לצערי אני לא מכיר הרבה אנשים שאחד הדברים שמעניינים אותם הוא כח הקניה שלהם ואיך מגדילים אותו. כלומר, זה מעניין אותם, אבל לא בקלפי. 

אנחנו מדינה של מקמבנים, מקומבנים ופראיירים והפראיירים פשוט מתחלפים. 

נכנס המון כוח פיננסי (אז זה היה בכוח הזרוע של הקונקוויסטדורס ששדדו מארצות זרות הון, היום זה כוח המוח של ההייטקיסטים בישראל). אבל לא היה לשלטון האימפריאלי שום אינטרס לחלק את הנכסים השדודים והמרוכזים לציבור הרחב. הכל נשאר ריכוזי ופיאודלי. בישראל נסיעה בתחבורה ציבורית היתה אמורה להיות בחינם. בישראל חשמל היה אמור להיות בחינם. בישראל היה אמור להיות היצע מזון טרי במחירים שהם שבריר מהנוכחי, בעיקר דרך ייבוא, אבל אינטרסנטיות ופטריוטיזם תיאטרלי משמשים כסות לעלויות של ריכוזיות אוליגופוליסטית ואוליגרכית.

מה גם שבטחונית צריך שהמדינה תוכל לשרוד חרם של ייבוא כלכלי מהעולם בשעת מלחמה גדולה, וזה רק אם יש לנו עצמאות חקלאית

כדי שנוכל לשרוד חרם, אנחנו צריכים להטיל על עצמנו חרם 🤦🏼‍♂️

העובדות כמובן הפוכות:

בגלל מכסים ומכסות, יש מחסור כמעט תמידי בסופרים. לפעמים חלב, לפעמים ביצים, לפעמים עגבניות, לפעמים חמאה... החרם העצמי לא מונע ביטחון תזונתי, הוא יוצר אותו.

בארץ ישראל.

העניין הבטחוני הוא משני. אבל אני לא מספיק מומחה בבטחון, ולא יודע כמה השיקול הזה תופס בקטע של הרתעה. ייתכן שאם העולם היה יודע שבקלות הוא יכול להרעיב אותנו, היה מפעיל הרבה יותר לחצים עלינו במלחמה. אבל כל עוד הוא יודע שבמילא זה לא יעזור, אז יש פחות לחצים, ובמילא גם פחות רוח גבית לטרוריסטים ולאויבי ישראל. אבל זה רק השערה, לא מומחה אז לא יודע באמת.

לא דיברתי על חסימת יבוא שתביא למחסור, אלא על חסימה שתביא מקסימום לעליית מחירים כי החקלאים של הארץ מוכרים ביוקר מיבוא, חסימת ייבוא רק על דברים שיודעם שבארץ יש מספיק ייצור עצמי לכלל האוכלוסיה.  לגבי חסימת ייבוא שתגרום למחסור, זה באמת לא לעניין אבל לא לזה התכוונתי

שהרי מה גורם לעליית מחירים אם לא מחסור?

אם יש עליית מחירים ופתאום קילו עגבניה עולה 10 ש''ח, זה אומר שיש מחסור.

שהחקלאים בארץ מוכרים ביוקר יותר מייבוא גם עם כמות התוצר זהה?

אני באמת לא מבין בכלכלה, אבל זה מה ששמעתי שחלק מעליית המחירים לא קשורה להיצע-ביקוש, אלא כי מגדל עגבניות בארץ מוכן למכור רק במחיר גבוה מאשר מגדל עגבניות בסין.

תקן אותי אם אני טועה

ואם הוא יהיה מוכן למכור ב-500 ש"ח לקילו?

זה פשוט חסר משמעות.

המחיר נקבע על ידי היצע וביקוש, לא על ידי חלומות.

אם הביקוש יהיה זהה אבל ההיצע יגדל, המחיר יירד.

וגם אם נניח שאנשים יהיו מוכנים לשלם אקסטרא בשביל לפרנס חקלאים ישראלים, יש לזה גבול.

אתה אולי תסכים לשלם על קילו עגבניות 4 ש"ח במקום 3 ש"ח בשביל לחזק חקלאים,

אבל כנראה לא תסכים לשלם 20 ש"ח במקום 3 ש"ח.

נכון השאלה מה המחיר הכלכלי למידיניות תיעדוף ייצור חקלאי מקומי. ברור שאם המחיר גדול מדי אז כבר לא

הוא בגלל שיטת המכסות. 

למי שעדיין לא מעודכן אסביר בקצרה: 
במדינת ישראל זה לא חוקי לייצר חלב או ביצים בלי לקבל מכסה ממועצת החלב\מועצת הלול. מי שעושה דבר כזה, משמידים לו את התוצרת. 

למה? 

הסיבה המוצהרת היא כדי ליצור מחסור כדי לייקר את המחירים. אפילו לא מנסים להסתיר את העובדה הזאת. 

המועצות קובעות כמה כל מקומבן מושחת יוכל לייצר והמדינה מקימה ועדה שקובעת מה יהיה המחיר האחיד של החלב או הביצים. 
כמובן שאם החלב יקר אז גם החמאה יקרה, השמנת יקרה ולמעשה, כמעט כל מוצרי החלב הטריים. 

התוצאה היא שהחלב והביצים הם הכי יקרים בעולם (או כמעט הכי יקרים בעולם. טופ 5 לפחות) ולא רק זה, אלא שגם האיכות היא איומה וכשליש מהביצים בישראל נגועות בסלמונלה. 

אם היה שוק חופשי לייצור חלב וביצים במדינת ישראל, לא היה משתלם לייבא ביצים וחלב מאף מדינה כך שייבוא לא היה משנה שום דבר. 

צחקתי בקול

המדינה לא תוכל לעולם לשרוד חרם של ייבוא כלכלי ומכמה סיבות:
1. אין לישראל מספיק שטח כדי לספק לעצמה מזון. מנכ"ל משרד החקלאות הוציא מכתב שכותב את זה בצורה הברורה ביותר לפני חמש שנים. 

2. גם אם נגדל על כל שטחה של מדינת ישראל אך ורק חיטה - זה לא יספיק לנו בשביל שיהיה לחם לכולם. 

3. כל המזון של הפרות והעופות מיובא - בלי זה, אין חלב, ביצים ועוף. 

4. וכמובן, בחרם, גם לא יהיה דלק או עובדים זרים - כך שלא יהיה איך לגדל כאן שום דבר. 

בקיצור, אין לאף מדינה בעולם עצמאות חלקאית למעט אולי ארה"ב ובטח שאין לישראל. 

אם כל המדינות בעולם יחרימו אותנו, אז נדפקנו בכל מקרה. 

לעולם לא יהיה חרם הרמטי, אבל חרם חלקי ייתכן. ככל שיש לך יותר יותר מלאי כך הסיכוי שלך לשרוד חרם חלקי יותר טוב

למה להטיל על עצמך חרם כמעט מלא בגלל הסיכוי הזעום לחרם חלקי יום אחד אם גם ככה זה לא ישנה כלום?

גם על גרמניה הנאצית לא הוטל חרם מזון,

ולהבדיל גם היום העולם לא הטיל כזה על רוסיה, צפון קוריאה ואיראן.

מהסיבה הפשוטה: אין שום דבר בעולם הזה שלא עולה כסף. 
"חינם" זה "מישהו אחר משלם". 
לגי המזון הטרי, אתה צודק. 

זה אינטרס כללי, אם מרשים לעצמנו לקחת אותו בחשבון. במילים אחרות, אם עושים חישוב באינטרס רחב של הפחתת שימוש ברכב פרטי ורכישת רכב כזה (אם כי בישראל כנראה זה לא יקרה עקב השבתת התחבורה הציבורית בזמנים שהדת מקדשת).

אין ארוחות חינם. 
*לדעתך* זה אינטרס כללי - לדעתי, זה יהיה אסון לאומי. 

ברגע שהופכים משהו ל"חינמי" אז אנשים שלא היו מעלים על דעתם להוציא עליו שקל, ישתמשו בו כי זה "חינם". 

גם ככה היום האוטובוסים בחלקם מלאים עד אפס מקום - אז הפתרון שלך הוא ליצור עוד עומס במקום להקטין אותו? 

להפוך את החוויה הזאת לעוד יותר בלתי נסבלת ובכך לעודד אנשים לנסוע דווקא ברכב פרטי? 

השיקול שלי - ולהערכתי של רוב האנשים שנוסעים ברכב פרטי - הוא לא כלכלי אלא דווקא הנוחות. זה סיוט ואתה רוצה להפוך אותו לסיוט אפילו גרוע יותר ולעודד אנשים כמוני לנסוע דווקא ברכב פרטי. 

איך זה עוזר ל"אינטרס הכללי"?

זה קל. 

קודם כל בא נלמד איך פועלת מערכת התחבורה הציבורית נכון להיום:

היום אתה עולה לאוטובוס, משלם לנהג. הנהג מעביר את הכסךף לחברה והחברה למשרד התחבורה. כן, את כל הכסף. 

לאחר מכן, משרד התחבורה משלם לחברות כסף בהתאם למספר הקילומטרים שהאוטובוסים שלהם נסעו. אין שום פרמטר אחר שמשחק שם תפקיד - רק מספר הקילומטרים. 

מה זה אומר?

שלחברות יש אינטרס שהמסלולים שלהם יהיו ארוכים ככל האפשר, בשעות הכי פחות עמוסות (כי גם אוטובוס עומד בפקק מבזבז דלק) ועם כמה שפחות אנשים. 

כלומר, הנוסעים הם פשוט נזק היקפי מבחינת חברות האוטובוסים. 

זו נשמעת לך דרך יעילה לנהל תחבורה ציבורית? 

הפיתרון הוא כרגיל, הפרטה. 

כך לכל חברה יהיה עניין למקסם את הרווח שלה. להוציא אוטובוסים דווקא בשעות העומס כי הכסף מהנוסעים יילך לכיס שלהן. הם יעשו אופטימיזציה לקווים כך שהם ייסעו מסלולים קצרים ככל האפשר במקום להיפך - מה שיוביל לכך שכל אוטובוס יהיה פחות זמן על הכביש ואנשים יגיעו מהר יותר אל מחוז חפצם. 

כך מייעלים תחבורה ציבורית ומעודדים אנשים להשתמש בה.

שנכון להיום חברות האוטובוסים לא קובעות שום דבר, לא את לוחות הזמנים ולא את המסלולים ולא את מיקום התחנות.

הם לא באמת יכולים ''לוותר'' על נסיעות בפקק, ועינינו הרואות שגם תל אביב הפקוקה עמוסה באוטובוסים.

בכל כמה שנים יש מכרז לקווים בכל אזור, חברה שבאופן שיטתי לא תוציא אוטובוסים בזמן או שיהיו עליה הרבה תלונות, תפסיד במכרז ותיעלם מהאזור.

ועם זאת הפרטה היא עדיין הפתרון.

ולהוציא אוטובוסים "קצת" באיחור בגלל אילוצים - הן יכולות לשחק עם זה. 

כל החברות עושות את זה ועדיין הן זוכות במכרזים כי אין ברירה. 

אבל מנגד גם תושבים מאיזורים מבודדים זכאים לתחב"צ.

בשיטה שלך הם בקושי יקבלו 

שישלמו על השירות שהם צורכים, בהתאם לכמה שהוא עולה.

אין סיבה שאני אסבסד מישהו שהלך להגשים את החלום ולגור בשדות ירוקים עם נוף להרי הגלעד במרחק 3 שעות נסיעה מהמרכז.

זכותו לגור איפה שהוא רוצה, אבל למה הציבור צריך לממן אותו?

אגב, היופי בשוק חופשי הוא שהשיטה הזאת אפילו לא תגרום לאנשים האלה לשלם יותר. 

כי ככל שהאזור יותר מנותק והתחבורה הציבורית בו יותר יקרה, כך יהיה פחות ביקוש לגור שם מה שיוריד את מחיר הבתים. בדיוק כמו שרכבת בפריפריה מעלה מחירים, כך ניתוק מתחבורה ציבורית יוריד מחירים.

אז מחירי הדירות יירדו, מה שיעזור ליותר אנשים לקנות שם בתים.

ואם מדובר באינטרס של המדינה, אז למה בדלת האחורית? למה לתת הטבה רק למי שאין לו רכב, או רק למי שעובד רחוק מהבית וכו'?

תן לכל אזרח שגר שם כסף, ישירות לבנק. או תוריד את מחיר הקרקע. 

נניח יש למדינה אינטרס שאנשים יגדלו תפוזים. 

מה יותר הגיוני, שהיא תסבסד את גידול התפוזים על ידי הוזלת הקרקע, הוזלת המים וכיוצ''ב, או שהיא תסבסד למגדלי התפוזים את המנוי לנטפליקס?

כלומר לסבסד משהו אחר בכלל, שלא כל מגדלי התפוזים צריכים או רוצים להשתמש בו.

בפריפריה? 

בכלכלה נכון שכולם יגורו על ציר הרק"ל בתל אביב. בביטחון אנחנו זקוקים לאנשים שמחזיקים חוות ששומרות על הקרקע בשומרון.

זה לא כלכלי וצריך לסבסד את זה (עדיף מכספי תרומות ולא מכספי ממשלה), אבל זה מה יש.

החוות לא באמת מצליחות לשמור על עצמן.

זה נכון כי חוץ מצה"ל יש לך (בצדק) גם משטרה ושב"כ שאוכפים אלימות "סתם" נגד ערבים.

אלא כוחות הביטחון ששם.

כוחות ביטחון אפשר לשים גם בלי חוות

גם בגלל חוסר בכח אדם בצה"ל וגם כי לא מספיק חשוב לצה"ל לשמור על השטחים הפתוחים

מעבר לכך - החוות ובעיקר הרועים, תופסים שטחים חדשים, כאלו שבלעדייהם תוכנית פיאד כבר היתה בולעת מזמן.

איפה לשים את צה"ל.

זה לא שהחווה גורמת לצה"ל להיות. הפוך. במקום שצה"ל לא קיים לא מקימים חוות.

נתת את הדוגמה של ג'נין.

אין סביב ג'נין וכפריה שום חווה. זה לא כי אין שם שטח לתפוס. נפוך הוא. יש הרבה שטח ואם יתפסו שם שטח נרחב זה יביא פלוס מינוס לחורבן הפנטזיה של מדינה פלסטינית.

אבל צה"ל לא שם (הוא שם. אבל בכמויות קטנות לעומת מרכז השומרון ובנימין)

ולכן אין אפשרות להקים חוות וכו' 

זה לא מפריע לפלסטינים לבנות בכל מקום שהם רוצים, ולרעות עד צמוד לגדרות הישובים שלנו.

הוא ימנע גם השתלטות ובניה של פסטינים.

זה לא הוגדר לו

ולכן הוא לא עושה את זה.

בסופו של דבר - הריסת בניה ממש, המדינה עושה. אבל מספיק שכמה רועים עקשנים נאחזים באזור בקביעות והפולשים הערבים מתקפלים. זאת המציאות. לצה"ל אין מספיק כ"א לכל זה.

במשך שנים כמעט לא הוקמו ישובים חדשים וכל ההרחבה שהיתה ביו"ש היתה בתוך או צמוד לישובים הקיימים, היחידים שאתגרו זאת היו הגבעות, שבמידה רבה היו בכאסח מתמיד עם הצבא והממשלות.

במקביל האויב הערבי, בתמיכה מסיבית של האיחוד האירופי ועוד גורמים עתירי ממון - הלך והשתלט על שטחים רבים שלפי כל ההסכמים הם שלנו. נכון שתיאורתית ולפעמים גם מעשית הצבא פועל שם (בפועל מאז חומת מגן הוא פועל גם בשטחי A כשצריך, למעט בתקופת ממשלת האחים המוסלמים...), אבל דה-פקטו איזורים רבים נהיו בשליטה פלסטינית.

החוות הופכות את התהליך. כמי שנוסע בכביש אלון רבות - האור בעיניים ותחושת הביטחון הרבה יותר משמעותית. יהודים מתיישבים ורועים והפולשים מהאוייב הולכים ונסוגים לכפרים המקוריים.

בפועל התחילו בשטחי C אבל יש מקומות שכבר נוגסים גם בB ואפילו A.

יהודית בקרקע.

לא מערער על זה

אבל טוען שכדי שהמחרשה תעבור, חייב נוכחות צבאית.

ולא הפוך.

ולכן זה לא שהחוות שומרות

אלא החלטת ממשלה/שר ביטחון/רמטכל או כל גוף כזה או אחר שמקצה חיילים לשם מאפשרים למחרשה לעבור.

קח דוגמה הכי פשוטה.

בשנתיים האחרונות עוטף עזה וגבול הצפון היו לא מאוכלסים. זה גרם לכבישת שטח של האויב? לא.

כי צה"ל היה שם.

ב7/10 זה שהיו ישובים וחקלאים וקיבוצים וכו' בעוטף לא מנע את הטבח. למה? כי לא היה מספיק צבא לעצור את זה.

כשיש אזרחים, לא צריך כל בוקר פתיחת ציר - הצבא פשוט שומר על הציר פתוח.

בפועל המציאות היא שחוץ מפעולות יזומות ספציפיות מאוד - היכן שיש אזרחים יש גם שליטה אפקטיבית. היכן שאין אזרחים, כל פעולה צבאית היא מבצע. נוכחות קבועה כמעט שאין.

כשהרב לוינגר התרוצץ בין משרדי הממשלה לקבל אישור לליל הסדר, נתקל בו במסדרון ישראל גלילי ואמר לו: "בכל תולדות הציונות החלוצים עושים - אחר כך המדינה מגיעה". ככה זה גם עכשיו.

גם אם אין תושבים

וזה שיש תושבים לא גורם לכך שהציר פתוח אלא עיבוי מערכי הצבא כדי לשמור על כולם.

ראה ערך הגירוש מגוש קטיף.

אחרי שצהל עקר את כל המתיישבים, ויצא מהרצועה. מתיישבים יכלו לחזור. בשבועות לפני הגירוש המוני נערים ותושבים "התפלחו" לתוך הגוש.

גם לאחר שצה"ל יצא הם יכולו.

אבל ברור לכולם שבלי שצה"ל ישמור עליהם הם לא היו יכולים להיות שם גם לא שעות ספורות.

שלא היתה בו נוכחות יהודית - הופקר להשתוללות הערבית. לעומת זאת, במציאות, פרויקט החוות הוא זה שעוצר ואפילו משיג אחורה את ההשתלטות הערבית הפרועה.

להבהיר: אני לא רואה בזה שני כיוונים מנוגדים, הצבא וההתיישבות חד הם. בקדנציה הנוכחית סוף סוף גם במנהל יש אנשים שרואים את תפקידם כחלק מהמהלך היהודי ולא רק מהאו"ם במקרה הטוב.

היו חוות גם קודם, אבל הפריחה העצומה בשלוש השנים האחרונות נזקפת במידה רבה יחד עם מסירות החלוצים, גם לתמיכה הרבה של הממשלה.

זה מציאות.

זה בדיוק מה שכתבת.

שדווקא בגלל הממשלה הנ"ל שהחליטה להסב כוחות לשם. יש אפשרות של שגשוג חוות.

תסלח לי, אתה לא באירוע בכלל. תברר קצת עם אנשים שמכירים את המציאות.

שינוע כוחות היה יכול לקחת ימים ואפילו שבועות. 
היום, אין צורך בתושבים על הגבולות בצפון ובדרום כדי לשמור עליהם. 

לגבי השומרון, זו בעיה כיוון שנראה שהמדינה מפקירה את האיזור בכוונת מכוון ובכל מקרה אין יותר מדי תחבורה ציבורית לאותן חוות ומי שצריך לממן את הענין הוא מי שהנושא חשוב לו - תורמים מהימין. 

אז נראה לי שבסה"כ אנחנו די מסכימים. 

אפילו באסון סטייל השביעי באוקטובר איפה שהייתה כיתת כוננות חמושה ואזרחים שמבינים מה זה עזה, היו הרוגים בקרב אבל לא היו חטיפות ואונסים, בגדול.  אי אפשר להשוות את הקרב בשדרות או באופקים לניר עוז או כפר עזה.

שלא לדבר על הסיכון שערבים יחסמו לך את הכבישים כמו שקרה בשומר החומות.

חוות זה חשוב, לגור על הקצה (לאנשים מסויימים) זה חשוב. לסבסד למשל את הגליל העליון דרך הביצים זה טירוף ואם חשוב לנו שמישהו יגור שם אז צריך פשוט לשלם לו על זה שהוא גר שם בתקציב שקוף (קלאסי קורץ לחרדים שרוצים לשבת וללמוד בכולל, ואולי זה לא רעיון רע. גם ככה קריית שמונה בדרך להיות עיר חרדית).

זה לא שלא היו כוחות, אלא היה בלאגן (לפחות כך אני מאוד רוצה להאמין - ולא משהו אחר) שמנע מהכוחות שהיו זמינים לפעול מלעשות זאת. 

אין שם דבר, למשל, שהיה אמור למנוע מחיל האויר להפוך את כל אזור הגדר לשטח השמדה בתוך עשרים דקות. 

לגבי היישובים וכיתות הכוננות - אם לא היו היישובים אז לא היו גם כיתות הכוננות, אבל גם לא היה את מי לטבוח בהם ולצה"ל היה אולי יותר זמן להגיב. 

ממש לא בטוח שיישובים על הגדרה ובקצה הם רעיון טוב בהכרח. 

הטבות מס כבר נותנים ליישובים קו העימות. זה שווה לא מעט כסף וכאמור, לדעתי, זה מטרה שהיא לא בהכרח טובה. 

מה שקרה בעוטף זה טירוף של ממש. 

האמת היא שלא חשבתי שיש ממש בטענות של הבגידה עד לגניבת הטלפונים הסלולרים של הנוחבות ממתקן של השב"כ. זה כבר נראה לי מאוד מאוד מאוד חשוד. 

לא היתה שום בגידה

כלומר, על פאשלות יעלו כך או אחרת בכל ועדת בדיקה או חקירה שתוקם. הרבה אנשים פישלו וזה די ברור. 

נראה לי לא סביר שבגלל דבר כזה יהיו אנשים מתוך מערכת הביטחון (ובזה אין לי ספק - מי שעשה את זה, פעל מתוך המערכת) שיעלימו וישמידו ראיות. 

עד החלק הזה הייתי בדעה ש"בישראל, אם זה בית הקלפים או פולישוק, אז זה כנראה פולישוק" - אבל הקטע המטורף הזה עם הטלפונים פשוט לא מסתדר. 

אתה לא עושה פעולה כ"כ חמורה בגלל פאשלה - אתה עושה דבר כזה אם תשב בגלל זה בכלא, לא בגלל פאשלה. 

לבצע פעולה כ"כ מסוכנת זה לא דבר שעושים כדי להעלים רשלנות. 

פעולות כאלה עושים כדי להעלים פשע. 

כך שיהיה ערוכים בכוחות מול פלישה של כ"כ הרבה מחבלים.

לזכרוני היו שם פחות מ1000 חיילים (שחלקם הגדול לא לוחמים כדוג' התצפיתניות) מול שטף של כ6000 מחבלי נוחבה.

אין מצב שמצליחים לעצור שטף כזה שמגיע מכל מיני כיוונים בוא זמנית.

מה גם שהמחבלים ניטרלו תחילה את כל אמצעי הבקרה. שליטה ותצפית כך שאפקטיבית לא התגלתה בדקות הראשונות ממדי התקיפה שלהם.

חיל האוויר שהגיע. הגיע מאוחר מדי ומעט מדי (היתה הדממה בגלל החגים) ומצא מחבלים מעורבבים עם אזרחי ישראל. אי אפשר להבדיל ממסוק מי זה מי. ולכן זה כבר לא היה אפקטיבי בזמן שהגיעו.

כמובן.

אני לא שולל טענה לבגידה.

אבל יחד עם זאת, לא מאמין שיש אדם בישראל שמסוגל לעשות בגידה כזאת. של היום הנורא ביותר בתולדות מדינת ישראל.

זה הקטע ההזוי. 

נעזוב לרגע את הענין המספרי שבו לצד המתגונן יש יתרון מובנה בלחימה שאמור לבטל את היתרון המספרי הזה (מה גם שהיו טנקים באזור ורכבים משוריינים) - אבל מה לקח לחיל האויר כ"כ הרבה זמן? 
הם היו צריכים להתחיל לפחות להפציץ את כל קו הגדר בתוך כמה דקות. 
תמיד יש מטוסים בכוננות ומטוסים קרב יכולים לחצות את כל הארץ בתוך כמה דקות - אז איך לקח להם כמה שעות להגיע? 

אם כל המצלמות שעל הגדר מושמדות באותו זמן, הפקודה הראשונה שהיתה צריכה לצאת זה להעלות את מטוסי הכוננות ולהפוך את כל אזור הגדר לקו השמדה אחד ארוך. זה היה אמור לקרות עוד לפני 07:00 בבוקר. 

אני גם לא רוצה להאמין שהיתה בגידה, אבל הקפלניסטים מטורללים לחלוטין ולפי ההתנהלות שלהם, אני לא שולל את זה. 

ואגב, כן היתה התרעה על פלישה כלשהי ובגלל זה ירדה ההוראה לחיילים לא לעשות סיורים באותו בוקר - מחשש שייחטפו. (כן, ככה זה עובד בצה"ל - אם יש חשש לפלישה, אז מורידים סיורים כדי שלא יחטפו חיילים במקום לעבות את הסיורים והכוחות בשטח). 

לא כל מטוסי חיל האוויר מוכנים בשגרה לגיחוץ הפצצה.

רוב אנשי חיל האוויר. מכונאים. טייסים וכו' היו בהדממת חג בבית.

היו עשרות בודדות של כלי טיס בכוננות. רובם במתאר של אוויר אוויר .

וגם אם תגיד שיצאו כולם ויטילו את הטילי אוויר קרקע שיש להם.

על מי?

גבול עזה הוא באורך 60 ק"מ בערך (לזכרוני)

זה כמו בערך מתל אביב עד ירושלים.

היו בו מאות פרצות. על מה יטילו פצצות. על הגדר? אז יהרגו 50-100 איש. זה לא מה שמונע טבח. 

רובם לא היו מוכנים וחמושים למשימה.

כנ"ל הטייסים שלהם והמכונאים שלהם.

מי שהיה (אין נתונים רשמיים. אבל אני מעריך זה היה פחות מ10 מסק"רים) עלה לאוויר זמן קצר ובאמת סייע לעצור את המתקפה כחצי שעה לאחר תחילתה

אבל זה טיפה בים.

זה כמו שתנסה לרוקן את הכנרת עם דלי.

היו כ6000 נוחבות ועשרות/מאות אלפי עזתים שהם לא נוחבות מסתובבים בשטח של צמוד לגדר ובתוך העוטף.

לא באמת אפקטיבי לרסס כדורים (לא שלא עשו את זה. עשו. זה לא עזר)

אפילו שני מטוסים שהיו מגיעים לשם ופשוט משתמשים בכל החימושים שלהם על קו הגדר במקומות בהם הם מזהים ריכוזים היו עושים את העבודה. 
החיסול של 50-100 איש לא היו עושים את העבודה - זה נכון - אבל בתודעה של אותם מחבלים, זה אומר שהצבא התעורר והוא מתחיל לעבוד. 

המחבלים לא יודעים כמה מטוסים יש בכוננות וכמה כבר עלו לאויר בדרך אליהם - הם רואים שמתחילה הפצצה מאסיבית ומפסיקים את החדירה. 

אגב, זה באמת מה שקרה כשהמסוקים התחילו לפעול שם כמה שעות אחרי החדירה - המחבלים הפסיקו לחדור משם וכל האספסוף שחדר איתם התחיל להתקפל חזרה. 

אם זה היה קורה בתוך כמה דקות מרגע תחילת החדירה, זה היה יכול למנוע את הטבח או לכל הפחות, לצמצם אותו משמעותית. 

אבל זה היה טיפה בים

וזה לא היה כמה דקות כי גם בצבא לא הבינו את ממדי הפלישה.

כיום בדיעבד אנחנו מכירים. מה היה שם.

בפועל כל מערכי השליטה. בקרה. צילום וכו' כשלו

אף אחד לא ידע מה באמת הולך שם. רק כמעט שעתיים לאירוע הבינו את גודלו.

יום שבת שגם ככה 70-80% מהצבא בבית. + חג שחיל האוויר היה בהדממה.

לא היה מי להקפיץ לשם

לא סתם היו כאלה שלקחו את המדים מהבית והתחילו לנסוע דרומה. כי הם הבינו שעד שהמערכת תתחיל להזיז את הגלגלים שלה. יקח לא מעט זמן.

וזה עוד דבר שאני לא מבין: ברגע אחד, כל המצלמות הושמדו - ואף אחד לא הבין את ממדי הפלישה? 

זה הרגע שבו אתה הופך את כל האזור לשטח השמדה. 

כל מטוס, כל מסוק, כל קנה ארטילריה אמור לקבל גזרה ולהשמיד אותה כליל באותו רגע. 

אם אתה לא יודע מה קורה - תניח את הגרוע מכל. 

זה אני כותב מידיעה. מערכת פרודקשן קריטית במודיעין הצבאי פשוט לא עבדה הרבה מאוד זמן בחצי השנה שלפני 7.10.23 ונפלה שוב ושוב. וממילא כשהכל נפל פשוט הניחו שהמערכת הזו נפלה שוב.

אותו כנ"ל שאנשים שהמודיעין מרגל אחריהם נעלמו מהרדאר. פשוט זה לא שהם כיבו את הסלולרי אלא שהמערכת נפלה שוב ושוב ושוב.

אחרת, זה לא מסביר את מה שכתבתי. 

אז מערכת המצלמות נפלה שוב ושוב ואף אחד לא טרח לתקן את זה במשך חצי שנה?

אם לא הייתי יודע שככה הצבא מתנהל, לא הייתי מאמין לך אבל אחרי 3 שנים בסדיר ועוד כ-15 שנים במילואים משום מה אני לא מופתע. 

(יש לי סיפורים שהייתי כותב שלא תאמין להם, אבל מן הסתם אתה כן...). 

אגב, אני זוכר שקראתי שבמערכת "רואה-יורה" יש רק ג'ויסטיק אחד עבור כל המערכת כך שרק מערכת אחת יכולה לירות בכל פעם. 

בחיי שזה נס שהמדינה שלנו עדיין קיימת. 

אבל מידיעה, מערכת פרודקשן פנימית שאחראית על הרבה מידע נפלה.

זה לא שלא טרחו לתקן. טרחו לתקן ותיקנו שוב ושוב. אבל ברגע שזה נפל אין סיבה "להקפיץ את כל המערכת" ולהעיר את חיל האוויר אלא פשוט לחכות שהמערכת תעשה ריסטארט ותעלה בחזרה.

ככה לא מתקנים. שום חברת הייטק בינונית לא היתה סובלת דבר כזה מבלי לפתור אותו מהשורש. 

עבדתי גם במקומות גרועים - אפילו שם, דבר כזה לא היה נסבל. 

וגם בטחונית, לא רק ביו"ש, אלא גם בנגב ובגליל מניעת יצירת רצף ערבי שיכול להתהפך עלינו בהתקוממות ענקית של ערביי ישראל.

וגרעין ליצירת עוד יישובים בשביל איכות חייהם העתידית של תושבים שיעזבו את המרכז המפויח ויעברו לפריפריה (וייתרונות בריאותיים של מניעת מחלות מזיהום אוויר)

זה חוסך המון משאבים של מתיחת קווי חשמל ותשתיות למקומות מרוחקים. 

אז נכון, יש בעיות תנועה וחניה - אבל שוב, זה שיקול של מי שבוחר לגור במרכז כמו שמי שיבחר לגור בפריפריה הרחוקה יצטרך לעשות את השיקולים שלו לגבי תחבורה ציבורית. 

אני לא רואה סיבה ואני גם לא רואה יכולת לפתח את הפריפריה באמצעות הזרמת תקציבים. 

כדי למנוע רצף ערבי, צריכים לתת הוראה למשטרה להרוס בניה בלתי חוקית - לא לסבסד תחבורה ציבורית לא יעילה. 

ומי שרוצה להקים עוד יישוב, שיבושם לו. מי שרוצה איכות חיים, שישלם עליה. 

אני משלם לא מעט על איכות החיים שלי - למה אני צריך לשלם כם על איכות חייהם של אחרים עתידיים? 

צריך לאסור (או למסות) שימוש ברכב. במובן הזה הפריפריה היא אסון מכיוון שאי אפשר לחיות שם בלי רכב שבסוף נתקע בפקקים במרכז.

גיליתי מתישהו שמאריאל למשל אין אוטובוסים למרכז אחרי 21:00 בערך. הפוך אמנם יש עד 1 בלילה.

זה לא דוגמא יחידה. אפשר להתנייד בתחבורה ציבורית חלק ניכר מהזמן אבל הצורך ברכב גדול פי כמה מאשר בערים הגדולות והפעילות.

בלא מעט מקומות פריפריאליים אין בכלל סופר במרחק הליכה ברגל אלא רק בעיר או באזור התעשיה הסמוך.

אמנם בדרום, אמנם מפורברת למות, אבל מרכזית ועם תח"צ בהתאמה.

ופריפריה צמודת רכבת למשל שונה מאיזה יישוב מרוחק בנגב או גבעה בשום מקום בשומרון.

זו גם הסיבה שאני נבוך מהמחקר של קוהלת "על המיסים ועל הנפלאות" על החרדים שתשעים אחוז מהם מקבלים יותר מס מהמדינה, אני לא יכול להכנס לדיון כי אנחנו משק בית שמקבל כל כך הרבה יותר מהמדינה מהשקלים הבודדים בחודש שאנחנו תורמים למס הכנסה זה פשוט מביך.

אני גם בשנים האחרונות לא מקבל החזרי מס הכנסה כל שנה אני עושה בדיקה ומתבאס שאין ממה להחזיר לי, אפילו החזרי מס על תרומות אני לא מצליח לקבל החזרים על הכל.

אם אנחנו מדברים על אותו מחקר, אז חילקו שם את האוכלוסייה ל-3 קבוצות:

חרדים,

ערבים,

כל השאר (כלומר יהודים שאינם חרדים).

ואתה שייך מן הסתם ל''כל השאר''.

אז בתוך אותה קבוצה של יהודים לא חרדים, יש לך יותר ילדים מהממוצע (4 לעומת 2.5 - 60% יותר!), אולי גם מרוויח פחות מהממוצע (בשנת 2022 ההכנסה הממוצעת של משק בית יהודי לא חרדי הייתה 24.5 אלף ש''ח. על הכנסה כזאת עם 4 ילדים משלמים בכל חודש 3-5 אלף ש''ח מס הכנסה, תלוי איך היא מתחלקת בין בני הזוג), ולכן תשלומי המיסים שלך והתקבולים מהמדינה לא משקפים את הממוצע.

דבר נוסף,

אני לא זוכר אם קוהלת לקחו בחשבון גם תשלומי מיסים נוספים כמו מע''מ ומס רווחי הון.

אם כן, אז אתה משלם אלפי שקלים בחודש לרשות המיסים בלי לשים לב.

על כל 6.5 אלף ש''ח שאתה מוציא בחודש, המדינה מקבלת 1,000 ש''ח ממע''מ.

אני חושב שמתייחסים ל "ילדים" רק לילדים מתחת לגיל 18. כלומר כולנו לתקופה עם ילדים ולתקופה בלי ילדים. היום יש לו 4 אבל בעוד 20 שנה הוא כן יתכנס לממוצעים.

אם אשה יהודיה לא חרדית מביאה בממוצע 2.4 ילדים,

אז ממוצע הילדים מתחת לגיל 18 יהיה יותר נמוך מהמספר הזה - שהרי יש שלב עם פחות ילדים (לפני שהם נולדים) ויש שלב שהם כבר עברו גיל 18.

לכן להיות עם 4 ילדים מתחת ל-18 זה הרבה הרבה יותר מהממוצע, וממילא אין סיבה לחשוב שאם הוא לא משלם מיסים אז הממוצע לא משלם מיסים. כלומר אין סיבה להניח שפורום קהלת טועים, מהסתכלות על משפחה שרחוקה מאוד מהממוצע.

תלוי מתי

בתחילת הקריירה כולנו עניים (לפחות על הגרפים של המספרים).  בסוף הקריירה יחד עם פיצויי הפיטורין כמעט כל אזרח יכול להגיע לשנה אחת לעשירון העליון. כבר אין ילדים בגילאים האלה שמורידים אותו למטה.

אתה מדבר על שני מדדים. כמה ילדים יש לאישה וכמה ילדים יש למשק בית בשנת מס נתונה. לאישה תמיד יהיה ממוצע של X ילדים גם כשהם בגרו. במשק בית אין ילדים אחרי גיל 18. הם נהיים בוגרים ש"שותפים" במשק הבית הזה. לא מקבלים עליהם הטבות מס וכו' והם עצמם בדרך כלל כבר מתחילים לשלם קצת ביטוח לאומי או במקרה הטוב גם מס הכנסה.

הוא אמר שהוא כמעט לא משלם מיסים, והזכיר את המחקר של קהלת.

אז הסברתי שיש לו יותר ילדים מהממוצע (וכולם בני פחות מ-18) ושכר (כנראה) נמוך מהממוצע.

עם מה אתה לא מסכים?

אני טוען שהוא ישלם מיסים בעוד 10-15 שנים כשהילדים שלו יגדלו.

יהיו שנים שמס ההכנסה שתשלם יכפר על כל מה שלא שילמת.

בס"ד

בלי קשר:

כחדשה כאן, עדיין לא הצלחתי איך זה הולך.

כלומר,אם מגיבים בתאריך X התגובה צמודה לכך? ואם לא - היכן היא מסתתרת?

מדוע התאריכים לא עוקבים? למשל תשרי ואז זה קופץ לאב, מתשפ"ה זה מדרדר לתשפ"ג....

למה זה?

אני לא טובה בדברים טכניים , אנא, אם א פשר פ ירוט למפגר.

יישכויח

השרשורים מסודרים לפי התאריך האחרון שהגיבו בכל שרשור,

כלומר שרשור שמישהו הגיב אליו לפני שנייה יהיה בראש העמוד וכן הלאה.

מי שבוחר לגור באיזה חור בסוף העולם צריך לקחת בחשבון שלא יהיו לשם אוטובוסים. 
כל אחד עושה את השיקולים שלו בסופו של דבר - כולל איפה לגור. 

כי שתיהן נוסו:

*במקומות שבהם התחבורה הציבורית הייתה בחינם, הומלסים נהנו ממזגן בחינם, והמוני אנשים עלו על האוטובוס בשביל תחנה אחת בלבד, והפכו אותו לצפוף ועמוס בצורה בלתי נסבלת. אנשים הלכו פחות ברחוב ולכן בריאותם נפגעה, על כל 300 מטר כבר לוקחים אוטובוס.

*בקיבוצים שבהם התושבים לא שילמו על החשמל של עצמם, אלא כל הקיבוץ שילם על החשמל של כולם, כל אחד הדליק מזגן חופשי כי הוא אמר לעצמו ''כל שעה עולה לי רק עשירית האגורה, כי התשלום מתחלק בין מאות משפחות''. ואז כשכל משפחה אמרה את זה והפעילה מזגן בלי חשבון, יצא לקיבוצים חשבונות חשמל שלא יביישו מפעל גדול בסין ובסוף לכל משפחה זה היה מאוד מאוד יקר.

לכן עוד לפני שהפריטו את הקיבוצים, הפריטו את חשבונות החשמל.

זה עולה שקלים בודדים. גג עשרות שקלים

גם בעידן נורות הלהט

אני אישית מכיר עובד חברת חשמל מלפני כ30 שנים שהדוד לא התכבה אצלו במשך כמה שנים ( התכבה רק לצורך החלפת גוף חימום)

דברי הבל

אפילו בכתבה לא כתוב שהמצב יחמיר מבחינת יוקר המחיה (או בכלל).

אבל בהתחשב בזה שיש לי עוד יותר מ-30 שנות עבודה, זה לגיטימי.

לא מכיר הרבה בני 30+ עם מספיק כסף בפנסיה 

בכל דוח פנסיה יש קצבה צפויה שאתה אמור לקבל היא מספיקה לך?

אני במנורה,

אני רואה את הקצבה הצפויה לפי ההפקדות שהיו לי עד היום, אבל לא רואה את הקצבה הצפויה אם אמשיך להפקיד כמו היום.

יש מחשבונים באינטרנט שעושים את זה, אבל לא ידעתי שאפשר דרך הגוף שמנהל את הפנסיה

גם במקרה של הפסקת הפקדה והמשך השקעה וגם במקרה של המשך הפקדה של סכום זהה.

כן אפשר לבדוק את זה לבד רק לשים לב שחלק מההפקדות הולכות לכיסוי ביטוחי ולהתחשב בדמי ניהול.

היום משתדלים לתקן את המעוות לפי ההדרכות בווצאפ (חבל שהפסיקו) של @נחשון מהר חברון (למה לא מתייג) ושותפו.

נכון לכרגע השכר הצפוי לי בהנחה אפסיק להפקיד לפנסיה (עם רווח ממוצע של 3.5 אחוז בערך) הוא כ70% מהנטו שלי כרגע

בהנחה ויש לי כ30 שנות הפקדה נוספות

הממוצע שאקבל יהיה בערך כמו השכר שלי ערב יציאה לפנסיה. אולי מעט יותר 

זה מחושב כ5.5% רווח ממוצע עבור 30 שנה

וניקוי 1.8 בערך עבור אינפלציה

אבל הם לא שמו שם מישהו כמו קבלן/חשמלאי/אינסטלטור ועוד מקצועות טכניים של בעלי מלאכה,
וגם לא חישבו את זה לפי שעות עבודה שזה ממש זועק לפעמים, כמו אצל העובד זבל.
 (עכשיו אני רואה שכתבו חשמלאי במשכורות, אבל לא זוכר שדיברו איתו)

צפיתי בדקה הראשונה

וחלקים מהסרטון הזה קפצו לי בטיקטוק

תכלס השכר החציוני במדינה נמוך

וזה אומר שרוב האנשים משתכרים נמוך

מהצד השני בכובע שלי כבוסית

קשה לקבל עבודה טובה מאנשים ועוד יותר קשה למצוא כאלה

אז אולי השכר הולם את האנשים

ומי שמסוגל/ רוצה לעשות יותר

יגיע לעשירונים העליונים 

אני לא בעמדת בוס,

ובטוחה שאני מביאה ערך פצצה לחברה שאני עובדת בה,

וממש לא מתגמלים אותי לפי זה.

מתגמלים לפי כמה שווה להם וכמה שפחות יותר טוב. העלאה זה להתחנן.

גם כשכל המוצר השתנה בזכותי וכל החברה עברה תהליכים.

אולי את רוצה להיות בוס שלי? אני מבטיחה שיהיה לך שווה ותקבלי עבודה פצצה 😉

לא כל עובד מתוגמל כפי שהוא מעריך את עצמו ואולי כפי שהוא באמת שווה

אבל תמיד אפשר לחפש מקום/ משרה שכן מתגמלת

ממה שאני מכירה

יש יותר בעיה עם תפקוד עובדים מאשר תגמול הולם עבור העבודה

כמו שמדברים על שכר נשים

שנמוך משל גברים

אבל לא אומרים למה

עובדות פחות שעות/ במשרות פחות דורשות/ פחות מסוכנות

אפרופו משפיעניות רשת מלמעלה

מרוויחות הרבה יותר ממשפיעניים

יש עשירונים עליונים שהם אחוז מאוד מאוד קטן, והם מעסיקים במשכורת רעב הרבה אנשים שלא יכולים לעשות את מה שהם עושים..

גם כי הם לא כשרוניים וגם כי בסוף צריך נהגי מונית, שוטפי כלים וחדרנים וכו.

היא יותר

פונקציה של בחירה ועבודה קשה

מאשר

מזל או כישורים מולדים

אז כן

יש אנשים שבחרו לעבודה קשה ולעשות מספיק תהליכים בחיים כדי להיות עשירים

ויש אנשים שבחרו לאייש את המשרות שמתומחרות נמוך 

איזה בן אדם "בוחר" להיות נמוך.

מי "בוחר" לא להצליח.

יש בטבע מעמדות, יכולות ברמות שונות.

כמו שיש אנשים עם נטייה טבעית למוזיקה

ויש כאלה עם נטייה יותר למספרים

או כאלה עם נטייה לנפש.

אס יש כאלה שגם יש להם נפש חזקה

ובטחון עצמי חזק.

אותו אדם שבוחר להיות מאבטח (אלה שעם שכר נמוך) לא עושה את זה כי זו ההגשמה שלו, אלא כי זה מה שהוא יכול..

המשפט האלמותי - אם רק תרצה תצליח. הוא שקרי.

אולי הוא נותן מיטיבציה לאלה שיש להם פוטנציאל.

אבל לצערי - בהכרות עם מערכת החינוך - יש תלמידים שרוצים, מאוד, אבל לא יכולים ולא יגיעו להשיגים לימודים גבוהים. ויש כאלה שלא יגיעו להיות אנשי עסקים ממולחים למרות השקעה רבה.

בחירה ועבודה קשה חייבות לבוא על פוטנציאל אמיתי.

ולא כל אחד יכול לעשות הכל הכי טוב. 

אנשים שלא רוצים לקחת סיכונים

אנשים שלא רוצים להשקיע בלימוד מקצוע

אנשים שלא רוצים לוותר על החלום למימוש עצמי

אנשים שלא רוצים ללמוד להתנהל נכון כלכלית

אנשים שלא רוצים להשתנות

יש מלא שבוחרים לא להיות עשירים

ענק. בלתי ניתן לשיעור בין

לקיחת סיכונים - לימודים - ויתורים וכו לבין להיות עובד ממוצע במשק.

אדם שעובד במשכורת ממוצעת הוא לא עשיר.

אדם שעובד בהייטק הוא לא עשיר.

כן. אדם שעובד במשכורת של 30 אלף אחרי שהוא הזיע את נשמתו וחושב שכולם יכולים הוא פריוילג.

עשירים הם אחוז קטן מהאוכלוסיה ולא כולם מסוגלים לבחור בזה.

לנקודה השניה. אנשים שבחרו לעבוד במינימום למרות חוסר המגבלה הפיזית.

1. אתה לא יודע מה המגבלה.

2. לפעמים המגבלה היא נפשית ולא פיזית.

3. אולי באמת יש אנשים שבוחרים משיקולים של פנאי, משפחה, קרבה למקום מגורים, הכנסה של בן  זוג, עבודת מעבר.

מקווה שהבנתם את נקודת המבט

מי שעבד והתנהל נכון וחסך והשקיע והגיע לשווי של 2 מליון שקל ב12 שנים איננו עשיר?

טוב צריך לעמוד על מהו עשיר מה ההגדרה של זה.

ובתור אדם שמתמודד עם הפרעת מצבי רוח אני חושב שאני יודע דבר או שנים על מגבלות, לא מבין מה ראית לנכון לתקוף זאת.

וכן גם שיקולים של משפחה, מגורים, הכנסת בן זוג וכו כל זה דברים שאדם בוחר בהם.

תסביר לי בבקשה

אני לא כותב את זה כדי להשוויץ אלא כדי להראות לך שאפשר ורצוי לבחור להיות עשיר.

בתלוש שלי אני מקבל פירוט של נקודות זכות במס הכנסה, יש לי 2 נקודות זכות נוספות בשל היותי "נטול יכולת".

זה משהו שמצחיק אותי.

אני הנדסאי, עובד במשרה מלאה כעובד מדינה בנוסף יש לי גם עסק, במקביל אני לומד בערבים תעודת הנדסאי נוספת, אני נשוי ואב לחמישה, יש לי דירה והשקעות בשוק ההון, אין לי חובות מלבד המשכנתא, אני עשיר ביחס לרוב חברי ובני גילי ואני עשיתי את זה מבחירה למרות היותי "נטול יכולת" ועשיתי את זה מבחירה.

הנימוק לא..

הבאת דוגמא של פרט אחד ולמדת ממנו על הכלל.

זה לא עובד ככה. 

זה שיש אדם שהצליח למרות הקשיים לא אומר שכל אחד יכול.

הטענה שלי היא - לא כל אחד יכול. 

יש מושג שנקרא כישלון. 

הוא יכול לבוא לידי ביטוי רק כשרוצים משהו ולא מצליחים.

והעולם מלא באנשים שניסו, ולא הצחילו, אנשים שניסו והצליחו. 

חלק כן, וחלק לא. 

זה אומר שאפשר להצליח למרות. 
זה לא אומר שכולם יכולים. 

סטטיסטיקה לא נקבעת לפי מצב רוח. 

יכולות של אנשים לא נמדדות בהצלחות של אחרים. 

אחד שהצליח זה אומר שאחד הצליח.

כמה נכשלו?

כמה ניסו ולא הצליחו? 

כמה כאלה ניסו כל חייהם ולא הגיעו למה שהם רצו?

בין אנשים שהצליחו לבין אלו שלא

זה כמות הניסיונות עד להצלחה

אלה שהצליחו ניסו ולמדו מהטעויות מספיק פעמים

אלה שכשלו

הם אלה שהתייאשו באמצע/ בהתחלה/ בסוף 

שיש כאלה שפשוט לא מסוגלים. 

 

אבל הפ לא הרבה כמובן שאדם שמשותק מהצוואר ומטה יתקשה למצוא עבודה וכנ"ל אוטיסטים ברמה נמוכה ואנשים שמתאשפזים בפסיכיאטרי בדלת מסתובבת נכנסים ויוצאים.

אבל עליהם אני לא מדבר.

אני מדבר על אנשים עם נקודת פתיחה ממוצעת כפי שיש לרוב האנשים.

רוב בני האדם יוכלו לעשות מספיק כסף כדי לפרנס את עצמם, לחיות ברווח ולדאוג לעתיד בטוח לאורך תקופה ארוכה אם ישכילו להבין איך העולם עובד ואיך לא לקחת אחריות על חייהם.

כי יכלתי לחיות אצל ההורים שלי ולחיות מקצבה, מי הפריע לי בזה? המדינה היתה לוקחת עלי אחריות.

אבל בסוף בסוף לרוב בני האדם יש בחירה חופשית לעשות מה שהם רוצים.

אחד האנשים הכי מעוררי השראה שהשפיעו עלי הוא ניק וייצ'יץ' .

זה הילד בן 6 כשהוא עייף ולא יכול ללבוש פיג'מה בכוחות עצמו

זה כשהוא מאד רוצה משהו ולא יכול להתמודד לבד עם אכזבה

לאנשים מבוגרים יש את היכולת להשתפר

להיות בכל יום יותר טובים מהיום הקודם

לא כל יום

ויש ימים ותקופות שחוזרים אחורה

אבל הפוטנציאל קיים

לכל אחד

פוטנציאל מתחיל באמונה

להאמין שאתה יכול יותר

אם לא מאמינים

אז באמת גם לא מסוגלים

אני כן מקבלת שיש אנשים שמאמינים שהם לא מסוגלים

הרבה אנשים נמצאים שם

אנשים עסוקים במה צריך לעשות

עסוקים בלרוץ במרוץ החיים

ולא עוצרים לרגע לחשוב

במה הם מאמינים

ומה אפשר לעשות אחרת 

של אנשים שפצחו משהו בחיים

מגיל 20 עבדתי במינימום כמה שנים

עם 2 תינוקות

עם עוני גדול

עברתי מאז הרבה

למדתי

ניסיתי

טעיתי

תקנתי

העזתי

ושוב כל זה

אני יודעת איך זה עובד ואיך לא

מקרוב

לא כל אחד מסוגל/ רוצה להיות בצמרת

(גם אני לא שם

אבל במקום טוב

כזה שבחרתי אותו)

אבל כדי להיות בשכר מינימום

(אדם בריא ללא מגבלה פיזית/ נפשית)

צריך לבחור בו

חד משמעית 

שאול אמסטרדמסקי יצא לבדוק כמה מרוויחים הישראלים - הנתונים יפתיעו אתכם? 👇

1. עורך דין פלילי – ₪70,000

2. משפיענית רשת – ₪50,000

3. דוגרת כוננות – ₪50,000

4. מנהלת בהייטק – ₪50,000

5. יועצת אסטרטגית – ₪45,000

6. מעצבת שיער – ₪40,000

7. מתכנתת – ₪35,000

8. פסיכולוג – ₪35,000

9. עו”ד שותפה במשרד – ₪35,000

10. רופאה מתמחה – ₪31,600

11. רפתן – ₪30,000

12. נהג קטר – ₪27,000

13. קולינקאי – ₪25,000

14. שחקן תיאטרון – ₪25,000

15. בעלת מסעדה – ₪23,000

16. הנדסאית בניין – ₪23,000

17. סופר סת”ם – ₪22,000

18. לוחם אש – ₪22,000

19. מנהלת משק במלון – ₪21,750

20. מנהל בית ספר – ₪21,000

21. מורה (ותק 35 שנים) – ₪19,800

22. אחות בבית חולים – ₪19,000

23. חוקר מוח – ₪18,000

24. צלם – ₪18,000

25. יועצת פרלמנטרית – ₪18,000

26. מפקד דג”י – ₪18,000

27. כלכלן – ₪17,000

28. שפית במסעדה – ₪17,000

29. רופא צבאי – ₪16,300

30. עובדת סוציאלית – ₪15,500

31. חשמלאי – ₪15,000

32. עובד תברואה – ₪14,500

33. מורה (ותק 30 שנים) – ₪14,500

34. גננת בגן פרטי – ₪13,500

35. לוחם בלחימה מבצעית – ₪13,500

36. אדריכל – ₪12,000

37. מורה (ותק 8 שנים) – ₪12,000

38. לוחמת – ₪12,000

39. אמן קעקועים – ₪11,000

40. נהג מונית – ₪11,000

41. שופט כדורגל – ₪10,500

42. עורך תוכן – ₪10,000

43. מאמנת אישית – ₪10,000

44. נהג משלוחים – ₪8,500

45. שליח וולט – ₪8,000

46. מאבטח – ₪7,500

47. סייעת בגן פרטי – ₪7,000

48. בריסטה – ₪6,500

49. מלצרית – ₪6,000

50. מבשלת - 5000₪

אם ללכת לכיוון של עו"ד צמרת פלילי או לכיוון של משפיענית רשת.

(כן.. נכון... בנוגע לפלילי הדו-משמעות היא בכוונה )

לדוג'

הנדסאית בניין 23 אלף.

ואדריכל 12 אלף.

זה פשוט רחוק מהמציאות.

אולי הנדסאית עם 30 שנה ותק

ואדריכל עם שנת וותק אחת זה המספרים

מורה עם 30 שנה ותק - 14500

עם 35 ותק- 19800

גם זה לא ממש מחובר למציאות

כנראה המורה הראשון עובד בחלקיות משרה/בלי גמולים/השתלמויות וכו'

שליח וולט. 8500. אולי זאת עבודה צדדית. כי כל מי שעובד במשרה מלאה בוולט מגיע לפי 2-3 מכך. לפחות כך הם מעידים.

דבר אחד לא הבנתי.

מה זה דוגרת כוננות?

בנוסף. זה הכל ברוטו כנראה

אבל מעורבב כאן שכירים ועצמאים.

אי אפשר באמת להשוות.

ודבר אחרון.

בעוד בין כל המורים/אחיות/עו"ס/רופאים

זה שכר אחיד יחסית.

יש המון מקצועות שזה לא כך.

לדוג' לא כל משפיעני הרשת מקבלים שכר כזה אלא רק העשירון העליון (או אפילו המאיון העליון)

כנ"ל עו"ד. לא כל הפליליסטים מקבלים 70 אלף בחודש. אלא רק המוצלחים ביותר

ויש עוד כמה דוגמאות שם

בחשמל יש כל כך הרבה סוגים תעודות, רשיונות, התמחויות, ותק, עצמאי, שכיר, קבלן, פרילאנס, עובד מדינה, יש אחזקה, עמדות טעינה, תשתיות, תקלות, בתים פרטיים, אנרגיה מתחדשת, מיזוג אויר, שרת בבית ספר, מתח גבוה, plc, דודי שמש ועוד ועוד קצרה היריעה מלפרט.

ומכל מקום העמידו את החשמלאי 500 שקל פחות מהעובדת סוציאלית שכל מי שחי בעולם הזה מבין את גודל הניתוק.

שאול יכל לעשות את זה בצורה מקצועית יותר אבל הפורמט כשלעצמו מבורך ומתבקש.

אם הייתי רוצה יותר הייתי מרוויח יותר.

מעדיף לא לקפוץ מעל הפופיק, כידוע לפום צערא אגרא ואני לא אוהב צער.

גם אני קניתי דירה לאחרונה, וגם אני בונה על הפינוי בינוי.. שבהחלט לא בטוח שיקרה ;)

אבל אני קניתי בעיר שהיא 30 דק מהמרכז, והמחירים בה לא מטורפים, ככה שאני מאמין שהעסקה תהיה טובה בכל מקרה..

אבל אם מישהו אחד אני אצליח להציל מהנהירה העיוורת אחרי "פינוי בינוי" את שלי עשיתי

שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי, בין מילואים בעזה פעם אחר פעם (וגם בלבנון וגם בסוריה וגם ביהודה ושומרון), לבין קריסת הדולר, לבין מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן, לבין נטל המס וגובה הריבית (ושדירוג האשראי לא הועלה חזרה גם בזמן הפסקת אש, למרות הבטחותיו הנפוחות כאוויר של שר האוצר), לבין הרעילות הפוליטית והחברתית המתפוצצת, לבין השתמטות והתחמקות של "שותפים טבעיים"?

א. ייתכן  והכל נכון, זה לא סותר את העובדה החיובית שהמדינה מקטינה גירעון - בין היתר בזכות התנהלות שלה.

ב. אתמקד לרגע ב"הייטקיסט שגייס באופן פרטי": אין דבר כזה. הוא פתח סטרטאפ במדינה עם כללים, גייס כסף בתעשייה עם חוקי מס, גייס עובדים,במדינה פה ועוד,ועוד. אה, וברגע שהדולר קצת ירד פתח בצווחת יללה "תעזרו לי". זה לא,בא לזלזל בו - אבל למדינה סביבו יש חלק בהצלחתו.

מי ביקש שיעזרו כשהדולר ירד?

ומתי המדינה התערבה בשלושת השנים האחרונות בשער הדולר?

ממשרד האוצר ומהמגזר הפרטי בעיקר בהקשר התוכנה. אבל לא היו שום תוצאות אמיתיות, בעיקר כי משרד האוצר אכן לא יכול לסייע. אין היגיון שמדינה שמתנהלת בשקלים תגבה מס באופן משתנה, פעם בשקל ופעם בדולר, לפי המטבע שידו על התחתונה מפני כוחות השוק.

אבל לספר בקול תרועה ש"הגירעון צומצם" זה לקפוץ באוויר ולהתגלגל כליצן בחצר הארמון מרוב שמחה שתיקנו נדנדה לנסיכה, כשמאחורי הגב עולה אש מהצריחים. כי למרות החגיגות, שמענו כבר ש"הצמיחה לא תספיק, יהיה צורך להעלות מיסים" (נגיד בנק ישראל, חפשו ברשת), וששר האוצר רותח ומתפוצץ כי הדרג המקצועי במשרדו - לטענתו מאחורי גבו, כאילו שאובייקטיבית זה מה שחשוב - הוציא התראה נגד "חוק היסוד" המגוחך החדש, והיא ש"לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים" (חפשו הכל ברשת). רק כי לא נוח פוליטית שמשמיעים את האמת, הוא מתנהל כמו ילד בכיין וצורח שאין מה להקשיב לאנשי מקצוע.

https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkqzchmzgl

לא הכרתי שעשו זאת

וכמובן לחסל את עצמאות הבנק המרכזי, שהחזקתו הבלעדית בכלי העבודה של קביעת גובה הריבית מרתיח את חבר הכנסת, הפוליטיקאי האינטרסנט, שגם מנהל את משרד האוצר, כאילו שזה הגיוני שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה שיציבות וחוסן כלכלי הם קריטיים לעצם קיומה בכל רגע. בטח שזה מקפיץ את הפיוזים של השר שנגיד הבנק מעז להשמיע דבר אמת, שלמרות חגיגת "צמצום" הגירעון, הצפי הברור להמשך מאזן תשלומים של ישראל (ולא חלילה חדלות פירעון או קריסה בסגנון תורכיה) יחייב העלאת מיסים. לכן ראשית, בנק ישראל מתערב לא מהסיבות ששר האוצר היה רוצה, ושנית, כל עוד עצמאות הבנק המרכזי קיימת הוא ממש אבל ממש לא יהיה שם רק כדי לכסות את כשלי הדרג הפוליטי בשבתו כמורה דרך כושל והרסני במסגרת החלטות ממשלה וזרוע מבצעת.

אתה רציני?!

הגירעון עלה וזינק לשמיים בראש ובראשונה עקב הפעילויות הצבאיות היזומות, לאמור לא הדיפת העזתים עד מוצאי השבת השחורה, אלא הפלישות לעזה, ללבנון ולשטח סוריה והפלישות האוויריות לאיראן. בכל הזירות האלו, אדם רציני וכנה - להבדיל מפוליטרוקים ושופרות תעמולה - יודה שהעניין לא תם ולא נשלם, וזה אך ורק עקב לחץ בין לאומי ובראש ובראשונה של האמריקאים ידידינו הטובים. לאמור, ירידת הגירעון עם תום הלחימה והפסקות האש, בעזה, בלבנון, באיראן, היא לא "בזכות ההתנהלות שלה", אלא עקב דיקטאט "שהמדינה" נכנעה לו בחירוק שיניים ובידיעה שזה עלול להיות אסון גמור, בטח ובטח כשמדובר בהמשך התקיימות משטר טהרן.
אתה מאמין לעצמך כשאתה טוען שזה "בזכות ההתנהלות" ולא בגלל, במשמעות הכי שלילית והרת אסון של המילה?!
באמת?!

לגבי החלק בהצלחה וכדומה, אין שום הוכחה בדבריך שזה נכון, כי אסף רפפורט קם בבוקר ומעולם לא ביקש מאף אחד שיעזור לו לשכנע את גוגל שמגיע לו ולעסק שפתח 32 ביליון דולר, וזה אחרי שגוגל היתה משוכנעת שמגיע לו רק 23 ביליון.

מרשים שאותם עובדים הצליחו.

זה לא רק הייטקיסטים, אם כי יש להם אחוז נכבד בכך. בכל מקרה, זה מרשים שהאזרחים השיגו זאת וכל הכבוד לאזרחים שסייעו בכך.

אם אדם הולך לקבלן ומבקש לרכוש ממנו דירה, והקבלן תוקע מחיר של 3 מיליון עבור הקובייה, והאדם מהנהן בחוסר מחשבה וחותם לו על זה, וכעבור שנתיים הוא חדל פירעון, האם הקבלן אמור לספוג את ההפרש בין מה שהאדם חתם שישלם לבין מה שיש ביכולתו לשלם? להשאיר את המפתחות אצל הרוכש ולומר לו בטלפון "הכל בסדר, עליי"? לקבוע בדיעבד שהמחיר הוא 2 מיליון?

הגירעון הוא קשיח. הוא נקבע מתוקף הפעלת שופלים במסגרת זירבוב עזה (הוצאה כספית עצומה). מתוקף הטסת חיילים לטהרן (הטייס הוא במקרה זה נהג טנק-קשר-טען-מט"ק מעופף, לא שום דבר אחר). מתוקף גיוס מילואימניקים במספרים של מאות אלפים (ימי מילואים, לא unique individuals), רבים מהם במשכורות אזרחיות גבוהות ביותר, שמתוכן נגזר תשלום המילואים. מתוקף הלוואת כחצי טריליון בריבית קצוצה עקב מצב דירוג האשראי (שבניגוד כמובן לטענת שר האוצר, הורד עקב כוונות החקיקה של ממשלת וכנסת ישראל ולא עקב מלחמה, שהרי הדירוג לא הוחזר גם בזמן הפסקת אש), שכבר עכשיו הזניק את החזרי החוב הישראליים במיליארדים לשנה. על התועלת או הרווח, או שמא החשש מאסון קטסטרופי, מהזנקת הגירעון הזה כהימור שתוצאותיו בספק, כבר הצבעתי בתגובה הזו:
המדינה מקטינה גירעון "בזכות ההתנהלות"?! - חיסכון השקעה וצריכה

אבל תהיה אשר תהיה הדעה בשאלת הצידוק להזנקת הגירעון, הרי שירידתו אירעה מפני גורמים חיצוניים לאמור, כפיית הסכמים והסדרים על הממשל של ישראל, בניגוד ברור לכוונות הישראליות ולמה שהוצג ככיוון הבטחוני הרצוי. לשאלת השתתפות האזרחים אין רלוונטיות בשום אופן, כי כאמור באנלוגיית הדירה לעיל, זה לא הצד הקשיח, אלא צד שאי אפשר לסמוך ולהסתמך עליו, אלא אם מכניסים למשוואה הכספית-כלכלית את רעיון כלכלת בעזרת השם של שר האוצר הנוכחי.
התפיסה שאני מציג היא שזה שיגעון מוחלט, ששום קבלן דירות או בעל עסק זוטר ככל שיהיה לא היה חותם עליו, אבל משום מה יש איזו תעמולה כאילו בניהול העסק שנקרא המדינה זה רעיון טוב.

משהו חסר?

אני דיברתי על האזרחים ואתה הלנת על החלטות הממשלה ופעילות הצבא 

משל הסוס והאוכל וכן הלאה.

אני קורא את ההודעות שלך, ואני רואה מצד אחד אמונה יוקדת בצדקת טענתך - ויחד עם זאת גם בורות, וגם בילבול של מין בשאינו מינו. @אריק מהדרום פתח שרשור שהתייחס רק לשפל בגירעון הממשלתי, וקרא לזה "ירידה מרשימה". הא ותו לא.

תוכל להסביר לי למה "מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן"  הופכים את הירידה לפחות מרשימה? זה זה בכלל קשור? האם מישהו רשם משהו בעד מערכת החינוך או הסיבות למלחמה באיראן?

האם אתה באמת ובתמים טוען שהירידה בגירעון הממשלתי היא (רק) בגלל "שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי", ושהיא לא קשורה להתנהלות הממשלה?! (אני שואל את זה למרות ש-כאמור- אף אחד בכלל לא טען שזה בגלל הממשלה. 

אתה ממשיך לטעון שזה לא הגיוני לחשוב "שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה", שזו אמירה ברמת מופרכות עליונה, הרי חוק יסוד התקציב קובע באפון ברור, וטריווילאלי, שמדיניות הכספים היא עניין פוליטי שבסמכות הממשלה/הכנסת. אתה ממשיך ומלהג על סיבות שונות שלשיטתך גרמו להפסקת המלחמה - שוב, לא ברורה הרלוונטיות של זה לעניין.

ואז, סוף סוף! הודעה שלכאורה מתייחסת לגירעון ולסיבותיו: אוי לעיניים שכך רואות. שום התייחסות כלכלית לגובה הגירעון, למהלכים תקציביים שבוצעו - רק התייחסות לסיבות שלשיטתך בגללם המדינה עושה מהלכים כאלו או אחרים.

ועכשיו לטענתי המהותית, שאמורה להיות טריוויאלית:

ברור שמלחמה עצימה עולה יותר כסף.

גם היום - אנו במצב לחימה הרבה יותר יקר משהיה לפני מלחמת שמיני עצרת.

ממשלת ישראל לא מושלמת, אבל יעד הגירעון ב2022 היה על 3.5 - העובדה שתוך כדי מצב לחימה ארוך, הגירעון יותר קטן מהיעד שלפני המלחמה, הוא מרשים. 

זה לא אומר *כלום* על מה דעתי על המלחמה וניהולה, על הסיבות להפסקות אש או כל דבר אחר. אתה מוזמן לפתוח על זה פוסט נפרד (מוטב למצוא פורום מתאים לעניין).

ההתעקשות שלך לאורך השרשור להרחיב את הדיון לדברים לא קשורים, פשוט לא קשורה.

וסלחי לי על הציניות...

אבל פילוסופיית אוטו זה רגליים במיטבה.

הרשת הנפלאה ביותר שהומצאה לשמוט את הקרקע... מתחת לרגליים.

לפעמים גם כאשר רכב אחד הספיק למשפחה קטנה, פתאום רכב אחד (אפילו אם הוא גדול) כבר לא מספיק למשפחה גדולה.

הורה אחד צריך להגיע לעבודה עם הרכב,

ההורה האחר צריך להגיע לעבודה במקום אחר עם הרכב,

או שההורה האחר מפזר 2 ילדים לחוגים כשיש שני תינוקות בבית או שרוצים סתם לבקר את ההורים באמצע היום וכו' וכו'...

אין לי מושג מה הלו"ז שלכם ומה שגרת הנסיעות שלכם, אבל לפני שאתם מוכרים את שלכם - תחשבו טוב האם באמת תסתדרו עם רכב אחד.

לעצם השאלה - לקחת הלוואה מהבנק, בהנחה שאתה לקוח טוב, היא מאוד מאוד פשוטה. אתה נכנס לאפליקציה, לוקח הלוואה של 120 אלף ש"ח למשל, והכסף בחשבון תוך 2 דקות.

אם וכאשר תמכור את הרכב שלך, תוכל לסגור את ההלוואה באותה הקלות שלקחת אותה.

לו יש הסעות ב"ה

אבל אולי באמת נסתדר עם 1 ביום יום, אבל איך ניסע לאירועים משפחתיים, לסבא וסבתא לשבת? 

לא מסובך מדי. תוודאי רק מה תנאי  ההחזר של ההלוואה. מקובל שזה פריים + כמה שתצליחו להשיג.

תשארו עם האוטו ותסתדרו

לא ברור אם נוסעים הרכב מלא פעמיים בחודש או פעמיים בשנה

2 תשכרו רכב לשבוע

שירת הסירנה של ההלוואות החברתיות - הסולידית

ההבדל בין btb לבין ptp לא מאוד גדול לצורך העניין, מי שפונה אליהם אלו בעלי עסקים קטנים שהבנקים וגופי השקעות נורמליים לא נותנים להם אשראי והם נאלצים לפנות לחברות כאלה כדי לשרוד.

הסיכוי לפשיטות רגל מאוד גבוה ואז לא תראה את הכסף.

ראה בגוגל "נפגעי חברת טריא" בעיות של נזילות קשות מאוד.