רק שהוא גם יכול להגמר רע 

או שהיא ממש תתעצבן

היא רק תקווה ותחזיק אצבעות שתציע לה דייט, והיא לא תתעצבן או תתפוצץ עליך.

זה יהיה יותר חזק ככל שתרצה אותך, ואם היא לא עד כדי כך תרצה אותך, היא לא תעשה כזה עניין שכביכול יש לך מישהי, במיוחד אם זה רק לרגע קטן.

כדי לנצל את הזמן לדברים אחרים וכדי לא להתמכר

ולעניין הזה לא יועיל כלום גם אם תכבה עכשיו את כל הצ'אטים. אינסלים מצד אחד, וגברים צרכני אינטימיות ממוסחרת מצד שני - בין אם מתוך מיזנטרופיה בין אם ממסכנות - היו לפני AI ויישארו אחרי. חינוך, חברה, השכלה, רגש, ערכים, כל אלה הם עניין שהיה ויישאר בין בני אדם ולא בין אדם ומכונה. ובאופן אישי, לי יש ניבוי ששום ניורולינק למיניהם לא יטפלו או ישנו את המצב.

היכולות הוירטואליות מתרחבות כל הזמן והן אכן מספקות תחליפים ברמה כלשהי שיכולה לספק חלק מהצרכים (שזה בעיניי דבר טוב)

אבל עדיין

קשר טוב ומועיל עם אדם אמיתי

טוב פי כמה וכמה מכל היכולות הוירטואליות 

באמת כתבת שקשר אמיתי טוב יותר מדייט וירטואלי? מה דעתך לספר לכולנו שהחמאס הוא ארגון טרור?

הבעיה היא שאנשים אחרים אולי לא יבינו את זה, בעיקר בגלל הפיתוי.

קשר וירטואלי מספק את הבנאדם

הוא לא צריך להבין משהו אחר

שימשיך עם מה שטוב לו

אם זה לא מספק אותו

כנראה המסקנה תהיה לו ברורה 

כ"כ הרבה אנשים שאוכלים תזונה גרועה וסובלים ממשקל יתר וממחלות

וממשיכים בזה

שימשיכו

אין שום סיבה להסביר להם משהו אחר

החיים אומרים להם שהם טועים

אבל הם ממשיכים בשלהם

הבעיה של אנשים היום זה לא ידע

אלא יישום והתמדה

ככל שהפיתויים והידע זמינים יותר וקלים להשגה

ככה היישום וההתמדה נעשים קשים יותר

הבעיה היא שכיום הפיתוי חזק הרבה יותר מאי פעם.

(החיים אומרים להם טועים, זה לא מספיק)

מצד אחד אתה בז לזה שצריך להזכיר שקשר אמיתי טוב יותר מווירטואלי,

מהצד השני אתה עדיין מודאג מזה שאנשים ישכחו זאת.

ההבנה שהובעה כאן היא שתחת חינוך מסוים - דתי לאומי לצורך העניין - זה אמור להיות די אקסיומטי שהקשר הנכון הוא רגשי אנושי. הדאגה היא שלתוך העולם הרוחני דתי יהודי יזלגו ביטים מהעולם המתוכנת, המנוכר (כמעט אמרתי "המזרח אסיאני המלוטש הניאוני, הממוחשב בסגנון הדיגיטלי המופשט הכמעט חוץ-אנושי", אבל זה כמובן בכל מקום גם אם בקוריאה ויפן זה אולי נראה הכי קיצוני ונוקשה וקר).

אם צריך להזכיר שקשר אמיתי טוב יותר מוירטואלי, היה צריך הרבה יותר ממשפט אחד בפורום של ערוץ 7.

כמו שאם היינו רוצים לשכנע את העולם שחמאס הוא ארגון טרור, משפט אחד בערוץ 7 לא היה מספיק, אלא היה צריך סרטון בyoutube או בtiktok באנגלית שיפרט לעומק על האידאולוגיה שלהם, ועל הפיגועים הרבים, האינתפידה השנייה, ה7 באוקטובר, והמרכזי פיקוד ומחסני האמלח שנמצאים בקומה התת קרקעית של בתי החולים והגנים בעזה חאן יונס ורפיח.

גם 8 עבודות דוקטורט בתחום לא יעזרו לו

כל ילד בן 10 יודע שקשר אמיתי טוב יותר, כמו שהוא יודע שסלט ירקות עם תפוחי אדמה וסלמון הרבה יותר בריא מסופלה שוקולד עם מרציפן וגלידה.

אבל ליישם את זה, זה כבר סיפור אחר לגמרי.

(לפחות מהצד שני, לא צפוי לקום תנועה אידאולגית שתטיף ברשת, למערכת יחסים וירטואלית במקום אמיתית, בניגוד למי שטענה שגלידה עדיפה על תפוח בתור קינוח, ושכל החיסונים רעילים. אבל שוב, הפיתוי עכשיו הרבה יותר חזק)

אנשים היו מתמכרים

אלכוהול סמים עישון

פשוט היום יש יותר מבחר

תמונות וסרטוני AI לא גורמים לי שום ריגוש

אפילו קצת דחייה

כל סרטון שני אני תוהה אם זה אמיתי או לא

אלכוהול עושה יותר נחמד או אפילו קובית שוקולד שזמינה לכל ילד בן 5 עם כמה שקלים 

יש אפשרות להרהר בעבירה,

גם בלי שום אמצעי עזר דיגיטלי.

והיהודי צריך להיות כזה שיכול להגיד ליצר לא.

" ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם "

הכוונה שאם היצר מתחיל למלא את הראש מחשבות הפתרון הוא ללמוד תורה. וגם אמרו כבר אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש

חדר כושר, חוגי פילאטיס, שחיה

חדר הכושר והבריכה אצלנו באזור עם שעות נפרדות לגברים ונשים ויש הרבה שהולכים בקביעות 

כאשר לאישה זה חשוב על עצמה, זה מקרין גם לבן הזוג 

ממילא תמצא מישהי שיהיה לכם ערכים משותפים.

כאשר אדם עושה משהו כדי להרשים בנות - זה עורבא פרח.. זה לא מחזיק מים וגם לא מרשים.

וכאשר עושים דברים מתוך שייכות פנימית, זה מקרין אור גדול כלפי הסביבה

מדי.

כמה דייטים והיא כבר מחליטה על הגוף שלי. זה היה יותר גרוע אבל לא אפרט.

היה לה את הסיבות שלה, אבל אני הרגשתי שהיא פולשת לתחום הגוף שלי.

ואין קשר לדוסיות או לא.

אם למישהי חשוב שבעלה יאכל בריא, סביר שגם חשוב לה שישמור על הכושר ברמה כזו או אחרת. ובמיוחד אם הוא לומד תורה כי זה אומר שהוא בקושי זז במהלך היום.

זה לשמור על עצמך. חלק מלהיות בן אדם. עוד לפני העניין של תורה ויהדות.

ובזבוז זמן? זו השקעה, לא בזבוז. ובמובן מסויים חשוב יותר מלימוד תורה (ביחסים המתאימים). למצוא 40 דקות פעמיים שלוש בשבוע לספורט, לא נראלי בלתי אפשרי. כמובן שיש מצבים שמורכב (כסטודנטית אני יודעת) אבל לפחות רוב הזמן אפשר.

ואפשר גם לעשות את זה יחד. אולי לא ללכת לחדר כושר ולשחות יחד, אבל בהחלט לצאת לריצה, הליכה, או טיול זוגי. 

אבל אני כן רואה בזה ערך

כלומר זה לא היה בציק ליסט שלי כשחיפשתי חתן אבל אני לא רואה בזה ביזבוז זמן...

(גילוי נאות

גם אני מתאמנת וגם בעלי וזה מבורך בעיני)

אתה צריך להיות אתה. טוב לך? תתאמן. לא טוב לך? בטוח לא נכון להתאמן כדי לרצות בת זוג עתידית. זה לא נכון (וגם לא גברי).

אחרת, זה לא הוא"

אפשר להאזין לרבנית כאן, או לקרוא את הסיכום כפי שהם כתבו:

הרבנית ימימה מזרחי חיתנה בת: צפו בתמונות - כיפה

הרבנית הודתה בכנות שהיא לא מחזיקה בכוחות נבואיים. "אז קודם כל, אם את לא יודעת איך אני אדע? מה אני ירמיהו הנביא? כשרבקה מתחתנת, אומרים לה אחים שלה, אחותינו, את היי לאלפי רבבה. אחד הפירושים הוא, תשארי את". לדבריה, הברכה לרבקה היא לא רק על צאצאים, אלא על זה שגם בתוך הנישואים היא לא תאבד את מי שהיא.

משם עברה הרבנית ימימה ל"מדד הזהב" לבדיקת השידוך הנכון. "האם כשאת לצידו את מרגישה 'למה אני לא מספיק? איך הייתי רוצה להיות יותר? למה אני לא פחות?' כשאת מרגישה שאת צריכה להיות מישהי אחרת, זה לא הוא. חתן אותיות נחת, זה מישהו שאת יושבת מולו ויש לך נחת במי שאת. אל תבקשי למצוא אותו, תבקשי מישהו שלידו תמצאי אותך. מזל טוב" סיכמה.

הענין של נחת שייך לשניהם. הרמ"א מביא את שני הצדדים בראשונים.

הבאה שמקשר את כל המסר לשרשור.

באורי מהרא"י-תולדות:

 "[איש יודע ציד איש שדה]. תרגם אונקלוס גבר נחשירכן.

פירש בתוס' פרק החובל (צב: ד"ה דשרכי) ובאור זרוע הארוך פרק יש נוחלין (אות קמט) דנחשידכן בד' כתיבא, והוא אדם בטל ההולך בשדה לטייל ולהיות נשקט מעסקי הטורדים את הגוף והוא מלשון קינא דשדכי פרק החובל (שם), ומלשון נשדכאות פרק יש נוחלין (קלט. ובתוס' שם), וכן ותשקוט הארץ (שופטים ה לא) מתרגמינן ושדוכת ארעא, והיינו נמי משדכין על התינוקות ליארס (שבת יב א) נד, כלומר ממציאין להם השקט לתינוקות בהיותן נשואות לאיש."

אז נכון שעשיו ניצל את הטיול לבטלה, אבל עולה מהתרומת הדשן שיש גם יתרון בטיול בהליכה בנחת בשדה להירגע ו'קוי ה' יחליפו כח, כמו שאפשר גם להסביר על יצחק בפרשה שלנו.

אולי זה כנגד זה. יצחק הלך בנחת בשדה להירגע ולהחליף כח (אחרי כל הסיפור של הריצות והמהירות של אליעזר, רבקה ולבן), ועשיו כנגד זה ניצל את ההליכה בשדה לבטלה.

עבר עריכה על ידי הפי בתאריך כ"ג בחשוון תשפ"ו 13:40

איפה כתוב להיות דוס מוזנח/ דוסית מוזנחית

אשאל את זה אחרת : הייתם רוצים שלבן זוג/ בת זוג שלכם יהיה עצירות של לדאוג לעצמם בחיים? תחביבים? התפתחות?

התשובה היא מן הסתם כן ( זה לא עניין של כושר הכושר זה רק דוגמה זה יכול להיות גם אופניים/ הליכה/ טיול/ משהו פיזי או לנפש.

ואם לא זה מטריד..

כי אנחנו כן בעולם גם בשביל עצמנו

אדם שלא יודע לעצור ולדאוג לעצמו זה מוזר

ולא מושך בעליל . 

שאני פוגשת בחור בן 30 נניח שמאז ומעולם לא היה לו שום תחביב/ שום אהבה למשהו/ לא עושה הליכות / לא כושר / לא התפתחות אישית /לא מתח

 כלוםםם

זה לא נעים

ואולי גם כי אני באה מבית שדוחף לכישרונות

אז אל תקחו אישית 

אבל עלי לדוגמא הריקוד מחיה את הנפש הלימוד גם 

השקט הזה שאני מביאה לעצמי משהו חוזרת לעצמי בתוך כל הכאוס הזה 

זה מביא כוחות ושקט כיפי כזה

שיעשה מה שטוב לו, לא יכולה להגיד שזה חשוב לי.

כן מעניין מה המקום שזה תופס אצלו. אם זה בשביל התועלת או בשביל גוף... אם כ"כ חשוב לו המראה שלו הוא לא רציני...

(אבל יכול להיות נחמד אם הוא אוהב ספורט כי גם אני אוהבת אז זה מחבר)

רציניים ומצליחים אני מדמיינת איזה עורך דין אמריקאי... 

שזה ממש לא ההגדרה שהתכוונתי ב"רציני".

בשבילי רציני זה חכם ואמיתי. לא אחד שמטפח תדמית חיצונית..

אני יודעת שזה חשוב לעשות ספורט, אבל עם יד על הלב, רוב האנשים והנשים שמתאמנים- לא עושים את זה מהסיבה הזאת.

אז אני אחזור על מה שכתבתי-

תלוי אם זה בשביל התועלת או בשביל גוף, ומה המקום שזה תופס אצלו.

באיזשהו מקום, חשבתי השבת הלוואי שלבעלי תהיה הדרת כבוד שכשאני אראה אותו אני אתפעל כמו שרבקה התפעלה מיצחק. אבל אל תדאגו נחתתי לקרקע.

להתפעל כמו רבקה

חח הלך עלינו עם הסטנדרטים 

לזכור גם שיעקב היה בן 77 כשהגיע לחרן, ורצה להתחתן עם ילדה קטנה…

ואמר הפילוסוף:

זו בושה לאדם להזדקן מבלי לראות את היופי והכח הטמונים בו. (סוקרטס)

לעניות דעתי נראה שהתפיסה שלך די גלותית כי את די אומרת את אותם דברים כמו אחינו בגולה.

ישמח אותי מאד אם בעלי יתאמן, אבל זה לא מהווה שיקול בבחירת בן הזוג, סתם בונוס נחמד כזה(:

הרבה אומרים שאם אחד מבני הזוג שמן/ משמין זה משפיע גם על בן הזוג השני לא להקפיד על המשקל.

וכן חשוב לי לא לא להשמין ושבעלי יראה טוב...

כמובן בשפה תנ"כית בעזרת מצווה...

"לפני מקלחת, עשו 30 חזרות  ב 3 תרגילי כושר שונים, בסה"כ 90 חזרות".

"לפני ארוחת בוקר, עשו 30 חזרות  ב 3 תרגילי כושר שונים, בסה"כ 90 חזרות".

לפני ארוחת ערב , עשו 30 חזרות  ב 3 תרגילי כושר שונים, בסה"כ 90 חזרות".

"יום כן...יום לא"...

עם ישראל היה בריא פי 800 יותר. בגוף ובנפש.

בגלל זה יש ביהדות תקופות שלא מתרחצים… לכל היותר לשבת …

בדרך כלל להתאמן (ברמה מסויימת) זה חלק מ"ונשמרתם מאד לנפשותיכם"

אני לא רואה סיבה למה שדוסים לא יקפידו על המצווה הזו…

הרב כותב באורות התחיה לג ולד על חשיבות הגוף

גדולה היא תביעתנו הגופנית, גוף בריא אנו צריכים, התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש. עזבנו את החיים המעשיים, ואת התבררות החושים ואת הקשור עם המציאות הגופנית המוחשית, מפני יראה נפולה, מפני חוסר אמונה בקדושת הארץ, "אמונת זה סדר זרעים - שמאמין בחי העולמים וזורע". כל תשובתנו תעלה בידינו רק אם תהיה, עם כל הוד רוחניותה, גם תשובה גשמית יוצרת דם בריא, בשר בריא, גופים חטובים ואיתנים, רוח לוהט זורח על גבי שרירים חזקים, ובגבורת הבשר המקודש תאיר הנשמה שנתחלשה, זכר לתחית המתים הגופנית. (אורות התחיה לג) 
 

ההתעמלות, שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כח לאומה, היא משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים, העוסקים ביחודים של שמות הקדושים, להרבות הבלטת האור האלהי בעולם, ואין גילוי אור אחד עומד בלא חבירו כלל. (שמואל ב ח יג): "ויעש דוד שם", ו(שמואל ב ח טו): "דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו", (שמואל ב ח טז): "ויואב בן צרויה על הצבא" ..........(שם לד) 

חשובים לבריאות (גם אימון אירובי וגם אימון כוח)

כמו שדוסים אוכלים בורקסים וסוכריות והמבורגר וכו'

אין פה איסור חד משמעי כי זה לא שאם תעשה את זה בהכרח תמות

או: תעשה כושר= תהיה בריא ותחיה עד 120

יכול להיות שקשה לך למצוא מישהי שבאותו ראש של המינונים שלך..

לא יודע מה מדויטת שלך מחפשת

אבל אני כן מבין בחורה שמחפשת אברך עם התמסרות לתורה, שיכולה לפחד שזה יבוא על חשבון ערכים אחרים, או שמצפה לבית פשוט והתעסקות כזאת נראית לה חיצונית מידי..

כי נפש בריאה בגוף בריא.

וידוע שפעילות גופנית משפיעה גם על היכולת ללמוד וגם להיות שותף פעיל בבית.

שכוונת השאלה היא האם חשוב שהבעל יתאמן על כלי נגינה...

חחח

וכמה כולנו לומדים ממך.

אני לומדת ממך לשאול את עצמי כל יום: "במה את עובדת?"

ולרצות לענות לעצמי: קודם כל בלשמוח ולשמח. קודם כל בלהרגיש אמת ושלמות בבית פנימה. לעבוד בזה. זו עבודה. זו משרה מלאה. 24/7.

המשרה הכי חשובה.

העבודה הכי יקרה.

לעבוד בלבנות בית, משפחה

לעבוד בלאהוב, בלבנות זוגיות

לעבוד בליצור חיים במהות וחיים בפשטות

לעבוד בבסיס שממנו יוצאים ואליו חוזרים

לעבוד בלזכור את זה תמיד - מה הכי הכי חשוב

לא החוץ, לא תדמית, לא קריירה, לא פרסום, לא לייקים, לא כבוד מדומה,

אלא הפנים

הבית

"למשפחותם"

אם נעבוד בחוץ ונשכח את המהות - נפספס את מהות החיים

אם נעבוד בבית, או יותר נכון - על הבית, ואת שאר המיקוד נשקיע גם החוצה מתנועה של פנימה ורק אז החוצה ולא להיפך - נחייה את המהות

נוכל מתוך המלאות שלנו גם לתת החוצה

קודם מעגלים פנימיים

לחיות אותם, לחיות בהם.

ומתוך החיות הזו - אנו יכולים גם לתת הלאה, לשאר המעגלים

תמיד תמיד בתנועה הזו של פנימה ורק אז החוצה.

ואני גם לומדת ממך הדר היקר והקדוש

כמה חשוב עוד להביט פנימה, למי שאנחנו באמת

כמו שכתבת במילות הזהב שלך: 

"... בחיי היומיום אנחנו רואים בעיקר את העולם סביבנו, טועמים אותו, חווים אותו, אבל כמעט לעולם איננו רואים את הנפש שלנו. 

סביבנו יש המון מסכים והסתרות שבעצם מסתירים מהאדם את נשמתו, את אישיותו, את עצמותו.

אם אשקע בתענוגים שכל הזמן מתחלפים ומשתנים, אחמיץ את האפשרות לתענוג מתמיד, שמשמעותו גילוי עצמי."

איזה לימוד!

איזה מבט!

איזו הסתכלות!

ללמוד ממך!

כולנו!

אני רוצה ללמוד ממך להסתכל יותר למי אני אומרת בוקר טוב כל יום דבר ראשון, ולוודא שזה לא יהיה הטלפון.

לברר למי אני אומרת אחרון כל לילה לילה טוב, ולוודא שזה לא הטלפון שוב.

לוודא שאני לא עם 3 ידיים במקום 2, וכל היום הראש בתוך קוביה קטנה של טלפון. איזה מראה מוזר זה באמת...

לוודא שאני זוכרת להביט למעלה, לשמים, לבורא, לבריאה, לפאר היצירה

לוודא שאני זוכרת לנשום את האוויר הטהור שהקב"ה נותן לנו

לוודא שאני מריחה פרחים וריחות של הטבע

לוודא שאני מביטה על אנשים ולא על מסכים כל הזמן

לוודא שאני במהות שלי, ולא של מיסוך ומסך ודברים שאינם מתאימים לי

לוודא שאני יכולה לומר תפילה מכל הלב כאשר ממתינים לאוטובוס או רכבת או סתם הולכים, ולא חייב בכל שנייה להיות עם ראש תקוע במסך שממסך

לוודא כמה אני נהנית בשבת או חג כשאין את המסך, המיסוך, כשיש רק הווה, עולם, בריאה, חיים.

לוודא שבכלל מתאים לי ואם כן כמה ואיך להיות במדיה מסכית,

וכמה היא עדיין לא תהיה שלמה ולא תחליף לעולם פנים מול פנים, 2 נשמות שנפגשות ומדברות, וכמה זה יקר הנשמות האלה והפנים,

הפנים שרואים

והפנים מבפנים שמתגלה מתוך הפנים.

אני רוצה לזכור את כל זה ב"ה.

תודה לך הדר היקר והאהוב והקדוש שלנו על הלימוד שלך, עליך, 

אני בטוחה שאתה במקום הכי הכי גבוה שיש, נהנה מזיו השכינה,

וממשיך לחיות ולהחיות את כל העם שלך כל רגע על ידי כל הטוב והאור העצום הזה שהשפעת והשארת.

אתה חי בתוכנו!

עם ישראל חי, והמון בזכותך ❤️

ותודה

תודה.

קראתי השבוע ראיון שהיה פעם עם ארוסתו דאז. הוא באמת אדם מיוחד.

אגב, יוצא לפי מה שהוא מסביר שה' אומר לנו- תעבדו כדי שהציוייים שלי יתאימו לעולמכם הדתי ככה שתתענגו מהם.

אמנם הרמח"ל אומר שמקום העונג זה בעולם הבא, אבל אפשר לקחת את זה גם לעולם הזה כמו שהדר עשה, בהתאם לתפיסה שלנו את עולם הבא, שזה עולם מתוקן פה שהולך ובא.

תוכל בבקשה להרחיב על המילים האחרונות: "בהתאם לתפיסה שלנו את עולם הבא, שזה עולם מתוקן פה שהולך ובא"?

אשמח לשמוע עוד הרחבה והעמקה, נשמע חזק

עולם הנשמות (רמב"ם).

אבל הדעה הרווחת היא שעולם הבא זה פה בעוה"ז אחרי שהוא תוקן (ואחרי תחיית המתים). זה לא סותר שגם עולם הנשמות נקרא עוה"ב. אבל המשמעות המרכזית של השם היא כנ"ל.

ובעומק, עולם "הבא" נקרא כך לא רק כי הוא אחרי העוה"ז הרגיל, אלא כי הוא הולך ובא אלינו (כמו לשנה הבאה בירושלים הבנויה).

כלומר זה תהליך הדרגתי, שאנחנו בונים ובונים אותו (גם כשיש ירידות הן לצורך בניין). אנחנו מתקדמים ומקדמים את העולם לעבר עוה"ב. לא רק בזה שאנחנו צוברים יותר מצוות וקדושה ואז בבום יקרה איזה משהו גדול, אלא באופן מהותי ועצמי יותר- אנחנו מתקנים את העולם (מכל הבחינות האפשרויות) ומביאים אותו למצבו השלם.

לדוג'- היום הרבה מהמוזיקה המיינסטרימית היא דתית/אמונית. זה כבר לא ז'אנר מסויים- "שירים דתיים", אלא זה חלק אינטגרלי מהעולם התרבותי. זה מראה שהנפש של האדם המסורתי/חילוני הממוצע שצורך את זה נמצאת במקום גבוה יותר ממה שהיה האדם הממוצע לפני כן. זה מעיד על שינוי פנימי.

אז אם האדם נברא כדי להתענג על ה', והעונג הוא חשיפת הנפש כדברי הדר הי"ד, והעונג צריך להיות גם כאן בעוה"ז כי הוא חלק מעוה"ב שהולך ובא ואלו לא שני דברים נפרדים, זה אומר שאדם צריך להיות בדרגה שהוא מרגיש שהתורה על כלל ציוויה משקפת את חשיפת הנפש והגילוי העצמי שלו שגורמים לו לעונג.

לדוג'- אדם שעבד עם עצמו והוא לא רוצה לדבר או לשמוע לשון הרע. הוא שמח ומתענג מזה שהנפש שלו שם, שהוא חשף את נפשו עד למקום שלא רוצה בזה. אז עכשיו האיסורים של התורה בעניין מתאימים לעולמו והוא מתענג מהם.

תודה רבה על הפירוט 🙏 

קראתי כמה פעמים, ממש מחכים, מלמד ועמוק. 

שתי שאלות בבקשה:

1. האם תוכל לכתוב גם את המקורות לדברים הללו? או שהם בעצם לימוד שהוא רק שלך?

(בעיקר על משמעות עולם הבא)

2. האם אפשר לצטט את התגובה הזו שלך בשמך גם בפורומים של נשו"ט והו"ל (כתבתי גם שם את הפוסט הזה עם שינוי קל )?

אלו בהחלט דברים שכדאי לקרוא ולהתחזק מהם.

2. כמובן.. זכות היא לי

1. יש רב צעיר בשם הרב דניאל כהן (נראה לי שהוא מוכר בעיקר באולפנות, מדרשות והסדר, ולא בגילאים מבוגרים יותר. נחשפתי אליו דרך אחותי. יש לו כשרון הסברה מעולה לתורת הרב קוק והוא ממש מוריד אותה לפרטי המציאות ופרטי המצוות). ממנו שמעתי את זה. הוא הביא בקבוצת הווצאפ שלו צילום של המקורות (אני לא יודע מאיפה הוא צילם, אם מספר שלו או של מישהו אחר).

ומדהים שבדיוק בפרשת השבוע, חיי שרה, בה לומדים על כל חייה של שרה אמנו דווקא בפרשה בה מסופר לנו על פטירתה - ללמדנו שצדיקים במיתתם קרויים חיים וכל השפעתה ופועלה ואורה של שרה אימנו חיה וקיימת ומפעמת בלב כל יהודי וכל יהודיה עד סוף כל הדורות!

וכך גם אתה, הדר בנה, מכוחה ומאורה מאיר גם על כולנו, חי וקיים ופועם גם במותך מן העולם הזה.

צדיק אתה

וצדיקים במיתתם קרויים חיים.

"עת לכל חפץ" 

השלב של ההתפתחות האישית והנפרדת הוא חשוב מאין כמותו

בעזרת ה' שתזכה עם כל המליאות שלך לפגוש בבוא העת מישהי עם מליאות אחרת ומתוך כל העושר תהיה הפרייה משוגעת

פתאום נפתחים "נתיבים" חדשים בחיים..

זה לא דווקא זוגיות, אבל הנתיבים החדשים הם אלה שבסופו של דבר יכולים להוביל לזוגיות.

לדוגמא....

אם תחליט שאתה פעם בשבוע  הולך ברוורס...בטיילת ליד חוף הים או מסביב למעיין

(יש ספורט כזה  ויש הולכים ברוורס גם בישראל)

זה מה שבא לך ..

ללכת לאחור...זה עושה לך כיף, זה מושך תשומת לב, -זה מה שבא לך לעשות-.

ואז ביום ראשון אתה עושה הליכה ברוורס ו..נפצע

כי למרות שכולנו סימנו לך עם הידיים "תזהר עמוד" לא ראית אותו..

ואז אתה מוצא את עצמך בבית חולים, מכיר את אשתך לעתיד בקפיטריה.  הנתיב החדש הוביל לזוגיות.

אותי...זה מרגש. רק תשים קסדה.

כן זה מפריע לי( כי לי לא נעים לאכול כשהשארתי בלאגן),  אבל לא ברמה שאעיר, אם ככה נוח לו והוא מפנה אח"כ מה הבעיה?

מאמינה שזה אומר שהבן אדם לא הכי מסודר(זה לא ממש מפריע לי, נראלי)

לא הייתי מורידה על זה אבל זה כן קצת מבאס, קצת, לא הרבה.

1. כן

2. אומר המון, בסוף הבית הוא של האישה "וכל ביתא דילה"

3.לא, הערות אף פעם לא מועילות.

4. אין לדעת מראש ולהתחיל לחשבן חשבונות שמים..אם התחתנת איתה ככה צריך לקרות, האם זה באסה קצת? כן.

לאמא שלה מכתב תלונה חריף

במילים אחרות, מחזיר לשולח!

בנימה רצינית, אם כבר אכלתם ארוחת ערב מאיפה בא הבולמוס הזה?

וכמה כבר בלאגן אפשר וצריך לעשות מ-2 פרוסות וגבנ"צ?

אני חושב שצריך לבדוק אם היא בהריון או במאנץ' חשאי...

בצהריים. אחרי מקלחת גשם שקיבלתי מנסיעה באופניים

למרות שכל האפלקציות הגאוניות של מזג האויר אמרו

"הגשם יחל רק ב 14:00" והשעה היתה 10:00,

חזרתי בסערה הביתה,

חתכתי פרוסות קצת עבות של חלה טעימה מאוד

ושמתי  גבינה צהובה, מלוחה, קצת שמן זית( במקום חמאה),

קצת זעתר, 2-3 זיתים שחורים. שמתי בטוסטר -אובן ובינתיים התקלחתי זריז.

ישבתי לאכול תוך כדי...קריאת ספר (מותאם למגזר, אבל הכוונה משהו בנטפליקס) ,

אני חוזר למטבח וזה מה שאני רואה (תמונה מצורפת).

הייתי בשוק. פשוט חוצפה שאני בעצמי,

קודם אוכל ואח"כ מנקה ומסדר הכל. לדעתי זה אומר משהו וחבל. חבל מאוד.

כמובן שניקיתי מיד בסיום הארוחה אבל עדיין הרגשתי  טומאה והתקלחתי 5 פעמים אח"כ.

ולרדת על ניקים אחרים על הדרך

אם יש משהו בעייתי, עדיף לדווח באישי.

ומחכים זה לזה לאכול (אא"כ אחד לא בבית או מאוד עסוק וכו').

מה שתארת ממש לא אישו.