אֱלוֹהִים הָיָה אָמוּר לִשְׁמוֹר
אֲבָל הוּא לֹא שָׁמַר
לֹא עַל עֲדִי, לֹא עַל רוֹעִי
וַאֲפִילוּ לֹא עַל מֵיטַל
הָעֵינַיִם שֶׁלָּהֶם
שֶׁרוֹדְפוֹת אוֹתִי לַיְלָה אַחֲרֵי לַיְלָה
הַצְּעָקוֹת הַמְּעוּנוֹת
הַדָּם וְהַצְּלָלִים
שֶׁמִּתְחַפְּרִים עִמִּי עָמוֹק עָמוֹק
אֶל תּוֹךְ הַכַּרִּית.
אֱלוֹהִים אָמַר שֶׁהוּא יִשְׁמוֹר
אֲבָל הוּא לֹא שָׁמַר
גַּם לֹא עַל עֹמֶר, מוֹרָן
וַאֲפִילוּ לֹא עַל נָדָב הַקָּטָן.
אֱלוֹהִים הִבְטִיחַ,
"אָנִי כָּאן" – הוּא אָמַר
אֲבָל אֶת תֵּל הַקְּבוּרָה
אֲנִי חָפַרְתִּי
אֶת הַקֶּבֶר הַקָּטָן.
אֱלוֹהִים לֹא הָיָה פֹּה
כְּשֶׁהָלַכְתִּי לְנַחֵם אֶת מִיכַל
הוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לִסְפֹּג אֶת הַשְּׁתִיקוֹת
וְאֶת הַבֶּכִי שֶׁלֹּא נָדַם
אֱלוֹהִים יוֹדֵעַ לִשְׁתּוֹק
הוּא אַלוּף בְּמַחְבּוֹאִים
אֱלוֹהִים יוֹדֵעַ לִכְעוֹס
רַק כְּשֶׁאֲנַחְנוּ אֵלּוּ שֶׁשּׁוֹגִים.
אֱלוֹהִים לֹא הָיָה שָׁם
בְּסַגְ'עִיָּה, אוֹ לְבָנוֹן
הוּא לֹא אָסַף בַּלַּיְלָה
אֶת גּוּפוֹת חֲבֵרָיו לַשִּׁרְיוֹן
הוּא לֹא אָטַם כָּל מַחֲשָׁבָה
וְהִמְשִׁיךְ לִלְחוֹם לְלֹא לֵאוּת
אֱלוֹהִים לֹא רִחֵם
אֲפִילוּ עַל שִׂיחֵי הַתּוּת.
הוּא הִבִּיט מִלְמַעְלָה
שׁוֹתֵק
וְכָתַב עוֹד תָּו אַחֲרוֹן
בְּמַחֲבֶרֶת שִׁירִים חֲרִישִׁית
נוּגַן עוֹד צְלִיל שִׁבָּרוֹן
וְאֵם אַחַת
עוֹד דִּמְעָה מָחֲתָה
וְאָב אֶחָד
נָדַם לִבּוֹ
בִּדְמָמָה.
וְאֱלוֹהִים אָז אָמַר
לֹא עֵת לַחֲשׁוֹת
אֶל מִזְבַּח זָהָב
יֵשׁ עוֹלוֹת לְהַעֲלוֹת
עוֹד נִשְׁמַת שַׁלְהֶבֶת
הִגִּיעָה לְכָאן עַתָּה
עוֹד עֶלֶם צַח הוּקְרַב
עַל מִזְבַּח הַשְּׁתִיקָה.
