הסתגלות לגן של בת כמעט 3פה לקצת

אז אני לא בעד הסתגלות עם בכי ולכן עושה את ההסתגלות לילדים בהדרגה עד שנשארים בלי בכי, שנה שעברה זה לקח שבוע וחצי שבועיים לבן שלי.

עכשיו, אחרי שבוע היא נשארה בלי לבכות יומיים.

ואז ילדתי.

לא הסכימה ללכת.

ביום הראשון בעלי לקח אותה וראה שהיאלא רוצה להישאר והחזיר הביתה.

ביום השני השאיר בוכה ומאז היא הולכת ובוכה ונרגעת מהר לדברי הצוות.

אבל אני רואה שהיא לא רגועה, ולא כייף לי.

דיברתי עם הגננת עכשיו, והיא אישרה את מה שחשבתי.

הבת שלי כל היום יושבת בגן ולא ממש משתתפת. מידי פעם בוכה שרוצה את אמא והם מרגיעים אותה (למרות שביקשתי במפורש שיתקשרו אליי אם היא בוכה ורוצה לחזור הביתה ואמרו שיעשו את זה).


מה עכשיו?

אני לא מסוגלת לשלוח אותה ככה.

הבעיה היא שאני אחרי ניתוח וטכנית אין לי את האפשרות לעשות לה הסתגלות הדרגתית יחד איתי כמו שרוצה.

מתלבטת אם לשלוח לגן לשעה-שעתיים ולקחת או לא לשלוח בכלל כי גם ככה תכף חגים ואחכ נעשה הסתגלות מחדש ואז גם ארגיש טוב יותר ואהיה פנויה לזה בעז"ה.

מה הייתן עושות?


זאת מסגרת ראשונה של הילדה.

מבחינת הילדה הייתי משאירהאיזמרגד1

השאלה מה המסוגלות שלך, שנייה אחרי ניתוח להישאר איתה בבית...

כאילו אני חושבת שזה סבבה לשלוח ובמקומך כנראה שהייתי עושה את השיקול של מה לי יסתדר יותר טוב....

משאירה בבית?פה לקצת
משאירה בבית כן...איזמרגד1
לדעתי תחכי כבר לאחרי החגים112233445566

לקחת לשעה שעתיים כל יום זה הרבה יותר מאמץ מלהשאיר לגמרי.

כדי לשלוח לגן? היית משאירה בבית?פה לקצת
חושבת שכן לקחת.מוריה

גם אם זה לחצי יום.


זה בד"כ הימים היותר מהנים בגן.

שעושים סדר ר"ה, לומדים על שופר, על סוכה.

אבל היא לא נהנתפה לקצת

לא מוכנה לעשות יצירות, יושבת בשקט ולא משחקת

הגננת אמרה שיש לה רגעים שהיא כן קצת משחקת אבל גם הרבה רגעים שלא

זה בסדר גם לשבת בצד ורק להתבונן.מוריה

זה חלק מתהליך.

היא לומדת להכיר את הסביבה החדשה.

אם היא לא בוכה, אז לא חושבת שזה רע.

כמה נקודות למחשבה:מתואמת

1. מה הגננות יאמרו אם תעשי איתה הסתגלות רק אחרי החגים, אחרי ששאר הילדים כבר הסתגלו ובעצם הורה בגן יפריע להם? (לכאורה את לא צריכה להתחשב בהן, אבל כן חשוב לשמור על יחסים טובים איתן כדי שלא ינטרו בלי כוונה לבת שלך...)

2. אם היא תישאר איתך בבית - איך תטפלי בה (ובתינוק וגם בילד שביניהם אם הוא בבית) כשאת אחרי ניתוח?

3. אולי יש דמות נוספת שמוכרת לה שתוכל להגיע איתה לגן עכשיו כדי לעזור לה בהסתגלות?

4. משהו קצת "נזיל" - יכול להיות שאת מוצפת עכשיו בהורמונים (גם לפני הלידה) ולכן את 'לוקחת קשה' את ההסתגלות שלה?... (סליחה אם השאלה נשמעת פוגעת...❤️)


בכל אופן, אשרייך ממש שאת מסוגלת ככה לחשוב עליה ולהרגיש אותה כשאת בעצמך במצב לא פשוט!!

תודה!פה לקצת

1. הן יצטרכו להתמודד...

אני אעשה את ההסתגלות בשעות שהשער פתוח, שזה זמן שלדעתי הן אמורות לא למנוע ממני להישאר.

זה כמו שהן אמרו לי ביום השלישי שזה שיש הורים בגן זה קשה לילדות אחרות, אז אמרתי להן שאני מבינה אבל אם אני אלך אז יהיה קשה לבת שלי וזה קצת יותר חשוב לי מילדות אחרות....


2. בינתיים בעלי איתי בבית, אחכ אסתדר. היא החלק הקל.


3.אין


4. לא נראה לי שזה קשור, אני לוקחת קשה כל קושי של הילדים גם בלי לידה 🫣

וזה באמת עצוב לשמוע שלילדה שלך לא טוב.

אם בעלך בבית כרגעהבוקר יעלה
הייתי שולחת כל יום לשעתיים והוא יקח ויוציא לך אותה.. 
מה את מרגישה?לב אוהב

אני חושבת שכל מקרה לגופו

יש כאלו שהייתי אומרת מתאים להשאיר ונכון לתת לה להתמודד

ויש מקרים שלא- שצריך להשאיר בבית...

 

לכן אני שואלת מה את מרגישה על הבת שלך? מה את חושבת שיהיה לה נכון

עזבי רגע מה אומרים מה חושבים מה נהוג לעשות עזבי את כל הדעות שיש על הסתגלות וגיל 3

מה לבת שלך נכון לפי איך שאת רואה ומרגישה עליה?

 

ככה בכל אופן אני הייתי עושה.

להישאר בבית. וזה מה שנעשה.פה לקצת
גם ככה אחרי החגים יש הסתגלות מחדש אז נעשה את זה אז ויהיה בסדר.
בע"ה!! שיהיה לכם בהצלחה!לב אוהב
מחזקת אותך על כך שהחלטת לפי מה שמרגיש לך הכי טובמתואמת

לבת שלך❤️

ובכל זאת - רוצה לומר לך שתשימי לב שבעתיד היא כן מצליחה להסתגל בקלות למסגרות גם בלי תיווך שלך, כי מניסיון אישי הקושי הזה עלול להיגרר עד גיל די גדול, כשכבר פחות אפשרי לוותר... (אם תרצי אוכל לפרט לך באישי)

בינתיים - העיקר שתרגישי טוב, מכל הבחינות!

גם אצל הילד שמעליה עשינו הסתגלות הדרגתיתפה לקצת

בקצב שלו ולא של הגננת ולא רואה שיש לזה השלכות.

מקווה שגם אצלה זה יהיה ככה.


אבל בעצם למה בלי תיווך שלי? תמיד התפקיד שלי בתור אמא זה לתווך לה מקומות חדשים ולעזור לה, לא?

אצלי היו לזה השלכות..הבוקר יעלה

לצערי.

הרבה קושי רגשי.

התרגלה שאני איתה בבוקר ולא שחררה כמעט עד סוף שנה ואחכ באו עוד בעיות רגשיות.

האם זה בהכרח קשור לזה שנשארתי? לא יודעת.

אבל חשוב לדעת שאם לבן שלך זה עבד זה לא בהכרח מעיד על השאר.

עם הבת שלי למדתי שפרידות קצרות הכי יעילות בשבילה.. 

אם אראה שהקושי להיפרד ימשיך תקופה ארוכה מאמינהפה לקצת

שאחשב מסלול מחדש ולא אמשוך עד סוף שנה ככה.

אבל ראיתי שכשנתתי לה את הזמן שלה, אחרי שבוע היא כבר נכנסה לגן יפה יומיים ונפרדה בלי בכי ומרצונה.

לדעתי זה היה ממשיך אם לא הלידה שהגיעה ושיבשה את הכל.

אני ממש מבינה אותךהבוקר יעלה

היו לי שתיים שלקחו קשה הצטרפות של אח חדש בסמוך לתחילת מסגרת.. וזה באמת קשוח ולצערי לא נהגתי נכון כי לא הייתה לי עזרה גם מבעלי.

וזה בא בסוף על חשבונם.. 

תיווךoo

במינון גבוה מדי פוגע ביכולת של הילד לפתח מיומנויות תקשורת וחברתיות


כשנמצאים בבית יותר קל לתת תיווך במינון נכון כי הסיטואציה כולה בשליטת ההורה

אבל

במסגרת של גן כמעט כל הסיטואציה אינה בשליטת ההורה

לכן קשה להבין מתי התיווך עוזר ומתי הוא פוגע


בעיניי כדי לא לפגוע בהתפתחות התקשורתית והחברתית של הילד

פחות כדאי להתערב בהסתגלות

לסמוך על הילד ועל צוות הגן שהם מסוגלים לעשות את זה ביחד


זה אכן נשמע יותר טוב 'הסתגלות ללא בכי' וזה אולי הצליח עם הילד הגדול ואולי גם יצליח שוב

אבל זה יכול גם לפגוע בדרך

בדברים יותר מהותיים מבכי (שזו תגובה רצויה לילד שמבטא קושי)

ברור שכדאי תיווך של ההורהמתואמת

אבל במידה, מתוך שדר של ביטחון ביכולת של הילד להסתדר גם בלי אבא ואמא.

אין לך עדיין ילדים בבית ספר, נכון? שם זה המבחן הגדול...

כמובן שבמידהפה לקצת

אני לא אשאר איתה כל בוקר עד סוף השנה

ואני גם לא אשאר איתי כל בוקר שעתיים


אני מאמינה שיהיה בסדר וכשנגיע להתמודדות עם בית הספר אז נתמודד בצורה טובה בהתאם למצב.

לא חושבת שבגלל קושי של בית הספר צריך מעכשיו להתנהל אחרת.

לפעמיםoo

להתנהל אחרת כשהילד בבית הספר זה כבר מאוחר מדי

כי הוא יכול לפתח הרגלים פחות טובים וחוסר יכולת התמודדות


בעיניי המבט צריך להיות קדימה ולא רק על התקופה העכשווית

הרבה מהבעיות והקשיים מתחילים מגיל צעיר וצריכים התנהלות נכונה מהתחלה


אח"כ אפשר לנסות לתקן

אבל זה הרבה יותר קשה

לא ראיתי אצל ילדיי השפעה בין הכניסה למעון-גןממתקית

ואחר כך לבית ספר
אני חושבת שילד צריך חוויה טובה בחייו.
אם הילדה חווה לא טוב את הכניסה למעון כרגע, הכי נכון בשבילה לחכות עם זה ולהכניס אותה כשהאם פנויה יותר.
ילד בוכה במעון ומתקשה בהסתגלות ומתוסכל נותן חוויה שלילית וגם סתם לא נעים ולא נחמד לו.
הכי נכון לעשות לה הסתגלות רכה יותר וליצור חוויה טובה, זה לא יגרום לה לקשיים בכניסה לבית הספר, אדרבה, רק יעצים את הבטחון שלה ובבית הספר החדש תהייה לה זכרון שלך חוייה טובה ונעימה.

בכיoo

הוא לא המדד היחיד (ולא העיקרי) לחוויה של הילד

הסתגלות לגן היא מכלול של

איך הוא מרגיש כל היום

מה הוא חווה ולומד

ואיך נראת עקומת הלמידה וההרגשה


לא אמרתי אם לחכות או לא


הבאתי את הצד שגם הסתגלות ללא בכי יכולה להיות לא טובה לילד

מסכימה שבכי זה לא המדד היחידממתקית

אבל אם הילד בוכה במעון הוא רוצה לומר משהו, הוא כרגע במצב שלא יכול לחוות ולא ללמוד כי הוא רוצה:אמא!!הוא במוד של בכי, הוא לא יכול לספוג הוא צריך להוציא.
והוא צריך להיפרד בהדרגה מאמא, ולעזור לו להיכנס למעון בשלווה עם אמא ובהרגשה בטוחה יותר. לא נראה לי שזה יקשה עליו להיכנס לבית הספר בבו העת. להיפך...

אני לא חושבת שמעכשיו לחשוב 10 צעדים קדימה זה נכוןפה לקצת

בעניין הזה.


ילדה בת כמעט 3 וילדה בת 6 זה עולם אחר.

עכשיו היא קטנה ממש ורמת היכולת והמסוגלות וההבנה שלה לא דומה למה שיהיה בגיל 6.

בגיל 6 אפשר הרבה יותר לתווך ולהסביר וליצור ביטחון בדיבור ובצורות מגוונות מאשר בגיל הזה.


עכשיו היא קטנה וצריכה עדיין אותי יותר מאשר התמודדות עם 4 אנשי צוות זרים ועוד 34 ילדות קטנות שבוכות גם.

וכמובן שלא רואה שום צורך לעמת אותה חזיתית מול ההתמודדות הזאת רק בשביל שבבית הספר לא יהיה לה קשה. (וגם אז זה לא בטוח)

הסיטואציהoo

של ההסתגלות אכן לא מיטבית


בגיל שנתיים שהילד היה בוכה בהגעה

הגננת פשוט הרימה אותו על הידיים וחבקה והוא היה נרגע בקלות


חבל שאין סיטואציה דומה בגיל 3


אבל בעיניי

זה לא 4 אנשי צוות זרים

אלא ביום הראשון הם זרים

ביום השני קצת פחות וכן הלאה

וגם 34 ילדות הן לא רק בוכות אלא החברות שמסתגלות ביחד

(כשאת חושבת כך או אחרת זה גם מחלחל לילד ועוזר/ מקשה על ההסתגלות)


בתהליך נכון

כל יום יותר טוב מהיום הקודם

ואז נוצרת למידה

ההתחלות קשות אבל ההמשך משתפר

ויש חווית הצלחה

היה לי קשה ואח"כ כבר לא


היתה לי סיטואציה עם הילד בן ה5

שבוע אחרי תחילת הלימודים

הלכתי איתו לרופא שיניים בבוקר ואז היינו בדרך לגן והוא לא רצה ללכת

הוא אמר שקשה לו

אז עשינו דיון על מה קשה לו והובלתי אותו להחלטה שכן הולכים לגן


האישו לא היה אם הוא ילך לגן או לא

אלא היכולת שלו להתמודד עם הקושי


לא בהכרח שיש דרך ספציפית נכונה בהסתגלות לגן

אבל

צריך לשים לב שבדרך לא מפספסים משהו יותר חשוב

כי ילד צריך להחשף להתמודדות עם קשיים

במיוחד מחוץ לבית

הימנעות מקשיים יכולה לגרור קשיים הרבה יותר גדולים


לכן אני אישית מעדיפה לא להתערב בהתמודדות של הילד אלא אם זה בהכרח מצריך התערבות

יש תאוריות התפתחות גם אחרותטארקו

קודם כל, גיל חמש זה לא גיל 3.

זה גיל אחר לגמרי מבחינת רמת התקשורת והבשלות הרגשית.


דבר שני

יש גישה, מוכחת מחקרית

שמראה קשר נסיבתי ישיר בין ילדים שקיבלו יותר היצמדות להורים ותמיכה בקושי בגיל הרך(לידה עד 4-5)

לבין יכולת הסתגלות ויכולת חברתית בגיל הילדות הבוגרת יותר.


זה לא מופרך שזה מה שהילדה צריכה.

גיל שלוש זה הגבול בין פעוט לילד והצורך בחיבור הזה ובגב של ההורים חזק מאוד. וילד שיודע שההורה שלו נמצא שם ונכון לסייע לו במצוקה, בהרבה מקרים גם יפתח יכולת מסוגלות גבוהה יותר כי יש לו ביטחון והוא לא לבד.


זה שההורה נמצא שם מאחור לא אומר שאין לילד שום התמודדות

וכן יש מציאות שההורה יגיד שזה מרגיש לו שילוב כבד מידי לילד שלו בשלב הזה וזה בדיוק המקום שלנו כהורים לזהות את זה ובזה הילדים שלנו סומכים עלינו.


הבת שלי אמנם הסתגלה מצוין ואוהבת מאוד את המסגרת שלה

ועדיין אני רואה שהעומס הרגשי עליה כבד נורא

אז כן היא שמחה במעון ואני לא מרגישה צורך להוציא אותה מוקדם כי ב"ה טוב לה

אבל בשלב הזה של השנה אני עושה *הכל* ומוותרת על דברים כדי שאני אספיק תמיד לקחת אותה בסוף היום ולהיות איתה אחרי. גם ביום שהיה לי תקוע ממש והיה מקל לקחת בייביסיטר לשעה. כי אני מזהה שזה הצורך הרגשי שלה כרגע וזה התפקיד שלי כהורה שלה.

הגןoo

של גיל 3 אמור להיות מותאם רגשית לילד

(וזה מה שהיה בגן של הילדים שלי)

אם הגן אינו מותאם

הסתגלות כזו או אחרת לא יעזרו


אכן הורה צריך לתת תמיכה רגשית

בכל גיל

לפי הצורך

ואכן זה פרמטר מובהק ליכולות חברתיות ורגשיות


ההסתגלות של הילד לא מושפעת רק מההתנהלות באותם ימים אלא במצב הרגשי הכללי שלו ובתמיכה ההורית גם בימי שגרה 

הנקודה היא שכל ילד הוא שונהטארקו

ואין משהו שבהכרח מתאים באופן אחיד לכל הילדים כולם.


זה לא אומר שהגן לא טוב ונעים ומתאים רגשית לילדים בני שלוש

פשוט כשיש 34 ילדים מתיישרים לפי הממוצע/רוב

ואין שום סיכוי שיצליחו להגיע לכל ילד וילדה ולהתאים לצורה האופטימלית ביותר לילד הזה

זו גם לא הציפיה. ולכן אני חושבת שאם רואים שילד מסוים זקוק למשהו אחר ויש את האפשרות לתת לו את זה, זה נכון לאפשר ולא להתיישר ל"ככה צריך" כי לרוב הילדים זה מתאים.

זה יכול להיות נכוןoo

ואכן אפשר לעשות דברים באופן שונה מכולם

אבל

יש שלב שבו התמיכה בילד עודפת ופוגעת

כדאי לשים לב שלא מגיעים לשם

מתי תמיכה עודפת בילד פוגעת?ממתקית

זה כמו שאומרים לא לחבק ולהרים הרבה תינוק כי זה יפגע בו. ולצערי אצל הראשונים שלי הקשבתי לזה.
אם התמיכה ברמה של כל דבר חיבוק, ונשיקות , ולמסכן אותו זה פוגע.
אבל לא מצליחה לחשוב על עוד תמיכה שפוגעת בילד...אשמח לדעת.

הורות הליקופטר היא מצב מאוד קיצוניטארקו
קראתי! אבל זה משהו אחר לגמרי ממה שאנחנו מדברים פה.ממתקית

זה לא אותו דבר
הילדים שלנו עושים דברים ויש לכך תןצאות, למשל ילד שקיבל ציון נמוך וההורה מתקשר למורה לגונן ולבקש להעלות ציון- זו אפילו לא גוננות, ההורה מנסה להגן על הילד מפני טעויות שעשה וגרם להם לקרות.
פה מדבר בילדה או בכל פעוט אחר שמתקשה להיכנס למעון, זו לא תוצאה של מעשה שעשתה, זו סיטואציה שאולי לא נכונה לילדה כרגע. ואני מעריצה הורים שמזהים את התסכול הזה אצל הילד ובוחרים להקל עליו סיטואציות שאולי לא תואמות כרגע לגילו, כי ילד בגיל הזה הכי רוצה אמא...ואמא שמתווכת לביתה את שלב המעבר לגן, ועושה הכל בשלבים שנכונים לה, לא הייתי קוראת לזה גוננות כי אם יכולת של ההורה לראות את הילד ואת צרכיו כרגע במכלול החיים שלו.

מדוברooאחרונה
על לגונן גם מפני קשיים


עזרה עם הסתגלות יכולה להיות טובה ויכולה להיות גוננות יתר

את רק מחזקת את מה שאמרתיפה לקצת

את השיחה שעשית עם בן ה5 אני לא יכולה לעשות עם ילדה שעוד לא בת 3.


ואני רואה את זה גם על הילדים שלי.

יש לי גיל 5, כמעט 4 וכמעט 3.

עם שני הגדולים אפשר יותר לדבר ולתת כלים ונקודות ציון במהלך היום ולהקל על ההתמודדות מה שאי אפשר עם בת ה3 כי היא בשלב אחר.


אני לא מתערבת בהתמודדות של הילד, אני חלק בלתי נפרד מההתמודדות שלו בתפקידי כאמא.

גםoo

בגיל 3 אפשר לעשות שיחה דומה

תואמת גיל


אני חושבת שהילד הוא ישות נפרדת מגיל 0 וההתמודדות היא שלו בהתאם לגיל

אני שם כדי לסייע ללמד ולהוביל למקום טוב ונכון


ההסתכלות הזו מבחינתי היא עמוד תווך ליחסים רגשיים בריאים ביני לבין הילדים

בגישה זו שהעלית, מעודדים שליחה למעון?ממתקית

ולא להישאר עם אמא בבית?כדי ליצור התמודדויות, התנסויות? וכו?
זה מוזר לי, כי אני יודעת שיש הרבה מאמרים באנגלית ומחקרים שמעודדים חינוך ביתי, בלי הסתגלות ובלי כל המסביב, וילד שנשאר עם אמא בבית גדל בריא יותר מבחינה נפשית, בטחון עצמי וכו...
מעניין

אין קשר לחינוך ביתיoo

או לא

גם לא לאתגר עם התמודדויות


אלא לאפשר לילד להתמודד בכוחות עצמו כשמגיע אתגר

לא לראות בזה אתגר משותף אלא אתגר של הילד

וההורה שם לתמוך ללמד ולהוביל לפתרון הנכון

אני לא מסכימה עם זה. מוח של ילדים הוא גמישטארקו

ואי אפשר כל הזמן להתנהל לפי זה שבהמשך זה יהיה אולי בעייתי

אם עכשיו מהלך מסוים טוב ונכון לילד

אז אני אתן לו את מה שהוא זקוק

ואסמוך עליו שכשיהיה צורך בשינוי נצליח לבצע אותו בצורה מיטבית.

ויכול להיות שהשינוי הזה יהיה קשה. אני לא מפחדת מקשיים החיים מורכבים.

אבל לא חושבת שאם נכון לילד משהו אחד

אז חייב לחשוב עשרים צעדים קדימה ולמנוע ממנו את הצורך שלו היום בגלל חשש מהעתיד.


ואני לא מדברת באוויר אלא מנסיון..

בעינייoo

תהליך נכון לילד זה תהליך בו הוא לומד ומשיג דברים חדשים


אכן בגיל צעיר המוח וכל ההתנהלות ההתנהגותית חברתית תקשורתית הרבה יותר גמישים

וזה למה חשוב לעבור תהליכים בצורה נכונה


תוצאות טובות נבחנות גם לטווח קצר וגם לארוך

אני אתן לך דוגמא לא קשורה ככטארקו

אבל שכן מסבירה..


הבן שלי כשהיה בן שנתיים היה נרדם רק כשאנחנו צמודים אליו בחדר ונותנים לו יד.

זה מה שהוא היה צריך. באמת.

אם הייתי מתנהלת מולו עם חשש שהוא לא ילמד להירדם עצמאית הייתי חותכת את זה מהר מאוד.

הוא כנראה היה נרדם לבד בסוף

אבל הוא היה סופג בתת מודע שאנחנו לא הדמויות שיתנו לו כח וימלאו את הצרכים שלו.


בסביבות גיל שנתיים וחצי ראינו ניצני בשלות והתחלנו תהליך של הירדמות לבד בחדר.(בהתחלה רק עם שירים ברמקול ובהמשך גם זה לא..)

גם את התהליך הזה לא עשינו בבום

אלא בהדרגה גדולה מאוד

שבהתחלה עדיין ישבנו איתו חלק מהזמן ואז ישבנו בכניסה לחדר וכו עד שהוא שיחרר אותנו..

זה היה תהליך של כמה חודשים

והיה מתיש

אבל אני יודעת שמה שהתהליך הזה טבע לו בנפש שווה לי כל דקה של התשה.

הייתי מנסה רגע לפני שאת משאירה אותה בביתממשיכה לחלום

לדבר שניה עם הגננת ולנסות לעזור לה להיות מעורבת בגן-

לתת לה לחלק משהו לרגל הולדת האחות

להיות העוזרת

להביא משחק לגן שכולן ישחקו איתה


יכול להיות שזה יעשה לה תחושה שהגן הוא מוכר יותר

הבאנו לה משהו לחלקפה לקצת

לא עניין אותה, השאירה בגן וביקשה לחזור הביתה.


והאמת, שאני קצת מאוכזבת מהצוות.

סמכתי עליהן שיכבדו את הבקשה שלי ויקראו לי אם היא בוכה או קשה לה מידי....

מבינה אותך מאודממשיכה לחלום

 קודם כל ממש מתרשמת ממך

נראה שאת מאוד מכוונת אליה ולכוחות שלך.

מקווה שההםוגה תעשה לה טוב וששחזרה אחרי החגים תהיה בריאה ונכונה לכם.


לקראת החזרה אולי כדאי לדבר עם הגננת בערב.

כנראה שהיא תופסת את הסיטואציה שונה. את צריכה להגיד לה בצורה יותר ברורה, אם הילדה מתנהגת כך וכך תקראו לי, זה ממש חשוב לי. לפרט את הביטוי ההתנהגותי שהיא יכולה לראות.

כי כנראה שהיא לא מספיק מכירה אותה ולא מספיק מבינה שזה יותר מידי בשבילה.. היא גם בטח רגילה להסתגלות אחרת לחלוטין מהסגנון שלך ...

ממש מבינה אותךעל הנס

אחרי לידה להתמודד עם עוד משהו זה סופר קשוח

במיוחד שאת יודעת שלא טוב לה בגן.

האמת שלרוב הילדים שלי היתה תקופת הסתגלות קשוחה ממש.

הבן שלי בגיל הזה כמעט ולא הלך לגן,יומיים נשאר בבית ויום אחד הלך לחצי יום.גם כן מסגרות ראשונות.

אם בבית היא לא מפריעה,משחקת עם עצמה בשקט,וגם קצת מעסיקה את הילד הקטן יותר.אל תהססי תשאירי אותה איתך הלידה התינוק החדש,הגן חגים זה המון בשבילה לספוג ריגשית והמקום הבטוח והמוכר ייתן לה ביטחון.

אחרי החגים שתתחזקי יהיה לך יותר פנאי להתמודד עם הכל.

תודה על החיזוק!פה לקצת
באמת החלטנו לא לשלוח אותה עד אחרי סוכות


מקווה שהילדים האחרים יקבלו את זה בטוב כי הם כל בוקר מהלידה בוכים שלא רוצים ללכת לגן (אבל דיברתי גם עם הגננות שלהם ואצלם זה קושי רגעי ובשאר היום הם בסדר גמור)

החלטה נבונה למען הילדה שלך.ממתקית

מאמינה שלך זה לא יהיה פשוט, כל הכבוד לך שאת כך דואגת לה
מאמינה שאחרי החגים הההסתגלות תהייה זורמת יותר בע"ה

תודה!❤️פה לקצת
האמת שהייתי בסרט הזה המוןעל הנס

לא שלחתי את הילדים שלי למסגרות עד גן ערייה.

ולחלק הרגשתי שהם ממש קטנים בשביל לצאת בגיל הזה מהבית.

והיו לי גם שלושה במקביל .

וגם אחרי לידה ועדיין היה לי יותר קל שיישארו בבית מאשר לשלוח.

וגם לי חוץ מבעלי לא היה לי טיפת עזרה.

אז ממש מבינה את המקום שלך.

❤️❤️פה לקצת
את לא חוששת שהילדים כבר די יכירו אחד את השני?אולי בקרוב

ואז אולי יהיה לה יותר קשה להשתלב? אני חושבת, שאם יש אפשרות, מהפאן הזה כן לשלוח קצת כל יום כי זה הימים שהילדים מכירים אחד את השני ומתגבשים בתור קבוצה, גם אם ההסתגלות קוראת מחדש אחרי החגים לילדים כקבוצה כבר יש היכרות.. סתם עוד נקודה למחשבה..

שלי גם עלתה עכשו (הייתה קודם במסגרת רק שנה שעברה אבל רוב הילדים אם לא כולם היו מכל קטן יותר) ואני רואה שכשאני באה להוציא אותה מוקדם והילדים האחרים רואים הורים באים אז הם מתחילים לבכות..

לאפה לקצת

אני יותר חוששת מהסתגלות שלא מתאימה לקצב שלה, מההרגשה שלה שלא אכפת ממה היא רוצה ומרגישה.

אני מאמינה שאם ההסתגלות תהיה בקצב שלה אז הכל יהיה קל יותר ויעבור יותר בטוב.


אז בגלל זה לא תוציאי אותה מוקדם?

מבחינתי זה לא שיקול, אני דואגת קודם לילדה שלי.

בהצלחה!מוריה

אל תשכחי שזה תקופה מטלטלת.


אגב, גם הגננת יכולה להעצים אותה כי נולד לה אח/ות.

למשל שהיא תחלק משהו לכבוד זה. או שיעשו לה שלט לבית וכו'.

בגלל זה לא רוצה להוסיף עוד טלטלה של הסתגלות שלאפה לקצת

מתאימה לה.

אחרי החגים אני מקווה שנתאזן קצת מבחינת הלידה ואהיה יותר פנויה אליה

בע"ה. שיהיה בקלות ובטוב. 🙏🙏מוריה
את נשמעת אמא מהממת ובטוחה מאוד בעצמהממתקית

כיף לראות איך את יודעת מה הכי נכון לבת שלך (ובאיזה מקום גם לך) ולהתנהל בהתאם בבטחון שהכל יסתדר.

כל הכבוד לך

מחזקת גםאמאשוני

נשמע שידעת את התשובה בתוכך ורציתי חיזוק.

נכון תמיד יש שאלות וחששות, אבל כשאנחנו יודעים את התשובה בתוכנו צריך להתמקד בזה.

בע"ה אחרי החגים תהיי יותר חזקה ותתמודדו עם הכל.


טיפ קטן: אצלנו מאוד עוזר לעשות היכרות עם ילדים מהגן בשעות אחר"צ בפארק.

בהתחלה הם לא משחקים יחד, לאט לאט נפתחים.

אפשר גם לתת לה ביגלה או שלוק לחלק לחברה מהפארק, זה עוזר להם לשבור את הקרח.

גם אם היא לא יוצרת חברות בפארק, תנסי עוד פעם ועוד פעם.

לפעמים צריך שהמבוגר יוביל את המשחק.

לאט לאט כשהיא תשתחרר בפארק, יעזור לה מאוד אח"כ בהסתגלות בגן שיש ילדות שהיא כבר מזהה ומכירה וסביר להניח שהן מיוזמתן יפנו אליה, מה שיקל עליה.

תודה! ❤️פה לקצת
באמת גיליתי שיש ילדה שהיא שכנה שלנו, אןלי אנסה להפגיש בינהם בחגים שנהיה בבית. זה באמת יכול להקל על החזרה. רעיון טוב
איזה אמא מהממת את❤️בארץ אהבתי

הגישה שלך מאוד מתחברת לי למה שרותי דריאל כותבת על זה.

אולי זה יחזק אותך לקרוא אותה ולקבל תמיכה לגישה שלך (ואולי גם כלים שיועילו לכם)...

על כניסה לגן והקשרות - חזרה ללב ההורות

נראה לי שיש לה גם פרק על זה בפודקאסט שלה, אם מעניין אותך ויש לך פניות לשמוע אני אנסה לחפש את הקישור.

תודה! ❤️פה לקצת
קוראת עכשיו, ואשמח לשמוע את הפודקאסט
הנה הקישור לפודקאסטבארץ אהבתי
אני רוצה לדעת אם זה הגיוני ההוצאות של הסופר שלנובכינוי אחר

ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.

זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?

הורים ו4 ילדים.

אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.


(אני מפה בניק אחר)

נשמע לי הגיוני מאודממשיכה לחלום
במיוחד אם אתם מנסים לאכול בריא
מזל טוב ענקשושנושי

לחברת הפורום היקרה @רוני_רון להולדת הבייבי

 

התאוששות קלה ומלא מלא נחת מכל הילדים

 

מחכה לסיפור לידה בדחיפות!!!

מזלטובבב!!!נועה לה
התאוששות קלה ומהירה וגידול מלא בנחת!!! 
מזל טובבב וואו, מרגש ממש אחרי כל מה שהיה!אורוש3
רק נחת ובריאות @רוני_רון
מזל טוב!אן אליוט
התאוששות מהירה והרבה נחת
וואי מזל טוב יקרה❤️❤️❤️❤️❤️חמדמדה
מזל טוב!!אפרסקה
יהההה מזל טוב!השקט הזה
מזל טוב 🎉סטודנטית אלופה
שתגדלו אותו בנחת ושמחה
יאאא מזל טוב!! מרגש!מאוהבת בילדי
וואו צמרמורותתת.. מזל טוב!!!פרח חדש
מזל טוב רוני רון יקרה!!!אחת כמוני
מזל טובבברקאני

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

איזה מרגש זה שכולן מגיבות לייייי באיחולים חחשושנושי
חח לפחות עד שהיא תגיב ירושלמית במקור
מזל טוב!שמ"פ

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון


מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

וואי מזלטוב! לגמרי מחכות לסיפור!ירושלמית במקור
מזל טוב!!!❤️❤️פצלושון
מזל טוב!! שתרוו ממנו המון נחת❤️יעל מהדרוםאחרונה
בעקבות השרשור על הסכום הוצאה בקניותאונמר

של @בכינוי אחר (תודה לך)

שאלת המשך נוספת למי שיש לה כח -

 

כשאתם רוצים לצמצם כי אתם מבינים בההוצאה גדולה מידי,

לא דווקא של מזון, כל ההוצאה שלכם בכללי.

מאיפה מתחילים?

 

אנחנו לגמרי מפרגנים לעצמנו וקונים כל דבר שרוצים. וזה מצטבר.

הדרך היחידה היא להגיד לעצמי 'לא את לא יכולה היום לצאת עם חברות כי חארם על ה200 שקל'? או שיש דרך אחרת ואני לא מבינה?

לא באלי לחיות ככה.

לא באלי לחיות עם להגיד לעצמי לא.

אבל אולי אין מנוס.

 

תודה!!

קיים אצלנו גם,אונמר
אבל עדיין קשה לי. לא כייף לי להגיד לעצמי לא, לא מצד לשקף את זה החוצה...
מקווה שמתאים בפורום פה.. מרגישה פה הכי בנוחאור מאיר
הזוגיות שלנו קצת עלתה על שרטון, אנחנו כבר אחרי 3 סוגי טיפול, והאמת אני מיואשת ממש. אשמח אם למישהי יש המלצות על פודקאסט טוב על זוגיות ומיניות... )יודעת שה לא מה שיפתור את הבעיות. אבל בתקופה שאנחהו רחוקים אני רוצה לנסות לשמוע...(
ממליצה בחום על התכנים באתר של מרכז יה"לאלישבע999

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות


ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

תודה! הסתכלתי קצתאור מאיר
ואני רואה שזה דברים פחות פרקטיים. מחפשת ממש משהו ללמוד, ולא סתם.ךהרחיב אופקים )למרות שזה נחמד. אבל פשוט לא כרגע..(
הייתי הולכת לטיפול אישינעמי28

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.


בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)


וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

היינו בטיפול אישי..אור מאיר
אנגלית פחות אבל אנסה את השני
ולמה לדעתך לא היה שינוי?נעמי28
לא אומרת שלא היה שינוי..אור מאיראחרונה
היה שינוי והיינו מאוד מרוצים. אבל כרגע פחות טוב... מאמינה שטיפול זה לא קסם לכל החיים בסוף..
לא יודעת אם תתחברישומשומ

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.


ובהצלחה רבה! 

תודה! אבדוקאור מאיר
סחרחורות חזקות וגלי חום בתחילת הריון- מישהי חוותה?מעיין34
בהריון הקודם חוויתי חשבתי שזה בגלל דימומים שהיו לי.

ועכשיו שוב, 

אוף אני מזדהה כל כךפומלה
זה יותר מאתגר מבחילות, אני מרותקת במיטהמעיין34
עלית על טיפול?
וואו קשה. אקנה שלוקים וקרטיביםפומלה
אני עם קוביות קרח לבחילות, אבל לסחרחורות?מעיין34
אוקיי יש לי עדכוןןןן סוכריות מציצה לימון!! וואופומלה
חובה!
לסחרחורות?? איזה קניתמעיין34אחרונה
את מניקה במקביל?ממתקית

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

כן והוא בתקופת שיניים אז הוא נדבק אליי גם שעהמעיין34
מה עזר לך? חייב להפסיק?
אני אישית הפסקתי להניק, כי הבנתי שהסחרחורות הן בשלממתקית

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...

לי היו סחרחורות נוראיות בתחילת הריונות (בעיקר)...מתואמת
מתי עברו? ואין טיפול?מעיין34
כשאתן רוצות לצאת לערב בנות / הופעה -רבותבנות

מה תעשו?


סבתא שלי רוצה שנצא ביחד להופעה

בסגנון של הצגה / מחזמר / זמרת

אבל אנחנו פשוט לא מוצאות משהו רלוונטי 😯


אולי יש לכן רעיונות בשבילנו??

סגנון דתי לאומי דוס

(עדיפות לראשלצ ודרומה אבל תכלס נזרום)

אה... וצריך להיות רלוונטי לגילאי 16-76

יש לנו סיכוי?? 🥴

וואו טובה! תודה רבה!!רבותבנות
מחפשת המלצה למתקן מגנטי לניקוי חלונותרוני 1234
מכירות משהו מוצלח?
טוב אולי אתן מנקות בדרך אחרת…רוני 1234
אז מה השיטה שלכן?
השיטה שלי הכי פשוטה -מתואמת

לא לנקות🤭

דווקא קניתי פעם מגב מגנטי כזה לחלונות, אבל אפילו לא ניסיתי להשתמש בו...

חחח זו גם היתה השיטה שלירוני 1234
אבל אני כבר מתגעגעת לנוף המהמם שפעם ראו מהחלון שלי
הנוף מהחלונות שלנו הוא בנייניםמתואמת

אז אולי לכן אני לא רצה לנקות את החלונות🤭

(אבל האמת שהם רוב הזמן פתוחים, אני לא אוהבת חלונות סגורים...)

חח בול. גם שלי😅השקט הזה
כנ"ל חחחשמ"פאחרונה
אני מכירה את הרובוט מעליאקספרסטארקו

הוא ממש חמוד

לא ניקוי מושלם הוא קצת משאיר סימנים

אבל ממש אחלה


אין לי אותו אבל לחברה טובה שלי יש.. זה שהוא כמו 2 עיגולים כזה.

יש לי כזה ואני ממש לא אוהבת...וואלה באלה
אולי הוא מנקה אבל משאיר סימנים של עיגולים על כל החלון
נעלי צעד ראשוןרקאני

איפה קונים?

כמה משלמים?

מה צריך לבדוק?

ואיפה קונים נעליים חגיגיות במידה פיצית?

אני יודעת שהכי חשוב לבדוק שהסולייה גמישה. תנסי לקפאביגיל ##

לקפל את הנעל וכך תוכלי לדעת אם הסוליה גמישה מספיק

אני אוהבת את הנעליים של פאפיה

אני קניתי בפאפאיהאיזמרגד1

במבצע באתר ב75 שח

אם את צריכה מידה 19 שזה קטן כנראה יהיה לך מגוון גדול יחסית של נעליים שנשארו מהם מידות

תודה!רקאני
אפ את מחפשת נעליים חגיגיות שאמורות לשמשהשקט הזה

כמה פעמים בודדות ולא ממש להליכה, אז תחפשי בחנויות ילדים כמו שילב, גולף קידס כזה..


אני מתכוונת למשהו כזה-

סניקרס בגוון חאקי

אני צריכה גם וגםרקאני

היא התחילה ללכת לפני כמה שבועות

אז היא צריכה כבר נעליים טובות

ויש לנו חתונה אז היא צריכה גם חגיגיות...

אם כבר אז שיהיו טובות לשבת

אני חושבת שנעלי שבתהשקט הזה
קשה למצוא במידות קטנות. אז הייתי קונה משהו פושט לחתונה, ונעלי צעד ראשון טובות לשאר הזמן, גפ לשבתות. אני חושבת שהתחלתי למצוא נעלי בובה לבנות שלי רק ממידה 21 כזה..

ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.


אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.

תודהרקאני

אני לא יודעת איזה מידה היא

נלך לחנות ונמדוד מקווה ש19 יהיה טוב

 

קניתי בנמרוד נעליים חגיגיות אבל יותר לבניםמעיין34
צבע חום לבן, ולא כמו כל הצעד ראשון שהן צבעוניות כאלה
יש לפאפיהעלמא22

הפיזיותרפיסטית של הבת שלי המליצה לנו על הנעליים של פאפיה ונמרוד.

חשוב שהנעל תחזיק טוב את הרגל, בעיקר מאחורה.

לפאפיה יש חגיגיות יפות שהן צעד ראשון. גם אנחנו מתכננים לקנות לה כאלה לאירוע שיש לנו

תודה רבה!רקאני

לפאפיה יש חנות? או שחנויות מוכרות נעליים שלהם?

יש חנותיעל מהדרום
גם וגםעלמא22
את יכולה להתחיל בלהציץ באתר שלהם, זה כבר יתן לך כיוון 
רעיון טוברקאני

תודה!

חגיגיות אני הזמנתי מתוקות ממש משיין, טמותוהה לעצמי

או עלי אקספרס

איכות פח, רק לזמנים שרוצים שתהיה חגיגית ויפה. עולה גרושים.

מאוחר מידירקאני

זה לא יגיע לי עד האירוע

אפשר בטוגו, אני קניתי לבת שלי נעלי בובה מתוקותטארקו

עכשיו קצת יקר שם עדיין לטעמי

אבל אם זה חשוב לאירוע הייתי קונה

אני מחכה לסוף עונה

מאיזה אזור את?Doughnut

בבני ברק יש כמה חנויות שיש גם נעליים אלגנטיות לשבת ואירוע במידה 19.

אם רלוונטי לך בשמחה אתן לך שמות וכיוון (כמה רמות מחיר...)

מבנימיןרקאני

בני ברק רחוק לי

תודה

אגב יש בנקסט במידה הזו דברים ממש מתוקיםDoughnut
אם יש לך שבועיים לחכות הייתי מנסה
לשים לב שהנעל עם סוליה גמישה! זה ממש חשוב!ד' הוא האלוקים

זה מקבע להם את ההליכה, 

וכשהסוליה קשה זה ממש לא טוב, ולא נוח...

תודה!רקאני
יש לי נעל לבנה חגיגית בצבע לבן מידה 19שושנושי

אם רלוונטי לך, אנסה למצוא דרך להעביר לך.

הן עלו 400 שקל, הילד נעל אותן אולי 4 פעמים.

אעביר לך בשמחה, רק תגידי איפה את גרה אני בשבוע הקרוב צפויה להגיע למרכז בכל מקרה. 

קוראת שאת מבנימין, באסה. כותבת לך בפרטישושנושי
ולי יש תכלת לקDoughnut
גם במצב מצוין ממש ויקרות מעור, גם במידה 19. אם מעניין אותך יכולה לשלוח לך תמונה שתראי.
אם היו במידה 20-21 הייתי לוקחת. נשמע מתוק!!!שושנושי
😘Doughnut
מתוק ממש, ויוניסקס, ועם תמיכה טובה לרגל- גבוה מאחורה ותומך. אם יש מישהי שמעוניינת- באהבה.
וואי היא לובשת שמלה תכלתרקאניאחרונה

אני אשמח לתמונה

מתאים גם לבנות?רקאני

אולי יעניין אותך