שאלה:
בדרך כלל הרמב"ם מתחיל הלכות כל ספר בהגדרה הכללית של המצווה, ואז בהמשך ההלכות יורד לפרטים.
למשל:
- כל האוכל כזית חמץ בפסח מתחילת ליל ט"ו עד סוף יום כ"א בניסן במזיד - חייב כרת.
- מצוות עשה מן התורה לאכול מצה בלילי ט"ו בניסן.
- מ"ע של תורה לשמוע תרועת השופר בראש השנה.
- מצוות עשה מן התורה ליתן כל איש מישראל מחצית השקל בכל שנה ושנה.
- קריאת המגילה בזמנה - מצוות עשה מדברי סופרים.
רק בהלכות סוכה לא פתח בשום כלל, רק התחיל בדיני הסוכה. ועדיין איני יודע מה יעשה אדם בסוכה הזאת ומתי:
שיעור הסוכה, גובהה אין פחות מי' טפחים ולא יתר מעשרים אמה.
וכן בלולב:
כפות תמרים האמורות בתורה הן חריות של דקל כשיצמחו קודם שיתפרדו העלין שלהן לכאן ולכאן...
ועדיין איני יודע מה לעשות עם לולב זה ומתי.
מה הסיבה לחילוק?
