מה עושים עם ילד בן 5 שנגמל ומתעקש להגיע למיטה שלנואובדת חצות

מעצבן נורא ועוד קושי-

תאום 1 (בניגוד גמור לתאום 2 שישן במיטתו ומגיע רק בבוקר) מתעקש להגיע אלינו למיטה

הנחתי מזרן בחדר שלנו  אבל הוא שם עלי קצוץ ומזדחל למיטה ליד אבא שלו (ממש קשור אליו ומחובר ומרגיע אותו). זה נראה כאילו כלום לא עוזר איתו, הוא ממש זקוק לחמימות ולפיזיות איתנו במיטה.

הוא מגיע גם ב12 בלילה בלי להתבייש וגם אחרי שאבא שלו המהמם משקיע בו ושוכב לידו במיטה הנפתחת בחדרו עד שנרדם (לי אין עצבים לזה), הוא עדיין יגיע אלינו ב12, ב2 או ב4 או כמה פעמים ומבלה איתנו כל הלילה. זה מעצבן, זה גרוע, אין פרטיות ומעצבן שאין מקום אבל להתעלות על כל זה,

אחיו גמול בלילה וישן עם תחתוטן רגיל ואותו ניסינו גם לגמול למרות שיותר קשה לו. אנחנו שמים לו תחתון רגיל אבל הוא צריך 4 פעמים בלילה שניקח אותו לשירותים. נניח לפני השינה וכשאנחנו הולכים לישון (פעמיים) ועוד פעמיים לפנות בוקר. ואנחנו גמורים והילד מפספס לנו במיטה שזה בלעעעעע! ואז אני צריכה לקום ב-4 למיטה רטובה שלי.

 

מה עושים???????????????????????

אני שמחה שהוא מתחיל להיגמל אבל זה דורש לשלוח אותו 4 פעמים! וזה שהוא בא אלינו ועושה פיפי זה זוועה. ואין לי אפילו מגן מזרן.

במזרון ששים לידינו הוא לא ישן. 

בחדר שלו הוא קם באמצע הלילה ובא אלינו

 

הוא ילד מאד רגיש, רגיש לכשלון, רגיש להערות, רגיש אם מעירים לו שהרטיב. 

כעשאמרתי לו- איך הרטבת לנו את המיטה???? הוא ממש כועס! ו

 

וכשניסינו להרגיל אותו לישון בחדרו זה היה זוועה לנו הוא פשוט עקשן ויותר חזק מאיתנו. ודורש וגם פיתח חוצפה כלפינו לאחרונה.

 

 

מה עושים?

אין מנוס מאכיפהמקקה

משה ואהרון החמודים, מהיום אין לבוא לאבא ואמא למיטה. אם צריך לנעול את החדר. אם הוא דופק לקום ולהחזיר אותו למיטה שלו, תחליטו אם לישון לידו מקובל עליכם או לא

ברור שזה קשה לאכוף כשעייפים אבל אין פתרון קסם. רק גבול ועקביות.

ואין מה לכעוס עליו שמרטיב, זה לא בכוונה

הייתי מתחילה ממגן מזרן למיטה שלכם😅פאף

אחר כך להחליט מה חשוב לכם, השינה שלכם, הגמילה שלו, הפרטיות שלכם, ועל זה להתעקש ....

אין ברירה, אתם תצטרכו להיות עקביים וברורים

למה לא טיטול בלילה?טרכיאדה
בכנותמקרמה
עבר עריכה על ידי מקרמה בתאריך כ"ח בתשרי תשפ"ו 14:52

נשמע שאת מאוד טעונה עליו

למה הוא לא כמו אחיו?

למה הוא לא נותן לך פרטיות?

למה הוא "תופס" את אבא שלו?
 

ואני מבינה את זה לגמרי

ילדים יודעים להפעיל אותנו

 

אבל ברגע שאנחנו מתעסקים בזה

ולא בצורך שלהם

אז אנחנו לא נותנים מענה לבעיה

ולא מתקרבים לפתרון

 

נתחיל מזה שהוא לא אח דלו

יש לו צרכים משלו

וקצב משלו

 

דבר שני- גמילת לילה היא שלב פיזיולוגי לגמרי

לכעוס עליו שהוא מפספס זה כמו לכעוס על תינוק שהוא רק בוכה ולא אומר מה הוא רוצה


 

אז את גם מקבלת מיטה רטובה

וגם ילד מתוסכל שמרגיש שהוא מאכזב את אמא שלו

מה שגורם לו יותר לרצות את הקרבה אליכם


 

ממליצה לקרוא על גמילת לילה


 

ולגבי הצורך שלו להתכרבל עם אבא שלו

תצטרכו לתת לזה מענה בצורה אחרת

הוא כנראה ממש אומר לכם שהוא צריך אתכם

 

כמו שכתבו. להחליט מה הגבולות ואז לא לאפשר לחצותכתבתנו

אותם גם במחיר שלילה שלם מחזירים למיטה/ מתעקשים על תחתוני לילה (שזה שֵם יותר נעים לטיטולים לילד גמול ביום)/ להתעקש שאם הוא רוצה איתכם זה רק במזרון ולא לאפשר לו לעלות למיטה. אתם יכולים לחלק בינכם את הלילה מי עכשיו ממשיך לישון ומי אוכף את הכלל.

אבל כמו שכבר כתבו לך בעבר. זה לא מלחמה, וזה לא אמור להיות שהעקשן מנצח, אלא אתם ההורים ואתם מובילים את הבית והסיטואציה. אז אם זה גבול- זה גבול כי אתם ככה קבעתם, ותתעקשו עליו כי ככה נכון מצד האמת ומצד הבריאות הנפשית של הילד ושלכם. זו דרך ארוכה שהיא קצרה.

וגם, בדיוק ראיתי משהו על ילדים ששואבים מההורים תשומת לב בהגזמה (הרבה פעמים שלילית), כזו שממש מרגישים תשישות ושלא מגיעים לשום דבר. ושהמענה האמיתי שיכול לאזן את זה, זה לתת לילד תשומת לב יזומה בזמנים שהוא לא מבקש. בוא תספר לי מה עשית היום בזמן הפסקת עשר, בוא לחיבוק אני צריכה לקבל קצת כוחות, להציע לשחק איתו משהו (לפי הכוחות, מותר לך להגיד אני רוצה משחק שלא יקח שעות, ולהגיד מה כן ומה לא), להגיד לו שאת מכינה לך כוס קפה אולי הוא רוצה לשבת לידך עם כוס שוקו ובסקויט. ליזום זמנים ממוקדים של תשומת לב אמיתית ולא רשימת המטלות היומית לפי הלוז שמחייב לתקתק כי זמן לקום זמן לאכול זמן לצאת זמן להיכנס למיטה וכו'.

אני אתעכב עוד רגע על עניין הגבולות. בעיני חשובכתבתנו

להחליט מה קו אדום וכל מה שלא- לשחרר.

הילד לא אמר תודה. זה קו אדום? אם לא אז לשחרר

הילד לקח ממתק בלי רשות- זה קו אדום? אם לא אז לשחרר

הילד אמר לאמא או אבא מילים לא יפות- זה קו אדום? אם לא אז לשחרר

הילד מרביץ לאחד ההורים- זה קו אדום? אם לא אז לשחרר. אם כן אז לתפוס לו את הידיים או לעטוף/ להצמיד אותו בדרך אחרת (כן, זה להפעיל כח) אבל הוא ידע שזה קו אדום. ולהיות עקביים. מה שקו אדום לאכוף. מה שלא לשחרר.

מציעה לך לעבור על ההודעות שלך פה בפורום. ומהקריאה 'מהצד' לראות מה מכל הסיטואציות ששיתפת הכי קריטי בעינייך לתקופה הקרובה. ואז על זה להתעקש עם הגבול ואת השאר לשחרר. לא להתעכב בכלל.


ועוד נקודה, שנראית לי כחוזרת על עצמה, את כל הזמן מתארת, אם אני קוראת אותך נכון, שאת 'נפגעת' מהילדים. את מרגישה שהם אמורים לקחת בחשבון כמה השקעת, או להבין שאתם ההורים והם הילדים והם צריכים להקשיב, או שאם הוא הרטיב לך את המיטה זה אישי נגדך. עכשיו, אל תביני לא נכון, זה הכי לא סבבה שהילד גם מגיע אלי למיטה נגד רצוני, ולא מאפשר פרטיות ושינה רצופה, ועוד מרטיב בפיפי את המזרון שלי והוא אפילו בלי מגן... חיבוק על ההשתלשלות הבאמת באמת מעצבנת הזאת, איזה באסה!!! וכן, יש מקום כזה שהתגובה מהבטן והעייפות זה תעוף לי מהפרצוף ומה עשיתי לך שאתה ככה מתעלל בי. אבל מה לעשות, שזה בדיוק התפקיד שלנו כהורים - לא מהבטן, לא אישי, לא למעוך לילדים את האישיות כי הם מתנהגים ממש כמו ילדים נורמלים. הוא לא מתעלל בך. הוא ילד. הוא משתמש בשיטות שנטבעו בו ביצירת המין האנושי לקבלת הרגשת ביטחון. הוא מתחנן אליך שתתני לו את הבטחון הזה. קוים אדומים לצורך העניין חשובים מאוד לתחושת הביטחון. אני יודע מה כן ומה לא, ולא כל פעם מבולבל מהתגובה על סיטואציה מסוימת. מובן לי מתי אמא שמחה, מובן לי מתי היא כועסת, מובן לי מתי היא עייפה. ולא זה התחיל מזה שאמא נראית שמחה, אז ביקשתי גם וגם וגם וגם, ואז במקום להגיד לי לא, זה אי אפשר, אבל היא עדיין שמחה, היא בבת אחת כועסת ונראה שעשיתי משהו רע מאוד, אולי היא גם בכלל עייפה.

אם הוא לא גמול בלילה והוא לפעמים מרטיב עדיין, והוא מגיע לישון איתכם ומאפשרים לו - אז כשהוא מרטיב זה אצלכם. זה לא אישי, זה תוצאה טבעית.

אז אפשר להגיד אם אצלנו- רק עם תחתון לילה. אצלנו- רק כשהשעה 5:00 בשעון. לא אצלנו בכלל. אבל כל זמן שלא תדאגו שזה יקרה, ושאין אופציה גם אצלכם גם כל הלילה גם לא גמול ובלי תחתון לילה- יקרה שאתם תקומו למיטה רטובה.

אני מסתבכת ומסתבכת עם הדוגמה, כשהעיקרון שאני רוצה להגיד הוא שהוא מתנהג כמו ילד ולא עושה את זה נגדכם בכלל. הוא לא חושב כמו מבוגר, מה שמעניין אותו זה מענה מיידי לבקשות שלו, ואם אתם לא תעזרו לו ללמוד בעקביות מה כן ומה לא זה כנראה יחמיר. ולמה, כי הוא ימשיך לבדוק את הגבולות (כן, זה ארוע מתמשך של עשרות שנים, כל גיל והתופעות שעליהן זה מתלבש), ויראה שבעצם אין. אז זה מגדיל את הבהלה שלו שאתם לא מובילים את הסיטואציה אלא נותנים לו לנהל אותה, והוא ימשיך לבדוק בעוד ועוד מקומות הכי רגישים עד כמה תאפשרו ומתי יגיע הסטופ.

והנה עד שהסתבכתי באו בנות חכמות ואמרו בשליש אורך מה שניסיתי להסביר, מקוה שזה מובן.

בהצלחה 🩷


שימי לבתקומה

שיש לך ציפייה שאם השקעתם (אבא הלך לישון לידו עד שנרשם וכו'), הוא ייתן לכם בחזרה לישון בשקט.

אבל זה לא עובד ככה😕

הוא ילד ואתם המבוגרים

מערכת היחסים היא לא של נתינה הדדית

אלא של נתינה ונתינה ונתינה מהצד שלכם. וזהו. אין כאן תמורה מצידו

תחשבי רגע מהצד שלו

יש לו תאום, אחד שווה לו בגיל

שהולך לו טוב, הוא גמול, לא קם בלילה וכנראה גם היחס אליו רגוע יותר.

ואז הוא לא מצליח להיגמל, קם רטוב, רוצה עוד תשומת לב ואבא ואמא כועסים עליו ומאוכזבים ממנו.

איך הוא מרגיש?

גם אני כאדם בוגר הייתי מרגישה מתוסכלת ומאוכזבת מעצמי, אם הייתה מישהי מקבילה אליי שהולך לה טוב, ואני פעם אחר פעם לא מצליחה.

אז תחשבי איך ילד בן חמש מרגיש

זה קשה מאוד


אני ממש ממש מבינה שזה קשה לכם. באמת.

אבל הוא צריך שייראו אותו בנפרד מאח שלו, ביחס לעצמו בלבד.

וכנראה בהתנהגות שלו הוא מנסה לשדר משהו, השאלה היא מה?

אבל קודם כל חייב להיות ניתוק בין ההתנהגות שלו לבין זו של אחיו


אחר כך להתמודד בקטן.

מה הכי קשה? הפספוסים?

שהוא מגיע אליכם בלילה?

תבחרו משהו אחד, ובו תתמקדו. תחשבו איך אתם עושים את זה.

בגבול ברור ודיבור לפני כן

שיהיה ברור גם לכם וגם לו מה קורה ואיך מתנהלים. ואז מתמידים, גם אם זה קשוח. אבל מתמידים בשלווה, מתוך ביטחון בדרך ולא מתוך כעס עליו או תסכול על עצמכם. 

תשובה מהממתשוקולד פרה.
נשמע שיש לו צורך אמיתי כלשהומתואמת

שאולי נובע מקושי כלשהו שיש לו.

זה התאום שהיה באבחון? הלכתם איתו לטיפול?

נראה לי שצריך כאן בירור עומק, מתוך הנחה שהילד לא עושה לכם "דווקא" כדי להציק לכם, אלא כי משהו קשה לו.

ועד שתבררו לעומק מה מצבו ותטפלו בו - דבר ראשון שילך לישון בתחתון לילה/טיטול. כי הוא לא גמול עדיין, וחבל לאמלל אותו ואתכם. ואם הוא מתנגד, להסביר לו בפשטות: "אתה עדיין מפספס בלילה, זה לא אומר קאתה קטן, אבל אתה צריך משהו שיגן עליך, במיוחד שאתה אוהב לבוא למיטה של אבא". להציב לו כעובדה פשוטה.

בהצלחה❤️

איך אתם בהצבת גבולות?לב אוהב

אולי כשזה מגיע לגבולות אתם קצת קשים איתם מדיי

ואז הם מגיבים לזה לא טוב ואז אתם משחררים


ובכל אופן ילד רגיש צריך הרבה עדינות שם,

חשוב לשים גבולות ותוך כדי למלא את המקום שמבקש שיראו אותי, את הצרכים והרגשות שלי...


ונשמע שזה הרבה פעמים לקום בלילה...

קניתי מגיני מזרון הערב;)אובדת חצות

צעד ראשון!

ולתת לו לישון במיטה מרגישה שהוא זקוק לזה כפי שציינתם הוא רגיש ויש לו צורך. ובכל זאת נותרו שתי שאלות:

1. להחזיר אותו לחיתול אחרי חודש שאנחנו חושפים אותו לתחתון עם כל המאמץ? לא עדיף גם אם הוא לא מצליח לחלוטין, להיות עם תחתונים ולהמשיך לחשוף אותו ולעבוד על זה? מאשר להחזיר לתחתון לילה…


2. ציינתם שצריך לבחור גבול- אבל מה הגבול? ואיך להיות יצירתית בו?

לא עובד לי לומר לו לישון על המזרן כשהוא עולה אח"כ או כשאני ישנה. וגם למי שציין שאפשר לאכוף את זה- הילד עולה על המיטה שניה אחרי שאומרים לא, אז מה אני אמורה להילחם בו???

ולישון במיטה שלו הוא מוכן רק אם יושבים איתו או שוכבים לידו וזה יכול לקחת שעות באמצע הלילה.

למיטה שלנו הוא יודע שאנחנו מרשים אז הוא עולה. נראה לי הוא מתחנן לגבול אבל גם עצבני וכועס ומתחצף לאחרונה.

לא בטוחה מה לעשות !


מה הגבול שאבחר?

אני גם מרגישהאובדת חצות

שמצד אחד השינה לידינו מחזקת אותו ועוזרת לו עם הפגיעות הרגישות וההשוואה עם אחיו

ומצד שני גם הוא לא בסדר כי מרגישה שהוא שתלטן ומכריח אותנו ובריון נוקט בכוח ולא מכבד גבולות 

וועליההה הוא ילדלב אוהב

בגיל 5 מסכנצ'יק 

זה כן חשוב שתאמרי את כל מה שאת חושבת אפילו אם זה כביכול לא באמת תואם למה שהילד התכוון

כי ככה את מרגישה וחשוב שתוציאי את זה

אבל אחר כך תשימי לב שזו לא האמת, כלומר הפרשנות שלך היא רגשית ותשימי לב לזה 

(גם תשימי לב בלי קשר לילדים, מתי בחיים שלך את שמה לב שמנצלים אותך וזה מחרפן אותך, שלא מעריכים, שדורכים עלייך וכו'.. תראי שיש כנראה קשר)

הילד לא באמת שתלטן ולא באמת בריון וכוחני ונוקט בכח ולא מכבד גבולות, אלא-

הוא עושה מעשים שיש להם רקע רגשי שנראים כמו כביכול בריונות, אי ציות לגבולות וכו' וכו'

 

ואז בוא נראה מה הרקע הרגשי שגורמים לו להתנהג כך-

מה הצורך

זיהיתי את הצורך מעולה, איך אני מראה לו ששמתי לב-מעשה בפועל שלי עם הילד, עדיף הורים ביחד כי זה יותר חזק

איך זה בא לידי ביטוי בגבול שהחלטתי לשים- ואיך הגבול מתאים לי ולגיל של הילד ומצב הרגשי שלו, צריך לקחת הכל בחשבון!

 

לא הבנתי מה לעשות עם הצורךאובדת חצות

לאור כל מה שנכתב

חשבתי שתאירי את עיני 

כי דיברתי תיאורתיתלב אוהב

איך נכון לפעול בכל סיטואציה שיש בה את הקונפליקט (כביכול) בין הצבת גבולות לבין הצורך הרגשי של הילד

 

במקרה הזה נשמע שיש לו צורך רגשי איתכם בלילה אבל זה פוגע בכם, ואין דרך לעשות משהו ביניים

אז נשמע שחייב לאכוף את זה שהוא לא ייכנס לחדר שלכם בלילה 

ובמקום זה לחשוב על משהו אחר שיתן את הצורך הרגשי

ונשמע שאולי הוא עוד לא בשל לגמילה בלילה אם הוא קם 4 פעמים וצריך אתכם

וייתכן שזה יושב על משהו רגשי, ואפשר לנסות עם פרחי באך וגם רפלקסולוגיה 

אבל- אני לא מספיק עם ניסיון כדי להגיד אם זה באמת חכם להפסיק את הגמילה בלילה מטיטול

 

בכל אופן נשמע שלבוא אליכם בלילה זה פשוט לא אופציה- זה הגבול

עכשיו תחשבי מה אפשר לעשות עם הילד במקום

 

ולך תחשבי מה את יכולה לעשות בנוגע לרגשות שעולים לך כשהילד פועל בצורה שגורמת לך להרגיש מנוצלת 

איך את יכולה להגיע למצב שאת עושה הפרדה

הרגשות שלי מגיעים בעקבות פרשנות והם לא בהכרח תואמים לכוונת הילד (אבל זה עדיין מעצבן ומכאיב)

לבין המעשים של הילד באופן נטרלי. הוא ילד. ככה ילד מתנהג. זה מעצבן. אבל הוא לא עושה בכוונה.

 

למה הוא מגיע אליכם בלילה?אפרסקה

הוא אומר? 

מה הצורך שלו?


 

האם יש לו חלומות רעים? -אפשר לתת לו בובה "שומרת" או "ספריי נגד חלומות רעים" ולהגיד שמע ישראל בערב וה' שומר

האם הוא פוחד מהחושך? -לשים לו אור קטן

האם הוא מתגעגע אליכם? -אולי לתת לו לישון עם חפץ שמזכיר אתכם

האם הוא לא רוצה לישון עם אחיו בחדר (לא יודעת למה שיחשוב ככה אבל נגיד)- להעביר את המיטה לצד השני של החדר

מפחד מאזעקה? -לשבת לנסות להרגיע או לשים אותו לישון בממ"ד תקופה

וכן הלאה.. לנסות להבין ממנו על מה זה יושב ולראות מה הוא אומר.. ייתכן מאוד שתופתעו. וברגע שתדעו למה תוכלו לנסות לטפל בזה. וגם לפעמים כשהילד רואה שמקשיבים לו ומנסים לעזור לו ולבוא לקראתו, הוא נרגע וככה לא קופץ אל ההורים כל שניה. ברור שזה לא תהליך של יום אבל שווה לנסות לדעתי

אכתובתקומה

לך למשל מה אני הייתי עושה.

נגיד החלטנו שזה בסדר שיישן על מזרון, אבל לא איתנו במיטה.

בערב, אחרי ארוחת ערב ומקלחת, ולפני שהוא נהיה ממש עייף, אני מדברת איתו.

"אתה יודע חמוד שלי, שמתי לב שאתה מאוד אוהב לבוא לישון איתנו. אני ממש מבינה אותך, זה באמת כיף להיות עם אמא ואבא ואנחנו גם אוהבים להיות קרובים אליך. אבל לא כל כך נוח לנו כשאתה ישן איתנו במיטה. (אפשר להוסיף הומור, אם זה הסגנון, דמיין מה היה קורה אם היינו נכנסים ילד איתך למיטה שלך? היה לנו נוח? היה לנו מקום? לא, נכון? כי זה קטן. כל מיטה מתאימה למישהו אחד. אז ככה גם במיטה שלנו.)

אז אני ואבא דיברנו, והחלטנו שאנחנו מרשים לך לישון על המזרון בחדר שלנו, אבל לא על המיטה שלנו.

זה אומר שכל פעם שאתה תעבור למיטה שלנו, אנחנו נחזיר אותך חזרה למזרון. כן, למרות שאתה מאוד מאוד רוצה להיות במיטה שלנו. את זה אי אפשר.

אתה מבין?

כל פעם שאתה נכנס למיטה שלנו, אנחנו מחזירים אותך למזרון. ואם אתה לא תסכים, אתה תצטרך לחזור לישון בחדר שלך."


עד כאן השיחה

נותנת לו להגיב

מוודאת שהבין

לכולם ברור מה עושים


ואז נשאר ליישם

וזה מה שאתם עושים

יש מזרון

כל פעם שהוא נכנס למיטה אתם מחזירים למזרון.

בלי דרמה, בלי נזיפה "זוכר שאמרנו שאתה יכול לישון כאן על המזרון? לילה טוב חמוד "


וכן, זה יהיה קשה בהתחלה. אבל אם תתמידו אני חושבת שיש סיכוי טוב זה יעבוד


ואני כן חושבת שפרקטית, כדאי מאוד לעבוד גם על המחשבה שלכם.

אני הכי מבינה בעולם את התסכול שלך

אבל אם את מפרשת את ההתנהגות שלו כביריונות, זה לא יעבוד.

כי לבריונות מתנהגים ביד קשה, אין לזה מקום בכלל. זה ישר לוקח את זה לשפה מאוד קשה נוקשה.

אבל אם החשיבה תשתנה לעניין של צורך של הילד שלכם, וקושי לבטא את זה, יהיה יותר קל להגיע לזה בחמלה ובענייניות

מוכנות לגמילת לילה היא פיזיולוגית, לא התנהגותיתמתואמת

אם הגוף לא מסוגל עדיין להיגמל, לא יעזור "לחנך" את הילד לכך.

לכן הכי טוב לחזור לטיטול. ואם לא רוצים לשדר לו מסר של "חזרה לאחור" אפשר לשים לו תחתון-טיטול. (אנחנו קראנו לזה תחתון לילה...)

אני רוצה לכתוב משהו כמדריכת הוריםפאף

קראתי עוד תגובות, ונזכרתי בכמה שרשורים קודמים שלך, ואני חושבת שעצות פרקטיות לא רלוונטיות בכלל.

זה נכון שצריך להציב גבולות לצד המענה לצורך של הילד, ולעשות סדר עדיפויות ובחירת מלחמות , אבל עוד לפני זה-צריך לעשות חשיבה מי את כאמא, איזה מודלים את מביאה לאמהות ומה מפעיל אותך בילדים, איך את תופסת אותם והאם את מצליחה לייצר נפרדות , גם ביניהם אבל גם בינך לבינם. להבין שההצלחה שלך האמא לא נמדדת בהצלחה שלהם כילדים, אלא מהיותך אמא טובה דיה לילדים שלך.

אני חושבת שלפני הדרכת הורים ולפני הפרקטיקה, כדאי ללכת לטיפול רגשי שלך, להתבונן על ההורות שלך ומשם לצאת לפרקטיקה, כי בלי ההתבוננות הזאת יהיה מאוד קשה לייצר פרקטיקה אחרת . 

למה לא לעשות סוויצ'?שוקולד פרה.

תנסי להינות מזה. מהכרבול הזה. מהחיבוק הזה.

ואם הוא הולך לבעלך, אז בכלל לשחרר.

נשמע שאתה טעונה עליו, ושקשה לך להרגיש רוך פנימי אליו.

נשמע שיש כאן הזמנה לעבודה פנימית על לסלוח ואז לאהוב פגמים אצלך, ואחר כך גם אצלו. לאהוב ילד שלך שהוא ה"בעייתי" ואולי ה"פחות מוצלח".


גם לי יש ילד שהוא עם קריזות.

אז אני תופסת את הזמן שהוא רגוע ומשחק יפה,

ואז אומרת לשלישי שלי- תראה איך הוא משחק יפה, נכון? בוא תלמד ממנו איך משחקים יפה. איך הוא יודע לשחק יפה וברוגע.

ובבת אחת הוא מתמלא בהכרה של חשיבות עצמית+ מחזק אצלו את הנטייה לשחק יפה.

עדיין יש קריזות, כן?

והוא יכול ממש להוציא אותי מדעתי


אבל אני מבינה שאני חייבת להתחזק בדרך להעצמה שלו.

ולראות את הרגישות שלו כברכה. ולכבד את הרגישות הזאת.

כי אנשים רגישים כאלו, צריכים קודם כל ביטחון וכבוד.

לא להגיד להם שהם בכיינים, ילדים קטנים, לא להשוות חלילה.

אלא לכבד את הכאב שלהם. כמה שאפשר וכמה שאת מסוגלת.


דבר ראשון הייתי ישנה בלילה, שינה היא צורך בסיסיצוףלבובאחרונה

מחזירה טיטול. את אומרת שאתם לוקחים אותו ארבע פעמים בלילה והוא עדיין מפספס. בדקתם מבחינה פיזית שהכל בסדר? אם הכל בסדר , תחזירו לו טיטול . או סתם תפסיקו להעיר אותו ארבע פעמים בלילה. הגיוני שהוא לא מצליח להירדם ככה. אם מפריע לך שיישן ליד בעלך.

בת שלי הייתה מגיעה עד גיל שש. אחר כך נכנסתי להריון והפריע לי מאוד. אז ברגע שהרגשתי אותה פשוט הוצאתי אותה מהמיטה שלי. או הלכתי לסלון. לאט לאט היא הפסיקה. אחותה הקטנה דווקא ישנה במיטה שלה מאז ומעולם.  יש ילדים נרדמים בקלות וישנים במיטה ויש כאלו שהרדמה סיוט ומגיעים הרבה. יכול להיות שגם בעלך או את עשיתם את זה בילדות? בכור שלי התבלבל בין יום ללילה בגיל שנה וחצי , ואז התברר שגם בעלי עשה את זה. אותו דבר לגבי גמילה. יש לי ילדה שנגמלה  מיוזמתה בגיל שנתיים ויש ילד שנגמל בגיל ארבע אחרי מאמצים מרובים. 

מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

טכנאי מכשירי חשמללפניו ברננה!

מייעץ לקניות כאלה תמורת תשלום סמלי..

הופך בתים לבתים חכמים..

לא חייב דווקא מהנדס חשמל..

רק ללמוד תעודת חשמלאי כדי שיהיה מותר לו להתעסק עם מערכת חשמל (בבית בכיף עושים את זה בלי תעודה אבל כדי לא להיות חשוף לתביעות חלילה כדאי שיהיה מסודר כמה שניתן..)

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

אולימתיכון ועד מעון

אם כסף זה לא בעיה לקחת את הלימון להפוך ללימונדה

להשקיע ולקנות אוכל טעים ומפנק לחג, למצוא חברה שגם לבד ולקבוע איתה לסעודה

להכין אוכל שבעלך לא אוהב ואת כן

מנחלה שאת תמצאי דרך להנות מהמצב יהיה לך תחושה טובה יותר ותצליחי גם לסלוח.

אני חושבת שבהרבה סיטואציות יש לנו בחירה איך להתנהל במצב, זה המצב שלך כרגע, איך את הופכת אותו להכי נפלא שיש

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

גם אני עשיתי ככה, ובדיעבד התחרטתי שלא עשיתיפרח חדש

את זה קודם..

שום כסף לא שווה את הסחיטה הנפשית שעוברים בכאלו מקומות

בדיקת הריון חיובית זה בוודאות הריון?שאלה גנים

יכול להיות טעות?

אסביר -

עשיתי בדיקות דם יומיים לפני האיחור

(לא קשור להריון, מונעת לא הורמונלי)

והרופאה שמה לי גם בדיקת בטא כנראה

הבטא יצאה 2.3

כעבור שבוע...

הווסת מאחרת לי כבר חמישה ימים

אז רק ליתר ביטחון עשיתי בדיקת הריון (של לייף, מצרפת תמונה)

אשמח אם מישהי פה יודעת

המוח שלי בהלם 🤔

אין פה אף ספק!! 2 פסים- הריון בע"הממתקית

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

מונעת עם דיאפרגמהשאלה גנים

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

אממ חיובי. בשעה טובה!אורוש3

וואו, יקרה! זה ממש הריון.. מוזמנת לפנות אליי בפרטיהתייעצות הריון

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

תודה רבהשאלה גנים

מונעת עם דיאפרגמה 😉

נראה כמו חיובי, אם את עם התקן לא הורמונליקנקן שבור

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

תודה רבה!שאלה גנים

כאמור, דיאפרגמה 😅

זה אמיתי!!פרח חדש

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

נראה לגמרי חיוביהשקט הזהאחרונה

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

שומרת הערים האבודותחזקה בעורף

יותר מתאים לפורום אמהות השלב הבא, אבל פה יותר פעיל🤪🫣

מישהי במקרה מכירה לעומק? קראה את הסדרה?

הבת שלי התחילה והיא ממש על זה. שמעתי ממישהי שהיא מרשה לבת שלה עד ספר 3 כי בהמשך הסדרה מוזכרות גם מערכות יחסים חד-מיניות, אבל זוכרת ממי שמעתי.

אשמח אם יש מישהי שיכולה להפריך או לאמת לי את המידע הזה😳

קראתידרקונית ירוקה

הספרים הראשונים קלילים ובסדר, בהמשך הסדרה הופכת לטיפשית ונכתבה בבירור ע"י AI (לא ממקור רשמי, רק לפי ההרגשה). לא זכור לי יחסים חד - מיניים, אבל יכול להיות שיש וזה לא מרכזי. בת כמה הבת שלך? יש שם הרבה עיסוק במי יהיה החבר של הגיבורה, אבל בצורה נקייה יחסית

תודה על המענה!חזקה בעורף

היא בכיתה ז'.

עד איזה ספר הוא קליל ובסדר?

הוא קליל לאורך כל הסדרהדרקונית ירוקה

מהספר הרביעי בערך זה מאוד מורגש שהוא נופח ע"י AI. הפסקתי לקרוא בספר השביעי, כי נמאס לי

דווקא יש לי רגישות גדולה לדברים שכתובים בAIאמהלה

ובסדרה הזו לא הרגשתי בכלל

מה גם שכשספר 7 יצא הAI עוד היה בחיתוליו... או שבקושי נולד

כי ספר 7 יצא באנגלית ב2018.

אני מאד מאד אהבתי את הסדרה מלבד הספר 8.5 שהיה מיותר

9.5 גם יכלו לוותר עליו, אבל היה יותר טוב

מענייןדרקונית ירוקה

אולי משהו בתרגום? אני לא זוכרת עכשיו דוגמאות אבל זה ממשהרגיש לי ככה

גם התרגום של הספרים נכתב לפני הAIאמהלה

אולי זה רלוונטי יותר באחרונים אבל אני לא הרגשתי שסגנון הכתיבה השתנה.

קראתי, זה סדרה די ממכרת, דווקא לא זכור לי סצנותאמהלה

כאלו מן הספר.

אני אהבתי את הסדרה, אבל לבת שלי לא נתתי לקרוא.

חשבתי לתת לה השנה, אבל החלטתי לחכות עוד קצת.

אבל היא עד עכשיו קראה רק ספרות חרדית, אז אני כנראה לא פונקציה....

תודה על המענה!חזקה בעורף

קראת את כל הסדרה?

מסכימה לשתף למה לא נתת לה לקרוא? בת כמה היא?

קראתי הכל... לצערי התמכרתי ומחכה להמשךאמהלה

היא גדולה.. מאד, 17+

תולעת ספרים שלא נראתה כמוה בעולם, אבל היא אף פעם לא קראה ספרות לא חרדית

בעקרון אני חושבת שזו סדרה מצוינת, ממש נקייה

בגלל שכן יש טיפה ענייני זוגיות חשבתי לתת לה רק בשנה הקרובה.

רגע,מה? זה מעניין גם למבוגרים? חשבתי זה לנוער צעירמרגול

אני צעירה..... וכן, אני אהבתי מאדאמהלה

אמא שלי גם קוראתמתיכון ועד מעון

היא אמנם צעירה ברוחה אבל לגמרי לא עונה להגדרה של נוער צעיר

לא קראתי את הנל אבל ספרי נוער זה הספרים הכי נחמדיםחילזון 123

גם אני הכי אוהבתשיפור

אני לא חושבת שיש בה יחסים חד מינייםטארקו

לא מידיעה אבל כי בספריה אצלנו הם מקוטלגים ז-ח וספרים עם יחסים חד מיניים מסוננים משם החוצה ולא נכנסים לספריה בכלל ובטח שלא לצעירים...

ובכללי הוא מקוטלג בספריה אצלנו לז-חטארקו

מה שאומר שיש בו כנראה קשרים זוגיים מינימליים, גג נשיקות אולי, אבל לא מעבר לזה.

ווי אין לי מושגאפונה

אבל הילדים שלי קראו נראה לי את כל הסדרה (הצעירה יותר בת 9)

ממש מקווה שזה בסדר

אני לא מתחילה לעמוד בקצב שלהם... ובכלל לא אוהבת פנטזיה ומד"ב

קראתי הרוב, עצרתי באיזשהו שלבענבליתאחרונה

כשהרגשתי שהיא ממש נכנסת חזק לתיאורים של כאב פיזי של הגיבורים. עשה לי כואב רק לקרוא (משהו עם צללים או זרמים... לא זוכרת... באזור 6-7 ככה).

הסדה ממש מרוחה. ממש.

לא זוכרת יחסים חד מיניים, אבל כן יש התאהבות בין הגיבורים (סופי הגיבורה בקשרי ידידות עם 3-4 בנים, ויש ממש תהיה לאורך הסדרה עם מי תתחתן בסוף...)

זה לא נראה לי גרוע מהארי פוטר.

מחר הולכת לעשות הזרעה בשערי צדקאריאל765

וגרים מחוץ לעיר..עקרונית יכולה להגיע תוך 45 דקות אבל זה על הנייר. פקק אחד וזהו..חניה..

בקיצור יש לכן פתרון?

אם אני מפספסת זה עד חודש הבא.

מניחה שמחר יהיה פחות פקוקהשם שלי

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

גם אם זה קצת יותר משעה זה בסדרפצלושון

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

כן אם זה שעה ועשר דקות?אריאל765

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

את מחפשת מעבדה ?עוזרת

הבנתי שיש שם אחת של מאוחדת ואחת פרטיתאריאל765אחרונה

מלחיצים לפני ראש השנהאובדת חצות

שאולי תהיה מתקפה

ובלי קשר

צה"ל נערך באילת ובערבה

יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן

ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת

במקום להתעסק בחג ובקדושה

אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו

היו מלא שנים שלא תקעו בשופר בשבת ראש השנהשיפור

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

מי אומר מה?שלומית.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

לגבי השופר -לפניו ברננה!

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

כמה 'זאב זאב' בשנים האחרונות. חיים את חיינו עדאורוש3

שיוכח אחרת

הרבנית רחל בזק אומרתממתקית

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

אומרים שכשאין תקיעת שופר ביוט ראשוןכי כל פה

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

לא לעקוב אחרי החדשותהשקט הזהאחרונה

עושה מאד טוב לנפש.

ועכשיו להמלצה על מומחה לילדים הכי טוב בשינייםשירה_11

איזור דרום

הלוואי ויהיה לכן

יש לי המלצה בלודמישהי מאיפשהו

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

ד"ר יעל פלמון מבאר שבעניק חדש2

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

מכבי? לא נעים לי לומר- רופא תותח עם ילדים אבל...ממתקית

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

יש שם הרבה בני דודים. 🫣מוריה

רופאי השינייםoo

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

גם במכבי וגם במאוחדתoo

היא הגיבה למי שכתבה שהשם הערבי זה הרופא הזהיעל מהדרום

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

^^^מוריהאחרונה

מכבי בבאר שבע עוזר לך?יעל מהדרום

אם כן, ד"ר סבטלנה פוזרי מומלצת. מאוד נחמדהיעל מהדרום

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).

אולי יעניין אותך