לדעתי לכל אחד המסלול שלו ומה שקשה לאחד לא קשה לאחר. אז אי אפשר להשוות קשיים

נקודת המבט שלי על נסיונות ומצבי קושי היא שזה הדרך שלי, וזה מה שצריך לקרות לי כדי להביא אותי להיות יותר שלמה ומתוקנת, כדי למלא את השליחות שלי כאן בעולם. ולכל אחד מה שהוא צריך בשביל זה.. מה שאחד צריך זה לא מה שהשני צריך, וממילא זה לא מעודד.

מה שכן, יש עניין להסתכל בעין טובה על המציאות שלי, ולהודות גם על הקשיים וכו'. אבל שוב, בלי השוואה. רק אדם ואלוקיו

כמו שהסברתי לסבתא שלי,

שהעובדה שבשואה אכלו קליפות תפו"א,

עדיין לא גורם לי לאהוב רגל קרושה....

שזה לא באמת מעודד לשמוע ש"יש אנשים שקשה להם יותר", אז לשנינו קשה, אז מה הרווחנו?

אני חושב שבנושא הפרופורציות, הכוונה היא לנסות לדמיין אם היינו חולים חלילה ללא אפשרות ריאלית לריפוי, ואז יום אחד עומדים פתאום על הרגליים בנס, החיים היו נהפכים לגמרי לורודים בעינינו (ואפילו יותר מכך).

אז גם כעת, למרות ההתרגלות, אם לא ניקח כל מה שיש לנו כ"מובן מאליו", ונתרגל "לחיות בהודיה", זה יכול לקרב אותנו להרגשה כזאת.

יצא לי קצת קיטשי, והלוואי שהייתי קרוב לדברים כאלו בפועל, אבל חושב שיש בהן אמת.

זה לא ממש מעודד וכן מעודד......
כי מצד אחד ,
זה פשוט  לא נותן מקום לקושי גם כשזה אני מול עצמי, כי סהכ החיים שלי תותים "לעומת"(?) אז למה להתלונן? 
אבל מצד שני,
זה כן מעודד כי זה מסקנה שהחיים שלי יפים "לעומת"....
אבל, כל ה"לעומת" הזה מפריע לי ובאמת בני אדם- אני לפחות, בתפיסה שלי עם כמה שאלחם בזה, אני חיה בצורה כזאת שבתפיסה הכל צריך להיות טוב ומה שלא זה מבאס , אז להתחיל מנקודת הנחה שכלום לכאורה לא מגיע לי והכל לא מובן מאליו זה נכון אבל - קשה לי להתחבר לזה- ואני תוהה אם זה נכון - קשה לי לגבש דעה בנושא.......

אם חלילה היית חולה ומבריאה בהפתעה היית שמחה מאוד למרות שלא הכול טוב, נכון?

איך את מסבירה את זה?

אז מסכים שכמו שאמרו כאן, מותר ורצוי להרגיש את כלל הרגשות, ועדיין במקביל להפנים ששום דבר שיש לנו לא מובן מאליו.

ועושה לרוב יותר נזק מתועלת.

הדחקה וביטול של רגש הם אף פעם לא הפיתרון.

כמו שלא נכון להשוות בהצלחות וביתרונות של האחרים, לא נכון בעיניי להשוות בקשיים.

בסוף קושי הוא דבר סובייקטיבי, ויכול להיות שאת חווה את הקושי הפרטי ברמה מאוד חזקה למרות שהוא נראה קושי זעום בעיניים של אחרים.

אני רואה את זה הרבה אחרי ה7.10.

אנשים סביבי מסתייגים אחרי כל פריקה "אבל על מה אני מתלוננת" "העיקר שאנחנו חיים".

אני לא מסכימה עם זה.

נכון, יש רגע של פרופורציה אל מול הזוועות הכי גדולות וקשיים גדולים יותר, אבל, החיים הקטנים והפשוטים ממשיכים לצד הצרות הגדולות יותר

ולא נכון לא לתת לזה מקום.

נושא מענין - תודה.

יש משפט עמוק מחכים:

האושר הוא לא תולדה של מה שיש לך, אלא של מה שלא חסר לך.

דהיינו: אף פעם לא תרגיש שלם. עד שתחליט לראות מה שלם בך כעת.

וזה לא אומר להדחיק את הקשים הקיימים,

אלא במקביל גם לשים פוקוס על מה שיש.

אפרופו הקלישאה של החצי הכוס המלאה...

ולי אישית יש מצבים שזה ממש עוזר לי.

פרופורציה זאת לא המילה המתאימה.

פשוט צריך לפתוח עיניים לטוב שמציף את העולם שלנו!

טבע האדם לשכוח זה לא תירוץ...

בחדשות כותבים רק על מה שחריג,

ולכן הם מוצפים ברע, כי הרע הוא חריג

יש אנשים שהמילים אתם בריאים לוחץ אצלם בנקודות רגישות .. של התמודדות רפואיים מסוימת

ולכן

"תסתכלי בפרופורציות – נכון שהשידוך מתעכב, או שהמצב בבנק לוחץ, אבל ברוך ה' את בריאה,"

אז נקודה חשובה ממטופל שלי שאמרו לו כמו שאמרת העיקר שאנחנו בריאים ...

את לא יודעת באמת מה אנשים מתמודדים ויש קשיים רפואיים שלא נראים לעין 

אז נכון הוא לא בדיוק בריא באופן מושלם אבל עדיין הוא יכול להיות שמח

אז תלמדו שגם אנשים המתמודדים עם קושי רפואי שמחים

אז די לנרמל את המשפטים האלה

את לא חייבת להיות שמחה בגלל צער של אחרים

אלא שמחה בחלקך...

היא שהדרך להשתפר ולשפר את החיים עוברת דרך קשיים ומורכבויות

הדברים הטובים שהשגתי בחיים הגיעו אחרי קשיים כשלונות ומשברים

כשמגיע משבר חדש אני יודעת שיגיע הרגע שאדע להתגבר עליו ולא רק להתגבר

אלא לקחת איתי למידה לדרך

לשפר ולשדרג את החיים בתובנה חדשה

ואז המשבר הוא לא רק קשה אלא גם בהכרח מביא איתו עתיד טוב יותר

כל עידוד מתאים בשעתו.

אבל אני בעד עידוד שנותן פרופורציות כשמסתכלים על המטרה\היעד.

ויכול גם לעצבן אפילו בטח אם זה מגיע מאחרים כי זה מבטל את התחושות שלך באיזשהו מקום ואפילו יכול להרגיש שיפוטי - יש אנשים שיותר קשה להם, אז מה את מתלוננת?

אז לא. מותר שיהיה קשה בכל מצב. גם אם בשאר הדברים הכל טוב.

המסקנות שלי בכל אופן לגבי קשיים - חיזוק באמונה שזה מה שאני צריכה לעבור ושזה מה שטוב לי כרגע גם אם אני לא מבינה אותו, ושכל קושי הוא זמני. בין אם הוא ייפתר פרקטית בשלב כלשהו, ובין אם אצליח לפתור בתוכי את התחושה הקשה מולו ולזרום עם המצב. ומצד שני - גם עין טובה על מה שיש ולחיות בהווה את מה שטוב ולהעריך אותו. עבודה על השמחה במה שיש לי אבל מתוך התבוננות פנימית שלי ולא כאמירה מבחוץ שיכולה להשמע מחלישה. וכן, אני למשל הרבה פעמים נזכרת בקשיים שהיו לי וזה גורם לי להעריך את ההווה ונותן לי כח להתמודד כי כבר עברתי x y z  אבל אנחנו שוכחים מהר 

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים