או שזה כמו שהירושלמים קוראים לכל חתול חתולה?

לפעמים היא בינה מלאכותית ולפעמים הוא AI

הראשונה פחות מהותית, ולא קשורה לאחרות. שתי האחרות מהותיות יותר וקשורות זו לזו.

1. האם אנשים לא מתעצבנים על המכונית כשהיא לא מניעה? על הטלפון כשאין קליטה? על תכנת מחשב קלאסית שסתם נתקעת?

2. האם אנשים מבינים איך הם עצמם (או אחיהם בני האדם האחרים) עובדים?

3. מה משמעותה של אותה הבנה שאין לייחס ל-AI? למי אנחנו כן מייחסים כזו? מדוע?

אבל זה לא מה שנטען בהודעה הפותחת

(לא נטען משהו שסותר את זה, פשוט נטען משהו אחר)

ChatGPT - מטריאליזם מול דואליזם

נהניתי מאוד לקרוא.

טיעון הזומבי הוא טיעון של הבחור (המעניין בפני עצמו) הזה:

דייוויד צ'אלמרס – ויקיפדיה

נגעתם בשיחה במלא נושאים. כל האספקט הנוירולוגי היה מעניין ומפתיע.

דעתי האישית היא שבעתיד יצליחו לייצר מערכת רגשות סינתטית מושלמת שתגלם את כל נפש האדם על כל תגובותיה ופעולותיה בצורה מושלמת, ועדיין הרפליקה הזו תהיה קוד בלבד ולא יהיה מאחוריה *מישהו*, כי התודעה היא "רוחנית".

התחבטתי בשאלה הזו רבות וארוכות לגבי מוסריות סינתטית, כשהרגשתי חמלה כלפי iRobot שניקה את הרצפה ושמתי עליו קופסא "להתעלל בו". מכיוון שאין "שם" אף אחד - אין בזה שום התעללות. ניסיתי לדמיין עולם שבו רובוטים מפותחים לרמה שלא ניתן להבדיל בין רובוט לאדם, והקריטריון המבדיל היחיד הוא ידיעה עובדתית: לרובוט הזה אין נשמה ולאיש הזה יש נשמה, ולכן אין שום בעיה להתעלל ברובוט הזה, ואסור לפגוע שלא לצורך בשערה מראשו של האדם.

מבלבל

כבק הרמבם הבדיל בין השכל ככוח מופשט, לבין הכוח החושב שהוא אחד מחלקי הנפש. וכן ההבדל בין הנפש והנשמה בקבלה. נפשא וגופא חד הוא, לא נשמתא וגופא

בפרק הזה יש טכנולוגיה שמאפשרת להעתיק לגמרי את התודעה של האדם ולהכניס אותה לתוך מכשיר. מבחינת ה"העתק", החוויה כביכול היא כאילו הוא האדם המקורי, אלא שהמכשיר שהוא נתון בו זה למעשה בית כלא נצחי והתפקיד של ההעתק זה לנהל את הבית החכם של האדם האמיתי/המקורי. כי מי יוכל לנהל את זה יותר טוב עבורו מאשר הוא עצמו?

מה שנדרש זה רק קצת התעללות בהעתק (למשל להריץ עבורו חצי שנה בחלל ריק בדקה אחת של העולם האמיתי) ואז הוא נשבר ויעשה הכל.

פרק מטורף לגמרי אבל מעורר מחשבות (מפחידות בעיקר).

נפש האדם יושבת בתוך כלי, וכך גם המחשב הוא כלי שיוכל להכיל בתוכו.

השאלה על הai היא טובה יותר מתירוצים מבוהלים.

חלק מחוקי הטבע. בעוד שתכנים מופשטים זה לא הגיוני שרובוט יסיק, כמו שלא הגיוני שמשולש יהיה עם יותר מ180 מעלות.

למשל המסקנה שאהבה בהכרח תגרום לשמחה עם מושא האהבה קרוב, היא מסקנה מהותית ולא נובעת מתצפית אמפירית. ואין לה קשר למבנה המוח. אלא לשכל הרוחני.

זה לא תירוץ מבוהל, אלא הבנה בין אינטלגנציה של עיבוד נתונים לבין תפישה מופשטת שיש לשכל האדם ולמלאכים, ואינה תלויה בשום כלי חמרי.

הביטחון שלך הוא ביטחון של טיפשים. פילוסופים, מדעני מחשב, מדעני מוח, וחוגיקנים דנים בשאלות האלה בעומק - אבל אתה כבר מצאת פיתרון. נולדת עם הפיתרון. צריך יהירות ברמה גבוהה בשביל זה.

אתה קובע קביעות, וזהו. נו שיבושם לך, לא משלמים לי כדי לשמוע את להגיך..

לא משולש, זה סתם טריק לקרוא לזה משולש.

בכל מקרה יש הבדל בין משפט סינתטי לבין משפט אנליטי.

רובוט יכול או לחדש משפט אנליטי אפריורי, או משפט סינתטי אפוסטריורי. אבל משפט סינתטי אפריורי הוא לא יכול לחדש.

כבר דיוויד יום וקאנט הראו את ייחודם (או אי קיומם) של משפטים סינתטים אפריורים, וכל הפילוסופים מסכימים על ההבדל בין משפט סינתטי לאנליטי.

אין שום קשר למדענים. שום מדען במטעי הטבע לא יכול להוכיח או להפריך ש1 ועוד 1 שווה 2.

הניסיון של אפיקורסים להראות שמחשב  יכול להגיע בדיוק לרמת אדם נובע מניסיון אפיקורסי להכחיש מימד מופשט בשכל האדם , כלומר ניסיון מטריאליסטי אתאיסטי. אם האתאיסטים יהיו מודעים לכך שנפש האדם יש בה תוכן מופשט, הם יצטרכו לאכול את הכובע

(זוכר מה קורה בסוף שלו?)

אבל זה בעיקר לא רעיון פרקטי, זה העתק מנקודה מסוימת בזמן, אז מה עשינו בזה?

המטריאליזם אוהב לחפור בתודעה הקוגנטיבית, אבל מה זה בדיוק תודעה מנטלית?

זה גם אוסף חוקים מכניים שצריך רק "לעלות עליהם"?

אם עומדת מאחורי זה ישות רוחנית, זה פשוט לא יהיה אפשרי לעולם.

כי תודעה מנטלית עובדת בצורה כזאת: קלט => עיבוד רוחני => פלט

מה זה עיבוד רוחני? האם ישנה "רשת נוירונים" (ANN) כלשהי שיכולה לחקות את התהליך?

(הבהרה: ANN היא הבסיס לתחום הבינה המלאכותית)

נניח - תינוק;

או אדם בקומה;

או אפילו חיות בעלות אינטיליגנציה בסיסית (יונקים פשיטא, אבל אפילו אולי עד לרמת החרקים).

לכל אלו יש תודעה, והם לא רק צבירי מולקולות פחמן בעלות יכולת תנועה.

לכן הקריטריון לא יכול להיות תלוי הופעת תודעה. צריך להגיד שהופעת התודעה (חוויית הסובייקטיביות) היא *תולדה* של גורם אובייקטיבי שנקרא "נשמה".

יש מישהי מדהימה מדהימה בשם אילנה רוגל שבהכשרתה היא חוקרת מוח, והגיעה לפיתוח זרם אלטרנטיבי (אופוזיציוני) לאקסיומות המנחות של המדע הפוזיטיבי. היא מתחילה את המחקר שלה מתוך הכרה בשוני פנומנלי בין יצורים חיים לשאינם-חיים. היא טוענת שכל היכן שצביר חלבונים מופיע חיים - יש בו נשמה, ומתוך כך היא מנסה לפתח שפה מדעית הוליסטית לחקירת מחלות ניווניות.

אם בא לך לרפרף והנושא מעניין אותך לדעתי תעופי באוויר. שיחה מרתקת וזווית חקירה חדשנית:

חלבונים הוא סך הכל שרשרת פחמן עם תוספות ותו לא. הוא נקרא "חי" אם הוא חי רק בגלל היכולת שלו לשמור על הומאוסתטזיס וסביבה פנימית שונה מהחיצונית בחום, ריכוז מלחים, חומציות וכדומה.

אנו רואים שתודעה קשורה למוח, כלומר למערכת עצבית.

כמובן אי אפשר לשלול את הנחתה, כשם שאי אפשר לשלול את דעת אריסטו שיש תודעה לכוכבים

השאלה שלה היא למה באורגניזמים המורכבים מאטומים מופיעים חיים, לא שחלבונים = חיים.

זה שווה ערך לאמירה של יז"ל שגם אם ייתכנסו כל חכמי עולם לא יצליחו להפיח חיים ביתוש אחד.

אם אתה מתכוון להגדרה הביולוגית של חיים. אז חיים זה סך הכל מערכת כימית משוכללת שמצליחה להגיע ליציבות עצמית בתנאים הכימים שלה,  ולהתרבות, כלומר שכפול כימי

בכל מקרה יש מצב

נשמע טיעון שמתאים לתדר של "לנבוכי הדור"

בעיניי גישה רדוקציוניסטית מדי. אלישע החיה את בן האישה השונמית בעזרת השפעת רוח חיים

בצמחונות והשלום, הוא טוען שאולי תהיה לנו טכנולוגיה להפוך את החיות למדרגת מדבר.

גאולה ראשונה בנס, גאולה אחרונה בטבע מוחלט

רוח חיים לגוף שמת הרגע.

לעתיד לבוא  בתחיית המתים יהיה צריך לבנות את הגוף מעצמות, שרידי דנא, או לסנתז דנא חדש לגמרי, או שיבוט גנטי, כי יש מתים שלא נשאר מהם כלום בגופה.

הנביא יאמר לאיזה גוף בנוי תכנס איזו נשמה. נגיד יסנתזו גוף והנביא יאמר לנו שנשמת משה נכנסה לאותו גוף, כך משה יקום לתחיה נגיד. וסנהדרין תפסוק על לי עדות הנביא שאהרון ומשה אחים וכו'

זה כמובן הצעה שלי. הרב קוק לא מפרט נראה לי, רק מציע שתחיית המתים תהיה בדרך הטהע בטכנולוגיה

לגבי הכוח המדמה - כאן הרמבם צודק. אמנם אין לצמח נפש חיונית, אבל מבחינתינו כשאנו מסתכלים עליו אנו רואים יצור בעל כוח חיים נעלה מהאבן, ויש משהו שמאחד את כל חלקי העץ מבחינת הצודעה שלנו, אולי זה אידאת העץ. אבל זה כבר מיסטי ולא קשור בשום צורה למדע 

מבחינה מיסטית יש

מוצא החיים – ויקיפדיה

ציטוט: "אביוגנזה אינה כוללת יצירה פתאומית של חיים מחומר דומם, אלא תהליך מסוים עם מספר שלבים של מורכבות הולכת וגדלה עד ליצירת החיים הפשוטים הראשונים".

אם הם רק יסבירו את זה שלב אחר שלב זה יהפך לסביר! פלא פלאים!

מה זה חיים בכלל? מה מקור התנועה? אם אני אחקה את ההסברים המלומדים שלכם אני אצליח ליצור חיים מדומם?

אם כן, אז אדם הוא בסה"כ חומר דומם מפותח כ"כ שאוסף חוקי טבע מסוים גורם לו לזוז ככה, ואוסף חוקים אחר יגרום לו לזוז אחרת.

הוא השטחיות של המטריאליזם ושל האקסיומות המחקריות של המדע הפוזיטיבי.

הכותב גדל בבית וסביבה חילוניים אבל מגיל קטן הוא הרגיש שבעומק חוקי החיים והטבע יש תעלומה מופלאה וצופנת סוד. הוא מתאר בהשתפכות נפש את התרוממות הרוח והעונג שהרגיש כשהביט לראשונה דרך עדשת המיקרוסקופ.

בשלב מסוים כשהכריע שאי אפשר להאמין בשטחיות של האקדמיה הוא התחיל לפתח יחס משלו בקשר לעולם הטבע, ואמר שככל שהאדם מעמיק יותר בעולם ובחוקיו הוא אמור להיות מוסרי יותר, קשוב יותר, עמוק יותר...

אברך שאני לומד איתו בקביעות הביא את הספר בהקשר ללימוד שלנו ב"תפארת ישראל" של המהר"ל, בסוף פרק י"א שם המהר"ל לא שולל אפשרות לקרבת אלוהים דרך בטבע וחוקיו

ככל שגדלתי פיתחתי הערכה גדולה יותר למשמעות של עולם הרגש, ולמדתי לתת לו יותר מקום.

הפילוסופיה והמדעים המדויקים שבהם היה עיקר עיסוקי, פינו מקום להכרת עולם הנפש, עבודת המידות, וכדו'..

באיזשהו מקום, עם כל החכמה שבזה, יש משהו רדוד בהתעסקות האובססיבית בלוגיקה וניסויים אמפיריים בלבד, זה מצמצם מאוד את מרחב השיח.

למרות זאת, מרגיש לי שהטיעון של הספר שהבאת יגרום לרבים לגחך עליו.

אז שמחבר הספר יישאר בהתרגשותו מעולם הטבע, ואנחנו נלך לחיים טובים ולחקר האמת כמו שצריך..

ואני תופסת את עצמי כאדם רציונלי

אא"כ הוא פשוט קורא לזה "בעיית גוף-נפש" וחותם על זה את הגולל.

אם כבר הזכירו בתחילת השרשור את האספקט הלשוני (שהבינה מלאכותית היא סוג של אינטיליגנציה כי היא פועלת בתוך שדה של שפה) אז חייבים להזכיר את לודוויג ויטגנשטיין (היהודי) שעמל בנושא הקשה הזה מתוך יומרה מדעית בלבד והגיע מתמטית למסקנות מיסטיות ואבסורדיות

לודוויג ויטגנשטיין – ויקיפדיה

טרקטט לוגי-פילוסופי – ויקיפדיה

בתור אדם שרק מתיימר להבין בנושאים הגדולים הללו ובפועל יודע שעוד לא התחלתי להבין - משמח לדעת שיש עומק בלי סוף גם מהמדע הרציונלי, ושהדיכוטומיה הזו לא מוכרחת

אשמח להסבר במילים פשוטות

****הגיוני לגמרי שזה מעניין רק אותי אז לא לקרוא מנימוס אם לא מעניין*******

*מי שמראש מוותר על הלוגיקה ומסכים להיעדר העקביות המיסטית - אין דיבור איתו כי זה לא רציני.

*אבל מי ששומר על עקרונות לוגיים (עד מידה מסויימת, לכל הפחות על יושרה אינטלקטואלית) יגיע בסופו של דבר למסקנות עמוקות וגבוהות ולא יישאר בתוך ההסברים השטחיים של המדע הפוזיטיבי. זו בשורה אופטימית שמרגיעה אותנו שאין גבול למרחב ההתפתחות של התודעה כל עוד נשארים פתוחים.

הזכרתי את ויטגנשטיין כי:

1. הוא גאון ועסק בתחום הזה של התודעה ביחס לעולם בצורה יסודית

2. שיטת העבודה שלו היא מתמטית לוגית (הוא עצמו כותב בהקדמה שהוא לא יודע מהי האמת, אבל הוא יודע שכל מה שכתוב בספר שלו הוא אמת), אבל הוא מגיע בקצה להשגות עמוקות וכמעט מיסטיות מתוך המבנה של החקירה שלו

3. המטרה שלו היתה לנטרל את המרחק בין העולם האובייקטיבי לבין החוויה הסובייקטיבית ע"י יצירת שפה נייטרלית משפה אנושית. כלומר הוא זיהה את השפה כמכשול להשגת האמת, וזיהה את האדם כיצור שחושב רק במבנה של שפה.

**מעולם לא למדתי את הספר בצורה שקרובה ךהתיימר להיות איכותית, אבל מאוד שמח שנחשפתי לדמות הזו. יש להנרי אונגר הרצאות מרתקות עליו ביוטיוב

אני בהחלט בעד שמירה על רצף הגיוני ועקבי גם בתוך העולם המיסטי.

תן דוגמה למסקנה מפתיעה שלו.

מתוך התמונה זה נשמע שהוא אוהב להשתמש במשפטים מסורבלים כדי לסתור את עצמו באופן שנשמע מיסטי

טרקטט לוגי-פילוסופי – ויקיפדיה

"מה שקורה, העובדה, הוא קיום מצב-דברים"?

בסופו של דבר בשביל לתת הגדרה אנחנו חייבים להשתמש בהגדרה אחרת. 

(דוגמה מפורסמת - ווקיסטים עונים לשאלה: "מהי אישה" בתשובה: "אישה זה מישהו שחושב שהוא אישה". כאן הם מערבבים את השם בתוך ההגדרה.

ויטגנשטיין בונה בעמוד הראשון במהלך של כעשרים משפטים שדה של לינקים שנועד להסביר את כל אחד מהאיברים. הוא מנסה להצליח לבנות משוואה שבה כל אחד מהנעלמים בה מובן לנו על פי עצמו. לכן הוא מוכרח להבדיל בין "דברים" לבין "עובדות".

ברגע שבו הגדרנו מה קיים (דברים), אנחנו צריכים להסביר מה קורה כשדברים מתחברים (מצב-דברים)

עובדה היא מצב דברים. 

אפשר להגיד את זה כך: דברים = אטומים. עובדה = מולקולות. 

אני שולח צילומים מהספר (שוב מדגיש, לא למדתי אותו טוב בעצמי בכלל אלא רק קניתי וקראתי פעם אחת ברפרוף ושמעתי עליו הרצאות. אבל כיף לדעת שיש אנשים כל כך גדולים בעולם)

*אגב, הוא מעיד על עצמו שהמאמץ האינטלקטואלי שהוא השקיע בכתיבת הספר הקצרצר היה הדבר הקשה שעשה מימיו והוא לעולם לא יצליח לגייס שוב כל כך הרבה רצון ודיוק בשביל לכתוב משהו שאפתני כל כך.

נשמע מרתק לנסות להתעמק בספר הזה ולהבין אותו עד הסוף.

איך הוא מגיע מכל ההגדרות האלו למיסטיקה?

הוא ד"ר לפילוסופיה, רציונלי, חד, בעל הגיון צרוף, ומאמין בכל ליבו שקיימת מיסטיקה בעולם.

הכל מגובה בטענות עקביות וקוהרנטיות לחלוטין.

שים לב לטענה של הפסיכולוג והפילוסוף ויליאם ג'יימס, מתוך מאמרו "הרצון להאמין", שמאוד הפתיעה אותי בכיוון החדש והמרענן שבה והיא רלוונטית גם לשאלת קיום הרוח:

"הספקנות, אם כן, אינה הימנעות מבחירה; זוהי בחירה בסוג מסוים של סיכון. עדיף להסתכן באובדן האמת מאשר בסיכוי לטעות – זוהי עמדתו המדויקת של פוסל האמונה. הוא מהמר באופן פעיל בדיוק באותה מידה כמו המאמין; הוא מהמר על כל הסוסים האחרים פרט להשערת האמונה, בדיוק כפי שהמאמין מהמר על השערת האמונה כנגד כל הסוסים האחרים. מי שמטיף לנו שהספקנות היא חובתנו עד שתימצאנה 'ראיות מספיקות' לדת, הריהו כמי שאומר לנו, אל מול השערת האמונה, שחכם וטוב יותר להיכנע לפחדנו שהיא שגויה מאשר להיכנע לתקוותנו שהיא עשויה להיות נכונה. זה אינו השכל הניצב כנגד כל הרגשות, אם כן; זהו רק השכל הנשלט בידי רגש אחד בלבד. ומה מצדיק אפוא את טענתו של רגש זה לחוכמה העליונה? מבין ההטעיות השונות, איזו הוכחה יש לכך שההטעיה הנובעת מהתקווה גרועה יותר מההטעיה הנובעת מפחד?"

נהנה מהדיון, ותודה על ההפנייה לג'יימס. קראתי עליו ברפרוף בעבר...

המילה מיסטיקה היא טריקית

הפילוסופית איין ראנד מזהה את המיסטיקה בתור האויב הגדול ביותר של רוח האדם, וטוענת שהמיסטיקה היא תולדה של ויתור של האדם על האמון שיש קשר בינו לבין המציאות ושהוא יכול ללמוד אותה.

בנאום הארוך של ג'ון גאלט בספר שלה, "מרד הנפילים", גאלט מסביר שהמיסטיקה היא הכוח להנציח בערות ולשלוט בהמון.

בהיבט הזה אני חושב שאני יותר מעריך מאשר מזלזל בספר של הרב אבינר "נר באישון לילה" שהאקסיומות המובילות אותו הן כמעט ורק מדעיות ואמפיריות. אני יודע להגיד שאצל דוסים כל מחשבה מיסטית מקטינה את התביעה להשגות עמוקות

האם מתוך בערות או מתוך הגיון צרוף?

לדוג' קבלה היא מיסטיקה, אין ספק, בזה כוחה העצום ובזה סכנתה הגדולה.

נ.ב. גם הדת שימשה את הכנסייה לשמר בערות בהמון, האם זה מוכיח שאין אלוקים?

מסכים עם הנ.ב ובאופן כללי נושא חשוב

לא לוגיקה, לא קוהרנטיות, לא הבנה אמיתית, אז הוא נשאר עם הקליפה החיצונית והריקה

רק צריך לצאת מתבניות חשיבה מקובעות כמו הספקנות (מכיר את תערו של אוקהם? מי אמר שזה כלל הכרחי בכלל?)

רוצה להוסיף שיתכן שכן נבין איך עובדת התודעה והבחירה החופשית מבחינה פיזיקלית (כמו לדוג' התיאוריה של פנרוז). יש עוד המון לחקור במוח עם המוח.

(אני לא נכנס לאלו שחושבים שאין בחירה חופשית, כי כדי להוכיח שאין דבר שכולם מרגישים שיש, צריך קודם לסיים לחקור את המוח. אז כל עוד לא הוכח אחרת, אין סיבה להניח אחרת. לא אחשוב שרק דמיינתי שנפל לי מטבע בחדר, כל עוד לא אסיים לבדוק כל ס"מ בחדר).

לדעתי ההבנה הזו דווקא תהיה מפעימה יותר, כי אם גם מה שאנחנו מזהים כרוחני יתברר כגשמי, אז: 1. הפלנו עוד יותר את המחיצות בין רוח לחומר. לפעמים המחיצות שנופלות הן מהצד החומרי (כמו זה שהבנו שרוב מוחלט של העולם הוא רִיק מבחינת חומר פיזי, אבל מלא בשדות חשמליים וכו'), ולפעמים הן מהצד הרוחני (כמו המחשבה שהתודעה היא משהו רוחני שמעל החומר). וככה נוכל בסוף להגיע לתפיסה אחדותית של המציאות, כדלקמן.

2. הבחירה החופשית כבר לא תהיה שאלה שמושפעת מלחצים דתיים או חילוניים. כולם ידעו שיש בחירה חופשית מבחינה מדעית אובייקטיבית.

ואז, מתוך אי היכולת להתכחש לכך שאנו בעלי בחירה, האדם החילוני יגלה מתוך החוויה הרגשית-פיזיולגית האישית שלו את זה שהוא "צלם אלהים".

והאדם הדתי כבר לא יצטרך שיהיו בעוה"ז דברים בלתי מוסברים מדעית כמו תודעה כדי להוכיח לעצמו ולהרגיש שגם קיומו של העולם הרוחני שלו הוא אמיתי. המאבק בין שני העולמות יגמר. הבחירה והתודעה שבעולם החומרי עצמו, הם עצמם יהיו כלי לחיבור לאלהים.

הדואליזם יתעדן והמטריאליזם יתברר. הדואלי יהפוך להרמוני והמטריאליסטי ימצא את הנשמה שגנוזה בו באופן אחדותי ולא כהלבשה רוחנית חיצונית לא מוכרחת. וגם ההסברים האלו עצמם הם רק בשביל השכל, הנפש תרגיש אז באופן טבעי שזה דבר אחד בלתי נפרד.

ומכיוון שזה תיקון מהותי של החומריות, וגם תיקון של התפיסה הרוחנית החסרה (והא בהא תליא כדלעיל), ממילא זה יהיה התיקון הסופי, רק שגם בו יהיו דרגות של תיקון עד שנגיע לסיומו המוחלט. בעגלא ובזמן קריב בעז"ה.

אבל חשוב להדגיש שהרבה פעמים התפיסות של בני-אדם בנושאים האלו לא קשורה להאם תהיה הוכחה מדעית כן או לא. הרב ראובן פיירמן בספרו אמונה ברורה מביא הוכחות די משכנעות לקיום א-לוהים, אבל עדיין החילוני שדיבר איתו בצבא לא חזר בתשובה, ורק בסופו של דבר הודה בקיום א-לוהים אך עדיין לא חזר בתשובה.

אנשים לא חוזרים בתשובה בגלל שהם מתייחסים לדברים כהשכלות חיצוניות ולא כידיעות פנימיות. אמנם אפשר להפנים השכלות ולהפוך אותן לידיעות, אבל רק מי שיש לו רצון חזק לעשות את זה יעשה את זה. לכן, גם אדם שבוחן דברים באמת (ולא מפוזיציה) ובסוף מגיע למסקנות, לא ישתנה אם הוא לא יחליט לעבוד על להפנים אותן.

לעומת זאת, בידיעה פנימית זה עובד הפוך- אתה מתחיל מידיעה אינסטנקטיבית ועובר לשלב ההבנה. כמו שאני יכול להרגיש שאני אוהב ואז להבין למה אני אוהב, לְמה אני נמשך. וע"י ההבנה אני יכול להבין את שורשי הידיעה הפנימית (שיכול גם להיות שהיא יושבת על חסכים ולא דברים מהותיים).

ובנידון שלנו- כאשר המטריאליסט (הרווח, שהוא דטרמיניסט) יעמוד מול עובדה מדעית מוגמרת- יש לך בחירה חופשית, הוא לא רק יגיד לעצמו "טוב אני אותו אדם, רק שאני באמת יכול לבחור עכשיו", הוא יתחבר לחויית הבחירה, והתחושה הזו תגרום לו לחיבור לצלם אלהים שבו, שאחד מביטויו זה יכולת הבחירה, והוא ידע את אלהים מתוכו.

ולגבינו, הדתיים שכבר מאמינים בבחירה, יהיה שינוי ברמת הידיעה, כי נפסיק לראות את הבחירה (והתודעה) כמשהו רוחני שמעל החומר ורק מתלבש בו, אלא כחלק מהחומר, וידיעתנו את ה' תהיה פנימית וטבעית יותר.

אם יצליחו להסביר את התודעה מבחינה פיזיקלית, אז זאת הוכחה ניצחת שאין בחירה חופשית.

הפיזיקה עובדת בצורה מאוד פשוטה: אותו קלט, יגרור תמיד את אותו הפלט.

לכן אם נאסוף את כלל הגורמים השונים באופן מדויק (גנטיקה, חברה וכו') - נוכל לחזות בצורה מושלמת את הפלט (הרגש וכו').

כלומר אין פה באמת בחירה חופשית, כמו שלקוביה לא היתה בחירה חופשית ליפול על המספר 2, זה נגרם רק מצירוף הנסיבות (זווית הזריקה, משב הרוח וכו').

יש הבדל עקרוני-מהותי בין רוח לחומר

ואני בכלל לא חושבת שיש חובה להוכיח שיש דברים לא הגיוניים בעולם כדי להוכיח שה' קיים,

להיפך ה' ברא את ההיגיון ואת חוקי הטבע ככלים בריאים בשבילנו להתנהל בעולם.

ונשאר לו רק לעשות את החישובים הדרושים כדי לעלות על הפלט.

ואם רק נצליח לדעת גם את כל החוקים, אז נהיה כאלוקים?

אבל בוודאות לא כל הצודעה תלויה בפיסיקה, כי יש סיבות ומסובבים בתכנים מופשטים בתודעה שמחוייבים מצד עצמם ולא מצד גורם אחר. למשל שאהבה מחוייבת לגרום לשמחה אם מושא האהבה קרוב

לגבי ההמשך שכתבת, אין מופשט בפיזיקה?

כל מה שמופשט שייך למטפיסיקה, לא לפיסיקה

היא נכונה במאקרו אבל המיקרו הוא בהתאם למכניקת הקוונטים.

המדע מנסה לברר האם יש במוח תהליכים קוונטיים (תקראי על הפיזיקאי רוג'ר פנרוז לדוג').

אם יש,  זה אומר שלא נדע את הפלט של התודעה שלנו כי יש נתונים שלא ניתנים לחיזוי, רק הסתברויות. ויתכן שזה גם יביא להבנת המנגנון של הבחירה החופשית.

במה זה תלוי? הטענה הדואליסטית - זה תלוי ברוח

מכניקת הקוונטים בהחלט מתחילה לגעת במיסטיקה של הפיזיקה

זה הטבע שלהם לפי מכניקת הקוונטים

זה קורה תיגר על הרבה אמונות שלנו, מטריאליסטים ודואליסטים כאחד.

אנחנו פשוט בוחרים לחיות לצד הסתירות האלו

העקרונות של מכניקת הקוונטים (ושל תורת היחסות ושל המפץ הגדול) רק מעצימים את התפיסה האמונית ואת החיבור לה'.

זה קורא תיגר על כל רציונליסט ממוצע, בין אם הוא מאמין ובין אם לא.

אני לא כ"כ מצליחה להבין איך זה משפיע בעד או נגד קיום הרוח

זה נגד התפיסה האינסטינקטיבית שלנו את העולם, אבל אין בזה משהו לא הגיוני. ככה עובדת המציאות, ואי אפשר לומר שהמציאות לא הגיונית.

אפשר להגיד שזה "ניסיון" לרציונליסט שנתקל בזה בפעם הראשונה, מבחן אם הוא באמת רציונליסט.

האמת, לפי האבולוציה המוח שלנו התפתח למה שהוא רק לפי מוטציות שמועילות לשרידות, ולא לפי מוטציות שמובילות לחקר האמת.

כלומר המוח שלנו תופס את העולם באופן שהכי מועיל לשרידות שלו, אבל לא בהכרח באופן הכי מהימן.

1. אנשים הם לא תמיד רציונלים, זה חלק מהאנושיות הבריאה שלנו. אבל לגבי ה-AI אנשים איבדו את זה לחלוטין

2. מדע המוח לא מתקרב להתחיל להבין את המוח שלנו עובד, הוא בסה"כ מצליח לשייך בין אזורים במוח לבין מיומנויות שונות, אבל איך? מה בדיוק קורה בתוך אותו אזור שגורם לאותה מיומנות? אין שום הבנה. אנחנו בורים ודווקא לכן ירדה קרנו של המדע והתחילה לעלות קרנו של הפוסטמודרניזם המיואש.

3. כשמבינים ש-AI הוא לא באמת חבר נפש אלא אלגוריתם מתמטי, אז לא מגיעים למצב שבו אדם מתאבד בעידוד AI (סיפור אמיתי, לאחרונה)

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

ליכוד:

25

ישר:

24

יחד:

12

הדמוקרטים:

10

בן גביר, הרשימה המשותפת:

8

שס, ליברמן, יהדות התורה:

7

סמוטריץ', רעם:

6

יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.

בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.

ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.

ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.

ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.

הימור שלי,

יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.

זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.

כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.

כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,

אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.

לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.

יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.

ויפרקו את הממשלה

ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות

כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר

כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית

זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+

אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.

מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.

כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.

אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...

לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות

כזאת שמביאה לעוד בחירות.

אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש

אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.

במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.

אז אייזנקוט יגיד לערבים.

תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו

ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.

אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה

אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.

מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת

תחזית מנדטים:

הליכוד 28

ישר 20

ביחד 14

ש"ס 9

הדמוקרטים 8

עוצמה 8

יהדות התורה 8

המשותפת 7

הציונות הדתית 7

רע"מ 6

ישראל ביתנו 5

גוש נתניהו: 60

סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.

וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.

תחזית:

הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5

הועברת לדף אחר

ותבין שהדרך של סמוטריץ', היא הדרך הכי יעילה לגייס חרדים.

אותו דבר לגבי הניצחון במלחמה - וינטר מדבר כגנרל, שנותן פקודה לכחות לזוז - והם זזים. הוא מעולם לא התמודד (וטוב שכך, אין גרוע מכך שקצינים נדחפים לתחום של הדרג המדיני) עם מכלול השיקולים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והאחרים. אין מי שדחף את נתניהו לכיווני הכרעה והמשך הלחימה בצמתים שונים, כמו סמוטריץ'.

פותרת את ההתלבטות...

אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.

סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.

1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי

2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה

3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.

4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.

5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.

6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.

7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.

8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.

מי שמכיר קצת יודע שסמוטריץ' הוא איש עשייה, ביצועיסט עם קבלות.

מי שמקשיב קצת (חפשו את השיחה שלו עם הרב חיים נבון, החל מדקה 50) יודע שלסמוטריץ' יש תוכנית סדורה איך לגייס את החרדים.

כמה נקודות שעלי עשו רושם, יש עוד, רוצו לשמוע שם:

• אין תשתית מתאימה. חייבים להקים מסגרות ובתי חייל מותאמים. ברגע שחרדים יראו שאחיהם מתגיייסים ויכולים לשמור על אורח חייהם זה יהיה התמריץ הכי גדול שיתגייסו עוד.

• חייבים חוק שיהיה מוסכם על ההנהגה של החרדים, גם אם זה יהיה באחוזים נמוכים יותר מהאידיאל. חוק מוסכם הופך את הצבא מהאויב של לומדי התורה לתעודת הביטוח שלהם. כדי שלומדי התורה יוכלו להמשיך ללמוד, חייבים למלא את המכסה של הגיוס, וככה הרבנים עצמם הם אלה שישלחו לצבא את מי שלא מתאים לו ללמוד. ושוב, אחים ושכנים רואים שאפשר לשמור על אורח החיים וגם לקבל הטבות של בוגרי צבא ועוד ועוד יתגייסו.

ברור שזו לא הסיבה היחידה להצביע לסמוטריץ'. אם הניצחון וההתיישבות יקרים לליבכם, והשינוי במערכת המשפט חשוב לכם, תנו את הקול למי שעובר את אחוז החסימה, מבטיח לעסוק בעניינים אלה וכבר הביא תוצאות בעבר ברובם.

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

זה 5 אחוז מהצריכה הביתית בישראל וגם זה לדעתי מוגזם, התחנה באשלים התחילה כפיילוט ולמרות כתבת היחצ הזאת בגדול האנרגיה הסולארית בעולם אנשים די התייאשו ממנה חוץ מאנשים ממש ירוקים באידאולוגיה שלהם, אפילו קרן ביל ומלינדה גייטס הפסיקה לסבסד לוחות סולארים בעולם ובגדול זה לא ממש שווה את ההשקעה בימים שבהם הנפט והגז זורמים חופשי במיצרי הים.

מידי פעם מתעורר זמן שבה האנרגיה הירוקה חוזרת לחיים, לרוב מסיבות אידאולוגיות ולא כלכליות אבל כנראה שהרבה עתיד אין בזה.

מתקן כזה - רוב השנה שמש ישירה, כמעט בלי עננות שמסתירה את השמש, התנאים הסביבתיים ההכרחיים שהביאו להקמת המתקן הזה, אבל דווקא האזור הזה דליל באוכלוסיה.

כדי לנצל את השיטה בצורה יותר גורפת ולספק חשמל לחלקים גדולים של המדינה, צריך מערכת הולכת חשמל מסיבית מהדרום לצפון - ואין כזו.

ולכן אם אתה לא מסבסד את זה (ואתה מסבסד, בערך 15 אגורות לKW שאתה קונה בבית) זה לא משתלם.

כך טען פעם רון ברץ לזכרוני, שהמערב מטומטם שלא מתקדם לתחנות כוח גרעיניות.

אבל אולי בישראל בטחונית זה מסוכן להקים תחנת כוח גרעינית

ופיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין.

ישראל אינה חתומה על האמנה, שדורשת מהמדינות החברות בה להעמיד את מתקניהן לפיקוח מלא של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) כתנאי לקבלת טכנולוגיה ודלק גרעיני.

כל עוד ישראל שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית" בנוגע ליכולותיה הצבאיות, זה מונע מהמדינה להצטרף לאמנה, וברור שגם מונע פתיחת מתקני הגרעין לפיקוח בינלאומי מלא.

הגלובלית.

אם כן, שמדינות אחרות יעברו לתחנות גרעיניות וזה לא יחמם גלובלית. בכל מקרה ההשפעה של ישראל על ההתחממות היא מזערית. ואם ייצור החשמל של מגדל אור יקר יותר מייצור רגיל, לא ראוה סיבה שישראל תעבור להשתמש בו.

מה גם שלא ניתן לקנות חשמל מקפריסין או מיוון דרך כבל שיעבור בתחתית הים? שואל לא יודע

לכן זה לא תפס ולא אומץ כפתרון נוח ונקי.

1. עלויות גבוהות וזמני הקמה ארוכים: בניית תחנת כוח גרעינית דורשת השקעות עתק (מיליארדי דולרים) ותהליכי תכנון וביצוע שלוקחים לרוב בין עשור לשני עשורים. בניגוד לכך, אנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח) זולות ומהירות בהרבה להקמה.

2. חשש בטיחותי ודימוי ציבורי: אסונות היסטוריים כמו צ'רנוביל (1986) ופוקושימה (2011) יצרו סטיגמה שלילית עמוקה ופחד ציבורי מוצדק או מוקצן. תושבים ופוליטיקאים רבים מתנגדים נחרצות להקמת כורים בסמוך לאזורי מגורים (עקרון "לא בחצר האחורית שלי" – NIMBY).

3. אתגר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית: כורים גרעיניים מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת שנשארת פעילה למשך אלפי שנים. נכון להיום, רוב המדינות מתקשות למצוא פתרונות קבועים ובטוחים לטווח ארוך להטמנת פסולת זו (למעט פרויקטים בודדים כמו "אונקלו" בפינלנד).

4. תחרות מצד האנרגיות המתחדשות: בשנים האחרונות, הירידה הדרסטית בעלויות טכנולוגיות הסולאר, הרוח והאגירה (בסוללות) הפכה אותן לבחירה אטרקטיבית, מהירה ופחות בירוקרטית מפרויקטים גרעיניים מורכבים.

רגילות עולות בהרבה על אלו של הגרעניות. פשוט לגרעניות יש יחסי ציבור גרועים.

ב. ייצור חשמל מסולרי רוח ומים יקר יותר מחשמל מגרעין

ממשלתיים

מתחנות כוח מהיתוך גרעיני.

היתוך גרעיני כמעט לא יוצר קרינה ולא פסולת רדיואקטיבית

וזה לא מוצדק כלכלית יחסית לחלופות אחרות

רק היום התקשרו אליי 4 פעמים איזה דואר זבל. אני מנחשת שזה קשור לבחירות.

אני לא מבינה איך להציק למישהו מעודד אותו להצביע למפלגה המציקה.

לק"י

אני אצביע למי שהכי יציק לי.

יש לי רשימה כבר 🤣 (סתם..).

היום הם התקשרו עוד פעמיים.

נמאס לי לגמרי ועניתי כדי להגיד להם להפסיק להתקשר אליי.

מסתבר שזה לא קשור לבחירות וזו פרסומות לחברת מוניות "אנ"ש".

בכל זאת שגעו לי את השכל.

לא היה לי על מי לצעוק אפילו כי זו הייתה הקלטה.

וממש בעת כתיבת שורות אלו, הפעם כן התקשרו אליי בנושא פוליטי. של "הורים מעורבים" לענות אם הילד שלי יודע להשלים את המשפט "שמע ישראל". כנ"ל הקלטה מעצבנת או אפילו קול ai.

יש איך לחסום את המעיקים האלו?

לק"י

נשלחת לי הודעה של "התקשרנו אלייך ממספר.... תחזרו אלינו". משהו כזה.

כן. עכשיו אני חוזרת לכל הספאמים האלה...

על פי חוק אי אפשר לתבוע פוליטיקאים על ספאם, נחשי מי חוקק את החוק הזה.

זה לא הגיוני לקבל 4 שיחות טלפון ביום כמעט כולן בשעות העבודה.

וכן, הפוליטיקאים שמחריגים את עצמם בהחלט לא הוגנים.

זה אולי מקרה שהתערבות בג"ץ כן הייתה יכולה להיות הגיונית.

ועוד הקלטה, בלי בושה. אפילו לא השקיעו בטלפן אנושי.

לא עוזר לחסום, כל פעם מספר אחר

מחילה מכל האנשים האמיתיים שמתקשרים אליי ואני לא עונה כי מניחה מראש שהם רב העמק…

ישנו מאגר ממשלתי שנקרא 'אל תתקשרו אלי', חפשו ברשת. מכניסים מספר טלפון, קוד אימות ואתם בפנים. שבוע עד שזה נכנס לתוקף ואז כ0על כל שיחה או הודעה פרסומית, מלבד פוליטיקאים ועוד כמה לוביסטים שדאגו להחריג, אפשר להגיש תביעה על כל הודעה. זה 1000₪ בלי הוכחת נזק.

אתמול התקשרו באמצע הלילה

לי לפחות יש טרוקולר, אבל בעלי צריך לענות לכל השיחות האלה כדי לדעת שהן ספאם בחירות...

וגם כמות ההודעות שהייתי צריכה למחוק בזמן האחרון🤦‍♀️

הבעיה התחילה כשהתקשרה אליי פעילה של מפלגה כשלהי, וזה לא תויג כספאם כי זו אישה פרטית... (ומקווה בשבילה שאנשים לא תייגו אותה כספאם, כי סך הכול היא אישה טובה...)

והוא גם עוצר בים משפט למשפט כאילו הוא מקשיב

חחחחח

לק"י

יש כאלה הודעות לבקשת תרומה.

ואז התגובות לא תמיד לעניין😅

"האם תרצו לתרום לנו?"

"לא"

"תודה על תרומתכם"

"ביבי" התקשר אליו. ושאל אם הוא מוכן להיות שם בשבילו בקלפי.

אז הוא שאל לו מה הוא מתכוון לעשות בסוגיית הצ'יפים שבחיסונים שהופכים את כולם לאנשי לטאה. הai רק התעקש, "נדון בהכל אחרי הבחירות, אבל עכשיו אתה איתי"? ובסוף הוא הוציא ממנו הסכמה לטפל בנושא החשוב הזה אחרי הבחירות.

יש לנו הבטחה רשמית מראש הממשלה!

וברצינות- זה ממש דוחה, יותר מסתם שיחות ספאם. זה נועד לרמות סבתות שלא יודעות מה קול של ai?

ואני בכלל שתקתי חחח

הוא גר ביישוב "זמרת", שמאוד יכול להתאים לקריטריונים

ומולו אפשר לברר את השיעור של צעירים שם.

https://m.knesset.gov.il/mk/pages/mkpub.aspx?mkid=1011

לק"י

זה לא שהוא מכיר אותו אישית...

ואם מדובר במעשה ציוני, התיישבות בנגב, לא באיזה עניין אישי שהשר צריך להתלבט אם לעזור -אני, אם הייתי במצב כזה, במקומו, הייתי עוזר בשמחה.

לק"י

לי היה מוזר לשלוח מייל ולשאול כמה כלבים יש שם

ולא על הולכי על ארבע….

ומי שמקבל את המיילים שלו זה מן הסתם לא הוא עצמו אלא אחד מעוזריו הפרלמנטרים והעוזר סביר שיפעיל שיקול דעת ראלי מה יעזור לשר להמשיך להיות שר עוד שבועיים ומה זאת שאלה שאפשר פשוטנלשאול בכל קבוצת פייסבוק או ווצאפ מקומית או פורום.

כך או אחרת יש קהילה דתית בשדרות ונתיבות אם אתם רוצים ממש חורים גם בניצנה או חולות חלוצה יש גם ישובים חרדים באזור כמו תפרח סביר להניח שכמעט ואין שם כלבים.

לק"י

בוודאות יש שם גם בני 30++, אבל הגיוני שיש גם צעירים.

וגם בבאר שבע יש. שם טווח הגילאים רחב בוודאות.

כי אנחנו בני אדם, וחשוב לנו איך אנחנו נראים בעיני אחרים.

האם זה טוב? לא

צריך עבודה פנימית לא להיות מושפע מאחרים.

לדוגמה רואים אנשים גדולים, אנשי ציבור או רבנים, שיש עליהם תגובות, כעסים, והם צריכים להיות עם עמוד שדרה חזק כדי לא להיות מושפע מכל משפט שכל אחד זורק, כי ככה הם לא יגיעו לשום מקום..

אני מעריכה אותם על זה

כועסים זה אומר שאיכפת להם ממני

מתעלמים זה אומר לא איכפת

חושבים זה אומר שאני משמעותית בשבילם

כמה זה משנה?

תלוי מי זה וכמה חשיבות מייחסים לו בחיים

של הדבר, בד"כ, נופלות עליו (משימה שהוא התחייב שתתבצע ולא הסתיימה, דו"ח שהוא מחכה לו ועדיין לא מוכן בזמן…) - הוא כועס ולא בגלל שאכפת לו ממך…

הוא כועס גם כי הוא ציפה שאני אעמוד במשימה

וגם כי היא לא בוצעה

אכפת לו מעצמו

גם בוסית בעצמי

בכל מני וריאציות

אם אני כועסת על מישהו על עבודה שלא נעשתה כראוי

זה רק מישהו שראוי לכעוס עליו

כי ציפיתי/ סמכתי עליו

אחרת זה בזבוז אנרגיות לשוא

נראה לי שזו וריאציה מהצד הטוב של הכעס

וכן יש גם צד יותר שלילי

של אנשים שאיכפת להם יותר מעצמם ופחות מאחרים

וסתם מפזרים כעס לכל כיוון

מאנשים כאלה אני תופסת מרחק

נגיד אם השמאל כועס עלייך זה לא כי אכפת לו ממך

מה אני חושבת/ אומרת/ עושה/ איפה גרה

רק אם זה אנשים מאוד ספציפיים, ורק אם הסיבה היא שעשיתי משו שפגע בהם

כל השאר - פחות

שאלה מצוינת. זה משנה הרבה יותר ממה שנדמה. מי שמאוד אכפת לו שכועסים עליו, מתחיל בדרך כלל לוותר על עצמו כדי שכולם יהיו מרוצים וזה גם מה שגורם לערך שלנו לרדת ואנשים מרגישים את זה. זה נראה כמו נחמדות, אבל בפועל זה שוחק את הביטחון העצמי. העניין הוא לא אם אכפת, אלא אם אפשר לחיות עם זה שמישהו כועס, להבין שזה שלו ולעשות את מה שנראה לנו כנכון.

כל כך נכון. אי אפשר לחיות כל הזמן בניסיון לרצות את כולם, כי בסוף מאבדים את עצמנו בדרך. אפשר להיות אדם טוב, רגיש ומתחשב, ועדיין להציב גבולות ולהבין שלא כל כעס של מישהו אחר הוא באחריותנו.