הי חברות, מבקשת עזרה עם בעל נרקסיסטאנונימית בהו"ל
נקודת המוצא שלי היא שהוא רוצה להיות טוב יותר, רוצה בטובתנו אבל לא מצליח לשים את הפוקוס על מישהו אחר ממנו, דיברנו ודיברנו לקח זמן עד שנפל לי האסימון שזה מה שהוא, בזמנים טובים הוא משתדל, בזמני לחץ ועומס זה מתפרץ, גם אני למדתי מה מפעיל אותו.  


אבל אני חולמת על זוגיות אחרת, קרובה, שרואים אותי בה, תגידו תדאגי לעצמך, הכל נכון צריכה להשתפר בזה, ובכל זאת יש חלק שכנראה רק בן זוג יכול למלא. כואב לי גם על הקשר הלא בריא  עם הילדים, הוא יכול להיות האבא המושלם.  יש לי גם ילדה מתוקה מדבש שמראה סימנים דומים ואני דואגת לה ותוהה מה אני יכולה לעשות בשביל שתלמד אחרת.


בקיצור, לא וויתרתי על החלום, עשינו טיפול זוגי שלקח לי הרבה מאוד זמן לשכנע אותו וזה לא היה מאוד יעיל ועכשיו אני רוצה לנסות שוב. אם מישהי מכירה מטפל שמתמחה בזה ויודע איך לגשת אליו בלי שהוא יעשה אחורה פנה אשמח מאוד מאוד לשמוע.


טיפים ועצות מחזקות נוספות יתקבלו בחום

מקפיצה. בהצלחה!!יעל מהדרום
לילדה חייב טיפולאורוש3

זמן מעולה לתפוס ולטפל בילדות המוקדמת.

בהצלחה ענקית. אין לי המלצות ספציפיות לצערי. וחיבוק גדול. 

טיפול לילדה על ידי איזה איש מקצוע למשל?אור עולה בבוקר
פסיכולוג ילדים? הדרכת הורים?
חושבת שאפשר להתחילאורוש3
עם תרפיה באומנות או דרמה וכאלה. זה כן מטפלות שלמדו את התחום בתואר שני והכל. ולהתייעץ אם לדעתה ריך משהו מעבר. לרוב זה יותר זמין בהתפתחות הילד מאשר לשלם פרטי לפסיכולוג ילדים. 
אולי כדאי טיפול אישי בשבילךאיזמרגד1
לדעת איך להתנהל... כנראה שיהיה יעיל ומהיר יותר מאשר לשכנע אותו ללכת לטיפול
שולחת חיבוק❤️המקורית

אני חושבת שקודם כל תלכי לטיפול בשביל עצמך. גם בלי קשר אליו כדי להבין איפה את עומדת.

אני מאוד מאמינה בזה שיש לנו הנשים, בגלל הצורך הרגשי המובנה, יכולת לראות ולהרגיש מתי הדברים לא מונחים במקום הנכון. ודווקא במקרים כאלה, הצורך לדאוג לעצמך הוא הרבה יותר במקום הראשון וכדאי וצריך להשקיע בו יותר ממה שמשקיעים בזוגיות עצמה אפילו בעיניי כי הצורך במשענת רגשית לא מתמלא (וגבר שמאוד מרוכז בעצמו גם לא מבין מה הבעיה שלך בכלל ומקטין אותה או הופך את זה עלייך) ואז נכנסים לערבוב סביב זה ואפשר לשקוע ולשכוח את עצמנו כי כמות ההתנגשויות סביב זה הא גדולה וחולשת על כל תחומי החיים וצריך עמוד שדרה חזק


אגב, לגבי זמני לחץ וכו - לא פירטת הרבה בהודעה שלך, אבל גברים ונשים שיש ביניהם היפוך דינמיקה (גם אם לא מלאה) הרבה פעמים יכולים לסבול מזה.


מקווה שתמצאי מענה שיעזור לך❤️

עזרה בשבילי לא רלבנטית כרגעאנונימית בהו"ל

הלכתי כבר כמה פעמים, מרגישה שזה לא הזמן כרגע, זה לא מצליח להגיע לשורש של העניין.

להפך זה הכניס אותי ללופ יותר קשה, גם מבחינת הפער שזה יצר ביננו

לדעתיהמקורית

זה בגלל שאת מכוונת גבוה, לתיקון

לא שלא מגיע לך כל מה שכתבת כן? את לגמרי ראויה לזה וזה צורך בסיסי

אבל אם את הולכת לטיפול שמטרתו לגרום לבעלך לראות אותך, ויוצר לך ציפיות שווא (הפער הזה שדיברת עליו) , או רוצה לשלוח אותו לטיפול כדי שיתקנו אותו - אז לצערי זה לא תמיד עוזר.

החוויה של החוסר שלנו לדעתי לא תוכל להתמלא באמצעות אדם אחר אלא קודם כל באמצעותנו

ולמה אני מתכוונת?

קודם כל, אני באמת סבורה שזוגיות טובה היא זוגיות שיש לך בה מקום. חד משמעית.

אבל כשבן הזוג לא מסוגל לספק את הסחורה בחלק מהזמן, אנחנו נכנסות הרבה פעמים לסחרור שגורם לנו לעשות ולחשוב הרבה דברים לא נכונים בגלל המקום של החוסר. בגלל הצמא הזה.

גבר שבשעת קושי מרוכז מאוד בעצמו ומתפרץ, זה אומר שהוא לא מונחה פנימית מאנרגיה גברית. זה יכול להיות גם נרקיסיזם, אבל תגלס גם להגדרה הגרנדיוזית הזו יש כמה קווים ותיאוריות לאיך היא התפתחה

הקטע הוא, שאת לא אמורה לטפל בו אלא בך. את צריכה להנכיח את הקושי שלך בצורה נכונה. לא לוותר על זה בשום צורה אבל להעמיס עליו את העול בקצב ובצורה שהוא יוכל לשאת אותו בתור התחלה  ובהדרגה אפשר לעלות.

אפשר גם ללכת לצד השני של לשלוח אותו לטיפול, אבל אני פחות מאמינה שזה יעבוד. הוא בטוח מסתכל על זה כניסיון לתקן אותו ויסמן על זה וי (הוא מעצמו רוצה ללכת או שזה רעיון שלך?)


** הכל כמובן לדעתי הלא מקצועית בעליל, ואפשר גם לזרוק לפח

בכל אופן שולחת לך חיבוק❤️

הטיפול היה בשבילי כדי להכיר את עצמי טוב יותראנונימית בהו"ל

לדעת מה הרצונות שלי, חלק מזה נגע גם בזוגיות מן הסתם, זה חלק עיקרי מהחיים שלי ואחת משאיפות חיי הכי גדולות.. לא הצלחתי להגיע לנקודה הפנימית האמיתית שלי, כי אני מרגישה שהרבה זה לסנגר עליו ועל התנהגויות שלו, על הניואנסים שלו (זה אני יודעת בדיעבד, בזמן הטיפול שהייתי לא הבנתי שזו הבעיה שלו).


את.צודקת לגמרי שמעבר להגדרה יש איזשהי סקאלה ולרוב זה מספיק לי, אבל כמו שאמרת הוא לא מצליח לשאת את העול שלי, את "הצרות" שלי, הוא לא מודע להן, הוא לא פרטנר. אז למדתי לא לשתף והרבה פחות לצפות, ולזהות רגעים שכן יש טיפה יותר פתיחות, ויש התקדמות, אבל בסוף בסוף אני לא אני לגמרי כי אני יודעת שהוא מסוגל לשבור את הכלים ברגע קטן של ויכוח או כעס, לא כי הוא באמת רוצה בזה, אבל כי זה משתלט עליו..

אז אני מרגישה שאני כבולה, לא יכולה להיות אני כי הזוגיות חשובה לי ובפנים אני מאמינה שגם בשבילו, ואני לא רוצה להיכנס לדרמות מיותרות, אבל בסוף זה חסר..  

אז קשה לי לראות איך טיפול יכול לעזור לי עצמי כרגע, מרגישה שניתחתי את המצב מכל הכיוונים ואני באמת מבינה טת המציאות ואת ההשלכות ואין משהו אחר שאני יכולה לעשות.. 

אני חושבת שהשורה התחתונה שלך לא נכונה בכללהמקורית

יקירתי

לא יכולה להאריך אז אגיד בקצרה ככל הניתן ואם תרצי ארחיב בלי נדר מחר

1. כשאת מצמצמת שיתוף/ רצונות - את מעמיקה את הלבד שלך ובעצם מנכיחה את הקיבעון הזה,וקובעת כעובדה  את חוסר המסוגלות שלו, וגם מעצימה את החוסר שלך

2. כדי שתהליך יקרה צריך סבלנות וחיבור לרגש. וגם יכולת לתת עוד הזדמנות כל פעם מחדש, כדי שנוכל לראות שיפור

אם את מצפה לשינוי קסם כלשהו, צר לי. זה לא באמת יקרה.

מה כן יכול לקרות?

יכול לקרות שתסמכי על בעלך שהוא ילמד לשמח אותך. שתלמדי אותו ותתקשרי איתו מה נכון ומה לא נכון. ושתדעי להכיל את זה שהוא לא מושלם ושזה תהליך

אם בכל פעם שהוא לא מתנהג כמו שאת רוצה את נסגרת לגמרי ומתייאשת, זה לא יקרה

הנכון הוא - להנכיח מה את מרגישה כשהוא מתנהג בצורה כזו שקשה לך איתה. להגיד מה הלב שלך מרגיש. להגיד שאת רוצה להרגיש אהובה ושיש לך מקום,וגם להגיד איך. תרשי לעצמך לבקש אהבה במקום לבחון אותו כל הזמן. ותני לו את הזמן ללמוד אותך ולעבור תהליך ולהצליח.

ניסיתי לשתף, ניסיתי להגיד מה אני צריכהאנונימית בהו"ל

זה חא הצליח, הוא גם מקבל את זה כביקורת ורק מתעצבן יותר.

אין לו את היכולת לשים את עצמו במקומי או במקום מישהו אחר, כמעט אף פעם..


מודה שהשיתוף לא קל גם לי, ויש מה להשתפר אבל זה חד צדדי פה.

זה הגיוני שהוא ירגיש ביקורתהמקורית

זה האוטומט הקלאסי, גם בעלי ככה.

אבל מדי פעם אני מנערת אותו בחזרה למציאות (בדרך טובה) ומנרמלת לו את זה שהוא לא מושלם ושזה שאני מבקשת משו זה כי אני רוצה להתקרב ולא לבקר (להתרחק)

והאמת שאני לפחות מרגישה שהיכולת שלו לקבל ממני הרבה פעמים תלויה במכלול. אם אני נורא מרירה ורוטנת ורואה אותו בצורה לא טובה, זה כמעט חסר סיכוי

כשהאווירה טובה ויש יחס טוב והוא מרגיש מוערך וטוב למרות האמירה שלי - הוא ממש לוקח את זה אחרת

 

 נשמע שהדינמיקה שלכם קשה ונוקשה. והוא לא צריך לשים את עצמו במקומך כדי להיות שם בשבילך, באמת שלא. היופי במערכת יחסים הדדית היא, שמספיק שהוא רוצה לעשות לך טוב ואת מקבלת ממנו - הוא  לכל הפחות ינסה להיטיב איתך, גם אם לא בכייוון הנכון. ואת, התפקיד שלך לכוון אותו ספציפית למה שכן טוב ומדויק. אבל ברגע שהוא אף פעם לא טוב - מה הסיכוי שלכם לדעתך להצליח?

בעיניי את צריכה לעשות עבודה עצמית על להעריך אותו באמת. לראות את מה שטוב בו, בלי קשר רגע למה שאת רוצה ממנו. 

לשחרר ביקורת, לדעת לתקשר. לדבר על מה שחשוב לך בצורה הנכונה ולאזור סבלנות, להוריד ציפיות.. או בקיצור  - מציעה לך ללכת לטיפול בעצמך. באמת אבל.

אני מרגישה שאת בווייב קודר כזה, שרק אם הוא יתקן את עצמו זה יוכל לעבוד אבל לדעתי ההסתכלות שלך לא תקדם אותך ולא תרים את מערכת היחסים שלכם כי את זורקת אחריות החוצה, אבל גם לך יש אפשרות לרומם את הזוגיות בעצמך. שינוי דינמיקה יכול לקרות באמצעות צד אחד שבוחר לעשות שינוי והתמונה תשתנה 

 

רק טוב יקרהה  

 

 

בא לי לחבק אותךעוד מעט פסח

כי הייתי במקום מאוד מאוד דומה.

מה שעזר לי (חוץ מטיפול משמעותי עבורי וקורס על זוגיות ששינה לי את ההסתכלות לגמרי)-

היה ההתעקשות של בעלי שאני אלמד להעריך גם התקדמויות קטנות.

כי הייתי במקום מאוד דומה- שגם כשיש התקדמות תמיד החזקתי בראש את זה שאנחנו עוד לא איפה שאני באמת רוצה להיות, ועדיין יש דברים שאני לא מעיזה לדבר עליהם.

אבל ככה בעצם אני תוקעת לו מקלות בגלגלים, כי מהצד שלו כבר אין רצון להתאמץ- הרי ממילא לא משנה מה הוא יעשה- אני לא אהיה מרוצה. ומה לעשות שללמוד שפה חדשה זה לוקח זמן. ואם אני נסגרת כל פעם שהוא עושה טעות- יש לו אפס חשק להמשיך וללמוד.


העברנו שנים של כעסים ותסכולים עד שהצלחתי לצאת מהתפיסה של 'הכל או כלום', לשמוח בהתקדמות קטנות, להודות לו עליהן, וגם לדייק אותו יותר לפעם הבאה.

אבל זה באמת מחולל קסמים.

את בעלי זה לא מעניין מה אני מרגישהאנונימית בהו"ל
אין לו את היכולת לפתוח שיחה כזאת בכלל, תקופה ארוכה הערכתי כל ציוץ שזרק לעברי, זה לא חודר אליו,  זה לא ממש מעניין אותו המילים הטובות שלי או התודות שלי..


אם את ממליצה על הקורס והטיפול שעשית אשמח לשמוע

אוף, זה באמת נשמע כואב כל כךעוד מעט פסח

שומעים את הכאב מכל מילה שלך.

וזה מהמם שאת עדיין מחפשת דרך. באמת מגיע לך שיהיה לך הרבה יותר טוב!


טיפול עברתי אצל מטפלת מדהימה שמקבלת ליד כפר סבא. אם רלוונטי לך אכתוב לך שם בפרטי.


הקורס היה קורס בזום של יוני אנטמן (יוני זו אישה, קיצור של יונה). היא כבר לא עושה במתכונת הזאת, כי היא לקחה את כל ההקלטות והפכה אותן לקורס דיגיטלי, אז אני לא יודעת אם זה אותו דבר (אחד הדברים המשמעותיים שהיו בקורס היה הליווי בוואטסאפ, ואם אין את זה אז הוא איבד הרבה מערכו. אבל אם זה עדיין עם ליווי קבוצתי, ועם שיחה פרטנית איתה- אז ממש ממש כדאי. היא נותנת לך כלים איך לדאוג לעצמך גם כשאי אפשר לסמוך עליו, ואיך לדבר איתו על נקודות כואבות. והדברים הם כמו 'מתכון'- שממש קל להפעיל גם בתוך סערה רגשית, אבל לא יותר מדי מקובע- רק עם הדגשים ההכרחיים כשאת עושה התאמות לחיים הספציפיים שלך. הייתי בטוחה שאצליח זה לא יעבוד אבל זה אשכרה עובד. ומשנה חיים. באמת.).

אני אשמח לקבל את השם של המטפלתאנונימית בהו"ל
ותודה על המילים הטובות והמנחמות
שלחי לי הודעה בפרטיעוד מעט פסח
איך הוא גרם לך לראות גם את הדברים הקטנים?אולי בקרוב
בעלי גם לא מקבל את השינויים הקטנים שאני עושה וואו שזה לא מספיק אז מעניין אותי איך אפשר לגרום לו לראות את זה ולקבל את זה 🙈 ניסיתי להגיד לו דברים גדולים מורכבים מדברים קטנים, בשביל שינוי גדול עושים שינויים קטנים, שמרכיבים את הגדול וכו', לא מקבל את זה..
וואו, שאלה מצוינת.עוד מעט פסח

אחרי כמה שנים של תסכול, בזמנים שבהם הוא מבחינתו ניסה להשקיע, ואני מבחינתי התבאסתי על ה'לא מושלם' שהוא עשה, הוא היה ממש יושב ומנתח איתי, ומכריח אותי להגיד מה בכל זאת כן היה טוב.

ובכלל, מבקש הרבה פידבק- עכשיו זה היה לך מה שאת צריכה? מה עשה לך טוב? מה היה חסר? ממש הרגשתי את הרצון שלו ללמוד אותי ולדייק בשבילי.

ונראה לי שבעיקר למדתי ממנו עצמו את העין הטובה, כי הוא אדם שממש מתרכז בטוב שבי, ובאיזה שהוא שלב זה מדבק...

גם בקורס של יוני, היא מלמדת איך לדבר על דברים כואבים, ואחד מהשלבים שם זה לומר תודה על משהו. וזה גם לאט לאט מחלחל ועוזר לראות שיש כל כך הרבה טוב.

מעניין, אנסה לחשוב על זהאולי בקרובאחרונה
שמעתי שיש מכון בשם "נרקיסים"כובע שמש

שמטפלים בתחום. לא יודעת מעבר. אולי שווה לבדוק.

חיבוק!

עכשיו אני רואה שזה מכון חרדי ולא בטוח שהמטפליםכובע שמש

לא בטוח שהמטפלים שם בעלי תואר שני בטיפול

 

עוד עלינו - נרקיסים

מאיפה האבחון נרקסיסט?מקרמה

הכי בדוגרי?

אני לא רואה סיכוי לזוגיות עם נרקססיט

תכונות הנקססיזם סותרות לגמרי את מה שנדרש בזוגיות


אבל מהמעט שתארת אני בכלל לא בטוחה שזה זה

זו סקאלה רחבה מאודאנונימית בהו"ל
אין פה אבחון רשמי, ותכלס זה לא באמת משנה חי ההגדרה, אני מרגישה שזה מי שהוא, עם הרבה דברים אחרים טובים שיש בו, ובעומק הוא רוצה בטובתנו והוא טוב לב, אבל בפועל זה לא יוצא החוצה
מטפל אבחן אותו?נעמי28

אני גם מכירה התנהגות שנראית נרקיסיסטית

אבל היא לא דומה לנרקיסיסט אמיתי כי היא לא מגיעה מאותו המקום.


וזו התמודדות שונה לגמרי.

אז הייתי נזהרת מהגדרות האלומקרמה

בזוגיות עם נרקססיט אין שום דבר טוב

זה הכל אשליה

זוגיות עם נרקסיסט מראש נועדה לכישלון


וזה כן משנה ההגדרה

בטח כשרוצים לטפל

אבחנה זה שלב ראשון לריפוי


ואין מה ללכת לחפש רחפוי למחלה חשוכת מרפא

ד.א. מה שרשמת שמקרמה

" ובעומק הוא רוצה בטובתנו והוא טוב לב, אבל בפועל זה לא יוצא החוצה"

זה ההפף הגמור מנרקסיזם 

מסכימה שובאפונה
האמת, סליחה על הכנות.. אבל אם זו דעתך עליולפניו ברננה!

את פשוט לא נותנת לו אופציה להתנהג אחרת..


ובעל מרגיש מה דעתה של אשתו עליו גם אם היא לא אומרת כלום בפה.. אז לחיות לצד מישהי שמאוכזבת ממך ובטוחה שלעולם לא תוכל למלא לה את העולם הרגשי זה עצוב ממש וקשה, ונראה חסר תוחלת..

וגבר הכי רוצה בעולם לעשות את אשתו שמחה. איך הוא מרגיש אם אשתו חסומה רגשית מלקבל אותו כי היא מיואשת מראש, במקום ללמוד איך לכוון אותו נכון?

טיפול בנרקסיסטליאת שילה

אני מאוד מסכימה עם זה שאם החלטת שאת נשארת איתו , פחות להיכנס להגדרה של הנרקסיסט או לא נרקסיסט. פשוט לדעת שבחרת להישאר איתו כי יש לו הרבה מעלות, הילדים גדלים עם אבא ואמא יחד, יש זמניפ שכיף לך איתו,שבתות יחד, חגים יחד ועוד ועןד. תחבקי את הרגעים האלה כל פעם מחדש , ובזמנים היותר באסה שפחות מכיל , להסתכל על זה קצת כמו שאין לו את היכולת אז לא ייצור לך תסכולים, למשל לא אתעצבן על תינוק שלי שלא עןזר לי לשטוף את הבית בזמן שאני שוטפת עם חום.

לחיות בתקווה שהוא ישתנה רק יצור לך תסכולים, ולו, ולא יאפשר לחיות באהבה לדעתי.

תראי את חהלקים היפים, תחייכי מהם, תתאהבי ברגעים האלה ותשמרי לך את החיבוק וההכלה שלו אליך בזמנים שרגוע וזמין, לזמנים שפחות מתאפשר לו.


יש מטפלים מעולים בזה שיכולים לתת כלים אבל כדי שטיפול יצליח צריך שהמטופל ירצה את הטיפול לדעתי. יש אחת אפרת היימן שאפשר להתייעץ איתה, אבל לדעתי לדחוף אותו בחוסר רצון שלו לטיפול זה לזרוק כסף לפח.



יש לי כמה וכמה חברות גרושות ובאמת החיים של גרושים וגרושות לא קלים וצריך לעשות כל מה שיכולים בשביל לא להגיע לגירושין

מצד שני אסור להיות בנישואים מתעללים, אסור לאפשר אלימות - ואי אפשר לקרוא לכל מריבה אלימות. אלימות זה מכות, אלימות זה מילים קשות של איומים, התפרצויות, לא לאפשר זכויות בסיסיות (לא שבאלי שמלה ב 1500 שח והבעל אומר לא, הכוונה שלא מאפשרים אוכל בסיסי ותנאים בסיסיים ), לפעמים כשהבעל מתיישב על הספה ואת מצפה ממנו לתפקד בבית ומתעלם מזה- זאת לא אלימות, הוא רצה x והיא רצתה y.


ככל שיש אלימות (אמיתית) והיא לא מופסקת במיידית לאלתר, זה פוגע מאוד בילדים להישאר

מחילה,עוד מעט פסח

אבל זה לא נשמע כמו 'נרקסיסט'.

כנראה כן מאוד מרוכז בעצמו. כנראה גם מאוד פגוע, או לחוץ, או סוחב טראומות, או הכל יחד.

אבל נרקסיסט זה מישהו שבמהות שלו, גם כשהכל מסביב מושלם מבחינתו- לא אכפת לו מאחרים. רואה באחרים כלי משחק שנועדו לשרת אותו בלבד.

והמילים 'בעומק הוא רוצה בטובתנו'- זה לא נרקסיזם.


וזה משמעותי, כי מי שהוא באמת נרקסיסט, כמעט בלתי אפשרי לטפל בו.

אבל מי שבעומק הוא טוב לב, בתנאי חיים טובים יותר- כנראה שיצא ממנו דברים טובים יותר.

וב'תנאי חיים' אני לא מתכוונת לגובה משכורת או גודל הדירה, אלא לרוגע נפשי ותחושת משמעות.

אני מנסה להסביר את זה במיליםאנונימית בהו"ל

אבל זה מבולגן מדי ולא מעביר את הנקודה כראוי


אני חושבת שבמקום כלשהו הוא כן משתמש בנו כדי להשיג את התמונה המושלמת, כדי לסמן וי.

אני גם כן אדם נוח מאוד עם מינימום דרישות, לא רק איתו,  עם כולם,  קל מאוד מאוד לרצות אותי. 90% מהזמן אנחנו מסתדרים כי למדתי איך לדבר איתו ולבקש ממנו, אבל זה לא אומר שטוב שלי כי זה קשה לסחוב את זה ולפחד שכל מילה תגרור ריב גדול.

הוא כן אוהב, אבל זה לא הטבע שלו, רחוק מאוד מזה, וזה בעיקר משרת את האינטרסים שלו.


הוא לא עשה אבחון ולא יילך לאבחון זה לא בשבילו, אבל טיפול זה עוד משהו שאני יכולה לנסות לשכנע

אויעוד מעט פסח

נשמע שאת כותבת ממקום מאוד כואב. ואני, ואף אחת פה, לא יכולות לדעת באמת מה עובר לו בראש.


אבל כן ברור שאת לא רוצה לפרק את הבית, אלא לתקן ולחזק.

אז אני רוצה להגיד לך שגם אם הוא ילך לטיפול, אבל בגלל ששכנעת אותו-

הסיכוי של הטיפול לעבוד הוא ממש קלוש.

כמו שתוכלי לשכנע מישהו ללכת לחדר כושר, אבל לא תוכלי לשכנע אותו להרים את המשקולות. אם הוא לא ירצה להתאמץ, הטיפול זה מאמץ נפשי אדיר- הטיפול לא יועיל. ועוגמת הנפש שלך רק תגדל.

לי נשמע שהואאפונה

אדם רגיש מאד לביקורת, כנראה גם נוקשה, שקשה לו להתנהל בגמישות או כמו שזה מרגיש מהצד השני - "לראות אותך".

יש לו חומה של הגנות שחוסמות את הגישה אל הרגשות הפגיעים שלו, ולכן אי אפשר לדבר איתו רגשות.

ואתם בלופ שבו חוסר שביעות הרצון שלך נחווה מצידו כביקורת וגורם לו תחושת כישלון, וכישלון כידוע גורר כישלון..


אדם נרקסיסט זה אדם שמשחק בך, מקטין ומשפיל אותך, עושה לך גזלייטינג, מונע ממך דברים כדי לשלוט בך... לי זה לא נשמע ככה מהתיאור שלך.

הוא לא משפיל אותי על בסיס יומיומיאנונימית בהו"ל

אבל כן בשעת כעס יכול להשפיע, הוא אף פעם לא אשם, גם שהוא עשה מעשה חמור ואני הגבתי בחומרה או בכעס כלפיו הוא נעלם ומסובב את זה כלפיי כי איך העזתי להגיד לו כך..

ואני לא רבה הרבה, ולמדתי להתאפק..


בכל אופן כשאמרתי שהוא טוב במהותו, זה בגלל שאני מבינה שזה דרך שלו להגן על עצמו וחומה שבנה סביבו, והוא לא עושה את זה בכוונה להכאיב, אבל אחרי עשור פלוס של נישואים הייתי רוצה שהחומה תשבר

ההגדרה מאוד משנה,באתי מפעם

זה מסוכן מאוד לאבחן בלי הסמכה.

לפי התיאורים המוניטים שלך בכלל לא בטוח שזה נרקיסיזם. בעיני, נושא כ''כ מורכב שחייב אבחון מסודר, כי על פי האבחנה יודעים לטפל.

למה את חושבת שהוא נרקסיסט?אפונה
עניתי תגןבה מעלייךאנונימית בהו"ל
את מחפשת בעצם טיפול זוגי שמתמחה בזהלב אוהב

או טיפול אישי בשבילו?

נקודת המוצא שלך מעלה שאלה על האבחנה שלךמתיכון ועד מעון

מהיכרות עם נרקיסיסטים הם לא מעוניינים בטובת האחר ומרוכזים רק בעצמם

יכול להיות שיש לו קושי אחר? קשה לאבחן בפורום לכן אני לא יודעת אבל אנשים שמתקשים במצבי לחץ לעיתים סובלים מחרדות או מהפרעות קשב, כמובן שזו לא אבחנה אלא השערה.

הי יקרהתהילה 3>

1. האם המטפל הזוגי שטיפל בכם אבחן שהוא נרקסיסט? היום הרבה פעמים ממהרים לשים כותרות ואבחנות כאלה בלי לדעת לעומק, וחבל.

יחד עם זה הטייטל הוא עניין אחד, והנושא העיקרי הוא מה עושים עם המצב.


2. אם יש לך יכולת באמת להשפיע עליו ללכת לטיפול, אז נשמע לי מעולה. ויש מטפלים שמתמחים ומתעסקים בתחום ואולי גם יוכלו לעזור עם  האבחנה.


3. את. נשמע שאת עוברת קשיים לא מעטים, וגם צריכה לברר דברים בינך לבין עצמך ובזוגיות.

בסוף זוגיות היא דינמיקה, וכשאנחנו בוחרים מישהו יש צד שגם אם יש בו צדדים שהם לא בריאים כרגע, הם תואמים לצדדים שאנחנו צריכים להבריא בהם.


לדוגמא, אישה עם נטיה לריצוי, מול איש קצת שתלטן או אגואיסט.

הנטיה לריצוי היא בעצם כר פורה לשתלטנות או אגואיסטיות ברמה הראשונית.

ובעצם בשלב הראשון זה מתחבר כמו שקע ותקע.

ויחד עם זה, עם הזמן וזה שההתנהלות של שני הצדדים מזינה את הנקודה הזאת (וזה לפעמים לוקח שנים ולפעמים לא קורה כשאין קשב ומודעות) האישה מתחילה להרגיש שמשהו הוא פה יותר מדי, ושבעצם

לא נותנים לה מקום להביא את עצמה, והיא תמיד מוצאת את עצמה מוותרת ומוחקת את עצמה.


בעצם, זה דפוס שהיה שלה כבר קודם, אבל משהו בחיבור הזה שמקצין אותו גורם לה להבחין שמשהו פה לא תקין.

הנטיה הראשונית היא כמובן להגיד שהוא לא בסדר שהוא לא מספיק רואה אותי, או מתייחס אלי וכו

וזה אפילו נכון.

כתוב שמזווגין לו לאדם לפי מעשיו, ובעצם בעומק,

המעשים האלה הספציפיים שלו, שמפגישים אותנו עם המעשים שלנו, מאפשרים לנו להתחיל תנועה של תיקון מתוכנו.


אפשר להלחם עד מחר באיש שלה ובטבע שלו ולהתווכח ולדון, ואפילו ששניהם ינסו לשנות את זה שהוא לא מספיק מתייחס אליה נניח.


אבל האמת שהשינוי הכי עמוק ואמיתי, הוא שינוי שלה.

*שהיא* תפסיק למחוק את עצמה, לבטל את עצמה ולרצות.

שהיא תהיה קשובה למה שבליבה ותתן לעצמה מקום ונוכחות. ברגע שהיא תעבור שינוי פנימי אמיתי, משהו בדינמיקה בהכרח ישתנה.

בסופו של דבר האופן שבו אנחנו מתייחסות לעצמנו, הוא האופן שבו יתייחסו אלינו, והאופן שבו נחווה את היחס של העולם כלפינו.


ממקום מחוזק מבורר ובריא יותר, ניתן יהיה לבחון באמת את הקשר, לראות אם ומה השינויים שמצליחים להתפתח בו, ובאיזה אופן נכון להשאר בו ולהתנהל בו.




כתבת מעולה.באתי מפעם
ואני מוסיפה שבגלל ששינוי אצל האישה יכול להוות שינוי בכל המערכת הזוגיות (למרות שהיא לא "אשמה" במצב, אבל היא לחלוטין יכולה לגרום לשינוי לבדה!!) אני ממליצה לך ללכת לטיפול לבד אם הוא לא ישתף פעולה, אז תגידי, אבל אין לי מה לטפל בעצמי, אני הכי טובה שיש, אז זה בדיוק הנקודה, שדווקא את תוכלי לעשות שינוי עצם ההתנהגות שלך תשנה את דינמיקה ביניכם. 
תודה🙏🏽🙏🏽תהילה 3>
אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

דווקא אצלנונעמי28

בצד של המשפחה של אמא שלי, היא כך כך גדולה (14 אחים) כבר בכלל אין קשר ומעקב בין הבני דודים ואפילו האחיינים

מרוב שהיא גדולה כי כל אחד עסוק במשפחה שלו.


ומצד האבא שיש רק שני אחים ומעט בני דודים, יותר ריאלי להיפגש והקפדנו יותר לשמור על קשר.

איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
🤣🤣🤣יהלומה..
מרגישה כבדהאפרסקה

אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.

והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.

אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.

אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?

צריך להציב גבולות ברוריםזוית חדשה

לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.

אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."

"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."

אני מנסה לאכול בריא. באמת.מאוהבת בילדי

אבל קשההה לי בלי שוקולד.

ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.

עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...

מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?

אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.

 

החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?

תודה ניקזמני

לגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי

המלצה למשהו מעניין לצפות בו?ytrewq
לבטטה בחודש תשיעי שרובצת כל היום עם הטלפון 🤦🏾‍♀️

סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...


אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח! 

תכף יש דה ווייס אם את בקטעכנה שנטעה

רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.

ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.

לא מעניין אותי שירה...ytrewq
מקפיצהytrewq
ווארט ראית? יש שתי עונות.מתואמת
כןytrewq
פאוור קאפל, מעניין (לא יודעת כמה מתאים מבחינת לבושסטודנטית אלופה
ותוכן)
מה זה?ytrewq
קונספט דומה, אבל הזוגות הם באמת זוגותמרגול

ונשארים באותו מיקום

אבל יש משימות כל פעם וכזה…

יש סוטאז שמתאים ליותר מעלות.. (לנו יש של פוד אפיל)בת מלך =)
טעית בשרשור 🙃ytrewq
אני נורא אוהבת תכניות בישולאבי גילאחרונה

יש לחיים כהן השף תכנית בערוץ 11

שום פלפל ושמן זית העונה החדשה

כל פעם מראיין אדם אחר..

נורא מצחיק ויש בחיים משהו מאוד מרגיע.


אבל בכלל כשיש לי זמן אני מול תכניות בישול כאלה ואחרות 

תכונת ריצוי שבי כלפי חמותי, שהפכה לאנטיהדרים

אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.

סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).

כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .

היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???

גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .

אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .

דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו

דוגמא נוספת בחג מסוים הודענו כשבועיים לפני החגהדרים
שבסוף לא נגיע, והגענו שבת לאחר מכן לא דיברה איתי כל השבת החמיצה פנים אמרה הילדים שלכם יחזירו לכם כשיגדלו, ואחכ אחרי שבוע שלא התקשרתי אליה תקפה אותי שחבל מאוד וככה מתחיל נתק משפחתי, וגם כשאמרתי לה שתפסתי מרחק כי היא כעסה אז היא אמרה אוקיי אבל שהגזמתי (כלומר היא עושה מעשים שגורמים לאנטי ואז נהיית הקורבן)
וואי, אחותי... זה נשמע ממש ממש מאתגריעל...

באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,

שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.

 

השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.

כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.

את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור

נשמע קשוחכולנה
אם את בקטע להבין את הצד שלה אז מניחה שהיא נכנסה ללחץ לאבד את הקשר עם הנכדים, אם היא מבוגרת יש גם עניין של הקצנה שבאה עם הגיל. כמובן שלא צריך להסכים לכל גחמה שלה, אבל אם היה פעם קשר טוב בינכן אולי את יכולה לראות איך את נותנת לה את היחס ותשומת הלב שהם עדיין חשובים למרות המרחק, לפני שהיא דורשת אותם.

אוינעמי28אחרונה

באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.


אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.

משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.

נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.


הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.

התקנת התקןניקזמני

מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?

 

תלוי בפסיק. כלומר לרוב יש דימומים קלים אבל אם אתרק לרגע 1
אחרי טבילה. לפי הפסיקה אצלנו זה לא אוסר
לא בהכרח. אבל אין לדעת מתי יתחיל לך דימום הסתגלות.עניינית
ההמלצה להתקין בימי הוסת כי כך יותר קל להתקין.
לא מחייב, אבל ממה שהבנתי בדר"כ כןסטודנטית אלופה

לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.

לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.

תבררי מה הפסיקה אצלכם

לא מחייב דימום. אבל יש פסיקות שעצם ההתקנהפרח חדשאחרונה

של ההתקן אוסרת

אז תבררי מה הפסיקה שלכם. 

שקיפות עורפית בן או בתעדן1000
שכחתי לשאול את הרופאה מה היא חושבת אם זה בן או בת מה אתן חושבות לפי התמונה

אף פעם לא הבנתי איך מתמונה כזו אפשר לדעת ממתקית

חחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.

אני לא חושבת שבזווית הזאתכמהה ליותר

של העובר אפשר לזהות את המין...

גם אני לא חושבת שאפשר ככהרק טוב!
אולי הצאט ידע?!
אומרים לפי הזווית כלפי מעלה יותר לכיוון בןעדן1000
וכלפי מטה יותר לכיוון בת
ככה מישהי אמרה לי גם והאמת צדקההלוואייי
אז לכאורה זה נראה בת אבל אני סתם אומרת אין לי שום ידע בתחום..
זה לא נראה כלפי מעלה?עדן1000
לא מבינה בזה..אולי..הלוואיייאחרונה
בדרך כלל אי אפשר לדעת בוודאות בשקיפותהלידה שלי

אולי יעניין אותך