It's hurting

It's hurting and I can't breathe

I'm literally shaking

I know I've been through big storms

I know they say I'm strong

I know

But I don't feel strong

I feel like I'm drowning

I feel like I'm about to give up

I know I can't

I know it's not an option

But it's so hurting

It's too painful

My heart can't take this anymore

I'm crying and I'm anxious

I have flashbacks every night

I don't sleep

I need a break from everything

I can't imagine another life

Without all of this pain

I want to feel free

Even if it means to *

I know I can't

.I know

God please help me

I can't believe right now

But if you're here

Please help

.I can't do it without you

The urges are so strong right now

I suppose to cook now and I have zero powers for that

I just wanna go to bed and stay there forever

Maybe she can cook this for me tomorrow

I can't do it now. I just can't

Even take a shower seems impossible right now

I can't look at myself

I need to take the pills and go to bed and fall asleep and sleep forever and forget about everything and escape life

I wish I could do it

Why life is so hurtful 

שתהיה במסע שלך הכי טוב שיכול להיות

אולי אני קצת מפחדת

מפחדת שיהיה טוב

מפחדת שאשכח מה רציתי להיות

אתה לא שפוי

ראית מה שראית

ונשארת אכזר

מה שממתגנט אל הטוב

בצורה המעוותת שלך

נרקב.

למה ה'?

למה לקחת ממני את המקום היחיד

שאי פעם הרגשתי שייך?

למה הרגת את האדם היחיד

שאי פעם אהבתי?

אני כמו חיגר

כמו עיוור

חולה רוח

הכאב פסיכוסומטי

ועליבות ההלך המסכן

מהלכת מעליו

לחשושי המילים של ההולכים רכיל

הם צעקות באוזניים שלי

אני אוכל ואקיא אוכל ואקיא

אקעקע את הגוף

כסימן לנצחיות השברון של הנפש

אני לא שייך לפה

המחשבות שלי רצות כמו רכבות

אל מחנות ההשמדה

אל חוב שאי אפשר לפרוע

ההזדמנות לחיות בכאב

בייסורים שיכלו כל חלקה טובה

אל טיפשות הלב ורפיון השכל

שנתפשטו באדם כמו מחלה ממארת

וכמו צרעת כולם מתרחקים

והנשמות הטובות מתגלות

גסות, מלאות רחמים

ולא יכולות לפצות על החסר.

ומה עם הרחמנות שלי?

כמה כאב היא מסיבה לי?

סכין שעמלתי להשחיז,

יום יום שעה שעה,

במטרה אחת

לתקוע בלב החולה של רודפיי

עד שהשגתי אותם

צמא נקמה

גואל דם

גיליתי שהלב החולה הוא רק שלי

ועדיין הייתי מוכן להשלים את המשימה.

ופתאום הסכין קהתה

ונשאר התסכול.

בין החיים והמוות

בנדודים חסרי קץ

הנשמה פרחה

לא יכולה לסבול את תחלואי הגוף

את ההשלמה עם הכאב המפעם

של זמניות תיכלת עולם הפירוד

והגוף מתהלך בשר ולא דם

משתנע

משתגע בעצמו, כמו כפלי המוח האומלל

פיתולי התהומות הקוראים לקול צינורך

זה הרבה לבקש?

אני גם רוצה להתגעגע

לבכות

קח את הדמעות האלה

תראה את התפילה שבהן

תראה את הכאב

מדממות