ברגע שאתה אוהב אשה, באמת אוהב, אז למרות שאתה יודע שאובייקטיבית יש יפות ממנה, אתה בכלל לא רוצה אף אחת אחרת ולא נצבט לך הלב בגלל אשה אחרת.

שכשאתה נשוי אתה פחות מתייחס למראה אולי זה משתנה אצל אחרים וכל אחד זה אחרת אבל מה שאני חושב זה כשאתה רואה אישה יפה ברחוב עולה לך מן התרגשות כזאת ואתה מתאר לעצמך שאם תתחתן איתה תשאר לך אותה התרגשות ואתה מדמיין שאם רק תתחתן איתה אתה תהיה מאושר אבל כשאתה נשוי ואפילו תוך חודשים ספורים זה יעבור לך ולא ישנה לך שהיא היתה כזאת יפה.

זה בעיקר נותן לך את הדרייב להתחתן, אחרי החתונה זה כבר אחרת. אבל אולי זה גם תלוי איך אתה ובכל מקרה אם ממש חשוב לך מראה חיצוני אז נראה לי שכן עדיף שתמצא מישהי שכן מוצאת חן בעינך במידת מה אבל בלי להשתגע ובל נשכח שיש עוד דברים בחיים חוץ מהמראה של אשתך כגון ילדים קיום מצוות רוחניות אולי קריירה וכו'

פתאום אתה שם לב שכולן מסביב נראות טוב

ורק אתה מסתובב עם..

אני חושב שצריכה להיות התאמה

כלשהיא, שהיא כן תהיה "בליגה שלך"

ברמה מסויימת מבחינה חיצונית.

גם אתה וגם היא לא תרצו להיות/ להיות נשואה ל..

מישהו שעיקם את האף ועבד על עצמו כל כך

בשביל להתחתן איתך.

כל אחד רוצה להרגיש רצוי. ורוצה..

תחשוב שזו תהיה התעללות בה שכל הזמן תרגיש

ויתרתי רק כי נמאס לי מהדייטים והתחתנתי איתה.

וגם התעללות בעצמך.

זה כל כך מעציב אותי שנתון טכני,

כל כך משפיע עלינו בני האדם.

למרות שההתאמה מבחינה נפשית ערכית.

מצד שני צריך להכיר את הכוחות הפועלים.

אחד מהם הוא הרגשת המשיכה.

ולעשות שיקול, וגם החלטה כמו

האישיות והקשר איתה מכריעה את המשיכה

שהייתי רוצה. יכולה להתקבל.

אבל ברצינות.

אחרי שחשבת על המשוואה.

ואתה לא חייב להחליט תוך כמה ימים.

זו החלטה רצינית. שלך עם עצמך.

ואתה בהחלט לא חייב להתחתן

ואולי עדיף שלא, עם אשה

שלא מגיעה עם מראה שמוצא חן בעיניך.

זו ממש צריכה להיות החלטה שלך.

ואי אפשר שמישהו אחר יוותר בשבילך

על נתון היופי.

זה מה שמוזר לי,  כי אני כן מרגיש משיכה.

אף אחד לא התנסה בזה?

אתה לא מושך אותה לשום מקום והיא לא מושכת אותך אחרת החבל נקרע או שחיים במצב מתוח. חיי נישואין זו הליכה ביחד.

נאה בעיניך או מגונה?

האם זו האישה שהייתה רוצה שתחנך את ילדיך?

האם זו האחת שאתה רןאה שאתה בונה איתה חיי זוגיות?

כפי שכתבת הסיפור זה לא המשיכה אלא

פרפקציניזם

חוסר החלטיות

המון הצעות וקשה לקבל החלטה

אלו לא דברים שהזמן מעביר

אולי זה העניין?

אולי יש לך תמונה כללית של מראה חיצוני שהיית רוצה.

והיא לא כמו שדמיינת?

לאשה הייתי אומרת שתלך על זה

לגבר לא.

מה כל החיים תחשוב: אוף יכולתי להתחתן עם אשה יפה יותר?

אם בעיניך כל מישהי שהיא קצת יפה עולה עליה- אז עזוב... מה יהיה אחרי הלידות? שתקום לידך בבוקר? אתה לא רוצה לגרום לה עצבות כזאת

שמוזר לי.

כי אני מרגיש ממש משיכה אליה, וכן לפעמים היא יפה בעיני.

פשוט הרבה זה מבאס  אותי, במיוחד בין הדייטים

ותגורו באי בודד.

מותר לצאת מארץ ישראל כדי לישא אשה.

או שתמצאו אי בתוך הים התיכון אם קיים

שנחשב קצת ארץ ישראל.

וככה הכל יסתדר.

תעבדו דרך האינטרנט מסונן

ותזמינו אוכל בשליחות.

אבל אם היית אישה הייתי אומרת - תחזקו את הקשר.

תחושת היופי תגיע עם הרגש.

עובדה שאתה כן נמשך ולפעמים היא יפה, כלומר יש בסיס טוב.

לא להתחתן כשאתה עוד מרגיש ככה, אבל כן לתת לרגש לגדול יותר ובהנחה (הלא בהכרח מבוססת - תמשיך לשאול גברים אחרים...) שזה כמו אצל נשים, מציאת החן והיופי תגדל ככל שהקשר הרגשי יגדל.

אגב הרגש מתחזק יותר בנתינה ועשייה ולא רק ברומנטיקה ופרחים.

כשתעריך אותה, תבין אותה, תכיר את עולמה הפנימי ותשקיע בקשר, הרגש יתחזק.

וגם תציין לעצמך מה מושך אותך.

אפילו ברמה הדקדקנית של - האף מוצא חן בעיניי, הריסים יפים, ההליכה הקופצנית... ייתכן שתגלה יותר ויותר פרטים שמוצאים חן בעיניך, ומתוך זה תבין שהיא כן יפה בעיניך, רק אולי לא בצורה שדמיינת מראש.

תודה רבה לך, אבל מרגיש שזה באמת שונה אצל גברים..

מעניין למה הם פוחדים להגיב🙃

בסוף, עם כל הייעוצים בפורום, אנחנו לא נחיה איתה במקומך...
בעיניי תשאל את עצמך עד כמה אתה רוצה אותה כמו שהיא עכשיו.

אם אתה יודע איפשהו במאחורה, שברגע שהיא תהיה שלך, תתחיל לשים לב כל הזמן לחוסר היופי שלה בעיניך-

אז אל תסתנוור מהמשיכה העכשווית, זה בעיניי.

אבל אם אתה מתלהב בכללי- כדאי

עבר עריכה על ידי נעמי28 בתאריך י"ח באלול תשפ"ה 0:19

שהרוב המוחלט של הזוגות לא התחתנו עם בן הזוג הכי יפה שהם מכירים.

לרוב הוא יהיה יפה מספיק.

רוב הסיכויים שהם יתקלו במהלך החיים במישהי עם נתונים חיצוניים יפים יותר.

יתקלו, אפילו ישהו את המבט לרגע כי יופי אנושי הוא דבר מהפנט כמו כל יופי (וכמו כל יופי גם מתרגלים אליו די מהר)

זה לא אומר שהם לא מאושרים או אוהבים, זה אומר שקיימת מישהי בעולם שיפה יותר חיצונית ומשכה להם את המבט לרגע או שניים - וזהו.

תחושת הצביטה תהיה לדעתי רק אם הזוגיות שלהם בחוסר בשאר התחומים - תקשורת, חברות, עומק, מיניות.

מה שאר הדברים שמחברים ביניכם?

גם המשיכה, אם היא בלי בסיס עמוק יותר, יכולה להיעלם ברגע שתממש אותה.

ואני חושבת שאחרי חודשיים אתה אמור להתחבר ולהכיר אותה קצת מעבר לרק יופי - ככה שאישה אחרת שעוברת ברחוב לא ברת השוואה ביחס אליה.

 בשונה ממנה היא פלקט יפה, והיא כבר 

מישהי עם קשר עמוק יותר ורגשות (?)

(אבל כן לגיטימי שזה קורה כי אתם בשלב הבדיקה ולא נשואים)

אני חושבת שממש לא נכון להתחתן במצב ובשלב הזה.

או להמשיך לצאת ולהעמיק יותר ולראות אם יש שיפור, או לבדוק את האישיו עם היופי, על מה זה יושב, או לקבל את זה ולא להתפשר על יופי שהוא 100% מבחינתך.

כי ככל הנראה זה יצוף שוב אחרי האופוריה של החתונה. 

אל תתחתן עם מישהי שעוד בשלב הדייטים הלא מקודמים פזלת לאחרות, זה לא יגמר טוב.

מצד שני, גם האישה הכי יפה בעולם, לא תגרום לגבר פוזל להפסיק לפזול.

המודעות לדברים שכתבת לא הופכת את העניין לבסדר אלא להפך, מראה כמה המצב לא פשוט, וכדי שלא תמצא את עצמך בעוד שנתיים עשר עשרים שנה בדייטים או נאבק בהמשך כדי להציל את חיי הזוגיות כי הלב שלך נצבט שוב ושוב מהיפות שיש מסביב.....

לך לקבל עזרה מקצועית.

אמרה לי לתת עוד זמן...

רציתי אבל לדעת אם יש פה כאלה שהיה להם משהו דומה או שמתמודדים עם זה כרגע

מה שיעזור זה לקדם את הקשר.

לצאת לרגע מעמדת השופט, שצריך לשפוט האם האישה הזו מספיק יפה עבורו( או מספיק צדיקה או מספיק מצחיקה), או שצריך להחליט האם היא יפה יותר או פחות משאר המועמדות הוירטואליות.

ולהיות בעמדת הרוצה, המתלהב, זה שכבר החליט שזו האשה שלו ועכשיו משתדל שהקשר הזה יהיה הכי טוב והכי יפה שהוא יכול להיות.( זו למעשה העמדה שאמורה להיות אחרי החתונה ויש כאלה שנתקעים בעמדה הזו, 'ולא החליטו' האם הם באמת רוצים את בן הזוג ורוצים להשקיע בקשר, גם עמוק לתוך הנישואין... )

נכון, אם אתה לא שם זה קצת לשחק אותה. ואם אתה ממילא חושב לחתוך אז זה יכול גם להוליך שולל את הבחורה, לחינם. אבל אם הכוונות שלך טובות, ואתה באמת היית רוצה שהקשר הזה יבשיל לנישואין, לדעתי קח עכשיו כמה שבועות כנ"ל. להשקיע ולקדם את הקשר באמת.

אם אחרי כמה שבועות כאלה אתה עדיין באותו מקום, אז אולי תוכל לחתוך בלב שלם יותר.

מה שבטוח, בעיני לא להחליט על חתונה במצב הקיים, זה לא פייר לשניכם. 

אם הוא בוחר לטפל בעצמו, לא דרכה.

היא אדם היא רגשות ולא תוכנית טיפולית.

ואני גם לא מאמינה בלשחק אותה.

אין מה להראות התלהבות כשהוא לא, אלה פגיעות שיכולות ללוות אותה לכל החיים.

אני דווקא נוטה לחשוב שאם חשוב לו מאוד יופי, גם אם זה יושב על משהו לא בריא, שלא יתפשר על זה.

מהנסיון שלי עם טיפולים של שנים ושריטות (שונות)

בבעיות עמוקות ולא נקודתיות אין שום טיפול שפשוט מעביר את הבעיה.

מבלי לייאש, לדעתי זאת בעיה שתצוף שוב ושוב בנישואים.

הספקות על היופי ומה אם היתה מישהי יפה יותר.

לא כי טיפולים לא יעילים. הם מאוד יעילים.

אבל הם לא מעלימים בעיות, הם מלמדים דרכים להתמודד איתן כשהן עולות.

ולפעמים יהיה גל מוצלח ולפעמים לא.

ומהניסיון שלי, לא ללכת דווקא נגד הנטיה הטבעית ולהיכנס ראש בשריטות.

כי זה יעלה שוב ושוב ויפגע בשניהם.

בעיני אין מצב להתחתן עם מישהי או להשלות אותה כשהיא לא באמת מוצאת חן בעיניך חיצונית.

וכדאי מעכשיו לצאת רק עם מישהי שקיבלת תמונה שלה והיא מוצאת חן בעיניך מאוד, אפילו שזה יושב על שריטה שלך.

וכתבת שיש הרבה הצעות.

ובמקביל עדיין תטפל בעצמך.

לדוגמה שאני מכירה מחברה.

בחורה שמאוד חשוב לה גבר עם גב כלכלי.

זה שטחי, זה יושב על שריטה שלה. זה עדיין קיים (ונפוץ מאוד).

אני לא רואה טעם לצאת עם מישהו שבחר בלימודים עם הכנסה נמוכה והשאיפות הכלכליות שלו נמוכות.

נכון, זאת שריטה, היא צריכה לטפל בה, היא תתפשר כנראה על דברים יותר מהותיים באמת מאשר כסף,

אבל אני לא רואה טעם להיכנס ראש בשריטה וללכת עם מישהו בידיעה שיהיו התמודדויות שוב ושוב עם החרדה / שריטה שלה.

ובכל מקרה היא צריכה לטפל בעצמה במקביל.

אני לא מאמינה שהשריטה הזאת פשוט תעלם בטיפול והיא תתפשר ותחיה בלי שום בעיה עם רמת חיים נמוכה. כנ"ל עם יופי.

רבה!

נתת לי כמה נקודות למחשבה.

התסכול שלי נובע מזה שזה שיש הרבה הצעות זה נחמד אבל בסוף מנסיוני קשה למצוא בחורה גם דוסית וגם יפה גם רזה ובגובה מתאים..

וגם שאני אתחבר לאישיות שלה.

ויש דברים שאני לא חושב שנכון לי להתפשר ויש דברים שהם יותר גמישים.

לכן זה מבאס אותי, כי מכל שאר הבחינות זה מה שחיפשתי, כיף לנו ביחד, אני נמשך אליה ממש. מרגיש שיש לנו שיח בוגר ושנוכל לצעוד יחד במשברים שיבאו.

אבל לא יודע כמה נכון לי " לבלוע צפרדעים".

אבא תרחם..

אין לכם מה לומר?

מפחדים מהנשים שלכם?😉

אני בהחלט מחשיב את עצמי כגבר...

השאיפה שלך לא מציאותית, לא בוגרת.  

מפנטז להשיג את הרווחים המקסימליים בעסקה - אישה שתענה על כל הקריטריונים שלך. ומשתמש בתיאור משפיל "לאכול צפרדעים" אם היא לא מספיק רזה או לא מספיק גבוהה או לא מספיק יפה

מעניין האם אתה עצמך ניחן בכל התכונות שאתה מחפש בנשים. אם כן, ואתה כליל השלמות, כנראה שגם נשים ירדפו אחריך בלי שתתאמץ…

שזה יעלה לך כל הזמן.

אין טעם להתפשר על משהו

שהוא מאוד מאוד חשוב לך.

תקשיב אתה כל הזמן תחשוב על זה

כל פעם שתראה אישה שחיצונית עונה על מה שרצית אתה תתבאס אתה תסתכל על אשתך ותתבאס אני לא חושבת שזה נכון שאתה תתחתן עם אישה שלא עונה לדרישות החיצוניות שלך

ואני לא באה להגיד אם אם זה נכון ואם זה הדרך למצוא את אשתך אבל זה כבר חשוב לך מאוד ומעסיק אותך

אני ממש לא בעד שתתפשר

רק תסתכל כאן על כל מיני שרשורים זוגיות זה לא דבר פשוט

וידוע שחשוב לגבר שאשתו תהיה יפה אז להתפשר על זה זה נקודת התחלה גרועה

היא כן יפה בעינייך ואתה פשוט נתקל ביפות יותר או שבכלל לא?
 

אתה יכול להמשיך לנסות ולהשקיע וכן מתחברת לנתינה והשקעה שיוצרת אהבה

אבל לא מתחברת בלהוליך אותה שולל ולהתלהב כשאתה לא שם.
 

אם זה יעזור, הרווחת.

אם לא, אני לא חושבת שנכון להתחתן איתה בכזה מצב.

ובגלל שכתבת לגבי גובה - מוסיפה - שים לב עם עצמך מה אתה רוצה להשיג בדרישת יופי הזאת.

אישה יפה לחיות איתה ולהימשך אליה  או גם מעמד חיצוני,צ'ק ליסט חברתי של "היי, השגתי פצצה זה מוכיח שאני שווה משהו"

דווקא הגובה העלה לי את זה - כי זה משהו שיותר חורג לעין חיצונית מאשר לבני הזוג עצמם.

הזוג מסתכל אחד לשני בעיניים, ההבדל בגבהים יתבטא יותר בתמונות והליכה ברחוב בעיניים של אחרים.

תבדוק טוב עם עצמך מה באמת מניע אותך בשלמות החיצונית הזאת.  

מעמד וקולות חברתיים יותר קל לנער.

ולפותח- זה אכן נשמע שטחי, אבל... זה אתה.כרגע לפחות.

יכול להיות שאם היית רווק בן 35 היית מתלהב ממנה הרבה יותר כפי שהיא עכשיו, אין לדעת.

ובכל מקרה, מנסיון, אם אתה גבר חסר ביטחון שמתחתן עם אישה יפה- מתכון לצרות.

תמיד תפחד שכולם מסתכלים עליה, חומדים אותה, נהנים ממנה...

ואף פעם אל תחשוב על כל האלו שרק מחכות לך בחוץ, בתור הצעות. זה דמיון לגמרי וזה מונע ממך לתת את כל כולך בקשר

חלילה.

להיות מאוד כן, לומר לה שהוא עדיין לא החליט, ומבחינתו הוא רוצה להמשיך בקשר כדי לתת לו עוד הזדמנות.

ועדיין, להמשיך בעוד מאותו דבר, לעניות דעתי ומנסיוני ארוך השנים בדייטים, לא ייתן כלום.

( במידה מסוימת אפשר אפילו לומר שרק לתת לזה זמן, בלי לשנות כלום, זה להוליך אותה שולל כי זה סתם מבזבז זמן).

הכנות חשובה כאן, ועוד יותר חשוב הזה זה הכוונות הכנות של פותח השרשור.

ההצעה 'לשחק אותה' לא כלפי הבחורה, לא לומר לה שהוא אוהב אותה, למשל, אם הוא לא. אבל לנסות קצת את העמדה הנפשית הזו, המתלהבת והמשקיעה. במיוחד אם אין לו נטיה להתאהב ולשקוע בעמדה כזו, אלא שהוא כבר התחפר בעמדת השופט הספקן.

מכאן והלאה, הבחורה צריכה להחליט מה הגבולות שלה, היא בהחלט יכולה לומר שהיא כבר נתנה כל מה שיש לה, ואם מבחינתו זה עדיין לא מתאים כרגע, היא חותכת (הייתי שם...). אבל הם עדיין לא זוג נשוי, והוא לא יכול לקחת אחריות על הבחירות שלה. 

שיש כאן קשר או פוטנציאל לקשר ששווה לבחון אותו לעומק והוא בעל ערך גבוה עבורך.

אבל כן צריך לראות בשלמות את המקום בו אתה מונח

ובינתיים לא למהר לא לחתוך ולא להתחתן. שניהם לא נכונים כרגע.

אם תהיה שלמות בכן - אפשר להתקדם לעבר החלטה להתחתן

אם תהיה שלמות בלא - אפשר להתקדם לעבר החלטה להיפרד

אבל זה לא נשמע שיש עדיין שלמות לא לכאן ולא לכאן,

ובגלל הדברים המאוד טובים שאתה כותב שיש - כדאי מאוד לעשות רגע התבוננות פנימה עם עצמך ועם אדם נוסף בעולם האמיתי כדי להגיע לעומקם של הדברים.

בכן אתה כותב:

 שאתה נמצא סוף סוף בקשר שמתקדם

כבר חודשיים

שטוב לך איתה

שיש בה *המון* ממה שחיפשת

שאתה *ממש* נמשך אליה

שיש לך אליה משיכה *חזקה*

שהיא יפה בעיניך לפעמים (מה זה לפעמים? מתי?)

שכיף לכם ביחד

שאתה אוהב את האישיות שלה

שמכל שאר הבחינות זה מה שחיפשת

שיש לכם שיח בוגר

שתוכלו לצאת ממשברים יחד כשיבואו

ובלא אתה כותב:

שאתה לא מצליח להתחבר ולהרגיש תחושת שלמות עם המראה שלה (למה? מה בו? לא חייב לענות כאן כמובן אלא בינך לבין עצמך)

שאתה מתבאס בעיקר בין הדייטים (ממה? למה? מה יש שם? תענה כנ"ל בעיקר בינך לבין עצמך)

ובחיצוני יותר אתה כותב ש:

יש לך הרבה הצעות וזה מקשה עליך גם

שאתה פרפקציוניסט

שיש לך חוש לאסתטיקה

שקשה לך לקבל החלטות

על כל שורה כאן ברבדים היותר חיצוניים הייתי מנסה להתבונן ולעבוד בנפרד ולראות אם זה מצליח לקדם לכיוון זה או אחר.

על עניין השפע המדומיין וההצעות והפחד להחמיץ משהו יותר טוב תמיד מעבר לפינה...

על עניין הפרפקציוניזם, שורשו ומהותו אצלך ובחייך,

על עניין החוש לאסתטיקה ומה בדיוק שם,

ועל הקושי בקבלת החלטות ובכלל צלילה שם בעניין זה.

ואחר כך ניתן לבחון שוב את כל המה כן - גם דבר דבר

ואז את כל המה לא - דבר דבר

ובתוספת נתינת הזמן הזה

גם כאשר אתה בקשר - להיות בתוכו, לשהות בו וברגע, לחוות, לנסות להיות נוכח בהווה ובכאן ועכשיו ולא רק במחשבות וניתוח תוך כדי הפגישה, אלא לחוות ממש את האישה שמולך ואת הפגישה ואת הקשר.

ואחרי תקופת זמן שגם תתבונן ותעבוד על הדברים הללו לעומק

וגם תחווה עוד אותה ואת הקשר איתה

ב"ה תהיה יותר חכם

ותוכל להתקדם לעבר כל החלטה שלא תהיה.

ושוב חוזרת להתחלה - לא למהר ולהילחץ לא לחתוך ולא להתחתן כך אלא לבחון לעומק.

וחשוב שכאשר אתה מקבל את ההחלטה - תהיה במקום שלם עם שלמות בבחירה שבחרת.

למשל אם ההחלטה להתחתן - דע שגם עבורך חשובה השלמות וגם עבור אשתך העתידית חשובה השלמות של האיש שלה בה. לשני הצדדים.

אף אחת וגם אף אחד לא רוצה להיות ברירת מחדל של אף אחד, אלא רוצה להיבחר בשלמות בגלל מי שהוא, על כל חלקיו החיצוניים והפנימיים כאחד וכל המכלול שנקרא - היא.

(וגם לזכור כמובן שכולנו בני אדם ואין אף אישה אחת מושלמת בכל העולם כולו ואף איש אחד מושלם בכל העולם כולו אלא רק הקב"ה לבדו מושלם, ובכל אדם יהיו את היתרונות ואת החסרונות שלו. לכן חשוב לראות את האדם שמולי כמכלול, שלם, בן אדם.)

ב"ה שהקב"ה ישלח לך בהירות ורק בשורות טובות לרוב

נראה לי שכדאי מאוד ללכת להתייעצות מקצועית בעניין

נשמע שכרגע זה יושב על אסתטיקה

אבל מן הסתם זה יושב על עוד תחומים

לדעתי כדאי מאוד להעמיק בזה

ובלי קשר, זוגיות היא בחירה בבן אדם אחד מה שהופך את הבחירה למוגבלת ויש לזה מחירים שונים, כל אחד בתחומים שרגישים עבורו. לוקח זמן להשלים עם זה, לראות את המכלול של התמונה ולתת לדברים את הפרופורציות שלהם.

אבל שוב, זה חוזר לתחום של קבלת החלטות ופרקפקציוניזם..

חשוב מאוד.

אבל לא תתחתן עם כל מי שתמשך אליה.

יש כאן כמה סימני אזהרה...

חוסר בשלות רגשית, חוסר הבנה מה זה זוגיות, קושי להתחייב ועוד כמה.

כדאי להתייעץ בהקדם עם מטפל שמבין,

ובינתיים צריך להחליט אם אתה מקדם את הקשר הזה לכיוון יותר עמוק או שמניח לה.

בהצלחה🍃

כל אשה רוצה לדעת שהיא הכי יפה בעיני בעלה

גם אם אובייקטיבית זה לא נכון.

הוא אמור להתעניין רק ביופי שלה..

ואל תשכח

גם האשה הכי יפה בעולם

יום אחד תהיה אשה זקנה ......................

כנל לגבי גברים

גם הגבר הכי יפה וחתיך

יהיה בסוף זקן ........

אם זו היתה הבת שלי והייתי יודעת על ההתלבטות הזאת

הייתי אומרת לך שחרר את הילדה .

תחפש מישהי שהיא לא פשרה בעיניך

כי זאת שתשחרר מגיע לה בעל שחושב שהיא יפה לכתחילה.

והיא עוד תמצא גבר שיימשך אליה כמו שהיא

ויאהב אותה כמו שהיא

ויחשוב שהיא יפה ללא פשרות.

בכל זוגיות יש משברים...

ואז ברגעי משבר זה יעלה לך כל פעם

ויטריד אותך

"אוף אם רק הייתי מתחתן עם אשה יותר יפה היה לי יותר קל עכשיו " (מה שלא בהכרח נכון)

אבל בהכרח את תתחתן מתוך פשרה כזאת.

ומעניין לשאול אותך

האם בשנתיים של דייטים פגשת מישהי שהמראה החיצוני שלה לכתחילה מבחינתך?

יש פורמט שאתה שלם איתו?

זה קיים?

או שמא ראית פורמט של מראה חיצוני שהבינה המלאכותית יצרה?

אבל אני חושבת על המשפט 'יש יפות ממנה אבל אין יפות כמותה'.

אתה מסכים איתו?

רואה בה יופי כלשהו?

כי לא הצלחתי להבין את זה המהשרשור.

אם היא לא יפה בעינייך בכלל- אז לא הוגן עבורה ועבורך למשוך את העניין.

אם היא יפה, אבל יש לפעמים מחשבות על מישהי אחרת, אקראית, שהיא יפה יותר- זה נשמע לי טבעי והגיוני (למרות ששוב אציין שאני לא גבר).

תנסה לדייק לעצמך מהי הצביטה שיש לך בלב כשאתה רואה מישהי יפה יותר.

תנסה להבין מתי ולמה באישה הספציפית הזו אתה נמשך.

ומשם אפשר להמשיך ולהתקדם ולנסות להבין האם עוד קשר רגשי ישפר את המצב, או רק יסבך אותו.

אני מזמין אותך להתבונן על שאר התחומים בחיים.

האם כשאתה קונה/בוחר משהו האם אתה תמיד שלם אתו? נגיד משהו גדול כמו אוטו או בחירת מקצוע וכדו'. מה קורה אחרי שאתה קונה/בוחר? האם אתה מתחבר לדבר שבחרת ולאט ולאט יש תהליך של השלמה והתאהבות בהחלטה שעשית או שאתה כל הזמן ממשיך להסתכל בסביבה שלך ולהשוות?

סליחה אם זה יישמע אגרסיבי, זו לא הכוונה - אני חושבת שכשיש משהו נקודתי שאנחנו נתקעים עליו זה סוג של עדות לכך שאנחנו עוד לא בשלים לזוגיות. כי בזוגיות מתפשרים על כל מיני דברים (גם בהתחלה כשבוחרים בן זוג וגם אח"כ לאורך החיים) וצריך להבין שזה ממש בסדר. אולי כאן מדובר בפשרה גדולה מדי, את זה רק אתה יודע. 

(אגב, אישית לא חושבת שהייתי רוצה להתחתן עם מישהו שכל הזמן מפקפק במראה שלי אבל זה כבר מהצד שלה).

בהצלחה רבה ובשורות טובות

משיכה ומראה חיצוני זה לא דבר קטן שמתפשרים עליו.

זה עניין מהותי.

בסוף צריכה להיות אינטימיות וחיבה וקרבה.

מראה חיצוני לא טוב או משהו שאנחנו לא שלמים איתו זה מרתיע. 

אם הוא היה אומר שהוא לא נמשך אליה הייתי מסכימה ממש, אבל הוא כותב שהוא ממש נמשך אליה!

כלומר הוא נמשך אבל משהו בנושא החיצוניות תוקע אותו. אולי מה שאחרים חושבים, אולי מה שהוא ציפה שיהיה לו.. וזה מרגיש לי הרבה פחות מהותי

אם אתה מוכן להתחייב אליה ולהקים איתה משפחה כולל ההשלכות שאתה לא רואה בה את אידאל היופי, מצוין. אם אתה חושב שלא תעמוד בזה וזה יקשה עליך לקיים את ואהבת לרעך כמוך ולהתמסר במאת האחוזים אליה ולבית המשותף אל תעשה את זה.

העניין כאן הוא הבחירה שלך מתוך הנתונים להתמסר או לא לבית הזה... ב"הצלחה

מההיכרות האישית שלי עם עולם הדייטים גם מחברות, בד"כ הגבר הוא שרוצה ולאישה לוקח זמן להיות גם ברעיון. כשזה להיפך לרוב זה לא עבד.

ז"א שהגבר יותר יודע בצורה ברורה כשזה זה והוא רוצה למשוך לחתונה. ולכן אם אתה לא שם ויש לך התלבטות עליה לא הייתי ממליצה לך להמשיך

קודם כל עם כל הקושי אפשר להתחיל בלגור אצל ההורים

ולאט לאט להתארגן

אבל זה ממש לא פשוט

בשורות טובות

יכולה להתחבר לחלק מהדברים,
לא להכל, אבל לחלקים גדולים.
לפני שאני כותבת, ויש לי המון מה לומר..
את נותנת צ'אנס לשינוי ותיקון,
או שאת לא מוכנה לשמוע על הכיוון הזה בשום פנים ואופן,
ורק מחפשת כלים\כח איך ללכת?

כל עוד אין אלימות, מציעה לעשות את הצעדים הבאים בשום שכל..

מתוך חשיבה אמיתית מה נכון לעשות ואיך..

במיוחד כשיש ילדים ברקע, מה שהופך את הפרידה אם תהיה למורכבות יותר..

גירושין זה לא דבר פשוט. כמו ששמת לב,, זה כמו לחתוך את החיים לחצי, חצי בית,, חצי נוכחות עם הילדים ועוד..

ולכן אני ממליצה לחשוב על הצעדים הבאים ברוגע ובמתינות..

אשמח לייעץ לך באופן פרטי

אבל יכולה להיות לך עבודה רגשית שלמה. בסופה אולי יהיה לך קל להתגרש ואולי תסכימי לקבל אותו כמות שהוא בלי לנסות לשנות אותו כדי שיתאים יותר למה שאת חולמת עכשיו (או העזת להתחיל לחלום) בחיים שלך.

קודם כל מה שאמרת על עצמך על ריצוי ופחד.  לפני שאת רצה לשנות את העולם תנסי קודם כל להיות יותר את בתוך המקום הקיים (ובעבודה). לא לריב איתו ולא "לא יכולה לשמוע". פשוט להיות יותר את.

ספויילר: כשאת תהיי יותר מדוייקת לעצמך כל הסביבה תהיה יותר מדוייקת לך. סביר להניח שהוא יהיה הראשון.

חשוב מאד לנסות נשום רגע, "למפות" את הבעיות ולהבין איפה את נמצאת בנישואים האלה ואיפה האופציה לפירוק החבילה כרגע מול זה.

דבר ראשון, אנשים פשוט לא מאמינים שיד סיפורים כאלה. אז כן, זה קיים, וזה כואב נורא.

אז המון בהצלחה!!

דבר שני, הכתיבה שלך משדרת בהלה ולחץ. אז הייתי ממליץ לך לשבת במתינות, לשקלל את הנתונים, לבודד את הטוב והרע ולהבין בדיוק איפה הבעיה ואיך צריך להסתכל עליה.

לא משנה מה תהיה המסקנה שלך, כשתבואי בעיניים פקוחות ובידיעה ברורה, הכל יהיה לך קל יותר וגם לא יגיע מצב של חרטה וכדו (כי טעות אחת את כבר עשית כנראה..).

דבר שלישי ומאיד חשוב, סבתי ע"ה הייתה אומרת: "כמו שהצעת את המיטה  ככה תשני בלילה". במקרה של שיחת יחסינו לאן, והחלטה מכל סוג, אנא ונא - תתעשו הכל בכבוד ובהבנה הדדית. זה משנה את כל העתיד שלכם ומותיר לך הזדמנות לדף חדש ומהמם בחיים שלך!

ושוב, בהצלחה

החיים שלך הם שלך. לא שלהם.

כשמתחילים להסתכל פנימה ולא החוצה מבינים מה המעלות והדברים טובים שכן יש בחיים.

(אגב רוב ככל הדברים שכתבת הם ברי שינוי, אבל העבודה היא לא להשיג את מה שיש לאחר אלא להעריך את מה שכן יש לי. אח''כ לחשוב מה אפשר לשדרג בחיים ואיך).

הפייסבוק יוצר אשליה. מעלים את הרגעים המחוייכים ולא את המורכבויות שיש לכולם. אתה שמכיר גם את הצדדים המורכבים אצלך, אבל אצל אחרים מכיר רק את מה שהם מעלים, חי בתחושה שלכולם יש.

החיים בהשוואה לחיצוניות של אחרים, תמיד יהיו מתסכלים. כדאי לעבוד עם עצמך על שמחה בחלקך. אם לא מצליח לבד אפילו שווה לקחת טיפול ממוקד בזה.

אתה בנוני.

כמו שיש כאלה שיותר, יש גם כאלה שפחות

אולי סיפורם לא מוצג בפייסבוק וכו'

אבל הוא קיים.

לא סתם נאמר באבות. "השמח בחלקו..."

שרשתות חברתיות זה המקום האחרון שמשקף משהו

בעיניי קנאה זה דבר טוב

זה שיקוף של מה שכואב בנפש

על מה כדאי לעבוד ולטפל

כמעט כל מה שכתבת אפשר להשיג ב10 אצבעות

בעבודה נכונה

במודעות למידה יישום והתמדה

גם אם החיים שלך עכשיו בינוניים

אגב רוב האנשים בינוניים ומטה

תסתכל על סטטיסטיקות

בכל נושא

הממוצע/ החציון לא משהו

יותר כמו, "יש כזה בעולם, אני רוצה גם, איפה משיגים?".

התחושה הזו דיכאה אותי למרות שידעתי שזה שקר.

אני בפייסבוק כל יום בין קבוצות של חשמלאים וקבוצות DIY ודורשי עבודה וקבוצות מסויימות בבאר שבע שחשוב לי להיות בהם אבל לא מאשר אף חבר אפילו לא קרובי משפחה.

כשאתה יודע שכולם רוכשים דברים דברים שהם לא צריכים, עם כסף שאין להם כדי להרשים אנשים שהם לא אוהבים, כשאתה מודע לזה שזה משפיע על הנפש בצורה  הרסנית, אתה יכול פשוט להחליט שאתה לא משחק את המשחק הזה יותר.

אף אחד לא מפרסם את ההחזר החודשי של המשכנתא שסוגר עליו, רק מפרסם תמונות של הבית, אף אחד לא מפרסם את ההקרבה של לאכול רק כוסמת ועשבים, רק את הרזון, אף אחד לא מפרסם כמה רע וקשה לו בעבודה (חוץ ממורים) רק כמה כיף ואיזו עבודה נחשקת הם עובדים.

וכולם בינוניים בתחומים מסויימים, כולם מפרסמים רק את ההצלחות, אלה שמפרסמים תמונות מחופשת הסקי באלפים או קרוז בים התיכון לא מפרסמים את הקבלה של כמה עלה להם התענוג כי הם לא רוצים לצאת אידיוטים, אלה שמפרסמים תמונות מחוייכות מהדיסני וורלד לא יפרסמו לעולם את התמונות של הפרצוף שלהם עומדים בתור למתקן שלא באמת מלהיב כמו סרטון של יחידת החילוץ בטלפון.

ופתאום אתה מגיע לגיל 35 ופתאום חבר שסוגר את העסק וידידה שמתגרשת, מעניין, הם תמיד היו נראים כל כך מאושרים בפייס מה קרה?

שמראה מתאם גבוה בין כמות התמונות הזוגיות ברשתות החברתיות, לבין גירושין...

עזוב.

אנשים מראים מה שבא להם לשדר. זה ממש לא אומר מה יש להם באמת.

(ואספר שוב סיפור שכבר סיפרתי כאן בעבר-

חברה טובה, שהיתה תקופה שקינאתי בה כי כמה פעמים כשהייתי שם בעלה הגיע עם זרי פרחים, ומתנות, ומפרגן לה בלי סוף.

אבל אחרי כמה שנים היא התגרשה, וגיליתי שהוא היה מכה אותה, אבל אני נחשפתי רק לזמנים בהם הוא ניסה לפייס...

עבורי זה היה לימוד מטורף לכמה אנחנו לא יודעים כלום על החיים של אחרים, גם אם נדמה לנו שאנחנו יודעים משהו).

אתה רוצה להיות מאושר.

ואתה חושב שהדרך לאושר היא בבית יותר גדול, אישה יפה יותר, להיות פחות בינוני, יותר מוצלח, ויותר בראש הפירמידה.

למזלך סוגיית האושר נחקרת כבר אלפי שנים.

ולפילוסופים יהיו לא מעט תשובות עבורך איך משיגים אושר - ואף אחד מהם לא תולה אושר בחומר כמו כסף או אישה יפה, ממש להפך, לרוב ככל שהחומר גדל יש יותר ניתוק מהעצמי האמיתי ופחות אושר.

לא סתם אחוז ההתאבדויות בקרב נערים בעמק הסיליקון עולה ועולה - העשירים ביותר ואני מניחה שעם הבחורות היפות ביותר, כי כסף מושך יופי.

אז מה כן עושה אושר?

תקרא את ד"ר טל בן שחר.

הוא מסכם את זה

*באיכות הקשרים שסובבים אותנו - משפחה, חברים, ילדים, זוגיות.

ככל שהם טובים יותר האושר עולה.

*תחושת משמעות -מטרה בחיים, סיפוק, משמעות, הגשמה עצמית.

*קשר טוב בינינו לבין עצמנו- לתת לעצמנו להרגיש רגשות, לא להדחיק, שהמעגל האישי שלנו עם עצמנו יהיה בריא.

*הנאה יום יומית- כלומר לא רק להשיג מטרות עתידיות, גם ליהנות מהדרך בחיי היום יום הרגילים.

רוב הפילוסופים גם הגדירו אושר כתחושת משמעות.

יש לו ספרים בעברית אם זה מעניין אותך.

ופרקטית, עזרה ראשונה, תמחק את הרשתות החברתיות, זה חתיכת בולשיט.

מי שמאושר באמת לא מרגיש צורך להוציא את זה החוצה.

מהתורה (מרבה נכסים..ועוד), הרמב"ם , פילוסופים יוונים כמו סוקרטס, אפלטון, אריסטו ואפיקורוס ועוד,

הבודהה, ועד לפילוסופיה המודרנית.

 אף אחד מהם לא הגדיר את תלה את אושר כהנאה רגעית או ריבוי חומר.

חלקם ממש מאמינים שהתנאי לאושר הוא צמצום החומר והסתפקות בצרכים בסיסיים בלבד  (כמו אפיקורוס, בודהה ועוד )

וחלקם לא אומרים שצמצום הוא תנאי לאושר, אבל עושר וחומר הם רק אמצעי ולא יכולים להיות מטרה ברגע שהם הופכים למטרה ורדיפה ותלות ל'לאושר' הם מרחיקים אותנו מהאושר.

תמצא נקודה אחת ברשימה, תחשוב איך להשתפר בה, אם צריך תיעזר במישהו,  תציב יעד, בעוד x חודשים סימנתי ווי על , ככה וככה. אבל זה עבודה,  לא משחק ילדים.

בהצלחה 

במקום "לקנא".

בוא תסתכל עליהם, ותשנה פרדיגמה.

מה אתה רוצה ללמוד מהם? איזה שיעור האנשים האלה באו להביא לך לעולם?

אתה רוצה כסף?

איך אתה מגיע לשם. אפשר לתפור תוכנית.

אתה רוצה בית יפה?

לך למעצבת פנים שעובדת עם עלי אקספרס. אל תשכח גם שצריך לתחזק ולנקות.

אתה רוצה שרירים? לך לחדר כושר. פעמיים בשבוע.

אה, לא? עדיף לגלול בפורום?. זה סבבה. פשוט יש לזה מחיר.

הדבר היחיד שבאמת חשוב לעבוד עליו ולהתאמץ לשנות תפיסה זה לגבי אשתך. זה בן אדם שהתמסר אליך ואתה אליה, ומן הראוי להתאמץ לא לפגוע ברגשותיה. היא גם בן אדם שיש בסיפור שלך.

את הצילום מסך של המינוס בבנק,

תמונה של בוס מאוכזב, או ילד שהתחצף...

אף אחד לא מתאר איזה דברים פוגעים בן הזוג אמר או עשה,

ולא מספר כמה הוא שונא איזה בטטה הוא הפך להיות ...

מה שמעלים זה את הרגעים הכי יפים.

זה בדיוק השקר.

כולם בינוניים.

מי שיש לו 100 רוצה מאתיים, ומי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות.

תמיד רוצים יותר ממה שיש.יש פה אפשרות למנף עבודה על הודיה על הקיים- יש לך בית? יש לך אישה? תודה

ועשינו ותפילה להתקדמות. יש הרבה שבידיים שלך.

אבל תמיד יהיה יותר

אם תשווה החוצה, לעולם לא תהיה שמח במה שיש לך.

מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל, שכל אחד עסוק בד אמותיו

רוצה יותר לעצמך? תיצור לך מציאות כזו, במה שאתה יכול. ולא כל אחד יכול לשנות הכל

אנחנו לא נהפוך כולנו לכוכבים רשת שמגלגלים שותפים בעשרות אלפי שקלים. כאילו, תנסה עם בא לך, אבל חשוב לדעת שרוב האנשים חיים את היומיום ה"ממוצע"

לרזות ולהיות שרירי זה בהישג יד

גם להחליף עבודה

עם אשתך לדעתי יש לך עבודה פנימית לעשות.. אני די בטוחה שאם זה מה שהייתה חושבת עליך היית מתבאס. חוצמיזה שהחיים הם לא רק חיצוניות

נכון לא נכון מה שכתבת

זה לא משנה.

לא בריא לחיות ככה

אתה מוכרח להיות במבט אחר

על החיים, או אפילו בלי מבט

בלי לדרג ולתת ציונים יתר.

לזרום עם עצמך ולהיות במצב רוח יותר חיובי

אני מזדהה, קודם כל.

אצלי זה קשור לחוסר אמונה בעצמי. בגלל שאני מרגישה חוסר מימוש עצמי מצד אחד, וחוסר אמונה שאני יכולה להגיע לזה מהצד השני, לא נשאר לי אלא להשוות ולקנא... במקום להתרכז בעשיה. 

צריך איכשהו לחזור לעצמך. וזאת כנראה דרך ארוכה אבל משתלמת. זה הדברים היחידים שאני יודעת.

אז  במקום להסתכל מה קורה בדשא של השכן תתחיל להשקות את הדשא שלך. מאוד ממליצה לך על  צום דיגטלי.

ובעלי תמיד מאזן אותי בנושא הזה.
תמיד יהיו יפות ממני, מוצלחות ממני, עם מספר ילדים יותר גדול משלי, עם גוף יותר יפה, עם בעל יותר וואו, עם בית מתוקתק יותר
אבל איכות חיים פנימית
היא בלהודות על השפע הספציפי שמגיע אליי.
שפע שמגיע בדמות חברה שפתאום שולחת הודעה שמחממת את הלב,
צחוק של ילד,
זמן נחמד ביחד עם בעלי
הוכרת תודה להורים

אני מבינה מאיפה זה מגיע. זה הרצון לשלמות אובייקטיבית. שלמות שהיא בכל הפרמטרים, מקיםה את כל תחומי החיים, וכמובן שלמות עצמית.

התבגרות זה לעזוב את השלמות האובייקטיבית הזאת

לשמוע את השיר החדש והנפלא הזה של ישי ריבו - הנשמה לא meta.

מדבר ממש על ההפסד והשקר העצום ברשתות החברתיות.

ממש כל מילה שם מתאימה.

מצרפת את השיר:

שם המבט.

שם המיקוד.

פנימה.

איפה ואיך אני יכול לתקן? לשפר? להעצים? לבנות?

כי החוץ מלא שקר, מלא זרות, מלא זיוף, מלא הפסד, מלא הסתרה 

ובעיקר מלא במה שלא שייך לי.

אם נבין באמת כמה כוח עצום יש לכל אדם ובטח כל יהודי, זה לא נתפס!

אתה חלק אלו-ק ממש!

עוצמות על גבי עוצמות

נשמה מאירה של אינסוף

ואתה בהחלט יכול להביט בה, פנימה, ולהוציאה מן הכוח אל הפועל ולהביא אותה לזרוח להאיר ולחמם את חייך שלך ממש!

ב"הצלחה רבה

שלא טוב לך בחיים שלך עצמך.

קנאה מסמנת לנו שיש בתוכנו רצונות לא ממומשים, ומקומות או מצבים שהיינו רוצים להשתייך אליהם.

במקום לעסוק בפייסבוק ובחברים, כדאי לשאול את עצמך:

מה הייתי רוצה לשפר בחיים שלי? איך הייתי רוצה להרגיש?

מול עצמי, מול אשתי, מול הילדים?

בכלל?

עם מה מה שאני רואה בחוץ וצובט לי מפגיש אותי בתוכי? שם העבודה האמיתית.

אל תהיה קרבן, תנסה להבין מה חסר לך ואיזה טוב אתה רוצה בחיים שלך,

ומשם תצא לדרך שיהיו לך חיים משמחים ומספקים עבורך. 

כולנו יודעים את זה אבל אף אחד לא מחייך, וכשאני אומר מחייך אני מתכוון לשמחה אמיתית שבאה מהלב, לא שמחה תלוית נסיעה לחופשה בחו"ל, קניית בגד, מחמאה שקיבלנו, עיסקה שנסגרה או חצי בקבוק ויסקי. הרי נצטרך לחזור מחו"ל, ושמחת קניית הבגד חולפת מייד אחרי שהוא נלבש בפעם הראשונה, והעסקה חולפת והסוטול עובר.

אני רוצה שמחה אמיתית, שמחה של אהבה מתמדת, של הסתפקות במה שיש, של הכרת תודה. 

תלוי בגורמים רבים

למשל

מי ומה אתם , מה הסביבה, בבית ובחברה, מי הילד, מניין הגיע ונובע הקשר,

אבל מעשית, הוא כבר לא ילד. הוא מחליט על עצמו ובוחר את הבחירות שלו, על ההשלכות שיהיו להן. כנראה שאם הבחור בחר בקשר כזה - אין מה להטיף לו על הבחינה העקרונית, אלא לראות איך משמרים קשר קשוב וקרוב.

כן, במידה שיש לכם שיח פתוח איתו (אם אין, כבר מאוחר מידי) - חשוב לנהל שיח על גבולות. שמעתי מד"ר אלישע אזר (מטפל בכיר בתחומי טרוואמה, משפחה מיניות ועוד, מנהל מרכז מפגש בשילה) שהרבה פעמים בני נוער דתיים חוצים גבולות חמורים ואפילו מסוכנים מאוד מהר, כי ברגע שחצו את הגבול של לדבר עם בנים/בנות, או את הגבול של נגיעה - לא מודעים להמשך המדרג. כשמגיעים לכל מיני סיטואציות, שנער חילוני הודרך להתנהל בהן, נסחפים גם בלי מודעות לסכנות או לחוסר רצון לעבור גבולות חמורים יותר.

ובעולם שלנו לא מאוזן.

רצון לקשר זוגי והורמונים מתחילים הרבה לפני ש"נכון" לקיים אותו, בד"כ.

אם הוא בכיוון של להתחתן מוקדם, זה לאן דווקא רע.

אין כללים, רק דבר אחד חשוב.

אהבה.

לא להתנות איתו כלום, אלו החיים לו, גם אם הוא מתנהל בצורה שלא תואמת את איך שהיית רוצה או מצפה. כשיש קשר אוהב ןמכיל, יש תוואי שיכול להגיע ולהשפיע על הלב.

כשיש ביקורת, זה מפתח מגננה, רצון להסתיר ולעשות דווקא. וזה, אתה בטוח לא רוצה....

לכבוד האישה החשובה והניצבת על משמר המתיקות, תחיה.

קיבלתי מכתבך ודמעותיי (הקפואות) זלגו על הדף. כבר אמרו חכמינו: "על טעם ועל ריח אין להתווכח", אך כאן מדובר בשינוי סדרי בראשית ובערבוב מין בשאינו מינו.

לעצם העניין, הנה הכרעת ההלכה:

דין "כל דפריש": יש לדעת כי גלידת בייגלה מלוח היא בבחינת "חדש אסור מן התורה". אבותינו במדבר אכלו מן שהיה טעמו כצפיחית בדבש, ולא כצפיחית בבייגלה עם נגיעות מלח אטלנטי.

מי שמשנה מן המטבע שטבעו חכמים בשוקולד-וניל, עליו הראיה.

שלום בית קודם לכל: שנינו במדרש שגדול השלום, שאפילו השם המפורש נמחה על המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו. ואם במים עסקינן, קל וחומר בגלידה שנמסה. לכן, על בעלך לדעת ש"ביתו של אדם הוא מבצרו", אך המקפיא שלו הוא רכוש משותף.

דין התערובות: אסור לערבב בייגלה בשוקולד בלגי, משום "בל תשחית" את הטעם הטוב. עם זאת, אם נפל פירור בייגלה לתוך הווניל-עוגיות שלך – הוא בטל בשישים, ובלבד שלא יתכוון לבטלו לכתחילה.

הפתרון הפרקטי:  יש לקבוע "עירובי תחומין" במקפיא: צד ימין למתוקים וצד שמאל למלוחים, בבחינת "אם השמאל אימינה ואם הימין אשמאילה".

מומלץ לרכוש שתי כפיות בצבעים שונים כדי למנוע "בליעות" של מליחות במתיקות (חשש "טעם לפגם").

לסיכום: על הבעל לעשות תשובה (ורצוי שתהיה בטעם ריבת חלב). אם הוא מתעקש על הקרמל המלוח, עליו לאוכלו בחדר סגור, בבחינת "מים מלוחים ימתקו".

מקורות:

תלמוד בבלי, מסכת קינוחין, דף ע"ב ע"א:

"תנו רבנן: האוכל גלידה - מתוקה היא לו, מלוחה היא לו. מאי מלוחה? אמר רב פפא: בייגלה ושוקולד לבן. אמר ליה אביי: והא תנן 'דבש למתוקים ומלח לבשר'? אמר ליה: הכא במאי עסקינן? בקרמל מלוח, דאית ביה תרתי לטיבותא - ריחא דמתיקתא וטעמא דמליחתא. ופליגי בה רבי יוחנן וריש לקיש: חד אמר 'שלום בית מעכב' וחד אמר 'המקפיא מעכב'."

רש"י על אתר:

בייגלה ושוקולד לבן: ערבוב מוזר שחידשו בני מערבא בשנים האחרונות, ואין דעת הבריות נוחה הימנו.

ריחא דמתיקתא: ריח של מתוק, שמטעה את האדם לחשוב שקינוח הוא, ולבסוף מוצא בו מלח ובוכה.

המקפיא מעכב: שאין המקפיא סובל שני מינים בסל אחד, וסופו שקופסת הווניל מקבלת טעם לוואי של בייגלה, וזהו "טעם לפגם" גמור.

תוספות:

ויש מקשים: מדוע לא אמרו "כל המלוח הרי הוא כמתוק"? ויש לומר דהני מילי בבשר ודגים, אבל בגלידה – מלח בתוך סוכר הוי "שינוי מנהג" וצריך עיון גדול.

הייתי ממליץ לך (לנקד בשווא או בפתח?) @אמא אסתי היקרה ובעלה המהולל, ללכת ליועץ זוגי, תלמיד חכם מופלג (ומומחה אמיתי לאובססיות) ולהיוועץ בו...

מה שמפתיע שפותחת השרשור היתה בקיאה בכל כך הרבה מושגים הלכתיים שהיה מתבקש מאליו תשדע לבד את התשובה, מה היא צריכה רבנים ומדריכות?

אני לא בטוח אם המלל, לאחר עריכה, לא ראיתי את המקור, עובר את גבול הטעם הטוב הנהוג בפורום זה

גם קשקושי פורים ניתן להעביר בצורות שונות

אגב, פעם היו משנים את שמות הפורומים , .. 

פנייה שנעשית בתור פורים שפיל, יש לה גבולות גזרה משל עצמה

פנייה שנעשית ברצינות,  מומלץ לרשום באופן שיבינו שזו שאלה אמיתית

אמנם אני לא אחרי לידה אבל מזדהה עם הקושי של הטהרה, ממש..

אני חושבת שכדאי להפריד שניה.

עזבי את המחשבות על עוד ילדים.

בפרספקטיבה של זמן, שבוע לפה או לשם זה משהו שאפשר להתמודד איתו בד"כ (אלא אם כן זה ימים של מילואים ואז באמת בעייתי). זה באמת ממש עוד קצת. סיוט אבל בסוף עובר.

אל תחשבי רחוק. תחשבי איך את עוברת את היום הנוכחי.

תפנקי ותפרגני לעצמך יותר

יש משהו הוא יכול לעשות שיעזור, יועיל? שתפי אותו.

מתפללת איתך שייגמר בקרוב 💓

בבקשה תשאלו את הרב זכריה בן שלמה. מומחה גדול ופוסק שנים בהלכותת טהרה.

במקרה של ראייה ביום השביעי ממש ממש כדאי לפנות לבודקת טהרה!

בטח שאחרי לידה.

יש ממש סיכוי לרגישות במקום שגורמת לפצעים עם כל הבדיקות. (לכן, אחרי לידה מומלץ להוריד את מספר הבדיקות).

מקוה שתיטהרי בקרוב ממש.

חיבוק גדול 

זה באמת קשוח ממש

שולחת לך כוחות...

לגבי עוד ילדים אל תחשבי על זה כרגע את אחרי לידה תעשי מה שטוב ומרים לך תמצב רוח

אני שואלת כי זאת יכולה להיות הסיבה שהדימום עדיין מתרחש

או אמצעי מניעה הורמונליים ..

אולי יש עוד סיבות שאני לא מכירה

חשוב להתייעץ ולראות רופאת נשים אם עדיין ממשיך.

בהצלחה רבה 

קטונתי מלתת עצות ובכל זאת כוונתי רק להועיל

יש את הרב זכריה בן שלמה שיש לו הרבה ידע הלכתי ורפואי...

ניסית ללכת לבודקת?

גם לי זה קרה, הלכתי לבודקת והיא הצליחה לטהר.

למה זה קורה. יכול להיות שיש נשים שזה לוקח יותר זמן, אבל כדאי לבדוק שהכל בסדר. (זכור לי שמתישהו זה קרה לי אחרי הפלה והרופא כן מצא איזה משהו ונתן לי כדור כלשהו, זה היה כלכך מזמן שלא זוכרת מה זה היה.)

וגם אני יודעת שיש מצבים שאומרים להמעיט בבדיקות כדי להיטהר.

ובנוסף אחרי לידה, כמה שרוצים כבר חיבוק, הגוף צריך את הזמן שלו להחלים. אצל כל אחת זה זמן אחר ואולי פשוט עוד לא הגיע הזמן והגוף דורש לקחת את המנוחה שלו.  (חוץ מההחלמה המקומית, חוסר מנוחה מספיקה וחוסר בשתיה או מזון בריא, יכול לגרום לדימום.)

חוץ מזה שיש כאלו שאמצעי מניעה הורמונלים מפסיקים להן את הדימום.

מזל טוב והרבה בהצלחה