בריאות שלמה. ומהירה.

כל הבוקר פירפרתי מהמרפאה לבית הלוך וחזור

הוא בוכה ונודניק כבר תקופה ארוכה בגלל המחלה שלו וכל החג היה סופר קשוח , לשמוע בכי 24/7 משגע מתישהוא

לחץ, חוסר שינה, לגמרי מוציא מהדעת.

אולי תצאי לסיבוב לנשום אוויר.

לאכול משהו.

לנסות לעשות מבצע עם פרסים. (על כל פעם שלוקח מדבקה. על כל איקס מדבקות הפתעה)

לק"י

באמת קשה לנהל הכל, במקביל לילד חולה ובלגן בבית.

מקווה שאחרי שינה טובה, העולם ייראה אחרת!!

ולא רוצה לקחת תרופה

זה מאד מובן

אולי תתנו לו בוריד לפחות ביומיים ראשונים אולי אפשר במרפאה ולא באשפוז 

במסגרת אשפוז. 3 פעמים ביום טיפול של לפחות 5 ימים

נתנו לנו לראות עד יום ראשון ואז יחליטו

חיבוק גדול,

אין מי שיכול להבין אותך, רק אמהות...

עם כל הכבוד לאבא, הילדים סוחטים אותנו רגשית עד לעצב הכי פנימי.

למה את לא רגועה?

למען האמת, יעודד אותך אם אני מזמן הייתי צורחת על הילד שלא לקח תרופה. מגיע לך כתר על זה שהעצבים לא יצאו על הילדים. זה המוןןןן!!  

תוך כדי טיול בעגלה?

לבקש שאחד הילדים האחרים ישכנע אותו?

אני לגמרי מאבדת את זה!

גם אם זה רק משהו בקטנה, בטח סיפור כמה שאת מתארת.

לגבי אנטיביוטיקה, שחייבים לתת אני נותנת עם מזרק לחלק הפנימי של הלחי ואז א''א לירוק, אצל הסרבנית אנטיביוטיקה העיקרית שלי הייתי סותמת לה את האף וזה היה מכריח אותה לפתוח את הפה, כן, זה שימוש בכוח אבל לצערי גם אצלנו האופציה השניה הייתה אשפוז.

רפואה שלמה!

וזה אחד מהם.

להסביר זה מעולה לשחד זה מצוין אם זה עוזר.

ולגבי להשפריץ, תנסי לתת כמו שכתבתי לחלק הפנימי של הלחי ממש מאחור, מאוד קשה לירוק את זה.

ואני ממליצה לעשות ישור קו עם הבעל, נראה לי שזה קודם כל יכול לסייע.

ולך, חיבוק גדול 

ככה אני עושה והוא מצליח להוציא את זה החוצה, מתוך 8 סיסי נכנס אולי 2-3 בלחץ

מה זה לסגור את האף? וואי יהיה לי קשה לעשות את זה במיוחד שבעלי לא זורם

להחזיק את הקטן? לתת חלק - חלק, לא הכל ביחד שלא יקיא.

לא הבנתי מה בעלך מציע? אשפוז? הוא בינתיים יטפל בקטנה? ולמה את במצב הזה בכלל חושבת על שתיפת רצפה? למה הכל עלייך?

וזה באמת קצת מוזר לצפות ממך להיות רגועה ...

חייב דחוף תאום ציפיות עם בעלך

זה לא שייך שהוא ככה לא שותף והכל עלייך

זה לא אמור להיות ככה

ואת חייבת להבין את זה ולשדר לו את זה גם

לפה אבל לא ישר אלא באלכסון פנימה למקום מאחורי השיניים, קשה לירוק משם.

התרופה

זה מאלץ אותם לבלוע.. מנסיון

קצת קשוח אבל אין מה לעשות..

ללחוץ על שתי הלחיים שלו (כמו שעושים 'שובי דובי'). זה דרך יותר נעימה בעיני לפתוח לו את הפה מאשר לסתום לו את האף.

זה עדיין לא נעים בכלל, וגם לנו היה כמה פעמים את הסיוט הזה של לתת אנטיביוטיקה לילד שמתנגד.

אבל העצה הזו עזרה לנו להכניס לו למרות ההתנגדות.

תשאירי את החלק הזה לבעלך.

זו משימה מוגדרת, זמנית שתוריד עליך הרבה מהעול.

תסכמי עם בעלך שהוא אחראי לתת לילד את התרופה, שיעשה כהבנתו. שיסביר שעה ויעשה איך שהוא רואה לנכון. העיקר שזה יקרה.

ממש עדיף שתצאי מהבית בזמן הזה או תלכי לישון רק לא להיות באיזור, גם בשבילך וגם בשביל בעלך.

יכול להיות שבעלך יבין שאת צודקת וניסיתי הכל ויעזור לך ולפחות תהיו ביחד בהתמודדות הזו,

ואולי תופתעי ותגלי שבדינמיקה ביניהם זה הולך יותר טוב.

כך או כך תצאי מורווחת.

כשהכל בבית מתנהל לפי קו החשיבה שלך, מצד אחד הכל מתקתק, מצד שני את שחוקה ובעלך קצת כמו אורח בכל מה שקשור לניהול הבית.

יש מצבים שבהם הסידור הזה עובד, ויש מצבים שלא.

נשמע שהגעתם לשלב הזה.

כשבעלך מרגיש שהוא מסוגל לצום, ואת מרגישה שאת לא מסוגלת לנשום, וכשאת בקצה של הקצה מבקשת שישמור עליו לילה אחד ולא מסתדרת עם הפתרון שהוא מצא, זה סימן שאתם לא ערוכים לסיטואציה של חלוקה אחרת של המטלות,

תביני שלקבל עזרה זה לא עוד זוג ידיים שפועלות מאוחר מוח, זה אדם נפרד עם דרך חשיבה שונה, שהרבה פעמים חסר בה הניסיון והתובנות שאת כבר רכשת, אין מה להתעצבן על זה, כלומר זה ממש מעצבן, אבל אף אחד לא אשם בזה.

אם את רוצה שהוא יקח ממך אפילו מעט מהאחריות על הבית, אתם שניכם צריכים ללמוד את זה.

את צריכה לשחרר את המחשבה על איך זה צריך להיות, והוא צריך להתחיל את תהליך הלמידה. כשאת מנסה להעביר לו את המידע שלך, שם זה מתפוצץ.

אם הוא מציעה להסביר ואת ישר קוטלת שדיברתי איתו שעה אנחנו כבר אחרי השלב הזה, את חוסמת את תהליך הלמידה שלו ותהליך השחרור שלך ששניהם חיוניים להצלחה בהעברת המטלה.

אני לא אומרת את זה ממקום שיפוטי, אלא ממקום שהייתי שם וממש חוויתי את זה.

וקשה להבין איך זה עובד כשאת ממילא מותשת. לכן את התהליך הזה צריך לעשות לפני מצב קצה, כדי שתדעו לעשות זאת נכון במצב קצה.

לכן דווקא המטלה של לתת את התרופה יכולה לעבוד יותר מצד שניכם מאשר לשמור עליו בלילה, כי היא זמנית ומאוד נקודתית ופחות יש בה נקודות חיכוך מהותיות ברגע ששניכם מבינים שהילד צריך לקבל את התרופה ויהי מה.

שהוא יסכים לקחת את זה על עצמו?

זה נשמע שהוא לא מעוניין 

אם הוא יסכים

לא בטוח שהוא יצליח

שאני איתו/בלעדיו

וסתם כואב לי על התסכול של הילד , אנחנו האמהות מכירות יותר טןב את הילדים שלנו מסתבר

בכל מקרה פספסנו את המנה של הבוקר , נראה מה יהיה בצהרים

יש לו עצות, שהפותחת משתגעת מהעצות שלו, ומרגישה עוד יותר בודדה במערכה.

אז או שהוא יצליח, וזה הכי טוב לכולם,

או שהוא לא יצליח ואז לפחות הם יהיו ביחד עם זה.

תחשבי שילד מגיע לאשפוז זה גם עול פיזי אבל עוד יותר עול נפשי כשההרגשה שזה קרה בגלל שהאמא לא הייתה מספיק קשובה לעצות,

מאשר שזה קורה למרות ששני ההורים ניסו לעשות הכל כדי לא להגיע לזה.

לתמיכה בסיטואציה הזאת יש ערך בפני עצמה גם אם זה לא יצליח.

בגלל שהאמא או האבא לא הצליחו

אלא בגלל שהוא חולה והטיפול בבית לא הספיק לו

בני זוג צריכים לתמוך אחד בשני בכל סיטואציה

גם אם האבא ניסה להביא תרופה וגם אם לא

זה נכון לתת לאבא לנסות לעשות משהו שהאמא לא הצליחה

לא בגלל העול הנפשי

אלא בגלל השותפות

2 הורים מנסים לעשות את הכי טוב

שמישהי לא תחשוב שהגעה לאשפוז זה כישלון 

אבל אם הסיבה להגעה לאשפוז היא כדי לתת תרופה בגלל שלא הצליחו לתת אותה בבית, אז גם בעיני זה יכול לשנות אם גם האבא היה שותף לניסיונות לתת את התרופה.

בכל מקרה, @אמאשוני נתנה פה עצה שבעיניה יכולה להתאים. גם לי היא נשמעת הגיוני בהתאם לתיאור של הפותחת.

אבל בסוף כמובן שרק הפותחת יודעת מה מתאים לה לקבל, ואם היא יכולה לקחת את העצה הזו או שזה לא מתאים לה כרגע.

לא חושבת שיש פה עניין להתווכח אם העצה טובה או לא. אם זה לא מתאים לפותחת - היא תחליט בעצמה לא לקחת אותה...

שהאישה לוקחת על עצמה הכל והגבר זז הצידה כי יש מי שיעשה במקומו

כשאחד לוקח השני משחרר, ככה זה עובד

הרבה פעמים. במיוחד בין זוגות בדברים שקשורים לבית. לאישה יש נטיה לעשות הרבה יותר מהגבר הרבה פעמים,  וזה תהליך של למידה מחדש

להביע את עצמו.

בכל אופן, אפשר פשוט לשאול אותו אבל להציג את זה שכל מרחב קבלת ההחלטות והיישום אצלו.

אבא זה אפוטרופוס, זה לא סבתא שאולי מעוניינת ואולי לא.

ואם האמא לא מעוניינת, אז הילד לא יקבל תרופה?

זה שינוי חשיבתי עמוק, זה לא סתם בא לי או לא בא לי. זה אחריות שלא רגילים לקבל.

זו גישה חינוכית.

זה לא אומר שהם לא מעוניינים.

האמת שהיה די בסדר, הוא "יחסית" היה רגןע ואכל קצת, אבל זה יכול מאוד לתעתע כי ככה היה גם יום 1 בחג ואז הכל חזר שוב

דיברנו עם הרופאה ביום שישי שוב המליצה ביום ראשון בבוקר לגשת למיון לבצע בדיקות מקיפות - הוא ככה כבר 3 שבועות. מתלבטת עכשיו מה לעשות

אנסה לתפוס אותה בבוקר ולהתייעץ שוב

אנחנו לפני כיפור ואז סוכות מעדיפה לסיים עם הסאגה הזאת לפני הכל

בעלי החליט לוותר על התרופה- בכח כמעט הכל נשפך אין טעם לעשות לו את זה אם כלום לא נכנס , אז הוא גם בלי התרופה 

מקווה להיות אחרי הכל כבר

רק מוזר לי איך הכל תמיד מסתבך אצלו, כאילו אין מחלה של כמה ימים וזהו

שבעז''ה ירגיש טוב

וגם את תרגישי טוב 

מחלה לא נעלמת אם לא מטפלים בה

והיא גם יכולה להחמיר

אני הייתי הולכת למיון לבצע בדיקות וטיפול

ולא חיידק. ואם יש בעיה עם הטיפול אז להפסיק ולחכות עוד שבוע אם אין שיפור לעשות בדיקות דם ואו"ס בטן

זאת רופאה שאני ממש סומכת עליה ולא ברור לי למה היא ככה

אם מגמת השיפור ימשיך אז סבבה אבל אם הוא יחזור אחורנית אז לא יןדעת מה לעשות, גם לא הסכימה להוציא לי הפניה למיון שיהיה לי

ביום שישי קבלת מרופאה תשובה אחרת

את יכולה לבדוק עם גיפיטי מה הטיפול במקרה הזה עם פירוט של התסמינים ומשך הזמן שלהם

ולראות אם זה תואם את התשובה שהרופאה נתנה

אפשר גם ללכת לטרם או מוקד רפואי כדי לעשות בדיקות ולקבל חוות דעת נוספת

זיהומולוג וזה התשובה שקיבלה

יצאתי ממש מבולבלת, gpt אומר לבדוק חחח

מרוב המחשבות והלחץ התפרץ לי שוב מעי רגיש שיש לי ולא טוב לי בכלל 😞

את בסדר גמור. וזה כבר מלא זמן. זה מדכא ברמותתת.

חיבוק ענק! הלוואי שתצליחו לתת את התרופה ושישתפר. חיבוק גדול!!

קשוח ממש.

ומבינה אותך מאוד עם החירפון שבעלך צם כשאת לא שורדת.. חיבוק ❤️

לא מנקה ולא מבשלת

תנוחי נשמה

תקני אוכל מוכן וזהו

את חייבת לעצמך קצת פנאי

לגבי הילדון - תנסי להזריק לחלק הפנימי של הלחי באמת. אבל אם צריך בווריד אז צריך.

בסוף בסוף, לדעתי (ואם יורשה לי ) חלק מהחשש מאשפוז גם וגם הסיבה ללחץ שלך הוא כי את לוקחת הכל עלייך ואת לא יודעת איך כולם יסתדרו כשתצטרכי להיות שם עם הילד כמו שאת לא יודעת איך תכיני שבת. אבל בינינו - אי אפשר הכל. בסוף קורסים. תרפי מאמי. ולדעתי תורידי את הדאגה הזו כרגע ושזה לא יפעיל אותך. אם תצטרכי אז תצטרכי 🤷 יש לך ילדים גדולים ובעל, מבטיחה לך שהם יסתדרו. כמו זאם תקני אוכל והבית לא יהיה מטופטפ - לא יקרה כלום

בסוף סטרס גורם למחלות. ל"ע. תשמרי על עצמך

למה את לא רגועה? וואי וואי אני הייתי חוטפת ג’ננה.

מאמי את עושה המון! תנסי להפחית לפחות חצי ממה שאת עושה אם לא יותר.

שום בישולים ושוםנקיונות, אפשר לאכול חלה עם טחינה בשבת.

את לא יכולה הכל לבד, ועד שאת לא תביני את זה- אף אחד אחר לא יבין. זו עבודה פנימית שלך.

וחיבוק ענק ענק! זה קשה מאד וזה מתיש מאד את הנפש, גם אני די לבד איתם כשהם חולים וזה מאד לא קל. מחזקת אותך מפה לדאוג לעצמך, ובבקשה תדאגי לך לשבת לפינוקים מיוחדים עבורך.

את מלכה ומגיע לך! 

לא יודעת איזה אנטיביוטיקה נתנו לו אבל לבן שלי היה אחד דוחה ברמות - הרופא אמר לנו בהצלחה שנתן את המרשם. אין מה לעשות צריך פשוט להזריק מה שכן פיצינו בפרסים וכו' ומה שכן עזר זה היה לתת ארטיק תוך כדי כי זה קצת אלחש את הלשון אבל אצלי היה קצת יותר גדול והבין את המשמעות של לחזור לבית חולים וממש לא רצה ...

בעלי היה ממש צריך להחזיק אותו כל פעם וזה היה ממש קשה אבל אין שום ברירה אחרת (  את האמת שאני שקלתי לחזור לאשפוז, אבל גם עירוי לא נחמד בכלל )

בהצלחה לכם! מקווה שייקח וירגיש טוב ושאת תוכלי קצת לנוח ולאגור כוחות.

חיבוק!!!

זה באמת קשה מנשוא...
אנחנו הצלחנו לשים אנטיביוטיקה בתוך הבקבוקים, אבל אולי הוא כבר לא לוקח בקבוק...

בהצלחה ורפואה שלמה!

יש לי גם ילדה שלא לוקחת תרופות

מראש מגיעה איתה לקבל זריקה - לא יודעת אם זה עובד לכל סוגי האנטיביוטיקה.

הקטע שעם הזריקה היא ממש סבבה. אבל גם אם לא, מבחינתי יותר קל לתפוס לזריקה מאשר להכניס לפה ואז יורקים. 

רק רוצה להזכיר, שגם באשפוז ילדים לא כל כך משתפים פעולה.

זאת אומרת, שאם את נותנת לו בכוח אפילו תוך כדי שהוא צורח ומחזיקים אותו ולא משאירים לו ברירה- זה מה שהגיוני מאוד שיקרה גם בבי''ח אם הוא יתנגד לעירוי (והגיוני שיתנגד).

אין מה לעשות. במקרה של אנטיביוטיקה- נותנים בכל דרך אפשרית.

ומצטרפת למי שכתבה לך להרפות מכל שאר הדברים. את לא אמורה לבשל שבת ולא לנקות.

את מטפלת בילד חולה, זה שואב ומתיש, ומה שאת חייבת עכשיו זה לישון. פשוט לישון.

לשתף פעולה

ד.א. בין כמה הוא?

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים

ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

לק"י

ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו

ב"ה

לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת

עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן

עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי

מאד מאד מרוצה

לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים

אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

עם כדור או בלי כדור,

כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין 

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.

תרגישי טוב. שבת שלום!

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

שקיות כאלה של תמיסת מינרלים להתייבשות. מגעיל אבל מציל. בקופסא אדומה עם תות. מכינים מזה כוס ושותים לאט לאט. זה מחזיר לגוף מלחים ומינרלים. אם לא עוזר לכי לקבל עירוי! תרגישי טוב 

אולי זה לא הכי טוב כמו הקנוי

אבל בתור התחלה זה גם מאוד עוזר

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...