אבל בעיני ממש חשוב לשים דגש שזה טבעי ונורמלי, זה מסקרן ממש להכיר את המין השני ובעיקר להרגיש נאהבת. אלא שזה לפזר את עצמך בקשרים/ מצבים שאין להם עתיד, במקום לשמור את האנרגיה שלה למיועד לאחד והיחיד, זה שלפני שהוא נוגע בה קודם כל מתחייב לשמור אמונים (אני יוצאת מנקודת הנחה ששמירת נגיעה היא לא דיון בחברה שכזו) ולפרנס ולכלכל ולזון אותה. אבל עד אז חשוב שתשמור על עצמה כי היא עלולה להגיע למצבים שהיא לא חשבה ולא דמיינה אבל בלי להתכוונן היא שידרה והתגלגלה לזה. זה הזמן להשקיע בעצמה ולפתח כשרונות והתפתחות אישית ובעז"ה היא תגיע בשלה לקשר עם בן זוג בזמן המתאים.

דווקא בגלל שזה בית ספר חרדי חשוב להתייעץ עם איש מקצוע לגבי מה אומרים או לא אומרים ואיך לא מביאים אותן להרגשת אשמה..

בהצלחה נושא חשוב מאוד! ואני מצדיעה לך שכמורה את רואה לנכון להתייחס לזה

הפתיע אותי שהכנסת לדיון את עניין המגע. בגיל שהפותחת מציינת אני לא יודעת אם הבנות בכלל חושבות על זה. יכול להיות שהן חוות בעיקר משיכה רגשית, אבל מגע לא מושך אותן ומגע אינטימי יותר עשוי אף לדחות, כך שלהעלות את זה לשיחה ולכרוך יחד את הדברים לא ישרת אותן היטב (מה בדיוק נמצא במודעות - זה גם שאלה)

(אני לגמרי לא יודעת אם אני צודקת, ואני גם מניחה שדברים השתנו מאז שאני הייתי בת 12 - רק מעלה את הנקודה כי זה נושא באמת עדין שחשוב לגשת אליו בזהירות.)

אני לא יכולה לא להיזכר במשהו שמישהי כתבה לדעתי כאן בפורום פעם, שכשדברים לא מוסברים היטב ולא נכנסים לפרטים, נוצרים עיוותים כמו נערה שמתרחקת, יש לה חבר שהקשר אתו כולל מגע, ויש לה מצפון חזק יותר או לפחות באותה מידה על גרביים שהיא הפסיקה לגרוב.

כנראה חשוב להרגיש ולשמוע את המקום של הנערה, מה קשה לה, מה מושך אותה, מה היא יודעת - ולהתאים את השיח למקום שלה, כי אולי מה שהכרחי לפתוח עם אחת עלול להיות מזיק לאחרת. 

למרות שבשיחה אישית עם מתבגרים אני חושבת שזה חשוב

אבל מול כיתה באמת צריך להזהר יותר

בכלאופן אני עדיין מאמינה שזה הזמן להשקיע בעצמה במקום להתעסק בתחום הזה  

דיברה איתנו בכיתה יב ואחרי זה גם עשתה לצוות שלי הדרכה כחינכתי ו'

היא עם גישה ממש מהממת ובריאה

דוסית, אז תדע להמליץ בצורה נכונה מה לעשות 

(מופיע גם באפליקציות הפודקאסטים)

יש לה פרק נוסף, פרק 11.

היא חרדית ומומחית בדיוק לנ"ל

ולהראות להן שאת רואה אותן.

בסופו של דבר דווקא בגלל שבאמת אין פתרון שיכול לספק להן את הצורך/מענה ליצר שמתפתח, אז לדבר איתן בלי לראות אותן (בתחושה שלהן) יכול להפוך לשמוס שנכנס מאוזן אחת ויוצא מהשניה.

לדבר ולשמוע מה זה נותן להן, כמה זה כיף, אבל גם מה השאיפות שלהן בעתיד (רובן כנראה לא תרצינה להתחתן עם מישהו שמסתובב עם בנות אחרות, או שיש לו יותר מדי הסטוריה בתחום) יכול להכווין אותן להבנה שלמרות שזה טבעי זה הזמן לראות מה עוזר להן למצוא מענה שיביא אותן לחשוב בעצמן איזה חיים הן רוצות.

לבנות בגיל הזה גם ממש יכול לדבר ההקבלה לאוכל, שלמרות שהן ממש אוהבות שוקולד ובא להן על זה הן עדיין שומרות ואוכלות בצורה בריאה - כל אחת במינונים שלה.

אבל תשימי לב שהשיחה תהיה אמפתית אבל לא יותר מדי מזדהה, כי יכול להיות שהן תקחנה את זה למקום שאין ככ מוצא ממנו כמו "לא מענין אותנו העתיד אחנו רוצות להנות עכשיו" ואז זה יותר בכיוון של - אנחנו חיים בכמה רבדים, הרצונות שלנו והמחויבויות שלנו לדת/לביהס וכו, הרצונות והמחויבות בין אדם למקום זה שלכן, אבל מחויבות לביהס זה כל עוד לומדים פה, ואם לא מתאים לכן חכו שנה ובשנה הבאה תלמדו במקום שזה מתאים ותעשו את הבחירות שלכן.

תחשבי גם אם לדבר עם כולן יחד או בנפרד, לכל אחת מהאופציות יש יתרונות וחסרונות

באמת הגישה היא שזה נפלא, בריא ונורמלי. זו נקודת פתיחה מעולה, ולא לבוא ממקום שנבהל ומזדעזע שזה קורה...

ממליצה בחום לעקוב אחרי התכנים של שרי ברלינסקי, ואולי לנסות להתייעץ איתה. היא פסיכולוגית קלינית חרדית חסידית, מוכרת בעיקר בגלל השיח שלה על מוגנות בצורה בריאה, אבל יש לה קורס שלם של הכנה להתבגרות והיא מדברת בדיוק על הנושאים שהעלית, בגישה מאד מאד בריאה ויציבה. היא מבינה את כל הניואנסים הקטנים, והיא אישה חכמה וחריפה כך שקולטת מצבים. נראה לי היא בדיוק הכתובת להתייעצות כזו.

לפעול בנושא

איתי בכיתה הייתה ילדה כזו שכל הזמן התעניינה ודיברה ובבית ספר רק השתיקו אותה ולא באמת דיברו איתה או איתנו

הסיפור שלה לא המשיך יפה בכלל...

או רק לומדות בבית ספר חרדי?

אני חושבת שבגיל 12-13 אין עדיין משיכה לבנים , גם כי בנים בגיל הזה נראים כמו ילדים וגם כי בנות עוד לא שם.

אז או שזה לחץ חברתי ( מה שקורה בחברה חילונית ) או שילדה עברה משהו.

בנות בגיל הזה מקסימום שהן יכולות לרצות זה רומנטיקה של פרחים והפתעות או מעמד של מישהי שווה כי יש לה חבר. או סתם סקרנות.

לגבי שומר בית ספר , מה יש לו לעשות צחוקים עם בנות חרדיות ?

לא יודעת מה היה שם , אבל לא כל אינטראקציה עם בנים באה על רקע רומנטי , הרבה פעמים אין שם כלום, הייתי בודקת לפני שאת פותחת את הנושא. 

וזה גיל שבו מגלים דברים ולומדים דברים

זה בדיוק הזמן לפתוח את זה

ושומרי בית ספר הם הרבה פעמים משועממים, גם אצלנו היו הרבה בנות שבילו איתם שעות

אלא תולדה של הפרדה מוחלטת ושיח מוגבר על צניעות. אז בנות שם נמשכות לא לבנים אלא ללא נודע ופרי אסור. בפועל חצי מהן עוד לא קיבלו מחזור ולא יודעות מאיפה ילדים באים לעולם.

זה כמו שיוצאות בשאלה משתגעות עם ג' ינס. 

זה הגיל שמתחיל עניין מיני.

לפי *כל* המחקרים.

גם בחברות הכי פתוחות וגם בחברות סגורות יותר.

זה נכון שזו לא מיניות מפותחת כמו של מבוגרים

אבל זה לא אומר שזה לא אתגר שבהחלט קיים ובדיוק בגיל הזה

וכל הכבוד לפותחת המדהימה שמחפשת לתווך ולהגיש את זה בצורה נכונה ובריאה לתלמידות שלה ולא בצורה מפחידה ושלילית.

אבל עובדתית בחברות שהן פתוחות מדי או סגורות מדי ילדים יותר מתעניינים במין. הפתוחות כי זה באוויר ויש לחץ חברתי , בסגורות כי זה אסור ומגרה .

לבנות שלי בהחלט יש חברות שלא יודעות מאיפה באים ילדים לעולם.  מצד שני יש בנות שכן מאוהבות וזו לא אהבה מינית . והן כולן חלק מחבורה מאוהבת , לפעמים כולן באותו אחד...

גם כשאני הייתי בגיל הזה , רב הבנות לא נמשכו לכלום , רצו חבר , רומנטיקה , מעמד של מישהי נחשקת ...

אגב , בנים בגיל הזה הרבה פעמים נראים כמו ילדים קטנים , אין שם במה להתאהב . ובנים גדולים יותר בשלב הזה יוצאים עם בנות גילן.

אם היה מדובר בגיל 15 הייתי מסכימה אבל לא 12...

אם ילדה בת 12 מחפשת מגע מיני , הרבה פעמים היא עברה הטרדה או פגיעה.

הפותחת לא דיברה על מין אלא על משיכה לבנים, אולי את מקשרת את שניהם אבל בגיל הזה זה ממש לא חייב להיות כרוך זה בזה, יש הורמונים ומשיכה לבנים גם בלי קשר למגע מיני, פשוט ריגוש משיחה, מבט, וכד’.

זה לא קשור לחברה סגורה או משהו אסור, זה עניין פזיולוגי הורמונלי שיקרה בכל חברה בגיל הזה. זה ממש לא קשור להפרדה מוחלטת ושיח מוגבר על צניעות. ובנות נמשכות לבנים...

משיכה לבנים היא לא בהכרח משיכה למין.

היא משיכה מינית כי זה משיכה למין השני כלומר לבנים.זה בדיוק ההתחלה של הרצון של רומנטיקה,מעמד,מציאת חן וכו,ובדיוק על זה דיברה הפותחת,ואפשרי שתהיה גם בלי להבין איך ילדים מגיעים לעולם,ולעיתים עוד לפני שהם שמעו בכלל על המחזור החודשי.ואני יודעת שיש כאלה שעוד לפני המחזור הראשון מתחילות לפתח רגשות ומשיכה וזה עדיין לא אומר שהילדות האלה יודעות משהו בכלל בחיים.

זה נטו הורמונים שמתפתחים וזה בכל חברה לא קשור כמה היא סגורה או פתוחה.

אין שיח בנושא בכלל בגיל הזה בחברה חרדית. התעלמות מוחלטת מהנושא.

אבל מה לעשות שהיצר קיים ומתפתח אצל כל אדם בריא וזה הגיל שזה קורה בו. לא קשור לשום תרבות מסביב ושום השפעות חיצוניות.

ותאמיני לי שבעיניי הדרך שזה מנותב אליה בדכ היא לא יותר בריאה מהתאהבות רגילה בבנים. היא פותרת את הבעיה לאנשי החינוך אולי, אבל זה הזיה שלשם זה הלך. 

כמעט כולן יודעות מאיפה באים לעולם

וחלק גם יודעות איך

גח בבית ספר חרדי דוס

זה גיל שמתחילים לקבל מחזור ומאוד הורמונלים

וגן אם זה מתחיל בגלל המשיכה ללא נודע ולפרי האסור זה עדיין חשוב להנגיש את זה נכון

יום אחד הלכתי עם הבת שלי ברחוב והיא ראתה ילד שהיא הכירה ואז היא הסמיקה ממש והיתה מובכת.

זה מעולם לא קרה לה קודם עם אף אחד.

והיא באמת לא הבינה למה זה קרה לה ויותר מיזה היא נבהלה נורא ולא הבינה מה קרה לה.

היא היתה קטנה לקראת הגיל הזה שהיא קיבלה מחזור,אבל היא ממש לא נהנתה ולא ניסתה למשוך תשומת לב של אף אחד.

ואצלי ממש אין הפרדה מוחלטת ובטח לא שיח על צניעות,

ודרך אגב כיתה ז היום כמעט כולם כבר מקבלות היום הגיל הזה מתחיל הרבה יותר מוקדם מפעם,

והשיחה שנעשית בבית הספר נעשית כבר בכיתה ו,והרבה מאד מהאמהות לא מחכות לשיחה מבית הספר אלא פותחות את הנושא עוד קודם.

של שומר משועמם

(כן הן עברו לדבר איתה ולשגע אותה שלא תחשבו, זה שיעמום הדדי) 

והיה איתו סיפור מזעזע

ואז העיפו אותו

אני לא מהמגזר אבל עובדת במסגרות חרדיות, בעיני נכון ששיח כזה יהיה שיח משותף של הבית ובי''ס.

אולי לפתוח בערב לאמהות בנושא של התמודדות עם גיל ההתבגרות ואז להנחות את האמהות לשיח בבתים.

אגב יש ספרים בנושא התמודדות עם יצרים שכתבו רבנים דתיים לאומיים כגון תשוב תחייני של הרב יהושע שפירא או היצר הלב והאדם של הרב אלי שיינפלד

השרשור הזה ממש לא בכיוון.

ולא מדברים בבית ספר חרדי על משיכה לבנים ולא על מגע שהוא מותר וטהור וכד' בטח לא בגיל 12 והאמת שאני מקווה שגם לא בבית ספר דתי לאומי זה לא בגיל 12-13.

ואני מסכימה עם @צוףלבוב שזה לא ממשיכה אלא משעמום וזה מעניין/ריגוש. אישית הייתי מדברת עם בנות על זה שהן לא צעצוע של השומר כי הוא משועמם ושצריך לשמור מרחק כי אנשים משועממים יכולים להגיע לדברים בעיתיים(הבטלה מביאה לידי שיעמום והשיעמום מביא לידי חטא)

ולא בטוחה שהייתי מדברת על זה מול כל הכיתה אלא באופן פרטי עם כמה שיותר מהבנות. וכנ"ל גם לגבי בנים משועממים בגיל שלהן.

והכי חשוב בגיל הזה שתהיה להן תעסוקה חיובית כל הזמן שהן לא תהיינה המשועממות. 

והכי המשפט האחרון

שיהיו עסוקות במשהו

חושבת שזה ממש ממש חשוב

לדעתי כדאי לקבל הדרכה מאשת מקצוע

היה אפילו טוב שהיא תבוא לדבר בעצמה כי הבנות יחוו םחות מבוכה.

בנוגע למה לעשות עם זה, יש הרבה

קודם על הבנה שהמשיכה היא בריאה, היא כוח חיים וזה. הכי נורמלי זה מרגיע.

ואחר כך להבין שזה כוח שמחפש חיים ואפשר בשלב הנוכחי לבחור בפעילויות שיתנו סיפוק מיצירה בכל מני תחומים- למשל ספורט

אומנות

פרויקטים

לעשות דברים שמביאים ריגוש, תשוקה ושמחה חיוביים לחיים.

יש המון דברים לבנות נוער

של משיכה מינית בגיל הזה בציבור החרדי

צריך ללמד על צניעות

הפרדה בין מגדרים

אבל את נושא המיניות תשאירי לגיל יותר בוגר.

האמת

כאילו, אין בעיה שתדברי עם ההורים שלהן שידברו איתן, וזה הפתרון האידאלי בעיניי. אבל שיחה כללית מול כולן זה לא מתאים בעיניי. ולדעתי, עם כל האכפתיות ואני מעריכה מאוד את קו החשיבה שלך, רואים שיש לך לב ואת אכפתית וזה מהמם, זה לא תפקידה של מורה בהכרח באופן ישיר מול הבנות.

אפשר להעיר באופן כללי שאין להתקרב לשומר/ לדבר על זה עם ההנהלה/ להתייעץ עם היועצת איך למנוע קרבה שלהן במוסד הלימודים לבנים ואני כאמא הייתי רוצה לדעת באופן אישי, אבל שהנושא הזה יעבור דרכי

אני עובדת בתיכון חרדל"י והיו בנות שדיברו עם השומר בלי הפסקה והוא מצידו זרם על זה ממש

המנהל עבר בכיתות ואמר לא לדבר איתו כדי שלא יפטרו אותו (כי המשטרה מתייחסת מאד בחומרה לשיח כזה)

היה ממש בולט שהבנות שמפתחות איתו שיחה נואשות לתשומת לב ולא יעזור כמה שיגידו להן שזה לא לענין

גם לשומר אמרו שלא ידבר עם הבנות כדי שההורים לא יכעסו..

מנסה לענות לכולן במרוכז.

מי שחושבת שאין משיכה בגיל הזה - טועה בגדול, ואני מדברת מנסיון אישי שלי ושל חברותיי. כשילדה מפותחת בגיל מוקדם יותר ומקבלת מחזור מוקדם, השתוללות ההורמונים מתחילה יותר מוקדם, ואין מה להתווכח עם זה.

אני מסכימה שזו אינה משיכה מינית כמו בסוף גיל ההתבגרות, כי בסופו של דבר מדובר בילדות קטנות, וזה עניין שמתפתח עם השנים, אבל זו בהחלט התחלה של משיכה וסקרנות כלפי המין השני.

זה גם תלוי מאוד באופי של כל אחת. יש בנות יותר רציונליות ויש בנות יותר רגשיות, יש כאלה עם דמיון מפותח ועולם פנימי עשיר יותר מאחרות, ולהן יהיה קשה יותר בגיל הזה 🤷‍♀️

אני הכי בעד שכל המידע יעבור מאמא לבת, אבל לצערנו יש אמהות שלא מדברות על שום דבר. או חושבות שמגיל 12 עד גיל 20 מספיק לדבר בקטנה על מחזור וזהו. אני בהחלט מתכננת לדבר עם האמהות ולבקש מהן לשוחח עם הבנות, אבל חשוב לי גם לדבר איתן באופן אישי. אפילו ברמה הפרקטית, להסביר להן כמה שזה מסיח את דעתן מהלימודים כשהראש עסוק בחיפוש ריגושים ועניינים כאלה. אתן צודקות שאולי לא כדאי עדיין לדבר עם כל הכיתה, כי יש ילדות שזה עדיין לא רלוונטי אליהן בכלל. זו נקודה חשובה ותודה שהעליתן את זה.

מבהירה שלא התכוונתי בכלל לדבר איתן על מגע ועל איך ילדים באים לעולם! אלא רק על עצם הניסיון למשוך את תשומת לב הבנים וכמה שזה לא טוב בשבילן, יחד עם ההסבר וההבנה מאיפה זה מגיע ובלי שום האשמה או שיפוטיות. להסביר מה קורה להן בגיל הזה ואיך להתמודד עם כל הרגשות והמחשבות. על חשיבות ההפרדה בין המגדרים והצניעות.

ותודה לכולן על כל ההמלצות לאנשי מקצוע, פודקאסטים וכו'!

זה יכול מאוד לעזור

והלוואי והיו אומרים לי את הדברים האלה בזמן ההתבגרות

על זה שיש כאן ריגוש ושזה יסיח את דעתן מהלימודים ובטח לא על מאיפה זה מגיע ועל חשיבות ההפרדה בין המינים.

(ו"ממש תודה" למי שלימד את הבת שלי כשהיתה בת 13 שאסור לבנות שיהיה להן חבר וצריך לא לשחק עם בנים כשלא היה לה מושג שיש אופציה כזאת ולא היו לה שום בנים בסביבתה שהיא יכולה לשחק איתם.)

גם אם היא היתה מנסה למשוך תשומת לב של המין השני

או מפטפטת עם השומר של בית הספר?

לא מדובר פה על בנות שלא עשו כלום

מדובר על בנות שכבר נחשפו בצורה כזו או אחרת

שכבר מנסות למשוך תשומת לב

אז מה לדעתך הפתרון?

פשוט להתעלם?

השיח חייב להיות פרטני ועם בנות שיודעים לגביהן שהם כבר שם וגם אז צריך להזהר מאוד שלא "מגלים להן" מה הן מרגישות ומלמדים אותן דברים שהן לא ידעו.

מחנך חכם חייב למצוא דרכים עוקפות לפתור בעיות. לא על כל דבר נכון לדבר.

קצת כמו שיש כאן המון שאלות על בעיות התנהגותיות בגילאי 2-5 והמון פעמים עונים להם בגיל הזה הכי עובד זה השחות דעת(ולא תנהלי שיחה עם ילד בן שנתיים למה לא לזרוק אוכל על הרצפה) אז גם בגיל ההתבגרות חשוב למצוא דרכים עוקפות

 ממש לא התאים לי שהבת שלי חוזרת הביתה ושואלת למה אסור שיהיה לבת חבר כשזה משהו שהיה כל כך לא רלוונטי לסביבה שבה היא חיה. והיא לא היתה בת 16-17 שאז אני יכולה לשמוח לפתח את השיח גם על משהו תיאורתי.

גם אמא שלי חשבה שאין לי אופציות

ושאין עניין לדבר על זה ולהכניס רעיונות לראש

בפועל היה כדאי ממש שמישהו ידבר איתי ועם חברות שלי

היינו מבולבלות ובנים יש תמיד בכל מקום

אבל אני יכולה לתת דוגמא תיאורתית שנגיד אנחנו גרים בסביבה שבה כל האזור הם משפחות צעירות עם בנים עד גיל 8. 

 באמת בשביל הבת שלי לא היו אופציות כאלה. ובכל אופן אסור להכניס לילדה בת 12 רעיונות לראש על משיכה בין מינים ומגע מותר וקדוש.

השבוע, שיעקב אהב את רחל?

אני מקצינה כמובן..

אבל ללמד שיש אהבה בן אדם לאשתו זה נראה לי יסוד מאוד משמעותי

לא הייתי מכניסה דיבור על מגע קדוש, אבל כן אפשר לגמרי לקראת גיל ההתבגרות לדבר על היחס שלנו לבנים- שבגלל שיש כוח גדול לשיח בין בת לבן, אנחנו מדברים על דברים עניינים בלבד (כמו מוכר בחנות למשל) ולא מפתחים חברויות, ובגלל זה אנחנו גם לומדים בנפרד, כדי שבבוא העת נתחתן עם הבעל שלנו. הייתי אומרת הסבר כזה גם ל מתחת לגיל 12, אפילו מגיל 9-10

אני גרה בקהילה מאוד תורנית עם הפרדה והכל

ואני מדברת על כך עם ילדי בגיל ההתבגרות

כי הדברים יגיעו לפיתחם וחשוב בעיני לתת כלים להתמודד עם זה, ובעיקר להיות רלוונטיים, אם לא נדבר לא נהווה לילדינו אופציה להתייעצות בנושא.

גם אם הבן/בת המתבגר/ת התורן חשב/ה שהמין השני זה מגעיל ומי רוצה בכלל קשר איתם, אני עדכנתי אותם שזה נושא חשוב לשוחח עליו בפתחו של גיל ההתבגרות (אני כן דיברתי גם בעניין המגע)

אני לא יודעת מתי זה יהיה רלוונטי, לא רוצה שזה יהיה מאוחר מידי

ואגב, הנושא הזה עולה לשיחה גם בלימוד התורה בבית כמו לימוד פרשת השבוע, כמובן כשזה על שולחן השבת נכנסים פחות לפרטים כמו בשיחה אישית.

מן הסתם בשיחה כיתתית באמת צריך לבחון ולבדוק איפה כולם נמצאות והכי חשוב לעדכן את ההורים *לפני* קיום שיחה שכזאת בכדי לתת להן אופציה למי שחדוב לקיים שיחה כזו עם בנותיהן לפני שהמורה עושה זאת.

כל עוד היא בנאדם שחי על כדור הארץ

היא צריכה קצת הבנה מה זה המין השני

לא ללמד על מגע מותר וקדוש, זה לא הזמן

אבל כן על הפרדה ולמה יש אותה

ממה שאת מתארת על עצמך

אבל בלי קשר לחרדי או לא,

כמו ש @רקאני כתבה, לטמון את הראש בחול לא עוזר, ואני הייתי מאוד שמחה אם היו מדברים איתי על הנושאים האלה כשהייתי בגילן. מה זה עוזר לי שאמא שלי חשבה שאני לא יודעת כלום ושלא צריך להסביר לי דברים כי אני תמימה וצדיקה ואין מסביבי בנים? אז גדלתי עם הרבה בלבול ורגשות אשמה, במקום שמישהו יסביר לי שכל מה שאני מרגישה וחושבת הוא בריא, נורמלי, מהמם וסימן נפלא לעתיד.

כבר כתבתי, אתן צודקות שלא צריך לפתוח את הנושא בכיתה, יש הרבה בנות שלא נמצאות בשלב הזה עדיין (וכשהן כן יהיו, אני מקווה שמישהו ידבר איתן, כי פשוט חבל אם לא. והם לא ילכו מעצמן לספר לאף אחד שיש להן מחשבות ודמיונות על בנים, וכולם ימשיכו לחשוב שלא עובר להם שום דבר בראש כי הם לא נחשפו לשום דבר אז למה שיעבור להן?), אבל עם הבנות הספציפיות האלה אני צריכה לדבר. הן עוברות על כללי ביה"ס ומנסות לגרור אחריהן עוד בנות, אין לי ברירה אלא לדבר איתן, אז אני מחפשת את הדרך הכי טובה ובריאה לעשות את זה.

אני ממש לא הייתי מהילדות שחיפשו להתעסק עם בנים. הייתי ילדה תמימה וביישנית, וזה לא היה בכלל בכיוון.

אבל גם אצלי בגיל הזה התעוררו רגשות ומחשבות כשהיו בנים בסביבה. וזה שהסבירו לנו על זה ואמרו שזה נורמלי וטבעי היה ממש חשוב. ברור לי שאחרת זה היה עשוי מאוד לבלבל אותי ולגרום לי להרגיש לא בסדר עם עצמי.

(לא יודעת אם צריך לדבר עם כל הבנות על זה כבר בשלב הזה. אבל בעיני באיזשהו שלב כל בת צריכה לשמוע את הדברים. גם מי שבאופן חיצוני לא נראה שהיא בכלל חושבת על בנים...)

כמו שכתבת זה טבע ונורמלי לגיל.

ואין לזה קשר בעיניי למוסד חרדי סגור, אני נמצאת עם ילדים במוסד מעורב ורואה שבגילאים האלה (כבר לפני) הילדים מתפצלים באופן טבעי לפי מגדר ובגיל 13 לגמרי מנסים למשוך את תשומת הלב אחד של השניה.

וכמו שכתבו, זה לא מיני, זה אולי מיני בבסיס, אבל זה לגמרי נורמלי לגיל.

השאלה מה תרוויחי ומה תפסידי מדיבור על זה איתם.

אולי תחשפי בנות אחרות לנושא הזה שהראש שלהן בכלל לא שם.

איך זה יעזור? תגידי להן שזה טבעי ולגיטימי ועדיין לא מקובל, האם זה יפסק? אני בספק.

אני עדיין בעד לדבר על זה.

חסרה הרבה פתיחות במוסדות דתיים, ונראה שיש לך ראש בריא בנושא.

ופתיחות אולי תוביל גם לפתיחות איתך מצידן.

אולי תשקלי לדבר באופן כללי על הסחות מהלימודים, ובין היתר על זה, אולי תדברי באופן מורחב יותר עם הילדה באופן פרטי.

אני בכללי חושבת שצריך חינוך מיני גם במסדות דתיים, אבל את לא יכולה לעשות את זה בלי הסכמה של ההנהלה וההורים.

אשרייך שזה חשוה לך! בעיניי משמעותי מאד לדבר על זה. גם לנרמל את התחושות וכם לתת כלים וגבול.

מציעה לך קריאת כיוון שבעיניי נכונה גם למקומות הכי פתוחים וגם למקומות הכי סגורים...

אני מציירת עיגול ואומרת לבנות-

מה הארץ הכי קדושה? (א"י..)

ובתוכה עיגול- מה העיר? ובתוכה- מה המקום?

ובתוך בית המקדש? קודש הקודשים.

ומה הדבר הקדוש ביותר בקודש הקודשים? הארון ועלעו הכרובים.

מה זה הכרובים? 2 דמויות מלאכים בדמות איש ואישה.

מה? במקום הכי הכי קדוש בעולם יש דמות של איש ואישה?

כן!! כי קשר בין איש לאישה זה הדבר הכי קדוש ונפלא ומתוק שיש בעולם.

הקב"ה באהבתו אלינו רצה שהדבר הקדוש הזה יהיה טבוע בתוכינו ולכן הוא טבע בנו רצון לקשר הנפלא הזה. ובגיל ההתבגרות מתחילות תחושות כאלו של תשומת לב ורצון ואיך אני נראית.

אז קודם כל- זה נפלא! זו מתנה יקרה! יש לנו את הדבק הכי חזק בעולם. התחושות האלו הן נורמאליות ובריאות

תגידו- אם הייתי נותנת לכן חצי ליטר של הדבק הכי חזק בעולם. מה הייתן עושות איתו?

לשמוע מהן תשובות.

ומה תגידו אם אני אמרח את הדבק הזה על ספסלים ברחוב? זה ממש לא טוב... למה?

זה ידביק סתם אנשים. יקרע בגדים וגם זה  ממש בזבוז.

בדיוק ככה! ה' נתן לנו דבק מיוחד כדי שבעז"ה נזכה לדבר הקדוש והמתוק שהוא קשר בין איש ואישה.

אבל חשוב מאד מאד לזכור- דבק חזק לא מורחים סתם ברחוב.

זה יכול לגרום לצער. לקרע. לדברים לא נעימים

וגם יבזבז לנו בעתיד את הדבק לדבר החשוב ביותר..

בהצלחה ממש!

לפני שבת אם אני רואה, לא דווקא מחביאה. יכול להיות שהיא רואה ומבקשת ואני מסבירה ששבת ומציעה תחליף.

אם היא מוצאת בכל זאת משהו מוקצה ומשחקת בו אני מסבירה ששבת ואסור, בדרך כלל היא מבינה

ושוב אני מציעה תחליף של משחק שיעניין אותה, שהיא לא תשתעמם...

אגב גם לבן שנתיים אני משתדלת לקחת משחק מוקצה אם הוא מוצא, למרות שאני לא תמיד יתעקש איתו אם הוא יצרח.

6. לא מחביאה, הילד משחק, אני מבקשת שיכבה והולכת, אם הוא משתף פעולה מצויין, אם ממשיך לשחק מתעלמת.

   מקסימום מבקשת עוד פעם, ואם הוא ממשיך מתעלמת מזה ומחכה שיפסיק לשחק בזה מעצמו. אני מאמינה שככל שהילד גדל ושומע יותר פעמים שאסור בשבת, בסוף הוא מבין ומפנים.

   אפשר תכלס להחביא מראש, אבל אני לא בנאדם שעומד בכזו רמה של סדר של החבאה והוצאה של צעצועים אז אפילו לא טורחת לנסות

העבודה הקשה היא מול האחים שלה, שמזדעזעים... השכנים - יתמודדו הם יודעים שיש לנו ילדים קטנים (ושאחת מהם מיוחדת).

לא רק בגלל הילד עצמו יצא כבר ששכחתי לכבות ובטעות התיישבתי ליד וזה הפעיל את הצעצוע.

אני לא נאבקת על שבת, אם הילד ישאל אגיד שזה מוקצה אבל לא אריב על זה.

עם הזמן הם מבינים שלא עושים את זה בשבת

אם שוכחת האמת לי לא כזה אכפת, אומרת לילד שזה לא לשבת וממשיכה בחיי. לבעלי יותר אכפת, אז בדכ הוא לוקח לילד, מסביר שאסור.

יש לקטנטונות שלנו משחק שמנגן ומסתובב. כל שבת אנחנו שמים אותו בצד.

וכשהן מסתכלות עליו בערגה, אנחנו אומרים להם שעכשיו שבת ולא משחקים בו.

זהו.

אומרת פעם אחת שמוקצה (לפעמים גם זה לא) ומשחררת.

תהיתי בשבת האחרונה אם אני מידי משחררת, תודה לכן על המענה. נרמלתן אותי.

בד"כ מעלה למעלה כי כשזה מעורב עם המשחקים האחרים תמיד זה נלחץ בטעות...

כמה פעמים קרה ששכחתי והוא שיחק, אמרתי לו שבשבת ה' רוצה שנשחק במשחקים מעניינים אחרים ובוא נשים את זה ביחד בארון ונחזור לזה במוצ"ש, דווקא זרם יפה... אולי הוא קטן מידי...

ואם לא והשתמשו אז זה יותר בהתאם לילד מאשר בהתאם לגיל

גיל 4 זה תחילת גיל חינוך וזה הרבה עניין של איך זה יתקבל אצלו..

אומרת שמוקצה ולרוב הוא ממשיך

בגדול, אצלינו זה 4. יש למשחקים מנגנים מגירה סגורה והילדים יודעים לא לפתוח בשבת. זה לא מול העיניים אז בד"כ אפילו לא חושבים על זה. אם יש משחק שקשה להם במיוחד, אנחנו שמים יחד איתם לפני שבת במקום מיוחד ולא נגיש.

כמובן, הכל עם דיבור והסבר כדי לבנות הרגל ארוך טווח.

אומרת פעם אחת ומשחררת...

לפעמים מאפשרת בלי מצפון לפעמים מזכירה ששבת ולפעמים מחביאה לפני שבת

אבל חייבת לפרוק שכשהוא מדליק את האור (3.5) אני ממש מתרגזת

משתדלת לכבות לפני שבת, לא את הכל אפשר/ לא תמיד זוכרת

הקטן בן שנתיים מדליק חופשי, לאחרונה בן ה3 וחצי קלט שזה לא לכבודו:

אז הוא מצא פתרון גאוני

פונה לאחיו: אתה יכול בבקשה להדליק לי את הסירנה של המשטרה??

עכשיו תסיע את הטרקטור לכיווני...

וכו וכו...

אני כרגע עושה כמוך, מזכירה פעם אחת ומשחררת.. השכנים לא מעניינים.

1. לפחות פעם בשבוע, לפעמים פעמיים

2. עוקבת כדי לקבל רעיונות איך מתמודדים 🤣

@ירדנית שאלה גם בשבילך

פעם הייתי נלחמת, לאט לאט הבנתי שזה לא בשבילי.

שיישאר...

אבל באמת לא יודעת איך להתמודד,

זה לא הגיוני שימשיך ככה כאילו כלום

כשהתאפשר נשאר, שנינו לא עובדים משרה מלאה אז רוב הפעמים זה התאפשר

מכיתה ג השתפר המצב והולך

הייתי מתחילה מלבחון שוב את ההנחה.

מה הוא אומר? למה הוא לא רוצה ללכת?

הילד בריא כשור

שבאים גם הביתה

קוראים לו בשבת לשחק

הוא אוהב בלי מסגרת

לעשות מה שהוא רוצה

ולא מחויבות לכל מני

ולא שמשהו בלימודים קשה לו

ואם זה תופעה מתרחבת של הדור הצעיר

אצלו זה התחיל מהמלחמה השניה באירן

בהתחלה הברזות מהצהרון ואחכ גלש לביהס

גם אצלי הילדים מבקשים לפחות כמה פעמים בשבוע להישאר בבית. סתם כי בא להם חופש. לא מנסים להמציא תירוצים אבל כן מבקשים לא ללכת.

טוב להם בבית הספר ויש להם חברים ועדיין חופש יותר כיף. תכלס מבינה אותם, גם אני הייתי שמחה ליום חופש מדי פעם.

אז לרוב אני לא מרשה, אבל פעם ב כן נותנת להישאר יום חופש בבית.

זכור לי מהילדות שגם אני הייתי מדי פעם מבקשת להישאר בבית סתם. אמא שלי תמיד הרשתה לי...

אני הייתי ככה וגם אחים שלי ואנחנו סביב גיל 30..

לא הסכימו לנו תמיד(תכלס כמעט ולא)

אבל מגיל מסוים כבר עשינו מה שבא לנו..

גם אצלי הילדים מבקשים להישאר

הבן שלי יותר מהבת האמת

אני מרשה לו ואז הוא מתחרט האמת..

אבל מדובר בנסיבות שונות. אם זה משום בריחה מקושי, לא בטוחה שהייתי מאפשרת כל הזמן. כן לצורך הפוגה,אבל לא מתי שבא לו האמת. אני אומרת שביהס זה בעיקר לצאת מהבית ולפגוש חברים ולנהל שגרה. הלימודים זה אקסטרה. אולי לחזק את זה שהוא טוב בלי קשר לתוצאה? אולי לבדוק באמת איפה הקושי ולהעמיק שם אולי ניתן לעזור לו?

לי יש ילד בכיתה ו' שמתבאס ללכת ומתלונן אבל הוא יודע שאין סיכוי שנרשה לו להשאר…

אולי תסכמי איתי שפעם בחודש (סתם דוגמא) מותר לו להשאר יום אחד בבית?

1. אני עושה הפרדה בין בית ספר לצהרון. האמצעי בצהרון. רוב הזמן מאד רוצה להישאר. קרו מצבים שהוא פשוט ברח ולא נשאר לצהרון. הגדול יש ימים שלא רוצה ללכת לבית ספר. תדירות נגיד פעמיים שלוש בחודש. אני מציעה לו להישאר אם הוא רוצה. לרוב הוא הולך בסופו של דבר.

2. לא רואה צורך לפתור את זה כי זה לא דרמטי בעיני. אני לא מתרגשת.

בד"כ זה עלול להיות מכמה סיבות שתלויות בילד אבל נראה ששללתם את כולם אז בהחלט הייתי בודקת גם את המורה.....

(סיבות שתלויות בילד- ראשית והכי קריטי- קושי חברתי, שנית- קושי לימודי)

בית ספר זה מקום שאמור להיות בחוויה הבטוחה של הילד, אמור לבוא אליו בשמחה ובשבילי זה המצפן אם לילד טוב או לא....

הייתי בודקת כמה מעניין לו בכיתה, האם המורה מתנהג אליו בנעימות, האם המורה מאתגר אותו/מצ'פר אותו/האם יש מי שרואה אותו שם בכלל.

ובתור אמא- ב"ה עד כה לא קרה לי בכלל, ואפילו ההפך, הילדים שלי גם כשחולים ממש מרגישים שמפסידים... אבל, מדי פעם אני יוזמת להם יום כיף על חשבון הלימודים

ואז שומעת חודשיים כמה לימודים הם הפסידו ביום המסכן הזה..... שיהיו בריאים.

בכיתה הוא אחד מ30

בבית הוא אחד מ...

בעבודה הוא כמעט לבד עם אמא

עם הבן שלי קבעתי זמנים קבועים שהוא יכול לבןא איתי ומאז השתפר פלאים כאבי הבטן בבוקר. כבר אין בכלל. מחכה בסבלנות ליום שלו. הוא יודע מראש מתי זה יהיה

לדבר איתם בזמן רגוע ולקבוע שאפשר להחזיר גג פעם בשבועיים וגם זה רק אם קובעים מראש ולא לבקש באותו בוקר...

לא יודעת, אבל תקשיבי ללב שלך ואל תהססי להקליט (מה שמותר חוקית) לבוא באמצע היום ולדרוש להסתכל במצלמות

ובאיזה אמצעים?

לגוף של התינוק/פעוט אבל לא להשאיר נגן בעגלה

יש עמותה מטה המאבק למען הילדים, שיש להם ייעוץ והדרכות מפורטות מה לעשות

https://www.mattehamavak.com/%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99?utm_source=chatgpt.com

עכשיו הסתכלתי הבעיה שהם רוצים שם של המטפלת/ משפחתון בשביל לתת יעוץ

כה זה נראה

מה הבעיה בעצםז?

ומה הבעיה לומר את שם המטפלת או המעון?

שאסור להקליט אדם אלא אם אתה שותף לשיחה, ולכן מותר לשים מקליט רק על גוף הילד, שיקליט רק את השיחות שהילד שותף להן.

תתייעצי עם מטה המאבק למען הילדים

אם המקרה המזעזע באריאל זה גן מתחת גיל 3 כמו מעון או גם מעל גיל 3 שזה בעצם גן עירייה??

בכל אופן מזעזע ומפחיד מאוד.

רק לגבי הבכי של הילדה, כולם אצלי (5) היו חוזרים מהמעון/ מטפלת/ גן 3 ובוכים ומתפרקים במשך שעות אחרי המסגרת, נראה לי המעבר הזה מאוד קשה ומציף, לא בהכרח מעיד על התעללות חלילה.

ולמה קוראים למטפלת שלא עברה שום הכשרה "גננת"?! זה משגע אותי כל פעם מחדש.

בנתיים לא זכור לי שנתקלתי בגננת מטורפת כמו אלו, אבל מטפלות היו גם היו.

מה שמלמד שגפ מטפלת מתחת גיל 3 צריכה לעבור הכשרה, שנות לימודים, תואר/ תעודה, זה לא כל אחת שיש לה 2 ידיים ורגליים יכולה לטפל בתינוקות רכים, זה פשוט נורא.

אבל לא מסובסד תחת התמ"ת

ואאל"ט לאחת מהן וודאי היה תעודה והאחרות לא הבנתי אם היו בתהליך לקבלת תעודה או לא

שחשוב להכיר את המטפלת באופן אישי

להתרשם ממנה שהיא ראויה לתפקידה

ואם זה משהו שמתחלף ולא נגיש

זו נורה אדומה ראשונה

שמשהו עלול להתרחש

(וזו גם הסיבה שלא שמתי במעון את הקטן

אלא בחרתי מטפלת פרטית באופן אישי

בגלל ניסיון לא טוב עם מעון

ולא חלילה שהיתה התעללות

אבל היתה הזנחה מובנת מעצם התנהלות המונית של מעון)

לדעתי להקליט. לא שאני יודעת איך. ושם באריאל גם הקליטו והנחשות עשו הכל בשקט. אבל באמת שזה משהו קיצוני ברמות הזויות. לא יודעת מה אעשה עם המסגרת כשיהיה רלוונטי. נראה.

בכוונה לא קראתי כלום על זה כי אחרת אני לא אישן בלילה

הילדים התנהגו בצורה חריגה?

כי אני זוכרת שאצל כרמל מעודה אמרו שהילדים הלכו וחזרו בכיף

אוף. איזה נורא זה

לא יודעות להסביר.

רואה פה למעלה שספציפית זה לא המקרה אבל מכירה אישית מקרים כאלה.

גם אחד הילדים שלנו עבר התעללות במעון, ובדיעבד היו הרבה סימנים אבל עוד חפני שהיו הסימנים הברורים החמורים היתה לנו מן תחושה שמשהו פחות טוב קורה. לא ידענו לשים את האצבע ואמרנו לעצמנו ששום מקום לא מושלם, ונמשוך את הכמה חודשים עד סוף השנה, אבל בדיעבד, וכותבת גם לפותחת @טיפקס לבן אחד הדברים שהבנתי זה שאם ילד לא בטוב אחר הצהריים ובבית אז משהו לא טוב לו בגן.

זה לא בהכרח התעללות יכול להיות אלף דברים, אבל ילד לא פורק אחהצ שלם רק כי מישהו לקח לו את הבובה. ובמעון ישנים צהריים אז ברגיל הוא לא אמור להיות גמור מעייפות.

תשימי מקליט, תראי אם יש מענה לבכי, איך מדברים אליהם, וכו.

ילד אם היה לו סהכ טוב בבוקר צריך לשדר שטוב גם אחהצ. כיף לי זה חא אומר כלום. יכולים גם ללמד אןתם מה להגיד

דיסקליימר - לא יודעת מה בדיוק החוק היום ואני לא ממליצה לעבור על החוק בשום אופן באמת כמובן תעשי מה שצריך בגבולות החוק.

אבל בכנות בואי, את רואה איזשהי מטפלת שתובעת הורה כי הוא הקליט והמקליט היה בתיק ולא על הילד? את יכולה לדמיין שופט שמקבל את זה ולא מבין שהיה פה חשש של ההורה בתוך כאוס?

לא יודעת נשמע לי חששות רחוקים.

ושוב- יש דרך חוקית אז כבר עדיף ללכת איתה ולא להסתבך. אבל לא חושבת שהחשש מההבנה המדויקת של החוק צריך להיות מה שחוסם הורה.

תלונה והמשטרה פתחה מצלמות.

עזבי אם לא נחשפת שמרי מרחק. זוועות

לבדוק כמה זמן יש בכי עד שנענה ואיך נענה.

איך מנסות להרגיע.

איך מדברות לילדים (אני הוצאתי ממטפלת ששמעתי אומרת לילד ''חכה מה אני אעשה לך'' למרות שאני מניחה שלא עשתה כלום. נורה אדומה בעיני).

בעיקר להקשיב סביב השכבות והאכלות שאלו הזמנים הכי קשים.

לנסות לדמיין את הסיטואציה כדי להבין מה שקורה שם, קשה לפעמים להבין בהקלטה.

כמובן לכבד ולדלג על שיחות פרטיות... כן להקשיב לכל השאר.

בע''ה מקווה שתיהי מרוצה ממה שתשמעי❤️

שבוע שעבר היה שרב, החולצות הקצרות רק חזרו מהכניסה אחרי ששמתי את הארוכות של המעבר בצד, ועכשיו בום חורף של פוטר, למרות שאני מניחה שזה יתאזן עוד מעט ..

זו היתה הופעת בכורה וממחר אמור להיות יותר רגוע. הבת שלי כבר הודיעה לי שמחר היא חוזרת לסנדלים..

פוטרים כבר הרבה זמן לובשים פה, אבל המעילים לא טובים אפילו ששנה שעברה כשארזתי אותם זה היה נראה שהם יהיו טובים גם להשנה.

אני בכל אופן ממליצה על תמנון. קונה מהם כבר כמה שנים ותמיד מרוצה.

שלחתי לגן ילדה עם גרביונים וסנדלים 🤦‍♀️

אז מראש דאגתי לכמה סטים לקטנות. ועוד מכנסיים ארוכים למי שחסר לו.

תכלס לכל השאר יש יחסית.

ויש סביבנו חנויות.

ממש הייתי מבואסת כל היום!!!

יש מסעדות שיש בהם ממש תבשילים

או שמכינים משו ממז זריז כמו פסטה מושקעת או דג או גם וגם

ולהכין פסטה מבחינתי זה קשה🙈

כן, גם יבשה בלי רוטב

אוכל מבושל או לא לבשל

בישול זה מיומנות נרכשת

במיוחד היום שכל ההסברים והמתכונים זמינים ברשת

ואפשר להרים סירים יחסית פשוטים

לדוג

תקני עוף בקצביה נקי ומפורק

תוסיפי אפונה וארטישוק משקית קפואה

וקוסקוס משקית

(לקנות קפואים ובשר נקי זה חצי עבודה... מפה ועד להרים סיר זה יחסית מהיר)

על אותו עיקרון

פרגיות עם אורז

חזה עוף ותפוא ופטריות

(תעמידי את בעלך לקלף תפוא...)

וגם אז בדרך כלל תבשילים ממש קלים שלוקח לי גג רבע שעה להכין

(למרות שאני לא שונאת לבשל, בדרך כלל פשוט אין לי כוח)

זה פשוט עוזר שיהיה אוכל מבושל שאני לא יצטרך לעבוד עליו יותר מדי...

ואגב מבחינתי אוכל מפנק זה לגמרי סנדוויץ' מושקע או סלט או חביתה, משהו בסגנון הזה, שזה אין לי בעיה להכין

והרבה פעמים כשאני כן מבשלת זה רק להכין קוסקוס משקית, או לזרוק פסטה לסיר או אורז וירק קפוא (יש לי כיריים עם טיימר אז זה ממש פשוט מבחינתי. להרתיח מים, לשים את הפסטה או האורז להדליק טיימר וזהו) מוסיפה לזה עגבניה חתוכה, סלט, שניצל תירס, משהו משימורים וזה ארוחה

אפשר גם קפואים שהולכים בתנור כמו צ'יפס קפוא וסויה כלשהי, זה ארוחה ב2 דקות

כנל דג סלומון או מושט, לזרוק תבלינים ולתנור

קיצור כמה שפחות השקעה ועדיין לקבל אוכל מבושל😅

כשאני ביום חופשי אני מעמידה כמה סירים וזה במקרר לכל השבוע,

• מרק גדול של ירקות ועוף, יום אחד נאכל כמרק עם שקדי מרק יום אחר עם קוסקוס

• תבשיל עדשים כתומות (5 דק' עבודה)

• קציצות וירק כלשהו

  ואז נשאר רק לסגור פינה של אורז וכדו' .

  אפשר ביום חופשי או אור הצהריים - ערב שיש אנרגיות.

ויש שאריות אבל לא תמיד בא לי אותם

וגם כשכן, זה מספיק מקסימום ליומיים

מוצאים מתכונים של שגר ושכח בתנור (ארוחה שלמה בתבנית אחת)

קונים נינגה גריל

עושים תורנות- פעם את ופעם הוא

לוקחים קופסאות אוכל מאמא/ חמות

בגדול מטלות ועבודות בית זה לא כיף… אבל אין ספק שמבין המטלות אוכל זה משהו שיותר קשה לוותר עליו

1. מזמיים מבשלת פעם בחודש שמכינה בסיסים של כל הארוחות ומקפיאה

2. עושים אותו דבר לבד...

3. מכינים ביום חמישי/שישי כמות לשבוע (אני מכינה שניצלים, עוף על שיפודים וקציצות ושתי מרקים) חלק מקפיאים וחלק שומרים במקרר לראשון-שלישי

קונים אוכל שיותר קל להכין (כמו חזה עוף פרוס למשל ולא נתח שלם שמקצר את העבודה במיליון)

מכינים דברים קלים ולא תבשילים של המון זמן לכל ארוחה

מתפשרים על לאכול אוכל מחומם ולא חדש כל יום ומכינים כמות שתספיק ותהיה במקרר

קונים מדי םעם בחוץ

ובגדול מתגברים. אין דרך אחרת.

אני גם אוכלת אוכל מבושל ואין לי כח להכין.

אז היום נגיד הכנתי שניצל לילדים לא. ערב - הכמתי יותר בשבילי למחר

מחר אעשה פרגיות במנגל גז שיהיה לי לחמם בנימג'ה

יום אחר זה נתח חזה עוף בכמה דקות בתיבול שווארמה. תוספת אפשר אטריות זהכמה דקות. גם פתיתים לא סיפור

ומבינים שצריך להשקיע בך. אולי שם זה יושב.?

אבל אוהבת ללבוש בגדים נקיים

אז מכבסת בלי לאהוב. טכני.

אפשר לשנוא בישולים ועדיין לעשות..

להקדיש 5 דקות לפעולה השנואה הזאת ולקבל סיר מרק.

כדאי לך לשים ברקע שירים שאת אוהבת או משהו מעניין, ולהתרכז בו. או לבשל עם חברה.

קשוח לעבור דירות

קשה למצוא דירה נורמלית במחיר שפוי

וקשה עוד יותר לקנות דירה בארץ

תתפללי, השם גדול

זה העיצה היחידה שיש לי לתת לך, מניסיון. תמיד ב"ה הוא שלח לנו את הדירה המתאימה לנו

שולחת חיבוק ותפילה

אין לי עצות בשבילך רק הזדהות, חח

ב''ה יש לנו תשעה ילדים ואנחנו אומנם גרים בדירה משלנו אבל היא 3 חדרים 80 מ''ר. קשוח בטירוף!!

וגם אנחנו לא רוצים לעבור דירה לעיר אחרת בגלל המוסדות של הילדים.

אנחנו מנסים למצוא דירה אחרת בתקציב שיש לנו ואין!!! זה פער של מליון וחצי שצריך להוסיף באיזור שלנו ואין לנו את זה..

אני השלכתי את זה על הקב''ה ואני מחכה לישועה!!

מחזקת את עצמי בזה שב''ה אלו הצרות שלנו ולא בבריאות או ח''ו בחינוך ילדים.

בע''ה מאחלת שתגיע לכם בקרוב ישועה!!

והשאר ישנים בחצי חדר שסגרנו מהסלון.

הקטנה איתנו בחדר..

ניסינו את כל האפשרויות שרק אפשר למצוא דירה אחרת או להרחיב את הקיימת אבל הכל תקוע..

אני מאמינה שבכל רגע נתון הקב''ה יכול לשנות את המצב ואפרסם את זה בע''ה

שה' ירחיב גבולך!!!!

ישפיע עלייך את כל הישועות!

ריגשת אותי ממש ממש ממש!

אני מתרגשת מכך שלמרות שהבית קטנטן זה לא השפיע עלייך בהחלטה של להביא ילדים ובזכות זה שתזכי לשפע בלי די.

(לכל השאר, כמובן שזה הכי תקין שכל אישה תחליט כרצונה וכרצון בעלה וכל החלטה היא טובה, פשוט התרגשתי מהבחירה הזאת)

אני לא מרגישה גיבורה ... מצחיק שבדיוק את המילים הללו אומרים לי אנשים שבאים לראות את הדירה ולא מאמינים שאנחנו מגדלים בה תשעה ילדים בליעה''ר .

לגבי להביא ילדים לדירה קטנה האמת שלפני שנתיים כשהילדה השמינית נולדה כבר האמנתי שנעבור דירה מייד ואז אחריה הגיעה התשיעית המתוקה וזה עדיין לא קרה. מתחזקת באמונה שזה יגיע בקרוב!!

אני עם 3 ילדים, בדירת שלושה חדרים 65 מ"ר

וכבר ממש קשה לי...

יש לנו פינוי בינוי באופק בעז"ה, אבל יקח עוד 10 שנים כנראה...

תני לי טיפים!!

משתדלת לחיות באמונה שזה מה שטוב לנו כרגע..

לא שומרת בגדים או כלים שאני לא צריכה.

משתדלת לשמור על בית מסודר וארונות מסודרים עד כמה שניתן..

לפני הלידה האחרונה לא היה לי מקום לבגדים אז קנינו ארון של דלת וחצי מאיקאה שעומד לי בכניסה לחדר שינה ושם אני מאכסנת את הבגדים של הקטנות. זה עומד תקוע בכניסה לחדר כי אין מקום אחר בבית לשים את זה וזה גורם למעבר צר של חצי מטר כניסה לחדר אבל אין ברירה .. מסתדרים

מה עם להשכיר את הדירה שלכם ולשכור דירה אחרת יותר גדולה? היא בטח תהיה יקרה יותר אבל בטח יהיה קל יותר לעמוד בהפרש החודשי מאשר בהפרש קניה של מיליון וחצי שקל..

שכנראה נלך עליה אם לא תהיה ברירה.. היינו בעבר שוכרים ומשכירים וזה היה קשה ..

בכל מקרה נצטרך להוסיף כמה אלפים טובים על ההפרש של השכירות ואת זה נעדיף לתת למשכנתא.

לכן מעדיפים לעבור לדירה משלנו.

צרות של עשירים;)

אם תרצי לרשום לי בפרטי מה הסגנון שלכם, מכירה כמה מקומות טובים יחסית זולים.

בפריפריה יש דירות יחסית זולות או בחריש. חשבתם אולי על קרוואן כפול?

אם יש צפי לעזרה מהמשפחה בקשר לדירה? 100,000 זה סכום נחמד מאוד, אבל נראה לי שעדיף לשמור אותו לאירועים ולשמחות.

המחירים פשוט מטורפים ולא מצדיקים בכלל את הרמת חיים.

לא שאצלנו אפשר לקנות דירה ב- 100 אש"ח - אולי חדרון.

אבל בשכירות של 5000 ש"ח מקבלים דירת 5 חד' חדשה ומרווחת.

אני חושבת שהשאלה שלך זה הרבה מעבר לדירה כאן ועכשיו.

אתם צריכים לעשות תכנון כלכלי ארוך טווח ולחשוב איך אתם מגיעים לדירה ומה אתם צריכים לשנות בחיים שלכם כדי להגיע לדירה.

ואני אגב חושבת שהדרך לדירה עוברת בדירה להשקעה בפריפריה.

100 אש"ח זה קצת נמוך אבל כדי להשלים להון עצמי לדירה להשקעה המרחק הוא לא כזה גדול כמו לקנות דירה לעצמכם.

תתחילו מ:

1. כמה כסף פנוי יש לכם כל חודש?

2. כמה אתם חוסכים?

3. מה פונציאל הגידול במשכורות שלכם?

4. אילו חסכונות יש לכם? יש קרנות השתלמות?

אגב, למה אתם לא זכאים למחיר למשתכן?

תלוי איפה אבל אני מכירה שזול יותר

אגב, ניגשתם להגרלת דירה בהנחה? המימון של הבנק הרבה יותר גבוה ונדרש הון עצמי יותר נמוך עקב כך. חבל לא לנסות

מה לגבי הגדלת הכנסה?

חיבוק

מהמרכז

בשביל זכאות, וגם אז התורים ארוכים מאוד להמתנה

לא נראה לי שמשפחה עם 2 הורים עובדים תהיה זכאית

ביישובים שאני מכירה ביוש, קשה מאוד להצליח להשכיר בית גדול ביותר מ4 אלף בחודש.

ובתים גדולים באמת..

והיום ביישובים החדשים שמקימים , לדעתי קרוואנים חדשים עולים סביב 3 (קראוון כפול)

זה באמת לא נשמע שיש לכם אופציה להמשיך לגור איפה שאתם..

בהצלחה אחות, זה קשוח ממש.

ואם את רוצה לפנות אלי בפרטי, אולי יש לי רעיון לקניה בשבילכם... (מחיר נמוך , אבל ממש פריפריה)

נראה ממש טבעי על הפנים..

או יותר של החברות המוכרות.

הכי חשוב במייק אפ זה התאמה מיטבית לעור וקיבוע שלו.

לאסתי לאודר ואיב סאן לורן יש מצויינים, ברמה גבוהה מאוד מאוד והמחיר תואם.

אבל להתאים בעצמך יהיה מאוד קשה.

כדאי ללכת לסניפים של מאק ואיל מקיאז' ששם מאפרות יכולות להתאים גוון לעור פנייך.

מעבר לזה כדאי קרם בסיס טוב וקיבוע על ידי פודרה טובה.

שמה רק לשבתות (לא תמיד) וארועים וחשוב לי שהמייקאף ינשום ויראה טבעי ולא מסיכה

מהחברות המוכרות והיקרות ועד לחברות לואוקוסט. יש כיסוי מלא/ חלקי. תלוי בך.

מה שגורם למייקאפ להיראות טוב זה: הכנה טובה של העור לפני עם לחות, התאמת גוון, איך מורחים, והתאמה של מה שמעליו (פודרה סומק וכו),ולאו דווקא רק המחיר.

זה גם משנה מה הצורך. אני למייקאפ יומיומי לא משלמת יותר מ100 שח וקונה רק במבצעים. אגב עכשיו יש הרבה אז כדאי לנצל את זה

ליומיום שאת אוהבת?

אני השתמשתי ב cc cream של עדה לזורגן והיה מעולה אבל בא לי לגוון קצת.

ומבחינת קרם לפני ההנחה של המייקאפ אני משתמשת במקדם הכנה שהוא גם קרם לחות קוריאני ועכשיו מתחילה קרם עיניים כי השקיות... מה יהיה איתן??

את שמה עוד דברים לפני?

סרום ארגרליין של די אורדינרי (אומרים שזה בוטוקס טבעי אבל בינתיים לא ראיתי משו מיוחד בשימוש קבוע)

סרום סנטלה וקרם סנטלה (של skin1004, קוריאני. אני ממש אוהבת). יש לי גרם קרם עיניים שלהם אבל זה רק אם אני שמה קונסילר אחרת לא רואה צריך ואני לא מתאפרת הרבה לאחרונה בכלל

מייק אפ אני משתמשת כבר מיליון שנה בג'ייד. עכשיו עם האולטרה מאט. לפני כן לונגיביטי, לפניו אחד אחר שכבר הפסיקו לייצר ובאסה לי ממש.

יש להם כיסוי טוב לדעתי ואני אוהבת את הגוונים. תלוי בעונות השנה,לפעמים מערבבת גוונים. לפי צורך.

האמת ששמעתי על המאק פלאות ואולי אקנה שם בפעם הבאה שאצטרך,עם התאמת גוון

או שרלוט טילברי

אני עם אסתי לאודר שנים ובא לי לגוון

בעבר הייתי עם מאק