זקוקה להרגעות... היינו באבחון פיזיותרפיה לתינוקתמתואמת

ומלבד הדברים שכבר ידענו, הפיזיותרפיסטית ראתה שיש לה גם קצת הטיה לצד אחד (אני לא הצלחתי לראות את זה כשהדגימה לי), וגם קצת טונוס נמוך (עד עכשיו חשבתי שדווקא לא). ומלבד זאת היא ראתה שאין לה יכולת משחק תואמת גיל (הכנסה לקופסה, לחיצה על כפתורים - אבל אולי זו אשמתנו, שלא כל כך שיחקנו איתה בזה), וחוץ מזה - היא שאלה אותי על הברות שהיא אומרת ועל מילים מכוונות, וזה גם לא מספיק בהתאם לגיל (בזה כן קצת התחלתי לחשוד).

בקיצור, אני רואה שהתמונה אצלה קצת יותר מורכבת ממה שחשבתי☹️

וזה מלחיץ אותי שאולי מסתתר פה יותר מסתם עיכוב בהתפתחות...

(הפיזיותרפיסטית הפנתה גם לאבחון ריפוי בעיסוק ולאבחון קלינאית תקשורת ולרופא התפתחות)

ואמנם באבחון התקשורת שעשינו לילדונת שלנו המאבחנים הצביעו כמה פעמים על התינוקת שהייתה איתנו) כדוגמה לתקשורת תקינה בגיל הינקות (מחייכת, מגיבה כשמישהו נכנס לחדר...) ובכל זאת יש בי חשש מפני אבחנה נוספת של תקשורת, גם אצל התינוקת...


ובלי קשר - אין לי מושג איך אעשה עם התינוקת את התרגילים...

גם לא מספיק הצלחתי להבין אותם,

גם אם לא נמצאת איתי עכשיו בבקרים, ואחר הצהריים הילדונת פה וקשה לעבוד ככה עם התינוקת (יש בערך שעה שהתינוקת כבר בבית והילדונת עדיין לא),

וגם ובעיקר - זה קשה לי פיזית... לשבת איתה על הרצפה, להפעיל אותה, ואני עייפה תמידית לאחרונה... (גם אני הייתי עם טונוס נמוך חריף בינקות😏)

וואי לא יודעת מנסיון אבל-מרגרינה
שולחת לך ים כח!!! נפשי ופיזי להכיל ולהתמודד עם הכל ♡
אמן ותודה!❤️מתואמת
לא יודעת לעזור מעבר(אהבת עולם)

רק שלמי שיש טונוס נמוך ממש חשוב שיקפיד כל הזמן על פעילות גופנית, גם כשגדלים.

אה, ושזה גנטי.

(אצלנו במשפחה יש לכמה והם באמת התפתחו מאוחר יותר משאר הילדים, ב"ה בשלב הילדות הדביקו את הפער, אבל הם באמת מאוד מקפידים על ספורט עד היום)

נכון, יודעת שזה גנטי... (יש לי אח שהיה עם טונוסמתואמת

שרירים נמוך, במצב הרבה יותר גרוע ממה שאני הייתי... ויש לי עוד בן שהיה עם עיכוב די קשה בהתפתחות המוטורית, אבל דווקא אצלו לא אובחן טונוס נמוך)

וכן, מאז ומעולם לא חיבבתי ספורט ופעילות גופנית, וכנראה שאת הדפקטים אני רואה היום😏 מקווה שהבת שלי תצליח יותר... (אולי תלמד מחלק מהאחים שלה, שאוהבים התעמלות קרקע וכדומה)

אולי להשאיר את התינוקת בבית אחרי שכולם יוצאים?אמאשוני

מתי השעות שיותר יש לך כוח לעשות דברים ומתי בעלך יכול לסייע?

אולי תבררי על גדר למיטת הורים ושם יהיה לך יותר אפשרות להפעיל אותה מאשר על הרצפה?

לגבי החשש מאבחון תקשורת, מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין. החשש שלך מאוד מובן, אבל אין סיבה באמת שאם יש ילדה אחת מאובחנת אז גם השניה תהיה כזו.

ואולי הדגש צריך להיות אחר. האבחון הוא לא הגזירה. הוא המפתח לפתרון.

בע"ה שתוכלו לתת את הטוב ביותר עבור ילדכם עם אבחון או בלי אבחון, שיהיה רק לתועלת.


הרבה כוחות!!

היא באמת הולכת אחרי כולםמתואמת

אבל אני לא רוצה להנחית עליה על הבוקר תרגילים ולהביא אותה עצבנית למסגרת...

בעלי באמת אמר, "איזה יופי, היא סידרה לנו פעילות זוגית לערבים"... אני מקווה באמת שביחד נצליח להפעיל אותה, ולא נהיה עייפים מדי...


ונכון, אני לגמרי בעד לאבחן כשצריך ולאבחן נכון כדי שיהיה אפשר לעזור (אפשר לראות שאני חופרת על זה לאחרות בפורום🤭) - זה סתם היה רגע של שבירה...

וגם כתבתי פה את המכלול כדי שאם מישהי תזהה שכל היה לילד שלה, היא תוכל לומר לי מה החשד העיקרי...

תודה!

קודם כל חיבוק גדול!!!!! כל הכבוד על ההשקעה שלךאמהלה

בכל ילד וילד, זה ממש לא מובן מאליו!!!!
לבייבי שלי הייתה הטיית צד חמורה וחולשה של שרירי הגוף שנבעה מכך.

בעזרת הרבה תרגילים (וטיפול אצל כירופרקטית) זה אכן נעלם!!!

אבל זה לקח זמן כ5 חודשים של טיפול, וזה עוד היה בגיל קטן יותר שקל יותר לטיפול.

התרגילים אכן חשובים מאד, מומלץ להכניס אותם תוך כדי התפקוד בבית.

כדאי לבקש מהפזיותרפיסטית שתכתוב לך במפורט את התרגילים 

ולשתף את בני הבית בהם, כי הגדולים שלך בהחלט יכולים לעשות איתה את רוב התרגילים

הקטנים- עליהם מוטל לגשת לדבר איתה רק בצד השני, להגיש לה משחקים רק בצד הזה

לעודד אותה בכל דרך אפשרית לסובב את הראש לצד הנכון.

גם מתיחות חשובות מאד- אבל זה כואב לתינוק ומעצבן אותו מאד.

אני הקפדתי בכל החתלה לעשות  לפחות תרגיל אחד

באמבטיה להושיב אותה בטבעת כך שהצד הבעייתי קרוב אלייך ולתת לה לשחק במשחקי אמבטיה, לשים קצף על דופן האמבט וכד'

והכל בצד הקצר יותר- שממנו היא קצת נמנעת

כשעושים את התרגילים תוך מהלך הסדר הרגיל של היום זה כבר נראה פחות מאיים וגם יעיל יותר.

תודה רבה! את אמא משקיענית...מתואמת

הפיזיותרפיסטית הדפיסה לי דפים שמסבירים כמה תרגילים, ואמרה לי שהיא נתנה לי לעשות בבית רק את חלקם, כי היא במסגרת וכי יש לי עוד ילדים, אז היא רצתה להקל מעליי. לכי תסבירי לה שגם מה שהיא נתנה לי זה הרבה מדי בשבילי...🤭

 

בכל אופן, הלוואי באמת שאצליח לעשות אפילו מעט מכל זה... כרגע מרגישה עייפה מדי... והאמת שגם הטיית הראש בלבלה אותי, כי אני לא זוכרת לאיזה כיוון בדיוק צריל להטות אותה, ומפחדת רק לעשות נזק🥴

לא אמור להיות לך איזשהו סיכום ביקור כתוב?לפניו ברננה!
היא נתנה לי דפים שמסכמים את התרגיליםמתואמת

(דפים כלליים כאלה) והוסיפה שם בכתב יד את עניין הטיית הראש.

ובכל זאץ אני לחוצה שלא הבנתי טוב...

ממש ממליצה לך לפעם הבאהעלמא22
לצלם את התרגילים. לי זה ממש עזר להבין מה לעשות 
כן, שה מה שאעשה בע"ה... תודה!מתואמת
אננ לא מבינה בזהרקאני

אבל אני חושבת שהגיוני שתחששי רק בגלל הבת שמעליה...

זה כי כבר קרה לך עם אחת אז את מפחדת גם על השניה

אבל מאוד הגיוני שזה כלום ורק קצת עיכוב וחיזוקים יעזרו וזהו...

בטוחה שזה משפיע על איך שאת מסתכלת עליה...

וחיבוק ענק

תודה!מתואמת
אני באמת מרגישה שבלי קשר היא קצת מתפספסת בגלל האתגרים שיש עם הבת מעליה (ועם עוד ילדים), וזה עצוב לי
בת כמה היא בדיוק?יראת גאולה

לא נשמע לי שבאמת יש לה איחור ביכולת משחק וביכולת המילולית, אלא עיכוב קל בתוך הטווח. ככה נדמה לי, תקני אותי לגבי הגיל שלה. וכל עוד זה לא איחור משמעותי, זה לא אמור להטריד, אלא להסב את תשומת הלב.

יכול להיות שהפיזיותרפיסטית היא טיפוס קצת לחוץ, וטוב שהיא מעלה את כל החששות ושולחת לאבחונים נוספים, אבל יכול להיות שזה באמת לא פער רציני שדורש התייחסות.

מקווה בשבילכם שתגלו שהיא משלימה את הפער בקלות ובמהירות.


לאחד הילדים שלי הייתה הטיית צד, גם אנחנו לא שמנו לב אלא הרופאה בטיפת חלב. הפיזיותרפיסטית נתנה לנו שני תרגילים (אחד מהם פחות מותאם לגיל גדול, אז היה קצת יותר מסובך ליישם אותו), ותוך זמן קצר מאוד של תרגול זה הסתדר.

היא בת 11.5 חודשים (כמעט)מתואמת
העיכוב בהיגוי שאני שמתי לב אליו הוא זה שהיא לא אומרת את הצליל "דה", אלא רק לאחרונה התחילה לומר משהו קרוב אליו ולא הרבה (אני זוכרת שבגיל הזה הילדים היו "מדעדעים" הרבה...) אבל היא שאלה גם על מילים ממש (הברות שמכוונות למשהו מסוים) ועל הבחנה בשם שלה, ואת זה בכלל אין לה... (ואני כבר לא זוכרת איך זה היה אצל כל הקודמים...)


איזה תרגילים קיבלתם על הטיית הראש? (אם את זוכרת)

הבת שלי בת שנהרקאני

ולא אומרת שום הברה שמכוונת למשהו מסוים

היא כן מקשקשת אבל ממש לא מכוונת למילה

זהו, גם לי זכור ככה מחלק מהילדים הקודמים...מתואמת
כמו שחשבתי, היא עדיין לא בת שנה,יראת גאולה

ולמיטב היכרותי, זה לא נחשב עיכוב.

אני חושבת שהפיזיותרפיסטית ראתה כאן כמה נקודות גבוליות, והעדיפה להעביר לאבחונים ספציפיים כדי שלא יתפספס משהו חשוב. (אמרת לה שיש לכם ילדה על הרצף? כי זה גורם שמאוד דוחף אותם לאבחן את האחים)

תגובה לשם שלה - היא כן אמורה להגיב. היא לא מגיבה בכלל? לא מזהה את השם שלה? (או הכינוי המקובל בבית)


אני זוכרת רק את אחד התרגילים, ולא ממש מדויק, ולא יודעת איך לתאר בכתב... בערך... להחזיק כמו בתנוחה של הנקה 'רגילה', ולהוריד את היד שלי ככה שהראש של התינוק ירד קצת כלפי מטה בכיוון שצריך יותר להתחזק. בטח לא הבנת כלום 😅

כן, באמת יכול להיות שהיא שלחה לעוד אבחוניםמתואמת

בגלל שיש לה אחות על הרצף... (זה קצת מרגיע, באמת...)

עכשיו עשינו ניסיון מכוון, היא לא הגיבה לשם שלה בדווקא😐 (סתם סובבה את הראש לעבר הקול)


ואכן לא הבנתי כלום מהתיאור של התרגיל🤭 תכל'ס הגיוני, כי גם את ההסברים הממשיים של הפיזיותרפיסטית בקושי הבנתי...🙈

תעשי סרטון של התרגילים פעם הבאהאורוש3
עבר עריכה על ידי אורוש3 בתאריך ט"ז באלול תשפ"ה 18:05

ואולי תחפשי סטודנטית לאחד המקצועות הפרא רפואיים או סתם מישהי בוגרת לעניין שתרגל איתה בתשלום מה שאת לא יכולה. וגם תשחק איתה קצת במשחקים.

היא כן אמורה לקשקש ולהגיב לשם שלה אבל זה שהיא עוד לא לגמרי מכוונת למילים זה בטווח, עשיתם בדיקת שמיעה?

סופר מבינה את הלחץ והקושי..

אף אחד לא יכול לנבא על העתיד אבל עיכוב בגיל הצעיר הרבה פעמים נסגר. כן כדאי לעבוד איתה.

או לפני שהילדונת חוזרת. או באמת דרך ''מיקור חוץ''. @מתואמת 

חיבוק

תודה! בדיקת שמיעה האמת לא עשינומתואמת

קצת חסר אחריות מצידנו, בהתחשב בהיסטוריה המשפחתית שלנו🤭 אבל בעצם - בגיל הזה גם ככה אי אפשר לעשות בדיקת שמיעה מלאה...

אבל כן נראה שהיא שומעת, ממהתרשמות שלנו.


עד עכשיו הייתי בטוחה שהיא תסגור את הפער בהתפתחות מתישהו, כמו חלק מהאחים שלה שהיו עם עיכוב. אבל היום נכנס בי הפחד...

בע''ה תסגוראורוש3

תקבעי בדיקת שמיעה. ותמצאו מנגנון שיעבוד לתרגל ולשבת איתה קצת.

לא בהכרח את.

תודה ואמן!מתואמת
כמה דבריםמקקה

פגשתי המון ילדים שבגיל שנה אין להם שום מילים מכוונות וזה בעיני לא בעייתי. כן נשמע שיש כאן איחור התפתחותי כללי.

ולגבי התרגילים, תשקלי לקחת בייביסיטר שתעשה איתה או לשלם לאחד הגדולים

תודה! את מרגיעהמתואמת

באמת נבקש מהגדולים שיתרגלו איתה (אני לא בעד תשלום, אבל כן נצ'פר אותם בדרך אחרת).

אבל קודם אני צריכה להבין בעצמי איך עושים את התרגילים...

חשבתי מהתיאור שהיא גדולה יותרמתיכון ועד מעון

אבל אם יש לה טונוס נמוך זה עשוי להשפיע גם על השרירים בפה.

היא מקשיבה? מבינה בהתאם לגילה הצעיר ממש? מביעה רצון? מצביעה?

יכול להיות שזה משפיע גם על ההנקה?מתואמת

גורם לה לחוסר שקט? (שכחתי לשאול על כך את הפיזיותרפיסטית...)

היא מקשיבה, ויחסית מבינה, אבל אני לא בטוחה (למשל - היא יודעת עקרונית למחוא כפיים, אבל לא תמיד עושה את זה כשאנחנו מבקשים). היא לא מצביעה, אבל כן מביעה רצון (בעיקר במעשים - לוקחת את מה שהיא רוצה או מרכינה את עצמה לעבר מי שהיא רוצה שירים אותה).

אני לא פזיו ולא יועצת הנקהמתיכון ועד מעון

אבל אם יש חולשת שרירים אז זה משפיע על כל התפקודים כולל תפקודי הפה

תודה! מקווה שאזכור לשאול על זה...מתואמת
גם הגדול שלי לא הצביע או אמר מילים בגיל שנהשיפור
עכשיו ילד חכם וחברותי בלי עין הרע
וגם הייתה לו קצת הטיית ראששיפור
שעברה אחרי כמה שבועות של תרגילים בגיל 5 חו'. שמתי לו סרטון בזמן התרגיל. למרות שאני בדרך כלל ממש לא מראה סרטים לתינוקות, ראיתי שזה ממש עוזר לו לסובב את הראש לכיוון שרציתי אפילו בלי להפעיל כוח, אז אפשרתי רק לזמן של התרגילים.
אני רק אגיד שפיזיותרפיסטית לא מוסמכת לאבחן לקותקטנה67

שפה או עיכוב כלשהו בדיבור

פשוט אין לה את הידע המתאים לכך אז בשלב זה הייתי מתייחסת להערות שלה בתחום הזה כמו אמירה של אמא אחרת או שכנה מהגן ולא של אשת מקצוע.

חכי לאבחון מסודר ואז תדעי יותר

בכל מקרה, חיבוק, החשש מאוד מובן 

נכון, לכן היא אמרה שתזמן את נשות המקצוע המתאימותמתואמת

שגם יסתכלו עליה.

אבל למעשה היא שאלה את השאלות המופיעות בפרוטוקול, שאלות שלכאורה אני מכירה בעצמי, אבל עד עכשיו לא שאלתי אותן את עצמי...

ענו לך פה כמה קלינאיות... לא מחליף אבחוןאורוש3

כמובן. 

אבל די תואם להרגשתך ולידע הרחב שכבר רכשת. את המומחית לילדים שלך. כמו שהרגשת שאצל הילדונת זה שונה מהאחרים. יכול להיות שמרוב עומס פחות ראית. וזה גם בסדר. את אנושית. הכל טוב. מישהי ערנית פחות לא היתה מגיעה אפילו לנקודה שאת הגעת. אבל עכשיו את רואה. ואת יודעת. ואני יודעת שתטפלי הכי טוב שאפשר במכלול. וזה הדבר הכי חשוב בתכלס. 

תודה רבה, יקרה, על המילים הטובות❤️מתואמת
בגיל כזהoo

קשה לנבא את העתיד

יש תינוקות שמדביקים פערים ויש שלא

את זה אפשר לראות רק בהמשך


אפשר לקחת כמה פעמים פיזיו פרטית שתגיע הביתה

שגם תעשה את התרגילים וגם תלמד אותך/ את בעלך


ואולי גם מפגש עם מרפאה בעיסוק וקלינאית כדי להבין איך לעבוד איתה

זהoo

קשה לטפל בו זמנית ב2 שצריכות התייחסות מיוחדת

בהצלחה 🙏

תודה! הבאתי לפה פיזיותרפיסטית פרטית לפני כשלושה ח'מתואמת

אבל זה 400 ש"ח לפגישה, וזה קצת יקר... בכל אופן, עכשיו נגיע לשם לחמישה מפגשים, ויתרגלו איתה שם. אבל כנראה שזה לא יחליף את התרגול גם בבית...

(והבעיה העיקרית היא שבעלי לא יכול ללמוד ישירות מהפיזיותרפיסטית את התרגילים, כי הוא משתדל לא להסתכל על נשים, וודאי לא כאלה עם מכנסיים... אם הוא היה רואה את התרגילים כנראה שהוא כן היה קולט מה צריך לעשות, כי יש לו תפיסה מהירה...)

ותודה גם על ההכלה! (הלוואי שזה היה רק שתיים בו זמנית שצריכות טיפול🤭)

תצלמי אותה מתרגלת וכך תוכלי לעשות גם אתהמקורית
נראה לי שבאמת אצלם אותה בפעם הבאהמתואמת
ואולי אוכל גם להראות לבנות שלי, שגם הן יתרגלו איתה...
את יכולה להביא אותן לפיזיוoo

שתלמד אותן

זה יותר יעיל מצילום

הן בלימודים... אבל אולי אם יהיה חופשמתואמת
או שאעשה להן בדיוק יום כיף או משהו הן יוכלו לבוא.
הוא צריך בעיקר להסתכל על הילדהoo

אצלנו הפיזיו לימדה את בעלי לעשות תרגילים (כי הייתי עם בטן הריונית)

היא גם הדגימה על הילד

וגם נתנה לו לנסות ותיקנה אותו במלל 

נראה לי שזה יביך אותו...מתואמת
כמובן, אם לא הייתה ברירה אז הוא כן היה מסתכל, אבל כל עוד אני נוכחת ומתפקדת אין סיבה...
מההגיון שלימתיכון ועד מעון

וכמובן שזה רק הגיון וחשיבה ולא שום כיוון הלכתי, אם הוא מגיע איתך לתור אצל פזיו' שהמטרה היא ללמוק איך לתרגל זה לא בגדר של עסוק במלאכתו? ואפשר להקל?

האמת שהוא בא איתי בעיקר בתור הנהג🤭מתואמת
היא התכוונה שהוא יהיה עסוק בלהסתכל על התרגיליםשיפור
כן, הבנתי. אבל עדיין מלכתחילה הוא לא רוצה בזה...מתואמת
אני חושבת שאם אתם לא מתרגלים איצה משחקיםהמקורית

היא לא אמורה לדעת לבד

כלומר, האבחון מתבסס על נקודת הנחה שהיא נחשפת לזה ולכן למשחקים פחות הייתי מתייחסת

לעניין התרגול אני כן חושבת שזה חשוב ואם אתם לא מצליחים להגיע לזה בהית עדיך לשלם ולבחון התקדמות מאשר לא לעשות, להישאר במצב הנוכחי ולהילחץ שהיא לא מתקדמת. בסוף התרגול הוא כן קריטי

תנסי אפילו אחרי צילום ללמד נערה אחראית ולשלם לה על חצי שעה פעם פעמיים ביום בטוח יצא יותר זול וגם יועיל. ואם התינוקת מתלוננת על התרגול תדאגי לא להיות בדיוק באזור כדי שזה לא יפריע לך והיא תוכל להתקדם בכל זאת.

אני חושבתoo

שלחיצה על כפתורים

והכנסה לקופסא

לא בהכרח צריך לתרגל

אלא מספיק שמראים לילד והוא מחקה

אם הוא לא מחקה כדאי כמובן לתרגל אבל זה מראה על קושי התפתחותי 

כנראה שבאמת לא מספיק הראינו לה את זה...מתואמת
תודה! יש לי נקיפות מצפון נוראיותמתואמת

שבאמת בקושי ישבתי לשחק איתה במהלך חייה... אוף (אבל לפעמים משחקים כאלה באים באופן טבעי, ואצלה לא)

עם נערה זרה היא לא תסכים לעבוד, היא ביישנית... אבל באמת האחים שלה אולי יוכלו להצטרף לתרגולים. (והיא באמת מתלוננת נורא כשרק מנסים להשכיב אותה כל הבטן, אז בטח בתרגולים... וגם זה קשה לי...)

כן אני מבינה❤️המקורית

אבל אין לך מה להרגיש רע עם עצמך. את עושה הכי טוב שאת יכולה!!

וכן, תרתמי את האחים רבע שעה ביום עשרים דקות 2 סבבים. תגידי להם שלא נורא שהיא מתלוננת ושזו המשימה. להיות על הבטן למרות התלונות ו3 תרגילים נגיד. ולכי תסתגרי לך בחדר בזמן הזה עם הילדה השנייה אם צריך 

תודה! באמת אחד הקשיים להרחיק את הילדונת מהזירה🤭מתואמת
אני יכולה לעודד אותך?עלמא22

הבת שלי בת 1.5 עם תסמונת דאון. במילים ט, יש לה טונוס נמוך ועיכוב התפתחותי מובנה.

קודם כל, מרגיעה שאני מאמינה שעם תרגול נכון הבת שלך תדביק את הפער. גם אם זה יקח לה זמן. תחשבי גם איך תעריכי פתאום כשהיא תעשה משהו כשאצל ילדים אחרים זה בא טבעי, אני ממש בכיתי כשהבת שלי התיישבה פעם ראשונה.


היא נמצאת במעון שיקומי, אז היא מקבלת שם את כל הטיפולים והתרגולים שהיא צריכה, אנחנו מידי פעם מגיעים לימי הדרכות מרוכזים (ומעייפים) ותמיד אומרים לנו שזה יעזור לה אם נתרגל, אבל ממש לא חובה. אבל רק כשהחלטתי שאני עושה הכל כדי שתתיישב עד סוף השנה (שעברה), אז היא באמת התחילה להתיישב לבד. רגשות אשמה על דברים שקשורים בילדים שלנו זה משהו שטבוע בנו, בטח כשיש ילד עם צרכים מיוחדים. צריך לדעת איך לקחת את זה ולהתקדם עם זה קדימה ולהשתפר הלאה. תגידי לילדים שלך מעכשיו לשחק איתה במשחקים האלה ומשם תתקדמו.


ולגבי הבכי בפיזיותרפיה - הבת שלי שונאת פיזיותרפיה, ברמה שהייתה מתחילה לבכות אפילו כשהיא רק ראתה את הפיזיותרפיסטית (כמובן שזה לא כי חלילה עשתה לה משהו, רק כי היא לא רצתה לתרגל), והנה, ב"ה השבוע, דווקא ביום שהיא הייתה הפוכה לחלוטין קיבלתי מהמעון תמונה שלה מטיפול פיזיותרפיה כשהיא מחייכת.


היא עוד קטנה, אפשר עדיין לתקן ולקדם אותה❤️

אני רק ארגיע אותךממשיכה לחלום

המון ילדים צעירים ממש לא אוהבים את הפיזיו,

זה מאמץ את הילדים וחלקם ממש לא אוהבים את זה

אני יודעתעלמא22
אני לא מתרגשת.. חח.. אני סומכת על הפיזיו' ועל הצוות במעון שהן מנסות לעשות מה שהן יכולות כדי שהבת שלי תשתף פעולה בטיפולים ובתרגולים 
תודה, יקרה! מעריכה אותך מאוד!מתואמת
הרבה הצלחה עם המתוקה החכמה שלכם❤️
תודה!!עלמא22
שיהיה לכם מחא הצלחה, עם שתי המתוקות, ובכלל❤️
תודה❤️מתואמתאחרונה
לבת שלי היהמתיכון ועד מעון

טורטיקוליס וטונוס נמוך, היינו ים זמן בפזיו אבל זה עבר.

הייתה לי עוד אחת כזו שאצלה דווקא ברגע שהתחלתי לעבוד היא התקדמה ממש מהר

 

ולגבי החשש, חיבוק גדול

תודה רבה! כמה זמן הייתם בטיפול? נדרשתם לתרגלמתואמת
גם בבית?
מעל שנה וחצימתיכון ועד מעון

מגיל פחות מחודשיים עד שהיא התחילה ללכת שזה היה אחרי גיל שנה ותשעה חודשים

כל יום עשינו תרגילים בבית

וואו😲מתואמת

יפה שעליתם על זה כל כך מוקדם...

איך ניהלתם את שגרת התרגולים?

האמת שאח שלה שם לבמתיכון ועד מעון

הוא היה בישיבה וכמעט לא ראה אותה אז זה בלט לו.

הייתי איתה בבית בחל"ד ארוך בגלל מורכבויות רפואיות רבות אחרות שיש לה עד גיל שנה אז בהתחלה תרגלתי שהיינו לבד.

עם תינוקת אחרת שהיה לה עיכוב משמעותי (וגם הלקתי את עצמי שלא טיפלתי עד גיל מאוחר) הייתי קמה מוקדם בבוקר ומתרגלת לפני שהלכתי לעבודה משהו כמו רבע שעה, רבע שעה איך שחזרתי ורבע שעה לפני שהלכה לישון. זה יצא כל פעם קצת אבל הצטבר להרבה

וואו, את אמא משקיענית! הלוואי עליי...מתואמת
אין לי ילדים עם צרכים מיוחדיםמתיכון ועד מעון

אל תשווי את ההתמודדות שלך לשלי. מכל מה שאת כותבת את נשמעת אמא מדהימה עם המון אתגרים!

מה שאני מציעה זה לנסות לתרגל כל פעם שיש זמן אפילו תרגיל אחד, היא קמה ורגועה ? תרגיל. חזרה מהמעון? תרגיל... וככה לנסות כל פעם קצת, וקצת ועוד קצת זה הרבה.

 

 

 

תודה!מתואמת

דווקא נשמע שגם את התמודדת עם אתגרים אצל הילדים, גם אם הם לא הוגדרו כמיוחדים...

בכל אופן, נראה לי שקודם אני צריכה להבין איכשהו איך לעשות את התרגילים🥴

נשממע שאלו דברים ממש ברי טיפולממשיכה לחלום

טווח הטונוס מאוד מאוד משתנה באוכלוסיה

ילדים עם טונוס נמוך לפעמים פשוט צריכים יותר עזרה אבל לא סביר שזה יפריע לה בהמשך.

מה שכן צריך לחשוב זה איפה היא יכולה לקבל את המענהש היא צריכה

אם העיכוב הוא בכמה מישורים אולי יפנו אתכם למעון שיקומי והיא תקבל את כל המעטפת 

תודה!מתואמת

אולי לא רע שהיא תהיה במעון שיקומי, יש אחד ממש באותו מתחם של גן התקשורת של הילדונת, הן יוכלו לנסוע יחד בהסעה🤭

סתם, כרגע לא דובר בכיוון הזה ב"ה... מקווה שבאמת היא תסגור מהר את הפער...

גם אני מיד חשבתי על מעון שיקומיטרכיאדה

זה יכול להקל עליכם ממש, תחשבי שיש שם מעטפת של כל הטיפולים במקום אחד כולל תרגול יום יומי של הסייעות.

יתכן מאד שתדביק את הפערים ותכנס אחר כך למסגרת רגילה

(יש לי אחיינית כזאת, הייתה שנתיים במעון שיקומי, התקדמה פלאים והיום היא נערה תקינה לחלוטין)

לא רוצה לבאסמתיכון ועד מעון
אבל גם אם יש עיכוב בכמה תחומים אם הוא רק גבולי ולא דרמטי לא מאמינה שיאפשרו מעון שיקומי, אבל תנסי
האמת שאין לי טעם לנסות, כי בכל מקרה אני לא זכאיתמתואמת

להנחות תמ"ת של מעון... (אלא אם כן במעון שיקומי זה אחרת)

המטפלות במשפחתון שהיא נמצאת בו אמרו שהן מוכנות לעזור בתרגול איתה, אז כרגע נסתפק בזה.

בכל אופן, ב"ה לא נראה שהיא במצב חמור...

אין קשר להנחות תמת במעוןפאף

את צריכה ללכת לאבחונין, לרופא התפתחותי , ואם הוא נותן DQ מתחת לרף מסוים-אפשר להכנס למעון שיקומי.

אז כדאי בכל מקרה להתחיל עם אבחונים.

לא קראתי את כל התגובות, אבל אני כן אגיד שברגע שיש אחות על הרצף נדלקת נורה אצל המטפלים, גם אם אין עיכוב באמת כזה משמעותי, אבל זה טוב-כי זה מאפשר להתחיל טיפול בגיל מוקדם ואז הטיפולים יותר אפקטיביים.

בהצלחה! 

אז באמת התחלנו עם האבחוניםמתואמת

נראה לאן הם יגלגלו אותנו משם...

וכן, הגיוני שברגע שיש ילד אחד על הרצף במשפחה עוקבים יותר אחרי השאר...

תודה!

ואני אוסיף עוד דבר, שאולי זה מוקדם מדיי לקרואפאף

גם אם יגידו לך שהיא על הרצף ותאובחן-זה לא וודאי בגיל הזה, זה מלחיץ, נכון, אבל לא מחייב בכלל. והיא תצטרך לעשות אבחון נוסף בכל מקרה לקראת כיתה א, אבל זה כן יאפשר לה לקבל את כל מעטפת הטיפולים, וטיפולים בגיל צעיר הם משמעותיים ממש ומאפשרים יותר להשלים את הפער ...

בהצלחה!

נכון, צודקת... תודה!מתואמת
ואני אוסיף עלייךיערת דבש

שגם אם זה האבחון ,

יכול להיות מאוד שמדובר בתפקוד גבוה

כי בכל זאת זה דקויות ולא משהו משמעותי,

ודבר שני

אבחון מוקדם הוא מעולה!

זה נותן אפשרות לטפל במעטפת רחבה של טיפולים וזה מקפיץ ילדים על הרצף קדימה ומשפר ממש את רמות התפקוד וכו


חיבוק והרבה כוח לך מתואמת יקרה! 

בשכל אני יודעת את זה, כמובןמתואמת

ואני באמת שמחה שהילדונת שלנו אובחנה מוקדם יחסית למינה ולרמת התפקוד שלה (הרבה התפעלו באוזנינו על כך), ושהיא מקבלת כבר עכשיו את הטיפולים שהיא צריכה.

אבל בלב... קשה לי מאוד לחשוב על *עוד* ילדה על הרצף, מעוד סיבות מלבד הסיבה הבסיסית הזו (ובמיוחד אחרי בוקר קשה עם הילדונת, כשהיא כמעט פספסה את ההסעה☹️), ולכן אני מרגישה עכשיו די מיואשת, ואפילו לא מסוגלת לחשוב על לעשות איתה את התרגילים שקיבלנו...

זה ממש מובןoo

זה קשה עד בלתי אפשרי להכיל טכנית ונפשית 2 אחד אחרי השני


 

אצלנו אחרי שהיה אחד בחינוך מיוחד היה עוד ילד  עם קשיים (שאובחנו בסוף כהפרעת קשב וקשיי למידה)

אני זוכרת שזה היה יותר מדי


 

אם כל הכבוד ליתרונות של אבחון מוקדם

גיל שנה הוא גיל שקשה או אולי בלתי אפשרי לאבחן באופן מדויק משהו

גם הילד שיש לו מוגבלות שכלית ופיזית לא קבל אבחון כלשהו בגיל שנה כי הרבה פעמים קשה להבין לאן זה הולך


 

אני חושבת שהכי חשוב עכשיו לשמור על הכוחות שלך

חשוב לתרגל ולטפל

אבל יותר חשוב לשמור על הנפש

שלך ושל כל המשפחה

המשמעות של כמות תרגילים לכאן ולכאן לא קריטית

התקדמות היא לרוב פונקציה של פוטנציאל מולד+ תרגול עקבי (שיכול להיות גם כמה דקות ביום)

תודה רבה❤️ ממש הנחת רטייה על לבי...מתואמת
לא הייתי ממהרת לחשוב על עוד ילדה על הרצףיעל מהדרום

לק"י


יש לה קושי מוטורי (ואולי עיכוב שפתי. שזה עוד לא ברור לך). זה לא אומר משהו מעבר...


אני יודעת שקל לדבר וקשה לבצע.

חיבוק🫂

נכון... הרגעה כזו חיפשתי❤️ תודה!!מתואמת
מסכימה ממשממשיכה לחלום
זזה גיל לא מותאם בכלל לאבחנת תקשורת, הפערים המוטורים והשפתיים יכולים להיסגר כלא היו
לא קשור לתמתעלמא22

גם אנחנו לא זכאים להנחת תמת.

לנו אמרו שאנחנו צריכים המלצה של רופא התפתחות והכרה בביטוח לאומי.

בכל מקרה ממליצה לך שרופא התפתחות יראה אותה, לא חושבת שזה יכול להזיק

אפשר לפעמים על ועדת חריגים להיכנס גם עםממשיכה לחלום
DQ גבוה יותר
בלתקואילו פינו

רק רוצה לעודד אותך לטפל בנטייה של הראש

כי יש לי ילד שעבדתי איתו, שלא טופל בגיל צעיר וכבר מגיל 3 זה ממש הפריע לו לתפקוד היומיומי.. .

איך זה מפריע לו? תודה!מתואמת
כל העבודות שהוא עושה צריכות להיות בצד שאליוואילו פינו

הנטייה

הוא לא מצליח לעשות כשזה בצד השני.

כשיש משהו שדורש תנועה ביותר מרחבים אז הוא מועד ונופל כי לא מצליח להגדיל את הטווח ראייה לראות מה יש בצד השני..

אם נגיד ישבתי בצד הנגדי אז הוא לא הצליח לשחק או לעבוד עם מה שהבאתי לו. וזה יצר אצלו המון תסכול.

הפריע לו בהתארגנות, באכילה ועוד..

יש לו נטייה קשה.  לא יודעת מה בדיוק יש לבת שלך. אבל כדאי לטפל.. 

וואו... אצל הבת שלי זו הטיה קלה, לפי מה שהיא אמרהמתואמת
מקווה שנצליח לטפל...
מצוין, זה טיפול נפוץ מאודממשיכה לחלום

ויש הרבה מה לעשות

אפילו בלי להתאמץ, למשל התאמת סביבה

שימי לה צעצועים מעניינים בלול בדיוק בכיוון ההפוך על מנת לעודד אותה להסתכל לצד שקשה לה.

תשבו בצד ההפוך מההטיה, ותישמו אותה תמיד באופן כזה שמה שמעניין יהיה בצד שקשה לה להתסגל אליו

תודה על העידוד!מתואמת
רק עידודאור10

לא קראתי כל השרשור, אבל אולי ממקום של עידוד לפיזיותרפיה יעזור לך למצוא פתרונות לתרגול.

ממה שאני יודעת ההתפתחות המוטורית, קשורה להתפתחות של השפה, הביטחון העצמי, והקשרים החברתיים.

אם הומלץ לך להפעיל בכיוון המוטורי הייתי חושבת על כך שהקשרים שיווצרו במוח בתרגול הזה יסייעו להתפתח גם ביתר התחומים.

זה לא שאת עובדת רק על משהו קטן שלא בטוחה הצורך שלו אלא זו אבן דרך, את משפיעה על היסודות שעליהם ייבנו עוד ועוד מיומנויות. קושי קל בהטיה לצד אחד משפיע בהמשך על חציית קו אמצע והכנה לכיתה א, תפיסת גוף ומודעות עצמית, וסימטריה להתפתחות פיזית תקינה. ועוד. טונוס נמוך שמתייחסים אליו ומחזקים עוד יותר את הגוף, עוזר לפתח יציבות שתקל בישיבה בכסא תלמיד, עוזר לפתח יציבה שמשדרת בטחון, מאפשר השתתפות פעילה בתנועה וכך לשחק תופסת חברתית. וכו. 

ברכה והצלחה

וואו, תודה! זה באמת משנה חשיבה, להתייחס לזה ככה...מתואמת
טוב, עכשיו נותר לי "רק" להבין איך באמת לעשות את התרגולים האלה, ואז בע"ה תהיה לי יותר מוטיבציה לעשות אותם...
מה עם שבת?לב אוהב
אצלינו איכשהו יצא שבשבת הבת שלי היתה עושה קפיצת גדילה...כנראה בגלל שיותר קשובים בשבת אין הסחות דעת


ואולי יש בך איזשהו פחד אפילו קטן להתעסק בזה בגלל חוויות עבר? (מקריאה של תגובות קודמות שלך)


להפך, בשבת הכי עמוס, כי כולם בבית...מתואמת

וגם - בשבת בא לי לנוח🤭

אבל כן, למשל, שמנו לב בשבת האחרונה שהיא הייתה הרבה יותר רגועה מבדרך כלל, וניסתה להגיע לכל מיני דברים בלי להתלונן...


בכל אופן, ברור שהקושי שלי להתעסק בזה עכשיו יושב על "טראומות" מהעבר... הלוואי שאצליח לנקות את עצמי מהן.


תודה!

רק רוצה לעדכן - היינו היום אצל רופא התפתחותמתואמת

ומעבר לזה שהוא היה נחמד ב"ה והקטנה לא בכתה בכלל כשבדק אותה/שיחק איתה -

הוא אמר שדווקא אין לה שום עיכוב מוטורי, אלא שפשוט היא דילגה על זחילה. הוא לא שלל טיפול פיזיותרפיה, אבל אמר שאין צורך להילחץ.

הוא כן אמר שיש לה קצת עיכוב שפתי, אבל הוא לא מדאיג. הפנה לבדיקת שמיעה ולאבחון קלינאית תקשורת, אבל אמר שיש סיכוי גדול שעד האבחון היא כבר תדביק את הפער...

ובעיקר הוא אמר שבע"ה עוד נראה ממנה הרבה נחת ושהיא תושיע את ישראל😊 (רופא חובש כיפה, היו לו עוד ביטויים בסגנון...)


ברוך ה', ירדה לי אבן גדולה מהלב!

ב"ה איזה יופיהשקט הזה

בעז"ה שתרוו ממנה רק נחת באמת!

ממש משמח לשמוע, ב"ה❤️בארץ אהבתי
יופי ב''ה!פאף
ב"ה.איזה שליח טוב פגשתם. תבשרי ותתבשרי תמיד רק טובאמהלה
ב"ה! איזו הקלה!!יעל מהדרום
ברוך ה'!רקאני

משמח ממש!

שתראו רק נחת ממנה ומשאר החבורה

יופי נשמע אופטימיoo
תודה לכולכן, יקרות! ההשתתפות שלכן מחממת את הלב!מתואמת

ואם כבר - אשאל שאלה שבכל זאת מדאיגה אותי🤭

הואמעשה לה כל מיני "מבחנים" והיא עמדה בהם - חוץ מבמבחן שבו הוא ניסה ללמד אותה לחקות אותו להכניס חפץ לתוך קופסה. הוא ניסה כמה פעמים, אבל היא פשוט לא עשתה את זה...

כנראה שבשקלול הכללי זה לא משפיע להגדרה של עיכוב, אבל בכל זאת מטריד אותי שהיא לא הצליחה בזה...

מה אתן אומרות? מישהי נתקלה בזה?

מדובר על סתם איסוף לתוך קופסא? או להכניס לפי חוריםבארץ אהבתי

בצורה מתאימה?

בעיני, אם היא לא נחשפה לזה קודם, הגיוני שהיא לא תבצע מיד.

בגיל הזה לפעמים גם חוסר ביצוע לא מעיד על חוסר יכולת אלא סתם על זה שלא התחשק לה.


באופן אישי הייתי מנסה למצוא הזדמנויות לעשות את זה בבית, ואם את רואה שגם אחרי כמה זמן של חשיפה היא לא מצליחה, אז אפשר לשאול שוב.

אבל בינתיים לדעתי אין סיבה להילחץ...

סתם הכנסה לתוך קופסה, לא התאמה לחוריםמתואמת
ננסה לעבוד איתה קצת על זה... פשוט בדברים אחרים שבהתחלה היא לא עשתה הוא חזר עליהם שוב ובסוף היא למדה ועשתה, אבל בזה לא...
הבנתי...בארץ אהבתי

אולי היא חשבה שזה אומר שצריך לאסוף והיא רצתה להמשיך לשחק אז לא שיתפה פעולה😉

אולי תנסי בבית בכל מיני הזדמנויות כשמסדרים ואוספים משחקים לקופסא לתת לה להיות שותפה (ותבקשי משאר הילדים להדגים לה איך אוספים, ולהתלהב כשהיא מצטרפת...).

חשהתי על זה שהיא באמת פשוט לא רצתה לוותר על המשחקמתואמת

🤭

ניסינו לשחק איתה בבית במשחקי "תני לי, קחי", והיא לא שיתפה פעולה...

אולי שעיקר המשחק יהיה לשקשק אחר כךשיפור
כדי לתת לה מוטיבציה
רעיון טוב, תודה!מתואמת
אני רוצה לפרוקשושנושי

סיפרנו לגדול (3.3) לפני יומיים שסבתא מגיעה לערב לביבות,

שעתיים אחרי מתחיל להתלונן על כאבי בטן ממש מתכווץ מכאב

אחרי כמה התקפי צרחות עם תלונה על כאבים הולכים למוקד לילה

מחכים שעות עד שיואיל בטובו בכלל לשתות קצת מים כדי לעשות בדיקת שתן.

דם צילום הכל תקין.

חוזרים לבית עם המלצה לבדיקה בקופה

אני לוקחת יום חופש ונשארת בבית וכל שעה שעה וחצי שוב התקף צרחות

רצה לקופת חולים הרופא אומר שבסהכ אם אין חום שלשלוים הקאות - להמשיך לעקוב.

בבית הוא כל היום על יוטיוב ורק זה מצליח קצת להסיח את דעתו מהכאבים (למרות שעדיין מידי פעם מתכווץ מחדש).

לאורך כל הזמן הזה התלבטתי אם יש קשר לרגשי כי באופן כללי קשה לו עם יציאה מהשגרה.

וגם אני לפני אירועים מתהפכת לי הבטן מהלחץ וההתרגשות (לא אוהבת בכלל בכלל אירועים)

בקיצור סבא סבתא וכל הדודים הגיעו, היה ב"ה מדהים וטעים (לראשונה חמותי מתארחת אצלי מאז החתונה , ולא התחתנתי לפני שנתיים..)

אני ובעלי היינו ממש בטוב. הזמנו אותם מתוך מקום שלם שזה הבית וזה האוכל - זה לא שנכנסנו לאיזה טירוף סביב ההכנות.

אחרי שהם הולכים הילד אוכל לראשונה מזה יום וחצי שלא אכל כלום לא בבית ולא בגן - 2 לחמניות ועוד מלא תוספות.

5 דקות לאחר מכן אומר לי זהו כבר לא כואבת לי הבטן.

היום בבוקר מתעורר שואל על הרגע הראשון סבא וסבתא מגיעים היום? 

לא. 

אז לא כואבת לי הבטן.

 

אין לי כח לאתגרים.

מיציתי.

 

וואייי חיבוק💙ואז את תראי

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?


יוצא לכם לראות אותם הרבה?

שאלתי אותו אם רוצה שלא יגיעושושנושי

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

 

וזה קורה רק עם סבא וסבתא האלו? איזה חמודיPandi99
מעולם לא נתקלתי בתופעה כזאת, ככה שכן - רק איתם.שושנושי
הייתי כן מעוררת אותו לשיח מותאם לגיל בנושאPandi99
האם יש משהו בסבתא הזו שמאיים או מפחיד?
הסבתא הזו שהיא חמותי ברור שבעיניי היא בלתי חחחשושנושי

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

יש זמנים שהיא עם הילדים לבד?כורסא ירוקה

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.


ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

אני לא מצליחה לחשוב על סיטואציה כזאתשושנושי

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

 

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

 

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

 

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

 

 

 

זה לא פתרון לא להפגישתודה לה''

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

הוא במפגשים גם ככה איתנו כל הזמןשושנושי

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

 

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

סורי שאני אולי נשמעת תוקפניתשושנושי

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

את לא נשמעת תוקפניתתודה לה''

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

זה לא הכיווןשושנושי

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

לא אמרתי לא להפגישכורסא ירוקה
אנחנו מפגישים ודואגים שלא ישארו איתה לבד, ככה שזה גם מפחית סיטואציות בעייתיות, וגם במידה ומשהו נאמר אנחנו יכולים לשים גבול במיידי. כבר יצא לי להעיר לה מול הילד כי היא העירה לו משהו שמבחינתה היה בדיחה אבל הוא לא הבין ונעלב עד עמקי נשמתו כי אם זה היה משפט מאיתנו זה היה נזיפה קשה והוא באמת לא עשה שום דבר. 
וכן יכול להיות שזה משהו שקרה מזמןכורסא ירוקה
אין מה לעשות. פשוט לתת לו את הזמן ולהתעקש שגם היא תיתן לו. וגם אם יקח עוד הרבה פעמים לתקן את הקשר ביניהם, בסוף זה יקרה
איזה חמודיאורוש3
צריך לאט ללמד אותו שיח רגשי. הוא עוד קטן,אבל מלא דוגמא אישית. אני ממש מתרגשת לחזור היום לעבודה אחרי חופש, זה קצת מפחיד אותי כי התרגלתי לחופש. אני קצת עצובה היום כי..., היום ממש שמחתי בעבודה כי... לחשוף לחשוף לחשוף. לדעת שהוא ''מועד'' להתרגשויות משינויים ולדבר את זה. אני רואה שאתה קצת לא מרגיש טוב, אתה יודע שלפעמים כואבת לי הבטן כשאני מתרגשת? זה בסדר, בא נכין תה חם. זה לא שזה קסם. זה תהליך. היו לנו כמה חתונות קרובות בטווח של כמה שנים קרובות. אחד הילדים שלי היה פשוט מעלה חום. לפני החתונה האחרונה דברנו מלא על כמה זה מרגש ומה הולך להיות, המחזנו בבית את החופה. וואלה היה שמח והרגיש מעולה... 
יש בבית מלא שיח רגשישושנושי

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

וואו, איזה ילד רגיש!מתואמת

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

קראתי על זה קצת - בדיוק מה שקורה אצלנושושנושי

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

אויש, חיבוקמתואמת

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)


בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

מהההשירה_11

וואוו

לא ציפיתי


יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור


חיבוק ענק בטח את בשוק

נשמע לי שזה ההמון, לא הסבתארקלתשוהנאחרונה

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

 

אירוע ברית במשפחה ממש קטנהאנונימית בהו"ל

יש לנו משהו כמו 15-20 מוזמנים

מצד אחד ממש הייתי רוצה לחגוג, לשמוח על הנס המדהים הזה

ומצד שני חושבת איפה לעשות וכמה להשקיע כי קייטרינג לא יעשה מספר כל כך מצומצם של מנות וגם לשכור אולם זה לא זול.


לצערי אין לנו עזרה של משפחה. אני ובעלי והקב"ה, אז צריכים לחשוב קצת מראש מה עושים ואיך.

לעשות ברית בבית זה פחות אופציה כי אחר כך נשאר לנו כל הבאלגן לסדר וגם אין לנו חצר וכאלה.


כל כך הייתי רוצה גם להביא צלם ולעשות קיר בלונים וכו אבל מרגישה שזה יהיה בזבוז...


אשמח לכל דעה או רעיון

קלאסי למסעדה. וזה גם הכי כיףירושלמית במקור
ובחדר פרטי שם תוכלו לקשט קיר כרצונכםירושלמית במקור
מה עם לסגור מקום בבית קפה או מסעדה?ואני שר

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

אנחנו עשינו במסעדה לכמות של 20 איששושנושי

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

אפשר לשאול איזו מסעדה?אנונימית בהו"ל

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

רודריגז בהר חוצבים ירושליםשושנושי

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

כמה עולה דבר כזה? סתם מעניין אותיתודה לה''
ברית שהיתה לנו בגודל כזה בערך הזמנו מהולי ביייגל כמה מגשי אירוח עלה 2000 בערך לדעתי 
יצא לנו באזור ה 4שושנושי

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

 

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

 

 

אה לא זול...תודה לה''
יותר זול מלקחת אולם קייטרינגשושנושיאחרונה

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

ילדת כבר או שאת במחשבות מראש?איכה
אם עוד לא ילדת, אפשר להזמין עיצובי בלונים וכל מיני דברים כאלו משיין ואליאקספרס.


זה זול ומרשים.


ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

למשל -איכה

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

איך אני אוהבת את הדברים האלו 😍איכה

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות


אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

למה לא לחשוף ילדים למסכים?אנונימית בהו"ל

אשמח ממש לתובנות..

למאמרים, להכל.

אני שמעתי שזה גורם לקשב וריכוזכבתחילה
אלימות, שיעמום מדברים אחרים/מיצוי מהר של דברים אחרים. 
ממש לא בריא למוחDoughnut
זה גירוי חזק מדי למוח וגורם לנזקים מגוונים. יש הרבה מידע ברשת אם מעניין אותך.
ציפייה לא ריאלית למענה שיתן לך כאן רשימות וקישוריםאלישבע999

לים המידע שקיים בנושא, מאמרים ומחקרים.

זו באמת ובתמים שאלה קלאסית למנועי החיפוש באינטרנט, ולא לפורום בו התשובות לשאלות הן קצרות ותמציתיות.  


בגדול - מאוד תלוי גיל.  

0-2, 2-5, 6 ומעלה.  

כל טווח גילאים עם המלצות רלוונטיות גיל.  


בנוסף, לכל הגילאים:

1.ללא מסכים לפני השינה: יש להימנע ממסכים 60 דקות לפני השינה ולהרחיק אותם מחדר השינה.

2. ללא מסכים בארוחות: המסך לא צריך להיות מופעל בזמן ארוחות משפחתיות או אינטראקציות חברתיות.

3. תיווך ובחירת תוכן: כאשר צופים, ההורה צריך להיות מעורב, לבחור תוכן מתאים ולשוחח עליו עם הילד.

4. דוגמה אישית: ההורים צריכים לשמש דוגמה אישית טובה בהתנהלותם עם המסכים.

אני רק אגיד שאני ממש רואהואילו פינו

שהילדים שלי אחרי שרואים סרט הם לא רגועים.. זה מוציא אותם מאיזון ממש..

הם רואים פעם בשבוע לפני שבת. ולפעמים בעוד סיטואציות קצה שלי שזה עוזר לי שהם עסוקים בלי שאני צריכה להיות צמודה ותמיד מתחרטת על זה כי אחרי זה הם מחורפנים.. 

בול!שושנושי

גם אצלי ככה

אחרי צפייה הילד מאבד את זה לגמרי.

מצרפת קישורoo

של משרד הבריאות שמתכלל את הנושא


 

לא שאני מסכימה עם כל מה שכתוב שם

אני כן נתתי מסך מגיל צעיר ולא מגבילה זמנים ומסננת תוכן בצורה אחרת


 

אבל עדין המידע שם יותר טוב מסתם הפחדות


 

חשיפה למסכים ובריאות הילדים

 

מצרפת מצגת שהכנתי באיזה קורסתודה לה''
ואפשר גם להקשיב לפודקאסט של לוקחים אחריות בספוטיפיתודה לה''
זה הנושא שהם עוסקים בו- מסכים
אני לא רוצה שיהיה לי טריגר לעימותים מולםדיאן ד.

רואה בסביבתי שילדים שיושבים מול מסך ממש קשה לנתק אותם

בעיניי זה ממכר ולכן לילדים קשה להתנתק מהמסך

אז אצלנו זה פשוט לא וזהו.

 

לא רואה שום יתרון למסך לילד

זה רק להורים שיהיה להם יותר קל (שזה לגיטימי)

אבל אני בשיקולי עלות מול תועלת מעדיפה שלא יהיה וזהו.

אני רוצה להגידתקומה

באופן כללי

שכן, מסכים זה ממכר.

ובאמת בגילאים צעירים, אני רואה שהרבה פעמים לילדים מאוד קשה להתנתק ואחרי צפייה במסך הם הפוכים.

אבל,

העולם שלנו הוא עולם עם מסכים.

ויש גם הרבה דברים טובים שאפשר ללמוד ממסכים

וההנחה שלי אומרת, שבמוקדם או במאוחר הילדים שלי ייחשפו למסכים, אז אני רוצה גם להכין אותם וללמד אותם לשלוט בזה ולהשתמש במסך בצורה נכונה.

ולכן, אנחנו כן נותנים ובכיף, עם גבולות ברורים. וראיתי שדווקא שמקפידים על גבולות, בסוף הילדים מפנימים יודעים גם לעזוב את המסך בנחת כשנגמר הזמן.

אז אני לא בעד כפלסטר, ואני דווקא מעדיפה יזום כפעילות נחמדה ולא ברגעי משבר, כי דווקא אז זה מאפשר ללמד להשתמש בצורה נכונה.


נגיד איך כן?

אצלנו מותר רק ביום שישי, אחרי הכנות ועזרה לשבת

הם יכולים או לראות סרט או לשחק. משחקים אנחנו משלמים לאפליקציה, כי מעדיפים תוכן איכותי.

הם לומדים ככה חשבון, אנגלית ועוד כל מיני דברים.

אגב, משחק עדיף בהרבה על צפייה, כי הם אקטיבים ולא מתנוונים מול המסך.

מאוד ברור אצלנו כמה זמן מותר לראות, ברור שיש תורות בין הילדים, ברור שכשאנחנו אומרים אז צריך לעצור.

בקיצור, בעיניי דווקא נכון לאפשר חשיפה מגיל כלשהו, ואפילו יחד איתנו ההורים.

מעניין ממש. תודה!תודה לה''אחרונה
הערות על המשקלאין לי הסבר

"וואי, איך את כל כך שמנה?"

"ממש רואים שהיית בהריון"

"את נהיית הר''

.

.

.

הערות צובטות, נכון?

לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.

אז למה כשזה לצד השני זה מותר?

למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.

.

.

.

זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.

לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.

זה נושא רגיש.

גם אצל מישהי ששוקלת מעט.

.

.

.

אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.

אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?

אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?

.

.

.

משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.

אז שתדעו- לפעמים זה לא.

לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.

אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.

.

.

.

והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.

והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.

כי מבחינתי

זו לא

מחמאה.


 

 

חג שמח🌟

כי את לא יכולה לחנך את כולםעדינה אבל בשטח

את כן יכולה לנסות לעשות עבודה עצמית, זה קשה אבל זה יותר קל מללמד את כולם מה ואיך להגיד, ככה לפחות אני חושבת. תמיד יהיו אנשים חסרי טאקט, קנאים או רעים, אבל אי אפשר לתת לכל דבר להניע אותנו לצדדים. אני לגמרי מסכימה שיש מקרי קיצון ויש טריגרים ויש דברים שהם לא קבילים, אבל ברגע שאת חושבת על השורש, את מבינה שהבן אדם בא בטוב ברוב המקרים, זה מיד מוציא את העוקץ, אם נעבוד כל הזמן על עצמנו, יהיה לנו הרבה יותר קל נפשית. ואני לא מדברת כאחת מושלמת פיזית, גם לי יש את הנקודות שלי , אבל או שלא נתקלתי בהרבה חסרי טאקט, או שאני פשוט מרחיקה או מתעלמת . אבל בעיקר מנסה לדון לכך זכות, שאף אחד לא בא במכוון לפגוע בי. ואם זה מראיה טובה ויצא לו עקום, אז בסדר.. אבל באמת יכול להיות שאין מסביבי הרבה אנשים שמרשים לעצמם לדבר איך שבא להם, אולי אם הייתי נתקלת במשהו ממש פוגע, הייתי מדברת אחרת. אבל כבר קיבלתי פנינים כמו : מה, ילדת? נראה שיש לך עוד תינוק בבטן,

את לפני או אחרי לידה?,

אה, עוד מעט זה יתפוצץ כמו בלון,

איך יצאו לך ילדים יפים כאלו ?

זה מה שאני זוכרת ממש בשלוף. ארבעה אנשים שונים. התכוונו לפגוע? לא. או טמטום, או רצון להחמיא .. אז אני זוכרת את זה כי זה נגע בי איפשהוא,ואמרתי לעצמי איזה אנשים.. אבל לא פגע. בקיצור הסתכבתי בהסברים, מקווה שהבנתי..

הסרת משקפיים- שואלת בשביל אחותיהשם גדולל

עם משקפים מהיסודי

מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר

רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?

תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר

עשיתי לפני ההריונותאחת כמוני

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

איזה סוג עשית?השם גדולל
אני עשיתימחכה להריון
היו לי שני ילדים שעשיתי.. היום אני עם ארבעה ולא חזר רואה מצוין ברוך השם
איזה סוג עשית?השם גדולל
מכירה מישהיניגון של הלב

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

עשיתי בתור רווקהשומשומאחרונה

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

בדיקת NIPT- כן או לא?בידיים פתוחות

מתלבטת אם לעשות..

אשמח לשמוע את דעתכן על הבדיקה הזו

שיקולים בעד- לא מעוניינת לעשות מי שפיר/ סיסי שליה אבל בכל זאת רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר

שיקולים נגד- יקר, לא אבחנתי, אני פחות אוהבת לבדוק אקסטרה כשאין צורך ספציפי, כי גם זה מכניס אותי ללחץ.. 

בעיני תוסיפי שיקול של גיל + הסטוריית הפלות אם ישירושלמית במקור

למשל אני הייתי עושה אם לא הייתי חוששת כי זה בשבוע מוקדם מדי כשעדיין יש חשש להפלה, ואז הכסף ירד לטמיון. היו לי 2 הפלות.

אבל אני ממילא רוצה לעשות מי שפיר, ולא רק בגלל הגיל היחסית מבוגר שלי.

אז זה משתנה בין נשים...

רוגע עם ניפט זה אינדיבידואליכורסא ירוקה

הרי זה סטטיסטי ולא אבחנתי אז תמיד יכול להיות סיכוי קטן.

זה גם בודק פחות דברים ממי שפיר לפי הבנתי. לא שמי שפיר יכול לחזות כל דבר אבל זה כן יותר רחב.


בעיני השאלה היא תמיד מה יקרה אם התשובה שיש בעיה, אם התכנון במצב כזה להפסיק את ההריון אז ברור שלעשות אפילו אם זה לא מי שפיר, אבל שתהיה לך אינדיקציה. אם בכל מקרה להשאיר אז נראה לי פחות קריטי, יותר מה שמרגיש לך

כותבת נקודה למחשבהאנונימית בהו"ל

לגבי המשפט שכתבת על זה שאת 'רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר".


שום דבר לא יכול להבטיח לנו שהכל יהיה בסדר.

גם אם כל הבדיקות תקינות.


אצלנו בהריון האחרון עשינו מי שפיר (בדיקת שבב) ויצא תקין (בעקבות שקיפות עורפית מוגברת).

בסוף יש לנו מורכבויות רפואיות שלא ראו בהריון (ולא יכלו לראות).

אם היינו משלמים הרבה יותר על בדיקת אקסום כבר במהלך ההריון, היינו מגלים את המוטציה שגילו לנו אחרי הלידה (בבירור הגנטי שעשינו בעקבות המורכבויות הרפואיות).

ועדיין זה מן הסתם היה רק מבלבל, כי המשמעות הקלינית של המוטציה הזו מאוד משתנה (יש כאלו שזה בקושי משפיע, יש כאלו שיותר. אבל סה"כ לרוב אפשר לחיות איתה חיים טובים).


לא רוצה לכתוב את זה כדי להלחיץ.

רוב התינוקות הם בריאים ומתפתחים מצוין והכל בסדר איתם.

ואני כן בעד לעשות את ההשתדלות שלנו בבדיקות בהריון כדי לעלות על דברים שחשוב לעלות עליהם בזמן (אם זה בשביל לדעת להפיל במקרים חמורים, או לדעת לטפל במקרים שאפשר, או רק לעשות הכנה נפשית במקרים רלוונטיים).

אבל אני באופן אישי לא מאמינה בלהשקיע המון כסף בבדיקות שלא בסל, רק בשביל 'לדעת שהכל יהיה בסדר', כי את זה אף אחד לא יכול להבטיח לנו. עדיף בעיני להשקיע בתפילות... 

תודה על התגובה 🙏בידיים פתוחותאחרונה
לגבי הפיסקה האחרונה, זה לגמרי אחת הסיבות שאני פחות רוצה לעשות..
איפה ממליצות לקנות מתנות לילדים דרך ביימי אול?תודה לה''

מצאתי רק את טויסאראס והם יקרים פחד...


יודעת שיש את צומת ספרים...

אשמח לעוד רעיונות..

סטימצקי אם מקבליםכורסא ירוקה

ושילב נראה לי גם מקבלים.

לנשים בהריון נותנים מועדון מתנה בשילב לכמה שנים, הגענו בשבוע של מבצעים וקיבלנו מועדון מתנה, וקנינו דברים שווים בממוצע של 35-40 לאחד.

גם לגולף יש לפעמים ספרים ואולי משחקים.

אפשר לשמור לפורים ולקנות תחפושות בפוקס.. 

אגב לסטימצקי וצומת יש גם משחקיםכורסא ירוקה
מהמון סוגים - בובןת, משחקי קופסה הרכבה וכו 
רעיון מעוללההתודה לה''
תודה רבה!! רוצה לקנות להם דמי חנוכה..תודה לה''
אולי yolo,ביגודחילזון 123
אגב את יכולה אולי להתקשר אליהם ולבקש להמיר את זה לשובר שלהם מסוג אחר
מה התכוונת שובר אחר? ותודה!תודה לה''
פחות יש שם חנויות צעצועיםהשם שלי

חוץ מטויסאראס.

יש יותר חנויות של בגדי ילדים.


אפשר להשתמש בזה לאטרקציות, אם רלוונטי מבחינתך.

את יכולה לעבור על הרשימה של בתי עסק מכבדים, ואולי יהיה לך רעיון למשהו מתאים.


או בכל זאת להשתמש לחנות יותר יקרה, אם אין לך משהו אחר לעשות עם השובר.


יש לי הרבה שוברים של ביימי, שלא תמיד יש לי איך לנצל.

משתמשת בהם בעיקר בחנויות בגדים, שלרוב אני פחות קונה בהם, כמו פוקס וגולף. 

ממש תודה על הפירוט!תודה לה''
ואני צריכה לקנות סידורים ולהבדיל תחבושות רב פעמיותתודה לה''אחרונה

חח סליחה על החוסר קשר...

יש חנויות ביימי שאפשר למצוא בהם?


סליחה שאני חופרת 🤭

הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

היה טוב ב"הפצלשהריון
הייתי בנחת עם הילדים בבוקר בלי ההסחות של הטלפון עושה טוב לכולנו.  

אולי יעניין אותך