אבל בעיני ממש חשוב לשים דגש שזה טבעי ונורמלי, זה מסקרן ממש להכיר את המין השני ובעיקר להרגיש נאהבת. אלא שזה לפזר את עצמך בקשרים/ מצבים שאין להם עתיד, במקום לשמור את האנרגיה שלה למיועד לאחד והיחיד, זה שלפני שהוא נוגע בה קודם כל מתחייב לשמור אמונים (אני יוצאת מנקודת הנחה ששמירת נגיעה היא לא דיון בחברה שכזו) ולפרנס ולכלכל ולזון אותה. אבל עד אז חשוב שתשמור על עצמה כי היא עלולה להגיע למצבים שהיא לא חשבה ולא דמיינה אבל בלי להתכוונן היא שידרה והתגלגלה לזה. זה הזמן להשקיע בעצמה ולפתח כשרונות והתפתחות אישית ובעז"ה היא תגיע בשלה לקשר עם בן זוג בזמן המתאים.

דווקא בגלל שזה בית ספר חרדי חשוב להתייעץ עם איש מקצוע לגבי מה אומרים או לא אומרים ואיך לא מביאים אותן להרגשת אשמה..

בהצלחה נושא חשוב מאוד! ואני מצדיעה לך שכמורה את רואה לנכון להתייחס לזה

הפתיע אותי שהכנסת לדיון את עניין המגע. בגיל שהפותחת מציינת אני לא יודעת אם הבנות בכלל חושבות על זה. יכול להיות שהן חוות בעיקר משיכה רגשית, אבל מגע לא מושך אותן ומגע אינטימי יותר עשוי אף לדחות, כך שלהעלות את זה לשיחה ולכרוך יחד את הדברים לא ישרת אותן היטב (מה בדיוק נמצא במודעות - זה גם שאלה)

(אני לגמרי לא יודעת אם אני צודקת, ואני גם מניחה שדברים השתנו מאז שאני הייתי בת 12 - רק מעלה את הנקודה כי זה נושא באמת עדין שחשוב לגשת אליו בזהירות.)

אני לא יכולה לא להיזכר במשהו שמישהי כתבה לדעתי כאן בפורום פעם, שכשדברים לא מוסברים היטב ולא נכנסים לפרטים, נוצרים עיוותים כמו נערה שמתרחקת, יש לה חבר שהקשר אתו כולל מגע, ויש לה מצפון חזק יותר או לפחות באותה מידה על גרביים שהיא הפסיקה לגרוב.

כנראה חשוב להרגיש ולשמוע את המקום של הנערה, מה קשה לה, מה מושך אותה, מה היא יודעת - ולהתאים את השיח למקום שלה, כי אולי מה שהכרחי לפתוח עם אחת עלול להיות מזיק לאחרת. 

למרות שבשיחה אישית עם מתבגרים אני חושבת שזה חשוב

אבל מול כיתה באמת צריך להזהר יותר

בכלאופן אני עדיין מאמינה שזה הזמן להשקיע בעצמה במקום להתעסק בתחום הזה  

דיברה איתנו בכיתה יב ואחרי זה גם עשתה לצוות שלי הדרכה כחינכתי ו'

היא עם גישה ממש מהממת ובריאה

דוסית, אז תדע להמליץ בצורה נכונה מה לעשות 

(מופיע גם באפליקציות הפודקאסטים)

יש לה פרק נוסף, פרק 11.

היא חרדית ומומחית בדיוק לנ"ל

ולהראות להן שאת רואה אותן.

בסופו של דבר דווקא בגלל שבאמת אין פתרון שיכול לספק להן את הצורך/מענה ליצר שמתפתח, אז לדבר איתן בלי לראות אותן (בתחושה שלהן) יכול להפוך לשמוס שנכנס מאוזן אחת ויוצא מהשניה.

לדבר ולשמוע מה זה נותן להן, כמה זה כיף, אבל גם מה השאיפות שלהן בעתיד (רובן כנראה לא תרצינה להתחתן עם מישהו שמסתובב עם בנות אחרות, או שיש לו יותר מדי הסטוריה בתחום) יכול להכווין אותן להבנה שלמרות שזה טבעי זה הזמן לראות מה עוזר להן למצוא מענה שיביא אותן לחשוב בעצמן איזה חיים הן רוצות.

לבנות בגיל הזה גם ממש יכול לדבר ההקבלה לאוכל, שלמרות שהן ממש אוהבות שוקולד ובא להן על זה הן עדיין שומרות ואוכלות בצורה בריאה - כל אחת במינונים שלה.

אבל תשימי לב שהשיחה תהיה אמפתית אבל לא יותר מדי מזדהה, כי יכול להיות שהן תקחנה את זה למקום שאין ככ מוצא ממנו כמו "לא מענין אותנו העתיד אחנו רוצות להנות עכשיו" ואז זה יותר בכיוון של - אנחנו חיים בכמה רבדים, הרצונות שלנו והמחויבויות שלנו לדת/לביהס וכו, הרצונות והמחויבות בין אדם למקום זה שלכן, אבל מחויבות לביהס זה כל עוד לומדים פה, ואם לא מתאים לכן חכו שנה ובשנה הבאה תלמדו במקום שזה מתאים ותעשו את הבחירות שלכן.

תחשבי גם אם לדבר עם כולן יחד או בנפרד, לכל אחת מהאופציות יש יתרונות וחסרונות

באמת הגישה היא שזה נפלא, בריא ונורמלי. זו נקודת פתיחה מעולה, ולא לבוא ממקום שנבהל ומזדעזע שזה קורה...

ממליצה בחום לעקוב אחרי התכנים של שרי ברלינסקי, ואולי לנסות להתייעץ איתה. היא פסיכולוגית קלינית חרדית חסידית, מוכרת בעיקר בגלל השיח שלה על מוגנות בצורה בריאה, אבל יש לה קורס שלם של הכנה להתבגרות והיא מדברת בדיוק על הנושאים שהעלית, בגישה מאד מאד בריאה ויציבה. היא מבינה את כל הניואנסים הקטנים, והיא אישה חכמה וחריפה כך שקולטת מצבים. נראה לי היא בדיוק הכתובת להתייעצות כזו.

לפעול בנושא

איתי בכיתה הייתה ילדה כזו שכל הזמן התעניינה ודיברה ובבית ספר רק השתיקו אותה ולא באמת דיברו איתה או איתנו

הסיפור שלה לא המשיך יפה בכלל...

או רק לומדות בבית ספר חרדי?

אני חושבת שבגיל 12-13 אין עדיין משיכה לבנים , גם כי בנים בגיל הזה נראים כמו ילדים וגם כי בנות עוד לא שם.

אז או שזה לחץ חברתי ( מה שקורה בחברה חילונית ) או שילדה עברה משהו.

בנות בגיל הזה מקסימום שהן יכולות לרצות זה רומנטיקה של פרחים והפתעות או מעמד של מישהי שווה כי יש לה חבר. או סתם סקרנות.

לגבי שומר בית ספר , מה יש לו לעשות צחוקים עם בנות חרדיות ?

לא יודעת מה היה שם , אבל לא כל אינטראקציה עם בנים באה על רקע רומנטי , הרבה פעמים אין שם כלום, הייתי בודקת לפני שאת פותחת את הנושא. 

וזה גיל שבו מגלים דברים ולומדים דברים

זה בדיוק הזמן לפתוח את זה

ושומרי בית ספר הם הרבה פעמים משועממים, גם אצלנו היו הרבה בנות שבילו איתם שעות

אלא תולדה של הפרדה מוחלטת ושיח מוגבר על צניעות. אז בנות שם נמשכות לא לבנים אלא ללא נודע ופרי אסור. בפועל חצי מהן עוד לא קיבלו מחזור ולא יודעות מאיפה ילדים באים לעולם.

זה כמו שיוצאות בשאלה משתגעות עם ג' ינס. 

זה הגיל שמתחיל עניין מיני.

לפי *כל* המחקרים.

גם בחברות הכי פתוחות וגם בחברות סגורות יותר.

זה נכון שזו לא מיניות מפותחת כמו של מבוגרים

אבל זה לא אומר שזה לא אתגר שבהחלט קיים ובדיוק בגיל הזה

וכל הכבוד לפותחת המדהימה שמחפשת לתווך ולהגיש את זה בצורה נכונה ובריאה לתלמידות שלה ולא בצורה מפחידה ושלילית.

אבל עובדתית בחברות שהן פתוחות מדי או סגורות מדי ילדים יותר מתעניינים במין. הפתוחות כי זה באוויר ויש לחץ חברתי , בסגורות כי זה אסור ומגרה .

לבנות שלי בהחלט יש חברות שלא יודעות מאיפה באים ילדים לעולם.  מצד שני יש בנות שכן מאוהבות וזו לא אהבה מינית . והן כולן חלק מחבורה מאוהבת , לפעמים כולן באותו אחד...

גם כשאני הייתי בגיל הזה , רב הבנות לא נמשכו לכלום , רצו חבר , רומנטיקה , מעמד של מישהי נחשקת ...

אגב , בנים בגיל הזה הרבה פעמים נראים כמו ילדים קטנים , אין שם במה להתאהב . ובנים גדולים יותר בשלב הזה יוצאים עם בנות גילן.

אם היה מדובר בגיל 15 הייתי מסכימה אבל לא 12...

אם ילדה בת 12 מחפשת מגע מיני , הרבה פעמים היא עברה הטרדה או פגיעה.

הפותחת לא דיברה על מין אלא על משיכה לבנים, אולי את מקשרת את שניהם אבל בגיל הזה זה ממש לא חייב להיות כרוך זה בזה, יש הורמונים ומשיכה לבנים גם בלי קשר למגע מיני, פשוט ריגוש משיחה, מבט, וכד’.

זה לא קשור לחברה סגורה או משהו אסור, זה עניין פזיולוגי הורמונלי שיקרה בכל חברה בגיל הזה. זה ממש לא קשור להפרדה מוחלטת ושיח מוגבר על צניעות. ובנות נמשכות לבנים...

משיכה לבנים היא לא בהכרח משיכה למין.

היא משיכה מינית כי זה משיכה למין השני כלומר לבנים.זה בדיוק ההתחלה של הרצון של רומנטיקה,מעמד,מציאת חן וכו,ובדיוק על זה דיברה הפותחת,ואפשרי שתהיה גם בלי להבין איך ילדים מגיעים לעולם,ולעיתים עוד לפני שהם שמעו בכלל על המחזור החודשי.ואני יודעת שיש כאלה שעוד לפני המחזור הראשון מתחילות לפתח רגשות ומשיכה וזה עדיין לא אומר שהילדות האלה יודעות משהו בכלל בחיים.

זה נטו הורמונים שמתפתחים וזה בכל חברה לא קשור כמה היא סגורה או פתוחה.

אין שיח בנושא בכלל בגיל הזה בחברה חרדית. התעלמות מוחלטת מהנושא.

אבל מה לעשות שהיצר קיים ומתפתח אצל כל אדם בריא וזה הגיל שזה קורה בו. לא קשור לשום תרבות מסביב ושום השפעות חיצוניות.

ותאמיני לי שבעיניי הדרך שזה מנותב אליה בדכ היא לא יותר בריאה מהתאהבות רגילה בבנים. היא פותרת את הבעיה לאנשי החינוך אולי, אבל זה הזיה שלשם זה הלך. 

כמעט כולן יודעות מאיפה באים לעולם

וחלק גם יודעות איך

גח בבית ספר חרדי דוס

זה גיל שמתחילים לקבל מחזור ומאוד הורמונלים

וגן אם זה מתחיל בגלל המשיכה ללא נודע ולפרי האסור זה עדיין חשוב להנגיש את זה נכון

יום אחד הלכתי עם הבת שלי ברחוב והיא ראתה ילד שהיא הכירה ואז היא הסמיקה ממש והיתה מובכת.

זה מעולם לא קרה לה קודם עם אף אחד.

והיא באמת לא הבינה למה זה קרה לה ויותר מיזה היא נבהלה נורא ולא הבינה מה קרה לה.

היא היתה קטנה לקראת הגיל הזה שהיא קיבלה מחזור,אבל היא ממש לא נהנתה ולא ניסתה למשוך תשומת לב של אף אחד.

ואצלי ממש אין הפרדה מוחלטת ובטח לא שיח על צניעות,

ודרך אגב כיתה ז היום כמעט כולם כבר מקבלות היום הגיל הזה מתחיל הרבה יותר מוקדם מפעם,

והשיחה שנעשית בבית הספר נעשית כבר בכיתה ו,והרבה מאד מהאמהות לא מחכות לשיחה מבית הספר אלא פותחות את הנושא עוד קודם.

של שומר משועמם

(כן הן עברו לדבר איתה ולשגע אותה שלא תחשבו, זה שיעמום הדדי) 

והיה איתו סיפור מזעזע

ואז העיפו אותו

אני לא מהמגזר אבל עובדת במסגרות חרדיות, בעיני נכון ששיח כזה יהיה שיח משותף של הבית ובי''ס.

אולי לפתוח בערב לאמהות בנושא של התמודדות עם גיל ההתבגרות ואז להנחות את האמהות לשיח בבתים.

אגב יש ספרים בנושא התמודדות עם יצרים שכתבו רבנים דתיים לאומיים כגון תשוב תחייני של הרב יהושע שפירא או היצר הלב והאדם של הרב אלי שיינפלד

השרשור הזה ממש לא בכיוון.

ולא מדברים בבית ספר חרדי על משיכה לבנים ולא על מגע שהוא מותר וטהור וכד' בטח לא בגיל 12 והאמת שאני מקווה שגם לא בבית ספר דתי לאומי זה לא בגיל 12-13.

ואני מסכימה עם @צוףלבוב שזה לא ממשיכה אלא משעמום וזה מעניין/ריגוש. אישית הייתי מדברת עם בנות על זה שהן לא צעצוע של השומר כי הוא משועמם ושצריך לשמור מרחק כי אנשים משועממים יכולים להגיע לדברים בעיתיים(הבטלה מביאה לידי שיעמום והשיעמום מביא לידי חטא)

ולא בטוחה שהייתי מדברת על זה מול כל הכיתה אלא באופן פרטי עם כמה שיותר מהבנות. וכנ"ל גם לגבי בנים משועממים בגיל שלהן.

והכי חשוב בגיל הזה שתהיה להן תעסוקה חיובית כל הזמן שהן לא תהיינה המשועממות. 

והכי המשפט האחרון

שיהיו עסוקות במשהו

חושבת שזה ממש ממש חשוב

לדעתי כדאי לקבל הדרכה מאשת מקצוע

היה אפילו טוב שהיא תבוא לדבר בעצמה כי הבנות יחוו םחות מבוכה.

בנוגע למה לעשות עם זה, יש הרבה

קודם על הבנה שהמשיכה היא בריאה, היא כוח חיים וזה. הכי נורמלי זה מרגיע.

ואחר כך להבין שזה כוח שמחפש חיים ואפשר בשלב הנוכחי לבחור בפעילויות שיתנו סיפוק מיצירה בכל מני תחומים- למשל ספורט

אומנות

פרויקטים

לעשות דברים שמביאים ריגוש, תשוקה ושמחה חיוביים לחיים.

יש המון דברים לבנות נוער

של משיכה מינית בגיל הזה בציבור החרדי

צריך ללמד על צניעות

הפרדה בין מגדרים

אבל את נושא המיניות תשאירי לגיל יותר בוגר.

האמת

כאילו, אין בעיה שתדברי עם ההורים שלהן שידברו איתן, וזה הפתרון האידאלי בעיניי. אבל שיחה כללית מול כולן זה לא מתאים בעיניי. ולדעתי, עם כל האכפתיות ואני מעריכה מאוד את קו החשיבה שלך, רואים שיש לך לב ואת אכפתית וזה מהמם, זה לא תפקידה של מורה בהכרח באופן ישיר מול הבנות.

אפשר להעיר באופן כללי שאין להתקרב לשומר/ לדבר על זה עם ההנהלה/ להתייעץ עם היועצת איך למנוע קרבה שלהן במוסד הלימודים לבנים ואני כאמא הייתי רוצה לדעת באופן אישי, אבל שהנושא הזה יעבור דרכי

אני עובדת בתיכון חרדל"י והיו בנות שדיברו עם השומר בלי הפסקה והוא מצידו זרם על זה ממש

המנהל עבר בכיתות ואמר לא לדבר איתו כדי שלא יפטרו אותו (כי המשטרה מתייחסת מאד בחומרה לשיח כזה)

היה ממש בולט שהבנות שמפתחות איתו שיחה נואשות לתשומת לב ולא יעזור כמה שיגידו להן שזה לא לענין

גם לשומר אמרו שלא ידבר עם הבנות כדי שההורים לא יכעסו..

מנסה לענות לכולן במרוכז.

מי שחושבת שאין משיכה בגיל הזה - טועה בגדול, ואני מדברת מנסיון אישי שלי ושל חברותיי. כשילדה מפותחת בגיל מוקדם יותר ומקבלת מחזור מוקדם, השתוללות ההורמונים מתחילה יותר מוקדם, ואין מה להתווכח עם זה.

אני מסכימה שזו אינה משיכה מינית כמו בסוף גיל ההתבגרות, כי בסופו של דבר מדובר בילדות קטנות, וזה עניין שמתפתח עם השנים, אבל זו בהחלט התחלה של משיכה וסקרנות כלפי המין השני.

זה גם תלוי מאוד באופי של כל אחת. יש בנות יותר רציונליות ויש בנות יותר רגשיות, יש כאלה עם דמיון מפותח ועולם פנימי עשיר יותר מאחרות, ולהן יהיה קשה יותר בגיל הזה 🤷‍♀️

אני הכי בעד שכל המידע יעבור מאמא לבת, אבל לצערנו יש אמהות שלא מדברות על שום דבר. או חושבות שמגיל 12 עד גיל 20 מספיק לדבר בקטנה על מחזור וזהו. אני בהחלט מתכננת לדבר עם האמהות ולבקש מהן לשוחח עם הבנות, אבל חשוב לי גם לדבר איתן באופן אישי. אפילו ברמה הפרקטית, להסביר להן כמה שזה מסיח את דעתן מהלימודים כשהראש עסוק בחיפוש ריגושים ועניינים כאלה. אתן צודקות שאולי לא כדאי עדיין לדבר עם כל הכיתה, כי יש ילדות שזה עדיין לא רלוונטי אליהן בכלל. זו נקודה חשובה ותודה שהעליתן את זה.

מבהירה שלא התכוונתי בכלל לדבר איתן על מגע ועל איך ילדים באים לעולם! אלא רק על עצם הניסיון למשוך את תשומת לב הבנים וכמה שזה לא טוב בשבילן, יחד עם ההסבר וההבנה מאיפה זה מגיע ובלי שום האשמה או שיפוטיות. להסביר מה קורה להן בגיל הזה ואיך להתמודד עם כל הרגשות והמחשבות. על חשיבות ההפרדה בין המגדרים והצניעות.

ותודה לכולן על כל ההמלצות לאנשי מקצוע, פודקאסטים וכו'!

זה יכול מאוד לעזור

והלוואי והיו אומרים לי את הדברים האלה בזמן ההתבגרות

על זה שיש כאן ריגוש ושזה יסיח את דעתן מהלימודים ובטח לא על מאיפה זה מגיע ועל חשיבות ההפרדה בין המינים.

(ו"ממש תודה" למי שלימד את הבת שלי כשהיתה בת 13 שאסור לבנות שיהיה להן חבר וצריך לא לשחק עם בנים כשלא היה לה מושג שיש אופציה כזאת ולא היו לה שום בנים בסביבתה שהיא יכולה לשחק איתם.)

גם אם היא היתה מנסה למשוך תשומת לב של המין השני

או מפטפטת עם השומר של בית הספר?

לא מדובר פה על בנות שלא עשו כלום

מדובר על בנות שכבר נחשפו בצורה כזו או אחרת

שכבר מנסות למשוך תשומת לב

אז מה לדעתך הפתרון?

פשוט להתעלם?

השיח חייב להיות פרטני ועם בנות שיודעים לגביהן שהם כבר שם וגם אז צריך להזהר מאוד שלא "מגלים להן" מה הן מרגישות ומלמדים אותן דברים שהן לא ידעו.

מחנך חכם חייב למצוא דרכים עוקפות לפתור בעיות. לא על כל דבר נכון לדבר.

קצת כמו שיש כאן המון שאלות על בעיות התנהגותיות בגילאי 2-5 והמון פעמים עונים להם בגיל הזה הכי עובד זה השחות דעת(ולא תנהלי שיחה עם ילד בן שנתיים למה לא לזרוק אוכל על הרצפה) אז גם בגיל ההתבגרות חשוב למצוא דרכים עוקפות

 ממש לא התאים לי שהבת שלי חוזרת הביתה ושואלת למה אסור שיהיה לבת חבר כשזה משהו שהיה כל כך לא רלוונטי לסביבה שבה היא חיה. והיא לא היתה בת 16-17 שאז אני יכולה לשמוח לפתח את השיח גם על משהו תיאורתי.

גם אמא שלי חשבה שאין לי אופציות

ושאין עניין לדבר על זה ולהכניס רעיונות לראש

בפועל היה כדאי ממש שמישהו ידבר איתי ועם חברות שלי

היינו מבולבלות ובנים יש תמיד בכל מקום

אבל אני יכולה לתת דוגמא תיאורתית שנגיד אנחנו גרים בסביבה שבה כל האזור הם משפחות צעירות עם בנים עד גיל 8. 

 באמת בשביל הבת שלי לא היו אופציות כאלה. ובכל אופן אסור להכניס לילדה בת 12 רעיונות לראש על משיכה בין מינים ומגע מותר וקדוש.

השבוע, שיעקב אהב את רחל?

אני מקצינה כמובן..

אבל ללמד שיש אהבה בן אדם לאשתו זה נראה לי יסוד מאוד משמעותי

לא הייתי מכניסה דיבור על מגע קדוש, אבל כן אפשר לגמרי לקראת גיל ההתבגרות לדבר על היחס שלנו לבנים- שבגלל שיש כוח גדול לשיח בין בת לבן, אנחנו מדברים על דברים עניינים בלבד (כמו מוכר בחנות למשל) ולא מפתחים חברויות, ובגלל זה אנחנו גם לומדים בנפרד, כדי שבבוא העת נתחתן עם הבעל שלנו. הייתי אומרת הסבר כזה גם ל מתחת לגיל 12, אפילו מגיל 9-10

אני גרה בקהילה מאוד תורנית עם הפרדה והכל

ואני מדברת על כך עם ילדי בגיל ההתבגרות

כי הדברים יגיעו לפיתחם וחשוב בעיני לתת כלים להתמודד עם זה, ובעיקר להיות רלוונטיים, אם לא נדבר לא נהווה לילדינו אופציה להתייעצות בנושא.

גם אם הבן/בת המתבגר/ת התורן חשב/ה שהמין השני זה מגעיל ומי רוצה בכלל קשר איתם, אני עדכנתי אותם שזה נושא חשוב לשוחח עליו בפתחו של גיל ההתבגרות (אני כן דיברתי גם בעניין המגע)

אני לא יודעת מתי זה יהיה רלוונטי, לא רוצה שזה יהיה מאוחר מידי

ואגב, הנושא הזה עולה לשיחה גם בלימוד התורה בבית כמו לימוד פרשת השבוע, כמובן כשזה על שולחן השבת נכנסים פחות לפרטים כמו בשיחה אישית.

מן הסתם בשיחה כיתתית באמת צריך לבחון ולבדוק איפה כולם נמצאות והכי חשוב לעדכן את ההורים *לפני* קיום שיחה שכזאת בכדי לתת להן אופציה למי שחדוב לקיים שיחה כזו עם בנותיהן לפני שהמורה עושה זאת.

כל עוד היא בנאדם שחי על כדור הארץ

היא צריכה קצת הבנה מה זה המין השני

לא ללמד על מגע מותר וקדוש, זה לא הזמן

אבל כן על הפרדה ולמה יש אותה

ממה שאת מתארת על עצמך

אבל בלי קשר לחרדי או לא,

כמו ש @רקאני כתבה, לטמון את הראש בחול לא עוזר, ואני הייתי מאוד שמחה אם היו מדברים איתי על הנושאים האלה כשהייתי בגילן. מה זה עוזר לי שאמא שלי חשבה שאני לא יודעת כלום ושלא צריך להסביר לי דברים כי אני תמימה וצדיקה ואין מסביבי בנים? אז גדלתי עם הרבה בלבול ורגשות אשמה, במקום שמישהו יסביר לי שכל מה שאני מרגישה וחושבת הוא בריא, נורמלי, מהמם וסימן נפלא לעתיד.

כבר כתבתי, אתן צודקות שלא צריך לפתוח את הנושא בכיתה, יש הרבה בנות שלא נמצאות בשלב הזה עדיין (וכשהן כן יהיו, אני מקווה שמישהו ידבר איתן, כי פשוט חבל אם לא. והם לא ילכו מעצמן לספר לאף אחד שיש להן מחשבות ודמיונות על בנים, וכולם ימשיכו לחשוב שלא עובר להם שום דבר בראש כי הם לא נחשפו לשום דבר אז למה שיעבור להן?), אבל עם הבנות הספציפיות האלה אני צריכה לדבר. הן עוברות על כללי ביה"ס ומנסות לגרור אחריהן עוד בנות, אין לי ברירה אלא לדבר איתן, אז אני מחפשת את הדרך הכי טובה ובריאה לעשות את זה.

אני ממש לא הייתי מהילדות שחיפשו להתעסק עם בנים. הייתי ילדה תמימה וביישנית, וזה לא היה בכלל בכיוון.

אבל גם אצלי בגיל הזה התעוררו רגשות ומחשבות כשהיו בנים בסביבה. וזה שהסבירו לנו על זה ואמרו שזה נורמלי וטבעי היה ממש חשוב. ברור לי שאחרת זה היה עשוי מאוד לבלבל אותי ולגרום לי להרגיש לא בסדר עם עצמי.

(לא יודעת אם צריך לדבר עם כל הבנות על זה כבר בשלב הזה. אבל בעיני באיזשהו שלב כל בת צריכה לשמוע את הדברים. גם מי שבאופן חיצוני לא נראה שהיא בכלל חושבת על בנים...)

כמו שכתבת זה טבע ונורמלי לגיל.

ואין לזה קשר בעיניי למוסד חרדי סגור, אני נמצאת עם ילדים במוסד מעורב ורואה שבגילאים האלה (כבר לפני) הילדים מתפצלים באופן טבעי לפי מגדר ובגיל 13 לגמרי מנסים למשוך את תשומת הלב אחד של השניה.

וכמו שכתבו, זה לא מיני, זה אולי מיני בבסיס, אבל זה לגמרי נורמלי לגיל.

השאלה מה תרוויחי ומה תפסידי מדיבור על זה איתם.

אולי תחשפי בנות אחרות לנושא הזה שהראש שלהן בכלל לא שם.

איך זה יעזור? תגידי להן שזה טבעי ולגיטימי ועדיין לא מקובל, האם זה יפסק? אני בספק.

אני עדיין בעד לדבר על זה.

חסרה הרבה פתיחות במוסדות דתיים, ונראה שיש לך ראש בריא בנושא.

ופתיחות אולי תוביל גם לפתיחות איתך מצידן.

אולי תשקלי לדבר באופן כללי על הסחות מהלימודים, ובין היתר על זה, אולי תדברי באופן מורחב יותר עם הילדה באופן פרטי.

אני בכללי חושבת שצריך חינוך מיני גם במסדות דתיים, אבל את לא יכולה לעשות את זה בלי הסכמה של ההנהלה וההורים.

אשרייך שזה חשוה לך! בעיניי משמעותי מאד לדבר על זה. גם לנרמל את התחושות וכם לתת כלים וגבול.

מציעה לך קריאת כיוון שבעיניי נכונה גם למקומות הכי פתוחים וגם למקומות הכי סגורים...

אני מציירת עיגול ואומרת לבנות-

מה הארץ הכי קדושה? (א"י..)

ובתוכה עיגול- מה העיר? ובתוכה- מה המקום?

ובתוך בית המקדש? קודש הקודשים.

ומה הדבר הקדוש ביותר בקודש הקודשים? הארון ועלעו הכרובים.

מה זה הכרובים? 2 דמויות מלאכים בדמות איש ואישה.

מה? במקום הכי הכי קדוש בעולם יש דמות של איש ואישה?

כן!! כי קשר בין איש לאישה זה הדבר הכי קדוש ונפלא ומתוק שיש בעולם.

הקב"ה באהבתו אלינו רצה שהדבר הקדוש הזה יהיה טבוע בתוכינו ולכן הוא טבע בנו רצון לקשר הנפלא הזה. ובגיל ההתבגרות מתחילות תחושות כאלו של תשומת לב ורצון ואיך אני נראית.

אז קודם כל- זה נפלא! זו מתנה יקרה! יש לנו את הדבק הכי חזק בעולם. התחושות האלו הן נורמאליות ובריאות

תגידו- אם הייתי נותנת לכן חצי ליטר של הדבק הכי חזק בעולם. מה הייתן עושות איתו?

לשמוע מהן תשובות.

ומה תגידו אם אני אמרח את הדבק הזה על ספסלים ברחוב? זה ממש לא טוב... למה?

זה ידביק סתם אנשים. יקרע בגדים וגם זה  ממש בזבוז.

בדיוק ככה! ה' נתן לנו דבק מיוחד כדי שבעז"ה נזכה לדבר הקדוש והמתוק שהוא קשר בין איש ואישה.

אבל חשוב מאד מאד לזכור- דבק חזק לא מורחים סתם ברחוב.

זה יכול לגרום לצער. לקרע. לדברים לא נעימים

וגם יבזבז לנו בעתיד את הדבק לדבר החשוב ביותר..

בהצלחה ממש!

עלה 30 שקל. הוא לא מהענקיים אבל ממש נח לשתות ממנו.

אני שותה פי מליון מאז שיש לי אותו.

ומחזיק לי כבר חצי שנה. עבר כמה נפילות וכזה ושרד.

לייף בקבוק טריטן פיה כפולה ורוד 600 מ"ל

יש לו גם קש לשתות וגם פתח רגיל לשתות שמרימים, והקש רחב כזה, זה לא שיוצא טיפה ממנו.

התחברתי אליו ממש חח

אני בשוק אחד שותה אותו😁

ולפעמים נמצאת במקומות שאין לי איפה למלא

הוא התעקם וקניתי אחרים והם נהרסו וחזרתי אליו..

לא מוצאת קישור באתר כנראה כי כבר לא במלאי.

אנחנו גם מאוד אוהבים את הבקבוקים של uzspace (מה ש @ואני שר שלחה קישור)

לא הכי אטומים בעולם אבל מאוד נוחים לשתיה וחזקים

המלצה של יונה המלצות במקור אני חושבת.

ממש אוהבים אותו ויש כמה גדלים אז אפשר לבחור.

יכולה לנסות לחפש את הקישור אם רלוונטי...

זה מה שיש לי

באיכות גבוהה בקבוק מים 500 מ "ל 1000 מ" ל bpa חינם הוכחה ניידת לילדים מבוגרים ספורט חדר כושר לסביבה

וזה עוד המלצה שלה:

בקבוק מים נייד בנפח 1 ליטר, בקבוק מים ספורט יפה, בקבוק שתייה נגד נזילות לחדר כושר לנסיעות חיצוניות, כושר ורכיבה על אופניים

כן אגיד שבנפילות הפקק עלול להישבר... אז כדאי להיזהר. אבל בגדול אנחנו מרוצים ממש ואחרי תקופה חידשנו לאותו דבר.

אחרי שחטף איזו מכה לדעתי...

השאר למיטב ידיעתי לא.

נכנס למדיח ואת הפיה מנקה עם מנקה בקבוקים קטן.

גודל מעולה ממש

עלה בסביבות 120 שח. אבל משמש אותי כבר המון המון זמן

בטו-גו (החנות נעליים).

בנפח של 800 מ''ל.

נראה לי עלה בערך 30.

איתי כבר שנה ואני ממש מרוצה.

הייתי קונה נביעות ליטר, עפה עליהם.

לי מי עדן מרגישים הכי חזקים,

בכל אופן רואה שמחזיקים לא פחות זמן מהבקבוקים הרב פעמיים שהילדים שלי (כולל ילדים מעל 18 שכבר פחות הורסים דברים) מתעקשים לקנות לעצמם.

וגם כשהם מתקלקלים, זה יותר שחיקה ונראה לא טוב, ולא שבר שמרטיב את כל הסביבה.

אלא יש לי למשל לא מעט סיטואציות שאני צריכה להשאיר את הדברים שלי ברכב לשעה-שעתיים

וצריכה שאחכ המים יהיו עדיין ראויים לשתייה

אז לזה חייבים בקבוק רב"פ שומר קור..

באוטו ועדיין נשארים קרים?

לפעמים לא ממש קרים

אבל בהחלט אפשריים לשתיה

אגב, יש לי חברות רווקות ואני מדברת איתן לא מעט, ממשלא על הילדים ולא כי הן ביקשו

כי באמת יש עוד המון דברים לדברים עליהם

גם עם חברות אמהות לא תמיד מדברת על הילדים

שיש הבדל בין לדבר על נושאים אחרים לבין להכניס נושא כ"כ משמעותית לטאבו.

אני גם בד"כ לא מדברת עם חברות "על הילדים " אבל העניין של הסטטוס שלי נכנס בשיחה כי פשוט זה החיים שלי.

אפילו אם מדברים על התמודדויות בנושא עבודה יעלה נניח הקושי להגיע בזמן למסגרות וכד'.

ואם זה רגיש ברמה שהפותחת מתארת זה כן מרגיש לי יותר קשה לנהל שיחה זורמת ככה 

לא פותחים קבוצה רק בלי אחת מכן.

תתפתחו קבוצה חדשה ותשלחו קישור לכולן, בחירה של כל אחת אם להצטרף.

או שתשלחו דברים עם פחות פילטרים, היא לא חייבת להגיב לכל הודעה ולא צריך "לחפש" את התגובה שלה.

לעשות מאחורי הגב זה פי אלף יותר פוגע מאשר לשתף בעניינים שיכולים להיות רגישים לה.

(לא שחייב לשמור על חברויות, אבל בגלל שאתן קבוצה, מי שרוצה פורשת מיוזמתה מהאינטרקציה, הקבוצה לא יכולה להוריד אחת מהחברות כי ככה "יצא")

בקיצור הבחירה אם להיחשף צריכה לחזור אליה.

אתן יכוחות לנהוג כרגיל, אולי קצת יותר ברגישות, אבל לא ללכת על ביצים. משם להחזיר לה את הבחירה מה לעשות עם זה.

בהצלחה, והלוואי תמצאו דרך לסיים את זה יפה.

שאלה שתעזור לך לחשוב על זה אחרת, איך תרגישו מולה אם היא תדע על הקבוצה השניה?

נניח אחת מכן תכתוב בקבוצה המקורית: מה ששלחת אתמול היה משעשע, ומישהי אחרת תגיב על זה, וככה היא תבין שכולכן מבינות על מה מדובר חוץ ממנה ואז היא תשאל מה שלחת אתמול??

או יותר גרוע, מישהי בפגישה תראה לה משהו בווטסאפ ואז היא תראה את הקבוצה.. האם יהיה טבעי או חוסר נעימות?

אם טבעי, אז סבבה תשחררי את עצמך מהקבוצה המקורית

ואם חוסר נעימות, אז עדיף להקדים תרופה למכה.

לכן אני חוזרת להגיב בקבוצה המקורית.

מצד שני אני יודעת על עצמי שאין סיכוי שאני שולחת שם דברים שיפגעו בה.. מה שאומר שאו שאני סוג של מפסיקה לשתף בכלל, או שאני משתפת בקבוצה המצומצמת רק דברים שקשורים לילדים ובקבוצה המקורית דברים כלליים.

עכשיו כשאני חושבת על זה, אני תוהה אם שווה לפתוח מולה ולהגיד שומעת, בגלל שזה לא נעים לך, אכפת לך אם נעשה קבוצה ייעודית שיותר מתמקדת בדיבורים על הילדים..? או שזה גם יפגע בה שהיא תרגיש שהיא נשארת בחוץ.. לא יודעת

לא מצליחה להירדם...

נרדמתי לכמה דקות בשעה סבירה והתעוררתי. התהפכתי במיטה שעה עד שנרדמתי שוב וגם זה רק לכמה דקות ותעוררתי שוב ועד עכשיו אני ערה...

מה אכלתי? קורנפלקס (לא חריג) עם משקה קפוצ'ינו, שאמנם אני לא שותה קפה אף פעם, אבל יש בו כמות קפאין מזערית שאפילו בקוביית שוקולד (שאותה אני אוכלת לא מעט 😁) יש יותר קפאין.

וגם מרחתי משחה מאלחשת בפעם ראשונה, אבל אין בה שום תופעות לוואי שקשורות לשינה. רק תופעות לוואי של אלרגיה מקומית, שאין ב"ה.

אז מה נסגר??

טוב, לפחות נקפל כביסה בינתיים... 

תודה! 

שאמא שלהם לא נמצאת...

לדעתי הגיוני המעשה שלה אבל אולי לא הצלילה לעשות אותו בנעימות...

לבת שלך את יכולה להסביר את הנל..

וקורה לכולנו שלא הבנו את הסיטואציה כמו שצריך ועשינו טעות... לומדים מה שאפשר וממשיכים הלאה...

אצלינו השומר מכניס הורים רק כשיש אישור מיוחד.

לא יודעת למה זה קשור להכנסת אורחים, לדעתי לא היה כדאי להגיע מלכתחילה אם אמרו שלא

אבל מצד ביה''ס לא מבינה למה לא יכלו לעשות בערב אחר, ולהזמין את ההורים כמתוכנן. ההורים לא כעסו?

נראה לי הם סתם התעצלו...

אולי חשב שאני מצוות ההפקה...

הכנסת אורחים- זה לא רק להזמין לשבת.. אני רואה את זה כדמות שנכנסת לבית הספר, גם אם בטעות, יש 2 אפשרויות:
לגרש- מה שקרה
או להסביר את הסיטואציה בנעימות, ולהזמין בשמחה ובהסבר, למרות שלא מתאים.

וכן... עצלות, ולדעתי אימהות שמחו שכך כי גם הן התעצלו להגיע.
בית ספר מרוחק מהעיר...כרוך בנסיעה, וזה גם זמן ןערב..
לבנות יש הסעה

תצטרך לתרץ אחכ לבנות או לאמהות שגם רצו להגיע ונמנעו בגלל שזה לא הוגדר לאמהות. זה באמת לא פייר.

אולי מהתחלה היה עדיף שהיתה מודיעה שמי שרוצה מוזמנת להגיע ודי.

אבל אולי גם מצידך יש מקום להראות לילדות שכשיש כללים צריך לעמוד בהם ולא להתעקש לעבור עליהם

אישית הייתי מאוד (מאוד!) כועסת אם הייתי במקומך

וואו ככה לגרש אמא???

הלם

הבת שלי סיימה ו' השנה, מסיבת הסידור שלה נעשתה תחת מגבלות קורונה, וגם זה הצליחו להשחיל בין סגר לסגר.

נראה לי יש יותר שכבות ביסודי שהשתבשה להם מסיבת הסידור, מאשר שכבות שהתנהל כמתוכנן.

מבאס ממש שהילדים מתכוננים לאירוע והוא לא יוצא לפועל בגלל מגבלות.

אצלנו הפתרון במקרים כאלט, שהבית ספר מזמין הסרטה מקצועית של הטקס, ואז נשמר זמין לכל אחד בכל מקום.

אפשר גם לעשות שידור לייב. אפשר להציע הצעת ייעול לפעמים הבאות.

כרגע אפשר להציע לעשות טקס חוזר, הפעם רק לאמהות.. אולי ביום שישי. חלק מהאמהות לא יוכלו להגיע, תמיד יש כאלו. יום שישי הרבה אמהות יכולות. מי שלא יכולה שתזמין סבתא/ דודה/ אחות גדולה במקומה.

לגבי השאלה שלך, את מכירה בטעות שנעשתה, ממש בתום לב, אבל טעות בשיקול הדעת.

מנהלת ביסודי חייבת להיות קשוחה עם הכללים.

תראי איך המרחב הציבורי נראה כשכולם מפחדים משיימינג.

בית ספר זה לא מתנס שאפשר להגמיש כללים

ואם תלמידות היו יוצאות מפוקוס כי "גם אמא שלי בבית ואני רוצה להתקשר שתבוא"

מי שהייתה נאלצת להתמודד עם הבלאגן זו המנהלת.

גישה של הכנסת אורחים לא רלוונטית לדעתי בסיטואציה הזו

זה כמו שתלמידה שקיבלה השעיה תוכל להיכנס לכתה כי היא "כבר הגיעה"

תלמידות כל הזמן מנסות לבדוק גבולות ולכן מנהלת צריכה ללכת ראש בקיר הרבה פעמים.

אגב שיימינג, לפני כמה שנים "התפוצצה" בתקשורת כתבה על מנהל בית ספר שהשעה תלמידה שלא עמדה בכללי מסיבת בת מצווה שנהוגים בתקנון.

המסיבה נערכה כמובן בשעות שאינן של לימודים, באולם פרטי ולא הייתה קשורה למוסד הלימודים.

גם שם הטענה של האמא הייתה שבהסתכלות פרטנית לא היה צריך להשעות את הילדה.

טענת המנהל הייתה שבהסתכלות כוללת היה צריך להשעות כי הכללים ברורים וידועים וההורים חתומים על התקנון.

אני יכולה להבין את שני הצדדים, אבל אני שמחה שבמוסדות הלימוד של ילדי אוכפים את הכללים של בית הספר לטובת הכלל ולטובת הסדר.

זה נותן המון כח למורות ושומר על רמה גבוהה ולא מיליון התערבויות של הורים שמחלישים את המערכת.

אז נכון שבמקרה שלך אולי לא היה קורה כלום אם היית נשארת בהנחה שהאמהות והתלמידות היו זורמות עם זה,

אבל זה כן משדר שדר כללי יותר, שאפשר "להגמיש" כללים, פשוט להגיע ויהיה בסדר.

נכון היה לפנות אליה מראש ולבקש הגמשה, כשזה לא קרה, אני מבינה את הפעולה למרות שהיא "לוחמנית"

גם הגעה ללא תיאום עלולה להתפרש כך (אם כי ברור שזה לא המקרה, את הגעת בתמימות כדי לשמוח עם הבת שלך)

לגבי הבת שלך שראתה שהגעת ואז שהלכת, אפשר לעשות מהלימון לימונדה,

להסביר:

אמא רצתה להשתתף ולשמוח איתך. ניסיתי. המנהלת לא הרשתה אז הקשבתי למנהלת והלכתי.

המסרים:

1. את חשובה לי, עשיתי השתדלות להשתתף.

2. לא כל מה שרוצים ומנסים, בסוף מקבלים.

3. למנהלת יש סמכות עליונה בזמן ובשטח בית הספר.

לגבי פניה למנהלת, אפשר לפנות אבל לדעתי לא כביקורת על ההחלטה, אלא יישוב ההדורים.

אפשר לכתוב את השתלשלות האירועים ואת הרגשות שלך, ולסיים בכך שאת מכבדת את ההחלטה שלה כמנהלת.

לדעתי זה רק יתן לך נקודות מולה בשנים הבאות וזה הרבה יותר חשוב לתועלת הבת שלך, מאשר לצאת צודקת לגבי האירוע הנוכחי.

וחיבוק על האכזבה!

חיבוק 💞איזה חוויה מבאסת.

גם לך וגם לילדה.

ברור לדבר איתה.

אבל בית ספר פעל בצורה ממש מבאסת שעשה את המסיבה בבוקר. אצלנו גם דחו את המסיבה מלפני פסח לאחרי פסח אבל ברור שזה צריך להיות עם ההורים!

אולי אני מפספסת..

אבל ברור שלא הוגן שרק אמא אחת תהיה..

מה זה קשור להכנסת אורחים?

מנקודת המבט של התלמידות
תמיד מדברים ועוסקים בהכנסת אורחים, דווקא כשקשה, כשלא רוצים...
זו לא הזדמנות להעביר מסר חינוכי מתוך מעשה?
לזה התכוונתי.

זה לא אירוח של ראש העיר בבית הספר, שהתארגנו לכבודו.
דווקא האמא הפשוטה, שעשתה טעות אבל טרחה והגיעה, אולי בכל זאת נזמין אותה? נארח אותה במסיבת הסיום למרות שלא הייתה צריכה להיות נוכחת...

נקודת מבט קצת שונה...

אי אפשר לחנך אותן על חשבון משהו שלא פייר כלפיהן.

בנוסף, כשעושים משהו שהוא לא בסדר (כן, זה לא נורא ואיום אבל לא תואם את הכללים), אין כ'' כ סיבה לצפות ליחס לפנים משורת הדין.

וממש ממש מבאס שלא הזמינו את האמהות! 

בעייני ברור לאפשר לך להשתתף

באמת בתום לב, היית האמא היחידה

לא איזה קנוניה מאורגנת מאחורי הגב

מה הביג גיל, אםשר להסביר את זה נורא בקלות לילדות (ולאמהות)

אצלנו במוסד זה ברור היה עובר בטוב ובנעימים גם מצד ההורים וגם מצד הצוות החינוכי

חיבוק על החוויה, כן הייתי מגששת עם הבת שלך איך היה לה החוויה, תשתדלי לא להכניס לה מילים ורגשות לפה, יותר שיח לפי תומו

היו כללים ברורים ואת לא הלכת לפיהם אז הם 'עזרו' לך לעמוד בכללים.

לא רואה קשר להכנסת אורחים

ונראה לי שגם אם היו אומרים את זה כמו שהצגת (שבפעם הבאה אמא של.. תזכור לא להגיע) היה יכול מאוד להביך את הבת שלך

אני שונאת שמיישרים קו למינימום בגלל שלא כולם יכולים...

מסיבת בידור זו חוויה חד פעמית

הורה שהגיע והשקיע לחוות את זה עם הילד שלו זה ראוי להערכה ולא לביזוי

מבינה את ההורים שלא יכולים

אבל אם הייתי מתיישרת לפי היכולות של שאר ההורים אז לא הייתי עושה הרבה שברים

מה השלב הבא?

לחייב את כל הילדים להישאר צהרון כי יש הורים שלא יכולים לאסוף באחת?

אני נוטה לא להעביר ביקורת על בית הספר בעניין כי אני משערת שהיו להם שיקולים משלהם

ראוי מאוד לכבד הורים שלא יכולים להגיע למאורע המשמעותי הזה

כן, אם ביקשו לא להגיע ראוי לכבד את הבקשה

אני מעריכה את המנהלת על העמידה בעניין

ואני אומרת את זה בתור האמא הפראיירית שהקשיבה לבקשות מעין אלו ואז גילתה שהיו אמהות שהגיעו והן וילדיהן הרוויחו ואני וילדיי הפסדנו

מאז כמה מקרים כאלו למדתי לקח

וזה לא משתווה בכלל להשארת ילד בצהרון..

אני מבינה שהיו אילוצים להעביר לבוקר (מלחמה וכו...)

ואני עדין חושבת שגם בנסיבות האלו שהעבירו לבוקר וזה אומר לקחת חופש היה צריך לאפשר להורים שיכולים להגיע

אני מכירה הרבה הורים שהיו עושים מאמץ כי זה באמת אירוע חד פעמי וחשוב

ומי שלא יכול- אני מניחה שרובם היו יכולים למצוא פתרונות יצירתיים כמו סבא סבתא

אבל לישר קו לכולם למסיבה ללא הורים - לא פייר בעיני

ההחלטה מראש לאסור היא הבעיתית בעיני

לא גיבשתי עמדה איך היה צריך להתייס למי שלא כיבד את ההחלטה... (שלא מכבדת בעיני את הילד/ההורה/המעמד... אבל ניחא )

אבל בעיני עשית טעות שלא שאלת קודם אם אפשר להגיע ופשוט הגעת🤷‍♀️

היית חוסכת לכולם עוגמת נפש.

אני רק - איזה באסה זה שלא מצאו דרך כך שגם אמהות יוכלו להגיע.

אני חושבת שזה המעט שמגיע לאימהות, להיות במסיבת סידור של הילד. אירוע מרגש ברמות - מה כואב להם לפרגן את זה לאמהות?

שיתאמצו קצת יותר, גם לילדה וגם לאמא

למרות הקשר המאצגר שהיה לי עם אמא שלי, המסיבת סידור זכורה לי ממש ממש לטובה.  

אבל לא וויתרו על נוכחות האמהות. ב"ה

והיא התרגשה ככ וחיכתה שאגיע. ממש חבל שחא התאמצו יותר

החישוב שלי הוא כזה (לא יודעת האם נכון הלכתית)

מה אישה עשתה לפני 200 שנה?

הלכה לסופר פראם כדי לקנות את הדבר הספציפי להוריד עור קשה מכף הרגל? הקפידה להשתמש בליפה הכי ממרקת בבית? הקפידה לקנות את המקל הארוך לגב?

התקלחה. במקרה הטוב. הלכה לנהר (לא מקנא בה), חזרה הביתה.

היום אני עושה מקלחת טובה. עוברת כדי לראות שהכל בסדר. לוקח לי 30-40 דקות בד''כ. מהרגע שאני נכנסת למקווה עד שאני בחוץ 10-15 דקות כתלות בעומס במקווה

(יש ארגונים שאפשר יום קודם, ציפורניים, לק וכו').

מורידה שיערות וגוזרת ציפורניים

אמבטיה של רבע שעה בערך

משפשת את העור של הרגליים שבישיבה של כמה דקות במים מתרכך ויורד בקלות

מקלחת טובה

מסרקת את השיער תוך כדי שלא יהיו קשרים.

צחצוח שיניים וחוט דנטלי

עיון בכל הגוף וזהו

גג 40 דקות

ובמקוה ציק צאק אם אין תור תוך רבע שעה אני בחוץ

גזיזת ציפורניים, גבות, שפם, הסרת שיער - יום לפני

ביום המקווה מקלחת טובה, ניקוי טבור ואזניים במקלחת עצמה, צחצוח שיניים, עיון

אולי קיבלת בהדרכת כלות מנהגים וחומרות שונות?

שווה לבדוק את זה

ולהבין את ההלכה כמו שצריך..

אני אישית קיבלתי הדרכה מהכלה של הרב דוב ליאור והיא נירמלה ואיפסה אותי ואת ההתארגנות ממש.

היום )טוב גם נשואה כמה דקות..( מתארגנת בארבעים דקות גג

תלכי ותשאלי

זה לא אמור להיות מורכב בכלל.

דף A4 עם רשימה ארוכה של כל מה שצריך לעשות… אני עוד לא זוכרת הכל בעצמי.

בסוף זה לא באמת לוקח כל כך הרבה זמן, פשוט לראות את כל הרשימה ההיא, זה מלחיץ…

מי הרב שלכם?

אולי בעלך יכול לתת לו את הרשימה שיסמן מדרג-מה חובה, מה רצוי, מה רק אם נשאר זמן וכח?

כי באמת לא הכל זהה וזה חשוב לדעת.

אותי מדריכת הכלות לימדה שצריך פשוט לעבור על כל הגוף מלמעלה למטה מכל הכיוונים

לא צריך שום רשימה בשביל זה

רק לעבור

ראש- לחפוף, לסרק

פנים-מה שאת מקפידה(בגדןל לרוב הדעות שיערות מחוברות הן לא חציצה). לקנח אף, לצחצח שיניים, לבדוק אוזניים ולהוריד עגילים

חזה, בטן(טבור לפעמים צריך לנקות) גב, ידיים ישבן וכו- לסבן, לשטוף, לעשות עיון שאין חציצות..

וזהו פשוט לעבור על הגוף שלך, בעצמך.

אם עברת על כל הגוף את בע"ה מוכנה לטבילה.

רק מה שרלוונטי לך, ואולי סתם מפורטים שם דברים שמבחינתך הם חלק מובנה ממקלחת ולא צריך שיהיו מפורטים בכלל.

או שתוותרי על הרשימה ופשוט תעברי לעצמך על הגוף.

וזה מצטמצם פלאים.

אני הייתי גם כמוך בשנים הראשונות, ואחרי שלמדתי הבנתי שזה לגמרי סתם.

יום לפני מורידה שערות וצפרוניים, נשאר רק להתקלח ולעסור על הגוף שאין כלום.

מקלות אוזניים ושפם קצת זה גם יום לפני.

אין באמת הרבה עשיה.

אבל באמת זה מבהיל בהתחלה. לאט לאט ❣️

כמו שכתבו פה זה לא אמור לקחת יותר מדי זמן

ולא משהו חריג

בגדול להוריד שערות איפה שאת רגילה, ציפורניים ומקלחת טובה.

אפשר לפצל ליומיים וזה מאד מקל.

לי עוזר אחרי המקלחת לעבור על הגוף מלמעלה עד למטה לוודא שעשיתי הכל- שיער אוזניים עיניים שיניים וכן הלאה.

אם אישה שנפלה לנהר נחשב שטבלה או לא. הדיון הוא לגבי האם צריך כוונה בטבילה או לא.

אבל תחשבי שאם יש מקום להגיד שאשה שנפלה, עפ כל הבגדים שלה, בלי לעשות שום הכנה לפני- יכול להיות שנחשב שטבלה אז זה כבר מרגיע קצת.

עכשיו באופן פרקטי- קודם כל ללמוד מחדש את דיני הכנה לטבילה והלכות חציצה. כשלומדים את זה בהדרכת כלות הראש שלנו עסוק בעוד מליון דברים ואנחנו לא עד הסוף קולטות. כשלומדים מחדש פתאום מגלים מה באמת עיקר הדין, מה התווסף וזה מסדר את הראש.

ומצטרפת למה ש @טארקו כתבה.

שימי את הרשימה בצד. תעברי על הגוף מלמעלה למטה.

חפיפה, אוזניים (לנקות את החורים של העגילים אם ככה את נוהגת), פנים נקיות מאיפור. רחיצה של הגוף, הורדת שיערות (אפשר ומומלץ יום לפני.) ציפורניים בידיים וברגליים (גזוזות או נקיות אם את מאריכה).

זהו. לא להשתגע. לא צריך לקחת יותר משעה כולל הכל. רובינו מתקלחות כל יום או כל יומיים. זו לא המציאות שהתקלחו פעם בשבוע אז הצטברו על הגוף לכלוכים שצריך להתאמץ כדי להוריד.

ומציעה גם- לשנות כיוון. אם מתאים לך, אם לא מתחברת- תדפדפי.

את מתכוננת למפגש מחודש עפ בעלך, זמן קצת להשקיע בעצמך.. (אני נגיד בתקופות בלי מקווה מגיעה להורדת שיערות פעם באפעם.. ), אפשר להתפנק באמבטיה כיפית וטובה, אפשר למרוח *אחרי הטבילה* קרמים מפנקים.

במקום צ'ק ליסט מלחיץ- השקעה בעצמי.

במקום לחץ מהיום הזה- ציפייה אליו, ליום שהוא שלי ואני חושבת בו על עצמי ומה עושה לי טוב.

בהצלחה!

מבינה אותך ממש!

חוץ מעל העצות שנתנו פה לפני,

אני רוצה להגיד לך לנשום אוויר ולדעת שזה הולך ומשתפר.

הניסיון הופך את זה ליותר קל.

זה נהיה יותר מוכר.

ואם הזמן עובר ואת בלחצים גדולים וחרדות, אחרי שהתייעצת עם דמות שתעשה לך סדר מה הכרחי, שתדעי שיש לנשמת תכנית ליווי למי שיש לה חרדות סביב ההלכות...

אבל זה ממש לא חייב להיות המקרה שלך.

זה פשוט סיטואציה שחדשה לך וזה בסדר שלוקח זמן להתרגל.

מזכירה את כל זה גם לעצמי 😅

יש דברים שהם לא עיקר הדין ובעקרון כל ההכנות לא אמורות לקחת כולל הכל שעה....

יש היום מקוואות שיש שם גם רשימה לי זה עושה סדר...   אני חושבת שהגן עדן מגיע על הרצוא ושוב, על המרחק , הקושי, פחות על המקווה עצמו😄תנצלי את הימים האלו , שאת עדיין נשואה טריה. תהני מהמקווה, תקחי לשם איפור ,תתפארי אחרי , תפתיעי את עצמך, תני לעצמך להתפנק ביום כזה ...

בהתחלה זה ממש כמו הר.

אחר כך זה נהיה הרבה יותר פשוט.

מה שאת רגילה ביום יום זה מה שאת צריכה להקפיד עליו+ כמה דברים כמו גזיזת ציפרניים.

השאר זה לא חובה,עור קשה ברגל זה לא חציצה לא חייבים להוריד,שערות הם לא חציצה לא חייב להוריד,

ראוי להוריד אם את מקפידה להוריד אבל לכתחילה זה לא חציצה.לצחצח צריך אבל לא לחפור מעבר זה ראוי ומהודר אך זה לא חציצה.

וענו לך נכון הכוונה לעבור על כל הגוף ולראות שבעצם הכל נקי,שזה בעצם עיון ולהתכוון שזה עיון.

אפשר לפצל את ההכנות ליום יומיים לפני.

העיקר שזה יהיה בנחת ברוגע.

שאני אומרת לעצמי כשאני מתחילה להיכנס ללופ של ו'מה אם איך שאני עושה לא מספיק' (אצלי זה קורה סביב ניקיון לפסח).

ברגע שעשית מאמץ סביר (פירטו לך פה בכמה הודעות מה זה נחשב), אין שום סיבה שתצוץ לך חציצה יש מאין שתפסול יותר מאשר אם היית טובלת במים לא צלולים- וזו אופציה קיימת וכשרה.

מזל טוב! 🥳 כלה בשנה ראשונה זה שלב מרגש (וכן, יש בו גם דברים מלחיצים שצריך ללמוד לנהל)🤍

זה לעבור עם בעלי קודם.. על כל מה שאני עלולה להתקע:

אני מתחילה לפני את ההתארגנויות גוזרת ציפורניים עור יבש וכו

ואז מבקשת שיסתכל על הציפורניים ויגיד לי אצבע אצבע שזה בסדר

ואז על עור יבש

ואם יש פצעים

וכל דבר שאני עלולה להיתקע עליו שעות במקווה אח"כ

. והוא עובר איתי ואומר לי דבר דבר שהוא בסדר.

ואז במקווה אני ממש מחזיקה בראש שעברתי על הכל ועשיתי הכל ואני רק עושה סקירה אחרונה של מעבר רציף על כל הגוף - אני כן מתקלחת שוב אבל זה עניין של מה נח לך.

(ואם ואם פתאום מגלה איזה עוד פעם משהו אני למרות הבושה מצלצלת לבלנית ושואלת אותה אם להתעכב על זה או לא)

אני מרגישה שזה ממש נתן לי עוגן שאני יודעת שזה בסדר ואם לא התחדש שום דבר אז כבר עברנו על זה

דברים אחרים לא עזרו לי וזה ממש כן

אולי יעזור גם לך❤️

נשואים כבר כמה שנים ובהתחלה היה מאוד קשוח, הייתי נלחצת מאוד כל פעם.

מה שעוזר לי זה לדעת את עיקר הדין, (חציצה צריך להיות משהו שמקפידה עליו/מכסה חלק ניכר מהגוף, יתכן ויש דעות אחרות אבל זה מה שאני יודעת והולכת לפיו) ללכת לפי מישהו שמקל בנושא ולא מחמיר. (בכללי אני חושבת שמצוות צריכות להעשות ברוגע ובנעימות, במיוחד אצל נשים, ועצבנות ולחץ בקיום מצוות לא תמיד קשורה רק להלכה)

ומה שעוד עוזר לי זה להפוך את ההתארגנות לחוויה, אצלינו המקווה הוא מאוד נעים, אז הרבה פעמים מתארגנת במקווה עצמו וזה הופך את זה למיוחד ונעים

שהלכתי למקווה בערך שנה אחרי החתונה אחרי שקיעה.

אז הייתי שעה בהכנות ואז טבילה.

כשיצאתח מהטבילה הבלנית אמרה לי להתארגן מהר כי יש הרבה שמחכות. נתנה לי תחושה לא טובה. שאלתי אותה מה הביתי אמורה לעשות אחרת, התחלתי הכנות לפני שקיעה אז חייב שעה. היא אמרה שלא חייב שעה.

אז פניתי לרב שאני מתייעצת איתו והוא באמת אמר שיש נוהגים ככה, אבל העיקרון זה לא להתארגן בלחץ. לא חייב שעה על השעון.

מהמקרה הזה למדתי שבדיעבד צריך להתארגן כמו שאת רגילה לנקות ולטפח את עצמך + כמה דברים מעבר. אבל לא להשתגע

* קודם כל, כל דבר חדש הוא תמיד קשה במיוחד!

* דבר, שני, כשאני הייתי צעירה בשנה הראשונה, הייתי לוקחת יום חופש ביום של טבילה, הייתי סטודנטית והיה מותר להחסיר 20 אחוז,זה בדיוק נשמר לימים הללו.

* תהיי כמה שיותר בנחת, בכיף, תבקשי מבעלך הטרי שכדי שזה יהיה יום משמח כמו חג, את תהיי אחראית על ההכנות שלך לטבילה והוא יהיה אחראי על הבית, שיהיה נעים, נקי, אוכל טעים, אפשר להזמין משהו.

תתייחסי לזה כמו חג, עובדים קשה לפני החג, אבל בסוף החג מאיר ושמח , הכל חדש ונקי, יש מטעמים וכו'.

* ודבר אחרון, לחלק לימים, יום לפני הטבילה להוריד ציפורניים בידיים וברגליים , להוריד שערות, ואז ביום הטבילה זה בעיקר חפיפה, ניקוי אוזניים, טבור, שיניים ..

וכמובן לעבוד עם רשימה שנוחה לך.

אשריך!!

וכמובן לוודא שאין חורים ברשתות בחלונות

להרגעה- קרח, פניסטיל, גם להדביק חתיכת סלוטייפ קצת עוזר

אלתוש

די עוזר אפ זוכרים למרוח

אל תקני את האחד בתרסיס, הוא נכנס לנשימה זה נורא..

יש גם את הדוחי יתושים ששמים בשקעים עם נוזל כזה, ויש את הקוטל חרקים (עושה אור סגול שהרחקים נמשכים אליו ואז מתחשמלים ממנו)

אחרי- אלוורה, פניסטיל ג'ל

מעדיפה דברים טבעיים ,

לא אלתוש וכאלו

ויש לערוגות ספריי שמיועד לזה (יש בו ציטרונלה ועוד כמה שמנים)

בדיוק קניתי, מקווה שיהיה מוצלח

אני שמה כל הזמן וזה עושה פלאות

אני אישית משתמשת בשל מיכל סבון טבעי.

ניסיתי כמה פעמים להחליף ולא עשה את האפקט

פשוט שמים על העקיצה, כדאי כמה שיותר קרוב לזמן שנעקצת. פשוט יש שלב אצלנו שזה מתחיל להיות כמו דלקת ואז כבר לא עוזר

למרוח ערק.

טיפ שקיבלנו מפרמדיק מנוסה

ולמרות שהיה נשמע בהתחלה מוזר

ניסינו ונושענו(:

זה מייבש את העקיצות, מוריד את הגרד ואת הנפיחות.

תרגישו טוב!