הי חברות, מבקשת עזרה עם בעל נרקסיסטאנונימית בהו"ל
נקודת המוצא שלי היא שהוא רוצה להיות טוב יותר, רוצה בטובתנו אבל לא מצליח לשים את הפוקוס על מישהו אחר ממנו, דיברנו ודיברנו לקח זמן עד שנפל לי האסימון שזה מה שהוא, בזמנים טובים הוא משתדל, בזמני לחץ ועומס זה מתפרץ, גם אני למדתי מה מפעיל אותו.  


אבל אני חולמת על זוגיות אחרת, קרובה, שרואים אותי בה, תגידו תדאגי לעצמך, הכל נכון צריכה להשתפר בזה, ובכל זאת יש חלק שכנראה רק בן זוג יכול למלא. כואב לי גם על הקשר הלא בריא  עם הילדים, הוא יכול להיות האבא המושלם.  יש לי גם ילדה מתוקה מדבש שמראה סימנים דומים ואני דואגת לה ותוהה מה אני יכולה לעשות בשביל שתלמד אחרת.


בקיצור, לא וויתרתי על החלום, עשינו טיפול זוגי שלקח לי הרבה מאוד זמן לשכנע אותו וזה לא היה מאוד יעיל ועכשיו אני רוצה לנסות שוב. אם מישהי מכירה מטפל שמתמחה בזה ויודע איך לגשת אליו בלי שהוא יעשה אחורה פנה אשמח מאוד מאוד לשמוע.


טיפים ועצות מחזקות נוספות יתקבלו בחום

מקפיצה. בהצלחה!!יעל מהדרום
לילדה חייב טיפולאורוש3

זמן מעולה לתפוס ולטפל בילדות המוקדמת.

בהצלחה ענקית. אין לי המלצות ספציפיות לצערי. וחיבוק גדול. 

טיפול לילדה על ידי איזה איש מקצוע למשל?אור עולה בבוקר
פסיכולוג ילדים? הדרכת הורים?
חושבת שאפשר להתחילאורוש3
עם תרפיה באומנות או דרמה וכאלה. זה כן מטפלות שלמדו את התחום בתואר שני והכל. ולהתייעץ אם לדעתה ריך משהו מעבר. לרוב זה יותר זמין בהתפתחות הילד מאשר לשלם פרטי לפסיכולוג ילדים. 
אולי כדאי טיפול אישי בשבילךאיזמרגד1
לדעת איך להתנהל... כנראה שיהיה יעיל ומהיר יותר מאשר לשכנע אותו ללכת לטיפול
שולחת חיבוק❤️המקורית

אני חושבת שקודם כל תלכי לטיפול בשביל עצמך. גם בלי קשר אליו כדי להבין איפה את עומדת.

אני מאוד מאמינה בזה שיש לנו הנשים, בגלל הצורך הרגשי המובנה, יכולת לראות ולהרגיש מתי הדברים לא מונחים במקום הנכון. ודווקא במקרים כאלה, הצורך לדאוג לעצמך הוא הרבה יותר במקום הראשון וכדאי וצריך להשקיע בו יותר ממה שמשקיעים בזוגיות עצמה אפילו בעיניי כי הצורך במשענת רגשית לא מתמלא (וגבר שמאוד מרוכז בעצמו גם לא מבין מה הבעיה שלך בכלל ומקטין אותה או הופך את זה עלייך) ואז נכנסים לערבוב סביב זה ואפשר לשקוע ולשכוח את עצמנו כי כמות ההתנגשויות סביב זה הא גדולה וחולשת על כל תחומי החיים וצריך עמוד שדרה חזק


אגב, לגבי זמני לחץ וכו - לא פירטת הרבה בהודעה שלך, אבל גברים ונשים שיש ביניהם היפוך דינמיקה (גם אם לא מלאה) הרבה פעמים יכולים לסבול מזה.


מקווה שתמצאי מענה שיעזור לך❤️

עזרה בשבילי לא רלבנטית כרגעאנונימית בהו"ל

הלכתי כבר כמה פעמים, מרגישה שזה לא הזמן כרגע, זה לא מצליח להגיע לשורש של העניין.

להפך זה הכניס אותי ללופ יותר קשה, גם מבחינת הפער שזה יצר ביננו

לדעתיהמקורית

זה בגלל שאת מכוונת גבוה, לתיקון

לא שלא מגיע לך כל מה שכתבת כן? את לגמרי ראויה לזה וזה צורך בסיסי

אבל אם את הולכת לטיפול שמטרתו לגרום לבעלך לראות אותך, ויוצר לך ציפיות שווא (הפער הזה שדיברת עליו) , או רוצה לשלוח אותו לטיפול כדי שיתקנו אותו - אז לצערי זה לא תמיד עוזר.

החוויה של החוסר שלנו לדעתי לא תוכל להתמלא באמצעות אדם אחר אלא קודם כל באמצעותנו

ולמה אני מתכוונת?

קודם כל, אני באמת סבורה שזוגיות טובה היא זוגיות שיש לך בה מקום. חד משמעית.

אבל כשבן הזוג לא מסוגל לספק את הסחורה בחלק מהזמן, אנחנו נכנסות הרבה פעמים לסחרור שגורם לנו לעשות ולחשוב הרבה דברים לא נכונים בגלל המקום של החוסר. בגלל הצמא הזה.

גבר שבשעת קושי מרוכז מאוד בעצמו ומתפרץ, זה אומר שהוא לא מונחה פנימית מאנרגיה גברית. זה יכול להיות גם נרקיסיזם, אבל תגלס גם להגדרה הגרנדיוזית הזו יש כמה קווים ותיאוריות לאיך היא התפתחה

הקטע הוא, שאת לא אמורה לטפל בו אלא בך. את צריכה להנכיח את הקושי שלך בצורה נכונה. לא לוותר על זה בשום צורה אבל להעמיס עליו את העול בקצב ובצורה שהוא יוכל לשאת אותו בתור התחלה  ובהדרגה אפשר לעלות.

אפשר גם ללכת לצד השני של לשלוח אותו לטיפול, אבל אני פחות מאמינה שזה יעבוד. הוא בטוח מסתכל על זה כניסיון לתקן אותו ויסמן על זה וי (הוא מעצמו רוצה ללכת או שזה רעיון שלך?)


** הכל כמובן לדעתי הלא מקצועית בעליל, ואפשר גם לזרוק לפח

בכל אופן שולחת לך חיבוק❤️

הטיפול היה בשבילי כדי להכיר את עצמי טוב יותראנונימית בהו"ל

לדעת מה הרצונות שלי, חלק מזה נגע גם בזוגיות מן הסתם, זה חלק עיקרי מהחיים שלי ואחת משאיפות חיי הכי גדולות.. לא הצלחתי להגיע לנקודה הפנימית האמיתית שלי, כי אני מרגישה שהרבה זה לסנגר עליו ועל התנהגויות שלו, על הניואנסים שלו (זה אני יודעת בדיעבד, בזמן הטיפול שהייתי לא הבנתי שזו הבעיה שלו).


את.צודקת לגמרי שמעבר להגדרה יש איזשהי סקאלה ולרוב זה מספיק לי, אבל כמו שאמרת הוא לא מצליח לשאת את העול שלי, את "הצרות" שלי, הוא לא מודע להן, הוא לא פרטנר. אז למדתי לא לשתף והרבה פחות לצפות, ולזהות רגעים שכן יש טיפה יותר פתיחות, ויש התקדמות, אבל בסוף בסוף אני לא אני לגמרי כי אני יודעת שהוא מסוגל לשבור את הכלים ברגע קטן של ויכוח או כעס, לא כי הוא באמת רוצה בזה, אבל כי זה משתלט עליו..

אז אני מרגישה שאני כבולה, לא יכולה להיות אני כי הזוגיות חשובה לי ובפנים אני מאמינה שגם בשבילו, ואני לא רוצה להיכנס לדרמות מיותרות, אבל בסוף זה חסר..  

אז קשה לי לראות איך טיפול יכול לעזור לי עצמי כרגע, מרגישה שניתחתי את המצב מכל הכיוונים ואני באמת מבינה טת המציאות ואת ההשלכות ואין משהו אחר שאני יכולה לעשות.. 

אני חושבת שהשורה התחתונה שלך לא נכונה בכללהמקורית

יקירתי

לא יכולה להאריך אז אגיד בקצרה ככל הניתן ואם תרצי ארחיב בלי נדר מחר

1. כשאת מצמצמת שיתוף/ רצונות - את מעמיקה את הלבד שלך ובעצם מנכיחה את הקיבעון הזה,וקובעת כעובדה  את חוסר המסוגלות שלו, וגם מעצימה את החוסר שלך

2. כדי שתהליך יקרה צריך סבלנות וחיבור לרגש. וגם יכולת לתת עוד הזדמנות כל פעם מחדש, כדי שנוכל לראות שיפור

אם את מצפה לשינוי קסם כלשהו, צר לי. זה לא באמת יקרה.

מה כן יכול לקרות?

יכול לקרות שתסמכי על בעלך שהוא ילמד לשמח אותך. שתלמדי אותו ותתקשרי איתו מה נכון ומה לא נכון. ושתדעי להכיל את זה שהוא לא מושלם ושזה תהליך

אם בכל פעם שהוא לא מתנהג כמו שאת רוצה את נסגרת לגמרי ומתייאשת, זה לא יקרה

הנכון הוא - להנכיח מה את מרגישה כשהוא מתנהג בצורה כזו שקשה לך איתה. להגיד מה הלב שלך מרגיש. להגיד שאת רוצה להרגיש אהובה ושיש לך מקום,וגם להגיד איך. תרשי לעצמך לבקש אהבה במקום לבחון אותו כל הזמן. ותני לו את הזמן ללמוד אותך ולעבור תהליך ולהצליח.

ניסיתי לשתף, ניסיתי להגיד מה אני צריכהאנונימית בהו"ל

זה חא הצליח, הוא גם מקבל את זה כביקורת ורק מתעצבן יותר.

אין לו את היכולת לשים את עצמו במקומי או במקום מישהו אחר, כמעט אף פעם..


מודה שהשיתוף לא קל גם לי, ויש מה להשתפר אבל זה חד צדדי פה.

זה הגיוני שהוא ירגיש ביקורתהמקורית

זה האוטומט הקלאסי, גם בעלי ככה.

אבל מדי פעם אני מנערת אותו בחזרה למציאות (בדרך טובה) ומנרמלת לו את זה שהוא לא מושלם ושזה שאני מבקשת משו זה כי אני רוצה להתקרב ולא לבקר (להתרחק)

והאמת שאני לפחות מרגישה שהיכולת שלו לקבל ממני הרבה פעמים תלויה במכלול. אם אני נורא מרירה ורוטנת ורואה אותו בצורה לא טובה, זה כמעט חסר סיכוי

כשהאווירה טובה ויש יחס טוב והוא מרגיש מוערך וטוב למרות האמירה שלי - הוא ממש לוקח את זה אחרת

 

 נשמע שהדינמיקה שלכם קשה ונוקשה. והוא לא צריך לשים את עצמו במקומך כדי להיות שם בשבילך, באמת שלא. היופי במערכת יחסים הדדית היא, שמספיק שהוא רוצה לעשות לך טוב ואת מקבלת ממנו - הוא  לכל הפחות ינסה להיטיב איתך, גם אם לא בכייוון הנכון. ואת, התפקיד שלך לכוון אותו ספציפית למה שכן טוב ומדויק. אבל ברגע שהוא אף פעם לא טוב - מה הסיכוי שלכם לדעתך להצליח?

בעיניי את צריכה לעשות עבודה עצמית על להעריך אותו באמת. לראות את מה שטוב בו, בלי קשר רגע למה שאת רוצה ממנו. 

לשחרר ביקורת, לדעת לתקשר. לדבר על מה שחשוב לך בצורה הנכונה ולאזור סבלנות, להוריד ציפיות.. או בקיצור  - מציעה לך ללכת לטיפול בעצמך. באמת אבל.

אני מרגישה שאת בווייב קודר כזה, שרק אם הוא יתקן את עצמו זה יוכל לעבוד אבל לדעתי ההסתכלות שלך לא תקדם אותך ולא תרים את מערכת היחסים שלכם כי את זורקת אחריות החוצה, אבל גם לך יש אפשרות לרומם את הזוגיות בעצמך. שינוי דינמיקה יכול לקרות באמצעות צד אחד שבוחר לעשות שינוי והתמונה תשתנה 

 

רק טוב יקרהה  

 

 

בא לי לחבק אותךעוד מעט פסח

כי הייתי במקום מאוד מאוד דומה.

מה שעזר לי (חוץ מטיפול משמעותי עבורי וקורס על זוגיות ששינה לי את ההסתכלות לגמרי)-

היה ההתעקשות של בעלי שאני אלמד להעריך גם התקדמויות קטנות.

כי הייתי במקום מאוד דומה- שגם כשיש התקדמות תמיד החזקתי בראש את זה שאנחנו עוד לא איפה שאני באמת רוצה להיות, ועדיין יש דברים שאני לא מעיזה לדבר עליהם.

אבל ככה בעצם אני תוקעת לו מקלות בגלגלים, כי מהצד שלו כבר אין רצון להתאמץ- הרי ממילא לא משנה מה הוא יעשה- אני לא אהיה מרוצה. ומה לעשות שללמוד שפה חדשה זה לוקח זמן. ואם אני נסגרת כל פעם שהוא עושה טעות- יש לו אפס חשק להמשיך וללמוד.


העברנו שנים של כעסים ותסכולים עד שהצלחתי לצאת מהתפיסה של 'הכל או כלום', לשמוח בהתקדמות קטנות, להודות לו עליהן, וגם לדייק אותו יותר לפעם הבאה.

אבל זה באמת מחולל קסמים.

את בעלי זה לא מעניין מה אני מרגישהאנונימית בהו"ל
אין לו את היכולת לפתוח שיחה כזאת בכלל, תקופה ארוכה הערכתי כל ציוץ שזרק לעברי, זה לא חודר אליו,  זה לא ממש מעניין אותו המילים הטובות שלי או התודות שלי..


אם את ממליצה על הקורס והטיפול שעשית אשמח לשמוע

אוף, זה באמת נשמע כואב כל כךעוד מעט פסח

שומעים את הכאב מכל מילה שלך.

וזה מהמם שאת עדיין מחפשת דרך. באמת מגיע לך שיהיה לך הרבה יותר טוב!


טיפול עברתי אצל מטפלת מדהימה שמקבלת ליד כפר סבא. אם רלוונטי לך אכתוב לך שם בפרטי.


הקורס היה קורס בזום של יוני אנטמן (יוני זו אישה, קיצור של יונה). היא כבר לא עושה במתכונת הזאת, כי היא לקחה את כל ההקלטות והפכה אותן לקורס דיגיטלי, אז אני לא יודעת אם זה אותו דבר (אחד הדברים המשמעותיים שהיו בקורס היה הליווי בוואטסאפ, ואם אין את זה אז הוא איבד הרבה מערכו. אבל אם זה עדיין עם ליווי קבוצתי, ועם שיחה פרטנית איתה- אז ממש ממש כדאי. היא נותנת לך כלים איך לדאוג לעצמך גם כשאי אפשר לסמוך עליו, ואיך לדבר איתו על נקודות כואבות. והדברים הם כמו 'מתכון'- שממש קל להפעיל גם בתוך סערה רגשית, אבל לא יותר מדי מקובע- רק עם הדגשים ההכרחיים כשאת עושה התאמות לחיים הספציפיים שלך. הייתי בטוחה שאצליח זה לא יעבוד אבל זה אשכרה עובד. ומשנה חיים. באמת.).

אני אשמח לקבל את השם של המטפלתאנונימית בהו"ל
ותודה על המילים הטובות והמנחמות
שלחי לי הודעה בפרטיעוד מעט פסח
איך הוא גרם לך לראות גם את הדברים הקטנים?אולי בקרוב
בעלי גם לא מקבל את השינויים הקטנים שאני עושה וואו שזה לא מספיק אז מעניין אותי איך אפשר לגרום לו לראות את זה ולקבל את זה 🙈 ניסיתי להגיד לו דברים גדולים מורכבים מדברים קטנים, בשביל שינוי גדול עושים שינויים קטנים, שמרכיבים את הגדול וכו', לא מקבל את זה..
וואו, שאלה מצוינת.עוד מעט פסח

אחרי כמה שנים של תסכול, בזמנים שבהם הוא מבחינתו ניסה להשקיע, ואני מבחינתי התבאסתי על ה'לא מושלם' שהוא עשה, הוא היה ממש יושב ומנתח איתי, ומכריח אותי להגיד מה בכל זאת כן היה טוב.

ובכלל, מבקש הרבה פידבק- עכשיו זה היה לך מה שאת צריכה? מה עשה לך טוב? מה היה חסר? ממש הרגשתי את הרצון שלו ללמוד אותי ולדייק בשבילי.

ונראה לי שבעיקר למדתי ממנו עצמו את העין הטובה, כי הוא אדם שממש מתרכז בטוב שבי, ובאיזה שהוא שלב זה מדבק...

גם בקורס של יוני, היא מלמדת איך לדבר על דברים כואבים, ואחד מהשלבים שם זה לומר תודה על משהו. וזה גם לאט לאט מחלחל ועוזר לראות שיש כל כך הרבה טוב.

מעניין, אנסה לחשוב על זהאולי בקרובאחרונה
שמעתי שיש מכון בשם "נרקיסים"כובע שמש

שמטפלים בתחום. לא יודעת מעבר. אולי שווה לבדוק.

חיבוק!

עכשיו אני רואה שזה מכון חרדי ולא בטוח שהמטפליםכובע שמש

לא בטוח שהמטפלים שם בעלי תואר שני בטיפול

 

עוד עלינו - נרקיסים

מאיפה האבחון נרקסיסט?מקרמה

הכי בדוגרי?

אני לא רואה סיכוי לזוגיות עם נרקססיט

תכונות הנקססיזם סותרות לגמרי את מה שנדרש בזוגיות


אבל מהמעט שתארת אני בכלל לא בטוחה שזה זה

זו סקאלה רחבה מאודאנונימית בהו"ל
אין פה אבחון רשמי, ותכלס זה לא באמת משנה חי ההגדרה, אני מרגישה שזה מי שהוא, עם הרבה דברים אחרים טובים שיש בו, ובעומק הוא רוצה בטובתנו והוא טוב לב, אבל בפועל זה לא יוצא החוצה
מטפל אבחן אותו?נעמי28

אני גם מכירה התנהגות שנראית נרקיסיסטית

אבל היא לא דומה לנרקיסיסט אמיתי כי היא לא מגיעה מאותו המקום.


וזו התמודדות שונה לגמרי.

אז הייתי נזהרת מהגדרות האלומקרמה

בזוגיות עם נרקססיט אין שום דבר טוב

זה הכל אשליה

זוגיות עם נרקסיסט מראש נועדה לכישלון


וזה כן משנה ההגדרה

בטח כשרוצים לטפל

אבחנה זה שלב ראשון לריפוי


ואין מה ללכת לחפש רחפוי למחלה חשוכת מרפא

ד.א. מה שרשמת שמקרמה

" ובעומק הוא רוצה בטובתנו והוא טוב לב, אבל בפועל זה לא יוצא החוצה"

זה ההפף הגמור מנרקסיזם 

מסכימה שובאפונה
האמת, סליחה על הכנות.. אבל אם זו דעתך עליולפניו ברננה!

את פשוט לא נותנת לו אופציה להתנהג אחרת..


ובעל מרגיש מה דעתה של אשתו עליו גם אם היא לא אומרת כלום בפה.. אז לחיות לצד מישהי שמאוכזבת ממך ובטוחה שלעולם לא תוכל למלא לה את העולם הרגשי זה עצוב ממש וקשה, ונראה חסר תוחלת..

וגבר הכי רוצה בעולם לעשות את אשתו שמחה. איך הוא מרגיש אם אשתו חסומה רגשית מלקבל אותו כי היא מיואשת מראש, במקום ללמוד איך לכוון אותו נכון?

טיפול בנרקסיסטליאת שילה

אני מאוד מסכימה עם זה שאם החלטת שאת נשארת איתו , פחות להיכנס להגדרה של הנרקסיסט או לא נרקסיסט. פשוט לדעת שבחרת להישאר איתו כי יש לו הרבה מעלות, הילדים גדלים עם אבא ואמא יחד, יש זמניפ שכיף לך איתו,שבתות יחד, חגים יחד ועוד ועןד. תחבקי את הרגעים האלה כל פעם מחדש , ובזמנים היותר באסה שפחות מכיל , להסתכל על זה קצת כמו שאין לו את היכולת אז לא ייצור לך תסכולים, למשל לא אתעצבן על תינוק שלי שלא עןזר לי לשטוף את הבית בזמן שאני שוטפת עם חום.

לחיות בתקווה שהוא ישתנה רק יצור לך תסכולים, ולו, ולא יאפשר לחיות באהבה לדעתי.

תראי את חהלקים היפים, תחייכי מהם, תתאהבי ברגעים האלה ותשמרי לך את החיבוק וההכלה שלו אליך בזמנים שרגוע וזמין, לזמנים שפחות מתאפשר לו.


יש מטפלים מעולים בזה שיכולים לתת כלים אבל כדי שטיפול יצליח צריך שהמטופל ירצה את הטיפול לדעתי. יש אחת אפרת היימן שאפשר להתייעץ איתה, אבל לדעתי לדחוף אותו בחוסר רצון שלו לטיפול זה לזרוק כסף לפח.



יש לי כמה וכמה חברות גרושות ובאמת החיים של גרושים וגרושות לא קלים וצריך לעשות כל מה שיכולים בשביל לא להגיע לגירושין

מצד שני אסור להיות בנישואים מתעללים, אסור לאפשר אלימות - ואי אפשר לקרוא לכל מריבה אלימות. אלימות זה מכות, אלימות זה מילים קשות של איומים, התפרצויות, לא לאפשר זכויות בסיסיות (לא שבאלי שמלה ב 1500 שח והבעל אומר לא, הכוונה שלא מאפשרים אוכל בסיסי ותנאים בסיסיים ), לפעמים כשהבעל מתיישב על הספה ואת מצפה ממנו לתפקד בבית ומתעלם מזה- זאת לא אלימות, הוא רצה x והיא רצתה y.


ככל שיש אלימות (אמיתית) והיא לא מופסקת במיידית לאלתר, זה פוגע מאוד בילדים להישאר

מחילה,עוד מעט פסח

אבל זה לא נשמע כמו 'נרקסיסט'.

כנראה כן מאוד מרוכז בעצמו. כנראה גם מאוד פגוע, או לחוץ, או סוחב טראומות, או הכל יחד.

אבל נרקסיסט זה מישהו שבמהות שלו, גם כשהכל מסביב מושלם מבחינתו- לא אכפת לו מאחרים. רואה באחרים כלי משחק שנועדו לשרת אותו בלבד.

והמילים 'בעומק הוא רוצה בטובתנו'- זה לא נרקסיזם.


וזה משמעותי, כי מי שהוא באמת נרקסיסט, כמעט בלתי אפשרי לטפל בו.

אבל מי שבעומק הוא טוב לב, בתנאי חיים טובים יותר- כנראה שיצא ממנו דברים טובים יותר.

וב'תנאי חיים' אני לא מתכוונת לגובה משכורת או גודל הדירה, אלא לרוגע נפשי ותחושת משמעות.

אני מנסה להסביר את זה במיליםאנונימית בהו"ל

אבל זה מבולגן מדי ולא מעביר את הנקודה כראוי


אני חושבת שבמקום כלשהו הוא כן משתמש בנו כדי להשיג את התמונה המושלמת, כדי לסמן וי.

אני גם כן אדם נוח מאוד עם מינימום דרישות, לא רק איתו,  עם כולם,  קל מאוד מאוד לרצות אותי. 90% מהזמן אנחנו מסתדרים כי למדתי איך לדבר איתו ולבקש ממנו, אבל זה לא אומר שטוב שלי כי זה קשה לסחוב את זה ולפחד שכל מילה תגרור ריב גדול.

הוא כן אוהב, אבל זה לא הטבע שלו, רחוק מאוד מזה, וזה בעיקר משרת את האינטרסים שלו.


הוא לא עשה אבחון ולא יילך לאבחון זה לא בשבילו, אבל טיפול זה עוד משהו שאני יכולה לנסות לשכנע

אויעוד מעט פסח

נשמע שאת כותבת ממקום מאוד כואב. ואני, ואף אחת פה, לא יכולות לדעת באמת מה עובר לו בראש.


אבל כן ברור שאת לא רוצה לפרק את הבית, אלא לתקן ולחזק.

אז אני רוצה להגיד לך שגם אם הוא ילך לטיפול, אבל בגלל ששכנעת אותו-

הסיכוי של הטיפול לעבוד הוא ממש קלוש.

כמו שתוכלי לשכנע מישהו ללכת לחדר כושר, אבל לא תוכלי לשכנע אותו להרים את המשקולות. אם הוא לא ירצה להתאמץ, הטיפול זה מאמץ נפשי אדיר- הטיפול לא יועיל. ועוגמת הנפש שלך רק תגדל.

לי נשמע שהואאפונה

אדם רגיש מאד לביקורת, כנראה גם נוקשה, שקשה לו להתנהל בגמישות או כמו שזה מרגיש מהצד השני - "לראות אותך".

יש לו חומה של הגנות שחוסמות את הגישה אל הרגשות הפגיעים שלו, ולכן אי אפשר לדבר איתו רגשות.

ואתם בלופ שבו חוסר שביעות הרצון שלך נחווה מצידו כביקורת וגורם לו תחושת כישלון, וכישלון כידוע גורר כישלון..


אדם נרקסיסט זה אדם שמשחק בך, מקטין ומשפיל אותך, עושה לך גזלייטינג, מונע ממך דברים כדי לשלוט בך... לי זה לא נשמע ככה מהתיאור שלך.

הוא לא משפיל אותי על בסיס יומיומיאנונימית בהו"ל

אבל כן בשעת כעס יכול להשפיע, הוא אף פעם לא אשם, גם שהוא עשה מעשה חמור ואני הגבתי בחומרה או בכעס כלפיו הוא נעלם ומסובב את זה כלפיי כי איך העזתי להגיד לו כך..

ואני לא רבה הרבה, ולמדתי להתאפק..


בכל אופן כשאמרתי שהוא טוב במהותו, זה בגלל שאני מבינה שזה דרך שלו להגן על עצמו וחומה שבנה סביבו, והוא לא עושה את זה בכוונה להכאיב, אבל אחרי עשור פלוס של נישואים הייתי רוצה שהחומה תשבר

ההגדרה מאוד משנה,באתי מפעם

זה מסוכן מאוד לאבחן בלי הסמכה.

לפי התיאורים המוניטים שלך בכלל לא בטוח שזה נרקיסיזם. בעיני, נושא כ''כ מורכב שחייב אבחון מסודר, כי על פי האבחנה יודעים לטפל.

למה את חושבת שהוא נרקסיסט?אפונה
עניתי תגןבה מעלייךאנונימית בהו"ל
את מחפשת בעצם טיפול זוגי שמתמחה בזהלב אוהב

או טיפול אישי בשבילו?

נקודת המוצא שלך מעלה שאלה על האבחנה שלךמתיכון ועד מעון

מהיכרות עם נרקיסיסטים הם לא מעוניינים בטובת האחר ומרוכזים רק בעצמם

יכול להיות שיש לו קושי אחר? קשה לאבחן בפורום לכן אני לא יודעת אבל אנשים שמתקשים במצבי לחץ לעיתים סובלים מחרדות או מהפרעות קשב, כמובן שזו לא אבחנה אלא השערה.

הי יקרהתהילה 3>

1. האם המטפל הזוגי שטיפל בכם אבחן שהוא נרקסיסט? היום הרבה פעמים ממהרים לשים כותרות ואבחנות כאלה בלי לדעת לעומק, וחבל.

יחד עם זה הטייטל הוא עניין אחד, והנושא העיקרי הוא מה עושים עם המצב.


2. אם יש לך יכולת באמת להשפיע עליו ללכת לטיפול, אז נשמע לי מעולה. ויש מטפלים שמתמחים ומתעסקים בתחום ואולי גם יוכלו לעזור עם  האבחנה.


3. את. נשמע שאת עוברת קשיים לא מעטים, וגם צריכה לברר דברים בינך לבין עצמך ובזוגיות.

בסוף זוגיות היא דינמיקה, וכשאנחנו בוחרים מישהו יש צד שגם אם יש בו צדדים שהם לא בריאים כרגע, הם תואמים לצדדים שאנחנו צריכים להבריא בהם.


לדוגמא, אישה עם נטיה לריצוי, מול איש קצת שתלטן או אגואיסט.

הנטיה לריצוי היא בעצם כר פורה לשתלטנות או אגואיסטיות ברמה הראשונית.

ובעצם בשלב הראשון זה מתחבר כמו שקע ותקע.

ויחד עם זה, עם הזמן וזה שההתנהלות של שני הצדדים מזינה את הנקודה הזאת (וזה לפעמים לוקח שנים ולפעמים לא קורה כשאין קשב ומודעות) האישה מתחילה להרגיש שמשהו הוא פה יותר מדי, ושבעצם

לא נותנים לה מקום להביא את עצמה, והיא תמיד מוצאת את עצמה מוותרת ומוחקת את עצמה.


בעצם, זה דפוס שהיה שלה כבר קודם, אבל משהו בחיבור הזה שמקצין אותו גורם לה להבחין שמשהו פה לא תקין.

הנטיה הראשונית היא כמובן להגיד שהוא לא בסדר שהוא לא מספיק רואה אותי, או מתייחס אלי וכו

וזה אפילו נכון.

כתוב שמזווגין לו לאדם לפי מעשיו, ובעצם בעומק,

המעשים האלה הספציפיים שלו, שמפגישים אותנו עם המעשים שלנו, מאפשרים לנו להתחיל תנועה של תיקון מתוכנו.


אפשר להלחם עד מחר באיש שלה ובטבע שלו ולהתווכח ולדון, ואפילו ששניהם ינסו לשנות את זה שהוא לא מספיק מתייחס אליה נניח.


אבל האמת שהשינוי הכי עמוק ואמיתי, הוא שינוי שלה.

*שהיא* תפסיק למחוק את עצמה, לבטל את עצמה ולרצות.

שהיא תהיה קשובה למה שבליבה ותתן לעצמה מקום ונוכחות. ברגע שהיא תעבור שינוי פנימי אמיתי, משהו בדינמיקה בהכרח ישתנה.

בסופו של דבר האופן שבו אנחנו מתייחסות לעצמנו, הוא האופן שבו יתייחסו אלינו, והאופן שבו נחווה את היחס של העולם כלפינו.


ממקום מחוזק מבורר ובריא יותר, ניתן יהיה לבחון באמת את הקשר, לראות אם ומה השינויים שמצליחים להתפתח בו, ובאיזה אופן נכון להשאר בו ולהתנהל בו.




כתבת מעולה.באתי מפעם
ואני מוסיפה שבגלל ששינוי אצל האישה יכול להוות שינוי בכל המערכת הזוגיות (למרות שהיא לא "אשמה" במצב, אבל היא לחלוטין יכולה לגרום לשינוי לבדה!!) אני ממליצה לך ללכת לטיפול לבד אם הוא לא ישתף פעולה, אז תגידי, אבל אין לי מה לטפל בעצמי, אני הכי טובה שיש, אז זה בדיוק הנקודה, שדווקא את תוכלי לעשות שינוי עצם ההתנהגות שלך תשנה את דינמיקה ביניכם. 
תודה🙏🏽🙏🏽תהילה 3>
זה מפוצץ אותי, אז תסלחו לי שלא קשור לפורוםytrewq

מעצבן אותי שכל פעם שיש ביקורת על דברים שהמדינה מסבסדת לאנשים עם הכנסה נמוכה, ישר קופצים ואומרים שהמדינה מעודדת אבטלה.

לדוגמה ראיתי עכשיו בפייסבוק מישהו שהתעצבן על מחיר מלא שהוא משלם במעון כי הוא לא זכאי לדרגה, והתעצבן שהמדינה מעודדת אבטלה וכמובן שרוב התגובות לכלכו על הממשלה וההתנהלות שלה.

עכשיו כמו שכולן יודעות, הלוואי והיה אפשר להישאר בבית ולקבל דרגה במעון. אפילו הארכת חופשת לידה שמגיעה לנו על פי חוק!! אנחנו לא יכולות להינות ממנה כי נשלם דרגה מלאה...

אני בחרתי להרוויח כמה שאני מרוויחה?? כולם חייבים לעבוד בהייטק ולהרוויח 40-50 אשח כדי שלא תבכו למה רק לכם מורידים הרבה מס מהמשכורת? תגידו תודה על מה שנשאר לכם אחרי המיסוי כי אנחנו גם את זה לא מרוויחים.

אתם חושבים שאנחנו מביאים ילדים רק כדי להנות מעוד 400 שקל בחודש של נקודות זיכוי?

לא בחרתי את המקצוע שלי, ולא את כמות הילדים שלי רק בגלל שיקולים של הטבות מהמדינה! כאילו זה בכלל משתלם פחחח...

זהו, שחררתי 😁

יש עוד נתונים לבדוקנעמי28

מי חרדי, ולא רק לפי אזור מגורים.

למשל לפי בדיקה של מוסד לימודים אחרון בו למד. ישיבה/ סמינר וכו

זה מצמצם את ההטיות משמעותית

ובנוסף סקרים שנעשים כל הזמן שבו כל אחד מגדיר את עצמו.

הטענה על על הטיות שולית מאוד.

דווקא את הנתונים האלה הכי קל לבדוק ויש הכי פחות הטיות, מי שיכול לעשות את ההטיה הם אלה שעובדים בשחור שנפוצים יותר במגזר הזה.

והבנתי לגמרי את הטענה על הגיוס, את מדברת על גורמים וסיבות ללמה הם לא עובדים.

לחלוטין יכול להיות שהאשמה לא רק על החרדים, אני לגמרי חושבת שזה מורכב יותר, ואין לי אצבע מאשימה רק על צד אחד, באמת, זה לא שחור או לבן,

אבל את הנתונים הפשוטים של כמה מיסים נכנסים מהמגזר, זה לא משנה.

אם יש בעיה שמונעת מהם לעבוד למרות שהם רוצים, ברור צריך לפטור.

אולי באמת הפיתרון הוא לא רק בתקציבים. אולי הם נדחקים לפינה, צריך לקחת הכל בחשבון.

כל השרשור נפתח על כעס שמישהו ממורמר, והוא צודק, משהו במדינה הזאת חייבת להשתנות, בין יתר הדברים גם הנושא הזה.

אמא תקני לישמחה כפרוייקט

הייתי שמחה לשמוע אם משהו לא תקין אצלי או שיש מזדהות.

אז ברור שאנחנו חיים בעידן של שפע וחד פעמי, אבל מרגיש לי שהצרכים של הילדים פשוט לא נגמרים.

כאילו כל היום אני סביב לקנות להם מה שהם צריכים וזה רק ממשיך ומתעדכן כל הזמן.

סתם דוגמאות: הגדולה מבקשת גוזיות כי הן בלויות, לאחת נשבר הבקבוק בביצפר, לשני חורים בגרביים, לקטנה צריך צעד ראשון דחוף, המורה ביקשה מחשבון מדעי, משקפיים מחכים בתור, מתנה ליומולדת שעדיין לא קניתי, לגברת שוב נעלם עגיל….. שלא נדבר על חגים שעכשיו וקולקציית חורף לרענן. בקיצור, הם כל הזמן צריכים.

עכשיו עזבו כסף, זה מתיש אותי. ויותר מזה, לא נשאר לי כח ופניות לקנות לעצמי (וגם אני מרגישה שכבר צריכה לחדש מלא דברים כמו חזיות, קרם פנים, סניקרס…)

אני מנסה להבין אם הלופ הזה נורמלי ועל מה לוותר.

פליז תעשו לי סדר בראש

כשקראתי את הכותרתהשם שלי

חשבתי שתכתבי על ילדים שכל הזמן מבקשים מותרות. צעצועים, ממתקים, דברים שקנו לחברים וכד'.

אבל את כותבת על דברים שבאמת נצרכים.

צריך למצוא את הדרך לנהל את הקניות האלה בצורה שהכי נוחה לך.

אם זה לקנות דרך האינטרנט ולא להסתובב פיזית בחנויות.

אולי לנסות להיערך מראש ולא להיתקע עם משהו דחוף שחייבים לקנות. (למשל לקנות כמה בקבוקים, ואם נשבר מייד יש חדש).

אפשר לעשות רשימה של דברים שצריך לקנות, ולקנות באופן מרוכז.

זה תלוי גם אם אתם גרים במקום עם חנויות נגישות, או שכל קנייה זה לצאת במיוחד.

ודברים שאת צריכה לעצמך, תשלבי עם הקניות לילדים.

אפשר גם לבדוק כל דבר עד כמה הוא נצרך ודחוף, ועל חלק מהדברים לוותר או לדחות את הקנייה.

וואי זה קטע, גמני כל הזמן סולקת😅המקורית

הנה הילדון קרע מכנסיים, הנה מדי בית ספר לילדה,הנה נקרע לה הרוכסן בחצאית שהיא הכי אוהבת

כיפות ציציות גרביונים קולקציית חורף טרנינגים פיגמות

ואצלי יש רק 2 ב"ה, אבל בן ובת ואין ירושות אז הכל חדש כל פעם וכן זו התעסקות

וזה עוד בלי העונה של הקלפים, גולות כי לכולם יש, ספרי קריאה.. ב"ה אין לזה סוף

אני עושה ככה: ביגוד זה עליי, כולל ציוד לימודי

כל השאר - בעלי כי זה בנוסף.לתחזוק של הבית באוםן בלעדי שלי כמעט

אבל אני לא מוותרת על עצמי האמת.

יש תקופות של הכנותאמאשוני

כמו לפני חגים, כמו לפני חופשים ולפני חזרה לבית הספר.

אין סיבה חודש אחרי תחילת הלימודים להיזכר שחסר בגדים או בקבוקים או נעלי צעד ראשון או מחשבון מדעי.

לדעתי את צריכה ליזום בתקופות של קניות הצטיידות מקיפה ולא רק חולצות סמל נגיד.

נכון שאין קשר בין נעלי צעד ראשון לתחילת הלימודים,

אבל זאת הזדמנות לעשות יישור קו על כל מה שצריך בתקופה הקרובה.

אם נשבר בקבוק חדש פתאומי שתיקח בקבוק מי עדן עד שתהיה הזדמנות לקנות, לא דחוף. אם נשברה קופסת האוכל שיקחו בשקית אוכל לבינתיים.

אם זה דברים קטנים כמו מתנה ליום הולדת של חבר או חטיף למחר או קרם לשיער שפתאום נגמר, אני שולחת אותם לבד לקנות בסופר הקרוב.

יש כרטיס אשראי אצלם ופירוט אשראי אני רואה מה סליקה עם כרטיס ומה בגוגל פיי ואז יש לי מעקב רציף אחרי החיובים שהם משתמשים.

לעצמי אני לוקחת יום חופש מרוכז מדי פעם וקונה.

זה מזכיר לי שב1.9 הלכתי לקנות משקפי שמש ובכל בחנויות נגמרו מבצעי הקיץ עד 31.8

והייתי בשוק מי מסיים מבצעים עד שסוף סוף אפשר ללכת לקנות בלי ילדים סביבי כל היום..

מרובים צורכי עמךשמחה כפרוייקט

לא יודעת, זה מרגיש לי שזה לא נגמר.

מדובר בשישה ילדים, גילאים שונים.

פשוט לא מצליחה לרכז את זה!

וברור שקנית הכל ללימודים והצטיידנו מעל ומעבר אבל כל הזמן צצים עוד ועוד

וכמה שנראה לי שעשיתי להם קניות הם שוב צריכים דברים

מרגישה שזה לא סביר כל היום להזמין ולהזמין לקפוץ לפה לקפוץ לשם

(וכן, בכוונה לא התייחסתי למותרות. אבל הם אוכלים את הראש עם הבקשות האלו)

וואי גם אני מרגישה ככה!אוהבת את השבת

מאוד עזור לי לקפוץ מדי פעם לחנות יד2

וגם לבקש דברים בקבוצות מסירה ולא אוגרות בסביבה...

אני גם לא טובה בקניות בצורה די קיצונית

והייתי רוצה יותר להצליח לקנות מה שהם צריכים בזמן

אבל גם זה כן נראלי עוזר להרגיל אותם קצת לצרכנות יותר מווסתת...

השנקל שלי-קנמון

קונה מראש ובזול.

בדר'כ בסופי עונה, המבצעים, עושה קניות של ביגוד לשנה הבאה. יכול לצאת לי זול ברמת עשרה שקלים לחולצה/מכנס/חצאית (תמנון, קיווי, גולף, פוקס). עושה ככה גם עם בגדי שבת.

יש לי בארון למעלה ארגזי בד של איקאה ובהם אני מכניסה את הביגוד החדש, לרוב כבר מכובס, מקופל ומוכן,(וגם את הבגדים שעוברים מאחד לשני ויהיו רלוונטים בשנה הבאה).

כך כשמגיעה עונה חדשה, אני פותחת את הארגזים ומגלה שפע. לרוב כמעט ולא צריכה השלמות.

היה לי לא מזמן מקרה שהיינו צריכים לצאת לאירוע, ובדיוק מכנסי השבת של אחד הבנים הוכתמו קשות והזוג השני נקרע. שניה לפני שנכנסתי לפאניקה נזכרתי בארגז, פתחתי והיו שם 3 זוגות חדשים.. אחד לקחנו ואת השאר השארנו לחדש בחגים.

עכשיו למשל, לראש השנה, היו לי לכל אחד מהילדים בגד חגיגי חדש, שאף לא אחד מהם נקנה עכשיו ולא הצריך אותי להתרוצץ ערב חג..

המינוסים שעלולים להיות:

  • צריך טיפה מקום אחסון (כי אם ראיתי מכופתרות חגיגיות לשבת שבדר'כ עולות 60₪ יורד במבצע ל10 או 20, אקנה כבר כמה מידות הלאה ואשמור לשנה-שנתיים הבאות)

  • עלולה להיות טעות בהערכה של המידה. כמעט כבר לא קורה לי.

  • יצא לי שלא זכרתי שכבר קניתי וראיתי פריט במבצע וקניתי עוד מאותו סוג. (עדיין, שווה מבחינה כלכלית ומבחינתם הלחץ)

מתנהלת ככה גם לגבי פריטים אחרים. השנה למשל לא הייתי צריכה בכלל לקנות עטיפות שקופות לספרים ולמחברות, גם לא צבעים, טושים, מחקים, מחדדים וכדומה.. כי בשנה שעברה קניתי כמה סוגים ונשארה כמות. הציוד לבית הספר מאוחסן לי בארון פתוח במחסן, בקופסאות שקופות לפי נושאים, ופשוט שולפים כשצריך.

היום בבוקר, שניה לפני שיצא לתלמוד תורה, הבן שלי פתאום אומר לי שצריך מחברת 14 שורות.. אין בעיה חמוד שלי, לך למחסן, תוודא שהוצאת את קופסת המחברות הנכונה וקח מחברת. (וקח גם עטיפה שקופה מהקופסה ליד(;)

אגב, בן אחר היה צריך מחברת 14 שורות לפני שבוע ולא היה, כי קניתי בטעות חבילות של סוג אחר. אז נכון שהייתי צריכה לקנות. אבל כשכבר קניתי, קניתי חבילה של כמה וכמה. וכשייגמר, בע'ה מקווה לשים לב ולמלא מלאי ולא לחכות שהם יצטרכו.

כשקניתי בקבוקים לבית הספר, קניתי עוד אחד ספייר. כדי שאם יישבר/ יאבד/ או כל בעיה אחרת- יהיה לי לתת בשלוף.

(בקבוק פשוט של 5 שקלים מהסטוק).

אפילו מתנות לימי הולדת של חברים יש לי כמה במלאי לעת הצורך. השבוע היה יום הולדת לחברה מהגן של הבת שלי- פתחנו את הקופסה של המתנות, בחרנו מתנה, עטפנו, ברכה וביי.

אני מוצאת שהשיטה הזו אומנם תופסת קצת מקום בבית או במחסן,

אבל:

א. מוזילה לי עלויות בצורה דרסטית

ב. מאפשרת לי להיות מאובזרת מראש להרבה צרכים ולחסוך לי התרוצצות ברגע האמת.

אם קראת עד פה- סחטיין עליך.

הצלחה ושמחה!

רק לגבי החיסרון השלישיברונזה

אני השנה מצאתי פיתרון, פתחתי קבוצת ווצאפ עם עצמי וכתבתי לכל ילד מה יש, איזה צבע, איזה חברה

ככה שגם אם אני מסתובבת בקניות ואני רואה שיש מספיק חולצות לדוגמא, אז אני לא קונה

תודה(:קנמון

כןoo

שישה ילדים זה פרויקט גדול

גם מבחינת צריכה

זה הרבה עבודה

לי יש ארבעה

וברור לי שכל הזמן צריך לקנות ולעשות דברים שצריך

נראה לי האישו הוא הציפייה שלך שזה יהיה אחרת

כשברור מראש שזה סיזיפי

וואו איך אני מזדהה, אני גם ממש לא אוהבת לקנותשמשית123

לא בגדים, לא ספרים, כלום, גם פחות מוצלחת בזה ותמיד מבזבזת יותר משרציתי רק כדי לסיים.

עכשיו יש לי שני גדולים שיכולים לקפוץ פה לחנויות קרובות לעשות לי השלמות והם סבבה עם זה וכיף להם הסיבוב הזה.

אבל בגדים לחגים או מלתחות חדשות זה עוד לא מצאתי פיתרון

אולי שיין זה פתרון לפחות לחלק מהדבריםשמעונה

לא מוצאת את עצמי שםשמשית123אחרונה

עם קשקושים ללימודים או בגדי בסיס אני מסתדרת שם, אבל בגדים לגדולים או לעצמי לא מצליחה למצוא (גילוי נאות, גם בחנויות פיזיות לא מוצאת🤦‍♀️)

מזדהה ממש... כרגע בחופשת לידה אז פחות נוראytrewq

אבל אם זה בשגרה, אני צריכה לסנכרן עם זה שבעלי בבית והרבה פעמים יש לי זמן קצוב ואז אני צריכה בלחץ לרוץ ולקנות מה שיש....

משתדלת לרשום לעצמי את הדברים שצריך לקנות. לתעדף את הדחופים, ומה שלא דחוף יחכה כמה ימים.

וכן, לפעמים לוקחת יום חופש בשביל לעשות את זה בנחת. אין ברירה.

נראה לי יש תקופות כאלו שפתאום כולם צריכים ביחדשיפור

מזדהה מאוד!יראת גאולה

בפרט כשאני חושבת איזה כיף שסיימתי עם כל הציוד הלימודי, ופתאום בתחילת השנה מבקשים גם חוצצים, צבעי מים, טושים מחיקים ודפדפת חשבון...

באמת למי שיש חנות קרובה וילדים שמסוגלים ללכת לבד - זה ממש מקל. נכון שזה עולה שקל שניים שלושה יותר, אבל גם להתאמץ לנסוע בשביל פריט בודד עולה מאמץ ודלק. הכי מתסכל אלו פריטים ספציפיים שאין בחנויות מכולת. רק בתחילת השנה קלטתי שיש לנו שני ילדים שצריכים את אותו חומש (וכשבדקתי וקניתי ספרי לימוד - ראיתי שיש בבית חומש וחשבתי שאין צורך לקנות).

זה לא רק לילדים, גם פתאום נשבר הקולפן, והתינוק הגיע לגיל שצריך כוס אימון, ונגמר לי הויטמינים...

מה שאני עושה בפועל,

עושה לעצמי רשימות, ופעם בכמה שבועות עושה סיבוב בקניון. ביגוד אני קונה הרבה אונליין. ואם אני בתקופה עמוסה מחפשת אונליין גם פריטים אחרים כמו ציוד לימודי או ציוד תינוקות.

לי עוזר לרכז רשימה על המקרר,ד' הוא האלוקים

ופעם בשבוע בערך, לדאוג לקנות את מה שכתוב.

רב הדברים זה לא פיקוח נפש, וברגע שהילדים רואים שזה כתוב, הם יודעים שנדאג לזה.

זה מוריד מראש את הנידנודים: נו מתי כבר תקנו לי...

ובשבילך, זה ירכז את הכל לפעם בשבוע, ולא כל יום, כל היום..

תודה על הנרמולשמחה כפרוייקט

רשימות מרוכזות זה רעיון מעולה. אאמץ.

לגבי קניות מראש - יותר קשוח כי הבית פיצי וזה באמת לא רק סביב בגדים אלא המון חפצים שהם צריכים כמו שאחרות גם ציינו פה.

מוכר. סורי שאין לי עצותממתקית

קחי לך יום ותצאי לקנות רק לךלקטנים קונה רק ביד 2...

גם ככה מתלכלך מהר

מזדההרק טוב!

עם 7 ילדים ב"ה.

אין לי פתרונות קסם כי כאמור אני באותה סירה.

אבל כמה דברים להתייעלות:

  1. יש לי רשימה בפלאפון (בפתקים) שהיא רשימת קניות סופר ומתחתיה רשימת קניות לבית/לילדים. לפעמים כשאני מרגישה שעמוס אני אומרת להם תכתבו לי ברשימה כי מה שלא כתוב אני לא זוכרת.

  2. אני לא קונה מיד כשמבקשים. אם הלכתי עם הבנות לפני שבוע וחצי לקניות, אז הקניה הבאה תיהיה עוד שבועיים כנראה. אלא אם יש צורך דחוף. ואז לפני שיוצאים מבקשת מהן להכין לי פתק עם כל מה שהן צריכות. ואז אני עושה סדר עדיפויות. איזה חנויות הולכים קודם. איפה יש גם דברים לי או לקטנים, או מה מיותר בעייני וצריך להזכיר להן שקנינו בסוף העונה הקודמת או אפשר בלי.

  3. אתרים מחו"ל בעיקר. אני לבית מזמינה הרבה מאלי אקספרס. גם הילדים כל מיני חפצים קטנים כמו קליפסים, תיק רחצה, בקבוקים, ציוד כושר של הבן, משחקים קטנים, דברים לתינוקת ועוד. הבנות אוהבות את שיין אז הן לפעמים מחפשות שם. אחרי זה אני עושה להן סינון מה לא נצרך או מה הן לא שמו לב לפרטים של בגד מסוים וכו.

  4. אם הם מספיק גדולים (אצלי הגדולים בני 12-14.5) הם יכולים לפעמים ללכת לבד עם פלאפון ולקנות בעצמם. את יכולה לבקש שיעדכנו אותך מהחנות לפני כל קניה. וגם עוד אופציה לשלוח אותם עם חבר/ה שאת סומכת עליהם או עם דוד. במיוחד אם יש דוד/ה רווק/ה שקצת יותר פנוי/ה ורוצה קשר עם האחיינים הגדולים ומתאים להם להסתובב ביחד, יכול לחסוך לך.

  5. התייעלות בקניה עצמה- אני הולכת איתן לאזור מסחרי. אני הולכת לחנות אחת לקנות משהו שאני צריכה והילד/ה נכנסים בנתיים לחנות אחרת לחפש את מה שהם צריכים אם יש שם. ואז או שהם משלמים בעצמם ממני או שאני באה מאשרת ומשלמת.

חזרה לעבודה אחרי 3 חודשים בחל"דניק חדש אנונימי

איך עושים את זה?? חייבת לחזור מסיבה כלכלית

בילדה הראשונה חזרתי אחרי 8 חודשים

אשמח לכל טיפ שעזר לכן להסתגל לעבודה ולשגרה מהר

ומי שהניקה איך עשיתן את זה עם שילוב תמל?

מתכננת לתת תמל למעון ושאחזור ב4+ להניק וגם בלילה הנקה

מפחדת שיהיה גודש איך עושים את זה

קחי בחשבון שלא תמיד עובד החצי חציאונמר

אני חזרתי גם אחרי 4 חודשים,

וכן ניסיתי בתקופה הראשונה שאיבות תוך כדי ואם היה צריך היה גם תמל.

אחרי 9 חודשים נשברתי והפסקתי שאיבות והמשכתי עוד קצת הנקה אחרי ובלילה אבל זה מחזיק מעמד הרבה פחות טוב ודיי מהר הפסקתי פשוט לגמרי.

אז קחי בחשבון שלפעמים כשלא שואבים בעבודה זה משפיע גם על האחרי...

בהצלחה!!!

זהו אני לא רוצה לשאוב אצל הגדולה היתי שואבתניק חדש אנונימי

בעבודה וזה גמר אותי פיזית

חוסרת אחרי החגים משלבת מעכשיו תמל בבית

בלילה זה הספיק לך רק הנקה? או הבאת גם בקבוקניק חדש אנונימי

ח

בלילה תקופה היה רק הנקהאונמראחרונה

ואחרי זה רק בקבוק.

לשלב גם וגם לא הצלחתי. ברגע שעברתי לבקבוק עברתי לגמרי

אני חזרתי ושאבתי ולא הבאתי תמלעדיין טרייה

אם את רוצה להביא תמל הייתי כן שואבת בהתחלה ומורידה שאיבות לאט לאט שלא יהיה גודש.

כן כדאי שאקח איתי משאבה לעבודהניק חדש אנונימי

בת שנה ועשר התחילה להתעורר בלילה🫪חמדמדה

קמה בערך בשבע

שנץ בגן 12-2

מתארגנים לשנת לילה סביב שש וחצי

שבע במיטות

בדרך כלל נרדמת מהר

אממה

העברנו לפני חודשיים בערך למיטת מעבר (וגם עברנו דירה אז היא בחדר ממש שלה, עד עכשיו היתה בחדרון שיוצא מהחדר שלנו)

בקיצור מתעוררת בערך ב12 אבל לפעמים גל לפני (היום נגיד, בעשר) ולאאאא חוזרתתתת לישוןןןן

שעות יכולה להחזיר אותה למיטה להיות לידה כמה דקית יותאים אחרי שנייה היא באה

לא עוזר כלום!!!

מה עושיםםם

להשכיב מאוחר יותר לא ניראלי יעשה טוב היא עייפה כבר ממש ברבע לשבע- שבע…

אופ…

שוקלת לסגור את הדלת של החדר שלה (היא לא מגיעה לידית) כדי שתתרגל שלא יוצאים, אבל מרגיש לי התעללות מה זה כלא

מקפיצה למשמרת בוקר 😂חמדמדה

מוכרקל"ת

קשיי המעבר למיטת מעבר😉

גם אצלי בגיל שנתיים העברתי למיטת מעבר וכמובן קם ממנה עצמאי, אך היה מגיע אלינו לחדר ונרדם בחזרה על המיטה שלנו..לאט לאט הם מתרגלים..

לא הייתי סוגרת דלת דל חדרלב לבן

יכול להיות חוויה מאד לא נעימה

אולי הייתי מתיישבת לידההבמיטה כשהיר קמה. מתעקשת שאי אפשר לקום מהמיטה

לא מניסיון ממשכנה שנטעה

אבל ללוחשת לתינוקות יש פרק על מעבר למיטת מעבר ושיטות איך לעזור לילד לישון לילה שלם. אני משתמשת בעקרונות שלה אבל שלי עוד בלול. הוא היה קם בלילות ומתלונן שרוצה לצאת, השתמשנו בהורד - נמצאים ליד ופשוט מורידים שוב ושוב לשכיבה (אני אומרת לו 'ראש על הכרית' עד שהוא חוזר לישון). העיקרון שלה בגדול זה בהדרגתיות ובעקשנות - לשבת ליד ולהחזיר למיטה, עד שלומדים ואז בהדרגה לצאת מהחדר (כל שלושה לילות נגיד יושבת קצת יותר רחוק ממנה עד שיוצאת לגמרי וילדה לומדת להישאר במיטה לבד). ממליצה לך לבדוק בספר שלה, יש שם ממש סיפור כזה על ילד שהיה קם מהמיטה כל הזמן להורים

מקווה שיעזור לך❤️

כן אבל אפשר לשבת לידה שעה וחצי וכל חמש דק להגיד להחמדמדה

היא שתהיה בריאה

בלול- אם היינו לידה לא היתה נרדמת. רק כשהיינו אומרים לילה טוב נשיקה והולכים תוך שנייה בום

כאילו אם אנחנו שם רןצה לשחק

גם עכשיו אם יש לה יותר כוח אז בהרדמה הראשונה היא לא נרדמת ראשונה, אחותה קודם, אנחנו אומרים לה לילה טוב יוצאים ושתי דק אחר כך רדומה

את לא רוצה שהיא תעבור אליכם לחדר?Sheela

אני לא בנויה לפרויקטים באמצע הלילה והרבה יותר קל לי שהם פשוט באים לישון במזרון לידי

מבינה את הצורך שלהם בביטחון ובקרבה

וזה לא דורש ממני לקום ולהרדים באמצע הלילה..

עד היום למעשה הבן שלי ישן איתנו משלב מסויים בלילה וזה לא מפריע לי בכלל

היא לא אוהבת לישון איתנוחמדמדה

אני גם לא

אבל עם הגדולה תקופה ארוכה פשוט באה כי באמת אין כול למלחמות

זאת אם מתעוררת כשאנחנו ישנים- לרוב לא תהיה לה בעיה לחזןר למיטה נשב לידה קצת ושלום

אבל אם אנחנן עוד ערים (וזה נפוץ ב12…) זה הסיוט

היא גם לא רוצה את המיטה שלנו

היא מסכימה להיות במיטה רק אם יושבים לידה וגם אז לא תמיד עם ראש על הכרית

ויכול לקחת לה המון זמן להרדם

ואם יותאים מהחדר היא באה

אז אולי לדאוג להחשיך את הבית, לדבר בלחשיראת גאולהאחרונה

ככה שתהיה אווירה של אמצע הלילה

נדיר שאני כותבת זאת נראה ליקופצת רגע

כי באמת לרוב בעיני הרבה מבעיות השינה נובעות מעייפות יתר, אבל

אולי להשכיב אותה לישון יותר מאוחר?

את בטוחה שבמעון ישנים רק מ 12-14? המעונות אצלנו לרוב מתחו יותר את השינה, השכבו לפני 12 והעירו אחרי 14:00...אז אולי באמת כבר ישנה מספיק?

לא יודעת האמת מאחלת לך שכן תחזור לשעות השינה הרגילות שלה בלי להתעורר, כי נשמע ממש טוב

ממה שאנחנו רואים כן…חמדמדה

וגם היא באמת עייפה בשבע

עייפה עעיניים אדומות בכיינית עצבנית

מקווה שזו תקופה שתעבור מהר והיא תחזור לישון טוב 🙏קופצת רגע

מה עושים עם זה שהמטפחת כל הזמן מחליקה?????אנונימית בהו"ל

ניסיתי הכל

כותבת מאנונימי מחשש לאאוטינג כי שאלתי מלא

יש לי שיער יחסית חלק והכל גולש

סרטים, בובו.... הבובו בדרך כלל יש לו גם גבעה מוזרה כזו למעלה וזה מכוער

יש למישהי רעיון???

קיבלתי הצעהמישהי חדשה:)

לשים ספריי לשיער, כזה של תסרוקות, על סרט נגד החלקה. לא ניסיתי בעצמי אבל.

אם השיער שלך בשבילרק רגע קט

תסרקי אותו לאחור (לי נגיד יש פוני עם שביל בצד, ואחריו אני מסרקת לאחור), ככה הסרט יותר נעצר.

ועוברים לכובעים עם סרט מובנה.

יש לאביה ששוןשואלת12

פטנט לבובו עם סרט סילקון.

לדעת כדאי לנסות

שמה סיכות שחורות בצדדים ולא זזשירה_11

זז הכי עם סיכות אצליאנונימית בהו"ל

יותר מבלי כלום

זה נמשך אחורה

איזה מוזר, אצלי אין תזוזהשירה_11

ספריי תסרוקותואני שר

על השיער ואז שמה את הבובו

זה מה שאני עושה רק באירועים מיוחדים ועבד לי מושלם בפעמים שניסיתי.

לא עושה את זה בשוטף כי זה מגעיל 😅

וגם יש שיטה של להשאיר כמו פוני כזה מקדימה ולשים אותו אחורה אחרי שקושרים צד אחד של הבובו. לא יודעת אם זה מובן ככה, ואם זה רלוונטי כי נשמע שאת לא בקטע של בובו.

אני שמה ספוג עם חור על קוקס ומחזקת בסיכןת סבתאבוקר אור

על זה מגלגלת מטפחת ומוסיפה סרט החלקה

נשמע מסובך אבל זה שתי דקות

בובו פשוט לא החזיק לי.. עכשיו לא קורה שעפה לי המטפחת

גם לי תמיד מחליק, מצאתי סיכות מיוחדות שלא זז איתןכורסא ירוקה.

מהסופר פארם. חזקות מאד

תחפשי כובע או סרט של חברת "גם וגם" נשמרים יפה !נפש חיה.

קניתי רק פעם אחת - בינתיים עברו יותר מ 4 שנים ומאד מרוצה

חפשי בחנויות פינק ליידי ובקמיליון.

ראיתי שהם התעדכנו ויש להם גם כמו בובואים כאלו

יש סיכות כמו של פאהנופנופ

אפשר לקנות גם בביוטיקר, עולות כמה שקלים להרבה סיכות

אלו סיכות שאם את מחברת לשיער אין שום סיכוי בעולם שזה מחליק

זה חזק ממש, אם כבר החשש איתן שלא יתלשו שערות

לי פעם אמרו לחפש סרט לפאות, ולדעתי זה מה שיש לי עדנפש חיה.

היום

אם את עושה קשירות נמוכותהשקט הזה

שמעתי דברים טובים על בובו של תאיר סול

בובו Archives - תאיר סול - TAIR SOL

כרגע המלאי אזל אבל אמור להתחדש

יש לי גם סרט לפאות זה לא עוזר לצעריאנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך ו' בתשרי תשפ"ז 12:09

אני מקווה שיחזור למלאי

אולי תנסי להבריש את הסרט שיש לךנפש חיה.

אולי נתפס עליו אבק וכד וככה הוא פחות יחליק לך.

אמי מכבסת אותו מפעם לפעם

יצא לי לכתוב פה כבר, לפעמים צריך לשנות את הכיווןכתבתנואחרונה

של הסרט. יש לו ארבע אפשרויות איך שיהיה מונח על הראש. יש שני צדדים של הקטיפה (עליון ותחתון) וכל צד אפשר גם לסובב שנגיד החלק שעומד עכשיו קרוב יותר למצח יעמוד לכיוון הרחוק מהמצח.

אני אנסה להסביר, אם יש על הסרט פתק של היצרנית, אז הפתק יכול לעמוד צמוד לשיער כשהאותיות בכיוון הנכון, או צמוד לשיער כשהאותיות שלו הפוכות, או שבכלל הפתק יהיה בצד של הסרט שלא נוגע בשיער ושוב- האותיות בכיוון הנכון או שלא.

תנסי כל אחת מצורות ההנחה האלו, אמור להיות שיש 1 שעובדת, מרגישים את זה, והאחרות מחליקות. בהצלחה.

זה לגיטימיאנונימית בהו"ל

להיות בלחץ מעכשו מתאריך משוער של 3 ימים לפני פסח?😂

לא ולא!!!שמעונה

זה צרה של עוד הרבה זמן! תתעסקי בצצרות של עכשיו בלבד!!! (בסוף זה משוער, את יכולה ללדת גם שבועיים קודם, ר"ח או בכלל ברח אייר ..בקיצור אל תדאגי!!

הכל לגיטמיאםאני

אבל חבל על האנרגיות שלך

כשזה יגיע זה יגיע וזה יהיה הכי מדויק.

כן לגיטימי, אבל עדיף להניח לזהדיאן ד.

אגב, לקחת בחשבון ששנה הבאה שנה מעוברת?

אולי את בכלל אמור ללדת בפורים?

חישבתי לפי התאריך הלועזיאנונימית בהו"ל

אז זה כן ערב פסח...

להוסיף ללחץ?קנמון

מן הסתם אם זה המשוער, את עדיין לא יודעת את מין העובר.

אם זה בן, אפשר להיחלץ על בר מצוה בשבת הגדול עוד 13 שנים(;

חח סתם בהומור.

בע'ה הכי חשוב שיהיה בבריאות טובה ובידיים מלאות ולכי תדעי.. החיים מפתיעים (ומצטרפת למי שכתבה שתבדקי כי השנה מעוברת)

אני פעם לא יצאתי לטיול באיזשהו תאריך כי אמא שלי היתה לקראת לידה. בסוף ילדה יותר מחודש אחר כך!

אז בנחת ובבריאות בע'ה

בר מצוה בשבת הגדול עוד סבירשיפור

בר מצווה חול המועד פסח יותר מסובך...

תחשבי מהצד של למצוא דירות של שכנים לאירוחקנמון

מי תביא דירה לשבת הגדול?

אני פעם הבאתי דירה לשבת בר מצוה בפסח אבל רק אחרי שהם התחייבו לי שהם לא מכניסים לבית אוכל. (יש אצלנו הקפדות מאוד גדולות בפסח ולא התאים לי החשש שנכנס משהו שיפסול לי את הכלים). כן השארתי להם כיבוד מפנק.

אבל דירה לשבת הגדול? עם כל הטירוף של אמצע הניסיונות.. וגם בדר'כ הרוב בבית שלהם בשבת כזו כי ההורים/החמות לא ששים לארח..

אבל באמת הרחקתי ממש(;

והכל שטויות

הכי חשוב בבריאות בע'ה

היינו שםשומשומונית

ברית בשבת הגדול (יומיים לפני החג) ואחכ בר מצוה שבוע וחצי לפני פסח. היה מאתגר, אבל מוצלח ביותר. לא השגנו דירות לכולם אז לפי הדירות- הגיעו האורחים.

ולא ידעתי בהריון שזה בן, אז לא הייתי לחוצה כל ההריון.

וואו, מאתגר! ואיזה כיף שלא היית בלחץ..קנמון

אנחנו עשינו, היתה בר מצווה נדירה והאוכל הכי טעיםאמהלה

ביקום

(גילוי נאות, אני הייתי השפית )

לשניה הייתי בשוק שבישלת לברית.. חח..קנמון

אלופה!

בטח היתה חוויה מיוחדת..

חכי עם הבר מצווהאנונימית בהו"ל

אני חושבת על האופציה של ברית בפסח😂 אנחנו לא אוכלים בפסח מחוץ לבית (שזה אגב חלק ממה שמלחיץ אותי באופציה של להיות מאושפזת בפסח) אז זה יהיה מורכב ממש

אני חושבת שאני רוצה בת רק כדי לחסוך לי את הלחץ מזה😂

הייתי פעם בברית שהיתה בערב חג,קנמון

כשאסור עדיין לאכול מצות וכבר אי אפשר חמץ. אכלו שם בערך גפילטע פיש וזהו. אבל זה היה לפני המון שנים.

כיום באמת שיש כ''כ הרבה דברים שאפשר לקנות בכשרויות הכי גבוהות ובלי שרויה ובלי כל מיני בעיות.. בע'ה שיעבור בשלום ובטוב!

גם אני הייתי בברית בערב פסחעוד מעט פסח

אבל אצלנו קבעו אותה בשחרית של ותיקין כדי שיהיה אפשר עדיין לעשות המוציא על חמץ.

היה ערב חג מטורף אפילו יותר משנה רגילה...

וואי לאאא!!יהלומה..

אני איתך אחותי

המשוער שלי ביום האחרון של פסח

ואני בעננים איזה תאריכיםםםםם ללדת בהם אמאלה!

טוב זה גם נכוןאנונימית בהו"ל

יום הולדת בפסח זה מיוחד, אז יש במה להתעודד😅

ילדתי פעמיים בפסח😊Doughnut

אז בלי

לחץ אחותי, הכל אפשרי😉

האמת שאני ישמח לשמוע ממך איך היה ללדת בפסחאנונימית בהו"ל

סתם כדי להירגע🙂

יואו זה היה התל"מ שלי. אבל היה כימי בסוף דיליה

הספקתי להילחץ ולהתחיל לנקות לפסח.

חחחח......

משוגעת

עכשיו רק עצוב לי שלא זכיתי.

בעיני לא להילחץ אבל כן לחשוב על זה בשעשוע ואתגר במובן החיובי,

חלק מהחוויה של הריון, להיות במחשה על התלמ ועל המשמעות שלו (היה לי תלמ ביום כיפור לפני 8 שנים, חוויה עצומה היה להתלהב מזה.)

אני ילדתי בפסחבוקר אור

היה בסדר גמור. ממש דאגתי מהאוכל בבית חולים האמת (והייתי שם ארבעה ימים) והיה ממש לא נורא

היו לי שתי חוויות שונות לגמריDoughnut

אחת במעייני הישועה והיה סיוט כי לא נתנו שם בפסח להכניס אוכל, ואני איסטניסטית ולא נוגעת באוכל של הבית חולים אז היו צריכים לעבוד קשה להכניס לי אוכל🤦🏻‍♀️ היה סיוט. הייתי מאושפזת מלמחרת החג הראשון וילדתי רק בערב שביעי של פסח אחרי שבת חול המועד בבי"ח... אז השתחררתי רק אחרי החג. זה היה לפני הרבה שנים והמחלקה היתה ישנה והיתה לי חוויה על הפנים.

הלידה האחרונה שוב היתה בפסח אבל הפעם ילדתי באיכילוב והיה מושלם! זה חדרים פרטיים אז לא היה כ"כ משנה לי מבחינת האוכל וכו כי בכל מקרה כל אחת אוכלת בחדר שלה ואני אכלתי אוכל מהבית בנחת בלי להחביא😉.

מבחינת התארגנות לחג- רק הוצאתי חמץ מינימום בלי פרויקטים של ארגון ומיון שלא קשורים לחמץ, הכל בנחת ורגוע. דווקא היה נוח שחול המועד וכולם בחופש ועזרו עם הילדים בבית בשמחה, אבל יש לי משפחה מדהימה שגרים קרוב אז זה באמת מאד הקל. אחרי החג בעלי טיפל בכלי פסח והחמץ (ואחרי שהתאוששתי מהלידה סידרתי את הארונות מחדש😉). אם יש לך עוד שאלות- בכיף.

ילדתי 3 ימים לפני פסחזריחה123

הייתי בטוחה שאלד בחג ראשון ואז הברית תהיה בחג שני שהיה יומיים ופחדתי מזה ממש

בסוף ילדתי לפני וככ שמחתי שלא היה לי אכפת מכלום חח

הברית הייתה בחול המועד, עשינו בבית הכנסת, הזמנו קייטרינג, היה מעולה.

חייבים להתחיל לחסוך לשבת בר מצווה באיזה מקום כי אף אחד לא ייתן את הבית שלו בשבת הגדול חח

כן. מותר להלחץנופנופ

ואולי השנה מראש תקפידו יותר בנושא חמץ כדי שיהיה יותר קל לנקות

לדוגמה לא לאכול חמץ בחדרים

כי לנקות בית עם בטן של חודש 9 לא סימפטי גם בלי קשר לתל"מ שניה לפני פסח

ברור שלגיטימיהשקט הזה

אני חששתי הריון שלם מברית בתשעה באב בלי לדעת בכלל מה מין העובר.

בסוף יצאה ברית בשבת והיה יותר כאב ראש אפילו😂

לא...בשורות משמחות

אל תחשבי על זה ככה

תהיי בראש שאת לא קובעת את המציאות והכל יסתדר לטובה גם אם זה בתוך החג וכו' זה כבר מוריד מהלחץ

גם הייתי בתקופה הזו לקראת לידה ואנשים יותר נלחצו ואמרו לי שלא תלדי ביום הזה ולא ביום הזה...

כאילו מי אנחנו ומה הבחירה שלנו בדברים האלה בכלל??

ב"ה ותודה על מה שיש מתי אני אלד זה לא משנה העיקר שהחוויה תהיה טובה בבריאות ובידיים מלאות

לגיטימי להצטרף אליך כשהתל"מ הוא בדיוק ערב החג? ;)שפע ברכה

תכלס אי אפשר לצפות כלום.. ובעז"ה ה' יתן לנו חוויה שמחה וטובה וידיים מלאות

זה ממש רחוק ואת בטח תתכונני מראשעדינה אבל בשטחאחרונה

אבל רק אומרת שגם אני באחת הלידות הייתי צריכה ללדת בסביבות פסח, בסוף ילדתי חודשיים לפני , אז תשמחי, תנשמי, וכשתגיעי לגשר תחצי אותו ותעשי אך ורק מה שצריך מבחינת הלכה ..

באסת חוגים-שאלה מפגרת קצתאובדת חצות

היינו אמורים לקחת לחוג "רובוטיקה" אבל טעינו והגענו לחוג "אלקטרוניקה" והילד אותו אנחנו מייעדים לגדולות (כיתה א') נכנס לזה ואהב (אוהב לחקור ולהבין איך דברים עובדים) ואבא שלו דיי טוען שהילד מתלהב ורוצה, אבל הרובוטיקה יותר עדיף בעיני (יותר נחשב, יותר מתקשר לי עם הייטק ושכר גבוה ופיתוח בעוד שאלקטרוניקה נראה לי מעשי ופחות זוהר כמו איזה איש כפיים בצבא או פחות מכגיס) וגם לרשום לשני חוגים זה טו מאצ'.

סתם יודעת שזו דילמה סופר מטופשת, אבל קצת מבאס, הילד התלהב אבל בעיני זה אפרורי ולא מושך. יודעת שאלוהים גדול וזו רק התחלה.

הוא בכיתה א שקדי מרק

לדעתי המטרה של חוג שהוא יהנה ויעשיר את הידע, קצת חשיפה למשהו נוסף בחיים. לא מעבר..

אלקטרוניקה זה מצוין ולדעתי זה רק הבדל בשם של החוג ולא הבדל אמיתי.

אני בטוחה שהוא בכל מקרה נועד לגדולות

מדויקריבוזום

ואם כבר זה נקרה לפתחך ואת מזהה כאן איזה קושי אצלך, ואת מזהה את הכשלים בצורת החשיבה שמובילה אל הקושי ומודעת לחוסר ההיגיון בתחושה, אפשר להפוך את זה להזדמנות לתרגול.

למשל תרגול של שחרור, של לשים את עצמי בצד ולתת לילד להיות.

וואו... הוא קטנצ'יק! את יודעת עוד כמה פעמים בחייםמתואמת

הוא יספיק לשנות את תחומי העניין שלו?

חוץ מזה, בתור אחת שנשואה למהנדס אלקטרוניקה - נעלבתי שאת חושבת שזה לא נחשב זה לא שמדובר בחוג ציור, נגיד (שגם זה משהו של גאונים במובן מסוים!) (חוץ מזה, אלה תחומים מאוד נושקים...)

כתבתי לך בהומור, כדי להקליל לך את הסיטואציה😊❤️

הממ את זוכרת בן כמה הוא נכון? ;)חילזון 123

איך חוג בכיתה א ישפיע על השכר שלו?

אז שנה הבאה יהיה ברובוטיקה....

ואם הילד מתלהב מה זה משנה אם זה מושך אותך או לא?

אגב הנדסת חשמל זה תואר לא קל... וגם השכר לא רע נדמה לי....

(ואת כבר לא באמת יודעת אם יש לו ראש מתמטי שיתאים לדבר כזה. ..)

באופן כללי חוג זה להרחבת אופקים

ולהתנסויות שלא נתקלים בהן ביומיום

וגם לכיף והנאה וחיזוק הביטחון העצמי

הנושא של החוג לא באמת קריטי עד כדי כך....

צודקות;) במיוחד האשה של…אובדת חצות

שאלתי את בעלי אחר כך על זהמתואמת

והוא אמר שבשלב הזה בחיים הכי חשוב לבנות אוריינות מדעית - ואז בעתיד כבר יש בסיס לכל מקצוע מדעי שהוא. אז זה לא משנה לאיזה חוג ספציפי הוא ילך, העיקר שעכשיו הוא מקבל את יכולת הלמידה המדעית.

ועוד דבר שהוא אמר - עם קצב התפתחות הבינה המלאכותית, אין לדעת כיום אילו מקצועות ייחשבו רווחיים כשהבן שלך יהיה גדול מספיק... אז שוב, לכן כרגע מספיק רק "החינוך המדעי", ולא המקצוע המדויק.

זהו, מקווה שזה הרגיע אותך קצת יותר

הילד התלהב- זה העיקר מבחינתישיפור

רובוטיקה אלקטרוניקה נשמע אותו דברממתקית

העיקר שהילד נהנה וטוב לו.

לא הייתי שמה בכיתה א' בחוג שבעתיד יכניס שככר גבוה וקשור להיי טק.

אם כך, הכי טוב זה חוג מיומנות AI

העיקר הילד טוב לו, אל תתבאסי.

אני במקרה כזה שלחתי את הילד גם לחוג השני לניסיון, ואז בחר... ומה שיבחר מבורך

יעזרו לך עוד תגובות באותו סגנון? 😅ואני שר

זה שלב כ"כ מוקדם בחיים, הוא יכול לשנות את דעתו עוד מיליון פעם עד שיגיע לבחור מקצוע וגם אחרי.

אני הייתי בכיתה א בחוג חקלאות, מה לי ולזה היום? 😅

ועדיין היתה לי הזדמנות להיחשף לדברים שפחות יש לי בהקשרים אחרים בחיים ומאמינה שהרווחתי מהם.

תנסי לראות מה הילד מרוויח מהחוג (שזה אגב לא קשור רק לתוכן הספציפי בעיניי - זה יכול להיות התנסות, סיטואציות חברתיות, מחקר עצמאי, חוויות הצלחה וכישלון, מוטוריקה ועוד ועוד), לא איך קוראים לו ואיזו אסוציאציות זה עושה לך.

הילד נהנה ומתפתח? נהדר.

הכי חשוב שהוא יאהב את זה ואז את תראי

גם ככה אין לכם וטו על מה שהוא יעסוק בו ומן הסתם לא תרצו שיגיד שזה בגללכם

אין שום קשר לחוג שהוא יעשה עכשיועדיין טרייה

למקצוע שלו לחיים.

לדעתי לחשוף לתחומים זה תמיד טוב הוא יכול לעשות חוג רובוטיקה שנה הבאה בכל מקרה הקשר בין זה למקצוע האמיתי הוא תלוש.

והצחיק אותי שלדעתך אלקטרוניקה שזה למשל חשיפה להנדסת חשמל נחשבת עבודת כפיים זה מקצוע סופר מבוקש ונדרש והיום עם הAI דווקא תכנות שזה רובוטיקה בירידה בביקוש.

רק אומרת שכר מהנדסי אלקטרוניקה הוא הטופ שבמשקמקרמה

אל דאגה...

תני לילד להנותשלומית.

והניחי לו לנפשו.

ומודה שאני לא הייתי עולה בקלות על ההבדל בין החוגים

חוג היום לא בהכרח יעיד על תחום עיסוק בהמשך.קנמון

ויותר מזה-

בעיני, מי שמגיע לחייו הבוגרים כשהוא העשיר את עולמו הפנימי את תחומי ההתעניינות שלו, כשיגיע לבגרות ולתחום העיסוק בו יבחר, הוא יגיע הרבה יותר יצירתי, חכם ועם יותר עושר פנימי.

ואגיד לך עוד משהו-לפעמים עיסוק במשהו בגיל צעיר מדי עלול לפתח אנטי, במיוחד כשהילד לא נמשך או לא בחר את זה, אלא זה היה רצון ההורים. מכירה כמה וכמה שההורים לחצו עליהם ללמוד נגינה מגיל קטן וכשטיפה גדלו- זרקו את זה.

אין ערובה לשום דבר.

תני ללכת למה שמעניין אותו. עכשיו המיקוד זה לגדל ילד שסקרן לחיים וללמידה, שנהנה, שכיף לו, תני לו לטעום ולחוות ולהתנסות ולהתעשר בידע ובחוויות.

בסוף בסוף בע'ה יבחר את העיסוק שלו לפי נטיית ליבו וכשרונותיו.

קוריוז מצחיק לסיום- כשהייתי באולפנה, היתה איתי בכיתה מישהי שמאוד מאוד רצתה ללמוד במגמת ספרות. וההורים שלה לא הסכימו, כי רצו תחום ריאלי ולא היתה לה ברירה והיא נרשמה למגמת ביולוגיה.

מה קרה כשהלכה ללמוד תואר ראשון (והבחירה סופסוף היתה בידה)? - הלכה ללמוד ספרות..(:

אם זה היה קורה ליאפונה

לא הייתי שמה לב לטעות.

חח... לגמרי...שיפור

חח טובבבאונמר

בואי נגיד שעד שהוא יהיה בגיל של שוק העובדהנופנופ

שוק העבודה יראה שונה לגמרי

דווקא חשמלאים (כן אלה שעובדים עם הידיים) כנראה ירוויחו יותר ממנהדסי תוכנה

אבל יש עוד לפחות 20 שנה עד שהוא יגיע לשם

והחוג לא באמת ישפיע על מה שהוא יהיה בעתיד

בגילו הייתי בחוג התעמלותחושבת לעצמיאחרונה

קרקע.

היום אין קשר ביני לבין התעמלות ;)

אבל ברצינות, זו אמורה להיות שעה של כיף בלי דרישות לוחצות, בלי הסללה לכיוון מסוים, פשוט לעשות משהו כיף לשם הכיף...

לקריירה יש עוד מספיק זמן לדאוג בעיני...

ילד שנמנע מכתיבההשם שלי

הבן שלי התחיל כיתה ב'.

הוא ילד מאוד חכם, ויש פער גדול בין הידע שלו לבין הביצוע.

הוא מבין ויודע את מה שלומדים בכיתה, אבל מתקשה לעבוד בחברות בכיתה ובבית.

יש לו גם קושי מוטורי, גם קשיי התארגנות וגם קושי לעבוד עצמאית.

בכיתה הוא די נבלע בין הילדים.

הוא לא מפריע בשיעור, והמורים פחות שמים לב שהוא לא מבצע את המשימות.

יוצא שנשאר לו המון לעשות בבית, וגם אז קשה לי לרתום אותו לעשות שיעורי בית. הרבה פעמים הוא עונה תשובות בעל פה, ואני כותבת לו את התשובות (בעיקר בחשבון).

בגלל שהחומר קל לו ולא מאתגר אותו, הוא עוד פחות משתף פעולה.

לקראת סוף שנה שעברה היו מוציאים אותו מהכיתה לעבודה בקבוצה קטנה, יחד עם תלמידים מתקשים. ככה הוא עבד יותר בחוברת.

דיברתי עם המורה שלו, והוא אמר שיבדוק מענה כזה גם השנה.

אבל זה לא באמת מטפל בבעיה.

בתחילת שנה שעברה הוא קיבל סדרת טיפולים של ריפוי בעיסוק. אז פחות עבדו איתו על כתיבה, כי זה היה בשלב שהם רק למדו לכתוב.

המרפאה בעיסוק המליצה לנו לבדוק קשב וריכוז, בגלל קשיי התארגנות.

קצת התעכבנו עם זה, וכרגע אנחנו מחכים לתור לרופא קשב שיהיה אחרי החגים.

אני רוצה גם לפנות שוב להתפתחות הילד שיקבל שוב ריפוי בעיסוק, ולבדוק אם יש דברים נוספים שיוכלו לעזור.

בינתיים אשמח לעצות מניסיון, מה אפשר לעשות?

האם לנסות לעודד אותו לכתוב, אולי באמצעות איזשהו מבצע?

או שדווקא עדיף לאפשר לו להימנע מכתיבה ולעשות יותר בעל פה?

איך אפשר לעזור לו להתאמן בכתיבה בצורה חווייתית ומעניינת?

אם יש פה מרפאות בעיסוק, מורות לגיל הזה, או מישהי שיש לה רעיונות.

..נעומית

לא קראתי תגובות קודמות

אבל לדעתי

להתחיל לתרגל את מה שהוא ממש מצליח, לדוג' כתיבה של מילה בודדת

להכתיב לו רשימת קניות

רשימת מצרכים לעוגה

לכתוב פתק איפה כל אחד יושב.

בקיצור לא להתחיל גבוה מידי, בסף התסכול שלו אלא לתרגל שוב ושוב את מה שהוא לרוב מצליח.

אולי יעניין אותך