כנראה זה פשוט תלוי בסביבה בה אתה נמצא.

בסביבה שלי לא מחפשים גדולים, מחפשים להיות עובדי ה'.

וממילא אף פעם לא אהבתי את המושג גדולים.

הרי זה לא שיש הסכמה אובייקטיבית על איזה שהוא רב שהוא גדול, לכל ציבור יש את הרבנים שלו.

שיש הבדל בין רבי עקיבא לבין רבי יוחנן בן תורתא עם כל הכבוד. והרי חלק ממצוות מורא ה זה מורא ת"ח.  ולא הרי גדול כקטן. גם בימי אלישע הנביא אמרו הנה איש אלוקים קדוש עובר פה, נעשה לו עליית קיר קטנה. והיו הו פי שניים ברוח אליהו משאר נביאי הדור. תמיד היה מושג של גדולי הדור.

עבודת ה' היא עבודת ה' אלוקי ישראל. והאומה היא גוף אורגני אחד וכשם שלגוף יש מוח אז לכלל ישראל יש גדולי דור. הם מבטאים באישיות פרטית את הרוח של כלל ישראל

אלף פעם *בשיחה אחת* מבלבל מישהי עם מישהי אחרת למרות שאני מבקש ממנו לזכור ולא להתבלבל. 

אתה מדבר על זה שכל אחד נתן תשובה שונה.. זה עוד מילא.. 

הם ממציאים פשוטו כמשמעו, ממציאים שמות ומקרים שלא היו ולא נבראו ואפילו מעזים לצטט דמויות ולהתיימר להציג את זה כעובדה מוגמרת, קרה לי כבר מלא פעמים שהם הביאו ציטוט ואז כשאני מנסה לוודא את זה הם כותבים משהו בסגנון: "הבאתי את הרוח הכללית וזה לא היה בסדר שציטטתי כאילו זו היה מדויק" . רק אחרי שאני שואל בכדי לוודא שהם לא מחרטטים וממציאים, הם מביאים לי אשכרה לינקים וכולם או שבורים או לא קיימים בכלל. בעקביות הלינקים פשוט לא קיימים. מביא לי לינק לX.. ואין, הוא לקיים. בקיצור.. לפעמיים הם עוזרים מאוד ופותחים כיווני חשיבה נוספים.. אבל לפעמיים מרגיזים בטירוף. יותר חסרונות מאשר יתרונות לדעתי. יש לזה המון לאן להתפתח.. המון. חרפה..

והמון פעמים יצא לי לשאול אותם שאלות שאני יודע בוודאות שהתשובה עליהן חיובית, והם טענו בתוקף שלא. סתם מעפנים..

בסוף לבני אדם יש יושר בסיסי, נכון שיש כאלה שטשטשו אותו אצלם, אבל ברוב מוחלט של המקרים בן אדם לא ישלח אותך לעשות דברים נוראיים באדישות

בגלל שהAI ממציא, היו פעמים שמכוונות טובות הוא גרם לאנשים להתאבד...

קשה לסמוך על בן אדם

על AI אסור לסמוך

ולרוב בני האדם היה יושר בסיסי

אולי הAI שלח מישהו להתאבד אבל הוא לא היה הגורם של הדיכאון אלא כנראה בני אנוש

על אף אחד לא כדאי לסמוך ב100%

AI מאומן יכול להיות אמין ויעיל מרוב בני האדם (המערכות שמבוססות AI בעבודה שלי הן כאלה וגם גיפיטי שלי לרוב כזו)

כשאדם משקר, הוא יודע שהוא משקר. כשהוא ממציא, הוא יודע שהוא ממציא

כשAI משקר וממציא, הוא לא מודע לבעיה ולכן הפרופורציות של השקר וההמצאה עלולות להיות הרבה יותר הרסניות.

נכון שיש בני אדם פחות ישרים ממנו, אבל לזכור שהוא מכונה, היושר עלול ללכת רק בגלל באג קטנטן

משקר לך/ מרמה/ עושה מניפולציה

את לא תמיד מודעת לכך

כשAI נותן מידע

את יודעת שזה אולי לא נכון

וגם אם זה לא נכון

אין מאחורה כוונה רעה

או טיפשות

אלא כולה תוכנה שזקוקה לשיפור 

שעצם זה שהבן אדם עצמו יודע שהוא מרמה זה כבר התחלה. זה ניתן לשינוי

לAI לא באמת "אכפת" ממך. הוא עושה את מה שאמרו לו, בין אם זה להיות נחמד בין אם זה להדריך אותך להתאבד...

ובגלל שהתוכנה זקוקה יותר מדי לשיפור אי אפשר לסמוך עליה...

אנשים שמשקרים לעצמם

שמאמינים לשקרים של עצמם

חסרי מודעות

שלא איכפת להם מאף אחד

תלוי איזו תוכנה

ומי המשתמש

בגלל שזו תוכנה לומדת

היא מושפעת עמוקות מהמשתמש שלה שהוא בעצם גם המלמד שלה

האם להיטלר היה "מיקרו-פין"? דגימת DNA חשפה פרטים חדשים

הוא היה צייר ואומן מעולה, אבל לא קיבלו אותו למכללה לאומנות כי אמרו לו שהוא מצייר רק בתים וערים ללא בני אדם שבהם, ואם הוא מצייר בני אדם הוא מצייר אותם גרוע או מטושטש.

ככה הוא חי, ראה את העם הגרמני אבל לא רק שום אדם פרטי כאישיות אלא כבורג במערכת (גם גרמנים וגם יהודים).

האויבים הכי גדולים של עם ישראל הם אנשים בעלי  כשרונות אדירים שהיטו את עצמם לטומאה ורשע אדירים, כי רק אחד כזה יכול להיות אויב שווה ערך לישראל. כמו בלעם, לבן, המן והיטלר

היו לו כמובן כישורים אחרים אבל IQ? הוא גם על זה רכב בדרכו לבחירות לקנצלריות, אני לא מהאליטיסטיים, אני מהעמך.

וגם הספר המלאה והמשעמם שלו, בוא נגיד שהוא לא קיים גם "איזהו חכם הלומד מכל אדם" הוא די היה ההפך, קטל בארסיות כל מי שלא חשב כמוהו.

אבל זה לא קשור דווקא לIQ.

חוץ מזה הזיהוי שלו בספרו שהעם היהודי הוא מפיץ המוסר בעולם (ולכן הוא שונא אותו) זה זיהוי נכון.

הרבה פעמים לאומנים יש גם איי קיו גבוה בתחומים אחרים

בוחנים את זה במבחני אינטילגציה מאוד ספציפיים.

כושר מנהיגות לא קשור לIQ.

יש מלא מנהיגי מדינות מטומטמים, לא חסר.

אתה שואל למה גרמניה בחרה דווקא מטומטם כזה? יש על זה הרבה מחקר, גם כי הם היו במשבר כלכלי פנסיות אחרי מלחמת העולם הראשונה, אז הם בחרו במישהו שישבור את הכלים ויהיה קיצוני.

גם כי הוא היה מאוד כריזמטי.

גם כי הגרמנים נאצים בלי קשר.

היו לזה הכנה פילוסופית מכיוון ניטשה ופיכטה ואחרים.

יש הרבה מחקר על זה, זה מעסיק אקדמאים משועממים במדעי הרוח.

בתחום הזה.

בכל מקרה השאלה היתה על IQ ולא על כישרון אומנותי.

כך או אחרת, אם נמדוד כישרון אומנותי שלו כסופר אז גם בזה הוא היה גרוע במיוחד.

איך אפשר לקרוא את הספר הזה? שעמום טוטאלי וארסיות, כגודל הציפיות כך גודל האכזבות.

לא, היטלר לא היה אינטלקטואל במובן המקובל – לא אקדמי, לא פילוסוף, לא מדען, ולא איש רוח בעל תרומה מקורית.

אבל הוא היה אדם בעל יכולות רטוריות, זיכרון חזק, וידע עצמי רחב – שהשתמש בהם באופן דמגוגי ומניפולטיבי.הנה ניתוח קצר ומבוסס:למה לא אינטלקטואל?קריטריון

היטלר

השכלה פורמלית

נשר מלימודים תיכוניים בגיל 16, ללא תעודת בגרות.

מחקר או כתיבה מדעית

אף לא מאמר אחד. "מיין קאמפף" הוא מניפסט פוליטי, לא עבודה אקדמית.

חדשנות רעיונית

רעיונותיו – גזענות, אנטישמיות, לאומיות קיצונית – היו שילוב של דעות קיימות (גובינו, צ'מברלין, ניטשה מעוות).

ביקורת עצמית / דיאלוג

סירב לוויכוח אמיתי, דיכא מתנגדים, שרף ספרים.

למה כן נראה כאינטלקטואל (בטעות)?תכונה

דוגמה

זיכרון פנומנלי

זכר פרטים היסטוריים, צבאיים, טכניים – לדוגמה: ידע מפורט על כלי נשק, ספינות, מבצרים.

קריאה נרחבת

קרא מאות ספרים (גם בבית הסוהר ב-1924): קרליל, ניטשה, שופנהאואר, גתה, היסטוריה צבאית.

רטוריקה מבריקה

נאומיו היו מבוימים, דרמטיים, משכנעים המונים – כמו אינטלקטואל פוליטי.

כתיבה שיטתית

"מיין קאמפף" – 700 עמודים, מבנה ברור, טיעונים (גם אם שקריים).

מה אמרו עליו בני זמנו?אלברט שפּייר (אדריכל ומקורב):  "היטלר לא היה אינטלקטואל – אבל היה אוטודידקט מרשים. הוא ידע הרבה, אבל לא הבין לעומק."

יוזף גבלס (שר התעמולה):  "הפיהרר הוא גאון פוליטי, לא אינטלקטואל של ספרים."

הרמן ראושנינג (פוליטיקאי שערק):  "הוא קרא הרבה – אבל רק כדי לאשר את דעותיו הקיימות."

סיכום ב-3 נקודותלא אינטלקטואל – חסרה השכלה, מחקר, ביקורת, תרומה מקורית.  

אוטודידקט מוכשר – קרא הרבה, זכר הרבה, השתמש בידע להשפעה.  

דמגוג, לא הוגה – השתמש ב"אינטלקטואליות" ככלי שלטון, לא כמטרה.

במילה אחת:

היטלר היה "אינטלקטואיד" – נראה כמו אינטלקטואל, דיבר כמו אינטלקטואל, אבל לא היה כזה.

אם זה מקום עבודה שרוב העובדים התקבלו בגלל פרוטקציה או חבר מביא חבר.

לא רואה שום בעיה עם זה

המלצות של עובדים מהארגון - כי עובדים כאלו עם פוטנציאל יותר טוב להיות יותר מתאימים מאוד לתרבות הארגונית, לעומת זרים שאף אחד לא מכיר.

תרבות ותמריצים של חבר מביא חבר חוסכת לארגונים הרבה כסף, מייעלת את תהליכי הגיוס.

מאוד ממליץ לך לנצל קשרים כדי להכנס למקום העבודה. 

זאת פחות או יותר הדרך היחידה שקיימת.

הפסקתי לחשוב שזה דבר רע

הגעתי למשרות רק דרך אתרי דרושים

לא ניסיתי דרך חברות ולא היו לי קשרים עם בכירים

בתכלס מה שחשוב זה איך עובדים ולא איך מתקבלים לעבודה

היו ויש לי אחלה משרות

ממש לא צריך פרוטקציה בשביל עבודה טובה

השלישית ממש תלוי באופן הנעשה והגיוס.

בעיניי זה שילוב של הכל, דינאמיקה של החיים.

חשוב לי להציב לי יעד שיהיה לי בו טוב, ויהיה לי טוב אם יהיה לי סיפוק, פרנסה, ושלא יתנגש לי באידיאולוגיה, בערכים ובחינוך שעליו גדלתי.

וכמובן שאם לא טוב לנשמה שלי אז לא טוב גם לי אז איכשהו מתקשר לרצון ה'.

וזו עבודת חיים ודרגה מאד גבוהה שהרצון שלי יהיה מה שה' רוצה.

בסוף בסוף אני חושבת שאיפה שטוב לנשמה מבחינת סיפוק, אידאולוגיה וערכים יהיה לי הכי טוב אז לשם שואפת(:

אבל בסוף יש מציאות, לא?

צריך לתת דגש על כיוון

לא שאלת איפה אני היום (למרות שמרוצה מהמקום שלי בחיים כרגע)

שאלת מה היעד...

מתכוונת בעז"ה לעסוק בתחום שלמדתי ושעובדת בו, בהתאם לערכים שלי.

אמן ואזכה להקים בית שמושתת על הערכים שלי.

ולחיות את החיים על פי האידאולוגיה שלי...

עד כמה שאפשר...

רצונות מתמשכים

כאלה שמלווים לאורך זמן

אני התחלתי מרצונות שליוו אותי מילדות

לחיות בשלווה עם אווירה ואנשים נעימים

המשכתי עם הרצון שיהיה לי כסף לכל הצרכים שלי (יעד קל להשגה בגלל שהצרכים שלי מעטים)

ואז הגעתי לרצון להוציא את המקסימום מכל דבר בחיים

מעצמי

מהזוגיות

הקשר עם הילדים

מעשייה

מבילויים 

יש לנו המון רצונות.

איך בוחרים מה חשוב?

יכולת ניתוח טובה ומודעות עצמית

להבין מה קודם למה

מה הכי חשוב

אפשר בפשטות לכתוב את הרצונות בסדר יורד

ולהתחיל לטפל בחשוב ביותר 

מה גרם לשינוי? או אה מאיפה להתחיל?

אבל החיים מפתיעים

מצד שני גילתי בי כוחות וחוסן שלא ידעתי שקיימים 

לא מתכננת שנים קדימה

מקסימום כמה חודשים

חיה חיים טובים יותר ממה שחשבתי שיכולה להגיע

המנטרה שלי זה ללמוד מטעויות

ותמיד להיות במגמת שיפור 

הייתי בטוחה שאהיה נשואה+

חשבתי שאעבוד במקצוע אחר לגמרי

חשבתי שיהיה לי אופי אחר

נראלי הסיבה לשינוי זה שהתבגרתי, השתנו לי הסדרי עדיפויות והבנתי שהחיים שטוב לי לחיות זה לא בהכרח החיים הפוטוגנים שחשבתי שיהיו לי🤷🏻‍♀️

ולא את מה שחשבת שצריך "פוטוגני" תלוי סביבה?

חשבתי שיהיו לי חיים פוטוגנים יותר בעיני

זתומרת, דברים שחשבתי אז שהם פוטוגנים ואידאלים ורציתי מאוד שיהיו

והתבגרתי והבנתי שלפעמים יש התנגשויות ולא כל מה שאני רוצה שיהיה לי טוב הוא באמת טוב לי

ואז עדיף לבחור במה שבאמת טוב, גם אם זה לא מה שציירתי לעצמי אי אז..

תכלס חשבתי שיהיו לי חיים הרבה יותר מרשימים וחשבתי שיהיה לי טוב עם החיים האלה

היום החיים שלי פשוטים אבל מעולים

אפילו את עצמי אני לא צריכה להרשים

וטוב לי

קצת סינית אבל אולי מישהו יבין

לא חושבת שתכננתי אי פעם להיות בנאדם מבוגר וכל זה.
אבל ביחס לחלומות של אז? אני חושבת שעצמי של לפני עשור הייתה שמחה לדעת איפה אני היום

אני סטודנט למנהל עסקים

לא סיימתי את התואר

אז הייתי עם ילד אחד

רציתי להיות סמנכל מכירות

גיליתי שאני ממש גרוע במכירות

עזבתי את התחום

היום עובד עצמאי ולומד וגם עובד שכיר ואבא לחמישה

לא מרבה לנשום

עוסק במקצועות טכניים ומתרגל מקצועות טכניים

אז חשבתי שיהיה לי כסא מנהלים מרופד ומלא כסף

היום תפוס לי הגב ואני מנמנם באוטובוסים

בוודאי שההגדרה להצלחה היא עניין מאוד אישי, אינדיבידואלי, סובייקטיבי, משתנה מאדם לאדם, וגם אצל אותו אדם לאורך הזמן עם צבירת חוכמת חיים וניסיון, תלויה מאוד בסביבה, בחברה, בכישורים, בשאיפות, ביכולות האישיות

מה שנראה הצלחה בגיל 18 (להתקבל ליחידה מסוימת או למקצוע נחשק) לא בהכרח ייראה כך בגיל 30 או 50. עם הניסיון, משתנים גם סולם הערכים, נקודת המבט והעדיפויות

יש גיל שהמדד להצלחה יכול להיות תוצאה חיצונית — הישג, פרס, הכרה — ובגעל מבוגר יותר, הצלחה היא תחושת משמעות, איזון, או השפעה טובה על אחרים

זה כלהזמן משתנה

כשאדם משיג את מטרותיו הןא מרגיש מוצלח ומחפש מטרה חדשה?

כל שלב בחיים מזמן אתגרים ויעדים חדשים להשגה.

רכישת מקצוע שיהיה גם מעניין וגם מקור פרנסה טובה, היכרות לזוגיות ונישואים, רכישת דירה, הולדת ילדים בריאים, גידולם, חינוכם והאתגרים שיש בגידול ילדים, מעבר לבית גדול ומרווח עם הגדלת המשפחה,  במקביל לחיי המשפחה - ניהול קריירה מקצועית / מקור פרנסה שמאפשר קיום ברמת חיים טובה (ותלוי בסוג העיסוק - גם הגעה להישגים, הכרה והוקרה בתחום המקצועי), לדאוג להתפחות הילדים ולסייע להם להגיע ולעמוד על דרך עצמאית משלהם, לחתן את הילדים ולראות בסיפוק את הדור הבא שהולך ומתפתח ובונה משפחות משלו

אולי לעת זקנה אפשר יהיה להתרווח בכורסא, עם כוס משקה ביד, להישען לאחור, ולהסתכל בסיפוק ולהינות מכל מה שהצלחנו להשיג ולהגיע אליו בחיים (ומן הסתם, יהיו גם דברים שפחות ישמחו אותנו ואפילו יגרמו לצער).  

היא השגת יעד

ברור שזה משתנה בין אנשים

אם כי רוב האנשים רוצים אותם דברים ולרוב לא משיגים הרבה מהם

ככל שעוברים השנים אני משיגה יותר יעדים

פעם חשבתי שיש דברים שאני יכולה לעשות ויש שלא

היום אני חושבת שאני יכולה להשיג כמעט כל דבר שאני באמת רוצה 

דברים מורכבים

כאלה שהיה קשה להשיג אותם

הבנתי שצריך למצוא את הדרך הנכונה

ללמוד מטעויות שוב ושוב

להיות מספיק טובה

כדי להגיע ליעד

אנשים, לגמרי. אבל השוני הוא בהגדרת היעד.

כל הצלחה לדעתי היא תוצאה של יעד שהושג. לפעמים גם כזה שאנחנו מכירים בו בדיעבד

לגבי החלק השני - לגמרי כן. רוב חיי כן. ב"ה.

והגדרת ההצלחה לא השתנתה. היא עדיין השגה של יעד מסוים. אבל היעדים בהחלט השתנו

אפשר לתמלל עם ivrit.ai

אליעזר

פשוט מעבירים הקלטה ומקבלים תמלול די איכותי

בשל אורכם.

מקווה שאיני מטעה.

מתמלל די טוב, אם המלל המדויק חשוב - תעבור על זה אחר כך.

כמובן שאפשר לבקש שיסכם לך בדרכים שונות ומשונות, כמו שרק נוטבוק יודע לעשות...

ומנצלים את יום שישי עד הרגע האחרון כדי לעשות דברים הכרחיים או שנהנים מהם או גם וגם.  

נהדר וממש טוב שיש את יום המנוחה השבועי.  אך יש איסורים מעיקים

דווקא להכנות לשבת שהן עד הרגע האחרון.  

ואם זה כך - אני לא מסכים. לפחות לא אצלנו בבית.

בימי הקיץ הארוכים ההכנות לשבת מסתיימות מוקדם. 

אותם הכנות לאורך כל השנה, קיץ סתיו, חורף ואביב. 

 בימי הקיץ יש שפע של פנאי לדברים נוספים אחרי שהבית מוכן לשבת.  

טיולים, תחביבים, ללכת לים, לישון בצהריים לפעמים.   

גם אצל ההורים שלי זה ככה, עד רגע אחרי הדלקת נרות עוד עושים דברים אחרונים.

יכולה לומר שאצלי הצלחנו לשנות את זה ב"ה.

אצלי בבית אני לרוב חסרת מעש לפחות שעה לפני שבת.

עכשיו נגיד, הכל מוכן אצלנו לשבת.

נשאר רק לי להתקלח וזהו.

ומתארגנים בהתאם.

ממש לא אהבתי את כניסת השבת אצל ההורים שלי אז זה היה בנפשי לשנות את זה.

מכינים כמעט הכל בחמישי.

מה שאפשר אני מכינה כמות ומקפיאה לשבתות הבאות ואז זה חוסך עבודה.

ומה שאפשר להקפיא אני לפעמים מכינה בתחילת שבוע.
 

בשבתות קיץ אנחנו אפילו יוצאים לטייל בשישי או לים.

אני חושבת שההבדל ביני לבין אמא שלי- היא מעדיפה להכין הכל כמה שיותר קרוב לשבת ולכן נשאר לה הרבה עבודה לשישי.

אני מעדיפה אוכל פחות טרי ולהיות בשישי בנחת.

גם כי חלק מוקפא

וגם כי אני לא משתגעת מעבר לכוחותיי

לדוגמא עוגת שמרים וגבינה מכינה בתחילת שבוע ומקפיאה

את האוכל לערב שבת מכינה בחמישי אבל גם בזה לא משתגעת, בשרי ותוספת אחת

עיקר העבודה זה הסלטים וחלקם גם מוקפאים

תכנון נכון. והעברת חלק מהמטלות ליום חמישי. אפשר להגיע לשבת בלי לשון בחוץ. 

אני הרבה זמן כבר לא ככה ב"ה.

רק עכשיו עוד צריך להסתגל לשעון החדש..

לא בקיץ ולא בחורף

תמיד הבישולים מוכנים יותר מוקדם

לרוב בשבתות קיץ אני יותר עושה סדר פנימי או אפילו יוצאת עם הילדים אבל הבישולים והנקיונות תמיד מסתיימים בשעה שמאפשרת לי גם לשבת לנוח קצת

כל עוד נחשוב בליבנו "יש עוד זמן..." נגיע ברגע האחרון עדיין עם הכנות, לא משנה מתי הדד ליין.

בכל אופן, בקיץ לפעמים מכניסים יותר דברים ביום שישי, ולכן מגיעים גם ברגע האחרון לשבת.

אבל שבוע שעבר למשל - בעלי ואני יצאנו לבוקר זוגי לשעתיים. בבית נשארה הבת הגדולה שלנו עם התינוקת וקצת בישלה לשבת.

ולמרות ששעתיים מהיום "הלכו" לנו, ולמרות שהיה מה לסדר בבית ועוד דברים לבשל - היינו מוכנים לשבת כבר בשעה שתיים וחצי🙂

זה מין נס שכזה, שאין לדעת מתי יצליח ומתי לא... (בשישי האחרון לא יצאנו, ובכל זאת עבדנו בבית עד חצי שעה לפני שבת... הבית היה מבולגן יותר, כנראה, וגם פשוט לא קרה הנס🤷‍♀️)

לק"י

אבל מציעה לך לא לפרסם מספר טלפון בפומבי.

(ובמקביל, לא הייתי מציעה להתקשר לאנשים לא מוכרים🤷‍♀️).

דווקא בחורף מסיימים מוקדם יותר.

גם מראש לוקחים על עצמנו פחות, וגם איכשהו כשיש דד ליין לחוץ יותר, מתקתקים יותר ופחות מורחים.

וב"ה לא לחוץ אצלינו כל כך. הלחץ בעיקר בראש.

הלוואי שגם בבית שלי אצליח שיהיה ככה. 

תמיד אני מחכה לסוף ליותר מידי מאוחר אבל הכל מוכן כבר הרבה לפני