כל החגים שאמורים להיות קהילתיים עוברים עלינו לבד.
ברוך ה' כיף לנו מאוד ביחד, אבל עדיין היינו רוצים להתארח ולארח וגם היה לנו הרבה יותר קל אם לילדים היתה חברה של עוד ילדים של חברים וכו.
נניח עכשיו בשמחת תורה, בית כנסת מלא מבוגרים, לא מרגישים ממש את השמחה כמו במקומות אחרים וכמה שמנסה לומר לעצמי שהשמחה תלויה בנו ומתחילה מבפנים, עדיין....
ניסינו להזמין בנות שירות וכאלה אבל זה לא מה שאנחנו מחפשים. מחפשים קהילה, לא סתם חברה.
אלא אם זה גרעין תורני או שליחות אז זה שונה
בעיני לגור במקום ששייכים אליו אנושית זה האלף בית
גם בעיר זה קיים בשכונות מסוימות..
ובעיני זה לגמרי שיקול בעניין
אם לא אפשרי - אז לנסות ליצור קשר עם שכנים, עם אמהות בגינה, עם הורים לש הילדים מהגן-בי''ס..
אפילו משפחה או שניים..
ולשמחת תורה או חגים מסוימים- אולי לנסוע להורים או משפחה או חברים עם בחכנ''ס עם יותר אווירה?
ולא מרגישה את השליחות.
האמת שגם בשלב הזה בחיים יותר חשוב לי הקהילה מאשר השליחות.
למשפחה לא רלוונטי לנסוע...
לקראת כיתה א' לדעתי כדאי כבר לגור בסביבת מגורים מתאימה לאורחות חייכם כדי לרשום את הילדים למסגרות חינוך חזקות.
איפה שיש ביקוש, יהיה היצע.
לגבי שמחת תורה, אולי יתאים לכם לנסוע?
אנשים אכפתיים,
דתיים לאומיים יחסית תורניים,
קרוב למרכז, עם משפחות וילדים יחסית צעירים.
בתי ספר, גנים וכו, סופרים, מרפאה, לא חור.
חשבנו על ניר גלים/מרכז שפירא אבל לא עומדים במחירים שם.
יש שם רמי לוי ומרכז קניות נחמד ממש. רכבת נוחה למרכז או כביש 6.
לגבי שמחת תורה תבדקי אופציה לשדרות או קריית שמונה.
אבל חברה גרה ביישוב שם והיא ממש מרוצה.
יכולה לברר לך את המקום.
אבל זה מעבר לקו הירוק, אז כדאי לחשוב פעמיים...
מעבר לקו הירוק?
שואלת כמתנחלת
לפני שרואים שם בית או חושבים על קניה, לחשוב אם מתאים האיזור או לא...
וללכת לראות באור יום.
כמובן בטוחה שהיישובים שם מדהימים ויוקרתיים עם איכות חיים, ועדיין...מעבר לקו הירוק.
אשרי מי שגר שם!
וכיום גרה מחוץ "לקו" ביישוב מדהים.
מרגישה ביישוב עצמו בטוחה מאוד!! וגם בכבישים בסוף מתרגלים לכל דבר… ובעיניי לא חסר יישובים-ערים בתוך הקו הירוק שמרגישים הרבה פחות בטוחים…
בלוד יש הרבה קהילות
ברמלה יש את הגרעין אבל אני חושבת שבגלל שהוא כבר דיי גדול זה לא רק עשייה מתמדת אלא כן יותר קהילתי
והמחירים שם סבירים
שמעתי דברים טובים על הקהילה ברמלה
ומי שבכלל זורמים על אקסטרים- הקהילה בלוד, ברמת אשכול- מהממת ממש. אם לא הייתי מפחדת מהשכנים היינו גרים שם
לק"י
בן הארבע ויתר לאחיו הגדול על התור במחשב.
"את יודעת למה ויתרתי לו? כי הגן שלנו הוא גן של אהבת חינם".😍
(הגננת שלהם כנראה החדירה בהם את הנושא טוב טוב).
בן השנה מפגין תכונות גבריות- כשהוא רואה ילדים משחקים בכדור, הוא יכול לזחול אליהם במרץ, כשהוא חדור מטרה להגיע לכדור😅
ובנוסף, הוא מתיישב ליד ילדים שמשחקים במדבקות/ קלפים, ודופקים על הרצפה כדי להפוך אותם, ודופק גם הוא עם 2 הידיים על הרצפה😂
אז בן השלוש הוציא מהמגירה יצירה של מטריה שהוא הכין בגן.
דיאן ד.בת - 2.5 אומרת לי: "אני גם רוצה להיות אמא"
אני: "את רוצה להיות אמא? ומי תהיה הילדה שלך"
היא: "את"
בן ה-5 אומר לקטנה: "כשתהיי גדולה את תהיי בגן שושי ואז את תהיי בגן רבקי (הגננות שהיו לו) ואז את תלמדי על עשרת הדיברות.
את יודעת מה זה עשרת הדיברות? זה דם, צפרדע, כינים.." 🤣🤣🤣🤣
וגם, כל פעם שהיא מבקשת ממנו משהו אז הוא אומר לה בנחת: "מה שכחת להגיד? תגידי ב-ב-ק-ש-ה"
הבת שלי (כמעט בת 4) יום אחד התחילה לדאוג מה יקרה כשגם היא תהיה אמא, כי אז יהיו בבית שלנו שתי אימהות וזה יהיה מוזר.
אז הסברתי לה כשהיא תהיה אמא היא כבר תגור בבית אחר. והיא נלחצה מזה ממש והתחילה לבכות, והזכירה לי שהבטחתי לה פעם שאני תמיד אהיה אמא שלה...
היא לא נרגעה עד שלא הבטחתי לה שגם כשהיא תהיה אמא בעצמה - אם היא תרצה היא תמיד יכולה לגור אצלנו...
הגדול שלי כל הזמן עושה חישובים מה יהיה כשהוא יהיה אבא ואז אבא (בעלי) יהיה סבא וסבא יהיה סבא רבא.
וכמה אבות וכמה סבים יהיו לנו בבית.
פעם אמר לי בשיא הרצינות: "את יודעת? כשאני אהיה סבא רבא אז אבא שלנו כבר ימות..."
לק"י
אולי בן הארבע.
אבל לא זוכרת מה זה היה בדיוק... נראה לי סביב זה שנהיה זקנים.
לאחד הקטנים 'נתקע' בראש שדברי תורה הם סביב דמותו של משה רבנו.
כך זכינו לאחרונה לשמוע בשולחן שבת
דברי תורה חדשניים:
משה רבנו בנה תיבה לפני המבול
ה' אמר למשה רבנו לך לך מארצך.. לארץ ישראל..
וכמה שאנחנו מתקנים- לא עוזר(;
הקטנה בת שנתיים וחצי שרה בתלהבות
מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא אוהב את ההצגה.
יש לה המון בלי סוף.
יום אחד בת השמונה שלי אומרת עליה אמא מה זה היא לא מפסיקה לדבר,כל הזמן יש לה מה להגיד היא רק בת שנתיים זה לא נגמר לה?
ולי עובר בראש אויש יש לי עד מאה ועשרים לשמוע אותה🤦♀️
הכי כיף לראות את החיקויים של הקטנטנים
גם הקטנה שלנו (בת שנתיים וחודשיים) היום קפצה בגומי עם אחיה, ופתאום התחילה לספור! כמו שהם סופרים כשקופצים.
אבל משהו חמוד יותר:
ענדתי סיכה על הבגד בשבת, וכשהיא ישבה עליי היא הצביעה עליה ואמרה: "אמא."
אמרתי לה: "נכון, סיכה של אמא."
ואז היא הניחה יד על השיער שלה, ואמרה: "ש(יע)ר!"
כלומר, היא מכירה את המילה סיכה משיער... נהניתי מהקישור שעשתה, והסברתי לה שיש סיכה של בגד וסיכה של שיער... (ואז עם הגדולים יותר שהיו ליד התפלספתי על סוגים נוספים של סיכות, כמו סיכה משרדית וסיכת ביטחון...)
לק"י
הוא כבר נראה לי ילדון, ולא תינוק.
מבין עניין, מסרב לדברים שהוא לא רוצה, מתעקש על מה שכן...
מנסה להעיר אותי בבוקר:
הוא: את רוצה לקום בצהרים?
אני: לא
הוא: אז עכשיו בוקר. יאללה לקום!
בת ארבע וחצי משכנעת אותי במרץ תוך כדי השכבות:
את יודעת שאני כבר ישנה?
אני יודעת גם לדבר ולשבת כשאני ישנה.
אם אני צמאה אני יכולה לשבת אפילו שאני ישנה.
אל תגידי לי שוב לילה טוב כי כבר נרדמתי, שלא תעירי אותי.
בכיתה א, נוסע חתיכת נסיעה כל יום לבית ספר ונחשף שלטים של הבחירות על אוטובוסים:
את יודעת על מה הבחירות? כל נהג מנסה לשכנע את כולם שיבחרו בו שיהיה ראש ממשלה. לכן הם עושים שלטים, כדי שיבחרו בהם!
לק"י
ואומר לי, שכבר יש אור בחוץ וצריך לקום...
הלו!! לפעמים הזריחה בחמש😅
והבת שלך נשמעת פלפלית....
הבת 4.5 שלי ואני יוצאות מהבית בבוקר, ואני אומרת לה שאחרי הרכב הזה נחצה את הכביש. היא עונה לי ''אל תגידי לי מתי לחצות את הכביש. את מפריעה לי לישון''😂
ואז שאלנו על כל חיה איך קוראים לבת זוג שלה.
נמר- נמרה
כבש- כביסה
צבי-צביקה
🤣🤣
אם בת הזוג של הכבש זו הכביסה הוא מוזמן לבוא לקחת אותה מהסל והספה😉
יום אחד אספתי אותו ישר מהעבודה והן חיכו בבית עם בעלי.
אני מגיעה, והגדולה (5) שואלת אותי "איך הוא היה היום? מה אמרו עליו? כל פעם שאת אוספת אותו בלעדיי תגידי לי מה אמרו שאני אדע שהיה לו בסדר"
נסענו באוטו והיה בחדשות משהו על זיופים בקלפיות. אז הגדולה מסבירה לשניה "קלפיות זה כמו קלפי שהצבענו בבחירות. קלפי זה אחד וקלפיות זה הרבה"
מאיפה את יודעת את זה נשמה???
ואין לי משהו ספציפי, אבל אני נמסה כל פעם מזה שהשניה (בת 3) אומרת דברים, במיוחד כאלה שקשורים לגן, עם הבעה סופר רצינית ובעלת חשיבות על הפנים..
או שהיא הראתה לי היופ יצירה שהם עשו על בריאת העולם והיא מראה לי את היום החמישי ואומרת שביום החמישי נבראו הדגים והעופות והשרצים ואז מוסיפה "אבל לא היו מדבקות של שרצים להדביק"
הגדול, בן השלוש וחצי:
אבא, אבל מי עשה את ה'? איך הוא נהיה כשהיה תוהו ובוהו?
קורא לי השבוע בדחיפות מהשירותים-
אמא בואי מהר!! (היה לו שלשול השבוע, אז כבר התכוננתי לראות משו לא משמח)
אני מגיעה, הוא אומר, אני ממש צריך עזרה
אני לא מצליח להגיד שירותים ברבים🤣
אחכ גילה שגם מכנסיים מצטרפים לבעיה שלו...
ציירנו כבאי, והוא רצה לכתוב מטף כיבוי אש, אז אני כתבתי לו על דף אחר והוא העתיק
אני מגיעה אני רואה שהוא כתב מתף כיבוי אש
ואז הוא הסביר לי
אמא נכון מטף זה או עם ט או עם ת, אז את עשית עם ט אז אני עשיתי עם ת כדי שת' לא תרגיש בודדה
בן השנתיים
עובר ליד הסל כביסה וסוגר אותו, תוך כדי אומר לי בארשת חשיבות: אמא אני סוגר את זה כדי שלא יבואו הגויים ויסגרו את זה
וואו תודה בן מסור, הורדת וואחד דאגה מליבי
אמא את גאה באני? אני נכתב בספר של הצדיקים כי אני שמר על הידיים ולא מרביץ
השכבתי אותו לישון, והייתי מחוץ לחדר שלו, פתאום הוא התחיל לבכות ממש, הלכתי אליו ושאלתי אותו אוייי מה קרה? אז הוא אומר לי "אמא אני לא עצוב אני רק בוכה כדי שתבואי"
וגם חכמים ממש! כותב בגיל 3? ומדבר ככה יפה בגיל2? כיףףף
מלא נחתתת❣️
לק"י
כאשר בן הארבע לובש קפוצ'ון עם רוכסן, אז בכניסה לגן הוא מוריד. לא משנה מה מזג האוויר.
אז אתמול אמרתי לו- שאם קר בגן שלא יוריד את הקפוצ'ון.
תגובתו- "אני אתגבר"😅
(הסברתי לו, שאין צורך להתגבר, ואם קר- נשארים עם הקפוצ'ון).
אומנם לא ילד ראשון אבל עד עכשיו כולם נרדמו עם בקבוק אז לא היו צריכים ליווי צמוד שלי.
הקטנציק החמוד ינק הנקה מלאה אז אין לו בקבוק להרדם איתו.
הוא כבר לא יונק אז נרדם עם מוצץ.
אבל חייב שישבו לידו עד שנרדם, ולפעמים זה לוקח לו זמן כי הוא כל כמה דקות נעמד.
זה קצת מקשה עליי טכנית כי יש לי עוד ילדים להרדים שנרדמים בערך באותם שעות וכל פעם שהם קוראים לי הקטן נעמד ואז ההרדמה היא מחדש.
וגם לפעמים צריכה להרדים אותו כשהילדים בבית בצהריים ואז זה מאוד מאוד מקשה שאני צריכה להיות סגורה איתו בחדר לכמה דקות טובות.
מקווה ששיכנעתי למה זה חשוב ;)
ואשמח לרעיונות איך אפשר להרגיל בלי בכי.... אם זה אפשרי.
לא מתאים לי להשאיר אותו בוכה כדי שילמד 🫣
אז אין לי טיפים.
אם את מוצאת דרך, אז מעולה.
ואם לא- כדאי לדאוג לתנאים הכי נוחים להשכבה.
הילדים האחרים ישנים בחדר אחר?
אולי כדאי לצרף אותם לחדר אחד, ואז את יושבת ליד כולם ולא צריכה לגשת לילד אחר.
ובמשך היום, למצוא תעסוקה לילדים בזמן שאת משקיעה אותו.
ילדים...
ולא עוזרת תעסוקה, הם רוצים להיות לידי..
ורואה אותי
אם בילדים סביבו הןא לא נרדם
אולי מנגינה/שיר/סיפור?
נסיך
מצטרפת לשאלה על ילדון בן שנתיים+אמהלהגמלתי השבוע מהנקה ולא מצליחים להרדים. רק בעגלה, עם נדנוד ורק עם מוזיקה...
פה לקצתשבגיל הזה צריכים מישהוא שישב לידם עד שנרדמים..אצלי גם בגיל יותר גדול עדיין מבקשים שנשב לידם בהרדמה..
לא חושבת שיש פתרון קסם..זה צורך רגשי של ילד..
לגבי טכנית עם עוד ילדים- אצלי בעלי כמעט כל הזמן איתי בהרדמות כך שזה עוזר. וגם כמו שאמרו, כל הילדים חוץ מהתינוק באותו חדר כך שאחד נמצא עם כולם
היו לנו תקופות ארוכות כאלה, שהיינו יושבים במסדרון בין החדרים של הילדים, ומספרים סיפורים ושרים שירים עד שנרדמים.
היום אנחנו עושים את זה רק לילדונת בת הארבע וחצי (זה כבר טקס קבוע מבחינתה, שבלעדיו היא כמעט לא מצליחה להירדם). מי שמאתגרת זו בת השנתיים, שסיפורים לא מעניינים אותה ושירים לא מספיק מרדימים אותה, והיא למדה לצאת מהמיטה, כך שלא עוזר לתת לה משחק במיטה... (הלילה עברנו סיוט כזה איתה - וזה עוד כשהיא לא ישנה בצהריים - פשןט היינו לידה והשכבנו אותה בכל פעם שהתרוממה, עד שבסוף נרדמה...)
וזה כשהגדולים יותר גם לרוב לא ממושמעים ונשארים במיטה
בקיצור, מבינה אותך מאוד, אבל לא רואה דרכים אחרות...
אולי אם מתאים לך מסך - לקטנה שלי לפעמים עוזר שאנחנו מפעילים לה במחשב ניגונים עם תמונות רקע, ואז היא מסתכלת על זה עד שנרדמת... (אבל גם זה לא תמיד עוזר)
של הילדים כן, אבל שלנו (ששם התינוק ישן) לא באותו מסדרון
אבל אם האחרים נרדמים בקלות, אז אולי באמת תשבו רק איתו?
בעלך נמצא בזמן הזה?
אבל כן הייתי מנסה בהדרגה קצת להתרחק ממנו.. לשבת לידו וללטף, אחכ לשבת אחוק יותר ממנו על כסא, אחכ לשבת ליד הדלת, אחכ להשכיב לחכות קצת. לצאת, אם צריך להכנס להיות עוד קצת ושוב לצאת..
אבל זה תהליך.
אם יש אפשרות שלפחות לכמה ימים בעלך יהיה בהשכבות כדי לצלוח את זה אולי זה יעזור.
ואם לא אז לנסות למצוא לכמה ימים איזה פתרון טכני של משחק שמעסיק את הגדולים עד שהקטן נרדם, או להשמיע להם ברמקול סיפורים/ שירים שיעסיקו אותם עד שתסיימי עפ הקטן
להיכנס, להשכיב ולצאת
יכול לקחת זמן אבל אישית בעיני זה שווהאת זה
גם טפשר להסביר לו
אמא בסלון שומרת עליך
בגיל הזה בכי זה לא תמוד פחד, יכול להיות גםכעס ותסכול על שלא מקבל את רצונו
עוד אפשרות זה להתרחק בהדרגה
אם עכשיו את יושבת ממש לידו כל יום תרחיקי את הכיסא עוד קצת, עד שיהיה מחוץ לדלת
אני מניחה שהקטן יותר יצליח להירדם כי עד לא מזמן הוא היה ישן צהריים.
אבל ילד בן חמש שלא רגיל לזה, רגיל לישון בשבע. הוא יהיה ממש עייף אם לא ישן לפני, יש טיפים לגרום לו להירדם בצהריים?
לפני ליל הסדר לא הצלחנו, הוא שכב יפה 20 דקות ואז קם.
ואז להעיר אותו מוקדם באותו הבוקר?
ככה יהיה עייף בצהריים
יש ילדים שזה מצליח איתם ויש ילדים שפחות..
אז הוא יהיה עוד יותר עייף
דווקא ניסיתי למשוך אותו קצת הערב, (מאותה מחשבה שאת אומרת) לא הצלחתי, לכן אני יותר דואגת על מחר.
אם לא יקדם ממש יחמיר את המצב
אם הוא יצליח לשרוד גם בלי לישון, או שמקסימום ירדם איפה שהוא במהלך האירוע, אז לא נורא.
אם הוא יהיה עייף ועצבני כל הזמן, אז פחות כדאי.
אפשר לנסות להשכיב אותו.
להסביר לי שכדאי לו לנוח כדי שיהיה לו כח לערב, אבל לקחת בחשבון שלא בטוח שהוא ישן.
אפשר גם לתת לו לנוח בלי להירשם, אולי זה קצת יעזור.
(גם שנ"צ לא בטוח ימנע את זה, אבל יקל)
כשאתם נוסעים לשבת בשבתות קיץ הוא מצליח להישאר ער בארוחה?
כדאי בכל מקרה להביא איתך עוד עגלה, שתוכלי להשכיב אותו לנוח באולם עצמו.
אם זה אירוע חתונה מדרגה ראשונה, כדאי אם אתם יכולים, להתפצל שבעלך יחזור קודם עם הקטנים ואת תהיי חופשיה בהמשך הערב להנות בלי לטפל במישהו ובלי להיות מוטרדת מהעייפות שלהם.
לגבי שנ"צ, אם הוא לא נרדם אפשר לשים לו פודקאסט עם סיפורים/ שירים רגועים ואז גם אם לא נרדם לפחות הוא ינוח ויהיה אסוף יותר בערב.
ולפעמים עצבני עד שהוא עובר את הגל של העייפות ואז מתאפס ונרדם ב12.
תודה על העצות!
אנחנו נביא כבר שתי עגלות, לתינוק ולקטן, אין לי עוד עגלה לבן 5, אבל הוא גם לא נכנס בעגלה, כן חשבתי להביא שמיכה בשבילו ולעטוף אותו באיזה פינה
או בעגלה של השני, אם הוא לא משתמש בה.
לפעמים האנדרנלין משחק תפקיד כפול
גם מפריע לשנצ וגם עוזר באירוע עצמו
מה שהייתי עושה זה מקלחת מוקדם
מנמיכה רעשים בבית
ובעיקר מורידה הילוך... גם אם לא ירדם לפחות ינוח
ולאירוע עצמו מביאה פיגמה
ודואגת שיהיה לו פינה נוחה לקרוס אם יצטרך
לידו עד שנרדם. לא לחשוב שהוא יצליח לבד בלי עזרה להשתיק את הרעשים באמצע היום ולישון. וזה באמת יכול לקחת 20/30 דקות.
אני יושבת ליד, מבקשת שקט ועצימת עיניים, ואומרת שאפשר להירדם גם באור, עובדה שבנסיעות מצליחים להירדם גם כשצהריים. ומקפידה שישכבו ויעצמו עיניים. אומרת שגם אם בסוף לא ירדם, הוא חייב לשכב לפחות חצי שעה בלי לזוז כל רגע. שימצא תנוחה שנוחה לו, ואם צריך להזיז אז למצוא משהו איר נוח אבל זהו, עכשיו להשקיט הכל ולנסות לתת לשינה לבוא. ואין מכ לבקש לקום לפני שעוברת חצי שעה, וגם אם זז הרבה אני אתחיל לספור את החצי שעה כשיפסיק לזוז. בעזרת ה' יצליח להירדם.
לקחת בחשבון שלפעמים קמים משנצ עצבניים, אז להכיל את זה ולנסות לעשות את המעבר בצורה נינוחה, אולי לתת לו שוקו ובסקויט או משהו אחר שזה פינוק בשבילו, או איזה פרק מתוכנית לראות, כדי להתאושש בצורה רגועה. ואם בסוף לא, אז תנסי אולי לחשוב איך שיהיה לו איך לשים ראש בארוע ואם צריך בשביל זה להביא משהו מהבית שיקל עליו.
משעה וחצי לפני שרוצים שישנו להחשיך את הבית בהדרגה ולעשות אמבטיה טובה.
יש לך מי שיהיה איתו בבית בבוקר? פשוט לא להעיר לגן . ואז יהיה פחות 'גמור' בלילה
מתקלחים לפני
מחשיכים חדר
שקט
ואם צריך שמים מוזיקה שהם נרדמים איתה- יש כמה ביוטיוב שהם רגילים, למשל נעימות חב''ד לתינוקות, מוזיקת הרפיה לפני השינה..
אם יש רעש בחדר פטפוטים, משתדלים להיות ליד לוודא שהם לא מדברים.
עוד משהו שעוזר- לומר לעצום עיניים ולנשום עמוק ולאט. זה מרפה את הגוף וגורם להם לשקוע לשינה..
אף פעם. אבל זה כן שווה לנסות.
מקלחת, להחשיך ושקט.
לא להרדים (שירדם כבררר ואוכל ללכת להתארגן)
אלא להרדם יחד.
אני לא מבינה איך מגישים.
לפני כמה שנים קיבלתי דרגה לא נכונה, כנראה היתה טעות בחישוב של ההכנסות.
כתבתי מכתב ערעור, וצירפתי את המסמכים הרלבנטיים. אני חושבת ששלחתי את הכל דרך העדכונט.
לפני זה ניסיתי ליצור איתם קשר טלפוני כדי להבין איך לערער, ואני חושבת שזה מה שבסוף אמרו לי לעשות. זה היה לפני כמה שנים, אז לא זוכרת בדיוק.
על תשפ"ו, בגלל זה שאלתי אם יש מישהי שהגישה השנה...
אלא פשוט צירפתי מסמכים עם מכתב הסבר.
תשפ"ו
אין לי השנה ילד במעון, אז לא ניסיתי השנה.
הלוואי שיקבלו את הערעור שלנו ובקרוב!
אם הצלחת אשמח שתסבירי איך🙏
ונוכל לצחוק שוב
אז אני אתחיל. מאנונימי כי פאדיחה..
היינו אצל חמי וחמותי בשבת, עשיתי בדיקה שיצאה לא נקיה. שמתי אותה על המדף בחדר שישנו בו כדי להראות לבעלי ושאחרי שבת ניקח לרב, ו..שכחתי אותה שם.
במוצש כשהגענו הביתה קלטתי פתאום שהיא שם והתפדחתי כל כך, אבל קיוויתי שאף אחד לא ייכנס לשם והיא תישאר עד שכבר לא ידעו למי היא שייכת
אבל אז- ביום ראשון חמותי מתקשרת: "יכול להיות ששכחתם אצלנו משהו?" חח..לא! לא שכחנו כלום, מה פתאום!
אני רק מדמיינת אותם יושבים וחושבים מה לעשות עם הבדיקה ואיך להעביר לנו אותה בדרך נורמלית 
בושות!
לק"י
למזלי קלטתי את זה לפני שהספקתי לצאת מהבניין.
אתן עושות הכל בבית כולל הכל והבעל עובד?
אני גמורהההההה עם כאבי גב מטורפים
ובעלי-מתעלם .הוא יוצא לתפילות משאיר אותי עם כל הקלחת
עובד עצמאי כך שאין לו שעות מסודרות,יכול לצאת לעבוד גם ב11 ,גם ככה עובד עד הלילה
מרגישה והוא גם אומר את זה מדי פעם
את לא עובדת אין עלייך עול
אבל עליי כ-ל העולם של הבית והילדים וזה לא פחות קשה
מרגישה שצריכה לשתוק כל הזמן כי הוא מביא את הכסף
ולא בקטע אלים כי לא חסר לי כלום ב"ה
פשוט די אני מותשת מזה שאין אפשר לבקש ממנו כלום
לא קונים דברים יקרים
ובכלל משתדלים לא לקנות אלא יותר יד 2- בגדים, ריהוט, משחקים
כמובן שאין דירה משלנו
וגם על עצמנו חוסכים יותר מאשר עליהם כמובן
זה לא שאנחנו לא קונים, אבל במה שאפשר לחסוך אז חוסכים
הילדים שלי לא גדלים עם איזה חסך, כשאוספים קלפים אז גם להם יש, יש ממתקים ופינוקים
אבל מסעדה זה פעם בשנה
לא יוצאים לבתי מלון וכאלה
וזה כמובן לחלוטין מבחירה
יש לי אפשרןת לעבוד (למדתי כמה דברים) אבל אני מעדיפה להישאר עם הילדים בבית ולחיות בשכירות ולא לקנות בגדים חדשים מאשר לשים את הילדים שלי במעון שמישהי אחרת תהנה איתם רוב היום....
שבוע טוב!
הרבה זמן לא הייתי פה, אבל אני אבודה ופה בטח תדעו לעזור..
תינוק מתוק, בן תשעה חודשים
בד"כ ממש רגוע ועליז, אוכל מוצקים ותמ"ל ויש לו כבר ארבע שיניים.
מיום רביעי הוא לא מפסיק לבכות, אבל באמת!
הוא פשוט צורח כל היום וכל הלילה.
לא עוזר אקמול, גם בידיים שלנו הוא ממשיך לצרוח.
נרדם לעשרים דק שוב צרחות
בין חמישי לשישי היו 24 שעות של חום, בשישי הרופא בדק אותו ושלל אוזניים.
יש לכם רעיון מה זה יכול להיות? איך עוזרים לקטנצ'יק (ולנו...)
לא נראה לי שזה שיניים כי כבר יצאו ארבע וזה לא היה נשמע ככה
יש לו יציאות סדירות? שללתם תולעים? הוא אוכל? אחרי האוכל הצרחות מחמירות או נרגעות או אותו דבר?
אין י רעיון, אבל אולי זה בכל זאת שיניים.
לפעמים יוצאות כמה בבת אחת, ואז זה הרבה יותר כואב מיציאה של שיניים בודדות (במיוחד כשיוצאות טוחנות).
לבדוק אם יש יציאות ואם הן מראות תקינות, לא בצבע שחור (עלול להחשיד על התפשלות מעי)
לבדוק אם יש שערה שחרוכה לו על אצבע/פין וכד'
לבדוק תולעים
לבדוק אם מזיז את 2 הידיים כראוי (לפעמים יוצא המפרק בכתף או במרפק וזה כאבים הזויים)
אם זה שיניים, אקמול אמור לעזור, לא חושבת שמדובר בזה
לבדוק שוב אוזניים (אצלנו במקרה דומה שהיה רק בשבוע שעבר ביום רביעי אחה"צ רופאה שללה אוזניים, בלילה היו צרחות הזויות והחום עלה, חמישי אחה"צ מלא הפרשות חריגות מהאוזן שהראו שנהיה נקב בעור התוף... ואז כמובן אנטביוטיקה וכו', הרופא טען לי שזה יכול להתפתח מהר מכלום לדלקת חריפה....)
חיבוק ענק ענק ענק
הייתי נוסע למיון. משהו כנראה כואב לו. וזה לא נשמע רק שיניים. משיניים לא בוכים כל היום למיטב זיכרוני.
לחץ בטוסיק
אבל גם קצת בין צירים
זה לא עובר כמו הציר שנגמר…
הגיוני?
תנסי מים חמים במקלחת לפעמים זה משחרר.
ואני לא יודעת באיזה שלב את אבל זה קצת מזכיר לי צירי לחץ 😅
היה לי ככה בערך בפתיחה 5-6.
בצירי לחץ הרגשתי לחץ אחר, מאין לחץ לדחוף החוצה..
איזה כיף נשמע שזה מתקרב.
לידה קלה ובידיים מלאות
נשמע כמו כניסת התינוק לאגן, שימי לב לא למשוך יותר מדי בבית
שיהיה בקלותאמהלהבבריאות ובידיים מלאות
הכל נעלם פשוט
ואני עצבנית כמו שור זועם כל היום צועקת
זה ככ מתסכל
אוףףףף מתסכל, ברור שאת עצבניתאמהלהתנסי אולי לצאת קצת היום, לנשום אויר/קפה ומאפה/נוף גשום
זה כבר ממש קרוב
והגוף שלך מאותת לך שהוא מתכונן
קחי בחשבון שזה עלול להיות בשבת ותתארגנו על מקום לילידם ותיק ארוז וכו'
לידה קלה, בבריאות, בשמחה ובשלווה
חיבוק ענק
כולם סביבי מדברות כמו דודות
ככה זה
כשיהיו לך צירים לא תתלבטי
אם ככה את נשמעת אין לך כלום
כאילו אני לידה ראשונה…
נא לסגור פלאפונים וללכת לישון/לכייףאמהלהזה זמן שלא מדברים עם אנשים....
הלידה לא מגיעה כשהגוף מזהה סכנה
מסכנים הילדים…
יואו את עוד כאן? זהו אני אומרץ לך היום היום.
בסוף משהו צודק תמיד.
שיהיה בקלות.
מקווה בשבילךצשלא שבת.
ורק עצה קטנה, כי אני כמובן דוד כבידה ולא בחודש תשיעי, אז תברחי לחדר ואל תצעקי...
חחח תרגיעי! יואו! הכי עוזר להגיד לך את זה נכון? ידעתי.
אצלי זה לאאאאא יש לך זמןןןן
תודההההה איך כיף לשמועעעעעעע
ילדתי בערב שבת וזה היה חלומי.
גם רוצה כבר ללדת בע"ה!!! ונהייתי עצבנית ואז אומרים לי - תרגעי שלא תלכי עצבנית ללדת. תןדה חברים. עזרתם😅
בשבת לא היה משו, צירון פה צירון שם
אבל עכשיו בניגוב אני דיי בטוחה שיצא הפקק הרירי (כמו גוש עם פס דק חום כזה כהה וג'לטיני)
לידות קודמות זה לא היה
רק בלידה אחת לקח שבועיים מאז שיתא עד הלידה
ובלידה אחרת באותו הלילה 🙂
מקווה בשבילך שהלילה זה הלילה..
בשעה טובה ובקלות ❤️
הוא יכול לצאת עד שבועיים לפני הלידה.
לי יצא יומיים לפני הלידה ורוב הסיפורים ששמעתי על כאלה שיצא להם זה היה די קרוב ללידה. אז מקווה בשבילך
בלידה הראשונה יצא לי הפקק ואחרי 9 שעות הילד היה בחוץ
תלוי איזה שבוע את גם
