הי חברות, מבקשת עזרה עם בעל נרקסיסטאנונימית בהו"ל
נקודת המוצא שלי היא שהוא רוצה להיות טוב יותר, רוצה בטובתנו אבל לא מצליח לשים את הפוקוס על מישהו אחר ממנו, דיברנו ודיברנו לקח זמן עד שנפל לי האסימון שזה מה שהוא, בזמנים טובים הוא משתדל, בזמני לחץ ועומס זה מתפרץ, גם אני למדתי מה מפעיל אותו.  


אבל אני חולמת על זוגיות אחרת, קרובה, שרואים אותי בה, תגידו תדאגי לעצמך, הכל נכון צריכה להשתפר בזה, ובכל זאת יש חלק שכנראה רק בן זוג יכול למלא. כואב לי גם על הקשר הלא בריא  עם הילדים, הוא יכול להיות האבא המושלם.  יש לי גם ילדה מתוקה מדבש שמראה סימנים דומים ואני דואגת לה ותוהה מה אני יכולה לעשות בשביל שתלמד אחרת.


בקיצור, לא וויתרתי על החלום, עשינו טיפול זוגי שלקח לי הרבה מאוד זמן לשכנע אותו וזה לא היה מאוד יעיל ועכשיו אני רוצה לנסות שוב. אם מישהי מכירה מטפל שמתמחה בזה ויודע איך לגשת אליו בלי שהוא יעשה אחורה פנה אשמח מאוד מאוד לשמוע.


טיפים ועצות מחזקות נוספות יתקבלו בחום

מקפיצה. בהצלחה!!יעל מהדרום
לילדה חייב טיפולאורוש3

זמן מעולה לתפוס ולטפל בילדות המוקדמת.

בהצלחה ענקית. אין לי המלצות ספציפיות לצערי. וחיבוק גדול. 

טיפול לילדה על ידי איזה איש מקצוע למשל?אור עולה בבוקר
פסיכולוג ילדים? הדרכת הורים?
חושבת שאפשר להתחילאורוש3
עם תרפיה באומנות או דרמה וכאלה. זה כן מטפלות שלמדו את התחום בתואר שני והכל. ולהתייעץ אם לדעתה ריך משהו מעבר. לרוב זה יותר זמין בהתפתחות הילד מאשר לשלם פרטי לפסיכולוג ילדים. 
אולי כדאי טיפול אישי בשבילךאיזמרגד1
לדעת איך להתנהל... כנראה שיהיה יעיל ומהיר יותר מאשר לשכנע אותו ללכת לטיפול
שולחת חיבוק❤️המקורית

אני חושבת שקודם כל תלכי לטיפול בשביל עצמך. גם בלי קשר אליו כדי להבין איפה את עומדת.

אני מאוד מאמינה בזה שיש לנו הנשים, בגלל הצורך הרגשי המובנה, יכולת לראות ולהרגיש מתי הדברים לא מונחים במקום הנכון. ודווקא במקרים כאלה, הצורך לדאוג לעצמך הוא הרבה יותר במקום הראשון וכדאי וצריך להשקיע בו יותר ממה שמשקיעים בזוגיות עצמה אפילו בעיניי כי הצורך במשענת רגשית לא מתמלא (וגבר שמאוד מרוכז בעצמו גם לא מבין מה הבעיה שלך בכלל ומקטין אותה או הופך את זה עלייך) ואז נכנסים לערבוב סביב זה ואפשר לשקוע ולשכוח את עצמנו כי כמות ההתנגשויות סביב זה הא גדולה וחולשת על כל תחומי החיים וצריך עמוד שדרה חזק


אגב, לגבי זמני לחץ וכו - לא פירטת הרבה בהודעה שלך, אבל גברים ונשים שיש ביניהם היפוך דינמיקה (גם אם לא מלאה) הרבה פעמים יכולים לסבול מזה.


מקווה שתמצאי מענה שיעזור לך❤️

עזרה בשבילי לא רלבנטית כרגעאנונימית בהו"ל

הלכתי כבר כמה פעמים, מרגישה שזה לא הזמן כרגע, זה לא מצליח להגיע לשורש של העניין.

להפך זה הכניס אותי ללופ יותר קשה, גם מבחינת הפער שזה יצר ביננו

לדעתיהמקורית

זה בגלל שאת מכוונת גבוה, לתיקון

לא שלא מגיע לך כל מה שכתבת כן? את לגמרי ראויה לזה וזה צורך בסיסי

אבל אם את הולכת לטיפול שמטרתו לגרום לבעלך לראות אותך, ויוצר לך ציפיות שווא (הפער הזה שדיברת עליו) , או רוצה לשלוח אותו לטיפול כדי שיתקנו אותו - אז לצערי זה לא תמיד עוזר.

החוויה של החוסר שלנו לדעתי לא תוכל להתמלא באמצעות אדם אחר אלא קודם כל באמצעותנו

ולמה אני מתכוונת?

קודם כל, אני באמת סבורה שזוגיות טובה היא זוגיות שיש לך בה מקום. חד משמעית.

אבל כשבן הזוג לא מסוגל לספק את הסחורה בחלק מהזמן, אנחנו נכנסות הרבה פעמים לסחרור שגורם לנו לעשות ולחשוב הרבה דברים לא נכונים בגלל המקום של החוסר. בגלל הצמא הזה.

גבר שבשעת קושי מרוכז מאוד בעצמו ומתפרץ, זה אומר שהוא לא מונחה פנימית מאנרגיה גברית. זה יכול להיות גם נרקיסיזם, אבל תגלס גם להגדרה הגרנדיוזית הזו יש כמה קווים ותיאוריות לאיך היא התפתחה

הקטע הוא, שאת לא אמורה לטפל בו אלא בך. את צריכה להנכיח את הקושי שלך בצורה נכונה. לא לוותר על זה בשום צורה אבל להעמיס עליו את העול בקצב ובצורה שהוא יוכל לשאת אותו בתור התחלה  ובהדרגה אפשר לעלות.

אפשר גם ללכת לצד השני של לשלוח אותו לטיפול, אבל אני פחות מאמינה שזה יעבוד. הוא בטוח מסתכל על זה כניסיון לתקן אותו ויסמן על זה וי (הוא מעצמו רוצה ללכת או שזה רעיון שלך?)


** הכל כמובן לדעתי הלא מקצועית בעליל, ואפשר גם לזרוק לפח

בכל אופן שולחת לך חיבוק❤️

הטיפול היה בשבילי כדי להכיר את עצמי טוב יותראנונימית בהו"ל

לדעת מה הרצונות שלי, חלק מזה נגע גם בזוגיות מן הסתם, זה חלק עיקרי מהחיים שלי ואחת משאיפות חיי הכי גדולות.. לא הצלחתי להגיע לנקודה הפנימית האמיתית שלי, כי אני מרגישה שהרבה זה לסנגר עליו ועל התנהגויות שלו, על הניואנסים שלו (זה אני יודעת בדיעבד, בזמן הטיפול שהייתי לא הבנתי שזו הבעיה שלו).


את.צודקת לגמרי שמעבר להגדרה יש איזשהי סקאלה ולרוב זה מספיק לי, אבל כמו שאמרת הוא לא מצליח לשאת את העול שלי, את "הצרות" שלי, הוא לא מודע להן, הוא לא פרטנר. אז למדתי לא לשתף והרבה פחות לצפות, ולזהות רגעים שכן יש טיפה יותר פתיחות, ויש התקדמות, אבל בסוף בסוף אני לא אני לגמרי כי אני יודעת שהוא מסוגל לשבור את הכלים ברגע קטן של ויכוח או כעס, לא כי הוא באמת רוצה בזה, אבל כי זה משתלט עליו..

אז אני מרגישה שאני כבולה, לא יכולה להיות אני כי הזוגיות חשובה לי ובפנים אני מאמינה שגם בשבילו, ואני לא רוצה להיכנס לדרמות מיותרות, אבל בסוף זה חסר..  

אז קשה לי לראות איך טיפול יכול לעזור לי עצמי כרגע, מרגישה שניתחתי את המצב מכל הכיוונים ואני באמת מבינה טת המציאות ואת ההשלכות ואין משהו אחר שאני יכולה לעשות.. 

אני חושבת שהשורה התחתונה שלך לא נכונה בכללהמקורית

יקירתי

לא יכולה להאריך אז אגיד בקצרה ככל הניתן ואם תרצי ארחיב בלי נדר מחר

1. כשאת מצמצמת שיתוף/ רצונות - את מעמיקה את הלבד שלך ובעצם מנכיחה את הקיבעון הזה,וקובעת כעובדה  את חוסר המסוגלות שלו, וגם מעצימה את החוסר שלך

2. כדי שתהליך יקרה צריך סבלנות וחיבור לרגש. וגם יכולת לתת עוד הזדמנות כל פעם מחדש, כדי שנוכל לראות שיפור

אם את מצפה לשינוי קסם כלשהו, צר לי. זה לא באמת יקרה.

מה כן יכול לקרות?

יכול לקרות שתסמכי על בעלך שהוא ילמד לשמח אותך. שתלמדי אותו ותתקשרי איתו מה נכון ומה לא נכון. ושתדעי להכיל את זה שהוא לא מושלם ושזה תהליך

אם בכל פעם שהוא לא מתנהג כמו שאת רוצה את נסגרת לגמרי ומתייאשת, זה לא יקרה

הנכון הוא - להנכיח מה את מרגישה כשהוא מתנהג בצורה כזו שקשה לך איתה. להגיד מה הלב שלך מרגיש. להגיד שאת רוצה להרגיש אהובה ושיש לך מקום,וגם להגיד איך. תרשי לעצמך לבקש אהבה במקום לבחון אותו כל הזמן. ותני לו את הזמן ללמוד אותך ולעבור תהליך ולהצליח.

ניסיתי לשתף, ניסיתי להגיד מה אני צריכהאנונימית בהו"ל

זה חא הצליח, הוא גם מקבל את זה כביקורת ורק מתעצבן יותר.

אין לו את היכולת לשים את עצמו במקומי או במקום מישהו אחר, כמעט אף פעם..


מודה שהשיתוף לא קל גם לי, ויש מה להשתפר אבל זה חד צדדי פה.

זה הגיוני שהוא ירגיש ביקורתהמקורית

זה האוטומט הקלאסי, גם בעלי ככה.

אבל מדי פעם אני מנערת אותו בחזרה למציאות (בדרך טובה) ומנרמלת לו את זה שהוא לא מושלם ושזה שאני מבקשת משו זה כי אני רוצה להתקרב ולא לבקר (להתרחק)

והאמת שאני לפחות מרגישה שהיכולת שלו לקבל ממני הרבה פעמים תלויה במכלול. אם אני נורא מרירה ורוטנת ורואה אותו בצורה לא טובה, זה כמעט חסר סיכוי

כשהאווירה טובה ויש יחס טוב והוא מרגיש מוערך וטוב למרות האמירה שלי - הוא ממש לוקח את זה אחרת

 

 נשמע שהדינמיקה שלכם קשה ונוקשה. והוא לא צריך לשים את עצמו במקומך כדי להיות שם בשבילך, באמת שלא. היופי במערכת יחסים הדדית היא, שמספיק שהוא רוצה לעשות לך טוב ואת מקבלת ממנו - הוא  לכל הפחות ינסה להיטיב איתך, גם אם לא בכייוון הנכון. ואת, התפקיד שלך לכוון אותו ספציפית למה שכן טוב ומדויק. אבל ברגע שהוא אף פעם לא טוב - מה הסיכוי שלכם לדעתך להצליח?

בעיניי את צריכה לעשות עבודה עצמית על להעריך אותו באמת. לראות את מה שטוב בו, בלי קשר רגע למה שאת רוצה ממנו. 

לשחרר ביקורת, לדעת לתקשר. לדבר על מה שחשוב לך בצורה הנכונה ולאזור סבלנות, להוריד ציפיות.. או בקיצור  - מציעה לך ללכת לטיפול בעצמך. באמת אבל.

אני מרגישה שאת בווייב קודר כזה, שרק אם הוא יתקן את עצמו זה יוכל לעבוד אבל לדעתי ההסתכלות שלך לא תקדם אותך ולא תרים את מערכת היחסים שלכם כי את זורקת אחריות החוצה, אבל גם לך יש אפשרות לרומם את הזוגיות בעצמך. שינוי דינמיקה יכול לקרות באמצעות צד אחד שבוחר לעשות שינוי והתמונה תשתנה 

 

רק טוב יקרהה  

 

 

בא לי לחבק אותךעוד מעט פסח

כי הייתי במקום מאוד מאוד דומה.

מה שעזר לי (חוץ מטיפול משמעותי עבורי וקורס על זוגיות ששינה לי את ההסתכלות לגמרי)-

היה ההתעקשות של בעלי שאני אלמד להעריך גם התקדמויות קטנות.

כי הייתי במקום מאוד דומה- שגם כשיש התקדמות תמיד החזקתי בראש את זה שאנחנו עוד לא איפה שאני באמת רוצה להיות, ועדיין יש דברים שאני לא מעיזה לדבר עליהם.

אבל ככה בעצם אני תוקעת לו מקלות בגלגלים, כי מהצד שלו כבר אין רצון להתאמץ- הרי ממילא לא משנה מה הוא יעשה- אני לא אהיה מרוצה. ומה לעשות שללמוד שפה חדשה זה לוקח זמן. ואם אני נסגרת כל פעם שהוא עושה טעות- יש לו אפס חשק להמשיך וללמוד.


העברנו שנים של כעסים ותסכולים עד שהצלחתי לצאת מהתפיסה של 'הכל או כלום', לשמוח בהתקדמות קטנות, להודות לו עליהן, וגם לדייק אותו יותר לפעם הבאה.

אבל זה באמת מחולל קסמים.

את בעלי זה לא מעניין מה אני מרגישהאנונימית בהו"ל
אין לו את היכולת לפתוח שיחה כזאת בכלל, תקופה ארוכה הערכתי כל ציוץ שזרק לעברי, זה לא חודר אליו,  זה לא ממש מעניין אותו המילים הטובות שלי או התודות שלי..


אם את ממליצה על הקורס והטיפול שעשית אשמח לשמוע

אוף, זה באמת נשמע כואב כל כךעוד מעט פסח

שומעים את הכאב מכל מילה שלך.

וזה מהמם שאת עדיין מחפשת דרך. באמת מגיע לך שיהיה לך הרבה יותר טוב!


טיפול עברתי אצל מטפלת מדהימה שמקבלת ליד כפר סבא. אם רלוונטי לך אכתוב לך שם בפרטי.


הקורס היה קורס בזום של יוני אנטמן (יוני זו אישה, קיצור של יונה). היא כבר לא עושה במתכונת הזאת, כי היא לקחה את כל ההקלטות והפכה אותן לקורס דיגיטלי, אז אני לא יודעת אם זה אותו דבר (אחד הדברים המשמעותיים שהיו בקורס היה הליווי בוואטסאפ, ואם אין את זה אז הוא איבד הרבה מערכו. אבל אם זה עדיין עם ליווי קבוצתי, ועם שיחה פרטנית איתה- אז ממש ממש כדאי. היא נותנת לך כלים איך לדאוג לעצמך גם כשאי אפשר לסמוך עליו, ואיך לדבר איתו על נקודות כואבות. והדברים הם כמו 'מתכון'- שממש קל להפעיל גם בתוך סערה רגשית, אבל לא יותר מדי מקובע- רק עם הדגשים ההכרחיים כשאת עושה התאמות לחיים הספציפיים שלך. הייתי בטוחה שאצליח זה לא יעבוד אבל זה אשכרה עובד. ומשנה חיים. באמת.).

אני אשמח לקבל את השם של המטפלתאנונימית בהו"ל
ותודה על המילים הטובות והמנחמות
שלחי לי הודעה בפרטיעוד מעט פסח
איך הוא גרם לך לראות גם את הדברים הקטנים?אולי בקרוב
בעלי גם לא מקבל את השינויים הקטנים שאני עושה וואו שזה לא מספיק אז מעניין אותי איך אפשר לגרום לו לראות את זה ולקבל את זה 🙈 ניסיתי להגיד לו דברים גדולים מורכבים מדברים קטנים, בשביל שינוי גדול עושים שינויים קטנים, שמרכיבים את הגדול וכו', לא מקבל את זה..
וואו, שאלה מצוינת.עוד מעט פסח

אחרי כמה שנים של תסכול, בזמנים שבהם הוא מבחינתו ניסה להשקיע, ואני מבחינתי התבאסתי על ה'לא מושלם' שהוא עשה, הוא היה ממש יושב ומנתח איתי, ומכריח אותי להגיד מה בכל זאת כן היה טוב.

ובכלל, מבקש הרבה פידבק- עכשיו זה היה לך מה שאת צריכה? מה עשה לך טוב? מה היה חסר? ממש הרגשתי את הרצון שלו ללמוד אותי ולדייק בשבילי.

ונראה לי שבעיקר למדתי ממנו עצמו את העין הטובה, כי הוא אדם שממש מתרכז בטוב שבי, ובאיזה שהוא שלב זה מדבק...

גם בקורס של יוני, היא מלמדת איך לדבר על דברים כואבים, ואחד מהשלבים שם זה לומר תודה על משהו. וזה גם לאט לאט מחלחל ועוזר לראות שיש כל כך הרבה טוב.

מעניין, אנסה לחשוב על זהאולי בקרובאחרונה
שמעתי שיש מכון בשם "נרקיסים"כובע שמש

שמטפלים בתחום. לא יודעת מעבר. אולי שווה לבדוק.

חיבוק!

עכשיו אני רואה שזה מכון חרדי ולא בטוח שהמטפליםכובע שמש

לא בטוח שהמטפלים שם בעלי תואר שני בטיפול

 

עוד עלינו - נרקיסים

מאיפה האבחון נרקסיסט?מקרמה

הכי בדוגרי?

אני לא רואה סיכוי לזוגיות עם נרקססיט

תכונות הנקססיזם סותרות לגמרי את מה שנדרש בזוגיות


אבל מהמעט שתארת אני בכלל לא בטוחה שזה זה

זו סקאלה רחבה מאודאנונימית בהו"ל
אין פה אבחון רשמי, ותכלס זה לא באמת משנה חי ההגדרה, אני מרגישה שזה מי שהוא, עם הרבה דברים אחרים טובים שיש בו, ובעומק הוא רוצה בטובתנו והוא טוב לב, אבל בפועל זה לא יוצא החוצה
מטפל אבחן אותו?נעמי28

אני גם מכירה התנהגות שנראית נרקיסיסטית

אבל היא לא דומה לנרקיסיסט אמיתי כי היא לא מגיעה מאותו המקום.


וזו התמודדות שונה לגמרי.

אז הייתי נזהרת מהגדרות האלומקרמה

בזוגיות עם נרקססיט אין שום דבר טוב

זה הכל אשליה

זוגיות עם נרקסיסט מראש נועדה לכישלון


וזה כן משנה ההגדרה

בטח כשרוצים לטפל

אבחנה זה שלב ראשון לריפוי


ואין מה ללכת לחפש רחפוי למחלה חשוכת מרפא

ד.א. מה שרשמת שמקרמה

" ובעומק הוא רוצה בטובתנו והוא טוב לב, אבל בפועל זה לא יוצא החוצה"

זה ההפף הגמור מנרקסיזם 

מסכימה שובאפונה
האמת, סליחה על הכנות.. אבל אם זו דעתך עליולפניו ברננה!

את פשוט לא נותנת לו אופציה להתנהג אחרת..


ובעל מרגיש מה דעתה של אשתו עליו גם אם היא לא אומרת כלום בפה.. אז לחיות לצד מישהי שמאוכזבת ממך ובטוחה שלעולם לא תוכל למלא לה את העולם הרגשי זה עצוב ממש וקשה, ונראה חסר תוחלת..

וגבר הכי רוצה בעולם לעשות את אשתו שמחה. איך הוא מרגיש אם אשתו חסומה רגשית מלקבל אותו כי היא מיואשת מראש, במקום ללמוד איך לכוון אותו נכון?

טיפול בנרקסיסטליאת שילה

אני מאוד מסכימה עם זה שאם החלטת שאת נשארת איתו , פחות להיכנס להגדרה של הנרקסיסט או לא נרקסיסט. פשוט לדעת שבחרת להישאר איתו כי יש לו הרבה מעלות, הילדים גדלים עם אבא ואמא יחד, יש זמניפ שכיף לך איתו,שבתות יחד, חגים יחד ועוד ועןד. תחבקי את הרגעים האלה כל פעם מחדש , ובזמנים היותר באסה שפחות מכיל , להסתכל על זה קצת כמו שאין לו את היכולת אז לא ייצור לך תסכולים, למשל לא אתעצבן על תינוק שלי שלא עןזר לי לשטוף את הבית בזמן שאני שוטפת עם חום.

לחיות בתקווה שהוא ישתנה רק יצור לך תסכולים, ולו, ולא יאפשר לחיות באהבה לדעתי.

תראי את חהלקים היפים, תחייכי מהם, תתאהבי ברגעים האלה ותשמרי לך את החיבוק וההכלה שלו אליך בזמנים שרגוע וזמין, לזמנים שפחות מתאפשר לו.


יש מטפלים מעולים בזה שיכולים לתת כלים אבל כדי שטיפול יצליח צריך שהמטופל ירצה את הטיפול לדעתי. יש אחת אפרת היימן שאפשר להתייעץ איתה, אבל לדעתי לדחוף אותו בחוסר רצון שלו לטיפול זה לזרוק כסף לפח.



יש לי כמה וכמה חברות גרושות ובאמת החיים של גרושים וגרושות לא קלים וצריך לעשות כל מה שיכולים בשביל לא להגיע לגירושין

מצד שני אסור להיות בנישואים מתעללים, אסור לאפשר אלימות - ואי אפשר לקרוא לכל מריבה אלימות. אלימות זה מכות, אלימות זה מילים קשות של איומים, התפרצויות, לא לאפשר זכויות בסיסיות (לא שבאלי שמלה ב 1500 שח והבעל אומר לא, הכוונה שלא מאפשרים אוכל בסיסי ותנאים בסיסיים ), לפעמים כשהבעל מתיישב על הספה ואת מצפה ממנו לתפקד בבית ומתעלם מזה- זאת לא אלימות, הוא רצה x והיא רצתה y.


ככל שיש אלימות (אמיתית) והיא לא מופסקת במיידית לאלתר, זה פוגע מאוד בילדים להישאר

מחילה,עוד מעט פסח

אבל זה לא נשמע כמו 'נרקסיסט'.

כנראה כן מאוד מרוכז בעצמו. כנראה גם מאוד פגוע, או לחוץ, או סוחב טראומות, או הכל יחד.

אבל נרקסיסט זה מישהו שבמהות שלו, גם כשהכל מסביב מושלם מבחינתו- לא אכפת לו מאחרים. רואה באחרים כלי משחק שנועדו לשרת אותו בלבד.

והמילים 'בעומק הוא רוצה בטובתנו'- זה לא נרקסיזם.


וזה משמעותי, כי מי שהוא באמת נרקסיסט, כמעט בלתי אפשרי לטפל בו.

אבל מי שבעומק הוא טוב לב, בתנאי חיים טובים יותר- כנראה שיצא ממנו דברים טובים יותר.

וב'תנאי חיים' אני לא מתכוונת לגובה משכורת או גודל הדירה, אלא לרוגע נפשי ותחושת משמעות.

אני מנסה להסביר את זה במיליםאנונימית בהו"ל

אבל זה מבולגן מדי ולא מעביר את הנקודה כראוי


אני חושבת שבמקום כלשהו הוא כן משתמש בנו כדי להשיג את התמונה המושלמת, כדי לסמן וי.

אני גם כן אדם נוח מאוד עם מינימום דרישות, לא רק איתו,  עם כולם,  קל מאוד מאוד לרצות אותי. 90% מהזמן אנחנו מסתדרים כי למדתי איך לדבר איתו ולבקש ממנו, אבל זה לא אומר שטוב שלי כי זה קשה לסחוב את זה ולפחד שכל מילה תגרור ריב גדול.

הוא כן אוהב, אבל זה לא הטבע שלו, רחוק מאוד מזה, וזה בעיקר משרת את האינטרסים שלו.


הוא לא עשה אבחון ולא יילך לאבחון זה לא בשבילו, אבל טיפול זה עוד משהו שאני יכולה לנסות לשכנע

אויעוד מעט פסח

נשמע שאת כותבת ממקום מאוד כואב. ואני, ואף אחת פה, לא יכולות לדעת באמת מה עובר לו בראש.


אבל כן ברור שאת לא רוצה לפרק את הבית, אלא לתקן ולחזק.

אז אני רוצה להגיד לך שגם אם הוא ילך לטיפול, אבל בגלל ששכנעת אותו-

הסיכוי של הטיפול לעבוד הוא ממש קלוש.

כמו שתוכלי לשכנע מישהו ללכת לחדר כושר, אבל לא תוכלי לשכנע אותו להרים את המשקולות. אם הוא לא ירצה להתאמץ, הטיפול זה מאמץ נפשי אדיר- הטיפול לא יועיל. ועוגמת הנפש שלך רק תגדל.

לי נשמע שהואאפונה

אדם רגיש מאד לביקורת, כנראה גם נוקשה, שקשה לו להתנהל בגמישות או כמו שזה מרגיש מהצד השני - "לראות אותך".

יש לו חומה של הגנות שחוסמות את הגישה אל הרגשות הפגיעים שלו, ולכן אי אפשר לדבר איתו רגשות.

ואתם בלופ שבו חוסר שביעות הרצון שלך נחווה מצידו כביקורת וגורם לו תחושת כישלון, וכישלון כידוע גורר כישלון..


אדם נרקסיסט זה אדם שמשחק בך, מקטין ומשפיל אותך, עושה לך גזלייטינג, מונע ממך דברים כדי לשלוט בך... לי זה לא נשמע ככה מהתיאור שלך.

הוא לא משפיל אותי על בסיס יומיומיאנונימית בהו"ל

אבל כן בשעת כעס יכול להשפיע, הוא אף פעם לא אשם, גם שהוא עשה מעשה חמור ואני הגבתי בחומרה או בכעס כלפיו הוא נעלם ומסובב את זה כלפיי כי איך העזתי להגיד לו כך..

ואני לא רבה הרבה, ולמדתי להתאפק..


בכל אופן כשאמרתי שהוא טוב במהותו, זה בגלל שאני מבינה שזה דרך שלו להגן על עצמו וחומה שבנה סביבו, והוא לא עושה את זה בכוונה להכאיב, אבל אחרי עשור פלוס של נישואים הייתי רוצה שהחומה תשבר

ההגדרה מאוד משנה,באתי מפעם

זה מסוכן מאוד לאבחן בלי הסמכה.

לפי התיאורים המוניטים שלך בכלל לא בטוח שזה נרקיסיזם. בעיני, נושא כ''כ מורכב שחייב אבחון מסודר, כי על פי האבחנה יודעים לטפל.

למה את חושבת שהוא נרקסיסט?אפונה
עניתי תגןבה מעלייךאנונימית בהו"ל
את מחפשת בעצם טיפול זוגי שמתמחה בזהלב אוהב

או טיפול אישי בשבילו?

נקודת המוצא שלך מעלה שאלה על האבחנה שלךמתיכון ועד מעון

מהיכרות עם נרקיסיסטים הם לא מעוניינים בטובת האחר ומרוכזים רק בעצמם

יכול להיות שיש לו קושי אחר? קשה לאבחן בפורום לכן אני לא יודעת אבל אנשים שמתקשים במצבי לחץ לעיתים סובלים מחרדות או מהפרעות קשב, כמובן שזו לא אבחנה אלא השערה.

הי יקרהתהילה 3>

1. האם המטפל הזוגי שטיפל בכם אבחן שהוא נרקסיסט? היום הרבה פעמים ממהרים לשים כותרות ואבחנות כאלה בלי לדעת לעומק, וחבל.

יחד עם זה הטייטל הוא עניין אחד, והנושא העיקרי הוא מה עושים עם המצב.


2. אם יש לך יכולת באמת להשפיע עליו ללכת לטיפול, אז נשמע לי מעולה. ויש מטפלים שמתמחים ומתעסקים בתחום ואולי גם יוכלו לעזור עם  האבחנה.


3. את. נשמע שאת עוברת קשיים לא מעטים, וגם צריכה לברר דברים בינך לבין עצמך ובזוגיות.

בסוף זוגיות היא דינמיקה, וכשאנחנו בוחרים מישהו יש צד שגם אם יש בו צדדים שהם לא בריאים כרגע, הם תואמים לצדדים שאנחנו צריכים להבריא בהם.


לדוגמא, אישה עם נטיה לריצוי, מול איש קצת שתלטן או אגואיסט.

הנטיה לריצוי היא בעצם כר פורה לשתלטנות או אגואיסטיות ברמה הראשונית.

ובעצם בשלב הראשון זה מתחבר כמו שקע ותקע.

ויחד עם זה, עם הזמן וזה שההתנהלות של שני הצדדים מזינה את הנקודה הזאת (וזה לפעמים לוקח שנים ולפעמים לא קורה כשאין קשב ומודעות) האישה מתחילה להרגיש שמשהו הוא פה יותר מדי, ושבעצם

לא נותנים לה מקום להביא את עצמה, והיא תמיד מוצאת את עצמה מוותרת ומוחקת את עצמה.


בעצם, זה דפוס שהיה שלה כבר קודם, אבל משהו בחיבור הזה שמקצין אותו גורם לה להבחין שמשהו פה לא תקין.

הנטיה הראשונית היא כמובן להגיד שהוא לא בסדר שהוא לא מספיק רואה אותי, או מתייחס אלי וכו

וזה אפילו נכון.

כתוב שמזווגין לו לאדם לפי מעשיו, ובעצם בעומק,

המעשים האלה הספציפיים שלו, שמפגישים אותנו עם המעשים שלנו, מאפשרים לנו להתחיל תנועה של תיקון מתוכנו.


אפשר להלחם עד מחר באיש שלה ובטבע שלו ולהתווכח ולדון, ואפילו ששניהם ינסו לשנות את זה שהוא לא מספיק מתייחס אליה נניח.


אבל האמת שהשינוי הכי עמוק ואמיתי, הוא שינוי שלה.

*שהיא* תפסיק למחוק את עצמה, לבטל את עצמה ולרצות.

שהיא תהיה קשובה למה שבליבה ותתן לעצמה מקום ונוכחות. ברגע שהיא תעבור שינוי פנימי אמיתי, משהו בדינמיקה בהכרח ישתנה.

בסופו של דבר האופן שבו אנחנו מתייחסות לעצמנו, הוא האופן שבו יתייחסו אלינו, והאופן שבו נחווה את היחס של העולם כלפינו.


ממקום מחוזק מבורר ובריא יותר, ניתן יהיה לבחון באמת את הקשר, לראות אם ומה השינויים שמצליחים להתפתח בו, ובאיזה אופן נכון להשאר בו ולהתנהל בו.




כתבת מעולה.באתי מפעם
ואני מוסיפה שבגלל ששינוי אצל האישה יכול להוות שינוי בכל המערכת הזוגיות (למרות שהיא לא "אשמה" במצב, אבל היא לחלוטין יכולה לגרום לשינוי לבדה!!) אני ממליצה לך ללכת לטיפול לבד אם הוא לא ישתף פעולה, אז תגידי, אבל אין לי מה לטפל בעצמי, אני הכי טובה שיש, אז זה בדיוק הנקודה, שדווקא את תוכלי לעשות שינוי עצם ההתנהגות שלך תשנה את דינמיקה ביניכם. 
תודה🙏🏽🙏🏽תהילה 3>
כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

מסכימההמקורית

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמוןאחרונה

אני עוד שניה מביאה לך סטירהשאלה גנים

נגמרה לי כל הסבלנות אלייך!!

כמה זה נורא (ממאה עד מאה ואחת 😜) שאמרתי את זה?

זה קרה אחרי ערב מלאאא מלא מלא סבלנות מצידי,

נחת, הכלה ושחרור

באמת!

אבל הילד גמור מעייפות וכאילו אין עם מי לדבר

פשוט הרגשתי שזה המשפט היחיד והאחרוו שנשאר לי לאמר

כדי שהוא באמת ילך לישון...

(בן 10)

תיכנסו בי חופשי

אוכלת את הלב מאז שזה קרה...

אני כותבת לך שזה לא נוראדיאט ספרייט

כי זה מה שאני אומרת לעצמי שכזה קורה לי (ולצערי זה קורה לי לא מעט).

לא יודעת אם עזרתי.

ברור שעזרת, זה תמיד מנחם לדעת ❤️שאלה גנים

אוף באסה שזה קורהעל הנס

אבל זה נורמלי לגמרי.

ילד צריך גם לדעת שלאמא יש גבול.

נכון שזה לא נעים אבל זה גם מלמד אותו על גבולות.

אני בכנות חושבת שילדים לא נולדים למלאכים הם נולדים להורים,אנשים בשר ודם שיש קצה לגבולות היכולת שלהם בשביל שילמדו לחיות בעולם עם אנשים רגילים ולא בעולם של מלאכים.

וזה ברוך השם קורה לכולנו ולא מעיד עלייך כאמא כלום חוץ מיזה שהוא עבר את הגבול ומתח את קצה גבול היכולת שלך🫶

גלוי נאות,גם אני אתמול התפוצצתי על בת ה10 שלי שעברה כל גבול אפשרי....

תודה על התגובה ❤️ וחיבוק גם לך 😉שאלה גנים

אין לי ניסיון בזהרקאני

כי הילדים שלי עדיין קטנים

אבל נשמע לי הגיוני שקורה כזה דבר

שאמא מגיעה לקצה

אני חושבת שאפשר להתנצל

ולהבהיר שההתנהגות הייתה קשה והביאה לקצה

"אתה זוכר מה אמרתי לך אתמול אחרי שעשית כך וכך?

אז תדע שאמא ממש לא התכוונה ולא רצתה לדבר ככה

אני אוהבת אותך ולא רוצה אף פעם לתת לך סטירה, היה לי כבר ממש קשה איך שהתנהגת

אבל עדיין אני מבקשת סליחה כי לא רציתי לדבר ככה"

משהו בסגנון

צודקת לגמרי, אני צריכה לדבר איתו על זהשאלה גנים

תודה שהזכרת לי. התנצלות היא דבר חשוב למרות שממש קשה לי לעשות את זה (כי נו הוא היה פשוט בלתי!)

בתקשורת מקרבתאמאשוני

יש התייחסות שלמה לצרכים של שני הצדדים בדינמיקה,

וזה מה שאני ממש אוהבת בדרך הזו.

כשמנהלים את הסיטואציה בצורה מאוזנת שמתייחסת לצרכים של שני הצדדים אז לא מגיעים לקצה יכולת השליטה העצמית.

נכון שלפעמים מגיעים אליה כדי ללמוד את עצמנו,

אבל זה מתוך מסגור של להכיר את עצמנו, ולא מתוך נסיון לעשות משהו שאנחנו לא יכולים (להתאפק יתר על המידה)

המשפט הזה אכן נוראי, אבל לא נפלתי ממנו, ילד בן 10 עשוי לחוות דברים יותר נוראיים.

מה שבעיני חבל, זה דווקא עלייך.

כ"כ התאמצת להיות בהכלה כל היום, ובסוף בגלל משפט אחד, את מרגישה ממש רע.

את אמא מהממת, ולא מגיע לך להרגיש ככה.

לכן ללמוד להיות קשובה לעצמך בדרך שתוביל לפתרון אידיאלי גם לך וגם לילד זו מתנה בעיני ❤️

ממליצה ממש ללמוד תקשורת מקרבת, לי זה שינה הרבה בחיים לטובה ב"ה.

תודה, אני אוהבת שאת כותבת על זהשאלה גנים

למרות שספציפית פה לא חושבת שזה היה קצה גבול היכולת כמו - טוב, אין שום אופציה אחרת, כלום לא עוזר, זה הדבר היחיד שנשאר לי לעשות כדי להזיז אותו לישון (לא מצדיק בכלל את מה שאמרתי רק אומרת שזה פשוט לא ממש היה מתוך זהו נגמרו לי הכוחות כמו מן חוסר ברירה מעוות כזה)

יש לך המלצה ספציפית איפה אפשר ללמוד את זה?טרכיאדה

יש קורסים חינמיים?

אני אוהבת את הפודקאסט של דני מקוריאמאשוני

אבל הוא לא בדגש של הורות.

דווקא חושבת שזה יתרון. קודם להבין ממקום נקי את הרעיון. אבל זה לא ישר יישומי,

זה להבין את התאוריה וזה יכול לעזור בהקשרים אחרים.

מול ילדים זה טיפה שונה, כי אם בדינמיקה מול שכנה,

כל אחת אחראית על הצד שלה,

מול ילד ההורה אחראי גם על הבנת צד הילד (לילד יש יכולת מוגבלת להסביר. למשל ילד שמתחצף לא יודע להגיד "קשה לי")

וגם על קבלת ההחלטות בסוף (אפשר לשאול את הילד לדעתו, אבל אם הורה החליט, הילד סר למרותו בכל מקרה)

יש את הקורס של הבית להורות מקרבת, אבל הוא לא חינמי.

יש הרבה מאמרים ברשת שיכולים לספק הצצה, אני גם אוהבת את התכנים של לריסה גינת.

לדעתי ללמוד תקשורת מקרבת פותח את הראש ועושה סדר בקשר של הורה וילד.

🙏שאלה גניםאחרונה

האישוoo

הוא לא המקרה הספציפי

אלא המחשבה שזה פתרון למשהו

לאיים בסטירה/ אולי גם לתת

אם יודעים שזה לא פתרון

גם בזמני מצוקה וחוסר אונים

לא חושבים ככה ולא מדברים ככה

אם את רוצה שזה לא יקרה שוב

את צריכה לשנות אמונה

ואז גם במקרים שאין לך פתרון אחר

זה לא יצוץ כאופציה לאמירה

תודה! את צודקת לגמרישאלה גנים

למרות שזה באמת לא אופציה מבחינתי... בשום מצב לא נותנת לו סטירות

(פעם לגמרי הייתי עושה את זה, כיום זה ממש לא אופציה)

אולי סתם נשאר לי מפעם התחושה שזה מה שמאיים הכי טוב 🙈🙈🙈

זה גרוע, אבל לפעמים קורא לי גםטארקו

אני חושבת שהילדים יודעים להפריד מתי זה "אם הייתי יכולה אז, כי הגזמת ברמות"

ומתי זה באמת סכנה שהם הולכים לחטוף

וואלה זה אנושי לאבד את זה

האם זה סבבה? ממש ממש לא

אבל זה קורא.

תודה רבה, מעודד לשמוע ❤️שאלה גנים

לא נעיםשנהב

להרגיש את החוסר אונים הזה שבאמת אין שליטה עליו.

אין לי ילדים בגיל אז אולי קל לי לדבר (ואולי בגלל זה אני מדברת עדיין מהמקום של הילד), אבל בעיני שווה לדבר על זה איתו. הוא כנראה יודע שגם הוא הגזים.

להגיד לו אני אוהבת אותך, אני לא רוצה לדבר אליך ככה, אתמול באמת נגמרה לי הסבלנות.

צודקת לגמרי! צריכה לדבר איתו באמתשאלה גנים

אני בזמנים כאלו לפעמים אומרת לילד מה אניפרח חדש

מרגישה

שאני עצמי כבר עייפה

וקשה לי כי נגמרת לי הסבלנות

עוזר לי לשחרר את העצבים בצורה כזאת

זה נכון לגמרי - הבעיה שעשיתי את זה!!שאלה גנים

זה בדיוק העניין,

הרגשתי שהערב היה מושלם מבחינתי

דיברנו בכיף, הסברתי לו בפשטות

מה אני צריכה עכשיו / מבקשת ממנו ש...

הייתי סופר סבלנית והסברתי שוב שאני צריכה עכשיו עזרה וכו' וכו'

והוא המשיך לשחק כאילו כלום...

ונשארתי רגועה הרבה זמן עד שהרגשתי שזהו זה, זה פשוט לא מוביל לשום מקום 😪

אז קודם כל זה מצויין כי בטאת את הרגשות שלךפרח חדש

והוא מבין מה הוביל אותך לזה

פעם אחרת

מה יקרה אם פשוט תלכי לחדר שלך והוא ימשיך בשלו?

ולא להשכיב אותו לישון?שאלה גנים

אני לא אלך לחדר כי יש לי כל-כך הרבה מה לעשות בבית בנתיים.

והוא פשוט ישכב על הספה ויקרא ספר עד אמצע הלילה, אין לו בעיה (אל תשאלי איך אני יודעת 😂)

קראתי בספרים של לייף סנטריראת גאולה

שלא להיות סופר סבלנית כשאת כבר מתחילה לאבד את הסבלנות, אלא לומר את זה.

להגיד שאני תיכף מאבדת את הסבלנות זה אנושי ובסדר גמור.

מה שהכי מתסכל זה כשאנחנו מתאמצות להיות סבלניות, ואין תגובה. ואז פתאום בום נגמרה הסבלנות ויוצאת המפלצת.

אז עדיף וטוב לומר שאני תיכף מאבדת את הסבלנות. ולעשות את זה רגע לפני.

וואלה צודקת, זה נשמע טוב, שומרת לי ❤️שאלה גנים

זה תמיד ככה אחרי הכלה מוגזמתל666

כשאנחנו יותר מדי מכילים ומוותרים , הרגש השלילי שלנו עולה עולה עד מתפרץ בלי שליטה.

בדיוק קראתי איזה פוסט בפייסבוק של מנחת הורים. היא כותבת שההורים מודרניים מכילים, מכילים , רצים לטיפולים, קונים. ואחרי שכל זה מתפוצץ להם בפנים , כבר אין להם כוח להגיב נכון ולהכיל ולהציב גבולות , הם פשוט מתמלאים במרירות ומתרחקים.

וואי אמאל'ה זה כזה נכון!!! קשה למצוא את הגבול...שאלה גנים

שזה לא נוראבשורות משמחות

וכדי ללמוד את האיזון של עצמי... צריך להיות בקיצוניות

זו עבודת המידות הרמב"ם

עכשיו להבא תדעי מה יותר נכון לך ולו בהתנהלות מולו ומול עצמך

להבטיח שזה לא יקרה שוב? לא..

אבל כשזה כבר במודעות, וכל צעד קטן שתעשי לטובת שניכם יקדם אותך זה לא העניין להגיע להישג מלהיות אמא מושלמת.

זה להנות מהדרך ומההצלחות הקטנות שהצלחתי להיות מה שאני באמת רוצה להיות.

תודה רבה 🥰שאלה גנים

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^אחרונה

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדשאחרונה

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

טוב, אז גם אני בשאלת קשיי השכבה...מתואמת

לא מדברת על הגדולים (מגיל 7 ומעלה), שזה סיפור אחר,

ואפילו לא על הילדונת בת הארבע וחצי, שאצלה מצאנו את הנוסחה (סיפור ושירים עד שהיא נרדמת, לפעמים אם היא מאוד עייפה מספיק לומר לה לחכות לנו במיטה עד שנבוא לספר לה ולשיר לה, והיא כבר נרדמת לפני).

מדברת על הקטנה, בת שנתיים וחודשיים.

היא פשוט בלתי רדימה בעליל!

מכניסים אותה למיטה - תוך רגע היא בחוץ.

סיפורים לא מעניינים אותה, שירים מרגיעים אותה רק אם היא ממש-ממש עייפה (ומכיוון שהיא ישנה צהריים, זה קורה רק בשעה מאוחר מדי).

גם מהעגלה היא למדה להשתחרר.

הדרך היחידה שלפעמים עובדת היא להפעיל לה סרט - ככה לפחות היא נשארת במקום. אבל גם זה לא תמיד מרדים אותה בסוף. והלילה למשל היא אמנם נרדמה ככה (בעגלה) אבל באמצע הלילה התעוררה והתחילה להסתובב ולעשות שטויות, ואנחנו היינו גמורים...

אתמול התחלנו להרכיב לה "כלוב" מסביב למיטה בעזרת רשת פלסטיק כזו. לפני שנים עשינו את זה לתאומים כשהיו בגיל הזה (כי גם הם כל הזמן היו יוצאים מהמיטה) וזה עבד מצוין. הם היו משתוללים שם יחד אבל לפחות לא מחריבים את הבית...

אלא שהמתוקה הזו, עם כל השובבות שלה, רגישה מאוד, והיא ממש נבהלה כשראתה את זה, אז ויתרנו על הרעיון...

בקיצור, טיפים אחרים להורים עייפים ולבית שאיכשהו צריך להישאר שלם?

תודה!מתואמת

מכיוון שבארץ מלטונין הוא במרשם רופא, אנחנו לא ניתן את זה בלי אישור מרופא. (לילדה האחרת שהזכרתי בשרשור כאן אנחנו מתכוונים לתת מלטונין, אחרי שקיבלנו אישור מרופא)

אם המצב לא ישתפר בקרוב אז נפנה לרופא לקבלת עצה, ואולי נעלה את הרעיון של מלטונין.

תודה רבה על החיזוקים!

בהמשך לשרשור השכבות, הילד לא אוכל בא. ערבטוט

אני יושבת לידו בארוחה, משדלת לאכול. לא תמיד בהצלחה.

ברגע שנכנסים למיטה מתחיל לבכות שהוא רעב מאוד.

אני נוטה להגיד לו שהיה זמן של ארוחה, ואם הוא רעב שיחכה לבוקר. אבל תוהה אולי זאת טעות והוא עוד לא בגיל של הסקת מסקנות.

הוא בן 4, ילד נבון.

מה אומרות

בעיני תגובה מעולהמקקה

גם אני עושה בדיוק כך. וגם בזמן האוכל מזכירה שאחר כך המטבח סגור

יש לו מסוגלות להביןהגלה

מצד שני אין ספק שקשה לשים את הגבול הזה

לבן שלי סביב הגיל הזה גם היה קטע קבוע של להזיכר בהשכבה שהוא רעב

בהתחלה אפשרתי

וברגע שזה נהיה קבוע

הייתי מטרימה לו כבר בארוחת ערב

אתה בטוח שבע?

אתה זוכר שאחרי המקלחת וצחצוח שיניים אנחנו לא אוכלים?

אם אחרי המקלחת וצחצוח שיניים נזכר שהוא רעב אני מזכירה לו שמי שהתקלח וצחצח שיניים לא אוכל ובבוקר הוא יוכל לאכול

ברגע שהתמדתי בעקביות גם עם התזכורת בארוחה וגם עם הגבול אחרי המקלחת לאט לאט זה הפסיק

תודה, חיזקתן שפועלת נכוןטוט

לי כשיהיה לי כח היתי מאפשרת משהו בריא ולא הכי טעיםאונמר

היו מבקשים במיטה, אני אומרת מי שרעב ממש אפשר גזר מקלות.

אם הוא ממש רעב הוא יקח, וזה לא מלכלך ומרגיך לאכול ירקות ויש פה יתרונות על החסרונות.

למיטה הבאתי לו. אכל סיים כל טוב.

היום גם זה לא כי הם כן יותר מצליחים להתרכז בארוחה לאכול יפה.

אבל אומרת את זה רק מהמקום שלך כאמור שתרגישי אם נכון לך...

כשזה היה קורה אצלנורק לרגע9

אני מרשה פרי או ירק במיטה. משהו לא מלכלך כמו תפוח או מלפפון.

אני לא רוצה למנוע מילד רעב לאכול, מצד שני באמת הם צריכים ללמוד שיש את הזמן של האוכל ואחכ אי אפשר, אז מבחינתי זה מעביר את המסר.

באמת זה עובר להם מאוד מהר אחרי פעם-פעמיים כאלה.

^^^ לא למנוע לגמרי אוכליערת דבש

אצלנו מי שרעב אחרי הארוחה יכול לאכול לחםהריון ולידה

בלי כלום.

לא מונעת אוכל ולא פותחת מטבח ולא מביאה אוכל שמעודד להמשיך בהתנהלות.

בארוחת ערב מזכירה - שבעת? אחר כך יש רק לחם בלי כלום

תגובה קצת אחרתטארקו

מתי אתם אוכלים ארוחת ערב וכמה זמן לוקח מאז עד שהוא הולך לישון(ונזכר שהוא רעב)?

בכללי אני חושבת שאת פועלת נכון. הייתי מאפשרת אולי משהו כמו מלפפון או לחם בלי כלום אבל ממש לא לפתוח מחדש ארוחה

אבל אם קבוע הוא לא רעב בארוחת ערב ןכן אחכ, הייתי עושה קצת חושבים, אולי ארוחת ערב יוצאת קצת מוקדמת לו ביחס לארוחה הקודמת שלו, והוא באמת עדיין לא רעב שם(נניח אם הוא בצהרון לפעמים אוכלים פרי לקראת 4)

ואחרי שעה+ ומקלחת והכל הוא כן רעב

ןאז אולי כדאי לשקול לאחר לו קבוע את זמן הארוחה, להחליף עם מקלחת או משו דומה..

אני מאפשרת אם אומרים שרעביםשקדי מרק

תפוח או מלפפון.

אצל הקטנה נהיה התניה כזאת כשנכנסת למיטה מבקשת לאכול אז כבר לא בטוחה שזה מוצלח איתה..

אצלי בגיל הזה גםילד בכור

היא פשוט רעבה יותר מאוחר

אז קודם מקלחת ואז ארוחת ערב

מי שרעב כשנכנסו למיטה יודע שאפשר מלפפון או תפוח

שאז זה לא נורא מבחינת צחצוח שיניים וכן משביע רעב קטן ולא פותחים עכשיו ארוחה

הם אוכלים את זה במיטה

הבן שלי בן 6 יותר עושה את זה עוד מאז שהיה קטן.. כשהוא מבקש אני יודעת שזה באמת מרעב ולפעמים הוא אוכל גם 3 מלפפונים ונרדם תוך שנייה

התבלבלתי.רק אמונההה

מאפשרת חתיכת תפוח או מלפפון. מביאה למיטהמנגואית

אני קוראת תגובות ורואה שאני לא מיוחדת ;)מנגואית

לגמרי נכון!מתיכון ועד מעון

זה בהחלט גיל שהוא יכול להבין סיבה ותוצאה.

הייתי מזכירה בזמן הארוחה שכשיורדים מהשולחן האוכל נגמר ולא יקבל יותר, אז שירד רק שהוא בטוח שהוא שבע

מאפשרת לחם עם ממרח לא מתוקחרותאחרונה

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגוןאחרונה

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..