הסתגלות לגן של בת כמעט 3פה לקצת

אז אני לא בעד הסתגלות עם בכי ולכן עושה את ההסתגלות לילדים בהדרגה עד שנשארים בלי בכי, שנה שעברה זה לקח שבוע וחצי שבועיים לבן שלי.

עכשיו, אחרי שבוע היא נשארה בלי לבכות יומיים.

ואז ילדתי.

לא הסכימה ללכת.

ביום הראשון בעלי לקח אותה וראה שהיאלא רוצה להישאר והחזיר הביתה.

ביום השני השאיר בוכה ומאז היא הולכת ובוכה ונרגעת מהר לדברי הצוות.

אבל אני רואה שהיא לא רגועה, ולא כייף לי.

דיברתי עם הגננת עכשיו, והיא אישרה את מה שחשבתי.

הבת שלי כל היום יושבת בגן ולא ממש משתתפת. מידי פעם בוכה שרוצה את אמא והם מרגיעים אותה (למרות שביקשתי במפורש שיתקשרו אליי אם היא בוכה ורוצה לחזור הביתה ואמרו שיעשו את זה).


מה עכשיו?

אני לא מסוגלת לשלוח אותה ככה.

הבעיה היא שאני אחרי ניתוח וטכנית אין לי את האפשרות לעשות לה הסתגלות הדרגתית יחד איתי כמו שרוצה.

מתלבטת אם לשלוח לגן לשעה-שעתיים ולקחת או לא לשלוח בכלל כי גם ככה תכף חגים ואחכ נעשה הסתגלות מחדש ואז גם ארגיש טוב יותר ואהיה פנויה לזה בעז"ה.

מה הייתן עושות?


זאת מסגרת ראשונה של הילדה.

מבחינת הילדה הייתי משאירהאיזמרגד1

השאלה מה המסוגלות שלך, שנייה אחרי ניתוח להישאר איתה בבית...

כאילו אני חושבת שזה סבבה לשלוח ובמקומך כנראה שהייתי עושה את השיקול של מה לי יסתדר יותר טוב....

משאירה בבית?פה לקצת
משאירה בבית כן...איזמרגד1
לדעתי תחכי כבר לאחרי החגים112233445566

לקחת לשעה שעתיים כל יום זה הרבה יותר מאמץ מלהשאיר לגמרי.

כדי לשלוח לגן? היית משאירה בבית?פה לקצת
חושבת שכן לקחת.מוריה

גם אם זה לחצי יום.


זה בד"כ הימים היותר מהנים בגן.

שעושים סדר ר"ה, לומדים על שופר, על סוכה.

אבל היא לא נהנתפה לקצת

לא מוכנה לעשות יצירות, יושבת בשקט ולא משחקת

הגננת אמרה שיש לה רגעים שהיא כן קצת משחקת אבל גם הרבה רגעים שלא

זה בסדר גם לשבת בצד ורק להתבונן.מוריה

זה חלק מתהליך.

היא לומדת להכיר את הסביבה החדשה.

אם היא לא בוכה, אז לא חושבת שזה רע.

כמה נקודות למחשבה:מתואמת

1. מה הגננות יאמרו אם תעשי איתה הסתגלות רק אחרי החגים, אחרי ששאר הילדים כבר הסתגלו ובעצם הורה בגן יפריע להם? (לכאורה את לא צריכה להתחשב בהן, אבל כן חשוב לשמור על יחסים טובים איתן כדי שלא ינטרו בלי כוונה לבת שלך...)

2. אם היא תישאר איתך בבית - איך תטפלי בה (ובתינוק וגם בילד שביניהם אם הוא בבית) כשאת אחרי ניתוח?

3. אולי יש דמות נוספת שמוכרת לה שתוכל להגיע איתה לגן עכשיו כדי לעזור לה בהסתגלות?

4. משהו קצת "נזיל" - יכול להיות שאת מוצפת עכשיו בהורמונים (גם לפני הלידה) ולכן את 'לוקחת קשה' את ההסתגלות שלה?... (סליחה אם השאלה נשמעת פוגעת...❤️)


בכל אופן, אשרייך ממש שאת מסוגלת ככה לחשוב עליה ולהרגיש אותה כשאת בעצמך במצב לא פשוט!!

תודה!פה לקצת

1. הן יצטרכו להתמודד...

אני אעשה את ההסתגלות בשעות שהשער פתוח, שזה זמן שלדעתי הן אמורות לא למנוע ממני להישאר.

זה כמו שהן אמרו לי ביום השלישי שזה שיש הורים בגן זה קשה לילדות אחרות, אז אמרתי להן שאני מבינה אבל אם אני אלך אז יהיה קשה לבת שלי וזה קצת יותר חשוב לי מילדות אחרות....


2. בינתיים בעלי איתי בבית, אחכ אסתדר. היא החלק הקל.


3.אין


4. לא נראה לי שזה קשור, אני לוקחת קשה כל קושי של הילדים גם בלי לידה 🫣

וזה באמת עצוב לשמוע שלילדה שלך לא טוב.

אם בעלך בבית כרגעהבוקר יעלה
הייתי שולחת כל יום לשעתיים והוא יקח ויוציא לך אותה.. 
מה את מרגישה?לב אוהב

אני חושבת שכל מקרה לגופו

יש כאלו שהייתי אומרת מתאים להשאיר ונכון לתת לה להתמודד

ויש מקרים שלא- שצריך להשאיר בבית...

 

לכן אני שואלת מה את מרגישה על הבת שלך? מה את חושבת שיהיה לה נכון

עזבי רגע מה אומרים מה חושבים מה נהוג לעשות עזבי את כל הדעות שיש על הסתגלות וגיל 3

מה לבת שלך נכון לפי איך שאת רואה ומרגישה עליה?

 

ככה בכל אופן אני הייתי עושה.

להישאר בבית. וזה מה שנעשה.פה לקצת
גם ככה אחרי החגים יש הסתגלות מחדש אז נעשה את זה אז ויהיה בסדר.
בע"ה!! שיהיה לכם בהצלחה!לב אוהב
מחזקת אותך על כך שהחלטת לפי מה שמרגיש לך הכי טובמתואמת

לבת שלך❤️

ובכל זאת - רוצה לומר לך שתשימי לב שבעתיד היא כן מצליחה להסתגל בקלות למסגרות גם בלי תיווך שלך, כי מניסיון אישי הקושי הזה עלול להיגרר עד גיל די גדול, כשכבר פחות אפשרי לוותר... (אם תרצי אוכל לפרט לך באישי)

בינתיים - העיקר שתרגישי טוב, מכל הבחינות!

גם אצל הילד שמעליה עשינו הסתגלות הדרגתיתפה לקצת

בקצב שלו ולא של הגננת ולא רואה שיש לזה השלכות.

מקווה שגם אצלה זה יהיה ככה.


אבל בעצם למה בלי תיווך שלי? תמיד התפקיד שלי בתור אמא זה לתווך לה מקומות חדשים ולעזור לה, לא?

אצלי היו לזה השלכות..הבוקר יעלה

לצערי.

הרבה קושי רגשי.

התרגלה שאני איתה בבוקר ולא שחררה כמעט עד סוף שנה ואחכ באו עוד בעיות רגשיות.

האם זה בהכרח קשור לזה שנשארתי? לא יודעת.

אבל חשוב לדעת שאם לבן שלך זה עבד זה לא בהכרח מעיד על השאר.

עם הבת שלי למדתי שפרידות קצרות הכי יעילות בשבילה.. 

אם אראה שהקושי להיפרד ימשיך תקופה ארוכה מאמינהפה לקצת

שאחשב מסלול מחדש ולא אמשוך עד סוף שנה ככה.

אבל ראיתי שכשנתתי לה את הזמן שלה, אחרי שבוע היא כבר נכנסה לגן יפה יומיים ונפרדה בלי בכי ומרצונה.

לדעתי זה היה ממשיך אם לא הלידה שהגיעה ושיבשה את הכל.

אני ממש מבינה אותךהבוקר יעלה

היו לי שתיים שלקחו קשה הצטרפות של אח חדש בסמוך לתחילת מסגרת.. וזה באמת קשוח ולצערי לא נהגתי נכון כי לא הייתה לי עזרה גם מבעלי.

וזה בא בסוף על חשבונם.. 

תיווךoo

במינון גבוה מדי פוגע ביכולת של הילד לפתח מיומנויות תקשורת וחברתיות


כשנמצאים בבית יותר קל לתת תיווך במינון נכון כי הסיטואציה כולה בשליטת ההורה

אבל

במסגרת של גן כמעט כל הסיטואציה אינה בשליטת ההורה

לכן קשה להבין מתי התיווך עוזר ומתי הוא פוגע


בעיניי כדי לא לפגוע בהתפתחות התקשורתית והחברתית של הילד

פחות כדאי להתערב בהסתגלות

לסמוך על הילד ועל צוות הגן שהם מסוגלים לעשות את זה ביחד


זה אכן נשמע יותר טוב 'הסתגלות ללא בכי' וזה אולי הצליח עם הילד הגדול ואולי גם יצליח שוב

אבל זה יכול גם לפגוע בדרך

בדברים יותר מהותיים מבכי (שזו תגובה רצויה לילד שמבטא קושי)

ברור שכדאי תיווך של ההורהמתואמת

אבל במידה, מתוך שדר של ביטחון ביכולת של הילד להסתדר גם בלי אבא ואמא.

אין לך עדיין ילדים בבית ספר, נכון? שם זה המבחן הגדול...

כמובן שבמידהפה לקצת

אני לא אשאר איתה כל בוקר עד סוף השנה

ואני גם לא אשאר איתי כל בוקר שעתיים


אני מאמינה שיהיה בסדר וכשנגיע להתמודדות עם בית הספר אז נתמודד בצורה טובה בהתאם למצב.

לא חושבת שבגלל קושי של בית הספר צריך מעכשיו להתנהל אחרת.

לפעמיםoo

להתנהל אחרת כשהילד בבית הספר זה כבר מאוחר מדי

כי הוא יכול לפתח הרגלים פחות טובים וחוסר יכולת התמודדות


בעיניי המבט צריך להיות קדימה ולא רק על התקופה העכשווית

הרבה מהבעיות והקשיים מתחילים מגיל צעיר וצריכים התנהלות נכונה מהתחלה


אח"כ אפשר לנסות לתקן

אבל זה הרבה יותר קשה

לא ראיתי אצל ילדיי השפעה בין הכניסה למעון-גןממתקית

ואחר כך לבית ספר
אני חושבת שילד צריך חוויה טובה בחייו.
אם הילדה חווה לא טוב את הכניסה למעון כרגע, הכי נכון בשבילה לחכות עם זה ולהכניס אותה כשהאם פנויה יותר.
ילד בוכה במעון ומתקשה בהסתגלות ומתוסכל נותן חוויה שלילית וגם סתם לא נעים ולא נחמד לו.
הכי נכון לעשות לה הסתגלות רכה יותר וליצור חוויה טובה, זה לא יגרום לה לקשיים בכניסה לבית הספר, אדרבה, רק יעצים את הבטחון שלה ובבית הספר החדש תהייה לה זכרון שלך חוייה טובה ונעימה.

בכיoo

הוא לא המדד היחיד (ולא העיקרי) לחוויה של הילד

הסתגלות לגן היא מכלול של

איך הוא מרגיש כל היום

מה הוא חווה ולומד

ואיך נראת עקומת הלמידה וההרגשה


לא אמרתי אם לחכות או לא


הבאתי את הצד שגם הסתגלות ללא בכי יכולה להיות לא טובה לילד

מסכימה שבכי זה לא המדד היחידממתקית

אבל אם הילד בוכה במעון הוא רוצה לומר משהו, הוא כרגע במצב שלא יכול לחוות ולא ללמוד כי הוא רוצה:אמא!!הוא במוד של בכי, הוא לא יכול לספוג הוא צריך להוציא.
והוא צריך להיפרד בהדרגה מאמא, ולעזור לו להיכנס למעון בשלווה עם אמא ובהרגשה בטוחה יותר. לא נראה לי שזה יקשה עליו להיכנס לבית הספר בבו העת. להיפך...

אני לא חושבת שמעכשיו לחשוב 10 צעדים קדימה זה נכוןפה לקצת

בעניין הזה.


ילדה בת כמעט 3 וילדה בת 6 זה עולם אחר.

עכשיו היא קטנה ממש ורמת היכולת והמסוגלות וההבנה שלה לא דומה למה שיהיה בגיל 6.

בגיל 6 אפשר הרבה יותר לתווך ולהסביר וליצור ביטחון בדיבור ובצורות מגוונות מאשר בגיל הזה.


עכשיו היא קטנה וצריכה עדיין אותי יותר מאשר התמודדות עם 4 אנשי צוות זרים ועוד 34 ילדות קטנות שבוכות גם.

וכמובן שלא רואה שום צורך לעמת אותה חזיתית מול ההתמודדות הזאת רק בשביל שבבית הספר לא יהיה לה קשה. (וגם אז זה לא בטוח)

הסיטואציהoo

של ההסתגלות אכן לא מיטבית


בגיל שנתיים שהילד היה בוכה בהגעה

הגננת פשוט הרימה אותו על הידיים וחבקה והוא היה נרגע בקלות


חבל שאין סיטואציה דומה בגיל 3


אבל בעיניי

זה לא 4 אנשי צוות זרים

אלא ביום הראשון הם זרים

ביום השני קצת פחות וכן הלאה

וגם 34 ילדות הן לא רק בוכות אלא החברות שמסתגלות ביחד

(כשאת חושבת כך או אחרת זה גם מחלחל לילד ועוזר/ מקשה על ההסתגלות)


בתהליך נכון

כל יום יותר טוב מהיום הקודם

ואז נוצרת למידה

ההתחלות קשות אבל ההמשך משתפר

ויש חווית הצלחה

היה לי קשה ואח"כ כבר לא


היתה לי סיטואציה עם הילד בן ה5

שבוע אחרי תחילת הלימודים

הלכתי איתו לרופא שיניים בבוקר ואז היינו בדרך לגן והוא לא רצה ללכת

הוא אמר שקשה לו

אז עשינו דיון על מה קשה לו והובלתי אותו להחלטה שכן הולכים לגן


האישו לא היה אם הוא ילך לגן או לא

אלא היכולת שלו להתמודד עם הקושי


לא בהכרח שיש דרך ספציפית נכונה בהסתגלות לגן

אבל

צריך לשים לב שבדרך לא מפספסים משהו יותר חשוב

כי ילד צריך להחשף להתמודדות עם קשיים

במיוחד מחוץ לבית

הימנעות מקשיים יכולה לגרור קשיים הרבה יותר גדולים


לכן אני אישית מעדיפה לא להתערב בהתמודדות של הילד אלא אם זה בהכרח מצריך התערבות

יש תאוריות התפתחות גם אחרותטארקו

קודם כל, גיל חמש זה לא גיל 3.

זה גיל אחר לגמרי מבחינת רמת התקשורת והבשלות הרגשית.


דבר שני

יש גישה, מוכחת מחקרית

שמראה קשר נסיבתי ישיר בין ילדים שקיבלו יותר היצמדות להורים ותמיכה בקושי בגיל הרך(לידה עד 4-5)

לבין יכולת הסתגלות ויכולת חברתית בגיל הילדות הבוגרת יותר.


זה לא מופרך שזה מה שהילדה צריכה.

גיל שלוש זה הגבול בין פעוט לילד והצורך בחיבור הזה ובגב של ההורים חזק מאוד. וילד שיודע שההורה שלו נמצא שם ונכון לסייע לו במצוקה, בהרבה מקרים גם יפתח יכולת מסוגלות גבוהה יותר כי יש לו ביטחון והוא לא לבד.


זה שההורה נמצא שם מאחור לא אומר שאין לילד שום התמודדות

וכן יש מציאות שההורה יגיד שזה מרגיש לו שילוב כבד מידי לילד שלו בשלב הזה וזה בדיוק המקום שלנו כהורים לזהות את זה ובזה הילדים שלנו סומכים עלינו.


הבת שלי אמנם הסתגלה מצוין ואוהבת מאוד את המסגרת שלה

ועדיין אני רואה שהעומס הרגשי עליה כבד נורא

אז כן היא שמחה במעון ואני לא מרגישה צורך להוציא אותה מוקדם כי ב"ה טוב לה

אבל בשלב הזה של השנה אני עושה *הכל* ומוותרת על דברים כדי שאני אספיק תמיד לקחת אותה בסוף היום ולהיות איתה אחרי. גם ביום שהיה לי תקוע ממש והיה מקל לקחת בייביסיטר לשעה. כי אני מזהה שזה הצורך הרגשי שלה כרגע וזה התפקיד שלי כהורה שלה.

הגןoo

של גיל 3 אמור להיות מותאם רגשית לילד

(וזה מה שהיה בגן של הילדים שלי)

אם הגן אינו מותאם

הסתגלות כזו או אחרת לא יעזרו


אכן הורה צריך לתת תמיכה רגשית

בכל גיל

לפי הצורך

ואכן זה פרמטר מובהק ליכולות חברתיות ורגשיות


ההסתגלות של הילד לא מושפעת רק מההתנהלות באותם ימים אלא במצב הרגשי הכללי שלו ובתמיכה ההורית גם בימי שגרה 

הנקודה היא שכל ילד הוא שונהטארקו

ואין משהו שבהכרח מתאים באופן אחיד לכל הילדים כולם.


זה לא אומר שהגן לא טוב ונעים ומתאים רגשית לילדים בני שלוש

פשוט כשיש 34 ילדים מתיישרים לפי הממוצע/רוב

ואין שום סיכוי שיצליחו להגיע לכל ילד וילדה ולהתאים לצורה האופטימלית ביותר לילד הזה

זו גם לא הציפיה. ולכן אני חושבת שאם רואים שילד מסוים זקוק למשהו אחר ויש את האפשרות לתת לו את זה, זה נכון לאפשר ולא להתיישר ל"ככה צריך" כי לרוב הילדים זה מתאים.

זה יכול להיות נכוןoo

ואכן אפשר לעשות דברים באופן שונה מכולם

אבל

יש שלב שבו התמיכה בילד עודפת ופוגעת

כדאי לשים לב שלא מגיעים לשם

מתי תמיכה עודפת בילד פוגעת?ממתקית

זה כמו שאומרים לא לחבק ולהרים הרבה תינוק כי זה יפגע בו. ולצערי אצל הראשונים שלי הקשבתי לזה.
אם התמיכה ברמה של כל דבר חיבוק, ונשיקות , ולמסכן אותו זה פוגע.
אבל לא מצליחה לחשוב על עוד תמיכה שפוגעת בילד...אשמח לדעת.

הורות הליקופטר היא מצב מאוד קיצוניטארקו
קראתי! אבל זה משהו אחר לגמרי ממה שאנחנו מדברים פה.ממתקית

זה לא אותו דבר
הילדים שלנו עושים דברים ויש לכך תןצאות, למשל ילד שקיבל ציון נמוך וההורה מתקשר למורה לגונן ולבקש להעלות ציון- זו אפילו לא גוננות, ההורה מנסה להגן על הילד מפני טעויות שעשה וגרם להם לקרות.
פה מדבר בילדה או בכל פעוט אחר שמתקשה להיכנס למעון, זו לא תוצאה של מעשה שעשתה, זו סיטואציה שאולי לא נכונה לילדה כרגע. ואני מעריצה הורים שמזהים את התסכול הזה אצל הילד ובוחרים להקל עליו סיטואציות שאולי לא תואמות כרגע לגילו, כי ילד בגיל הזה הכי רוצה אמא...ואמא שמתווכת לביתה את שלב המעבר לגן, ועושה הכל בשלבים שנכונים לה, לא הייתי קוראת לזה גוננות כי אם יכולת של ההורה לראות את הילד ואת צרכיו כרגע במכלול החיים שלו.

מדוברooאחרונה
על לגונן גם מפני קשיים


עזרה עם הסתגלות יכולה להיות טובה ויכולה להיות גוננות יתר

את רק מחזקת את מה שאמרתיפה לקצת

את השיחה שעשית עם בן ה5 אני לא יכולה לעשות עם ילדה שעוד לא בת 3.


ואני רואה את זה גם על הילדים שלי.

יש לי גיל 5, כמעט 4 וכמעט 3.

עם שני הגדולים אפשר יותר לדבר ולתת כלים ונקודות ציון במהלך היום ולהקל על ההתמודדות מה שאי אפשר עם בת ה3 כי היא בשלב אחר.


אני לא מתערבת בהתמודדות של הילד, אני חלק בלתי נפרד מההתמודדות שלו בתפקידי כאמא.

גםoo

בגיל 3 אפשר לעשות שיחה דומה

תואמת גיל


אני חושבת שהילד הוא ישות נפרדת מגיל 0 וההתמודדות היא שלו בהתאם לגיל

אני שם כדי לסייע ללמד ולהוביל למקום טוב ונכון


ההסתכלות הזו מבחינתי היא עמוד תווך ליחסים רגשיים בריאים ביני לבין הילדים

בגישה זו שהעלית, מעודדים שליחה למעון?ממתקית

ולא להישאר עם אמא בבית?כדי ליצור התמודדויות, התנסויות? וכו?
זה מוזר לי, כי אני יודעת שיש הרבה מאמרים באנגלית ומחקרים שמעודדים חינוך ביתי, בלי הסתגלות ובלי כל המסביב, וילד שנשאר עם אמא בבית גדל בריא יותר מבחינה נפשית, בטחון עצמי וכו...
מעניין

אין קשר לחינוך ביתיoo

או לא

גם לא לאתגר עם התמודדויות


אלא לאפשר לילד להתמודד בכוחות עצמו כשמגיע אתגר

לא לראות בזה אתגר משותף אלא אתגר של הילד

וההורה שם לתמוך ללמד ולהוביל לפתרון הנכון

אני לא מסכימה עם זה. מוח של ילדים הוא גמישטארקו

ואי אפשר כל הזמן להתנהל לפי זה שבהמשך זה יהיה אולי בעייתי

אם עכשיו מהלך מסוים טוב ונכון לילד

אז אני אתן לו את מה שהוא זקוק

ואסמוך עליו שכשיהיה צורך בשינוי נצליח לבצע אותו בצורה מיטבית.

ויכול להיות שהשינוי הזה יהיה קשה. אני לא מפחדת מקשיים החיים מורכבים.

אבל לא חושבת שאם נכון לילד משהו אחד

אז חייב לחשוב עשרים צעדים קדימה ולמנוע ממנו את הצורך שלו היום בגלל חשש מהעתיד.


ואני לא מדברת באוויר אלא מנסיון..

בעינייoo

תהליך נכון לילד זה תהליך בו הוא לומד ומשיג דברים חדשים


אכן בגיל צעיר המוח וכל ההתנהלות ההתנהגותית חברתית תקשורתית הרבה יותר גמישים

וזה למה חשוב לעבור תהליכים בצורה נכונה


תוצאות טובות נבחנות גם לטווח קצר וגם לארוך

אני אתן לך דוגמא לא קשורה ככטארקו

אבל שכן מסבירה..


הבן שלי כשהיה בן שנתיים היה נרדם רק כשאנחנו צמודים אליו בחדר ונותנים לו יד.

זה מה שהוא היה צריך. באמת.

אם הייתי מתנהלת מולו עם חשש שהוא לא ילמד להירדם עצמאית הייתי חותכת את זה מהר מאוד.

הוא כנראה היה נרדם לבד בסוף

אבל הוא היה סופג בתת מודע שאנחנו לא הדמויות שיתנו לו כח וימלאו את הצרכים שלו.


בסביבות גיל שנתיים וחצי ראינו ניצני בשלות והתחלנו תהליך של הירדמות לבד בחדר.(בהתחלה רק עם שירים ברמקול ובהמשך גם זה לא..)

גם את התהליך הזה לא עשינו בבום

אלא בהדרגה גדולה מאוד

שבהתחלה עדיין ישבנו איתו חלק מהזמן ואז ישבנו בכניסה לחדר וכו עד שהוא שיחרר אותנו..

זה היה תהליך של כמה חודשים

והיה מתיש

אבל אני יודעת שמה שהתהליך הזה טבע לו בנפש שווה לי כל דקה של התשה.

הייתי מנסה רגע לפני שאת משאירה אותה בביתממשיכה לחלום

לדבר שניה עם הגננת ולנסות לעזור לה להיות מעורבת בגן-

לתת לה לחלק משהו לרגל הולדת האחות

להיות העוזרת

להביא משחק לגן שכולן ישחקו איתה


יכול להיות שזה יעשה לה תחושה שהגן הוא מוכר יותר

הבאנו לה משהו לחלקפה לקצת

לא עניין אותה, השאירה בגן וביקשה לחזור הביתה.


והאמת, שאני קצת מאוכזבת מהצוות.

סמכתי עליהן שיכבדו את הבקשה שלי ויקראו לי אם היא בוכה או קשה לה מידי....

מבינה אותך מאודממשיכה לחלום

 קודם כל ממש מתרשמת ממך

נראה שאת מאוד מכוונת אליה ולכוחות שלך.

מקווה שההםוגה תעשה לה טוב וששחזרה אחרי החגים תהיה בריאה ונכונה לכם.


לקראת החזרה אולי כדאי לדבר עם הגננת בערב.

כנראה שהיא תופסת את הסיטואציה שונה. את צריכה להגיד לה בצורה יותר ברורה, אם הילדה מתנהגת כך וכך תקראו לי, זה ממש חשוב לי. לפרט את הביטוי ההתנהגותי שהיא יכולה לראות.

כי כנראה שהיא לא מספיק מכירה אותה ולא מספיק מבינה שזה יותר מידי בשבילה.. היא גם בטח רגילה להסתגלות אחרת לחלוטין מהסגנון שלך ...

ממש מבינה אותךעל הנס

אחרי לידה להתמודד עם עוד משהו זה סופר קשוח

במיוחד שאת יודעת שלא טוב לה בגן.

האמת שלרוב הילדים שלי היתה תקופת הסתגלות קשוחה ממש.

הבן שלי בגיל הזה כמעט ולא הלך לגן,יומיים נשאר בבית ויום אחד הלך לחצי יום.גם כן מסגרות ראשונות.

אם בבית היא לא מפריעה,משחקת עם עצמה בשקט,וגם קצת מעסיקה את הילד הקטן יותר.אל תהססי תשאירי אותה איתך הלידה התינוק החדש,הגן חגים זה המון בשבילה לספוג ריגשית והמקום הבטוח והמוכר ייתן לה ביטחון.

אחרי החגים שתתחזקי יהיה לך יותר פנאי להתמודד עם הכל.

תודה על החיזוק!פה לקצת
באמת החלטנו לא לשלוח אותה עד אחרי סוכות


מקווה שהילדים האחרים יקבלו את זה בטוב כי הם כל בוקר מהלידה בוכים שלא רוצים ללכת לגן (אבל דיברתי גם עם הגננות שלהם ואצלם זה קושי רגעי ובשאר היום הם בסדר גמור)

החלטה נבונה למען הילדה שלך.ממתקית

מאמינה שלך זה לא יהיה פשוט, כל הכבוד לך שאת כך דואגת לה
מאמינה שאחרי החגים הההסתגלות תהייה זורמת יותר בע"ה

תודה!❤️פה לקצת
האמת שהייתי בסרט הזה המוןעל הנס

לא שלחתי את הילדים שלי למסגרות עד גן ערייה.

ולחלק הרגשתי שהם ממש קטנים בשביל לצאת בגיל הזה מהבית.

והיו לי גם שלושה במקביל .

וגם אחרי לידה ועדיין היה לי יותר קל שיישארו בבית מאשר לשלוח.

וגם לי חוץ מבעלי לא היה לי טיפת עזרה.

אז ממש מבינה את המקום שלך.

❤️❤️פה לקצת
את לא חוששת שהילדים כבר די יכירו אחד את השני?אולי בקרוב

ואז אולי יהיה לה יותר קשה להשתלב? אני חושבת, שאם יש אפשרות, מהפאן הזה כן לשלוח קצת כל יום כי זה הימים שהילדים מכירים אחד את השני ומתגבשים בתור קבוצה, גם אם ההסתגלות קוראת מחדש אחרי החגים לילדים כקבוצה כבר יש היכרות.. סתם עוד נקודה למחשבה..

שלי גם עלתה עכשו (הייתה קודם במסגרת רק שנה שעברה אבל רוב הילדים אם לא כולם היו מכל קטן יותר) ואני רואה שכשאני באה להוציא אותה מוקדם והילדים האחרים רואים הורים באים אז הם מתחילים לבכות..

לאפה לקצת

אני יותר חוששת מהסתגלות שלא מתאימה לקצב שלה, מההרגשה שלה שלא אכפת ממה היא רוצה ומרגישה.

אני מאמינה שאם ההסתגלות תהיה בקצב שלה אז הכל יהיה קל יותר ויעבור יותר בטוב.


אז בגלל זה לא תוציאי אותה מוקדם?

מבחינתי זה לא שיקול, אני דואגת קודם לילדה שלי.

בהצלחה!מוריה

אל תשכחי שזה תקופה מטלטלת.


אגב, גם הגננת יכולה להעצים אותה כי נולד לה אח/ות.

למשל שהיא תחלק משהו לכבוד זה. או שיעשו לה שלט לבית וכו'.

בגלל זה לא רוצה להוסיף עוד טלטלה של הסתגלות שלאפה לקצת

מתאימה לה.

אחרי החגים אני מקווה שנתאזן קצת מבחינת הלידה ואהיה יותר פנויה אליה

בע"ה. שיהיה בקלות ובטוב. 🙏🙏מוריה
את נשמעת אמא מהממת ובטוחה מאוד בעצמהממתקית

כיף לראות איך את יודעת מה הכי נכון לבת שלך (ובאיזה מקום גם לך) ולהתנהל בהתאם בבטחון שהכל יסתדר.

כל הכבוד לך

מחזקת גםאמאשוני

נשמע שידעת את התשובה בתוכך ורציתי חיזוק.

נכון תמיד יש שאלות וחששות, אבל כשאנחנו יודעים את התשובה בתוכנו צריך להתמקד בזה.

בע"ה אחרי החגים תהיי יותר חזקה ותתמודדו עם הכל.


טיפ קטן: אצלנו מאוד עוזר לעשות היכרות עם ילדים מהגן בשעות אחר"צ בפארק.

בהתחלה הם לא משחקים יחד, לאט לאט נפתחים.

אפשר גם לתת לה ביגלה או שלוק לחלק לחברה מהפארק, זה עוזר להם לשבור את הקרח.

גם אם היא לא יוצרת חברות בפארק, תנסי עוד פעם ועוד פעם.

לפעמים צריך שהמבוגר יוביל את המשחק.

לאט לאט כשהיא תשתחרר בפארק, יעזור לה מאוד אח"כ בהסתגלות בגן שיש ילדות שהיא כבר מזהה ומכירה וסביר להניח שהן מיוזמתן יפנו אליה, מה שיקל עליה.

תודה! ❤️פה לקצת
באמת גיליתי שיש ילדה שהיא שכנה שלנו, אןלי אנסה להפגיש בינהם בחגים שנהיה בבית. זה באמת יכול להקל על החזרה. רעיון טוב
איזה אמא מהממת את❤️בארץ אהבתי

הגישה שלך מאוד מתחברת לי למה שרותי דריאל כותבת על זה.

אולי זה יחזק אותך לקרוא אותה ולקבל תמיכה לגישה שלך (ואולי גם כלים שיועילו לכם)...

על כניסה לגן והקשרות - חזרה ללב ההורות

נראה לי שיש לה גם פרק על זה בפודקאסט שלה, אם מעניין אותך ויש לך פניות לשמוע אני אנסה לחפש את הקישור.

תודה! ❤️פה לקצת
קוראת עכשיו, ואשמח לשמוע את הפודקאסט
הנה הקישור לפודקאסטבארץ אהבתי
תגידו אתן עושות משהו לרקע ההכנות עם איראן וכל זה?שיח סוד

לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,

אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה

למרות שכרגע זה רק דיבורים

מצטיידות או ממשיכות כרגיל?

נראה לי זה לא חוקישיח סוד

מקלט של מקום ציבורי כמו בית ספר מתנ"ס בית כנסת פארק

חייב להיות פתוח לכולם בזמן אזעקה

רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

שאלה מרווקהמים כחולים

שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..

אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?

בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..

אצלי זה היה משהו דומהזמינה

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה


גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו


זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל


חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)


מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻


תודה!מים כחולים

זה עוזר לשמוע..

 

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

 

היה לי משהו דומהשלומית.

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

לא יודעת כמה זה יעזור לך אבל משתפת מהנסיון שליאנונימית בהו"ל

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

 

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

 

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

מסכימה לגבי דחייה/רתיעהמרגול
כלומר, יש לא להימשך, אבל להיות כזה פרווה כלפיו בנושא הזה (לא אוהבת לא סולדת), ויש ממש להירתע מהמראה שלו וכו.


אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.


אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

תודה על הדיוקמים כחולים
באמת אני מרגישה שגם קרבה רגשית אין מספיק כי קשה לו להיפתח רגשית, אז השיח הוא יותר ברמת החוויות והיומיום, עם קצת עומק לפעמים, אבל לא נוצר שם השיח שגורם לאינטימיות רגשית. ואני לא יודעת אם זה בגלל האופי  וזה מה שיכול להיווצר בקשר בינינו בלי קשר, או בגלל המראה שחוסם אותי ואז גם הוא לא מביא את עצמו עד הסוף.. 
כמה פעמים נפגשתם?ממתקית

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

עדיין..מים כחולים

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

נשמע שזה הנקודהרקאניאחרונה

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

 

בגדול אסור אסור אסור שתהייה דחיה!ממתקית

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

לגבי מציאת חןאישהואימא

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

נכון זה בסדר פשוט להתרסק בבכי במיטה?הריון ולידה

גם אם זה היום נישואין שלנו?

הוא לא פה

אני עם כמה וכמה שחלקם חולים

ההרדמות נהיו בגלל זה קשות במיוחד אחרי אחהצ שלמים שאני איתם לבד

הגוף שלי שבור מפורק לרסיסים מהחודש התשיעי הזה

הורמונלית ונפשית בכלל

ואני בכלל אמורה להיות במנוחה עד הלידה

צירים סימפיוליזיס ושמירה זה שילוב לא טוב וכל דבר מדליק לי את הבכי

אין לי עזרה כמעט ולא חייבים לי כלום אבל כן ניסיתי להשיג כזו

גם בתשלום

הגננת מציקה ולא מבינה מה זה "אני מצטערת, אני לא יכולה לדבר עכשיו, אני בהשכבות" ואז מתחילה להטיח חפירות  וטענות על זה שהילד עם מגפיים כשבא לה שהוא יהיה עם נעלי ספורט כי עם המגפיים הוא משחק בזמן האוכל או לא יודעת מתי.

למרות שהיא גננת חנ"מ אין לה ניסיון בגידול ילדים וכנראה שגם לא ביחסים בין אישיים

ונמאס לי!

ואיבדתי בשעה האחרונה שלוש פעמים את הסבלנות ואפילו צעקתי 

ועכשיו אני פשוט בוכה

וגם צץ עניין בפרוייקט להגשה ואני לא מסוגלת יותר! 

אויש... בטח שזה בסדר! חיבוק לבינתיים...ירושלמית במקור
ברורררר. אמאל'ה. חיבוק גדול מותקאורוש3
אני בדרך להביא לך תעודת התרסקות מוצדקתSeven

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

את החייםהריון ולידה
תודה אהובה 
😘Seven
וואו חיבוק ענקקקרקאני

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

אפשר לבכות גם מהתמיכה הזאת?הריון ולידה

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וואי בטח שמותר להתפרקנעומית

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.


מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

מותק בא לי לתת לך מדליהממשיכה לחלום

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

שולחת הרבה כוחותממתקית

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.

🫂יעל מהדרוםאחרונה
הרטבות לילה אבל יותר מידיישירה_11

בת עוד שניה שלוש

בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!

כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?

וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים

התעייפתייי

מזה הדבר הזה?

היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה

תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??

יכול להיות שקר לה?רקאני
^^^אנונימית בהריון

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

היא לבושה עם גופיה ארוכה ופוטרשירה_11

ואני מכסה בשמיכה ופוך

תנסי להוסיף גרביים חמות ואפילו עוד שכבהיראת גאולה

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

יש משהו חדש בחיים שלה?ממתקית

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

התינוק כבר כמעט 7 חודשיםשירה_11
מזה לחישות לילה? 
כשהיא נרדמת, חצי שע הבטווח שלאחר שנרדמהממתקית

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

אצל הבת שלימקלדתי פתח

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.


היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?


פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

לא הבנתישירה_11

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?


איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

זה ממש נכון שתולעים גורמות לפיספוסים.שיפור
אצלי גם ילד בן 5 שכבר היה יבש שנתיים פעם אחת פיספס כמה ימים ברצף, נתתי וורמוקס ועבר
הייתי שוקלת מעבר לתחתוני לילהשיפור
זה עוזר?שירה_11אחרונה
אבל היא שוכבת אז זה עדיין מרטיב את המיטה לא? 
אנחנו לוקחים בן 4.5 קבוע לשירותים לפני שאנחנואחת כמוני

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.


לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

כן קמה יבשהשירה_11

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

תבדקי תולעים (אצלנו היה הסיבה להרטבה) ואם קר לה...אמהלה
אז גיליתי הריון...עודהפעם

אני בשבוע 4+4... וכמובן חוץ מבעלי אף אחד לא יודע אז בא לי שמישהו יתרגש איתי.

אני בשוקקקקקק... שמחה מאד וגם בלחץ (היפראמזיסית...)

בשעה טובה, והלוואי יעבור לך בקלות הפעםמתיכון ועד מעון
בשעה טובה!!!!ראשונית

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

מרגש!!! בשעה טובה!בידיים פתוחות
בעז"ה שיהיה הריון קליל ובריא ובידיים מלאות♡
בשעה טובה!!!!רקאני
בשעה טובה, שיעבור ממש בקלות, בנחת ובבריאות מלאהנייקיי
בשעה טובה! שיהיה בקלות ובשמחה!!יעל מהדרום
תודה לכן על ההשתתפות בשמחה,עודהפעם

זה באמת מרגששש

בשעה טובה איזה מרגש.ממתקית

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

היה לי היפראמזיס ב5 הריונות....עודהפעם

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

ממש מבינה אותך!הבוקר יעלה

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

ואי מזדההאור מאיר
מובן ממש.ממתקית

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

תקשיבי אין לי היפראמזיס ב"הכבת שבעים
וזה פשוט נשגב מבינתי איך מסיפורים שאני שומעת, נשים עם היפראמזיס נכנסות שוב להריון. אני פשוט נפעמת!! ❤️
היה לך היפראמזיס קשה בחלק ובחלק כלום?אמא לאוצר❤

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

היה לי 4 הריונות נוראים,עודהפעם

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

נכון, קורה שיש רמות שונותאמא לאוצר❤
אבל לא שאין בכלל... כי ככה הגוף מגיב להריון
איך מתנהג היפרמאזיס רציני? מי החליט?ממתקית

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

לא קשור למי החליט... וגם לא באה להגיד שאין לךאמא לאוצר❤

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

נכון זכיתיממתקיתאחרונה

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

שיהיה בשעה טובהאנונימית בהריון

ובקלות!

תודה יקרותעודהפעם

כל תגובה משמחת ומחזקת..

וואי בשעה טובה שיהיה כמה שיותר בקלות ובנחת!!!שיפור
התינוק שלי כבר לא ממש תינוק אבל השיער שלו לא גדלפרח חדש

הוא בן 1.7

אבל נראה יותר קטן בגלל שאין לו כמעט שיערות

בשבילי הוא חמוד ככה

אבל מבינה שזה קצת חריג כי כולם שואלים אותי איפה השיער שלו חח

הייתן מנסות תרופות סבתא? מכירות משהו שעוזר באמת לזה?

אני לא יודעת אם מותר אבל שמן רוזמרין מזרז צמיחהנפש חיה.
אפשר לטפטף קצת לשמפו ולחפוף לו
מצאתי משהו של מי הדס באתר "פרוג" תראינפש חיה.

לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים

לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס

ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.

אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד

לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.

אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.

זה לא מכתים בגדים?אנונימית בהריון

הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,

אין סיכוי לקוקיות או סיכות

אצלנו במשפחה יש גנים כאלו(אהבת עולם)

לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).

את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...

לסרק את מה שישרק טוב!
קראתי פעם שהסירוק (גם במברשת רכה זה טוב) ממריץ את התאים ומעודד צמיחה. לילדים שניסינו את זה צמח יותר שיער.


אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.


וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.


אז כאמא לילדה שבכיתה א' היה לה פלומה כמו תינוקאמהלה

ניסיתי מלא דברים. לא יודעת מה בסוף עזר, אבל כיום היא נערונת צעירה ויש לה כמויות שיער ב"ה.

יש לי גם 2 בנים שבחלאקה לא היה בכלל מה לגזור

גם הם היום עם רעמה שלא מביישת אריה.

אז ככה

מי הדסים- ניסיתי לתקופה ארוכה, לא ראיתי שעזר

שמפו שמן קיק- גם לא עזר

הברשה במרשת לא רכה- נראה לי שכן קצת עודד צמיחה

מה שהכי עזר- חפיפה בשמן ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- זו ההמלצה שלי לכל נזקי העור ותכלס הילדים שהשתמשתי להם בשמן הזה כשמפו קבוע היו היחידים שצמח להם שיער.

יש שמפו טום וג'רי לילדים שמומלץ לעידוד צמיחה- אני לא מצאתי אותו בחנויות.

והכי חשוב- להתפלל, כן, גם על זה

כשהילדונת מהסיפור למעלה חזרה בוכה מבית הספר כי חברות צחקו עליה שהיא תינוקת, הבנתי שאת הכי חשוב לא עשיתי

ואז התחלתי להתפלל על זה

ואז קרה השינוי.

בכיתה ב' כבר יכלנו לעשות לה קוקו קטנטן

הייתי מצרפת תמונה כדי שתאמינו לי אבל זה ו"ואחד אאוטינג" כי יש לה צבע שיער ייחודי וזה היה בולט....

בטח הבנתם

העיקר שתהיו בריאים

תודה למגיבותפרח חדש

למי שאמרה לסרק

אז אין כמעט מה לסרק 🤭

שמנים למיניהם קצת חוששת מלכלוך שעובר לבגדים ולא יורד

אולי באמת אנסה לחפש את הקרם ש @אמהלהכתבה זה משהו סביר שאני מוכנה לנסות

ובאמת ב"ה העיקר הבריאות

הוא תינוק מתוק שממלא אותנו אושר

לאחרונה גם פחות חולה בכל מיני וירוסים אז באמת תודה לה' על הכל

 

גם אם אין מה לסרק מסרקים את הקרקפתרק טוב!
עם מברשת רכה כדי לא להכאיב. 
לא הייתי עושה כלום, במיוחד לא לבן. הכי חמוד.שיפוראחרונה
אוניברסיטה וטרמפולינה לתינוקחולמת להצליח

יש לנו טרמפולינה שהביאו לנו, אבל עוד מעט החגורה שם תהיה קטנה על התינוקת ואני רוצה גם טרמפולינה עם מנגינות.

יש לכן המלצה על משהו, במחיר עד 200 ש''ח?

בנוסף אוניברסיטה לתינוק, יש לכן המלצה למשהו טוב גם בערך במחיר הזה?

תודה 

מקפיצהחולמת להצליח
ממש אשמח להמלצות
באוניברסיטה אני לא חושבת שצריך המלצותיעל מהדרום

לק"י


זה מוצר פשוט.

הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.

קניתי מעלי אקספרס במבצעי נובמבר בזול ונחמדפלפלונת

אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...

התכוונתי לאוניברסיטהפלפלונת
תודה! פשוט ממש התאכזבתיחולמת להצליח
מהטרמפולינה שקיבלנו במתנה ואני רוצה לקנות חדשה שאפשר לשים מנגינות.
בטרמפולינה אני לא מבינה. התייחסתי רק לאוניברסיטהיעל מהדרום
נראה לטייני לאב יש משהו עם מנגינותהשקט הזה
שגם יש לו כמה מצבי שכיבה ככה שמתאים גם לתינוקות די קטנים
אנחנו ממש אוהבים את של טייני לאבאור מאיר
חח אני לא סבלתי אותה! עד שהעפתי אותהאמא לאוצר❤

וקניתי אחרת

היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני

חחח כנראה בעיני המתבונןאור מאיר

היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט

גוגל הראה לי שהיא הרבה יותר יקרה ממה שהיא מחפשתיעל מהדרום
אכן.. רק יש המוןן ביד 2אור מאיר
מקפיצה שוב, אולי מישהי מכירה טרמפולינה טובה? 🙏חולמת להצליח
לי יש נדנדההתלבטות טובה

לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.

לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...


לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..

יש אוניברסיטה שזה בלי משטח בכלליעל מהדרום
לק"י


ואז אפשר להניח על המקום הרגיל שעליו מניחים את התינוק.

וואי זה באמת מעולה.. יש לחמותי כזה וזה נוחהשקט הזה
שוקלת להתחדש לזה בילד הבא בעז"ה😅 (גם תופס פחות מקום)
האמת שלנו יש עם משטח מבד, זה גם מתקפליעל מהדרום
יש לי כזאתהשם שליאחרונה

קניתי אותה אחרי שטרמפולינה עם משטח מבד נהרסה.

האמת שלא השתמשתי בה הרבה, כי עד שקניתי התינוק כבר גדל.

בעז"ה לילד הבא.

אוניברסיטה ב180 שקל באתר ניגון טויספה לקצת
מצרפת תמונה, זה ממש נחמד וזול.פלפלונת

אני גם הזמנתי כזו, אחלה אוניברסיטה..התייעצות הריון
אחרי כמה ילדים שלא השתמשתי בטרמפולינהרק טוב!

מסרתי אותה. היתה לי אחת פשוטה בלי משחקים. בילדים הראשונים השתמשנו גם להאכיל בה. אבל זה שובר את הגב (שלי..)


אולי תדייקי מה הצורך שלך ולפי זה ימליצו לך?



ועוד נקודה למחשבה, מוזמנת להתעלם אם לא מתאים לך-

עדיף פחות לשים את התינוקות בדברים כאלה שמונעים מהם תנועה והתפתחות. הכי טוב זה שטיח/מזרון/משטח שמגן מהרצפה אבל מאפשר לנוע עליו. 

אצלי השימוש הוא בעיקרחולמת להצליח

בגלל שהתינוקת פולטת הרבה, אז אחרי שהיא יונקת אני שמה אותה שם.

בד"כ כשאני שמה אותה על הבטן ועל הגב היא לא מפסיקה לפלוט, אז צריכה לחכות כמה זמן מהאוכל.

אולי יעניין אותך