מאנונימי כדי לשמור על כבודו של הילד המתוק אפילו שהוא עדיין קטן ומותר לו לפספס.
אז קצת רקע- המתוק בן ארבע וחצי, ביום לא מפספס בכלל, בלילה תמיד בבית היה קם יבש ותמיד כשישנים אצל מישהו אחר קם רטוב, כמעט 100% לשני הכיוונים. בבית כבר לא היה אכפת לי להשכיב אותו גם בלי מגן מזרון, כשנוסעים לשבת לוקחים איתנו סדינית ובגדים להחלפה וברור לי שהוא יקום רטוב, כבר תקופה ארוכה. אני אציין שהוא לא הולך לשירותים בלילה בבית, הולך לפני השינה וישן יבש עד הבוקר. וגם אצל סבא וסבתא הולך לפני השינה, ככה שזה לא משהו טכני שמפריע לו להתרוקן שם.
בשבוע האחרון, היינו בבית והוא קם כל בוקר רטוב, בהתחלה לא התרגשתי אבל זה נראה שזה חוזר על עצמו בעקביות, הוא מפספס, בא אלי באמצע הלילה, אני מחליפה לו בגדים, מורידה את הסדינית הרטובה והוא חוזר לישון. לא איום ונורא (רק הרבה כביסה מסריחה ביומיים חג) אבל משהו חדש.
ולמה אני חושבת שזה רגשי? כי שנה שעברה כשהוא נכנס לגן שלוש הוא חודש שלם לא עשה בשירותים בכלל, מהרגע שהוא נכנס לגן הוא הפסיק לעשות בשירותים גם בגן וגם בבית, והיה מתאפק בגן ומפספס בבית (כשהוא היה גמול לחלוטין לפני כן). אחרי בערך חודש כאילו לא קרה כלום חזר להיות גמול ועצמאי כרגיל. אז עכשיו הוא ברוך ה' לא מפספס ביום אבל ההרטבה הזאת בלילה נראית לי קשורה.
