כמו בסליחות שאומרים "אתה יודע כל רזי עולם וכו"

או לפחות "לפניך גלוי".. נגלו זה משמע היה נסתר ונגלה

ומה זה "נסתרות שמבראשית" איזה נסתרות היו שם?

בעומק אולי "נגלו" זה הכוונה שגם שדברים שהם בחינת אין ואינסוף ושורש המציאות מבראשית  ולא שייך בכלל גילוי בהם,  לפני ה הם נגלו, וזה בחינת "חידוש" שאפילו בחינת אין אמל הקבה הוא גלוי.

מה שכתבתי זה סתם רעיונות שצצו לי הרגע, ומן הבתם המקובלים כותבים על זה בכוונות לתפילת ראש השנה

היהודית - אלא מחפשת להעמיק בהכרת תרבות היהודית, בפולקלור, במנהגים, בזרמים, בהיסטוריה - פורום בית המדרש אינו עוסק בכל זאת.  

 את מחפשת ספרי "יהדות"

ספרי יהדות | מסורת, חכמה והשראה - עברית

רשימת הספרים למתעניינים: רוצים להכיר קצת יותר מקרוב את עולם היהדות? אלה הספרים המומלצים

גם הלכה כמובן, אבל באמת פחות דינים ספציפיים ויותר תמונה כללית.

של הרב לאו.

ספר מאוד יסודי ובסיסי ומקיף את כל העולם של יהודי שומר תורה ומצוות במעגל השנה.  

יש הבדל בין זה לצורבא מרבנן?

א. 'מדינה קטנה לעם גדול' של הרב חיים נבון. מקיף בצורה מצויינת את הנושאים והמקורות התורניים שקשורים לדת ומדינה - עם הרבה מקורות שלא הכרתי. מצויין כהפניה למישהו ששאלות מהסוג הזה מעסיקות אותו. הוא גם מאוד מודולרי - גם אם לא מסכימים עם המחבר בפרק אחד, אפשר להזדהות עם הדיון והמסקנה של פרק אחר.

ב. 'בין הכוזרי לרמבם' של הרב שילת. קראתי כשהייתי בישיבה, פותח את הדעת לכיוון שונה מהמטריֶה הרגיל של 'לימודי אמונה' בישיבות. הרב שילת הקדיש המון מזמנו ומרצו לרמבם, כך שהדיוקים שלו בכל מיני מקומות מאירים עיניים

כל פרק עוסק בנושא אחד. בפרק על סגולת ישראל הוא מציג את הגישה המוכרת של הכוזרי - על סגולה וקליפה וכו - ואז שואל "מה הרמבם אומר".

ומראה שאצל הרמבם הכיוון שונה לגמרי. למשל, בסוף הלכות עבדים הרמבם כותב: 'ואין האכזריות והעזות מצויה אלא בעכו"ם עובדי עבודה זרה, אבל זרעו של אברהם אבינו והם ישראל שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא טובת התורה וצוה אותם בחקים ומשפטים צדיקים רחמנים הם על הכל'. כלומר ליהודים יש אופי של רחמנים, *בזכות התורה שחינכה אותנו*. שזה אמירה שונה מאוד.

זה רק נקודה קטנה מהפרק. בסוף התמונה המתקבלת שונה מאוד מהגישה הרווחת ב'שיעורי אמונה'.

(מטריֶה = חומר. חומר לימוד במקרה הזה)

בכל אופן, אכתוב כמה שמות:

סוד הנישואין, סוד הנישואין בפרשת השבוע

ספרי הרב יהושע בכרך

ספרי נעם ונגרובר על ספרי התנ"ך (בסתר המדרגה, השבה משדי מואב, בני בכורי ישראל)

כנפי יונה של הרב חננאל אתרוג (על ספר יונה)

סדרת מכלל יופי של הרב יואב מלכא

90 יום למנוחת הנפש של בת שבע דרגן

הרוקמת במסתרים של אורנת ורנו

תורה סדורה (ספר שמסכם את כל נושאי הפרשות)

רמזי אלול של הרב אייל ורד

יש לי עוד הרבה ספרים על המדף, אבל נסתפק בזה כרגע...

תודה על הרשימה!

פרשת דרכים- מבט ארכיאולוגי וגיאוגרפי על פרשות השבוע

הרב ד"ר יצחק מייטליס

ספר על חשיבות שמירת ההלכה או מוטב תפקידה של ההלכה - "הגדר הטובה" של הרב חיים נבון.

ספר שמתמודד עם טענות של אתיאסטים - "פשוט להאמין"  של הרב ד"ר משה רט. (ויש כמובן את אמונה ברורה של הרב פיירמן אבל הוא מוכר יותר לענד..).

פרשת שבוע + הרב קוק. "עיוני איה" - החיבור עין איה של מרן הרב קוק הינו ארוך מאוד, ואמנם יחסית נחשב לספר קל בהתחשב בשאר הכתבים של הרב, אך ישנן גם פסקאות קשות, ארוכות וכו וכו..

והספר מהווה מפגש עם קטעים נבחרים מעין איה לכל פרשה. (כתב אותו ר"מ בישיבת אורות שאול, הרב גיל דביר).

יאללה מחכה לעוד תגובות..

מצטרף מאוד להמלצה על עיוני איה - שנים לא הצלחתי ללמוד עין איה (למרות שקראתי ולמדתי ספרים אחרים של הרב קוק). בשנתיים האחרונות למדתי את הספר עיוני איה (יש שני כרכים, כלומר שני סבבים של פרשות שבוע) וסוף סוף הבנתי. בדרך כלל גם הייתי מדלג על לשון הרב קוק עצמו וקורא את ההסבר שבספר שכתוב במילים ברורות 🤭

('הגדר הטובה' קלאסי בחוויה שלי. 'פשוט להאמין' חביב)

השוואה. זה מרתק.

למשל, המהרש"א אומר שניצר הרע מגיע מחומריות האדם עצמו, והמהר"ל אומר שזה מגיע מחוץ לאדם מכח מעל השמש.

הכל סביב גמרא בסוכה נא ע"א-ע"ב וקידושין ל ע"ב.

תורת המקרא של הרב גורן (זה על פרשות השבוע).

באופן כללי זה מומלץ, ויש שם לפעמים דברים פשוט מדהימים (נניח מה שהוא כתב בפרשת נח. יש את הספר באוצר החכמה, וזו התחלת הספר ככה שזה פתוח לכולם).

נקודת פתיחה של הרב אמנון בזק (שבעה מאמרים קצרים בכל פרשה שמאירים דברים בפשט).

אולי אני אקח את הרב גורן לפרשן של שנה הבאה. תודה!

נצחוני בני של הרב אמנון בזק

שמיים בארץ של הרב אהוד ברזילי

חרשתא

רומנטי פנטזי חמודילה

אבני ברקת- על פרשת השבוע.

"שמחת תורה" של יורם טהרלב.

ספר מעולה לקריאה בשולחן שבת עם משפחה/אורחים: "שבת לכלל המשפחה"- יש שם נושאי הפרשה, שאלות כלליות, סיפור, "הידעת" וקומיקס קשור- וגם פינה על ההפטרה. 

אולי כי בשגרה נפש בריאה- בגוף בריא.

לעומת זאת חולי גוף לרוב מגיע מטריגר נפשי..

תנסי לפתח את זה

אחד מגיע מניסוח של אשכנזים ואחר הוא ניסוח של עדות המזרח, כל נוסח חובר בנפרד ובלי קשר לאחר. ויצא מה שיצא.  

יט ע"א שאם בארץ ישראל זה בית שאן. ואולי יש לחלק בין פתח גן עדן תחתון עליון. עיין חסד לאברהם מעין שלישי עין הארץ נהר יג).

2. בעיר מקלט לכפר על הרוצחים בשגגה.

3. התשב"ץ כותב בתשובה שקבורה בארץ ישראל זה כיבוש נצחי של הארץ, והיה חשוב שיהיה נוכחות של כיבוש במקום שהיו ענקים שקשה בפועל לכבוש, וגם היה ענין לכבוש את הנגב תחילה.

4. חברון זה עיר היסודות, והאבות הם יסודות העולם והאומה כפירוש הערוך ורבינו חננאל על איתנים.

(בעיקר בפאה\כלאיים).

ממליץ מאוד ללמוד עם משניות קהתי ולעשות הספק יומי.

לא בשמים היא, מה שצריך זה בעיקר משמעת עצמית.

בהצלחה! תעדכן כשסיימת

למשל, תקרא את ההקדמות של קהתי.

נדמה לי שאפשר להסתפק בידע בסיסי, כמו ההקדמות של הרב קהתי שהוזכרו כאן.

לגבי קושי - נראה לי כלאיים קשה יותר, ואולי גם תרומות.

נגיד כדאי ללמוד תרומות שזה בסיס לתרומות לפני דמאי שזב כבר סעיף של הלכות תרומה

באמת ברמבם זה מסתדר שונה

תרומות והלאה לא קשות, אבל גם כלאיים שנחשבת קשה בפועל זה עולה לסך כמה משניות מתוך כל המסכת

אולי מסכת מעשר שני, ביכורים, חלה וכדו' יותר פשוטות.

אכן כדאי ללמוד תרומות ודמאי ומעשרות ב"חדא מחתא". שים לב שתרומות קצת יותר מסובכת (וגם את דמאי אפשר ללמוד בעמקות אם רק רוצים).

בכלאיים יש כמה קטעים שיותר קשה לחשב (אאל"ט הבולטים זה פרק ג משנה ג ופרק ה משנה א). אבל בקטע מסוים היא דווקא מעניינת יותר.

שביעית היא מסכת מעניינת אבל כדאי להבין פרטים, להיות מסוגל להבין מה ההבדל בין כל מיני פירות ומטעים וכדו'.

באופן כללי הייתי ממליץ לך, אבל זה נכון על כל לימוד שחשוב לך. לא לגרוס, לא לסיים. להיות מספיק פנוי ומרוכז לשאול שאלות פשוטות ולהיות מסוגל לקבל עליהן תשובות טובות. זה לא קשה ולרוב לא יגזול המון זמן, אבל זה הבדל ענק בהבנה ובהנאה שלך!

ביכורים.

[פרק ד בביכורים זה לא מהמשניות אלא תוספתא.]

תסתכל באבן עזרא ורד"ק ורי"ד:

תנ"ך - מקראות גדולות הכתר - תהלים פרק פג פסוק ז

לעיתים זה סתם דמיון צלילי, כמו כוש וכושן. זה גם יכול להיות שבט ישמעאלי שנקרא על שם אמא של ישמעאל, כמו שהצידונים בני צידון בכור כנען נקראו הכנעני

MikraotGedolot – AlHaTorah.org

MikraotGedolot – AlHaTorah.org

MikraotGedolot – AlHaTorah.org

מוזכרים יחד עם ההגריים בדברי הימים באותו אזור. ייתכן שכשם שנודב זה שבט ישמעאלי חדש שלא על פי תבנית 12 בני ישמעאל, גם ההגרים זה כך