למען הילדים, שיש להם ייעוץ והדרכות מפורטות מה לעשות

https://www.mattehamavak.com/%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99?utm_source=chatgpt.com

עכשיו הסתכלתי הבעיה שהם רוצים שם של המטפלת/ משפחתון בשביל לתת יעוץ

כה זה נראה

מה הבעיה בעצםז?

ומה הבעיה לומר את שם המטפלת או המעון?

שאסור להקליט אדם אלא אם אתה שותף לשיחה, ולכן מותר לשים מקליט רק על גוף הילד, שיקליט רק את השיחות שהילד שותף להן.

תתייעצי עם מטה המאבק למען הילדים

אם המקרה המזעזע באריאל זה גן מתחת גיל 3 כמו מעון או גם מעל גיל 3 שזה בעצם גן עירייה??

בכל אופן מזעזע ומפחיד מאוד.

רק לגבי הבכי של הילדה, כולם אצלי (5) היו חוזרים מהמעון/ מטפלת/ גן 3 ובוכים ומתפרקים במשך שעות אחרי המסגרת, נראה לי המעבר הזה מאוד קשה ומציף, לא בהכרח מעיד על התעללות חלילה.

ולמה קוראים למטפלת שלא עברה שום הכשרה "גננת"?! זה משגע אותי כל פעם מחדש.

בנתיים לא זכור לי שנתקלתי בגננת מטורפת כמו אלו, אבל מטפלות היו גם היו.

מה שמלמד שגפ מטפלת מתחת גיל 3 צריכה לעבור הכשרה, שנות לימודים, תואר/ תעודה, זה לא כל אחת שיש לה 2 ידיים ורגליים יכולה לטפל בתינוקות רכים, זה פשוט נורא.

אבל לא מסובסד תחת התמ"ת

ואאל"ט לאחת מהן וודאי היה תעודה והאחרות לא הבנתי אם היו בתהליך לקבלת תעודה או לא

שחשוב להכיר את המטפלת באופן אישי

להתרשם ממנה שהיא ראויה לתפקידה

ואם זה משהו שמתחלף ולא נגיש

זו נורה אדומה ראשונה

שמשהו עלול להתרחש

(וזו גם הסיבה שלא שמתי במעון את הקטן

אלא בחרתי מטפלת פרטית באופן אישי

בגלל ניסיון לא טוב עם מעון

ולא חלילה שהיתה התעללות

אבל היתה הזנחה מובנת מעצם התנהלות המונית של מעון)

לדעתי להקליט. לא שאני יודעת איך. ושם באריאל גם הקליטו והנחשות עשו הכל בשקט. אבל באמת שזה משהו קיצוני ברמות הזויות. לא יודעת מה אעשה עם המסגרת כשיהיה רלוונטי. נראה.

בכוונה לא קראתי כלום על זה כי אחרת אני לא אישן בלילה

הילדים התנהגו בצורה חריגה?

כי אני זוכרת שאצל כרמל מעודה אמרו שהילדים הלכו וחזרו בכיף

אוף. איזה נורא זה

לא יודעות להסביר.

רואה פה למעלה שספציפית זה לא המקרה אבל מכירה אישית מקרים כאלה.

גם אחד הילדים שלנו עבר התעללות במעון, ובדיעבד היו הרבה סימנים אבל עוד חפני שהיו הסימנים הברורים החמורים היתה לנו מן תחושה שמשהו פחות טוב קורה. לא ידענו לשים את האצבע ואמרנו לעצמנו ששום מקום לא מושלם, ונמשוך את הכמה חודשים עד סוף השנה, אבל בדיעבד, וכותבת גם לפותחת @טיפקס לבן אחד הדברים שהבנתי זה שאם ילד לא בטוב אחר הצהריים ובבית אז משהו לא טוב לו בגן.

זה לא בהכרח התעללות יכול להיות אלף דברים, אבל ילד לא פורק אחהצ שלם רק כי מישהו לקח לו את הבובה. ובמעון ישנים צהריים אז ברגיל הוא לא אמור להיות גמור מעייפות.

תשימי מקליט, תראי אם יש מענה לבכי, איך מדברים אליהם, וכו.

ילד אם היה לו סהכ טוב בבוקר צריך לשדר שטוב גם אחהצ. כיף לי זה חא אומר כלום. יכולים גם ללמד אןתם מה להגיד

דיסקליימר - לא יודעת מה בדיוק החוק היום ואני לא ממליצה לעבור על החוק בשום אופן באמת כמובן תעשי מה שצריך בגבולות החוק.

אבל בכנות בואי, את רואה איזשהי מטפלת שתובעת הורה כי הוא הקליט והמקליט היה בתיק ולא על הילד? את יכולה לדמיין שופט שמקבל את זה ולא מבין שהיה פה חשש של ההורה בתוך כאוס?

לא יודעת נשמע לי חששות רחוקים.

ושוב- יש דרך חוקית אז כבר עדיף ללכת איתה ולא להסתבך. אבל לא חושבת שהחשש מההבנה המדויקת של החוק צריך להיות מה שחוסם הורה.

תלונה והמשטרה פתחה מצלמות.

עזבי אם לא נחשפת שמרי מרחק. זוועות

לבדוק כמה זמן יש בכי עד שנענה ואיך נענה.

איך מנסות להרגיע.

איך מדברות לילדים (אני הוצאתי ממטפלת ששמעתי אומרת לילד ''חכה מה אני אעשה לך'' למרות שאני מניחה שלא עשתה כלום. נורה אדומה בעיני).

בעיקר להקשיב סביב השכבות והאכלות שאלו הזמנים הכי קשים.

לנסות לדמיין את הסיטואציה כדי להבין מה שקורה שם, קשה לפעמים להבין בהקלטה.

כמובן לכבד ולדלג על שיחות פרטיות... כן להקשיב לכל השאר.

בע''ה מקווה שתיהי מרוצה ממה שתשמעי❤️

יש מסעדות שיש בהם ממש תבשילים

או שמכינים משו ממז זריז כמו פסטה מושקעת או דג או גם וגם

ולהכין פסטה מבחינתי זה קשה🙈

כן, גם יבשה בלי רוטב

אוכל מבושל או לא לבשל

בישול זה מיומנות נרכשת

במיוחד היום שכל ההסברים והמתכונים זמינים ברשת

ואפשר להרים סירים יחסית פשוטים

לדוג

תקני עוף בקצביה נקי ומפורק

תוסיפי אפונה וארטישוק משקית קפואה

וקוסקוס משקית

(לקנות קפואים ובשר נקי זה חצי עבודה... מפה ועד להרים סיר זה יחסית מהיר)

על אותו עיקרון

פרגיות עם אורז

חזה עוף ותפוא ופטריות

(תעמידי את בעלך לקלף תפוא...)

וגם אז בדרך כלל תבשילים ממש קלים שלוקח לי גג רבע שעה להכין

(למרות שאני לא שונאת לבשל, בדרך כלל פשוט אין לי כוח)

זה פשוט עוזר שיהיה אוכל מבושל שאני לא יצטרך לעבוד עליו יותר מדי...

ואגב מבחינתי אוכל מפנק זה לגמרי סנדוויץ' מושקע או סלט או חביתה, משהו בסגנון הזה, שזה אין לי בעיה להכין

והרבה פעמים כשאני כן מבשלת זה רק להכין קוסקוס משקית, או לזרוק פסטה לסיר או אורז וירק קפוא (יש לי כיריים עם טיימר אז זה ממש פשוט מבחינתי. להרתיח מים, לשים את הפסטה או האורז להדליק טיימר וזהו) מוסיפה לזה עגבניה חתוכה, סלט, שניצל תירס, משהו משימורים וזה ארוחה

אפשר גם קפואים שהולכים בתנור כמו צ'יפס קפוא וסויה כלשהי, זה ארוחה ב2 דקות

כנל דג סלומון או מושט, לזרוק תבלינים ולתנור

קיצור כמה שפחות השקעה ועדיין לקבל אוכל מבושל😅

כשאני ביום חופשי אני מעמידה כמה סירים וזה במקרר לכל השבוע,

• מרק גדול של ירקות ועוף, יום אחד נאכל כמרק עם שקדי מרק יום אחר עם קוסקוס

• תבשיל עדשים כתומות (5 דק' עבודה)

• קציצות וירק כלשהו

  ואז נשאר רק לסגור פינה של אורז וכדו' .

  אפשר ביום חופשי או אור הצהריים - ערב שיש אנרגיות.

ויש שאריות אבל לא תמיד בא לי אותם

וגם כשכן, זה מספיק מקסימום ליומיים

מוצאים מתכונים של שגר ושכח בתנור (ארוחה שלמה בתבנית אחת)

קונים נינגה גריל

עושים תורנות- פעם את ופעם הוא

לוקחים קופסאות אוכל מאמא/ חמות

בגדול מטלות ועבודות בית זה לא כיף… אבל אין ספק שמבין המטלות אוכל זה משהו שיותר קשה לוותר עליו

1. מזמיים מבשלת פעם בחודש שמכינה בסיסים של כל הארוחות ומקפיאה

2. עושים אותו דבר לבד...

3. מכינים ביום חמישי/שישי כמות לשבוע (אני מכינה שניצלים, עוף על שיפודים וקציצות ושתי מרקים) חלק מקפיאים וחלק שומרים במקרר לראשון-שלישי

קונים אוכל שיותר קל להכין (כמו חזה עוף פרוס למשל ולא נתח שלם שמקצר את העבודה במיליון)

מכינים דברים קלים ולא תבשילים של המון זמן לכל ארוחה

מתפשרים על לאכול אוכל מחומם ולא חדש כל יום ומכינים כמות שתספיק ותהיה במקרר

קונים מדי םעם בחוץ

ובגדול מתגברים. אין דרך אחרת.

אני גם אוכלת אוכל מבושל ואין לי כח להכין.

אז היום נגיד הכנתי שניצל לילדים לא. ערב - הכמתי יותר בשבילי למחר

מחר אעשה פרגיות במנגל גז שיהיה לי לחמם בנימג'ה

יום אחר זה נתח חזה עוף בכמה דקות בתיבול שווארמה. תוספת אפשר אטריות זהכמה דקות. גם פתיתים לא סיפור

ומבינים שצריך להשקיע בך. אולי שם זה יושב.?

אבל אוהבת ללבוש בגדים נקיים

אז מכבסת בלי לאהוב. טכני.

אפשר לשנוא בישולים ועדיין לעשות..

להקדיש 5 דקות לפעולה השנואה הזאת ולקבל סיר מרק.

כדאי לך לשים ברקע שירים שאת אוהבת או משהו מעניין, ולהתרכז בו. או לבשל עם חברה.

קשוח לעבור דירות

קשה למצוא דירה נורמלית במחיר שפוי

וקשה עוד יותר לקנות דירה בארץ

תתפללי, השם גדול

זה העיצה היחידה שיש לי לתת לך, מניסיון. תמיד ב"ה הוא שלח לנו את הדירה המתאימה לנו

שולחת חיבוק ותפילה

אין לי עצות בשבילך רק הזדהות, חח

ב''ה יש לנו תשעה ילדים ואנחנו אומנם גרים בדירה משלנו אבל היא 3 חדרים 80 מ''ר. קשוח בטירוף!!

וגם אנחנו לא רוצים לעבור דירה לעיר אחרת בגלל המוסדות של הילדים.

אנחנו מנסים למצוא דירה אחרת בתקציב שיש לנו ואין!!! זה פער של מליון וחצי שצריך להוסיף באיזור שלנו ואין לנו את זה..

אני השלכתי את זה על הקב''ה ואני מחכה לישועה!!

מחזקת את עצמי בזה שב''ה אלו הצרות שלנו ולא בבריאות או ח''ו בחינוך ילדים.

בע''ה מאחלת שתגיע לכם בקרוב ישועה!!

והשאר ישנים בחצי חדר שסגרנו מהסלון.

הקטנה איתנו בחדר..

ניסינו את כל האפשרויות שרק אפשר למצוא דירה אחרת או להרחיב את הקיימת אבל הכל תקוע..

אני מאמינה שבכל רגע נתון הקב''ה יכול לשנות את המצב ואפרסם את זה בע''ה

שה' ירחיב גבולך!!!!

ישפיע עלייך את כל הישועות!

ריגשת אותי ממש ממש ממש!

אני מתרגשת מכך שלמרות שהבית קטנטן זה לא השפיע עלייך בהחלטה של להביא ילדים ובזכות זה שתזכי לשפע בלי די.

(לכל השאר, כמובן שזה הכי תקין שכל אישה תחליט כרצונה וכרצון בעלה וכל החלטה היא טובה, פשוט התרגשתי מהבחירה הזאת)

אני לא מרגישה גיבורה ... מצחיק שבדיוק את המילים הללו אומרים לי אנשים שבאים לראות את הדירה ולא מאמינים שאנחנו מגדלים בה תשעה ילדים בליעה''ר .

לגבי להביא ילדים לדירה קטנה האמת שלפני שנתיים כשהילדה השמינית נולדה כבר האמנתי שנעבור דירה מייד ואז אחריה הגיעה התשיעית המתוקה וזה עדיין לא קרה. מתחזקת באמונה שזה יגיע בקרוב!!

אני עם 3 ילדים, בדירת שלושה חדרים 65 מ"ר

וכבר ממש קשה לי...

יש לנו פינוי בינוי באופק בעז"ה, אבל יקח עוד 10 שנים כנראה...

תני לי טיפים!!

משתדלת לחיות באמונה שזה מה שטוב לנו כרגע..

לא שומרת בגדים או כלים שאני לא צריכה.

משתדלת לשמור על בית מסודר וארונות מסודרים עד כמה שניתן..

לפני הלידה האחרונה לא היה לי מקום לבגדים אז קנינו ארון של דלת וחצי מאיקאה שעומד לי בכניסה לחדר שינה ושם אני מאכסנת את הבגדים של הקטנות. זה עומד תקוע בכניסה לחדר כי אין מקום אחר בבית לשים את זה וזה גורם למעבר צר של חצי מטר כניסה לחדר אבל אין ברירה .. מסתדרים

מה עם להשכיר את הדירה שלכם ולשכור דירה אחרת יותר גדולה? היא בטח תהיה יקרה יותר אבל בטח יהיה קל יותר לעמוד בהפרש החודשי מאשר בהפרש קניה של מיליון וחצי שקל..

שכנראה נלך עליה אם לא תהיה ברירה.. היינו בעבר שוכרים ומשכירים וזה היה קשה ..

בכל מקרה נצטרך להוסיף כמה אלפים טובים על ההפרש של השכירות ואת זה נעדיף לתת למשכנתא.

לכן מעדיפים לעבור לדירה משלנו.

צרות של עשירים;)

אם תרצי לרשום לי בפרטי מה הסגנון שלכם, מכירה כמה מקומות טובים יחסית זולים.

בפריפריה יש דירות יחסית זולות או בחריש. חשבתם אולי על קרוואן כפול?

אם יש צפי לעזרה מהמשפחה בקשר לדירה? 100,000 זה סכום נחמד מאוד, אבל נראה לי שעדיף לשמור אותו לאירועים ולשמחות.

המחירים פשוט מטורפים ולא מצדיקים בכלל את הרמת חיים.

לא שאצלנו אפשר לקנות דירה ב- 100 אש"ח - אולי חדרון.

אבל בשכירות של 5000 ש"ח מקבלים דירת 5 חד' חדשה ומרווחת.

אני חושבת שהשאלה שלך זה הרבה מעבר לדירה כאן ועכשיו.

אתם צריכים לעשות תכנון כלכלי ארוך טווח ולחשוב איך אתם מגיעים לדירה ומה אתם צריכים לשנות בחיים שלכם כדי להגיע לדירה.

ואני אגב חושבת שהדרך לדירה עוברת בדירה להשקעה בפריפריה.

100 אש"ח זה קצת נמוך אבל כדי להשלים להון עצמי לדירה להשקעה המרחק הוא לא כזה גדול כמו לקנות דירה לעצמכם.

תתחילו מ:

1. כמה כסף פנוי יש לכם כל חודש?

2. כמה אתם חוסכים?

3. מה פונציאל הגידול במשכורות שלכם?

4. אילו חסכונות יש לכם? יש קרנות השתלמות?

אגב, למה אתם לא זכאים למחיר למשתכן?

תלוי איפה אבל אני מכירה שזול יותר

אגב, ניגשתם להגרלת דירה בהנחה? המימון של הבנק הרבה יותר גבוה ונדרש הון עצמי יותר נמוך עקב כך. חבל לא לנסות

מה לגבי הגדלת הכנסה?

חיבוק

מהמרכז

בשביל זכאות, וגם אז התורים ארוכים מאוד להמתנה

לא נראה לי שמשפחה עם 2 הורים עובדים תהיה זכאית

ביישובים שאני מכירה ביוש, קשה מאוד להצליח להשכיר בית גדול ביותר מ4 אלף בחודש.

ובתים גדולים באמת..

והיום ביישובים החדשים שמקימים , לדעתי קרוואנים חדשים עולים סביב 3 (קראוון כפול)

זה באמת לא נשמע שיש לכם אופציה להמשיך לגור איפה שאתם..

בהצלחה אחות, זה קשוח ממש.

ואם את רוצה לפנות אלי בפרטי, אולי יש לי רעיון לקניה בשבילכם... (מחיר נמוך , אבל ממש פריפריה)

נראה ממש טבעי על הפנים..

או יותר של החברות המוכרות.

הכי חשוב במייק אפ זה התאמה מיטבית לעור וקיבוע שלו.

לאסתי לאודר ואיב סאן לורן יש מצויינים, ברמה גבוהה מאוד מאוד והמחיר תואם.

אבל להתאים בעצמך יהיה מאוד קשה.

כדאי ללכת לסניפים של מאק ואיל מקיאז' ששם מאפרות יכולות להתאים גוון לעור פנייך.

מעבר לזה כדאי קרם בסיס טוב וקיבוע על ידי פודרה טובה.

שמה רק לשבתות (לא תמיד) וארועים וחשוב לי שהמייקאף ינשום ויראה טבעי ולא מסיכה

מהחברות המוכרות והיקרות ועד לחברות לואוקוסט. יש כיסוי מלא/ חלקי. תלוי בך.

מה שגורם למייקאפ להיראות טוב זה: הכנה טובה של העור לפני עם לחות, התאמת גוון, איך מורחים, והתאמה של מה שמעליו (פודרה סומק וכו),ולאו דווקא רק המחיר.

זה גם משנה מה הצורך. אני למייקאפ יומיומי לא משלמת יותר מ100 שח וקונה רק במבצעים. אגב עכשיו יש הרבה אז כדאי לנצל את זה

ליומיום שאת אוהבת?

אני השתמשתי ב cc cream של עדה לזורגן והיה מעולה אבל בא לי לגוון קצת.

ומבחינת קרם לפני ההנחה של המייקאפ אני משתמשת במקדם הכנה שהוא גם קרם לחות קוריאני ועכשיו מתחילה קרם עיניים כי השקיות... מה יהיה איתן??

את שמה עוד דברים לפני?

סרום ארגרליין של די אורדינרי (אומרים שזה בוטוקס טבעי אבל בינתיים לא ראיתי משו מיוחד בשימוש קבוע)

סרום סנטלה וקרם סנטלה (של skin1004, קוריאני. אני ממש אוהבת). יש לי גרם קרם עיניים שלהם אבל זה רק אם אני שמה קונסילר אחרת לא רואה צריך ואני לא מתאפרת הרבה לאחרונה בכלל

מייק אפ אני משתמשת כבר מיליון שנה בג'ייד. עכשיו עם האולטרה מאט. לפני כן לונגיביטי, לפניו אחד אחר שכבר הפסיקו לייצר ובאסה לי ממש.

יש להם כיסוי טוב לדעתי ואני אוהבת את הגוונים. תלוי בעונות השנה,לפעמים מערבבת גוונים. לפי צורך.

האמת ששמעתי על המאק פלאות ואולי אקנה שם בפעם הבאה שאצטרך,עם התאמת גוון

או שרלוט טילברי

אני עם אסתי לאודר שנים ובא לי לגוון

בעבר הייתי עם מאק