ברגע שאתה אוהב אשה, באמת אוהב, אז למרות שאתה יודע שאובייקטיבית יש יפות ממנה, אתה בכלל לא רוצה אף אחת אחרת ולא נצבט לך הלב בגלל אשה אחרת.

שכשאתה נשוי אתה פחות מתייחס למראה אולי זה משתנה אצל אחרים וכל אחד זה אחרת אבל מה שאני חושב זה כשאתה רואה אישה יפה ברחוב עולה לך מן התרגשות כזאת ואתה מתאר לעצמך שאם תתחתן איתה תשאר לך אותה התרגשות ואתה מדמיין שאם רק תתחתן איתה אתה תהיה מאושר אבל כשאתה נשוי ואפילו תוך חודשים ספורים זה יעבור לך ולא ישנה לך שהיא היתה כזאת יפה.

זה בעיקר נותן לך את הדרייב להתחתן, אחרי החתונה זה כבר אחרת. אבל אולי זה גם תלוי איך אתה ובכל מקרה אם ממש חשוב לך מראה חיצוני אז נראה לי שכן עדיף שתמצא מישהי שכן מוצאת חן בעינך במידת מה אבל בלי להשתגע ובל נשכח שיש עוד דברים בחיים חוץ מהמראה של אשתך כגון ילדים קיום מצוות רוחניות אולי קריירה וכו'

פתאום אתה שם לב שכולן מסביב נראות טוב

ורק אתה מסתובב עם..

אני חושב שצריכה להיות התאמה

כלשהיא, שהיא כן תהיה "בליגה שלך"

ברמה מסויימת מבחינה חיצונית.

גם אתה וגם היא לא תרצו להיות/ להיות נשואה ל..

מישהו שעיקם את האף ועבד על עצמו כל כך

בשביל להתחתן איתך.

כל אחד רוצה להרגיש רצוי. ורוצה..

תחשוב שזו תהיה התעללות בה שכל הזמן תרגיש

ויתרתי רק כי נמאס לי מהדייטים והתחתנתי איתה.

וגם התעללות בעצמך.

זה כל כך מעציב אותי שנתון טכני,

כל כך משפיע עלינו בני האדם.

למרות שההתאמה מבחינה נפשית ערכית.

מצד שני צריך להכיר את הכוחות הפועלים.

אחד מהם הוא הרגשת המשיכה.

ולעשות שיקול, וגם החלטה כמו

האישיות והקשר איתה מכריעה את המשיכה

שהייתי רוצה. יכולה להתקבל.

אבל ברצינות.

אחרי שחשבת על המשוואה.

ואתה לא חייב להחליט תוך כמה ימים.

זו החלטה רצינית. שלך עם עצמך.

ואתה בהחלט לא חייב להתחתן

ואולי עדיף שלא, עם אשה

שלא מגיעה עם מראה שמוצא חן בעיניך.

זו ממש צריכה להיות החלטה שלך.

ואי אפשר שמישהו אחר יוותר בשבילך

על נתון היופי.

זה מה שמוזר לי,  כי אני כן מרגיש משיכה.

אף אחד לא התנסה בזה?

אתה לא מושך אותה לשום מקום והיא לא מושכת אותך אחרת החבל נקרע או שחיים במצב מתוח. חיי נישואין זו הליכה ביחד.

נאה בעיניך או מגונה?

האם זו האישה שהייתה רוצה שתחנך את ילדיך?

האם זו האחת שאתה רןאה שאתה בונה איתה חיי זוגיות?

כפי שכתבת הסיפור זה לא המשיכה אלא

פרפקציניזם

חוסר החלטיות

המון הצעות וקשה לקבל החלטה

אלו לא דברים שהזמן מעביר

אולי זה העניין?

אולי יש לך תמונה כללית של מראה חיצוני שהיית רוצה.

והיא לא כמו שדמיינת?

לאשה הייתי אומרת שתלך על זה

לגבר לא.

מה כל החיים תחשוב: אוף יכולתי להתחתן עם אשה יפה יותר?

אם בעיניך כל מישהי שהיא קצת יפה עולה עליה- אז עזוב... מה יהיה אחרי הלידות? שתקום לידך בבוקר? אתה לא רוצה לגרום לה עצבות כזאת

שמוזר לי.

כי אני מרגיש ממש משיכה אליה, וכן לפעמים היא יפה בעיני.

פשוט הרבה זה מבאס  אותי, במיוחד בין הדייטים

ותגורו באי בודד.

מותר לצאת מארץ ישראל כדי לישא אשה.

או שתמצאו אי בתוך הים התיכון אם קיים

שנחשב קצת ארץ ישראל.

וככה הכל יסתדר.

תעבדו דרך האינטרנט מסונן

ותזמינו אוכל בשליחות.

אבל אם היית אישה הייתי אומרת - תחזקו את הקשר.

תחושת היופי תגיע עם הרגש.

עובדה שאתה כן נמשך ולפעמים היא יפה, כלומר יש בסיס טוב.

לא להתחתן כשאתה עוד מרגיש ככה, אבל כן לתת לרגש לגדול יותר ובהנחה (הלא בהכרח מבוססת - תמשיך לשאול גברים אחרים...) שזה כמו אצל נשים, מציאת החן והיופי תגדל ככל שהקשר הרגשי יגדל.

אגב הרגש מתחזק יותר בנתינה ועשייה ולא רק ברומנטיקה ופרחים.

כשתעריך אותה, תבין אותה, תכיר את עולמה הפנימי ותשקיע בקשר, הרגש יתחזק.

וגם תציין לעצמך מה מושך אותך.

אפילו ברמה הדקדקנית של - האף מוצא חן בעיניי, הריסים יפים, ההליכה הקופצנית... ייתכן שתגלה יותר ויותר פרטים שמוצאים חן בעיניך, ומתוך זה תבין שהיא כן יפה בעיניך, רק אולי לא בצורה שדמיינת מראש.

תודה רבה לך, אבל מרגיש שזה באמת שונה אצל גברים..

מעניין למה הם פוחדים להגיב🙃

בסוף, עם כל הייעוצים בפורום, אנחנו לא נחיה איתה במקומך...
בעיניי תשאל את עצמך עד כמה אתה רוצה אותה כמו שהיא עכשיו.

אם אתה יודע איפשהו במאחורה, שברגע שהיא תהיה שלך, תתחיל לשים לב כל הזמן לחוסר היופי שלה בעיניך-

אז אל תסתנוור מהמשיכה העכשווית, זה בעיניי.

אבל אם אתה מתלהב בכללי- כדאי

עבר עריכה על ידי נעמי28 בתאריך י"ח באלול תשפ"ה 0:19

שהרוב המוחלט של הזוגות לא התחתנו עם בן הזוג הכי יפה שהם מכירים.

לרוב הוא יהיה יפה מספיק.

רוב הסיכויים שהם יתקלו במהלך החיים במישהי עם נתונים חיצוניים יפים יותר.

יתקלו, אפילו ישהו את המבט לרגע כי יופי אנושי הוא דבר מהפנט כמו כל יופי (וכמו כל יופי גם מתרגלים אליו די מהר)

זה לא אומר שהם לא מאושרים או אוהבים, זה אומר שקיימת מישהי בעולם שיפה יותר חיצונית ומשכה להם את המבט לרגע או שניים - וזהו.

תחושת הצביטה תהיה לדעתי רק אם הזוגיות שלהם בחוסר בשאר התחומים - תקשורת, חברות, עומק, מיניות.

מה שאר הדברים שמחברים ביניכם?

גם המשיכה, אם היא בלי בסיס עמוק יותר, יכולה להיעלם ברגע שתממש אותה.

ואני חושבת שאחרי חודשיים אתה אמור להתחבר ולהכיר אותה קצת מעבר לרק יופי - ככה שאישה אחרת שעוברת ברחוב לא ברת השוואה ביחס אליה.

 בשונה ממנה היא פלקט יפה, והיא כבר 

מישהי עם קשר עמוק יותר ורגשות (?)

(אבל כן לגיטימי שזה קורה כי אתם בשלב הבדיקה ולא נשואים)

אני חושבת שממש לא נכון להתחתן במצב ובשלב הזה.

או להמשיך לצאת ולהעמיק יותר ולראות אם יש שיפור, או לבדוק את האישיו עם היופי, על מה זה יושב, או לקבל את זה ולא להתפשר על יופי שהוא 100% מבחינתך.

כי ככל הנראה זה יצוף שוב אחרי האופוריה של החתונה. 

אל תתחתן עם מישהי שעוד בשלב הדייטים הלא מקודמים פזלת לאחרות, זה לא יגמר טוב.

מצד שני, גם האישה הכי יפה בעולם, לא תגרום לגבר פוזל להפסיק לפזול.

המודעות לדברים שכתבת לא הופכת את העניין לבסדר אלא להפך, מראה כמה המצב לא פשוט, וכדי שלא תמצא את עצמך בעוד שנתיים עשר עשרים שנה בדייטים או נאבק בהמשך כדי להציל את חיי הזוגיות כי הלב שלך נצבט שוב ושוב מהיפות שיש מסביב.....

לך לקבל עזרה מקצועית.

אמרה לי לתת עוד זמן...

רציתי אבל לדעת אם יש פה כאלה שהיה להם משהו דומה או שמתמודדים עם זה כרגע

מה שיעזור זה לקדם את הקשר.

לצאת לרגע מעמדת השופט, שצריך לשפוט האם האישה הזו מספיק יפה עבורו( או מספיק צדיקה או מספיק מצחיקה), או שצריך להחליט האם היא יפה יותר או פחות משאר המועמדות הוירטואליות.

ולהיות בעמדת הרוצה, המתלהב, זה שכבר החליט שזו האשה שלו ועכשיו משתדל שהקשר הזה יהיה הכי טוב והכי יפה שהוא יכול להיות.( זו למעשה העמדה שאמורה להיות אחרי החתונה ויש כאלה שנתקעים בעמדה הזו, 'ולא החליטו' האם הם באמת רוצים את בן הזוג ורוצים להשקיע בקשר, גם עמוק לתוך הנישואין... )

נכון, אם אתה לא שם זה קצת לשחק אותה. ואם אתה ממילא חושב לחתוך אז זה יכול גם להוליך שולל את הבחורה, לחינם. אבל אם הכוונות שלך טובות, ואתה באמת היית רוצה שהקשר הזה יבשיל לנישואין, לדעתי קח עכשיו כמה שבועות כנ"ל. להשקיע ולקדם את הקשר באמת.

אם אחרי כמה שבועות כאלה אתה עדיין באותו מקום, אז אולי תוכל לחתוך בלב שלם יותר.

מה שבטוח, בעיני לא להחליט על חתונה במצב הקיים, זה לא פייר לשניכם. 

אם הוא בוחר לטפל בעצמו, לא דרכה.

היא אדם היא רגשות ולא תוכנית טיפולית.

ואני גם לא מאמינה בלשחק אותה.

אין מה להראות התלהבות כשהוא לא, אלה פגיעות שיכולות ללוות אותה לכל החיים.

אני דווקא נוטה לחשוב שאם חשוב לו מאוד יופי, גם אם זה יושב על משהו לא בריא, שלא יתפשר על זה.

מהנסיון שלי עם טיפולים של שנים ושריטות (שונות)

בבעיות עמוקות ולא נקודתיות אין שום טיפול שפשוט מעביר את הבעיה.

מבלי לייאש, לדעתי זאת בעיה שתצוף שוב ושוב בנישואים.

הספקות על היופי ומה אם היתה מישהי יפה יותר.

לא כי טיפולים לא יעילים. הם מאוד יעילים.

אבל הם לא מעלימים בעיות, הם מלמדים דרכים להתמודד איתן כשהן עולות.

ולפעמים יהיה גל מוצלח ולפעמים לא.

ומהניסיון שלי, לא ללכת דווקא נגד הנטיה הטבעית ולהיכנס ראש בשריטות.

כי זה יעלה שוב ושוב ויפגע בשניהם.

בעיני אין מצב להתחתן עם מישהי או להשלות אותה כשהיא לא באמת מוצאת חן בעיניך חיצונית.

וכדאי מעכשיו לצאת רק עם מישהי שקיבלת תמונה שלה והיא מוצאת חן בעיניך מאוד, אפילו שזה יושב על שריטה שלך.

וכתבת שיש הרבה הצעות.

ובמקביל עדיין תטפל בעצמך.

לדוגמה שאני מכירה מחברה.

בחורה שמאוד חשוב לה גבר עם גב כלכלי.

זה שטחי, זה יושב על שריטה שלה. זה עדיין קיים (ונפוץ מאוד).

אני לא רואה טעם לצאת עם מישהו שבחר בלימודים עם הכנסה נמוכה והשאיפות הכלכליות שלו נמוכות.

נכון, זאת שריטה, היא צריכה לטפל בה, היא תתפשר כנראה על דברים יותר מהותיים באמת מאשר כסף,

אבל אני לא רואה טעם להיכנס ראש בשריטה וללכת עם מישהו בידיעה שיהיו התמודדויות שוב ושוב עם החרדה / שריטה שלה.

ובכל מקרה היא צריכה לטפל בעצמה במקביל.

אני לא מאמינה שהשריטה הזאת פשוט תעלם בטיפול והיא תתפשר ותחיה בלי שום בעיה עם רמת חיים נמוכה. כנ"ל עם יופי.

רבה!

נתת לי כמה נקודות למחשבה.

התסכול שלי נובע מזה שזה שיש הרבה הצעות זה נחמד אבל בסוף מנסיוני קשה למצוא בחורה גם דוסית וגם יפה גם רזה ובגובה מתאים..

וגם שאני אתחבר לאישיות שלה.

ויש דברים שאני לא חושב שנכון לי להתפשר ויש דברים שהם יותר גמישים.

לכן זה מבאס אותי, כי מכל שאר הבחינות זה מה שחיפשתי, כיף לנו ביחד, אני נמשך אליה ממש. מרגיש שיש לנו שיח בוגר ושנוכל לצעוד יחד במשברים שיבאו.

אבל לא יודע כמה נכון לי " לבלוע צפרדעים".

אבא תרחם..

אין לכם מה לומר?

מפחדים מהנשים שלכם?😉

אני בהחלט מחשיב את עצמי כגבר...

השאיפה שלך לא מציאותית, לא בוגרת.  

מפנטז להשיג את הרווחים המקסימליים בעסקה - אישה שתענה על כל הקריטריונים שלך. ומשתמש בתיאור משפיל "לאכול צפרדעים" אם היא לא מספיק רזה או לא מספיק גבוהה או לא מספיק יפה

מעניין האם אתה עצמך ניחן בכל התכונות שאתה מחפש בנשים. אם כן, ואתה כליל השלמות, כנראה שגם נשים ירדפו אחריך בלי שתתאמץ…

שזה יעלה לך כל הזמן.

אין טעם להתפשר על משהו

שהוא מאוד מאוד חשוב לך.

תקשיב אתה כל הזמן תחשוב על זה

כל פעם שתראה אישה שחיצונית עונה על מה שרצית אתה תתבאס אתה תסתכל על אשתך ותתבאס אני לא חושבת שזה נכון שאתה תתחתן עם אישה שלא עונה לדרישות החיצוניות שלך

ואני לא באה להגיד אם אם זה נכון ואם זה הדרך למצוא את אשתך אבל זה כבר חשוב לך מאוד ומעסיק אותך

אני ממש לא בעד שתתפשר

רק תסתכל כאן על כל מיני שרשורים זוגיות זה לא דבר פשוט

וידוע שחשוב לגבר שאשתו תהיה יפה אז להתפשר על זה זה נקודת התחלה גרועה

היא כן יפה בעינייך ואתה פשוט נתקל ביפות יותר או שבכלל לא?
 

אתה יכול להמשיך לנסות ולהשקיע וכן מתחברת לנתינה והשקעה שיוצרת אהבה

אבל לא מתחברת בלהוליך אותה שולל ולהתלהב כשאתה לא שם.
 

אם זה יעזור, הרווחת.

אם לא, אני לא חושבת שנכון להתחתן איתה בכזה מצב.

ובגלל שכתבת לגבי גובה - מוסיפה - שים לב עם עצמך מה אתה רוצה להשיג בדרישת יופי הזאת.

אישה יפה לחיות איתה ולהימשך אליה  או גם מעמד חיצוני,צ'ק ליסט חברתי של "היי, השגתי פצצה זה מוכיח שאני שווה משהו"

דווקא הגובה העלה לי את זה - כי זה משהו שיותר חורג לעין חיצונית מאשר לבני הזוג עצמם.

הזוג מסתכל אחד לשני בעיניים, ההבדל בגבהים יתבטא יותר בתמונות והליכה ברחוב בעיניים של אחרים.

תבדוק טוב עם עצמך מה באמת מניע אותך בשלמות החיצונית הזאת.  

מעמד וקולות חברתיים יותר קל לנער.

ולפותח- זה אכן נשמע שטחי, אבל... זה אתה.כרגע לפחות.

יכול להיות שאם היית רווק בן 35 היית מתלהב ממנה הרבה יותר כפי שהיא עכשיו, אין לדעת.

ובכל מקרה, מנסיון, אם אתה גבר חסר ביטחון שמתחתן עם אישה יפה- מתכון לצרות.

תמיד תפחד שכולם מסתכלים עליה, חומדים אותה, נהנים ממנה...

ואף פעם אל תחשוב על כל האלו שרק מחכות לך בחוץ, בתור הצעות. זה דמיון לגמרי וזה מונע ממך לתת את כל כולך בקשר

חלילה.

להיות מאוד כן, לומר לה שהוא עדיין לא החליט, ומבחינתו הוא רוצה להמשיך בקשר כדי לתת לו עוד הזדמנות.

ועדיין, להמשיך בעוד מאותו דבר, לעניות דעתי ומנסיוני ארוך השנים בדייטים, לא ייתן כלום.

( במידה מסוימת אפשר אפילו לומר שרק לתת לזה זמן, בלי לשנות כלום, זה להוליך אותה שולל כי זה סתם מבזבז זמן).

הכנות חשובה כאן, ועוד יותר חשוב הזה זה הכוונות הכנות של פותח השרשור.

ההצעה 'לשחק אותה' לא כלפי הבחורה, לא לומר לה שהוא אוהב אותה, למשל, אם הוא לא. אבל לנסות קצת את העמדה הנפשית הזו, המתלהבת והמשקיעה. במיוחד אם אין לו נטיה להתאהב ולשקוע בעמדה כזו, אלא שהוא כבר התחפר בעמדת השופט הספקן.

מכאן והלאה, הבחורה צריכה להחליט מה הגבולות שלה, היא בהחלט יכולה לומר שהיא כבר נתנה כל מה שיש לה, ואם מבחינתו זה עדיין לא מתאים כרגע, היא חותכת (הייתי שם...). אבל הם עדיין לא זוג נשוי, והוא לא יכול לקחת אחריות על הבחירות שלה. 

שיש כאן קשר או פוטנציאל לקשר ששווה לבחון אותו לעומק והוא בעל ערך גבוה עבורך.

אבל כן צריך לראות בשלמות את המקום בו אתה מונח

ובינתיים לא למהר לא לחתוך ולא להתחתן. שניהם לא נכונים כרגע.

אם תהיה שלמות בכן - אפשר להתקדם לעבר החלטה להתחתן

אם תהיה שלמות בלא - אפשר להתקדם לעבר החלטה להיפרד

אבל זה לא נשמע שיש עדיין שלמות לא לכאן ולא לכאן,

ובגלל הדברים המאוד טובים שאתה כותב שיש - כדאי מאוד לעשות רגע התבוננות פנימה עם עצמך ועם אדם נוסף בעולם האמיתי כדי להגיע לעומקם של הדברים.

בכן אתה כותב:

 שאתה נמצא סוף סוף בקשר שמתקדם

כבר חודשיים

שטוב לך איתה

שיש בה *המון* ממה שחיפשת

שאתה *ממש* נמשך אליה

שיש לך אליה משיכה *חזקה*

שהיא יפה בעיניך לפעמים (מה זה לפעמים? מתי?)

שכיף לכם ביחד

שאתה אוהב את האישיות שלה

שמכל שאר הבחינות זה מה שחיפשת

שיש לכם שיח בוגר

שתוכלו לצאת ממשברים יחד כשיבואו

ובלא אתה כותב:

שאתה לא מצליח להתחבר ולהרגיש תחושת שלמות עם המראה שלה (למה? מה בו? לא חייב לענות כאן כמובן אלא בינך לבין עצמך)

שאתה מתבאס בעיקר בין הדייטים (ממה? למה? מה יש שם? תענה כנ"ל בעיקר בינך לבין עצמך)

ובחיצוני יותר אתה כותב ש:

יש לך הרבה הצעות וזה מקשה עליך גם

שאתה פרפקציוניסט

שיש לך חוש לאסתטיקה

שקשה לך לקבל החלטות

על כל שורה כאן ברבדים היותר חיצוניים הייתי מנסה להתבונן ולעבוד בנפרד ולראות אם זה מצליח לקדם לכיוון זה או אחר.

על עניין השפע המדומיין וההצעות והפחד להחמיץ משהו יותר טוב תמיד מעבר לפינה...

על עניין הפרפקציוניזם, שורשו ומהותו אצלך ובחייך,

על עניין החוש לאסתטיקה ומה בדיוק שם,

ועל הקושי בקבלת החלטות ובכלל צלילה שם בעניין זה.

ואחר כך ניתן לבחון שוב את כל המה כן - גם דבר דבר

ואז את כל המה לא - דבר דבר

ובתוספת נתינת הזמן הזה

גם כאשר אתה בקשר - להיות בתוכו, לשהות בו וברגע, לחוות, לנסות להיות נוכח בהווה ובכאן ועכשיו ולא רק במחשבות וניתוח תוך כדי הפגישה, אלא לחוות ממש את האישה שמולך ואת הפגישה ואת הקשר.

ואחרי תקופת זמן שגם תתבונן ותעבוד על הדברים הללו לעומק

וגם תחווה עוד אותה ואת הקשר איתה

ב"ה תהיה יותר חכם

ותוכל להתקדם לעבר כל החלטה שלא תהיה.

ושוב חוזרת להתחלה - לא למהר ולהילחץ לא לחתוך ולא להתחתן כך אלא לבחון לעומק.

וחשוב שכאשר אתה מקבל את ההחלטה - תהיה במקום שלם עם שלמות בבחירה שבחרת.

למשל אם ההחלטה להתחתן - דע שגם עבורך חשובה השלמות וגם עבור אשתך העתידית חשובה השלמות של האיש שלה בה. לשני הצדדים.

אף אחת וגם אף אחד לא רוצה להיות ברירת מחדל של אף אחד, אלא רוצה להיבחר בשלמות בגלל מי שהוא, על כל חלקיו החיצוניים והפנימיים כאחד וכל המכלול שנקרא - היא.

(וגם לזכור כמובן שכולנו בני אדם ואין אף אישה אחת מושלמת בכל העולם כולו ואף איש אחד מושלם בכל העולם כולו אלא רק הקב"ה לבדו מושלם, ובכל אדם יהיו את היתרונות ואת החסרונות שלו. לכן חשוב לראות את האדם שמולי כמכלול, שלם, בן אדם.)

ב"ה שהקב"ה ישלח לך בהירות ורק בשורות טובות לרוב

נראה לי שכדאי מאוד ללכת להתייעצות מקצועית בעניין

נשמע שכרגע זה יושב על אסתטיקה

אבל מן הסתם זה יושב על עוד תחומים

לדעתי כדאי מאוד להעמיק בזה

ובלי קשר, זוגיות היא בחירה בבן אדם אחד מה שהופך את הבחירה למוגבלת ויש לזה מחירים שונים, כל אחד בתחומים שרגישים עבורו. לוקח זמן להשלים עם זה, לראות את המכלול של התמונה ולתת לדברים את הפרופורציות שלהם.

אבל שוב, זה חוזר לתחום של קבלת החלטות ופרקפקציוניזם..

חשוב מאוד.

אבל לא תתחתן עם כל מי שתמשך אליה.

יש כאן כמה סימני אזהרה...

חוסר בשלות רגשית, חוסר הבנה מה זה זוגיות, קושי להתחייב ועוד כמה.

כדאי להתייעץ בהקדם עם מטפל שמבין,

ובינתיים צריך להחליט אם אתה מקדם את הקשר הזה לכיוון יותר עמוק או שמניח לה.

בהצלחה🍃

כל אשה רוצה לדעת שהיא הכי יפה בעיני בעלה

גם אם אובייקטיבית זה לא נכון.

הוא אמור להתעניין רק ביופי שלה..

ואל תשכח

גם האשה הכי יפה בעולם

יום אחד תהיה אשה זקנה ......................

כנל לגבי גברים

גם הגבר הכי יפה וחתיך

יהיה בסוף זקן ........

אם זו היתה הבת שלי והייתי יודעת על ההתלבטות הזאת

הייתי אומרת לך שחרר את הילדה .

תחפש מישהי שהיא לא פשרה בעיניך

כי זאת שתשחרר מגיע לה בעל שחושב שהיא יפה לכתחילה.

והיא עוד תמצא גבר שיימשך אליה כמו שהיא

ויאהב אותה כמו שהיא

ויחשוב שהיא יפה ללא פשרות.

בכל זוגיות יש משברים...

ואז ברגעי משבר זה יעלה לך כל פעם

ויטריד אותך

"אוף אם רק הייתי מתחתן עם אשה יותר יפה היה לי יותר קל עכשיו " (מה שלא בהכרח נכון)

אבל בהכרח את תתחתן מתוך פשרה כזאת.

ומעניין לשאול אותך

האם בשנתיים של דייטים פגשת מישהי שהמראה החיצוני שלה לכתחילה מבחינתך?

יש פורמט שאתה שלם איתו?

זה קיים?

או שמא ראית פורמט של מראה חיצוני שהבינה המלאכותית יצרה?

אבל אני חושבת על המשפט 'יש יפות ממנה אבל אין יפות כמותה'.

אתה מסכים איתו?

רואה בה יופי כלשהו?

כי לא הצלחתי להבין את זה המהשרשור.

אם היא לא יפה בעינייך בכלל- אז לא הוגן עבורה ועבורך למשוך את העניין.

אם היא יפה, אבל יש לפעמים מחשבות על מישהי אחרת, אקראית, שהיא יפה יותר- זה נשמע לי טבעי והגיוני (למרות ששוב אציין שאני לא גבר).

תנסה לדייק לעצמך מהי הצביטה שיש לך בלב כשאתה רואה מישהי יפה יותר.

תנסה להבין מתי ולמה באישה הספציפית הזו אתה נמשך.

ומשם אפשר להמשיך ולהתקדם ולנסות להבין האם עוד קשר רגשי ישפר את המצב, או רק יסבך אותו.

אני מזמין אותך להתבונן על שאר התחומים בחיים.

האם כשאתה קונה/בוחר משהו האם אתה תמיד שלם אתו? נגיד משהו גדול כמו אוטו או בחירת מקצוע וכדו'. מה קורה אחרי שאתה קונה/בוחר? האם אתה מתחבר לדבר שבחרת ולאט ולאט יש תהליך של השלמה והתאהבות בהחלטה שעשית או שאתה כל הזמן ממשיך להסתכל בסביבה שלך ולהשוות?

סליחה אם זה יישמע אגרסיבי, זו לא הכוונה - אני חושבת שכשיש משהו נקודתי שאנחנו נתקעים עליו זה סוג של עדות לכך שאנחנו עוד לא בשלים לזוגיות. כי בזוגיות מתפשרים על כל מיני דברים (גם בהתחלה כשבוחרים בן זוג וגם אח"כ לאורך החיים) וצריך להבין שזה ממש בסדר. אולי כאן מדובר בפשרה גדולה מדי, את זה רק אתה יודע. 

(אגב, אישית לא חושבת שהייתי רוצה להתחתן עם מישהו שכל הזמן מפקפק במראה שלי אבל זה כבר מהצד שלה).

בהצלחה רבה ובשורות טובות

משיכה ומראה חיצוני זה לא דבר קטן שמתפשרים עליו.

זה עניין מהותי.

בסוף צריכה להיות אינטימיות וחיבה וקרבה.

מראה חיצוני לא טוב או משהו שאנחנו לא שלמים איתו זה מרתיע. 

אם הוא היה אומר שהוא לא נמשך אליה הייתי מסכימה ממש, אבל הוא כותב שהוא ממש נמשך אליה!

כלומר הוא נמשך אבל משהו בנושא החיצוניות תוקע אותו. אולי מה שאחרים חושבים, אולי מה שהוא ציפה שיהיה לו.. וזה מרגיש לי הרבה פחות מהותי

אם אתה מוכן להתחייב אליה ולהקים איתה משפחה כולל ההשלכות שאתה לא רואה בה את אידאל היופי, מצוין. אם אתה חושב שלא תעמוד בזה וזה יקשה עליך לקיים את ואהבת לרעך כמוך ולהתמסר במאת האחוזים אליה ולבית המשותף אל תעשה את זה.

העניין כאן הוא הבחירה שלך מתוך הנתונים להתמסר או לא לבית הזה... ב"הצלחה

מההיכרות האישית שלי עם עולם הדייטים גם מחברות, בד"כ הגבר הוא שרוצה ולאישה לוקח זמן להיות גם ברעיון. כשזה להיפך לרוב זה לא עבד.

ז"א שהגבר יותר יודע בצורה ברורה כשזה זה והוא רוצה למשוך לחתונה. ולכן אם אתה לא שם ויש לך התלבטות עליה לא הייתי ממליצה לך להמשיך

אלא רק רכישה באינטרנט 

לא יודע איך אנשים רוכשים מזרון באינטרנט בלי להתנסות ולשכב עליו קודם בחנות.  

כל גוף והצרכים האישיים של הנוחות. לפעמים אפילו לשני בני הזוג במיטה יהודית נדרשים מזרונים שונים ברכות/קשיות לפי הנוחות האישית

בחברות הגדולות והמפורסמות- למשל עמינח, יש הרבה, קרוב ל 20 לדעתי, סוגי מזרונים ורק כשמתנסים בחנות חשים בהבדלים הדקים בין מזרונים.  

אחרי חודש החלפנו לסוג אחר ללא עלות.

מרוצים מאוד. מזרונים נוחים מאוד ואין רווח ביניהם

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

לא חוכמה רק להגיד.

תסביר

אני לא נתקלתי בזה

ככלל, לא מעודדים גירושין

כן מעודדים ניסיונות לפתרון

השיטה של אי הכרות נכונה אולי למקומה

בדרך הטבע בקהילה כזו אחוז הגירושין נמוך

אי אפשר להחשיב אותה, ודאי לא כיום, כהשיטה החרדית

והילדים מאושרים שיש להם עוד זוג הורים(חורגים)

וכולם חיים בשלום ובאהבה (:

אז למה להתעקש על הזוגיות המקורית.

רק בגלל נאמנות?

למי אתה נאמן לשני השותפים הכי קרובים שלך בחיים?

ושהיו איתך בטוב וברע.

לא עדיף מרירות מריבות ומרמור קבוצתי

עם שאר הגרושים והגרושות?

זו המציאות שנשים מסויימות יותר נהנות מלהתמרמר על הגבר עם חברותיהן, לגרום לו לנזקים, לצער אותו,  מאשר מלחיות עם המשפחה שלמה.

והילדים משלמים את המחיר.

וגם אנחנו.

הבדיחה על חשבוננו.

לגזור ולשמור

מעניין איך הגעת למסקנה

זה ללכת לקיצוניות.

לא להגיד כלום בקשר למה שנאמר.

לא לעזור בכלום.

לא עולה לכתוב את זה כלום.

וככה יוצאים בתדמית איכפתית./קריזיונרית.

ומבטאים לבן אדם כמה ההודעה שלו נגעה ללב

בלי להתייחס לדברים

זה סוג של תגובה להוצאת הקיטור - לך לטיפול

כלומר באמת אתה בבעיה -

אותי זה לא מעודד, אבל אם יש אנשים שמרגישים

ככה מעודדים ומעודדים - באהבה ובשמחה

ואם יש ליהודי מה לתרום לנושא

שיכתוב את דעתו.

מה הקטע עם המשלוח לייעוץ הזה

אין לך מה לכתוב -

תכתוב "נגע לליבי"

אולי "אשמח לשוחח."

יש לך -תכתוב-

אבל מה הקטע לשלוח כל דקה לייעוץ

ממילא הוא בפורום להתייעץ לא?

נניח שאתה מבין בשיפוצים, וחבר שלך מתייעץ איתך, אתה יכול לייעץ לו איזה חומרים לקנות ובאיזה כלים כדאי להשתמש, אבל אם תעריך שזו עבודה גדולה ו/או מסובכת, או שתשים לב שוואלה לבן אדם אין מושג על מה אתה מדבר, לא תציע לו להזמין איש מקצוע? 

לא מתקרב לייעוץ בחיים האמיתיים

בטח לא לטיפול

ולפעמים רק מהצד רואים כמה טיפול יכול לעזור

אם אתה באמת מתכוון למה שאתה אומר.

אתה שומע את עצמך?

למה טיפול זה קיצוני?

אדם חולה שלא מצליח להסתדר עם במחלה שלו, ללכת לרופא שיעזור להתאים לו טיפול רפואי/תרופה זה צעד קיצוני?

כלומר, "לך לטיפול" זה אומר שאתה יכול לקבל עזרה בקושי הספציפי שלך. לא צריך להילחם לבד  בלי שיש לך מושג  איך זה פועל.

אבל לפעמים אנשים אוהבים לשמוע את חכמת ההמונים...

יש בזה משהו אחר מהטיפול

לטיפול זה גם טוב

אני חושבת שזה לא סותר

אז אני אסביר את עצמי

כי אכן לא הסברתי את עצמי בצורה מובנת

לשם כך אביא דוגמה:

דו שיח בין אשה לחברה

1)

האשה: בעלי כל כך מיוחד.

חברה: כל הבעלים הם מיוחדים.

האם החברה חיזקה את דברי האשה או ביטלה אותם?

2)

האשה: בעלי הוא כל כך מיוחד.

חברה: אף בעל לא מיוחד.

האם יש הבדל?

בשני המקרים גם בהכל וגם בכלום.

הצד השווה שבהם,

הוא התעלמות/ ביטול/ אי מתן מענה

אי האזנה - למשפט שנאמר.

יפה, אחרי שהדגמנו את זה

שאין הרבה הבדל בין הכל לכלום.

כך גם התכוונתי בעניין שלשלוח לטיפול, 

שזה אומר 0 יחס למה שנכתב כתב

ואי מתן קרדיט שהוא יכול לעזור לעצמו.

למרות שהוא ביקש עזרה / תמיכה בפורום.

שווה בצד מה ללכתוב למישהו להתגרש

שזה דומה במסר של מצבך / מצבכם די אבוד

אין לי ציפיה ממך שתקרא את מה שייעצו לך.

בשני המקרים

לא הייתה תגובה וכבוד

והאזנה למה שבפועל נכתב

כשנשלפו פתרונות הקסם ה- שכחתי את המילה

טיפול, וגירושין.
 

קראנו השבת בפרשת השבוע את פרשת קדושים.

אנו קוראים בה על המקום הכי קדוש לעם ישראל - קודש הקודשים -

שביום הכי קדוש בשנה - יום הכיפורים -

האיש הכי קדוש בעם - הכהן הגדול - נכנס לקודש הקודשים ומכפר בעדו, בעד ביתו ובעד כל עם ישראל.

ואנו יכולים ללמוד מכך גם בהשוואה אלינו. לקודש הקודשים שלנו. כל אחד ואחת מאיתנו:

המקום:

המקום הכי קדוש לנו - הבית שלנו.

ובתוך המקום הזה, נפנה באמת מקום. 

נראה בו באמת את מה שהוא - קדוש. נבדל. מכל הבחוץ.

ניתן לו את המקום הראוי לו ונאפשר לנו לפנות רעשי רקע למען אותו מקום פנימי שהוא רק שלנו.

האדם:

האיש הכי קדוש לי זה אישי.

האישה הכי קדושה לי היא אשתי.

קדוש גם במשמעות של נבדל גם כאן -

להבדיל את אשתי מכל הנשים בעולם. 

להבדיל את אישי מכל האנשים בעולם. 

"הרי את" - ורק את.

"מקודשת לי" - ורק לי.

מקודשת.

רק היא עבורי.

רק הוא עבורי.

לחזק את הייחודיות. את הבלעדיות.

לקדש אותנו.

הזמן:

הזמן הכי קדוש לנו הוא הזמן שלנו יחד.

לפנות זמן למרחב הזוגי שלנו.

לקדש ולבדל אותו מזמנים אחרים.

לתת זמן ופניות לביחד שלנו.

ולהבדיל אותו מהסחות דעת לדברים אחרים באותו רגע ולייחד ולקדש את הזמן הזה אך ורק עבורנו.

אז גם בביתנו פנימה -

מקום

זמן

אנחנו -

האיפה

המתי

המי

ולייחד אותם. ולקדש אותם. ולהבדיל אותם מאחרים.

"קדושים תהיו"

"כי קדוש אני"

ה' אחד ושמו אחד

וללמדנו גם מתוך כך -

אשתי אחת. ובה ורק בה אני ממוקד. ובה ורק בה אני מכוון ומוציא את האנרגיה שלי.

אישי אחד. ובו ורק בו אני ממוקדת. ובו ורק בו אני מכוונת ומוציאה את האנרגיה שלי.

ואנחנו יחד - אחד.

לא בטוחה מה מהדרין

הרים (בית קפה-קונדיטוריה מדהים!)

דרך הגפן

ההוא האסייתי ששכחתי את שמו

יש מסעדות כיפיות בעין כרם (אווירה של חופשה וקרוב ברכב)

אם אתה לא מרוצה מזה, אז זה שיש עוד כמוך לא אמור לגרום לך לוותר

זה לא אמור לנרמל את המצב (ואני לא אומרת בטון ביקורתי בכלל..)
אם אתה מחפש עזרה או עצות זה משהו אחד.
אם הכלה הבנה והזדהות זה משהו אחר.

עד רגע זה, אף־אחד, מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של האנושות, לא הגיע לכך.

ברכותיי.

(או קללותיי, לא יודע מה אומרים במצב כזה.)

אתה היחיד, אלא כאב עצום שקיווית שהחתונה תמנע ממך את הנפילות ואתה מגלה שלא רק שהיא לא מונעת - אלא על ייסרי המצפון על הנפילות, נוסף מצפון על הפגיעה באשתך.

אז לא - חתונה היא טובה, היא חשובה, היא נותנת מקום להביע את הביקושים הגופניים בדרך היתר ומצווה - אבל היא לא מונעת נפילות.

הדרך למנוע נפילות אחרי החתונה, בדיוק כמו לפניה, היא בסור מרע ועשה טוב -

סור מרע - לא להחזיק שום מכשיר לא מוגן ולא להתקרב לזה, אם זה לא מספיק - ללכת לטיפול אצל מטפל מוסמך שמומחה בגמילה מנפילות כאלו.

עשה טוב - למלא את זמנך בעיסוקים חיוביים.

הסטורי דיבר לעניין.

אשמח אם תרחיב יותר מניסיון [ברמה שנקי לדבר]

וגם תקשר אותי למטפלים כאלו

אגב, לדעתך זה טיפול? יעני אני בעייתי? חולה?

השאלה אינה איזה 'טייטל' נלביש עליך. כשיש קושי, גם אם הוא לא 'מחלה', כדאי לטפל בו. לא צריך להיות חולה, בשביל להתגבר על קשיים. כן יכול להגיד מנסיוני, בהקשר אחר לגמרי - שהייתי צריך תמיכה/טיפול והיה לי מאוד קשה לקבל את זה (במיוחד שלא אני גרמתי, אז למה אני ה'חולה' שצריך טיפול,), חבל שלקח לי זמן להסכים.

איני יודע אישית, יודע שהיו כל מיני פרסומים. אין לי מושג מי באמת מוצלח, אפשר לברר. הרב יוני לביא עוסק בזה כבר למעלה מחצי יובל - אולי הוא יוכל להפנות.

אתה מתמודד עם מעידות שקשורות לגלישה ברשת. איפה כמה למה ומה חומרת הבעיה את זה במידת הצורך ובמידה ותחליט ללכת לטיפול,יקבע המטפל. עד אז תשמח על עצם השאלה שמעידה שאתה נמצא במקום שאתה לא רוצה להיות בו, וזו ברכה ונקודה שמאפשרת תיקון וחזרה לסדר. ישנם ארגונים שבצורה אנונימית מסייעים בתחומים אלו כמו חברים מקשיבים ועוד. תתייעץ איתם,זה יתן לך פרופורציות ובהירות על המקום שאתה נמצא בו ואפשרות לקחת אחריות ולצאת מהמקום שאתה נמצא בו.

בהצלחה אחי.

וכמו בכול דבר תתפלל על זה, אל תוותר ואל תתייאש וההפך - תשמח, תיקון הכללי טבילת מקווה תהילים כל יום

שבאופן כללי שיפרו את הרגלי האינטרנט שלי. שניהם תוספים של chrome.

הראשון זה Adblock Plus שמה שטוב בו באופן מיוחד זה האפשרות לחסום אלמנטים נוספים בתוך כל אתר, גם אם זה לא נחסם באופן מובנה על בסיס הפילטרים הדיפולטיים.

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/adblock-plus-free-ad-bloc/cfhdojbkjhnklbpkdaibdccddilifddb)

השני זה StayFocusd שמאפשר לך להגדיר רשימות אתרים שייחסמו אחרי X זמן גלישה שאתה קובע, אבל מה שטוב במיוחד זה אפשרות מובנית לחסום כל מיני פיצ'רים אוכלי זמן באתרים מסויימים (כמו למשל להעלים את הרילס מיוטיוב וכדומה)

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/stayfocusd-%E2%80%93-website-bloc/laankejkbhbdhmipfmgcngdelahlfoji )

למען הסר ספק, אני לא מספים כאן ולא מקבל כסף (אלה תוספים חינמיים) והאינטרס היחיד שלי זה לשתף במה שמצאתי יעיל.

הקישורים הם מהאתר הרשמי של התוספים של גוגל. אלה תוספים שיש להם כמות הורדות ענקית ולכן נחשבים בטוחים (אם כי, עדיין כשאני נכנס לבנק וכדומה אז אני מכבה אותם לפני כן ומדליק שוב לאחר מכן).

גם אם זה לא קשור באופן ישיר למה שאתה צריך @מחפש את עצמי! , אני עדיין חושב שצבירה של הרגלים טובים בהקשר הטכנולוגי-אינטרנטי יהיה בעל ערך מוסף גדול לחיים שלך. בהצלחה רבה, חבר!

החסימת הפרסומות שלו הרבה יותר מקיפה

למשל ברוטר, אז סימנתי את האזור של התגובות וב"ה כל הרעל שהולך שם נחסך ממני עכשיו...

אבל אבדוק את ההצעה שלך בכל זאת. תודה רבה!!

אבל לא זוכר מהם

למשל, שלא יקפצו לי גם פרסומות מיותרות של דברים אחרים (לאו דווקא לא צנועים), ושאבזבז פחות זמן על שטויות? (נניח אפילו אתרי שופינג)

נשמע מעניין.

מחפשת בשביל המחשב. עובד גם על מקבוק? (גולשת לרוב בכרום, לא ספארי)

נפוץ

יש דמיון שנישואין זה תעודת ביטוח מתאוות מין

זה לא בהחלט נכון

כל עוד לא חריג איני יודע אם מצריך טיפול

קודם כל חשוב לי להגיד שאתה לא היחיד אבל כמו שאמרו לעיל -  זה לא אמור לנרמל את העניין..

אנחנו בדור מלא פריצות בתחום הזה בכל פינה, והדרך הנכונה זה לגדור פרצות ואם אתה מרגיש שגם זה לא עוזר, להיעזר באיש מקצוע.

אני אישית גם מתמודד בתחום ונעזרתי בעבר בטיפול.

לא יודע אם יתאים לכל אחד..זו הייתה מטפלת חילונייה.

לדעתי עדיף דתי,

יש לי כמה שמות:

אלישע אזר 054-7600080

שי אורים 0586886579

אומנם הוא מתעסק בתחום ההתמכרויות אבל במכון שהוא הקים יידעו אולי להכווין אותך ולתת כלים ודרך

בטח כשזה כולל תכנים ברשת ולא רק מעשים פיזיים עם עצמו.

אפילו טלוויזיה או נטפליקס ממכרים. אז בוודאי שתכנים כאלו גם. 

פעם היה באתר GYE. אבל אני יודע שהיום יש ערוץ ביוטיוב שמכיל את כל הסרטונים של התוכנית. תחפש פורטיפיי ישראל או משהו בסגנון.

זו תוכנית שנועדה לסייע למתמודדים.

אולי תמצא בזה תועלת. יש מי שזה עזר להם.

לא מצאנו מקום שעונה על מכלול הדרישות- בעיקר שלי.

שהן

חינוך מספיק איכותי לילדים

קרבה יחסית להורים שלי

מקום עם תחושת ביטחון פיזית

קהילה חמה ואיכותית.

מחירים הגיוניים.

כרגע אנחנו גרים במקום שכמעט עונה על הכל.

אבל המחיר פה בשמיים. לא יודעים אם נוכל לעמוד בזה לטווח הרחוק.

וגם החינוך הוא לא בדיוק מה שרצינו. 

אבל רוב המחירים לא ירדו באמת. רק פיקציה.

גרים במקום מאוד נוח מהרבה בחינות. גם חברתית וגם אידאולוגית.

מצד שני , חלום שלי ישוב פיצי ועכשיו יש מלא כאלה

וחזרה להתחלה שכרגע גרים במקום טוב )יש חסרונות אבל הרבה יתרונות)

האם היית כועסת עליו אם הוא היה שובר צלחת בטעות? הרי זה אותו דבר. הוא בטח מיהר בבוקר, ועם ארגון ופיזור הילדים וגילוי התקלה זה התפספס.

לא יתקנו את הטעות

וגם לא יעזרו לכעס ולתסכול

הפסד כספי זה כאב לב

חוסר לגיטימציה לטעות זה גם כאב לב

כנראה גדול יותר

מה לעשות?

ללמוד לנהל כעסים בצורה טובה יותר

להכניס למודעות שבני אדם יכולים לטעות

לא להתקשר כדי לצעוק

ואם מנתקים לכבד את הספייס של הבנאדם 

וזה באמת מלחיץ ומטלטל,

איני טוב בניסוחים אך אגיד את דעתי האובייקטיבית נוקבת ככל שתהיה.

אבל

– לא רוצה להטיף מוסר דתי אבל זה באמת מסוג הדברים שהם ניסיון באמונה. הנזק כבר נעשה אין פה כבר מה לתקן. גם מפתח הפרנסה וגם מפתחות החיים נתונים בידי הקב"ה ברצונו נתן וברצונו לקח כי הנה כהגה ביד המלח. או שאנחנו אומרים את זה ומאמינים בזה או שאנחנו אומרים את זה ולא מאמינים בזה. זה ניסיון מטורף אבל זאת ההשקפה שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו בסופו־של־דבר. ואחת הסיבות שאנחנו מצווים באמונה הזאת היא כדי שלא נאשים את האנשים מסביבנו. איני מאמין שהדבר נעשה בכוונת מכוון הרי זה כסף (ואינטרס) משותף לשניכם. אני מניח שגם הוא בעצמו החוויר כששמע את זה, ויודע כמה זה חשוב לך אישית.

– איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך אם היית עושה טעות כזאת? אם היית נניח קמה עם כאב ראש פיצוצים ושוכחת לעשות משהו מרוב שמיהרת? ואז מתקשרים לצעוק עלייך בטלפון? שיחות בטלפון לא נועדו כדי לספוג צעקות (וגם שיחות בכלל). אם מתקשרים לצעוק אז עדיף שלא להתקשר בכלל ולצעוק אל הקיר, זאת דעתי. מה בדיוק מרוויחים מזה? הרי, אם הוא מבין את חומרת העניין וכמה זה חשוב לך, אז גם ככה הוא מבין ויתמוך בך כשיחזור מהעבודה. אם זה לא מזיז לו, אז מה טוב בכך ש"תכריחי" אותו ש"יזיז" לו?

– בית בסופו־של־דבר הוא מקום המבטח של האדם, המצודה היחידה שלו בעולם רועש גועש ועוין, ספינה בלב ים. בערך כל האנשים סופגים דברים לא נעימים בעבודה, ומה לעשות סופגים כי על זה (בין השאר) משלמים. בית לא יכול להפוך למקום לא בטוח, גם אם קורות פשלות וטעויות. הוא אמור להיות רשת שתופשת את המקומות האלה והפוך מקנה ביטחון. טוב, לא לתת לו פרס על פיזור הדעת שלו... אבל העיקרון מובן. אין שום עניין להפוך את הבית לשדה קרב נוסף בשם הצדק.

תהיה בעל נהדר! בעזרת השם!

ראשית אינני אלא חתול זמני. תרתי לגריעותא.

שנית נקודת החוזקה שלי שהיא דעותיי האובייקטיביות היא גם נקודת התורפה כי אנשים לא אוהבים אותן.

אלא שבתחילה אומרים שצריך להכיל את הרגש של הזולת

לא משנה כמה הוא רואה/לא רואה את האמת ואחר כך,

כשהוא נרגע אפשר וכדאי לאמר לו את דעתנו.

גם הח"ח מדבר על כך (שלפעמים מותר לשמוע

לשון הרע מהזולת אם זה מרגיע אותו, בבחינת

"דאגה בליבו ...)

אם אתה יכול להתחבר לרגש הראשוני

של המשיח ולנסות להכיל את מצוקתו

זה מצויין.

אובייקטיביות זה דבר נפלא!

תיכננתי להתחיל את תגובתי בכך שהייתי צריך להתחיל את תגובתי בהכלה הבנה וכו' וכו'.

אלא שאין לי סבלנות לזה כלל וכלל, מי שרוצה לקנות את סחורתי האובייקטיבית והצנועה מוזמן גם בלי זה.

בעיקר המשפט האחרון. עזר קצת להבין מה קורה.

איזה באסה 

פלא יועץ : סימן "דאגה"

קודם כל קבלי חיבוק ממני

זה ממש ממש מחרפן

אלפי שקלים או יותר שהלכו לפח כבר מוציא מהדעת,

להוסיף לזה את הצורך להשיג שוב, ואת כל עוגמת הנפש שיוצאת מזה זה באמת מוציא מהדעת

ממש הגיוני שהגבת ככה

העניין הוא שזה קרה. ואין מה לעשות עם זה.

ובעלך לא עשה את זה בכוונה, כי למרבה הצער הגברים לא באמת חווים את הטיפולים, כמה שזה מתסכל.

לא הם אלו שצריכים להשכים לבדיקות ולאחר לעבודה, לא הם אלו שצריכים לקחת מיליון תרופות ולהזריק לעצמם, לא הם אלו שעוברים את החשיפה לפרטיות והם לא אלו שצריכים להיות זמינים לטלפון של האחיות בזמן הכי תקוע שיש. לכן הם לא מספיק מודעים בד"כ ולא מספיק חושבים על זה.

העניין הוא שעכשיו הוא כבר מבין את ההשלכות אוכל את הלב על מה שהוא עשה, ואז הצעקות (ההכי הגיוניות בעולם!) מחסלות אותו סופית..

הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה שהוא גרם לכל זה.

אז ממש כדאי לך לנסות להוציא את העצבים (הסופר מוצדקים) במקום אחר, ולחוס על בעלך שסה"כ מניחה שאת אוהבת אותו ורוצה בטובתו ולא רוצה להוסיף על יסורי המצפון שהוא עשה לעצמו.

מניחה שהוא למד את הלקח ולא יעשה את זה שוב..

(ואת עוגמת הנפש קחי לתפילות שהטיפולים יצליחו, בסוף כל הזריקות האלו יכלו גם להיזרק כי הטיפול לא צלח, לא כל הטיפולים הרי מצליחים למרבה הצער, תפילות הכי נצרך)

מי שגרם לכל זה הייתה התקלה במקרר. סביר להניח שבעת הגילוי שלה (סביר להניח - בוקר לחוץ שנוגעים באוכל במקרר והוא לא קר) התרופות כבר היו מקולקלות.

השאר. נכון.

אגב, אני חושב שנכון שהוא הגיב "לא צועקים עליי" כהצבת גבול. לא בטוח שנכון היה לנתק את השיחה. גם במצב של התפרקות רגשית זה לא סיבה להתנפל על בן זוג. זה גם לא מקדם שום דבר. אנשים שמגיבים לצעקות (גם אם הם עושים מה שמבקשים מהם) מתייחסים לבית כאל מקום-לא-בטוח וממילא הלב שלהם ישאר בחוץ כדי להתגונן.

באמת במצב כזה אולי בכל מקרה לא היה כדאי להשתמש בתרופות

ובכל מקרה התסכול שלה מובן מאד, זה אפילו לא על הבעל אלא על המצב.

ומסכימה שזה לא סותר שנכון להציב גבול. רק שלא הגבתי לבעל אלא לאשה

התרופות לא התקלקלו בגלל "הבעל". כשהבעל פתח את המקרר בבוקר התרופות כבר היו (לכאורה?) מקולקלות. לבוא אליו בטענות זה קודם כל לא מחובר למציאות.

(וכתבת פה תגובה רגישה ומכבדת)

יחד עם זה התסכול שלה מאד מובן והגיוני שהוא יצא בצורה לא טובה, כי זו עוגמת נפש נוראית. רק שעכשיו כדאי לתקן כי בפועל בין אם זה אשמתו ובין אם לא זה כבר היה וחבל להעכיר את המצב, זה לא יעזור אז לפחות שיהיה שלום בית ובעז"ה עצם השלום-בית יעזור ותהיה להם ברכה

תודה 

ממש בלי כוונה. נכון שלגבי הקוטג', הייתי מגלה יותר רגישות

אבל מה לעשות שלא רגילה לתרופות פוריות בפריג'ידר?.......

הוא לא אמר: עזבי אותי במנוחה אין לי כוח  לזה....

ואולי האיפוק שלנו הוא שיגרום לברכה שתבוא ותשרה? אולי זה הנסיון?

קשה. בטח. אבל אולי שווה?

לא כל אחד היה שם לב לדבר כזה!

כמה צריך ללמד זכות. להשתדל לראות את מחצית הכוס המלאה, להבין.....וכמה זה קשה לפעמים.

לא חוויתי טיפולי פוריות והאמת שלא מכירה מקרוב, אז אולי אין לי זכות להתייחס ספציפית לעניין הזה.
בכל זאת נשמע כואב וקשוח ממש!
מבלי להקטין את הכאב של הסיטואציה שלך, מציעה להסתכל על העניין ב"נפרדות"-
להבין מה הוא חווה ואיך פעל, בלי קשר לאיך שזה גורם לך להרגיש.
הוא וודאי לא עשה בכוונה,
וודאי מצטער מהעניין, גם אם פחות ממך.
השאלה החותמת שלך בפוסט דיי מסכמת את הגישה שלך- מה לעשות איתו?
מה זה דייסון מקולקל? סליחה שאני מציגה את זה בכזו חריפות זה פשוט ממש בלט לי.
זה בעלך, את לא אמורה "לעשות" איתו כלום.
גם אם הגבת מרגש ומקום כואב- כמו שהתגובה שלך כבר נעשתה ואין להשיב למה שהיא גרמה כך גם מה שקרה לו- בבוקר קם לכאוס (ארגון ילדים ומקרר מקולקל) ונסע לעבודה לבד, ואח"כ קיבל מטר צרחות מאשתו (כנראה שלא שמת לב כמה זה מפריע לו, כתבת התקשרתי לדבר איתו. כשבעצם כנראה צעקת והתעצבנת- וזה ממש מובן אגב! אבל זה היה המצב..)


עכשיו לאחר מעשה, אי אפשר להחזיר את התרופות,
ולא את הצעקות שלך עליו.
אפשר לנשום, להתאכזב, ולהרגיש את הצער והכאב.
לדבר איתו, ולתווך לו מה הרגשת וכמה זה מתסכל תוך הבהרה שאת יודעת שהוא לא שם במצב, לא עשה בכוונה זה בטוח...

שוב חיבוק❤️

עזרת לסדר את הראש.

דבר ראשון רוצה לשלוח חיבוק גדול

גם על עצם המציאות שמצריכה תרופות פוריות

וגם על האובדן שלהן

ובכלל על כל הסיטואציה

נשמע כ"כ מתסכל, וטבעי מאוד להרגיש את מפח הנפש הזה. זה באמת מאוד כואב.

כתבו לך מקסים ומצטרפת לדברים החכמים מעליי,

בעלך היקר בטוח לא התכוון שהתרופות יתקלקלו וכל הכסף והמאמץ ירדו לטימיון, אלא הוא בן אדם בשר ודם ואנושי וטעה כאן אבל באמת טעות אנושית ובלי כוונה רעה חלילה.

בטוחה שגם לו מאוד עצוב שהתרופות התקלקלו.

והוא ניסה מה שהוא יכל באותו רגע נתון, עם כל העומס והלחץ של הבוקר, אירגון הילדים החמודים, הפיזור שלהם, דאגה למקרר, לרוץ לעבודה, כל זה בתוך הימים הבודדים בהפסקת האש לאחר המלחמה שגם ככה המוח של כולנו די פירה בגלל כל המצב ולהסתגל אפילו להגיד משפט קוהרנטי בריכוז באמת לוקח זמן...

אז הכל ביחד גרם לטעות אנוש של לשכוח את התרופות.

ונכון, זה הכי הכי הכי מתסכל וכואב שיש! בטח המשמעות שלהן בכמיהה לעוד ילד, וגם עניין העלות הגבוהה וכל המאמץ בפני עצמו. זה באמת הרבה מאוד לאבד ומותר בהחלט לתת לעצמך את הזמן והמקום והליגיטימציה לאכזבה, לתסכול, לכאב, לאובדן של זה.

ויחד עם החמלה וההבנה שלך כלפי עצמך, לנסות לראות גם את ההבנה והחמלה כלפי בעלך (והוא כלפייך כמובן) באופן של טעות האנוש שבאמת נעשתה בלי כוונה ורק מתוך לחץ עומס ובעיקר אנושיות ❤️

אז מותר לטעות.

ומותר להתאכזב.

ומותר שיכאב.

והלוואי וב"ה מעז יצא מתוק

ודווקא מתוך הכאב הזה תזכו לישועה שלמה בקרוב ממש,

זה ממש הזכיר לי את הסיפור על הזוג מצידון שבאו לרבי שמעון בר יוחאי, והאישה שלקחה את בעלה כחפץ שהכי יקר לה יותר מכל ובסוף נפקדו ב"ה...  כלומר המהות הזו שהכי חשוב זה את ובעלך. האהבה ביניכם.

אתם בהחלט יכולים להתאכזב ביחד על אובדן התרופות

ובהחלט יכולים להבין יחד ולתת חמלה ומרחב גם לטעויות.

ויכולים גם ללמוד עוד על מצבי קושי שנוצרים בעקבות האנושיות שלנו (בין אם זה מצב הקושי בצעקות שצעקת מהכאב שלך, ובין אם זה מצב הקושי של בעלך ששכח את התרופות בגלל העומס וכו', ובין אם זה מצב הקושי שבעלך לא יכל לשאת צעקות וביקש לא לצעוק עליו וניתק את הטלפון וכן הלאה...) - כל מצבי הקושי הללו מולידים אצלנו הפעלה של מנגנון הגנה שהוא זה שעכשיו בקדמת הבמה ולא ה"אני האמיתי והמיושב" שלנו.

זה מה שקרה לך כשצעקת

זה מה שקרה לו כשניתק את הטלפון

נכון שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט קורה ולטובים ביותר.

אז הכל בסדר,

לקחת נשימה עמוקה

להבין את עצמי

להבין את בעלי

להבין את הכאב שלי ולתת לו חיבוק ולגיטימציה

להבין את האנושיות של בעלי ולתת גם לטעות האנוש חמלה והבנה

להבין אצל בעלך את המקום שבו שהרגיש מכווץ מצעקות עליו + תחושת אשמה קשה גם כלפי אשתו שבגללו התרופות ירדו לטימיון וגם כלפי עצמו כי וודאי שזו מטרה גם שלו הכמיהה לעוד ילד... אז הכל יחד יצר אצלו את התגובה שזעקה ממנו: אני לא יכול שצועקים עליי. בבקשה לא לצעוק עליי. ואולי גם ניתוק הטלפון כדי לא לשמוע שצועקים עליו, את ה"הוכחה" הזו עבורו עד כמה הוא אשם ולא בסדר. עד כמה הוא איכזב. עד כמה זה בגללו. עד כמה בגללו אין גם לאשתו וגם לו את התרופות עכשיו על כל המשתמע מכך.

אז זה גם הצעקות עצמן שלא נעימות וגם מה שמסתתר מאחוריהן שזו בעצם תחושת אכזבה עצומה ממנו והוא לא יכל להכיל את זה כנראה. גם בפני עצמו ובטח אם זה יושב אצלו על פצעי ילדות קודמים של מקומות בהם הרגיש שהוא לא בסדר או אשם או שצועקים עליו או שצועקים בסביבתו הקרובה וכל מה שזה עושה, ופיתח רגישות או יותר נכון "אלרגיה" לצעקות ומאוד קשה לו לשאת אותן.

לכן זו דווקא הזדמנות אחרי שהכל נרגע

ואחרי שנותנים מקום להכל כנ"ל

ללבן עוד את המקומות הכואבים שלנו

את הפצעים שלנו

את הקושי שמולו עמדנו

את מול הקושי שלך באובדן התרופות

והוא מול הקושי שלו באכזבה ממנו ובצעקות עליו

ולנסות לראות שם עוד לעומק איזה מפתחות אפשר לקחת משם, 

איך אפשר ללמוד עוד להבא, 

איך אפשר להגיב בצורה שגם תיתן מקום לקושי וגם לא תפגע בשני/ה וכן הלאה.

ובעזרת ה' שהקב"ה שבידו הכל, והוא אמר גם לחומץ לדלוק ובידו להושיע אתכם בכל מציאות שהיא, גם אם אבדו התרופות כרגע, ישלח לכם ישועה שלמה וזרע של קיימא במהרה, בשמחה, בנחת ובאהבה 🙏❤️

טירגרת אותי מהתקופה שלנו עם תרופות הפוריות. זה באמת הון תועפות (וגם משפיע מאוד על מצב הרוח, כך שממש אני לא מתפלא אם רצית לרצוח אותו 😅).

ממש תקופה מאתגרת, גם הורמונלית וכלכלית וגם המוןן בלבול מוח לתאם את הכל (וגם כל העניינים של ההזרעות וכו', לא חוויה מי יודע מה...). פשוט מבין אותך ומסכים איתך.

כדי לנחם ולהרגיע אותך (אם זה אפשרי 😉), אומר לך שקורה לכולנו, גברים ונשים וצ'רקסים, שאנחנו שוכחים דברים, גם אם אלו דברים חשובים מאוד. ולמה הוא ככה היה עצבני עלייך? כי יכול להיות שהוא כבר סובל בשקט הרבה זמן...

והכי חשוב יקרה, שה' יעזור לכם, שהתקופה הזו תביא לכם טובה ושמחה וברכה, בכי וצחוק ואושר ויופי והנאה!

כשזה מגיע, אין יותר יפה מזה..

קמתי בבוקר, זרקתי את המקולקל לפח. קניתי מה שצריך באושרעד. הכל רגוע עכשיו.

@נחלת  אני צודק?

יגיד לך שהיא לא מונעת מכסף.

מהכתיבה שלה אני מבין שהיא אישה חרדית, מבוגרת יחסית, גרושה, עם לב טוב ורצון להחכים אותנו בדברים שהיא התפעלה מהם.

שעלתה מההפצה התזזיתית הזו במספר פורומים כאן. האמירה שלי על "תשלום" היא צינית. מי שעוקב אחרי, כבר אמור להכיר.
 

לב טוב ושיתוף בהתפעלות זה דבר יפה, ואני לא מזלזל חלילה. אני כן מבקר את ההגזמה בזה, במיוחד שאנשי הפורום כאן אינם חולקים איתה את החרדיות. לכל דבר צריכה להיות מידה, לזו כוונתי.

המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.

לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה

שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?

זה מתואר כאילו זה בעייתי

וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית

מה הבעיה בזה?

הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.

לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת  אותה בגלל שהיא עקרת בית.

בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.

מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.

מה הבעיה בזה?

דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור

הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה

היא מפחדת

היא מרצה.

אם היא לא היתה מרצה

גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר

** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.

רק מה שהיה אפשר באינטרנט.

אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה

לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:

חני בצון

---------------------

תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים

שמותר לה גם לתת מקום לעצמה

כל פעם במילים אחרות

ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה

ועם כל הסביבה שלה

לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)

הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי

שיעזור לה לעמוד על שלה

לתת לעצמה מקום.

וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.

ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.

כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.

מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!

זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם

מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)

וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין

האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.

הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).

אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.

והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב

מדוייק

ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה