אבל בעיני ממש חשוב לשים דגש שזה טבעי ונורמלי, זה מסקרן ממש להכיר את המין השני ובעיקר להרגיש נאהבת. אלא שזה לפזר את עצמך בקשרים/ מצבים שאין להם עתיד, במקום לשמור את האנרגיה שלה למיועד לאחד והיחיד, זה שלפני שהוא נוגע בה קודם כל מתחייב לשמור אמונים (אני יוצאת מנקודת הנחה ששמירת נגיעה היא לא דיון בחברה שכזו) ולפרנס ולכלכל ולזון אותה. אבל עד אז חשוב שתשמור על עצמה כי היא עלולה להגיע למצבים שהיא לא חשבה ולא דמיינה אבל בלי להתכוונן היא שידרה והתגלגלה לזה. זה הזמן להשקיע בעצמה ולפתח כשרונות והתפתחות אישית ובעז"ה היא תגיע בשלה לקשר עם בן זוג בזמן המתאים.

דווקא בגלל שזה בית ספר חרדי חשוב להתייעץ עם איש מקצוע לגבי מה אומרים או לא אומרים ואיך לא מביאים אותן להרגשת אשמה..

בהצלחה נושא חשוב מאוד! ואני מצדיעה לך שכמורה את רואה לנכון להתייחס לזה

הפתיע אותי שהכנסת לדיון את עניין המגע. בגיל שהפותחת מציינת אני לא יודעת אם הבנות בכלל חושבות על זה. יכול להיות שהן חוות בעיקר משיכה רגשית, אבל מגע לא מושך אותן ומגע אינטימי יותר עשוי אף לדחות, כך שלהעלות את זה לשיחה ולכרוך יחד את הדברים לא ישרת אותן היטב (מה בדיוק נמצא במודעות - זה גם שאלה)

(אני לגמרי לא יודעת אם אני צודקת, ואני גם מניחה שדברים השתנו מאז שאני הייתי בת 12 - רק מעלה את הנקודה כי זה נושא באמת עדין שחשוב לגשת אליו בזהירות.)

אני לא יכולה לא להיזכר במשהו שמישהי כתבה לדעתי כאן בפורום פעם, שכשדברים לא מוסברים היטב ולא נכנסים לפרטים, נוצרים עיוותים כמו נערה שמתרחקת, יש לה חבר שהקשר אתו כולל מגע, ויש לה מצפון חזק יותר או לפחות באותה מידה על גרביים שהיא הפסיקה לגרוב.

כנראה חשוב להרגיש ולשמוע את המקום של הנערה, מה קשה לה, מה מושך אותה, מה היא יודעת - ולהתאים את השיח למקום שלה, כי אולי מה שהכרחי לפתוח עם אחת עלול להיות מזיק לאחרת. 

למרות שבשיחה אישית עם מתבגרים אני חושבת שזה חשוב

אבל מול כיתה באמת צריך להזהר יותר

בכלאופן אני עדיין מאמינה שזה הזמן להשקיע בעצמה במקום להתעסק בתחום הזה  

דיברה איתנו בכיתה יב ואחרי זה גם עשתה לצוות שלי הדרכה כחינכתי ו'

היא עם גישה ממש מהממת ובריאה

דוסית, אז תדע להמליץ בצורה נכונה מה לעשות 

(מופיע גם באפליקציות הפודקאסטים)

יש לה פרק נוסף, פרק 11.

היא חרדית ומומחית בדיוק לנ"ל

ולהראות להן שאת רואה אותן.

בסופו של דבר דווקא בגלל שבאמת אין פתרון שיכול לספק להן את הצורך/מענה ליצר שמתפתח, אז לדבר איתן בלי לראות אותן (בתחושה שלהן) יכול להפוך לשמוס שנכנס מאוזן אחת ויוצא מהשניה.

לדבר ולשמוע מה זה נותן להן, כמה זה כיף, אבל גם מה השאיפות שלהן בעתיד (רובן כנראה לא תרצינה להתחתן עם מישהו שמסתובב עם בנות אחרות, או שיש לו יותר מדי הסטוריה בתחום) יכול להכווין אותן להבנה שלמרות שזה טבעי זה הזמן לראות מה עוזר להן למצוא מענה שיביא אותן לחשוב בעצמן איזה חיים הן רוצות.

לבנות בגיל הזה גם ממש יכול לדבר ההקבלה לאוכל, שלמרות שהן ממש אוהבות שוקולד ובא להן על זה הן עדיין שומרות ואוכלות בצורה בריאה - כל אחת במינונים שלה.

אבל תשימי לב שהשיחה תהיה אמפתית אבל לא יותר מדי מזדהה, כי יכול להיות שהן תקחנה את זה למקום שאין ככ מוצא ממנו כמו "לא מענין אותנו העתיד אחנו רוצות להנות עכשיו" ואז זה יותר בכיוון של - אנחנו חיים בכמה רבדים, הרצונות שלנו והמחויבויות שלנו לדת/לביהס וכו, הרצונות והמחויבות בין אדם למקום זה שלכן, אבל מחויבות לביהס זה כל עוד לומדים פה, ואם לא מתאים לכן חכו שנה ובשנה הבאה תלמדו במקום שזה מתאים ותעשו את הבחירות שלכן.

תחשבי גם אם לדבר עם כולן יחד או בנפרד, לכל אחת מהאופציות יש יתרונות וחסרונות

באמת הגישה היא שזה נפלא, בריא ונורמלי. זו נקודת פתיחה מעולה, ולא לבוא ממקום שנבהל ומזדעזע שזה קורה...

ממליצה בחום לעקוב אחרי התכנים של שרי ברלינסקי, ואולי לנסות להתייעץ איתה. היא פסיכולוגית קלינית חרדית חסידית, מוכרת בעיקר בגלל השיח שלה על מוגנות בצורה בריאה, אבל יש לה קורס שלם של הכנה להתבגרות והיא מדברת בדיוק על הנושאים שהעלית, בגישה מאד מאד בריאה ויציבה. היא מבינה את כל הניואנסים הקטנים, והיא אישה חכמה וחריפה כך שקולטת מצבים. נראה לי היא בדיוק הכתובת להתייעצות כזו.

לפעול בנושא

איתי בכיתה הייתה ילדה כזו שכל הזמן התעניינה ודיברה ובבית ספר רק השתיקו אותה ולא באמת דיברו איתה או איתנו

הסיפור שלה לא המשיך יפה בכלל...

או רק לומדות בבית ספר חרדי?

אני חושבת שבגיל 12-13 אין עדיין משיכה לבנים , גם כי בנים בגיל הזה נראים כמו ילדים וגם כי בנות עוד לא שם.

אז או שזה לחץ חברתי ( מה שקורה בחברה חילונית ) או שילדה עברה משהו.

בנות בגיל הזה מקסימום שהן יכולות לרצות זה רומנטיקה של פרחים והפתעות או מעמד של מישהי שווה כי יש לה חבר. או סתם סקרנות.

לגבי שומר בית ספר , מה יש לו לעשות צחוקים עם בנות חרדיות ?

לא יודעת מה היה שם , אבל לא כל אינטראקציה עם בנים באה על רקע רומנטי , הרבה פעמים אין שם כלום, הייתי בודקת לפני שאת פותחת את הנושא. 

וזה גיל שבו מגלים דברים ולומדים דברים

זה בדיוק הזמן לפתוח את זה

ושומרי בית ספר הם הרבה פעמים משועממים, גם אצלנו היו הרבה בנות שבילו איתם שעות

אלא תולדה של הפרדה מוחלטת ושיח מוגבר על צניעות. אז בנות שם נמשכות לא לבנים אלא ללא נודע ופרי אסור. בפועל חצי מהן עוד לא קיבלו מחזור ולא יודעות מאיפה ילדים באים לעולם.

זה כמו שיוצאות בשאלה משתגעות עם ג' ינס. 

זה הגיל שמתחיל עניין מיני.

לפי *כל* המחקרים.

גם בחברות הכי פתוחות וגם בחברות סגורות יותר.

זה נכון שזו לא מיניות מפותחת כמו של מבוגרים

אבל זה לא אומר שזה לא אתגר שבהחלט קיים ובדיוק בגיל הזה

וכל הכבוד לפותחת המדהימה שמחפשת לתווך ולהגיש את זה בצורה נכונה ובריאה לתלמידות שלה ולא בצורה מפחידה ושלילית.

אבל עובדתית בחברות שהן פתוחות מדי או סגורות מדי ילדים יותר מתעניינים במין. הפתוחות כי זה באוויר ויש לחץ חברתי , בסגורות כי זה אסור ומגרה .

לבנות שלי בהחלט יש חברות שלא יודעות מאיפה באים ילדים לעולם.  מצד שני יש בנות שכן מאוהבות וזו לא אהבה מינית . והן כולן חלק מחבורה מאוהבת , לפעמים כולן באותו אחד...

גם כשאני הייתי בגיל הזה , רב הבנות לא נמשכו לכלום , רצו חבר , רומנטיקה , מעמד של מישהי נחשקת ...

אגב , בנים בגיל הזה הרבה פעמים נראים כמו ילדים קטנים , אין שם במה להתאהב . ובנים גדולים יותר בשלב הזה יוצאים עם בנות גילן.

אם היה מדובר בגיל 15 הייתי מסכימה אבל לא 12...

אם ילדה בת 12 מחפשת מגע מיני , הרבה פעמים היא עברה הטרדה או פגיעה.

הפותחת לא דיברה על מין אלא על משיכה לבנים, אולי את מקשרת את שניהם אבל בגיל הזה זה ממש לא חייב להיות כרוך זה בזה, יש הורמונים ומשיכה לבנים גם בלי קשר למגע מיני, פשוט ריגוש משיחה, מבט, וכד’.

זה לא קשור לחברה סגורה או משהו אסור, זה עניין פזיולוגי הורמונלי שיקרה בכל חברה בגיל הזה. זה ממש לא קשור להפרדה מוחלטת ושיח מוגבר על צניעות. ובנות נמשכות לבנים...

משיכה לבנים היא לא בהכרח משיכה למין.

היא משיכה מינית כי זה משיכה למין השני כלומר לבנים.זה בדיוק ההתחלה של הרצון של רומנטיקה,מעמד,מציאת חן וכו,ובדיוק על זה דיברה הפותחת,ואפשרי שתהיה גם בלי להבין איך ילדים מגיעים לעולם,ולעיתים עוד לפני שהם שמעו בכלל על המחזור החודשי.ואני יודעת שיש כאלה שעוד לפני המחזור הראשון מתחילות לפתח רגשות ומשיכה וזה עדיין לא אומר שהילדות האלה יודעות משהו בכלל בחיים.

זה נטו הורמונים שמתפתחים וזה בכל חברה לא קשור כמה היא סגורה או פתוחה.

אין שיח בנושא בכלל בגיל הזה בחברה חרדית. התעלמות מוחלטת מהנושא.

אבל מה לעשות שהיצר קיים ומתפתח אצל כל אדם בריא וזה הגיל שזה קורה בו. לא קשור לשום תרבות מסביב ושום השפעות חיצוניות.

ותאמיני לי שבעיניי הדרך שזה מנותב אליה בדכ היא לא יותר בריאה מהתאהבות רגילה בבנים. היא פותרת את הבעיה לאנשי החינוך אולי, אבל זה הזיה שלשם זה הלך. 

כמעט כולן יודעות מאיפה באים לעולם

וחלק גם יודעות איך

גח בבית ספר חרדי דוס

זה גיל שמתחילים לקבל מחזור ומאוד הורמונלים

וגן אם זה מתחיל בגלל המשיכה ללא נודע ולפרי האסור זה עדיין חשוב להנגיש את זה נכון

יום אחד הלכתי עם הבת שלי ברחוב והיא ראתה ילד שהיא הכירה ואז היא הסמיקה ממש והיתה מובכת.

זה מעולם לא קרה לה קודם עם אף אחד.

והיא באמת לא הבינה למה זה קרה לה ויותר מיזה היא נבהלה נורא ולא הבינה מה קרה לה.

היא היתה קטנה לקראת הגיל הזה שהיא קיבלה מחזור,אבל היא ממש לא נהנתה ולא ניסתה למשוך תשומת לב של אף אחד.

ואצלי ממש אין הפרדה מוחלטת ובטח לא שיח על צניעות,

ודרך אגב כיתה ז היום כמעט כולם כבר מקבלות היום הגיל הזה מתחיל הרבה יותר מוקדם מפעם,

והשיחה שנעשית בבית הספר נעשית כבר בכיתה ו,והרבה מאד מהאמהות לא מחכות לשיחה מבית הספר אלא פותחות את הנושא עוד קודם.

של שומר משועמם

(כן הן עברו לדבר איתה ולשגע אותה שלא תחשבו, זה שיעמום הדדי) 

והיה איתו סיפור מזעזע

ואז העיפו אותו

אני לא מהמגזר אבל עובדת במסגרות חרדיות, בעיני נכון ששיח כזה יהיה שיח משותף של הבית ובי''ס.

אולי לפתוח בערב לאמהות בנושא של התמודדות עם גיל ההתבגרות ואז להנחות את האמהות לשיח בבתים.

אגב יש ספרים בנושא התמודדות עם יצרים שכתבו רבנים דתיים לאומיים כגון תשוב תחייני של הרב יהושע שפירא או היצר הלב והאדם של הרב אלי שיינפלד

השרשור הזה ממש לא בכיוון.

ולא מדברים בבית ספר חרדי על משיכה לבנים ולא על מגע שהוא מותר וטהור וכד' בטח לא בגיל 12 והאמת שאני מקווה שגם לא בבית ספר דתי לאומי זה לא בגיל 12-13.

ואני מסכימה עם @צוףלבוב שזה לא ממשיכה אלא משעמום וזה מעניין/ריגוש. אישית הייתי מדברת עם בנות על זה שהן לא צעצוע של השומר כי הוא משועמם ושצריך לשמור מרחק כי אנשים משועממים יכולים להגיע לדברים בעיתיים(הבטלה מביאה לידי שיעמום והשיעמום מביא לידי חטא)

ולא בטוחה שהייתי מדברת על זה מול כל הכיתה אלא באופן פרטי עם כמה שיותר מהבנות. וכנ"ל גם לגבי בנים משועממים בגיל שלהן.

והכי חשוב בגיל הזה שתהיה להן תעסוקה חיובית כל הזמן שהן לא תהיינה המשועממות. 

והכי המשפט האחרון

שיהיו עסוקות במשהו

חושבת שזה ממש ממש חשוב

לדעתי כדאי לקבל הדרכה מאשת מקצוע

היה אפילו טוב שהיא תבוא לדבר בעצמה כי הבנות יחוו םחות מבוכה.

בנוגע למה לעשות עם זה, יש הרבה

קודם על הבנה שהמשיכה היא בריאה, היא כוח חיים וזה. הכי נורמלי זה מרגיע.

ואחר כך להבין שזה כוח שמחפש חיים ואפשר בשלב הנוכחי לבחור בפעילויות שיתנו סיפוק מיצירה בכל מני תחומים- למשל ספורט

אומנות

פרויקטים

לעשות דברים שמביאים ריגוש, תשוקה ושמחה חיוביים לחיים.

יש המון דברים לבנות נוער

של משיכה מינית בגיל הזה בציבור החרדי

צריך ללמד על צניעות

הפרדה בין מגדרים

אבל את נושא המיניות תשאירי לגיל יותר בוגר.

האמת

כאילו, אין בעיה שתדברי עם ההורים שלהן שידברו איתן, וזה הפתרון האידאלי בעיניי. אבל שיחה כללית מול כולן זה לא מתאים בעיניי. ולדעתי, עם כל האכפתיות ואני מעריכה מאוד את קו החשיבה שלך, רואים שיש לך לב ואת אכפתית וזה מהמם, זה לא תפקידה של מורה בהכרח באופן ישיר מול הבנות.

אפשר להעיר באופן כללי שאין להתקרב לשומר/ לדבר על זה עם ההנהלה/ להתייעץ עם היועצת איך למנוע קרבה שלהן במוסד הלימודים לבנים ואני כאמא הייתי רוצה לדעת באופן אישי, אבל שהנושא הזה יעבור דרכי

אני עובדת בתיכון חרדל"י והיו בנות שדיברו עם השומר בלי הפסקה והוא מצידו זרם על זה ממש

המנהל עבר בכיתות ואמר לא לדבר איתו כדי שלא יפטרו אותו (כי המשטרה מתייחסת מאד בחומרה לשיח כזה)

היה ממש בולט שהבנות שמפתחות איתו שיחה נואשות לתשומת לב ולא יעזור כמה שיגידו להן שזה לא לענין

גם לשומר אמרו שלא ידבר עם הבנות כדי שההורים לא יכעסו..

מנסה לענות לכולן במרוכז.

מי שחושבת שאין משיכה בגיל הזה - טועה בגדול, ואני מדברת מנסיון אישי שלי ושל חברותיי. כשילדה מפותחת בגיל מוקדם יותר ומקבלת מחזור מוקדם, השתוללות ההורמונים מתחילה יותר מוקדם, ואין מה להתווכח עם זה.

אני מסכימה שזו אינה משיכה מינית כמו בסוף גיל ההתבגרות, כי בסופו של דבר מדובר בילדות קטנות, וזה עניין שמתפתח עם השנים, אבל זו בהחלט התחלה של משיכה וסקרנות כלפי המין השני.

זה גם תלוי מאוד באופי של כל אחת. יש בנות יותר רציונליות ויש בנות יותר רגשיות, יש כאלה עם דמיון מפותח ועולם פנימי עשיר יותר מאחרות, ולהן יהיה קשה יותר בגיל הזה 🤷‍♀️

אני הכי בעד שכל המידע יעבור מאמא לבת, אבל לצערנו יש אמהות שלא מדברות על שום דבר. או חושבות שמגיל 12 עד גיל 20 מספיק לדבר בקטנה על מחזור וזהו. אני בהחלט מתכננת לדבר עם האמהות ולבקש מהן לשוחח עם הבנות, אבל חשוב לי גם לדבר איתן באופן אישי. אפילו ברמה הפרקטית, להסביר להן כמה שזה מסיח את דעתן מהלימודים כשהראש עסוק בחיפוש ריגושים ועניינים כאלה. אתן צודקות שאולי לא כדאי עדיין לדבר עם כל הכיתה, כי יש ילדות שזה עדיין לא רלוונטי אליהן בכלל. זו נקודה חשובה ותודה שהעליתן את זה.

מבהירה שלא התכוונתי בכלל לדבר איתן על מגע ועל איך ילדים באים לעולם! אלא רק על עצם הניסיון למשוך את תשומת לב הבנים וכמה שזה לא טוב בשבילן, יחד עם ההסבר וההבנה מאיפה זה מגיע ובלי שום האשמה או שיפוטיות. להסביר מה קורה להן בגיל הזה ואיך להתמודד עם כל הרגשות והמחשבות. על חשיבות ההפרדה בין המגדרים והצניעות.

ותודה לכולן על כל ההמלצות לאנשי מקצוע, פודקאסטים וכו'!

זה יכול מאוד לעזור

והלוואי והיו אומרים לי את הדברים האלה בזמן ההתבגרות

על זה שיש כאן ריגוש ושזה יסיח את דעתן מהלימודים ובטח לא על מאיפה זה מגיע ועל חשיבות ההפרדה בין המינים.

(ו"ממש תודה" למי שלימד את הבת שלי כשהיתה בת 13 שאסור לבנות שיהיה להן חבר וצריך לא לשחק עם בנים כשלא היה לה מושג שיש אופציה כזאת ולא היו לה שום בנים בסביבתה שהיא יכולה לשחק איתם.)

גם אם היא היתה מנסה למשוך תשומת לב של המין השני

או מפטפטת עם השומר של בית הספר?

לא מדובר פה על בנות שלא עשו כלום

מדובר על בנות שכבר נחשפו בצורה כזו או אחרת

שכבר מנסות למשוך תשומת לב

אז מה לדעתך הפתרון?

פשוט להתעלם?

השיח חייב להיות פרטני ועם בנות שיודעים לגביהן שהם כבר שם וגם אז צריך להזהר מאוד שלא "מגלים להן" מה הן מרגישות ומלמדים אותן דברים שהן לא ידעו.

מחנך חכם חייב למצוא דרכים עוקפות לפתור בעיות. לא על כל דבר נכון לדבר.

קצת כמו שיש כאן המון שאלות על בעיות התנהגותיות בגילאי 2-5 והמון פעמים עונים להם בגיל הזה הכי עובד זה השחות דעת(ולא תנהלי שיחה עם ילד בן שנתיים למה לא לזרוק אוכל על הרצפה) אז גם בגיל ההתבגרות חשוב למצוא דרכים עוקפות

 ממש לא התאים לי שהבת שלי חוזרת הביתה ושואלת למה אסור שיהיה לבת חבר כשזה משהו שהיה כל כך לא רלוונטי לסביבה שבה היא חיה. והיא לא היתה בת 16-17 שאז אני יכולה לשמוח לפתח את השיח גם על משהו תיאורתי.

גם אמא שלי חשבה שאין לי אופציות

ושאין עניין לדבר על זה ולהכניס רעיונות לראש

בפועל היה כדאי ממש שמישהו ידבר איתי ועם חברות שלי

היינו מבולבלות ובנים יש תמיד בכל מקום

אבל אני יכולה לתת דוגמא תיאורתית שנגיד אנחנו גרים בסביבה שבה כל האזור הם משפחות צעירות עם בנים עד גיל 8. 

 באמת בשביל הבת שלי לא היו אופציות כאלה. ובכל אופן אסור להכניס לילדה בת 12 רעיונות לראש על משיכה בין מינים ומגע מותר וקדוש.

השבוע, שיעקב אהב את רחל?

אני מקצינה כמובן..

אבל ללמד שיש אהבה בן אדם לאשתו זה נראה לי יסוד מאוד משמעותי

לא הייתי מכניסה דיבור על מגע קדוש, אבל כן אפשר לגמרי לקראת גיל ההתבגרות לדבר על היחס שלנו לבנים- שבגלל שיש כוח גדול לשיח בין בת לבן, אנחנו מדברים על דברים עניינים בלבד (כמו מוכר בחנות למשל) ולא מפתחים חברויות, ובגלל זה אנחנו גם לומדים בנפרד, כדי שבבוא העת נתחתן עם הבעל שלנו. הייתי אומרת הסבר כזה גם ל מתחת לגיל 12, אפילו מגיל 9-10

אני גרה בקהילה מאוד תורנית עם הפרדה והכל

ואני מדברת על כך עם ילדי בגיל ההתבגרות

כי הדברים יגיעו לפיתחם וחשוב בעיני לתת כלים להתמודד עם זה, ובעיקר להיות רלוונטיים, אם לא נדבר לא נהווה לילדינו אופציה להתייעצות בנושא.

גם אם הבן/בת המתבגר/ת התורן חשב/ה שהמין השני זה מגעיל ומי רוצה בכלל קשר איתם, אני עדכנתי אותם שזה נושא חשוב לשוחח עליו בפתחו של גיל ההתבגרות (אני כן דיברתי גם בעניין המגע)

אני לא יודעת מתי זה יהיה רלוונטי, לא רוצה שזה יהיה מאוחר מידי

ואגב, הנושא הזה עולה לשיחה גם בלימוד התורה בבית כמו לימוד פרשת השבוע, כמובן כשזה על שולחן השבת נכנסים פחות לפרטים כמו בשיחה אישית.

מן הסתם בשיחה כיתתית באמת צריך לבחון ולבדוק איפה כולם נמצאות והכי חשוב לעדכן את ההורים *לפני* קיום שיחה שכזאת בכדי לתת להן אופציה למי שחדוב לקיים שיחה כזו עם בנותיהן לפני שהמורה עושה זאת.

כל עוד היא בנאדם שחי על כדור הארץ

היא צריכה קצת הבנה מה זה המין השני

לא ללמד על מגע מותר וקדוש, זה לא הזמן

אבל כן על הפרדה ולמה יש אותה

ממה שאת מתארת על עצמך

אבל בלי קשר לחרדי או לא,

כמו ש @רקאני כתבה, לטמון את הראש בחול לא עוזר, ואני הייתי מאוד שמחה אם היו מדברים איתי על הנושאים האלה כשהייתי בגילן. מה זה עוזר לי שאמא שלי חשבה שאני לא יודעת כלום ושלא צריך להסביר לי דברים כי אני תמימה וצדיקה ואין מסביבי בנים? אז גדלתי עם הרבה בלבול ורגשות אשמה, במקום שמישהו יסביר לי שכל מה שאני מרגישה וחושבת הוא בריא, נורמלי, מהמם וסימן נפלא לעתיד.

כבר כתבתי, אתן צודקות שלא צריך לפתוח את הנושא בכיתה, יש הרבה בנות שלא נמצאות בשלב הזה עדיין (וכשהן כן יהיו, אני מקווה שמישהו ידבר איתן, כי פשוט חבל אם לא. והם לא ילכו מעצמן לספר לאף אחד שיש להן מחשבות ודמיונות על בנים, וכולם ימשיכו לחשוב שלא עובר להם שום דבר בראש כי הם לא נחשפו לשום דבר אז למה שיעבור להן?), אבל עם הבנות הספציפיות האלה אני צריכה לדבר. הן עוברות על כללי ביה"ס ומנסות לגרור אחריהן עוד בנות, אין לי ברירה אלא לדבר איתן, אז אני מחפשת את הדרך הכי טובה ובריאה לעשות את זה.

אני ממש לא הייתי מהילדות שחיפשו להתעסק עם בנים. הייתי ילדה תמימה וביישנית, וזה לא היה בכלל בכיוון.

אבל גם אצלי בגיל הזה התעוררו רגשות ומחשבות כשהיו בנים בסביבה. וזה שהסבירו לנו על זה ואמרו שזה נורמלי וטבעי היה ממש חשוב. ברור לי שאחרת זה היה עשוי מאוד לבלבל אותי ולגרום לי להרגיש לא בסדר עם עצמי.

(לא יודעת אם צריך לדבר עם כל הבנות על זה כבר בשלב הזה. אבל בעיני באיזשהו שלב כל בת צריכה לשמוע את הדברים. גם מי שבאופן חיצוני לא נראה שהיא בכלל חושבת על בנים...)

כמו שכתבת זה טבע ונורמלי לגיל.

ואין לזה קשר בעיניי למוסד חרדי סגור, אני נמצאת עם ילדים במוסד מעורב ורואה שבגילאים האלה (כבר לפני) הילדים מתפצלים באופן טבעי לפי מגדר ובגיל 13 לגמרי מנסים למשוך את תשומת הלב אחד של השניה.

וכמו שכתבו, זה לא מיני, זה אולי מיני בבסיס, אבל זה לגמרי נורמלי לגיל.

השאלה מה תרוויחי ומה תפסידי מדיבור על זה איתם.

אולי תחשפי בנות אחרות לנושא הזה שהראש שלהן בכלל לא שם.

איך זה יעזור? תגידי להן שזה טבעי ולגיטימי ועדיין לא מקובל, האם זה יפסק? אני בספק.

אני עדיין בעד לדבר על זה.

חסרה הרבה פתיחות במוסדות דתיים, ונראה שיש לך ראש בריא בנושא.

ופתיחות אולי תוביל גם לפתיחות איתך מצידן.

אולי תשקלי לדבר באופן כללי על הסחות מהלימודים, ובין היתר על זה, אולי תדברי באופן מורחב יותר עם הילדה באופן פרטי.

אני בכללי חושבת שצריך חינוך מיני גם במסדות דתיים, אבל את לא יכולה לעשות את זה בלי הסכמה של ההנהלה וההורים.

אשרייך שזה חשוה לך! בעיניי משמעותי מאד לדבר על זה. גם לנרמל את התחושות וכם לתת כלים וגבול.

מציעה לך קריאת כיוון שבעיניי נכונה גם למקומות הכי פתוחים וגם למקומות הכי סגורים...

אני מציירת עיגול ואומרת לבנות-

מה הארץ הכי קדושה? (א"י..)

ובתוכה עיגול- מה העיר? ובתוכה- מה המקום?

ובתוך בית המקדש? קודש הקודשים.

ומה הדבר הקדוש ביותר בקודש הקודשים? הארון ועלעו הכרובים.

מה זה הכרובים? 2 דמויות מלאכים בדמות איש ואישה.

מה? במקום הכי הכי קדוש בעולם יש דמות של איש ואישה?

כן!! כי קשר בין איש לאישה זה הדבר הכי קדוש ונפלא ומתוק שיש בעולם.

הקב"ה באהבתו אלינו רצה שהדבר הקדוש הזה יהיה טבוע בתוכינו ולכן הוא טבע בנו רצון לקשר הנפלא הזה. ובגיל ההתבגרות מתחילות תחושות כאלו של תשומת לב ורצון ואיך אני נראית.

אז קודם כל- זה נפלא! זו מתנה יקרה! יש לנו את הדבק הכי חזק בעולם. התחושות האלו הן נורמאליות ובריאות

תגידו- אם הייתי נותנת לכן חצי ליטר של הדבק הכי חזק בעולם. מה הייתן עושות איתו?

לשמוע מהן תשובות.

ומה תגידו אם אני אמרח את הדבק הזה על ספסלים ברחוב? זה ממש לא טוב... למה?

זה ידביק סתם אנשים. יקרע בגדים וגם זה  ממש בזבוז.

בדיוק ככה! ה' נתן לנו דבק מיוחד כדי שבעז"ה נזכה לדבר הקדוש והמתוק שהוא קשר בין איש ואישה.

אבל חשוב מאד מאד לזכור- דבק חזק לא מורחים סתם ברחוב.

זה יכול לגרום לצער. לקרע. לדברים לא נעימים

וגם יבזבז לנו בעתיד את הדבק לדבר החשוב ביותר..

בהצלחה ממש!

בלידה האחרונה הייתי מאושפזת חמישה ימים, ובשלב מסויים אמרתי משהו על להפעיל מכונות כביסה. ואז הסתבר שבעלי עשה כביסות (זה משהו שהוא לא עושה ברגיל. תולה ומוריד לבקשתי- כן, אבל לא מפעיל). הוא היה בבית בבקרים לבד, וכנראה לא היה לו מה לעשות.

לק"י

אבל פספס די הרבה, וחזרתי הביתה לערימות מצחינות, הוא כתב הוראות הפעלה למכונה.

בגדול את הכביסה של הבגדים ומגבות אמבטיה אני מחלקת ללבן וצבעוני. ובלבן מרססת כתם כתם.

הוא כיבס הכל יחד, ונראה לי שהכל או הרוב המוחלט יצא נקי בכל זאת😅.

חחחחח

אבל הטראומה שלי מבוססת

בעלי אחרי החתונה רצה להפתיע אותי הפעיל מכונה והרס לי מעיל פרווה ממש ממש יקר ומאז הוא הבין שלא מתקרבים לכביסה

לאא..

אצלי מתישהו בתחילת הנישואין יחסית הכניס חולצות חדשות לכביסה שקיבלה כולה גוון צהבהב..

המזל הוא שהנזק היה לדברים שלו דווקא😅 (שרובם התאדו מהארון שלו בלי ששם לב..)

אולי בדרכים שונות משלי, אבל אני יודעת שאם יש צורך - אני יכולה לשחרר לגמרי.

אחרי לידות זו לגמרי הצלה...

(ונכון, צריך לעצום את העיניים לפעמים - למה אתה מכבס בגדים בכמויות, אבל מערים אותם בלי סדר כך שהילדים לא יוכלו אפילו למצוא אחר כך בגד בין הערמות? או למה אתה מעדיף לשטוף כלים ולא לסדר את הבלגן האטומי שבסביבה? אבל זה בסדר, זו הדרך שלו, והעיקר שהבית מתפקד ברמה זו או אחרת... תכל'ס, זה לא שאני מתפקדת אותו ברמה מושלמת🤭)

בדיפולט משחררת ברוב הדברים

זו אחת הסיבות שבעלי עושה הרבה בבית ועם הילדים (לא רק בהשוואה לגברים אחרים אלא גם בהשוואה אלי)

חשוב לפרגן!!!

קבוע כשאני משחררת משימות של בית אני מגלה שבעלי יודע לעשות דברים נהדר

אבל באמת הכביסה נשארת אצלי- יותר בשבילי, נותן לי הרגשה טובה שאני עושה את זה באופן בלעדי ותמיד

והתחתון שלך במגירה של הבת שלך.
קורע!!!!!!

הופתעתי לראות בתמונות כל ילד בדיוק עם הבגד שלא שלו.
 

מספרת בזעזוע על בעלה מביא את הילדים לבקר אותה אחרי לידה ב''אם וילד" (בית החלמה בב''ב) כשכל הילדים מסביב לבושים טיפ טופ, סטים מתאימים, יפים ומאורגנים.. ורק הילדים שלה כל אחד עם בגדים של ילד אחר ושיא השיאים- לבת שלהם הוא גרב את הגרביונים שלה (של האמא) והם 'נוזלים' לה מכל כיוון..

כנראה הזעזוע עשה את שלו, בלידה הבאה, לפני הביקור שלהם אצלה, הוא נכנס לחנות, ביקש שיתאימו לכל ילד בגד רלוונטי ורק ככה נסעו אליה

תאמת בעלי כן יודע לעשות כמעט הכל בבית,

אבל בקטע של מיון כביסה- אולי באמת אני צריכה יותר לפרט.

ואני גם מרססת כתמים בכביסה לבנה/ כתמים שאני חוששת שלא ירדו בכביסה צבעונית.

אבל זו באמת לא משימה מורכבת אצל מי שלא מפריד להרבה סוגים/ יש לו הרבה בגדים עדינים.

אבל בעלי לא ריסס, ונראה שרוב הכתמים ירדו (או שדוקא אז לא היו כמעט כתמים..)

אני לא עושה יותר מ800

רק סמרטוטים

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

לק"י

ולא לחכות להם.

זו התוכנית שלי עם בני 8 ו-11, שישנים מאוחר. גם לי נמאס לישון מאוחר מאוד, בין היתר בגללם (כי לרוב אני יושבת לידם לפני השינה).

אצלי חלק מהמטרה היא גם לגרום להם לישון מוקדם יותר. אצלך זה לא העניין, אבל אפשר לישון לפניהם.

הם התחילו להיכנס למיטה לפנינו, בטח אמא שלי.

היא קמה בשש בבוקר ובעשר- עשר וחצי היא כבר במיטה.

ובינינו זה גרם לנו גם קצת להתחיל להתקפל לכיוון החדרים וגם אם לא, אז היו כללים ברורים, אין חברים ומשאירים מטבח נקי כמו שקיבלנו (אפשר לבשל, לאכול וכו, אבל לנקות אח"כ).

באמת יש שלב שלמתבגרים אין תפיסת זמן בכלל ובעיניי ההורים לא אמורים לסבול מזה.

בתור מתבגרת הייתי נשארת ערה גם עד 3 בלילה

אי אפשר לחכות שכולם ילכו לישון...

רק נזהרתי לא להרעיש 

לעלות לישון כשהבית עוד שוקק חיי הגדולים...
לצערי הרב.
צריכה ללמוד ממך.
 

תיכוניסטית שלי לא לומדת ביום ראשון, שניים אחריה מתחילים ביום ראשון בשעה 11 , זה אומר שהם הולכים לישון במוצ"ש מאוד מאוחר.

אצלי לילות לבנים בסניף זו התמודדות רצינית כי אני רוצה לישון. וגם ל"ג בעומר...

דווקא כיף לך שאת יכולה להחזיק את עצמך ערה. אני פשוט נרדמת

אני ממש מזדהה איתך, בעיקר בקטע שאת מדליקה דוד לעצמך מתה כבר להתקלח ולהתרענו, ובדיוק איזה מתבגר בא ואז את נותנת לוו קודם. ואז את שוב צריכה לחכות לדוד שיחמם.

ואני לעולם לא הולכת לישון עד שכולם במיטות, זה סוג של שריטה שלי.
אצלנו הגדולה בעיקר אצל חברות עד מאוחר בלילה, הליכה רגלית (אוטובוסים לחברות לא מרשה אחרי 21:00).
היא חוזרת סביב חצות.
אתמול ממש כעסתי עליה והגבלתי עש שעה 22:00 היא התעצבנה ואמרה שכוחן עוד בחוץ בשעה הזו (מה שנכון אגב)
מה אני אמורה לעשות?
סליחה על הנצלוש, אבל מציעה לך ולי כשעייפים פשוט להיכנס לחדר, לסגור דלת לשכוח מהבית, לקרוא ולהירדם בכיף. ולשים את אחד הגדולים אחראי לכסות את הקטנים לפני שהולך לישון ולנעול דלת, לסגור חלונות וכו

לק"י

המינוס שאם היא לא תחזור, אז לא תדעי🤦‍♀️

אולי לשים שעון מעורר לזמן שהיא אמורה לחזור. אבל זה גם מבעס לקום באמצע השינה.

מזל שאצלי עוד לא הגיעו לשלב הזה.

לא משנה שאני ישנה מאוחר בכל מקרה.

(בת כמה הגדולה, שחוזרת רק ב12?)

אצל הילדים שלי בסניף לחזור ב 12 בלילה בליל שבת/ מוצאי שבת / חמישי בלילה/חופש גדול /בגיל 16 זה נורמלי מאוד. יכול להיות גם מאוחר יותר. אנחנו הולכים לישון. מבקשים שכשהם מגיעים יכנסו לומר לילה טוב. כשזו בת זה מלחיץ יותר, תמיד וידאנו שיש'לה עם מי לחזור( יש חברה שגרה צמוד אלינו). בת ה 13 עדין לא יוצאת עד שעות כאלה, לא יודעים מה נעשה כשתגיע לגיל שהולכים לסניף בליל שבת , כי אין חברה שגרה צמוד. אולי נאלץ להגביל אותה בשעות לשעה שנוכל לבוא ללות אותה חזרה. בכל אופן 12 בלילה בגיל 16 זה נורמלי לגמרי. 

לק"י

כי אני ישנה ב12 וממש קשה לי לקום.

(לא משנה שבן ה-11 שלי ישן הרבה פעמים ב11 גם. אבל אם רק חוזרים ב12 הביתה, אז בטח לוקח זמן עד שהולכים לישון).

אף פעם לא ישנתי לפני 12

זה גם אומר שאת הולכת לישון בלי קשר אם הם ישנים או לא, וגם נכנסת להתקלח לפניהם אם בדיוק תיכננת. הם כבר גדולים מספיק בשביל לדאוג לעצמם ולהשאיר נקי אחריהם, אפשר לשחרר ורק להציב להם כמה כללים למי שהולך לישון אחרון (בבית של ההורים שלי היה כלל שמי שחוזר אחרון עושה סבב שכולם נמצאים ונועל דלתות או מוודא שהבוילר/האורות מכובים). את יכולה גם פשוט להיכנס לחדר ולסגור את הדלת בשביל להרגיש שיש לך זמן לעצמך לבד ולדמיין שהם כבר ישנים

אבל באמת ממליצה לך לשחרר כבר עכשיו (לא יודעת בני כמה הם, אבל זה רק ילך ויחמיר עם השנים). אם את או בעלך מתעוררים לפעמים באמצע הלילה אתם יכולים לעשות סיבוב לראות שהכל בסדר, אבל נראלי ילדים שבגיל תיכון כבר יכולים להסתדר לבד בערב...

בעלי אחראי משמרת ערב

אני הולכת לישון מוקדם

והוא מתפעל את הילד שחוזר מאוחר

הוא לא מרשה זמן מסך

הילד אוכל מדבר איתו מתקלח מתארגן לשינה והולך לישון בזמן

יש ילדים שצריכים גם בגיל גדול הכוונה בניהול זמן

אם לא עוזרים להם הם יכולים לגלוש לשעות מאוחרות

וטיפ לגבי מקלחת

להתקלח לפני שהוא מגיע

אם יש רק מקלחת אחת

חבל להיות תלויים בעיכובים שלו

כשאנשים מסתובבים בבית

לא יודעת אם זה המצב של הפותחת

אבל אני כזאת

והייתי כזאת גם בתור מתבגרת

לא הצלחתי להשתחרר מזה גם כשישנתי בפנימייה

סבלתי מזה הרבה

כמה שניסיתי

שריטה שלי 

אבל יש גיל שבו באמת אי אפשר לחכות שירדמו....

אפשר לוודא שכולם בבית, שהבית שקט יחסית

אבל אי אפשר לצפות שבגיל נגיד 16-17 כולם ירדמו לפני

אצלינו כך עוד אני לא אומרת להם מה לעשות

הם לא עושים (קשיי קשב וריכוז..)

אז מהרגע שהם באים הביתה אני כל הזמן מתזכרת להם את סדר הדברים.

והכלל שמ10 לא מסתובבים בכל הבית

אפשר להיות במיטה בשקט

גם מאוד קשה להם לקום בבוקר

אז חייבת שישנו בשעה סבירה

אבל יש שלב בחיים שאני שחררתי והפסקתי ללכת לישון אחרי הילדים, אני קמה לפניהם, עובדת קשה, אין סיבה שאני אצטרך לחכות שהם ילכו לישון.

לגבי זמן זוגי, שהילדים גדולים גם אם הם במרחב הציבורי הם בד"כ בשקט ומתעסקים בעניניהם, ולא מפריעים לי לזמן לעצמי או לשיחה זוגית.

לגבי השיחה, אני מאוד אוהבת לשוחח איתם, ובאמת הרבה פעמים הם נפתחים דווקא בלילה בשקט, אם זה מפעם לפעם אני זורמת, אבל אם אין לי כוח אני מבקשת שנמצא זמן בימים הקרובים לשיחה.

לגבי השואב, אני מזכירה. אם חזר, נח אכל ועכשיו לא עושה כלום אבקש שוב. 

הבן שלי הגדול בן 14 וחצי, הוא תלמיד ישיבה , קם מוקדם יחסית וחוזר מאוחר כך שהוא לא יוצא בערב עם חברים לבלות.

הבנתי מכם שאני זאת שצריכה להתאים לו לו"ז (וגם לילדון בן ה 13) שקשה לו עם הזמנים . לקחתי על עצמי

ברגע שאני יכנס לישון מוקדם אז גם הוא יכנס, הוא מעצמו אומר לי שהוא קצת חושש להיות לבד בבית שאנחנו ישנים אז רוצה להיכנס לפנינו או לפחות באותו זמן שאני הולכת לישון.

אנסה להתקלח לפני כולם בערב ולתקתק הכל שיהיה לי ערב יחסית פנוי להתייחס אליהם ובמקביל לישון מוקדם יותר.

אז תודה 🙌

לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים

לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס

ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.

אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד

לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.

אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.

הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,

אין סיכוי לקוקיות או סיכות

לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).

את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...

אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.

וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.

מכירות את זה שלפעמים יש שריקות מהרוח דרך החריצים בחלון?

אז השבוע בגלל הרוחות העזות זה היה בעוצמה ממש גבוהה ואני כמעט התעלפתי כמה פעמים

כל פעם אני חושבת? זו אזעקה? לא זה הרוח..

והכי מצחיק שהיו איזה פעמיים כאלה שכנרא. השתנה לי הפרצוף והבת שלי בת 4.5 אומרת לי "זה לא אזעקה זה רוח!"

קראה אותך והרגיעה אותך

שם האופנועים במהירות כזאת שנשמעת כמו אזעקה

היום אפילו זה היה נשמע ממש ממש כמו אזעקה

כולנו קפצנו ואז אמרתי להם שזה לא אזעקה..

אבל הייתי צריכה להסדיר דופק..

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

ובקלות!

כל תגובה משמחת ומחזקת..