משתדלת כשמסתדר

כשלא אז לא

מיידעת את המורה שלא תעיר לילדה ושימצאו דרך לעזור לה

י שלי 4 ביסודי ורובם צריכים המון עזרה ואין מצב שאני עומדת בזה יחד עם הקטנים

ממ שמשתדלת כמובן אבל לא מצליחה

ועצה נוספת.. קחי מישהי בתשלום פעמיים בשבוע אפילו לזמן קצר שישבו איתם

אפילו נערה צעירה במחיר זול לכיתה א' לא צריך להיות דוקטור..

בסוף היא היחידה שתיפגע מזה...

וניסיתי להביא מישהי, היא פשוט לא רוצה. היא רוצה לשבת איתי.

לא מבינה איך אחרות מצליחות

אבל אפשר לסכם עם המורה על כמות מסוימת שאת יכולה לעמוד בה

או נגיד פעמיים-שלוש בשבוע גג

והאמת שגם אם היא לא מסכימה הז מה עשישתי בפועל

אני לא מחאך ואני עוהש מה שביכלתי ולא מה משעבר

מילואים זה מציאות מושגעת ובעיני חייב להיות בהבנה שאי אפשר לדרו ש מעצמינו הכל

והלוואי וגם הסביבה תכיר בכך

אולי שנערה תשחק עם שאר הילדים או תצא איתם לסיבוב ואת תשבי עם הבת שלך

פעם-פעמ יים בשבוע

וגם לדבר עם המורה ולסכם על כמות מועטה יותר עבורה

פערים לימודיים לא נגרמים בגלל פחות 2 עמודים בספר

כאמא לילד שמתקשה לימודית היה לי תמיד הסכם עם המורים שאני בוחרת להתמקד איתו בש''ב על מה שחשוב ולא על משימות לא הכרחיות וחשובות

ואם זה בתאום עם המורה והילד לא מקבל הערות וכו על זה שלא גמר הכל

לא רואה פגיעה בילד

ואגב פגיעה כלשהי יש בכולנו

אני לא יכולה להיות הכל ולעמוד ברף שווה למי שבעלה בבית

דווקא בגלל שזה מציאות מתמשכת

כמה כוחות כבר אפשר לגייס

וצריך לדעת במה מורידים ומקצצים כדי לשרוד

נגיד לבן שלי בת''ת יש מבחנים כל שבוע על הדף קשר יש בו איזה 20 שאלות קשותתתת בספר ויקרא

לא מבינה בחומר הזה והבן שלי חנ''מ ולא מבין בקלות בכלל ..בעלי יושב איתו שעה ומשהו כל שבת

איפה אני יכולה לעשות את זה לבד?

כרגע בעלי בבית אבל באמת לא יודעת מה אעשה הלאה

אבל מה שאני מנסה להגיד זה -

אם הוא ידלג על חודשיים של מבחנים כאלה, בהמשך החומר כשבעלך יחזור וילמד איתו לא יהיה פער, כי כל שבוע נבחנים על השבוע האחרון.

בניגוד לכך רכישת קריאה זה משהו שילווה את הילד כל החיים.

(חוץ מזה, וואו נשמע שהת"ת שלכם לא מתאים את עצמו לתלמידים חלשים... חלק מהעבודה עם חנמ היא לתת להם שאלות ברמה מותאמת כדי שהם יחוו הצלחות..)

אני כותבת שוב ושוב

לא מדברת לא לעשות בכלל

אבל אם תעשה קצת פחות לא יקרה לה כלום

או אם תרכזו את השעורים לפעמיים-שלוש בשבוע-לבקש מהמורה הארכת זמן לשעורים

-לא תנזק לה הקריאה

את יכולה גם להשאיר את זה ככה כמו עכשיו

אבל אם קשה לך כמו שתיארת

הפתרונות

הן או למצוא זמן שאת פנויה באופן יצירתי כלשהו

או להביא מישהי לשמור על הילדים או לעשות איתה

או לצמצם או לרכז את השעורי בית

או להמשיך ככה ולקבל את הקושי כעובדה

נמצאים בבית בשעות אחהצ.

מה אני אגיד, מפתיע מאוד

לא מה שרובנו כתבנו.

רוב הפתרונות שהצענו לא כוללים להיעזר בבן הזוג.

אבל נראה לי שאת מחפשת פתרון מושלם, שיהיה בלי מחירים. אני לא חושבת שיש כזה

השאלה פשוט מה סדר העדיפויות.

(נגיד אם היית שואלת אותי, אני הייתי שמה בראש סדר העדיפויות את הרוגע של כולנו. במיוחד בגלל המילואים. גם במחיר של קצב למידה איטי יותר. אבל זה מחיר שאת לא מוכנה לשלם, ולכן צריך פתרון אחר.

במקביל הייתי מדברת עם המורה שוב ושוב, לוודא שהיא מקבלת בכיתה את כל מה שהיא זקוקה לה ואם צריך גם מבקשת תגבור. מקבלת כמה שיותר הכוונה מהמורה עבור איך לנהל את שיעורי הבית בבית.

בעיניי גם להשאיר ילד ער עוד חצי שעה בשביל שיעורי בית במצב כזה, זה לא מופרך. אבל יש לזה מחיר של פחות שקט עבורך. בקיצור, אני לא חושבת שאין פתרון. אבל צריך להשלים עם זה שלכל פתרון יש מחיר )

לק"י

אני כנראה פחות עמוסה ממך, ולא מצליחה לשבת עם הבת שלי על כל מה שבית הספר דורש.

(ואני בהחלט רוצה לדבר עם המורה שלה, כדי שננסה להבין למה הבת שלי לא תמיד מספיק  הכל בכיתה, ואז חוץ מש.ב. יש לה עוד מה שעשו בכיתה).

ברור שלא..

אבל מה הקשר?

העומס שיש כשהבעל מגוייס ,האחריות שכולה עליך 24 שעות

אלף הדברים שצריך לזכור

הבדידות הרגשית

החרדה לשלומו

האין ברירה ותמיד זה הכל רק את לא משנה מה

המורכבות הזוגית

הכל ביחד

במשך שנתיים

מתישים את הכוחות

וכל הכוחות כבר מנוצלים

לתמרן כל אחה''צ בין כל הילדים למלא שעורי בית בהחלט יכל לדרו ש מלא אנרגיות

(ולכן אני לא דורשת מעצמי את זה וכן עושה מינימום)

וגם ברגיל - אני לא כל יום יושבת איתם על שעורים ומחנכת שיהיו עצמאיים כמה שניתן ויש לי ילדים מתקשים אז באמת לא הכל אפשרי..

בכיתה א' יותר משתדלת להקשיב לקריאה

אבל בהחלט מפספסים ימים

לא חושבת שזה אסון

משתדלים כמה שיכולים 

אולי כדאי לנסות בדרך שעובדת לך כדי להשיג את המטרה, בלי להתייחס לדפי העבודה או למה שהמורה אומרת.

המון הורים מלמדים את הילדים קריאה בלי קשר למסלול כמו שהוא בכיתה א' אלא לפי הרמה והקצב של הילד וברוב המקרים זה קל יותר וקצר יותר.

יכולה להיות שעה בשבת שיעילה יותר מכל דפי העבודה האלה, ואולי עוד שעה שתצליחי להכניס במהלך השבוע.

אם גם זה קשה, אולי קורס קריאה אונליין או קלטות לימוד או בת / דודה / סבתא שתעזור לך פעמים בשבוע ללמד אותה קריאה.

זה באמת מורכב, ואצלך נשמע שבלתי אפשרי, אז להרפות ולהוריד את העול ממך, למצוא כל דרך שתקל עליך גם אם היא לא תהיה בדיוק הדרך לימוד של שאר הילדות.

העיקר שהמטרה הושגה.

אצלנו בכיתה א כמעט ואין, גם כשיש המורה אומרת שזה רק כדי להרגיל לשיעורי בית בכיתות גבוהות ולא כדי ללמוד משהו נוסף.

והתעקשה שלא נלחיץ את הילדים בקשר לזה.

הלימודים בכיתה וזהו.

הוא מלמד קריאה.

ספר עבודה ספציפי לא זוכרת, קנינו בזמנו חוברות עבודה שיש בחנויות ספרים, כולם עם אותו רעיון.

בחוברות עבודה כן היה צריך מידי פעם את הליווי שלי.

בזמן שאת עושה איתה ש.ב?

כרגע המזג אוויר גם מאפשר בחוץ, אבל בהמשך עם קצת יצירתיות מאמינה שתמצאי לאן לשלוח אותם...

האלה?

זה פשוט מתיש

כנראה שאת צודקת

במיוחד שרוב הבנות שעושות ביבייסיטר מבקשות מזומן

ואז הם רוצים לראות משיכה מכספומט באותו יום

נראה לכם שיש לי זמן לעבור בכספומט??

פייבוקס והם והאמהות שלהן ממש זורמות איתי..

שואלת מראש אם זה יהיה בסדר..

אני לא עוברת בכספומט *אף פעם* פשוט לא מתאים לי במיוחד שסגרו מלא כספומטים ואת אלה שעולים כמה דולרים עמלה בכלללל

בקיצור, פייבוקס וזהו. ובעלי מתעסק עם ההחזרים אחרי הסבב. ממש לא תוך כדי. לא לחוץ לי... 

לא מגיעה להתעסקות המעצבנת הזאת בתוך כל העומס

וזה כל-כך מבאס כי זה 2000שקל בחודש שהולכים לפח

אני עושה פעמיים שלוש בשבוע מרוכז שיעורים

ולא אכפת לי שלא יסיימו את כל המשימות. אני בוחנת את ההבנה שלהם, לא את התקתקנות

אבל גם אמרתי את זה למורה שמבחינתי לא נורא אם לא עושים הכל.

וגם, אני יודעת שיש החזרים מקרן הסיוע על בייביסיטר. ראיתי שכתבת שאין תקציב - אז כדאי לבדוק את זה

מהצהרון מוקדם בשביל זה.

זה אומר שאני אצטרך לצאת ב-13:00 לאסוף אותה ואז שוב לצאת בשעה 15:00 לאסוף את הקטנים.

כל זה גם בחורף עם תינוק וכמובן שחובה להזיז את הרכב, זה לא ברגל...

גם ל

@לפניו ברננה!

ומי שעוד הגיבה בשרשור

הסייעות שם ממש לא בקטע

הבנות מעתיקות אחת מהשניה והן בכלל לא שמות לב

אבל האמת שאם את לא עובדת אז זה רעיון לא רע בעיניי

זה נשמע מאוד מעייף.

את עובדת? או בבית?

אם זה יקל עלייך, נהדר.

אבל אולי זה רק יתיש

השאלה אם את מחפשת פתרון פרקטי, או לפרוק?❤️

כי אני חושבת שאפשר למצוא פתרונות, אבל צריך לזה פניות וגמישות וקבלה שאולי זה לא יהיה הכי מושלם.

וזה סופר לגיטימי שזה פשוט קשה וזהו.

ב. לדבר עם המורה, לזהות יחד מה משיעורי הבית הם חשובים כדי שהיא תדע את החומר, ומה זה רק בשביל מסגרת. להתמקד בידיעת החומר ובהבנה שלו, ולא בהספק.

ג. הציעו כאן פתרון להשאיר אותה ערה עוד קצת אחרי שכולם הולכים לישון - בעיניי זה פיתרון מעולה. במיוחד אם היא הגדולה. נותן לה תחושה של להיות בוגרת, וגם מאפשר לך קצת זמן שקט איתה.

ד. להחליט על יומיים בשבוע של שיעורי בית, בזמן שהיא בשיעורי בית, האחרים רואים סרט.

ה. להזמין בייביסיטר שתהיה עם הילדים האחרים בזמן שאת יושבת איתה

ו. לחפש נערה "מורה פרטית". אני מבינה שהבת שלך מתנגדת, אבל אולי שווה לנסות לדבר איתה. אפילו להציע צ'ופר ולהפוך את זה לחוויה.

בתחילת כיתה א.

דיברת עם המורה שלה?

קריאה אפשר לתרגל גם בשבת

נראה לי ממש כדאי לדבר עם המורה

בשלב הזה הלמידה אמורה להיות בנחת בלי קשר למילואים, ויש כל מיני דרכים לתרגל מיומנויות של קריאה וכתיבה. לא רק באופן שצמוד לחוברת

פחות שיעורי בית אבל אומרת שהיא תפסיד מזה...

כי תצטרך להשלים את הפער.

באמת לא ברור לי איך כולם מסתדרים.

כולם נשארים עם הגדולים אחרי 20:00 לעשות שיעורי בית??

חושבת שזה משתנה.

לא יודעת מה תדירות שיעורי הבית אצלכם,

אבל לא בכל מקום בחודש הראשון של כיתה א כבר כל כך עמוס.

וגם זה שבעלך במילואים לא מקל

אם זו ילדה ראשונה זה גם יותר מאתגר, כי אנחנו עוד לא לגמרי יודעים מה באמת חשוב ועל מה אפשר לוותר. אז קשה לנו לסנן.

אני כן חושבת שנתנו כאן הרבה פתרונות, אבל את צריכה להחליט קודם עם עצמך שאת באמת רוצה לנסות להשקיע בזה.

זאת אומרת, לעבור מהכעס והתסכול, לפתרון.

וזה סבבה אם את עוד לא שם, אבל נראה לי שהעניין זה יותר התודעה של פתרון, מאשר הפתרון עצמו (שלפעמים לגייס את עצמנו להשלים עם זה שקשה לנו, זה לא פחות קשה).

אני בזמנים של מילואים יותר משחררת

מקפידה על קריאה בשבת

נותנת צ'ופרים על שיעורי בית

מבקשת מהמורה הקלות אם צריך

לפעמים גם יושבים בבוקר לפני שיוצאים לבית הספר

והאמת שלא כועסת בכלל על הילדה או המורה.

פשוט לא מצליחה למצוא פיתרון שנכון לנו 

בכיתה א' ממה שאני יודעת רוב הש"ב זה לעשות אותו דבר הרבה פעמים, אז שתכתוב במקום 10 שורות 5 שורות, שתעשה 10 תרגילים במקום 20 או תקרא פעמיים במקום 3. בחומר שהיא תלמד זה לא יפגע, אבל הזמן שאת צריכה לשבת איתה יתקצר פלאים

להיות איתה שם על השב שתיכן ביחד חצי שעה ואז לאסוף את האחרים?

באיזו כיתה היא?

לק"י

את לבד עם כולם כל הצהריים. זה באמת לא פשוט.

אולי אפשר לקחת רק מה שממש חשוב, להשכיב את כולם ואז לשבת איתה רבע שעה ולמיטה?

למרות שלינוקת אין פתרון, אבל אולי אפשר להניק אותה תוך כדי שאת איתה...

אולי להחזיר אותה מוקדם יותר מהאחרים?

ואני לא מתכוונת לעשות איתה ש.ב. רק מינימום שבמינימום.

היא ילדה למען ה'. צריכה להתפרק, לשחק, להיות בחוץ.

מספיק הייתה בכיתה, והייתה צריכה להיות אסופה רגשית. בעיניי הבית הוא מקום להתפרק, לחוות, חיבוק, נשיקה משחק.

ורק בסוף בסוף בסוףףףף ש.ב

בטח בכיתה א. שום דבר לא קריטי ולא בוער.

מה שבוער זה נפש הילדה שבה, שלא רוצה להיחנק ולהיאסף כל הזמן

ועם כללים וחוקים.

ואני מתכוונת לקבל אותם חלקית.

בטח בכיתה א.

אני מרגישה את הילדה שלי. וקודם כל חשוב לי שהיא תהיה ילדה. לא הצלחה ולא ציונים ולא כאלה.

ילדה. נהנית בגן השעשועים. צוחקת. מבלה.

החיוך שלה שווה לי הרבה יותר מכל הכללים.

אמנם אני לא רוצה שתמרוד,

והיא באמת ילדה נבונה, מתוקה וחכמה ברמות

אבל אני רוצה שלא תחווה את הילדות שלה כאוסף של חובות ומגבלות.

את זה יש בשפע בבית הספר.

הבית זה מקום של להתפרק ולפרוק, לאפשר לה חופש לעשות מה שהיא רוצה, לא מה שצריך לעשות

כיתה א' בעיני היא הכיתה הכי חשובה שיש לומדים בה את הבסיס לכל יתר הידע שמגיע אח''כ- קריאה וכתיבה ובסיס החשבון ובעיקר הרגלי למידה.

אני לא חושבת שצריך לעבוד כל שעות אחה''צ על לימודים אבל בהחלט חשוב שילד יתרגל בבית את הנלמד בבי''ס.

ש.ב. אפשר לעשות בנחת, בחיבוק, בצורה יותר משחקית אבל בעיני זה בסיס חשוב ללמידה בהמשך 

אם זה עוזר בסוף איכשהו זה מסתדר ונכנסים לשגרה.

אפשר לתת להם חוברות או מדבקות שישבו לידך בזמן שאת עוזרת לה 

אולי אפשר לדבר עם המורה, להסביר את המצב ולבקש בשבילה פרטני? או בת שירות שתשב איתה?

יש מצב שיסכימו בשביל אבא מגויס (אלא אם גם אצלכם חצי כיתה מגויסים...).

כל בתי הספר קיבלו הנחיה לתת סיוע לימודי לפי הצורך לילדי מגויסים.זה ממש חוזר חדש שיצא. וכל המנהלים והיועצים עודכנו עליו. מציעה לא להסתפק בפניה למורה , אולי היא לא מעודכנת בזה, אלא לפנות גם ליועצת , להסביר את המצב ולבקש סיוע בהכנת שיעורי הבית. הם חיבים לתת. שבת שרות או מורה בפרטני תשב איתה בזמן בית הספר או הצהרון . 

אז בן השלוש הוציא מהמגירה יצירה של מטריה שהוא הכין בגן.

בת - 2.5 אומרת לי: "אני גם רוצה להיות אמא"

אני: "את רוצה להיות אמא? ומי תהיה הילדה שלך"

היא: "את"

בן ה-5 אומר לקטנה: "כשתהיי גדולה את תהיי בגן שושי ואז את תהיי בגן רבקי (הגננות שהיו לו) ואז את תלמדי על עשרת הדיברות.

את יודעת מה זה עשרת הדיברות? זה דם, צפרדע, כינים.." 🤣🤣🤣🤣

וגם, כל פעם שהיא מבקשת ממנו משהו אז הוא אומר לה בנחת: "מה שכחת להגיד? תגידי ב-ב-ק-ש-ה"

הבת שלי (כמעט בת 4) יום אחד התחילה לדאוג מה יקרה כשגם היא תהיה אמא, כי אז יהיו בבית שלנו שתי אימהות וזה יהיה מוזר.

אז הסברתי לה כשהיא תהיה אמא היא כבר תגור בבית אחר. והיא נלחצה מזה ממש והתחילה לבכות, והזכירה לי שהבטחתי לה פעם שאני תמיד אהיה אמא שלה...

היא לא נרגעה עד שלא הבטחתי לה שגם כשהיא תהיה אמא בעצמה - אם היא תרצה היא תמיד יכולה לגור אצלנו...

הגדול שלי כל הזמן עושה חישובים מה יהיה כשהוא יהיה אבא ואז אבא (בעלי) יהיה סבא וסבא יהיה סבא רבא.

וכמה אבות וכמה סבים יהיו לנו בבית.

פעם אמר לי בשיא הרצינות: "את יודעת? כשאני אהיה סבא רבא אז אבא שלנו כבר ימות..."

לק"י

אולי בן הארבע.

אבל לא זוכרת מה זה היה בדיוק... נראה לי סביב זה שנהיה זקנים.

לאחד הקטנים 'נתקע' בראש שדברי תורה הם סביב דמותו של משה רבנו.

כך זכינו לאחרונה לשמוע בשולחן שבת

דברי תורה חדשניים:

משה רבנו בנה תיבה לפני המבול

ה' אמר למשה רבנו לך לך מארצך.. לארץ ישראל..

וכמה שאנחנו מתקנים- לא עוזר(;

הקטנה בת שנתיים וחצי שרה בתלהבות

מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא אוהב את ההצגה.

יש לה המון בלי סוף.

יום אחד בת השמונה שלי אומרת עליה אמא מה זה היא לא מפסיקה לדבר,כל הזמן יש לה מה להגיד היא רק בת שנתיים זה לא נגמר לה?

ולי עובר בראש אויש יש לי עד מאה ועשרים לשמוע אותה🤦‍♀️

הכי כיף לראות את החיקויים של הקטנטנים

גם הקטנה שלנו (בת שנתיים וחודשיים) היום קפצה בגומי עם אחיה, ופתאום התחילה לספור! כמו שהם סופרים כשקופצים.

אבל משהו חמוד יותר:

ענדתי סיכה על הבגד בשבת, וכשהיא ישבה עליי היא הצביעה עליה ואמרה: "אמא."

אמרתי לה: "נכון, סיכה של אמא."

ואז היא הניחה יד על השיער שלה, ואמרה: "ש(יע)ר!"

כלומר, היא מכירה את המילה סיכה משיער... נהניתי מהקישור שעשתה, והסברתי לה שיש סיכה של בגד וסיכה של שיער... (ואז עם הגדולים יותר שהיו ליד התפלספתי על סוגים נוספים של סיכות, כמו סיכה משרדית וסיכת ביטחון...)

לק"י

הוא כבר נראה לי ילדון, ולא תינוק.

מבין עניין, מסרב לדברים שהוא לא רוצה, מתעקש על מה שכן...

מנסה להעיר אותי בבוקר:

הוא: את רוצה לקום בצהרים?

אני: לא

הוא: אז עכשיו בוקר. יאללה לקום!

בת ארבע וחצי משכנעת אותי במרץ תוך כדי השכבות:

את יודעת שאני כבר ישנה?

אני יודעת גם לדבר ולשבת כשאני ישנה.

אם אני צמאה אני יכולה לשבת אפילו שאני ישנה.

אל תגידי לי שוב לילה טוב כי כבר נרדמתי, שלא תעירי אותי.

בכיתה א, נוסע חתיכת נסיעה כל יום לבית ספר ונחשף שלטים של הבחירות על אוטובוסים:

את יודעת על מה הבחירות? כל נהג מנסה לשכנע את כולם שיבחרו בו שיהיה ראש ממשלה. לכן הם עושים שלטים, כדי שיבחרו בהם!

לק"י

ואומר לי, שכבר יש אור בחוץ וצריך לקום...

הלו!! לפעמים הזריחה בחמש😅

והבת שלך נשמעת פלפלית....

הבת 4.5 שלי ואני יוצאות מהבית בבוקר, ואני אומרת לה שאחרי הרכב הזה נחצה את הכביש. היא עונה לי ''אל תגידי לי מתי לחצות את הכביש. את מפריעה לי לישון''😂

ואז שאלנו על כל חיה איך קוראים לבת זוג שלה.

נמר- נמרה

כבש- כביסה

צבי-צביקה

🤣🤣

אם בת הזוג של הכבש זו הכביסה הוא מוזמן לבוא לקחת אותה מהסל והספה😉

יום אחד אספתי אותו ישר מהעבודה והן חיכו בבית עם בעלי.

אני מגיעה, והגדולה (5) שואלת אותי "איך הוא היה היום? מה אמרו עליו? כל פעם שאת אוספת אותו בלעדיי תגידי לי מה אמרו שאני אדע שהיה לו בסדר"

נסענו באוטו והיה בחדשות משהו על זיופים בקלפיות. אז הגדולה מסבירה לשניה "קלפיות זה כמו קלפי שהצבענו בבחירות. קלפי זה אחד וקלפיות זה הרבה"

מאיפה את יודעת את זה נשמה???

ואין לי משהו ספציפי, אבל אני נמסה כל פעם מזה שהשניה (בת 3) אומרת דברים, במיוחד כאלה שקשורים לגן, עם הבעה סופר רצינית ובעלת חשיבות על הפנים..

או שהיא הראתה לי היופ יצירה שהם עשו על בריאת העולם והיא מראה לי את היום החמישי ואומרת שביום החמישי נבראו הדגים והעופות והשרצים ואז מוסיפה "אבל לא היו מדבקות של שרצים להדביק"

הגדול, בן השלוש וחצי:

אבא, אבל מי עשה את ה'? איך הוא נהיה כשהיה תוהו ובוהו?

קורא לי השבוע בדחיפות מהשירותים-

אמא בואי מהר!! (היה לו שלשול השבוע, אז כבר התכוננתי לראות משו לא משמח)

אני מגיעה, הוא אומר, אני ממש צריך עזרה

אני לא מצליח להגיד שירותים ברבים🤣

אחכ גילה שגם מכנסיים מצטרפים לבעיה שלו...

ציירנו כבאי, והוא רצה לכתוב מטף כיבוי אש, אז אני כתבתי לו על דף אחר והוא העתיק

אני מגיעה אני רואה שהוא כתב מתף כיבוי אש

ואז הוא הסביר לי

אמא נכון מטף זה או עם ט או עם ת, אז את עשית עם ט אז אני עשיתי עם ת כדי שת' לא תרגיש בודדה

בן השנתיים

עובר ליד הסל כביסה וסוגר אותו, תוך כדי אומר לי בארשת חשיבות: אמא אני סוגר את זה כדי שלא יבואו הגויים ויסגרו את זה

וואו תודה בן מסור, הורדת וואחד דאגה מליבי

אמא את גאה באני? אני נכתב בספר של הצדיקים כי אני שמר על הידיים ולא מרביץ

השכבתי אותו לישון, והייתי מחוץ לחדר שלו, פתאום הוא התחיל לבכות ממש, הלכתי אליו ושאלתי אותו אוייי מה קרה? אז הוא אומר לי "אמא אני לא עצוב אני רק בוכה כדי שתבואי"

ואז להעיר אותו מוקדם באותו הבוקר?

ככה יהיה עייף בצהריים

יש ילדים שזה מצליח איתם ויש ילדים שפחות..

אז הוא יהיה עוד יותר עייף

דווקא ניסיתי למשוך אותו קצת הערב, (מאותה מחשבה שאת אומרת) לא הצלחתי, לכן אני יותר דואגת על מחר.

אם לא יקדם ממש יחמיר את המצב

אם הוא יצליח לשרוד גם בלי לישון, או שמקסימום ירדם איפה שהוא במהלך האירוע, אז לא נורא.

אם הוא יהיה עייף ועצבני כל הזמן, אז פחות כדאי.

אפשר לנסות להשכיב אותו.

להסביר לי שכדאי לו לנוח כדי שיהיה לו כח לערב, אבל לקחת בחשבון שלא בטוח שהוא ישן.

אפשר גם לתת לו לנוח בלי להירשם, אולי זה קצת יעזור.

(גם שנ"צ לא בטוח ימנע את זה, אבל יקל)

כשאתם נוסעים לשבת בשבתות קיץ הוא מצליח להישאר ער בארוחה?

כדאי בכל מקרה להביא איתך עוד עגלה, שתוכלי להשכיב אותו לנוח באולם עצמו.

אם זה אירוע חתונה מדרגה ראשונה, כדאי אם אתם יכולים, להתפצל שבעלך יחזור קודם עם הקטנים ואת תהיי חופשיה בהמשך הערב להנות בלי לטפל במישהו ובלי להיות מוטרדת מהעייפות שלהם.

לגבי שנ"צ, אם הוא לא נרדם אפשר לשים לו פודקאסט עם סיפורים/ שירים רגועים ואז גם אם לא נרדם לפחות הוא ינוח ויהיה אסוף יותר בערב.

ולפעמים עצבני עד שהוא עובר את הגל של העייפות ואז מתאפס ונרדם ב12.

תודה על העצות!

אנחנו נביא כבר שתי עגלות, לתינוק ולקטן, אין לי עוד עגלה לבן 5, אבל הוא גם לא נכנס בעגלה, כן חשבתי להביא שמיכה בשבילו ולעטוף אותו באיזה פינה

או בעגלה של השני, אם הוא לא משתמש בה.

לפעמים האנדרנלין משחק תפקיד כפול

גם מפריע לשנצ וגם עוזר באירוע עצמו

מה שהייתי עושה זה מקלחת מוקדם

מנמיכה רעשים בבית

ובעיקר מורידה הילוך... גם אם לא ירדם לפחות ינוח

ולאירוע עצמו מביאה פיגמה

ודואגת שיהיה לו פינה נוחה לקרוס אם יצטרך

לידו עד שנרדם. לא לחשוב שהוא יצליח לבד בלי עזרה להשתיק את הרעשים באמצע היום ולישון. וזה באמת יכול לקחת 20/30 דקות.

אני יושבת ליד, מבקשת שקט ועצימת עיניים, ואומרת שאפשר להירדם גם באור, עובדה שבנסיעות מצליחים להירדם גם כשצהריים. ומקפידה שישכבו ויעצמו עיניים. אומרת שגם אם בסוף לא ירדם, הוא חייב לשכב לפחות חצי שעה בלי לזוז כל רגע. שימצא תנוחה שנוחה לו, ואם צריך להזיז אז למצוא משהו איר נוח אבל זהו, עכשיו להשקיט הכל ולנסות לתת לשינה לבוא. ואין מכ לבקש לקום לפני שעוברת חצי שעה, וגם אם זז הרבה אני אתחיל לספור את החצי שעה כשיפסיק לזוז. בעזרת ה' יצליח להירדם.

לקחת בחשבון שלפעמים קמים משנצ עצבניים, אז להכיל את זה ולנסות לעשות את המעבר בצורה נינוחה, אולי לתת לו שוקו ובסקויט או משהו אחר שזה פינוק בשבילו, או איזה פרק מתוכנית לראות, כדי להתאושש בצורה רגועה. ואם בסוף לא, אז תנסי אולי לחשוב איך שיהיה לו איך לשים ראש בארוע ואם צריך בשביל זה להביא משהו מהבית שיקל עליו.

משעה וחצי לפני שרוצים שישנו להחשיך את הבית בהדרגה ולעשות אמבטיה טובה.

יש לך מי שיהיה איתו בבית בבוקר? פשוט לא להעיר לגן . ואז יהיה פחות 'גמור' בלילה

מתקלחים לפני

מחשיכים חדר

שקט

ואם צריך שמים מוזיקה שהם נרדמים איתה- יש כמה ביוטיוב שהם רגילים, למשל נעימות חב''ד לתינוקות, מוזיקת הרפיה לפני השינה..

אם יש רעש בחדר פטפוטים, משתדלים להיות ליד לוודא שהם לא מדברים.

עוד משהו שעוזר- לומר לעצום עיניים ולנשום עמוק ולאט. זה מרפה את הגוף וגורם להם לשקוע לשינה..

אף פעם. אבל זה כן שווה לנסות.

מקלחת, להחשיך ושקט.

לא להרדים (שירדם כבררר ואוכל ללכת להתארגן)

אלא להרדם יחד.

אז אין לי טיפים.

אם את מוצאת דרך, אז מעולה.

ואם לא- כדאי לדאוג לתנאים הכי נוחים להשכבה.

הילדים האחרים ישנים בחדר אחר?

אולי כדאי לצרף אותם לחדר אחד, ואז את יושבת ליד כולם ולא צריכה לגשת לילד אחר.

ובמשך היום, למצוא תעסוקה לילדים בזמן שאת משקיעה אותו.

ילדים...

ולא עוזרת תעסוקה, הם רוצים להיות לידי..

ורואה אותי

אם בילדים סביבו הןא לא נרדם

אולי מנגינה/שיר/סיפור?

נסיך

גמלתי השבוע מהנקה ולא מצליחים להרדים. רק בעגלה, עם נדנוד ורק עם מוזיקה...

שבגיל הזה צריכים מישהוא שישב לידם עד שנרדמים..אצלי גם בגיל יותר גדול עדיין מבקשים שנשב לידם בהרדמה..

לא חושבת שיש פתרון קסם..זה צורך רגשי של ילד..

לגבי טכנית עם עוד ילדים- אצלי בעלי כמעט כל הזמן איתי בהרדמות כך שזה עוזר. וגם כמו שאמרו, כל הילדים חוץ מהתינוק באותו חדר כך שאחד נמצא עם כולם

היו לנו תקופות ארוכות כאלה, שהיינו יושבים במסדרון בין החדרים של הילדים, ומספרים סיפורים ושרים שירים עד שנרדמים.

היום אנחנו עושים את זה רק לילדונת בת הארבע וחצי (זה כבר טקס קבוע מבחינתה, שבלעדיו היא כמעט לא מצליחה להירדם). מי שמאתגרת זו בת השנתיים, שסיפורים לא מעניינים אותה ושירים לא מספיק מרדימים אותה, והיא למדה לצאת מהמיטה, כך שלא עוזר לתת לה משחק במיטה... (הלילה עברנו סיוט כזה איתה - וזה עוד כשהיא לא ישנה בצהריים - פשןט היינו לידה והשכבנו אותה בכל פעם שהתרוממה, עד שבסוף נרדמה...)

וזה כשהגדולים יותר גם לרוב לא ממושמעים ונשארים במיטה

בקיצור, מבינה אותך מאוד, אבל לא רואה דרכים אחרות...

אולי אם מתאים לך מסך - לקטנה שלי לפעמים עוזר שאנחנו מפעילים לה במחשב ניגונים עם תמונות רקע, ואז היא מסתכלת על זה עד שנרדמת... (אבל גם זה לא תמיד עוזר)

של הילדים כן, אבל שלנו (ששם התינוק ישן) לא באותו מסדרון

אבל אם האחרים נרדמים בקלות, אז אולי באמת תשבו רק איתו?

בעלך נמצא בזמן הזה?

אבל כן הייתי מנסה בהדרגה קצת להתרחק ממנו.. לשבת לידו וללטף, אחכ לשבת אחוק יותר ממנו על כסא, אחכ לשבת ליד הדלת, אחכ להשכיב לחכות קצת. לצאת, אם צריך להכנס להיות עוד קצת ושוב לצאת..

אבל זה תהליך.

אם יש אפשרות שלפחות לכמה ימים בעלך יהיה בהשכבות כדי לצלוח את זה אולי זה יעזור.

ואם לא אז לנסות למצוא לכמה ימים איזה פתרון טכני של משחק שמעסיק את הגדולים עד שהקטן נרדם, או להשמיע להם ברמקול סיפורים/ שירים שיעסיקו אותם עד שתסיימי עפ הקטן

לפני כמה שנים קיבלתי דרגה לא נכונה, כנראה היתה טעות בחישוב של ההכנסות.

כתבתי מכתב ערעור, וצירפתי את המסמכים הרלבנטיים. אני חושבת ששלחתי את הכל דרך העדכונט.

לפני זה ניסיתי ליצור איתם קשר טלפוני כדי להבין איך לערער, ואני חושבת שזה מה שבסוף אמרו לי לעשות. זה היה לפני כמה שנים, אז לא זוכרת בדיוק.

על תשפ"ו, בגלל זה שאלתי אם יש מישהי שהגישה השנה...

אלא פשוט צירפתי מסמכים עם מכתב הסבר.

תשפ"ו

אין לי השנה ילד במעון, אז לא ניסיתי השנה.

הלוואי שיקבלו את הערעור שלנו ובקרוב!

אם הצלחת אשמח שתסבירי איך🙏

יש לו יציאות סדירות? שללתם תולעים? הוא אוכל? אחרי האוכל הצרחות מחמירות או נרגעות או אותו דבר?

אין י רעיון, אבל אולי זה בכל זאת שיניים.

לפעמים יוצאות כמה בבת אחת, ואז זה הרבה יותר כואב מיציאה של שיניים בודדות (במיוחד כשיוצאות טוחנות).

1. לבדוק אם יש יציאות ואם הן מראות תקינות, לא בצבע שחור (עלול להחשיד על התפשלות מעי)

2. לבדוק אם יש שערה שחרוכה לו על אצבע/פין וכד'

3. לבדוק תולעים

4. לבדוק אם מזיז את 2 הידיים כראוי (לפעמים יוצא המפרק בכתף או במרפק וזה כאבים הזויים)

5. אם זה שיניים, אקמול אמור לעזור, לא חושבת שמדובר בזה

6. לבדוק שוב אוזניים (אצלנו במקרה דומה שהיה רק בשבוע שעבר ביום רביעי אחה"צ רופאה שללה אוזניים, בלילה היו צרחות הזויות והחום עלה, חמישי אחה"צ מלא הפרשות חריגות מהאוזן שהראו שנהיה נקב בעור התוף... ואז כמובן אנטביוטיקה וכו', הרופא טען לי שזה יכול להתפתח מהר מכלום לדלקת חריפה....)

7. חיבוק ענק ענק ענק

הייתי נוסע למיון. משהו כנראה כואב לו. וזה לא נשמע רק שיניים. משיניים לא בוכים כל היום למיטב זיכרוני.

תנסי מים חמים במקלחת לפעמים זה משחרר.

ואני לא יודעת באיזה שלב את אבל זה קצת מזכיר לי צירי לחץ 😅

היה לי ככה בערך בפתיחה 5-6.

בצירי לחץ הרגשתי לחץ אחר, מאין לחץ לדחוף החוצה..

איזה כיף נשמע שזה מתקרב.

לידה קלה ובידיים מלאות

נשמע כמו כניסת התינוק לאגן, שימי לב לא למשוך יותר מדי בבית

בבריאות ובידיים מלאות

הכל נעלם פשוט

ואני עצבנית כמו שור זועם כל היום צועקת

זה ככ מתסכל

תנסי אולי לצאת קצת היום, לנשום אויר/קפה ומאפה/נוף גשום

זה כבר ממש קרוב

והגוף שלך מאותת לך שהוא מתכונן

קחי בחשבון שזה עלול להיות בשבת ותתארגנו על מקום לילידם ותיק ארוז וכו'

לידה קלה, בבריאות, בשמחה ובשלווה

חיבוק ענק

כולם סביבי מדברות כמו דודות

ככה זה

כשיהיו לך צירים לא תתלבטי

אם ככה את נשמעת אין לך כלום

כאילו אני לידה ראשונה…

זה זמן שלא מדברים עם אנשים....

הלידה לא מגיעה כשהגוף מזהה סכנה

מסכנים הילדים…

יואו את עוד כאן? זהו אני אומרץ לך היום היום.

בסוף משהו צודק תמיד.

שיהיה בקלות.

מקווה בשבילךצשלא שבת.

ורק עצה קטנה, כי אני כמובן דוד כבידה ולא בחודש תשיעי, אז תברחי לחדר ואל תצעקי...

חחח תרגיעי! יואו! הכי עוזר להגיד לך את זה נכון? ידעתי.

אצלי זה לאאאאא יש לך זמןןןן

תודההההה איך כיף לשמועעעעעעע

ילדתי בערב שבת וזה היה חלומי.

גם רוצה כבר ללדת בע"ה!!! ונהייתי עצבנית ואז אומרים לי - תרגעי שלא תלכי עצבנית ללדת. תןדה חברים. עזרתם😅

בשבת לא היה משו, צירון פה צירון שם

אבל עכשיו בניגוב אני דיי בטוחה שיצא הפקק הרירי (כמו גוש עם פס דק חום כזה כהה וג'לטיני)

לידות קודמות זה לא היה

רק בלידה אחת לקח שבועיים מאז שיתא עד הלידה

ובלידה אחרת באותו הלילה 🙂

מקווה בשבילך שהלילה זה הלילה..

בשעה טובה ובקלות ❤️

הוא יכול לצאת עד שבועיים לפני הלידה.

לי יצא יומיים לפני הלידה ורוב הסיפורים ששמעתי על כאלה שיצא להם זה היה די קרוב ללידה. אז מקווה בשבילך