מחפשת רב גדול.
המלצות?
תודה!
מחפשת רב גדול.
המלצות?
תודה!
תודה @כורסא ירוקה ו @מתיכון ועד מעון
קיבלתי אותו לפני 16 שנה 02-6288488, לצלצל בשעות הערב
ידוע שהחסידים הירושלמים מאוד מקלים בצומות.
לי הוא התיר לקחת שיעורים בתור אמא לתינוק בן חודשיים שלא הסכים לקחת בקבוקים
אם תרצי תעדכני ואשלח לך בפרטי.
אומר שאם חסר חלב לתינוק אפשר לאכול ולשתות שיעורים.
ממה שאני יודעת, גם הרבנים שהם תומכים בהנקה
ההנחיות הם
להתכונן טוב מאוד לפני הצום (ששנה שעברה אחרי הכנה מאוד מאוד טובה ראיתי כמה זה הבדל שמים וארץ!!)
להתחיל לצום
לאכול ולשתות שיעורים אם מרגישות רע או שחסר חלב לתינוק. (ולא לכתחילה ככה כדי שלא יחסר)
אני חושבת שיש אשיו מידי גדול בכל הנושא הזה של צום והנקה. דורות על גבי דורות נשים צמו בהנקה והכל היה בסדר
נכון שאנחנו בדור יותר חלש
אבל מה שאני מסתכלת זה
הנקה שזה דבר חשוב מאוד/יום כיפור היום הכי קדוש בשנה ושחלק מהיום הזה זה צום ועינוי הגוף. במקרים נדירים ההנקה תיפגע ויפגע בתינוק צום של יום אחד. מניחה שאם אישה יודעת שזה המצב שהיא תגיע אליו בעקבות הצום אז מיד יגידו לה לאכול ולשתות שיעורים. הסטרס סביב זה מאוד גדול והשאלות האלו חוזרות על עצמן כל שנה ושנה מול הרבנים.
אז למה רבנים לא מורים חד וחלק לנשים מלכתחילה לאכול ולשתות שיעורים?
כי בשטח אנחנו רואים שנשים צמות, מתמסרות לזה כמו שצריך וזה עובר בשלום (לא בקלות.. כן עם הרבה עבודה לפני תוך כדי ואחרי..אבל בשלום)
1. לשתות הרבה מאוד מים כמה ימים לפני הצום. התחלתי כבר מאתמול ללכת לכל מקום עם בקבוק מים. ולשתות ולשתות ולשתות.
2. מאתמול, לאכול טוב. אוכל משביע ועשיר. מרקים, לחם מלא, סלט. הכנתי חיתוכיות קוואקר עם מלא דברים קוואקר אגוזים שקדים קוקוס טחינה סילאן ומנשנשת כל הזמן. אני השנה לא מניקה אבל זה מגביר חלב ומבטיחה לך שלא היה חסר לי טיפת חלב כל הצום.
לא הייתי מיובשת (תמיד הגעתי לראות שחור ולעילפון) שנה שעברה הרגשתי כ"כ טוב שהלכתי לתפילת נעילה עם התינוק שהיה רגוע..
יש גם ממליצים לקחת מורינגה- תוסף תזונה שמגביר חלב
אני לקחתי מיד בסוף הצום
שאסור לצום
זה לא שהצום בכל מחיר ובכל מצב.. זה ברור.
ראיתי למשל שהרב שלנו אומר שאיש/ה עם המוגלובין 9 ומטה תשתה ותאכל שיעורים
לי בבית וביקשתי מתכון לחיתוכיות שיבולת שועל
שמתי
אגוזים ושקדים טחונים שנשאר לי מלא מפסח חח
קוקוס טחון
סוכר חום
שיבולת שועל
דבש/סילן
טחינה גולמית
הכנתי לי משהו כזה בזכותך.
אני בטראומה מט באב היה גרועעעעע
גם ההנקה לא חזרה לעצמה מאז, התייבשתי והקאתי אח''כ כל מה שהכנסתי, בקיצור סמרטוט וככ לא באלי שזה יחזור על עצמו.
אני לא יודעת אם זה קשור גם למשקל גוף (שוקלת 39) נראה לי שזה כן משפיע אבל לא יודעת.
לא זוכרת בכלל איך התכוננתי נראה לי שכן שתיתי הרבה 🤷🏼♀️
נשמע חלום איך שהיה לך שנה שעברה אמן וגם הפעם יעבור לך בטוב ובקלות .
והמשקל.. באמת נמוך מאוד 🫣
ואם נפגעה לך ההנקה ככה תגידי את זה לרב שהחלטת להתייעץ איתו, מאמינה שהוא יקח את זה בחשבון.
הרבה הצלחה בריאות וכח 🤟✌️💪
זה הבנה של הבעל שהחובה של האשה לצום גוברת על החובה שלו להתפלל (זה לא אמירה שלי, שמעתי אותה מפי רבנים גדולים) ובמקרה בו בגלל שהבעל רק מתפלל ולא מסייע עם יתר הילדים האשה תצטרך לפגוע בצום שלה זה בעייתי.
בשנים בהן הנקתי או הייתי בהריון ביו''כ אני שכבתי במזגן כל היום בלי לזוז ובעלי או אמא שלי או בזמן שהיו בנות מספיק גדולות בבית, מישהו עזר וטיפל בילדים האחרים ואני התרכזתי בצום
אצלי הקטנה עולה קצת במשקל מההתחלה..ומקבלת גם בקבוק-שניים ליום
יש טיטולים מלאים ..
בעיקרון אם היא רגועה וטיטולים מלאים אז לא חסר חלב
יש תינוקות שלפעמים עולים פחות במשקל.
אם זה בשילוב המון בכי והנקות תכופות מאוד ונראה שלא שבעה אז כנראה חסר חלב.
בצום- אפשר בקלות להרגיש שחסר חלב
הם מוצצים ולא יוצא מספיק ומתעצבנים וההרגשה שהשד ריק
@כורסא ירוקה תודה!
@פרח חדש ביום חמישי - בצום גדליה - לא צמתי. אבל הייתי עם כמה ילדים חולים בבית ולא אכלתי כ"כ.. ומהצהריים הרגשתי בלי כוחות, פשוט הייתי במיטה - שתיתי יותר מ2 ליטר באותו יום ועדיין הייתי ממש חלשה ובאותו לילה ויום אחרי הקטן ינק מלא ורק בצהריים הרגשתי שחזר החלב..
ואני קמה באמצע הלילה עם גרון ניחר ושותה 2 כוסות מים. מפחיד אותי לצום רגיל..
@מתיכון ועד מעון תודה על ההארה.
גם לי זה קרה לפעמים
אבל שימי לב
טיפלת בילדים חולים, לא היית במנוחה.
לא התכוננת ליום הזה יומיים שלושה לפני.
וסביר להניח שלכן הרגשת ככה.
אם תשימי את הצום בראש סידרי העדיפויות ביום הזה (וכמה ימים לפני) ורק תתרכזי בזה יתכן ויהיה אחרת. וזאת ההלכה. קודם כל הצום. ואם במהלך הצום יש חוסר חלב שמשפיע על התינוק, מותר לאכול ולשתות שיעורים.
אני אומרת את זה ממקום שהכי מבינה אותך וכי גם אני הייתי בחרדות מה יהיה ובעלי הלך וחזר לרב כמה פעמים כי רציתי לדעת במדויק
כמה עלי להתאמץ
כבר היה לי בבית את כל המדידות לשיעורים והכל מוכן למקרה הצורך
ב"ה בסוף המאמץ שלי נשא פרי ועבר בשלום.
צום זה לא תענוג וזה לא קל.
הייתי צמאה יבשה פה נדבק מיובש
אבל הכל בגדר הנסבל וזה חלק מהיום והמצווה
אני כבר שבוע מוודאת שאני מסיימת לפחות 2 ליטר מים ביום (מסיימת את הבקבוק ליטר שלי פעמיים חוץ מעוד כוסות מים שאני שותה ביום)
ומשתדלת לאכול יותר טוב מבדר"כ..
תתחילי בלהאמין שאפשר לעבור את היום הזה. אני פעם חשבתי שאין סיכוי.
כמובן תהיי עירנית למצב בזמן אמת ולפעול בהתאם לצורך.
מאחלת שבעז"ה יעבור בשלום ובקלות עד כמה שאפשר.
מודעים לחשיבות ההנקה
והשפעת הצום על ההנקה
לכן רוב הרבנים הפסיקה אם יש מיעוט חלב שמשפיע על התינוק אז לאכול ולשתות שיעורים. מצד שני יש גם היום הרבה מידע והנחיות שעוזרות איך להתכונן טוב לצום כדי שהסיכוי שזה יקרה יקטן בהרבה.
איפה בכל זאת אפשר למצוא הבדלים?
מתי להתחיל בשיעורים
מלכתחילה כדי שלא יגיע למיעוט חלב
או שמתי שיש מיעוט בפועל.
לא נכנסתי בכלל לנושא של הנקה חלקית או מלאה
המשתנים קשורים למצב הספציפי של האישה, עניינים רפואים של האם או התינוק..
דיברתי באופן כללי על נושא ההנקה בצום יום כיפור.
זה שרב אומר להתחיל לצום ולהפסיק אם יש מיעוט חלב
לא אומר שהוא לא תומך הנקה..
אבל יש בזה יש 2 סוגים
כאלו שיגידו מלכתחילה לא לצום כדי שלא יגיע למיעוט
וכאלו שיגידו להתחיל ואם יש מיעוט להפסיק.
שניהם תומכים בהנקה ומבינים את החשיבות ופוסקים לפי זה.
(ובין לבין יש הסתייגויות לפי מצב האישה או התינוק הספציפי)
שהכותרת שלה "הרב שלנו פוסק ידוע בציבור החרדי" כתבת אחרת.
לא חשוב.. לא כזה דחוף לי לריב. הכל טוב. רק היה לי חשוב שנשים תדענה שיש עוד אופציות, אם זה מובן מההודעה שלך מעולה, אם זה מובן מהודעות אחרות גם טוב.
שיהיה צום מועיל למי שצמה וגמר חתימה טובה לכולנו
וכבר לא יחזור כמו שצריך.
חוץ מזה שהתינוק רעב.
ההבדלים נובעים מהמצב או מהצורך הספציפי של אישה או תינוק. ולכן חשוב לשאול רב בכל מקרה.
ולגבי הלא נעים...
אני חושבת שיש משהו יפה בלדעת ולשמוע שיש אנשים או רבנים שחושבים אחרת ממני או מהרב שלי. כולם עם אותה מטרה
לקיים את המצוות באופן שהכי נכון בהתחשב בכלל הנסיבות.
ההבדלים נובעים מבתי מדרש שונים וגישות פסיקה שונות. וכמובן שגם מהמצב הפרטני של כל מקרה....
אמרתי שלדעת שקיימים פסיקות שונות, זה נצרך, בוודאי. אבל לדעת בפירוט מה ההבדלים בדיוק? לא חושבת שנכון ההתבחבשות הזאת.. אז למה לפרט כ"כ הרבה?
לנשים שאינן מודעות להיקף ההקלות שהן יכולות לקבל
בהריון ראשון כשקיבלתי הנחיה לשתות לשיעורים
לא העלתי על דעתי לדון על אכילה לשיעורים
ועברתי צום מזעזע
בהריון הבא כבר ידעתי לשאול בצורה מדויקת ולקבל הנחיה גם לגבי אכילה לשיעורים
על מה לשאול
כשיודעים את מגוון ההיתרים יודעים מה לבקש
הרבה פעמים הפסיקה היא לפי הבקשה
אם אישה לא מבקשת לאכול שיעורים לא תמיד ימליצו לה ולא תמיד יבררו אם זה נצרך או לא
במיוחד במצבים שחלק נשים כן צמות
כמו הנקה
כמו הריון
בכל אופן אני לא רואה איך שיעורין מקל על הצום. נשמע לי כמו כאב ראש אחד גדול ועדיף להתמקד ההתבוננות נכונה לצום.
זה להזין את הגוף במזון ושתיה שמספיקים לו
זה בעצם לא לצום מבחינת הגוף
אישה לא תמיד יודעת מראש את היכולות שלה
לכן כדאי לדעת מה לעשות בכל סיטואציה
ככה או ככה אני לא הייתי הולכת לשום רב "תומך הנקה" ש"מתיר שיעורין" לכתחילה כשיש רבנים שאומרים שזה איסור דאורייתא.
אבל זה מזין אחד את השני. לא כל אישה תלך לרבניםכאלה, אלא נשים שמראש זאת הגישה שלהם כלפי העולם וההלכה
בכל מקרה, כתבתי את דעתי. לי אישית לא עושה טוב לקרוא פירוט שלפי הזמן שאשה ילדה וכמה טיטולים הבן שלה עושה וכמה גרעפסים עושה בהנקה ביום רגיל או ביום חם או במזגן.... אז לפי זה להתחיל לשתות לשיעורים בשעה כזו וכזו ובהתחלה במרווח כזה ואז לעבור לכזה... מתיש ופשוט לא רלוונטי בעיניי...
עוזר לדעת (ואפילו חשוב!) עצם זה שיש פסיקות שונות.
הכרה בפסיקות שונות בשביל יכולת תמרון ודילוג היא אסורה לפי הפשט.
לפעמים אישה לא מחפשת רב שייתן לה את התשובה שהיא רוצה, אבל כן שיגיע מעולם ערכי שהיא מזדהה איתו.
אישה שמתמודדת עם שאלות הלכתיות שקשורות למילואים, למשל, הגיוני שתפנה לרב דת"ל ולא חרדי. לא כי הוא יקל יותר, אלא כי היא רוצה לדעת שהפסיקה מגיעה ממקום שמבין את חשיבות המילואים.
באופן דומה, אם בתפיסת העולם של אישה הנקה מאוד מאוד חשובה, היא תעדיף לשאול רב שגם בעיניו הנקה חשובה, ולא רב שבעיניו בכלל לא משנה אם תינוק יונק או מקבל מטרנה. זה לא אומר שהרב תומך ההנקה בהכרח יקל. אולי הוא יפסוק פסיקה יותר מחמירה ממה שהיא היתה רוצה לשמוע, אבל כשהיא תקבל את הפסיקה הזו הלב שלה יהיה שקט - היא לא תרגיש שאולי הרב מחמיר כי הוא לא מכיר במה שחשוב לה, אלא תדע שהרב רואה חשיבות בהנקה כמוה, ובכל זאת פוסק לחומרה.
כי מה שכתבת יכול להישמע פוגע...
הרב נבנצל הוא לגמרי גדול דור. בהרבה דברים אנחנו הולכים לפי פסיקותיו (הרב שלנו מפנה הרבה פעמים לרב נבנצל באופן גורף, גם בענייני צומות). הפסיקות שלו רחוקות מלהיות מקילות (בהלכות שבת לדוגמא יש דברים שהוא מחמיר יותר מהרגיל) והן בוודאי ישרות ובריאות.
הרב נבנצל פוסק באופן גורף שאישה מניקה, ולא משנה באיזה היקף, צריכה לשתות לשיעורים מתחילת הצום (גם ביו"כ וגם בתשעה באב). הסיבה שלו לא מתייחסת בכלל לאישה עצמה אלא לתינוק- הוא אומר ששינוי תזונה של תינוק זה בגדר פיקוח נפש (יש לו גם דוגמאות) והוא ממש מחמיר בזה. זאת פסיקה ידועה של אנשי ירושלים, והיא לחלוטין ישרה ובריאה.
לגבי חיפוש הקלות, תאמיני לי שהיה לי לא פשוט לשתות לשיעורים בצומות הראשונים שבהם הנקתי (ואני לא היחידה). היו פעמים ששלחתי את בעלי לרב נבנצל שוב ושוב כדי לוודא, ובסוף הבנתי שזה התפקיד שלי, ואם זו הפסיקה שקיבלתי אז זה רצון ה' כרגע.
שיהיה גמר חתימה טובה לך ולכל עמ"י😊
לא אנחנו נחליט ונקטלג מי רב גדול יותר ומי פחות. מי צודק ומי לא.
נשים יקרות, בבקשה לשים לב לניסוחים בנוגע לרבנים - הריון ולידה
לק"י
והפסיקות שלהם.
אין מקום לזלזול ברבנים!
הודעות בסגנון יימחקו בלי שום הסבר (ואם נתקלתן בכאלה, אל תגיבו ודווחו לנו ישירות).
גמר חתימה טובה!
ודווקא בסדר הזה,
כי בסדר ההפוך כקאמונה שני יש לנו מלא רעיונוצ
כי אם לא מתכוונים לקרוא קבוע בשניהם, לא חייב שהשמות ממש יסתדרו.
צירופים ששמעתי עליהם:
אמונה יהודית
אמונה אסתר
אמונה תמה
אמונה זכה
(מכירה תמה וזכה כשמות, אבל לא בצירוף)
מעניין אם אותה אחת....
והשם השני שלה לא קשור בכלל
בעיני זה שם עוצמתי גם בלי תוספת
אמונה חיה
אמונה יסכה
אמונה מעיין
אמונה תחיה
אמונה טל
כמובן כשם שני יש אינסוף אפשרויות
אשמח לרעיונות לשמות לבת בסגנון של:
נעמה, אביגיל, תמר, יעל, מיכל
לא חייב להיות תנ"כי, אפשר גם קצת יותר מודרני אבל בסוף כן מחפשים שם יחסית שמרני
אלישבע
אילה
הדסה
שירה
שני
אוריה
מרים
אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,
אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר
ואני מרגישה גמורה.
ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת
ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..
ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.
וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,
אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,
מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.
זהו
אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..
היית מרגישה יותר טוב,
הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.
ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.
אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!
ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.
וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.
אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.
זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד.
עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי
ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל
לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים
לא שטיפה, לא קניות, לא כלום
הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע
אז הבית לא יהיה מסודר🤷
יצאנו ממלחמה אחות
ממלחמה
טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש
ילדים חודש בבית כולל פסח
מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר
לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל
ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה
♥️
אין מישהי כזאת
ואם יש
אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת
זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....
טרנד הזיה
זו תלות
חיים בשביל לצלם
היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות
אובססיה
בהחלט שכן
אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת
אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג
אולי יש לה הרבה עזרה
אולי היא תקתקנית
יש ויש
העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה
מכירה כמה נשים כאלה
ברור שאין מושלם
אבל זה לא רק באינסטגרם ויש נשים כאלה.
ומותר לקנא אבל מסכימה שלא הייתי רוצה להחליף את החבילה שלי בשלהן. לדעת את החבילה דווקא היה יכול להקל עלי 😉
נכון יש
זה היה גוזמה, וכנראה לא היה ברור מספיק מחילה
סליחה שלא הבנתי
וסליחה שכתבתי ככה נחרץ.
נפגעתי בשביל כמה נשים שאני מאוד אוהבת למרות שהבית שלהן תמיד מושלם 😉
וגם אצלי הבית אוב הזמן נקי ומתוקתק בין היתר כי אני לא עובדת
וזו נקודה נגיד שאין לכולם
הייתי שמחה אגב למצוא עבודה 
שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים
ועכשיו מסיימת עם הכביסות
(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)
ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח
ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה
ולא יודעת איך עושים את זה
ויש לידה באופק שמלחיצה אותי
וכולי איכסה בפנים
בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי
כי סיימתי לסדר את הבלגן
זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...
והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה
במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש
זה קצת כמו נפילת סוכר
בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים
עושה סחרחורת
זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?
כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר
אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.
אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ
נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב
כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.
או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע
והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..
וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.
יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה
או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג
אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.
לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה
לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו
כמובן שלא מעלה לשום מקום
אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.
כל עולם השקר
וזה גם נכון
אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.
כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.
אבל לפעמים זה לא נכון
ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים
ומאוד טובים
ואני לא אהיה הם
אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי
ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי
תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.
אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,
אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.
יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.
אז מה?
אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.
אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?
זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.
אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.
והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️
ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.
לא מחייב שזה שקר,
אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר
תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.
תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב
מחר יום חדש.
אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת
כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.
זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.
נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.
אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.
למה זה טוב? תראי סדרה במקום.
אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?
תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.
אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.
זה לא להסתכל באינסטגרם...
אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...
ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..
וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.
שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ
תקתקו פה
וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה
אז הבית היה מתוקתק
אבל לא הכל ורוד
בכלל לא
לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים
לגבי האינסטגרם
אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה
אם משהו עושה לי רע
זה הזמן לגלול הלאה
זה כל היופי ברשת
שזה בלחיצת כפתור
את מספרת שכיבסת בחול המועד
מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)
אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....
כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים
ומציאות חיים אחרת
נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול
ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף
יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים
אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן
כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים
זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...
אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר
אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)
ואין שבת מוכנה
ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית
מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.
ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ
הדבר הכי חשוב שמשתנה מאדם לאדם זה דווקא השורות האחרונות שכתבת.
איך הוא מרגיש בבית שלו (ולא משנה אם הבית מסודר או מבולגן), כמה הוא אוהב את עצמו, כמה כוח יש לו לחיות את החיים.
מותר שיהיה בית מלוכלך, ערימות של כביסות ושיאכלו פריכיות עם ממרח (כי עדיין לא קנינו לחם).
מה שהכי הכי חשוב זה לחשוב איך את משמחת את עצמך (בגבולות האפשר).
רעיונות-
-מקלחת טובה
-טיול בחוץ
-קפה ושוקולד מפנק
-לפגוש חברה
-טלפון למישהי שמחזקת אותך
-לשבת עם מחברת ולכתוב לעצמך
-פינה אחת בבית שרק אותה את מסדרת ובה יש לך שפיות (נגיד רק חדר השינה)
-ללכת לקנות פרחים לשבת
וברצינות
אנחנו לא במרוץ
לוקח לגוף ולנפש זמן
ועוד יותר אחרי תקופה משוגעת של מלחמה
לחזור לעצמם
ממילא
הקצב אחר
הכוח אחר
האיכות שונה.
הכל בסדר!
תנשמי
תכיני לך קפה
תשבי ותשתי בנחת ממש.
הכל
יחכה.
את העיקר של הבית
שזה אומר שאת הכי משמעותית וחשובה
קודם כל לעצמך!
שבת נכנסת בנחת יש עוד שעה לארגן
ואל תדאגי.
תאמיני לי שמאחרי כל צילום באינסטגרם עומדת
שפחה (כן, זאת המילה)
של מצלמה, של מילים, של אהבה, של הערצה,
עייפה
מרוטה
רק מתה להוריד את האיפור
שצורחת על הילדה שרוצה לשחק
לא להזיז את הוילון שהיא מצלמת לסרטון
אז באמת
שאצל כולנו עדיין החג לא באמת יצא
ואצל כולנו יש שגעונות ברמה כזו או אחרת
אבל באמת באמת
את
כמו שאת
את הכי טובה!
יצר כפיו של בורא עולם ❤️
באמת שחיזקתן אותי!
כיף שיש אתכן כי במציאות אין לי חברות שיתנו לי מילים טובות
ובזכותן אתמול עזבתי הכל והלכתי לישון מוקדם יותר.
ממש מעריכה כל תגובה של כל אחת 💗💓💞
אתמול שלחתי את הבנות למסגרות והלכתי לישוווןן.
הבית ערמות כביסה נקיות ומלוכלכות כאחד
המזוודה משביעי של פסח עברה מאמצע הסלון לחדר שלנו כמו שהיא
תשמעי, יש נשים שזה באופי שלהן לתקתק
יש כאלה שהמחשבה על לפרסם את התקתוק נותנת להן את המוטיבציה
שייערב להן. אני לא שם
בס"ד
זה כי אוהלי עם ישראל היו ממוקמים בצורה כזאת שאי אפשר היה לראות מה קורה בתוך האוהל של השני.
וזה מצב של ברכה!
כשכל אחד ממוקד במה שקורה פנימה אצלו,
בלי להשוות את עצמו לאחרים,
בלי צורך להראות לאחרים,
בלי להיחשף לדברים ששייכים לפרטיות של מישהו אחר.
היום אנחנו בדור קצת מאותגר סביב הנושא הזה. זהו דור של שיתוף על מלא, ולא מספיק מבינים עד כמה הדבר הזה פוגע בנו (במי שמשתף כמו במי שרואה).
והתחושות שלך ממש לגיטימיות,
עברנו המון!!! בשבועות האחרונים.
עם הזמן
והניסיון
והילדים שגדלים
ועוד כל מיני פרמטרים כמו גודל הבית וכו'
אפשר להשתפר ולהשתכלל
אבל תזכרי שאת כבר טובה
איך שאת עכשיו
אמא לילדים
ולתינוקת קטנה
שעברה מלחמה!!!
ואת החגים (שזה פרויקט לכולנו)
ושנסעה לחג כי היה הכי טוב לכם
כל זה זה כבר המון!!!
ואני בטוחה שיש בך עוד כ"כ הרבה טוב!
ותכונות טובות!
ואיכויות!
ומעשים טובים!
מה שאת רוצה לשכלל
בע"ה עוד תמצאי את הדרך לשכלל.
עכשיו הכי חשוב
לחבק את עצמינו
להזכיר לעצמינו שאנחנו אלופות
ולטפוח לעצמינו על השכם על העמידה שלנו בכל הימים הטרופים האלה שעברנו ❤️
בעיניי העצבות וחוסר הכוחות ממש הגיוניים כרגע.
אנחנו בירידת מתח רצינית.
(ואם התחושות ימשיכו לאורך זמן, כדאי לפנות לעזרה כמו שאמרו לפניי. כדי שתוכלי לחזור להיות בטוב ❤️).
חיבוק גדול יקרה שאת!!!!
ברור שהכל מציף
והרבה נשים לא הספיקו
רק לא מפרסמות את זה...
מוזמנת לדבר איתי לגבי OCD,
אני מתמודדת מנוסה.
לנהל מחברת שבו אני כותבת מה אני רוצה מעצמי ואיך אני מתקדמת בזה.
המחברת עוזרת לי לעבור מעולם הדמיון שבו אני "נופלת" לעולם המעשה שבו אני מבינה שכל תהליך מתחיל ביום מסוים, בשעה מסוימת, ועם התמודדות מול הרגע הבא.
הדמיון הוא גדול מהחיים ובמידה מסוימת מנותק מהם. אף אחת לא תראה לך את כל הרגעים הקטנים שקדמו לבית המתוקתק. ואולי גם לא תראה לך את חשבון הבנק שמתרושש בגלל קניות מוגזמות של גלים חדשים ובגדים.
אני יכולה לספר לך שיש לנו חברים שחיים ברמת חיים מאוד גבוהה, ותמיד זה עורר אצלי שאלה, כי לפי נתוני החיים שלהם, הם היו אמורים לחיות בפחות (אנחנו מכירים מאוד טוב).
רק לאחרונה הסתבר לנו שהם חיו עם חובות של כמעט חצי מיליון ש"ח כדי לממן את אורח החיים הזה.
אז אל תתרגשי מפסגות של אחרים. תרצי לך במחברת מה הפסגה שלך, הקרובה, שאליה את רוצה להגיע.
מה עלול להכשיל אותך ואיך את מתכוונת להתגבר עליה.
התיעוד עוזר לנו להבין את עצמנו ולראות את עצמנו ביותר חמלה ופחות צורך להיות תמיד וואו
אני מנסה בדיוק להפחית גם פייסבוק. לא פותחת אינסטגרם.
זה ממכר.
זה הרסני. ברור שיש שם גם טוב. אבל לדעתי הרע מנצח, לפחות אצלי.
אף אחד לא שולח את כל האיכסה מאחורי הנוצץ. ולכולנו יש.
אני לא אומרת, יכול להיות שנשים הצליחו לתקתק. אבל יש להן אתגרים אחרים מאוד משמעותיים.
אני במקרה הייתי בחמישי חופשי, אז הצלחתי, אחרת לא הייתי מצליחה. פלוס, ה''תינוק'' שלי כבר ילד גדול. לצערי... אז אין מה להשוות, מבינה? הספקים שהם עולם אחר. אבל זה לא מבחירה.
בקיצור הכל טוב ב''ה. אבל לכל משפחה הקשיים שלה. אין שום חוק חובת תקתוק. תעשי מה שנכון לכוחות שלך!! למציאות הנוכחית שלך.
וכמובן כולנו חייבים להיטען כרגע. תנסי לחשוב איך להכניס משהו נחמד לשבוע הבא.
העומס והמתח הנפשי גמרו על הרבה אנשים.
ואם התחושה יותר כללית ולא עוזבת כדאי לטפל. חיבוק.
מציג מצב אמיתי ..
אלו "משפיעניות" שדוחפות לסרטונים שלהם על הדרך מוצרים כי הן מקבלות על פרסום כסף והרבה
כל עוקב זה כסף כל סרטון שווה כסף
ובואי גם אם זה אמיתי
לכל אחת יש את הקצב שלה וזה הכי בסדר .
את צריכה להרגיש בסדר עם עצמך וערן המשפחה שלך ולא צריך להיות בתחרות
זה שיש לך ילדים ותינוקת זה כבר יכול להתיש
שבת שלום
אצל אף אחת לא וורוד
אנחנו לא התארחנו בחג ואין לנו ממ"ד
תודה לה' יםםם של כביסות
וקטנטנים שצריך להשגיח עליהם באלף עיניים
ועדיין...
איזה הוא העשיר? השמח בחלקו...
רק לשמוח שאנחנו בריאים וחזקים להמשיך במירוץ והכל הכל יסתדר בעזרת ה'.
לאט לאט מסדרים, באווירה טובה. מפעילים מכונה ומתקתקים את השאר ביחד. עם הרבה חמלה.
תשמחי את עצמך עם שירים שאת אוהבת, ספר מעניין לשבת, משחקים עם הילדים, דיבורים מהלב עם בעלך וטיולים בשמש. זה תמיד עושה טוב.
לשבת ליד הים ולשפוך את הלב.
אגב, אני ממש אוהבת את האינסטגרם. מלא דברים למדתי מאחרות.
כביסה תמיד תהיה, שמרי על הלב שלך אחותי❤
למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)
למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??
יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל
אבל הייתי לטעמה רזה מדי, BMI מתחת לתקין.
היום גם אני לגבי חלק מהילדים שלי, מאותה הסיבה
ולשאלה הכללית שלך- שמן זה לא בריא, קשור למגוון מחלות בריאותיות שונות- כגון סכרת, אבל לא רק אז זו בהחלט סיבה חשובה למה אם הילדים שלי ישמינו אהיה מוטרדת מכך
בכל מיני צבעים,
שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי 
ובארץ…
ילד לא נער
?
צבעוני יש להם יפה ממש!
נדמה לי שגם לבן.
ונעימות מאד.
אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.
חולצה משבצות צבעונית,
יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים
איזה סוג חומר את צריכה?
לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...
יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.
בהדס מינילאב יש בטוח
לדעתי גם בתמנון
גם חולצות פולו
אולי אפילו באורבניקה
יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.
זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה.
אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).
אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...
הכוונה כנראה לאריג כותנה,
זה מרגיש יותר אוורירי ופחות ניילוני מחולצות מכופתרות שאינן כותנה והרבה יותר מתקמט וקשה לגיהוץ.
יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.
צריך לחפור אבל יש ;)
יודעת אם נקסט ישראל אתר אמין? משלוחים מגיעים כמו שצריך מה שהוזמן? תוך כמה זמן מגיע?
(בזמן שגרה כמובן)
שמוזר לי להזמין בלי האפשרות להחזיר..
אנונימי כע לא מצליח לי ההתנתקות
ככה שאני לא יודעת איך בדיוק מחזירים.
מההחזר.
התהליך מאוד פשוט. מעדכנים על ההחזרה באתר, מדפיסים תווית, מכניסים לחבילה טופס החזרה. ומביאים לסניף דואר.
אני הזמנתי שבוע לפני פסח, קיבלתי בחמישי.
רק שימי לב למידות, תצמדי לטבלת מידות
לא ידעתי שחזרו המשלוחים.
ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת
אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות
וגם מותשת מכל דבר קטן
הבית הפוך
אני עובדת מחר עד מאוחר
חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם
(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(
לא יודעת איך נבשל שבת
וממש רוצה להשאר בבית
אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי
כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)
אה ואוטוטו מתחילים מילואים
שזה עוד סיבה להשאר בבית..
לי זה היה עוזר לפעמים.
ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?
נשמע שאת רוצה להיות בבית...
הסעודות ארוכות לי
אין לי מה לעשות שם
בעלי עסוק עם אחים שלו..
אני אוהבת סעודות ארוכות, יכולה לשבת לקרוא גם,כיף לילדים, שינוי שגרה
אבל אני הולכת לסעודה וחוזרת הביתה אז זה קצת אחרת
כשהייתי ישנה שם, הייתי פשוט מתעלפת לנוח. ואני ממש אוהבת לישון🤭
לבעלך?
נראה לי זו השאלה הראשונה
אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.
אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.
אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.
אבל תראי קודם מה הוא רוצה
אבל לא יודעים איך לעשות את זה
וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים
אבל הוא גם רוצה להקל עלי
שה' יתן לי כוח
אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....
אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.
ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..
אפילו לא ראינו דופק
משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג
היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית
בגלל איזה ריב בין הבני דודים
אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע
חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים
חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.
והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?
אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד
בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות
אני בהלםםםםםם
כועסת כל כך
לא מצליחה לעכל את זה
מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי
בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה
היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה
אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר
ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???
על מקרה שונה מאוד מזה של הפותחת ואין מה להשוות.
גרירה ונעילה של דלת לעומת פיתרון מוסכם מראש על שניכם.
שגם עליו אפשר לחלוק אבל כל אמא והדרך שלה.
בשונה מהמקרה של הפותחת שזה קו אדום לכל הדעות.
לא נראה לי ששום גישה טיפולית תומכת בהפעלת כוח וגרירה של ילד ונעילה בחדר.
משהו נגד בחילות בהריון?
מרגיש לי שזה רק למקרים ממש קיצוניים
או לפחות את מה ששמעת עליו המלצות ונגיש לך.
אפשר לנסות דרך תזונה, עצות כמו לאכול קרקר לפני הקימה מהמיטה וכל פרק זמן קצר כדי שהקיבה לא תהיה ריקה לגמרי. יש עוד מזונות שיכולים לתמוך, שווה להתייעץ עם תזונאית.
לי מאוד מאוד עזר דיקור סיני.
מניחה שיש עוד דרכים להקל. תרגישי טוב!
ברגע שראיתי שקשה לי לתפעל את הבית, לקחתי.
לא מכירה מצווה לסבול בהריון, ובינתיים לא שמעתי סיבות מוצדקות למה לא לקחת.
בעצב תלדי בנים זו קללה ולא מצווה. אין שום עניין ומצווה לסבול בהריון ובלידה וצריך להקל בכל דרך אפשרית.
אז ממליצה לך היום ללכת לקנות.
לק"י
לי היו בחילות מציקות, אבל כן אכלתי ושתיתי. ולקחתי דברים בסגנון.
יש שורש ג'ינג'ר, נוזיקס (בי6 וג'ינג'ר).
לקחתי בכל ההריונות חוץ מהראשון שלא היה במודעות
אני לא מצליחה לתפקד אז לוקחת אבל גם על פחות הייתי לוקחת.
בעיניי זה כמו אפידורל, אין מצווה לסבול
אבל אולי אפשר להשיג בנתיים את הבונגסטה מגמחים או דברים בסגנון.
תקבעי תור טלפוני לרופא משפחה או שתתקשרי לקופה/תשאירי בקשה לרופא באפליקציה.
לבנתיים לאכול דברים יבשים קצת בתדירות גבוהה מלפפונים קרקרים פיתה ריקה גם דברים קרים עזרו לי.
בהריון תאומים הבחילות היו בשיא השיאים וצרבות של החיים משהו לא נורמלי בשלושת החודשים הראשונים ולא לקחתי כלום כי פחדתי שזה יפגע בעוברים
באופן כללי אני נגד כדורים ולוקחת רק שממש אין ברירה אחרת .. התמודדתי עם זה בעזרת מים קרים, קרח ,שקדים ,מלפפון . לא לאכול בלילה לפני השינה
לא לאכול מטוגן ואוכל מעובד כמה שפחות .