איזהו עשירכורסא ירוקה

איך מלמדים ילד בן 4 לשמוח בחלקו?

ילד נהדר, חכם ומתוק, ומאד לא שמח במה שיש לו.

אם כולם מקבלים ממתק הוא אוכל את שלו ומהר מהר בודק אם מישהו אחר לא רוצה את שלו כדי לאכול גם את של מי שלא אכל. שואלים אותו היה לך טעים? והוא בקושי מצליח לענות מרוב שמרוכז באיך להשיג עוד.

היתה לו מסיבת יום הולדת עם החברים בדיוק כמו שרצה וביקש, בנושא שהוא בחר, והוא באמת נהנה עד הגג. חוגגים אצלנו עם כל הבנים או הבנות מהגן לפי מין הילד, בסוף המסיבה שאלתי אותו נו נהנית? והוא עושה לי פרצוף ואומר לא, כי רציתי להזמין גם את הבנות.. אחכ בשיחות מאוחר יותר אמר שנהנה בטירוף, וגם ראינו את זה, אבל כל פעם רואה את מה שחסר.

רואה אצל חבר משחק חדש, פתאום כל המשחקים שלו (ויש לו) לא שווים כלום, רק מתרכז באיך יקבל גם את המשחק הזה.

מקבל לדעתי המון המון ממתקים מתנות ושטויות, לטעמי הרבה יותר מדי אבל לא הכל יכולה למנוע (קבלת שבת בגן, סבא וסבתא וכו, וגם בעלי אוהב לתת לצערי) ועדיין הוא כל הזמן רוצה עוד ומחפש איך יקבל עוד ממתק, עוד הפתעה, עוד זמן מסך.


קשה לי עם זה, אני מרגישה שככל שילד גדל עם פחות - ככה הוא שמח יותר ומעריך יותר, והילדים שלי לשמחתי או לצערי גדלים בסביבה שבה הם מקבלים לא מעט, ומרגישים שהכל מובן מאליו, אבל גם אם לאחרים זה מובן מאליו, לא כולם מגיבים לזה כמוהו, הוא מאד מרגיש כל הזמן חוסר דווקא בגלל השפע.


ואני אומרת לו תמיד יהיה מישהו עם יותר ממתקים, עם משחקים אחרים, אבל תראה כמה דברים יש לך שאתה מקבל ואוהב. והוא נראה לי בכלל לא מבין על מה אני מדברת 

אני חושבת שאפשר לגשת לזה משני כיווניםכל היופי

בתור אמא לילד מאוד שלילי שהשתפר...


אחד זה לתת מקום לתלונות.

לא להתווכח איתו על השלילה שהוא מעלה, כי אז הוא ירגיש שאין לזה מקום וזה ימנע ממנו לראות את הטוב.

למשל, אם הוא מבסוט מהיום הולדת ולא הזמינו את הבנות, הוא מתלונן שלא הזמינו וכשהוא מרגיש שאין לרגש שלו לגיטימציה, הוא נתקע בו ולא משחרר.

כמובן לא לשקוע ולדוש בזה אבל לא לנפנף אותו או להתווכח (למה אתה אומר שלא היה כיף, דווקא ראיתי שהיה לך כיף... ומה עם הזה וההוא שהיה לך...)


שתיים להעצים את הטוב, בעיקר אצלך ואצל אחרים ולאו דווקא אצלו.

למשל אצלנו אוהבים לעשות "סבב" בארוחת ערב וכמובן תעשו איך שזורם אצלכם - כל אחד מספר משהו מעצבן ומשהו נחמד שקרה לו היום, או שלושה דברים שקרו השבוע וכו'.

ככה הילד יכול לראות שגם ההורים לפעמים נתקעים בחיפוש אחר דברים טובים, או גם להם היה יום לא מושלם ובכל זאת יש דברים טובים.

כמה כיווניםאיזמרגד1

לעשות אווירה של תודה בבית, אצלי אני רואה כשאני אומרת בקול תודה על דברים הילדה מחקה אותי ואומרת תודה על דברים שהיא מקבלת או שעשינו ביחד

לשאול אותו לא אם נהנה, אלא ממה נהנה, ולפרט: שמחת לשחק ב...? איזה ממתק אהבת יותר? עם איזה חבר הכי נהנית לשחק?

גם אני חושבתoo

שילד שמקבל פחות מעריך יותר


גם אצלי הם מקבלים מהמשפחה יותר מדי

וגם מאיתנו ביחס לחברים שלהם בגלל שרוב החברים שלהם מגיעים ממשפחות עניות


אני מקשיבה לביקורת / חוסר שביעות הרצון אבל לרוב לא מגיבה מעבר להקשבה פעילה

מגיבה רק אם הביקורת מוצדקת ויש לי מה לעזור


הילד לומד שהביקורת/ התלונה שלו לא מרגשת ולומד להפחית אותן ולהסתפק במה שכן יש לו

יש לי דוגמא מהיום בבוקרoo

הבן שלי ביקש ללכת עם חולצה לבנה מכופתרת של שבת (בגלל ר"ח)

במקום טישרט לבנה

הוא אמר שיש חברים שמגיעים עם חולצה מכופתרת


הסברתי לו שהוא מלכלך את החולצה בגן או אחרי שחוזר

ולא בטוח שאני אצליח להוריד את הכתמים

שזו חולצה יותר יקרה ואם הכתמים לא יורדים מטישרט אפשר לזרוק אותה לפח אבל אם הם לא יורדים ממכופתרת

חבל לזרוק אותה


זו שיחה שאנחנו עושים הרבה פעמים

כי הוא לא מרוצה מהטישרט הלבנה

בסוף הוא זורם איתה


זה בסדר מבחינתי שהוא לא מאד מרוצה

לא חייבים להיות מרוצים כל הזמן

וזה מעולה השיחות הללו

לתקשר על 'מורכבות' של דברים

לראות את הצדדים השונים ולא רק את הצד והרצון שלך

כיוון יפה. בן כמה הוא?שוקולד פרה
5.5oo
זה יפה שהוא מקבל את זהלפניו ברננה!

כי יש לי ילד שקשה לו להכיל מורכבות כזאת..

בגיל גן זה תואם להתפתחות הרגשית 😉

כמובן שזה גם תלוי אופי של ילד ספציפי...

כןoo

אני הרבה פעמים תוהה אם היכולות הרגשיות שלו תואמות גיל או גבוהות מגילו

אין לי למַה להשוות כי הילדים האחרים שלי גדולים בפער


כשחזרתי הביתה החולצה שלו כמובן היתה כבר מלוכלכת

אז אמרתי לו שמזל שהוא לא לבש את המכופתרת

הוא הסכים איתי

אבלoo

בכל מקרה

גם במקרים שהוא לא מקבל/ מבין את המורכבות

ולא מסכים לזרום


גם אם בחלק מהמקרים אני מוותרת בגלל שהוא לא מרוצה

חשוב לי לתת לו להתנסות בהתמודדות עם חוסר שביעות רצון


אני עושה את זה מגיל צעיר

אולי מגיל 3

כי היכולת להפנים מורכבויות ולהסתכל במבט רחב על סיטואציות

מתפתחת הרבה יותר טוב אם מתאמנים עליה מהתחלה 

מעניין שאת אומרת ככהלפניו ברננה!

עם הבכור ניסיתי ככה ותכלס לא מרגישה שעזר מאוד. כאילו זה לתת פול גז בניוטרל, או לשים סולר במנוע בנזין...

עד שלא בשל לא יעזור.

עכשיו בפועל בעיקר מנסה להיות נוכחת ברגש. וכמו שהפותחת כתבה לגבי הפנקייקים..

כאילו - אנחנו באותו צד. מה לעשות שזה מה שאפשרי...

התמודדותooאחרונה

עם תסכולים אכן שונה בין הגילאים

בגיל קטן התגובה היא בכי

אח"כ זה צעקות כעסים ויכוחים

עם הגיל מתפתחת גם יכולת איפוק


אבל

יש הרבה מבוגרים שהיכולת שלהם להתמודד עם תסכולים דלה

וזה אומר שזו יכולת שצריכים לעבוד עליה כדי לפתח אותה באמת


בעיניי עיקר העבודה היא ההסתכלות הרחבה

היכולת לראות את כל הצדדים


ילד בגיל 3 מסוגל להבין הסתכלויות נוספות במידה מסוימת

ככל שהוא ילמד ויתאמן

הוא יצליח יותר


לימוד הילד תלוי גם באופי שלו (מידת הדעתנות העקשנות הדרמטיות)

אבל בעיקר בבשלות של ההורה

לדעת להכיל את התגובות של הילד

לא להתרגש מהן

לדעת לעשות את הבאלנס בין מצבים שמתאימים להתנסות של הילד לבין כאלה שלא

ולהיות סבלני לתהליך

מנסה לתת נקודת מבט מעניינתבשורות משמחות

בדרכ' זה אופי של הילד

ועכשיו הוא מאוד לא מעוצב (לא מאוזן עבורו)

מה שאני רוצה להגיד שזה בעצם עבודת מידות בחיי הנשמה הזו שבאה לעולם

ועל זה צריך לתת את הדעת איך לנתב אותו לעבוד על מידת הסיפוק, עבודת הודיה וכו' לפי מה שאת רואה ששם צריך לתת תמיכה ולאזן

זו עבודת חיים... שלנו כהורים ושלהם כשאנשים בתהליכי צמיחה וגילוי

 

עניין הנתינה לא רלוונטי פה, אנחנו באופן כללי בדור של שפע גם למי שממעט עדיין יש סוג של שפע

 

עונה ביחדכורסא ירוקה

תודה על התגובות!


@כל היופי ו @איזמרגד1 תודה על העצות! חלק מזה אנחנו מנסים לפעמים, בין היתר בגללו וגם באופן כללי כדי בעצמנו לדבר ולעבד. אבל זה לא עקבי, נצטרך להתמיד. ממש מקווה שיעזור. אהבתי מאד את המיקוד של ממה נהנית ולא האם נהנית, אם ראיתי כבר שהוא נהנה. אני פשוט לא אוהבת לשאול שאלות שיש בבסיס שלהן הנחה אבל אולי זה כן המקום להכווין.

ואני לרוב לא מתווכחת או שוללת את הרגש, אבל כן שואלת "באמת לא נהנית? לא היה לך כיף מזה וזה (משהו שראיתי שאהב במיוחד)?" והוא ממש מתמקד דווקא במה שלא היה. רואה שזה גם הרבה פעמים ככל שיותר קרוב לחוויה יותר קשה לו לשים לב מה כן היה טוב, ועם המרחק יותר קל לו.


@oo אצלנו אני חושבת שהוא מקבל יחסית דומה לחברים מסוימים שלו ופחות מחברים אחרים, יותר בגלל אידיאולוגיה שלנו ולא בגלל יכולת.  אבל כן, יש לו שפע גדול. ברוך ה', גם זה לא ברור מאליו 🙏


@בשורות משמחות ממש אהבתי ומסכימה עם נקודת המבט שלך! זה לגמרי אופי. אני חושבת שאת צודקת וזו ממש עבודת חיים שלנו להכווין ושלו ללמוד להודות, אבל בגלל שהוא בראיה שלי עוד קטן מדי בשביל לדבר על זה בצורה מודעת אז אני רוצה יותר לתת לו כלים שמתאימים לגיל שלו. עכשיו מה שאני אומרת לו אני מרגישה שמציב אותי במקום של האמא המעצבנת שלא מבינה אותו, וזה נראה לי רק מרחיק

משהו שלפעמים אני עושה עם הילדיםיראת גאולה

לפעמים נוסעים לאירוע / אטרקציה / בילוי / טיול,

ומסיימים כשהילדים עייפים, רעבים, מותשים ואז הם מקטרים ועצבניים והכל היה גרוע... וחבל בכלל שנסענו...

אז אני אוהבת לעשות סבב שכל אחד יספר משהו אחד שהוא נהנה ממנו, וגם אנחנו ההורים מספרים משהו שנהננו ממנו.

אני מרגישה שזה מלמד אותם לחפש מה בעצם כן היה טוב, בפרט לאותו רגע זה מזכיר להם מה בעצם כן היה טוב, במקום לשאול 'נהניתם?' ואז הם תמיד נזכרים בכל הסיבות למה לא.

ולדעתי זה גם מלמד שנכון, אף פעם לא יהיה מושלם, ותמיד יהיה מה שנתבאס ממנו כי לא יצא בדיוק כמו שרציתי, ובכל זאת אפשר וכדאי לשמוח במה שכן טוב ונחמד.

מהמם! נאמץכורסא ירוקה
הם מצליחים לחשוב בתוך העייפות והקיטורים? אני ממש מרגישה שקשה לו לעבור מהמצב הרוטן למצב חיובי 
זה סבב כזה של כולנו, בד"כ ברכביראת גאולה

אז לאט לאט כולם משתפים פעולה.

נכון, זה קשה, אבל זה מה שאני רוצה להשיג. כי מתסכל אותי שעשינו מאמץ והשקענו ונסענו לאיזה טיול ובסוף הם חוזרים ממורמרים ועצבניים. אולי אפשר גם למחרת שיוכלו להסתכל על זה במבט קצת יותר מפוכח.

סחתיין עלייך. ננסהכורסא ירוקה
תנסי להתחיל עם זמנים טוביםאמאשוני

אחרי שמתרגלים, יותר קל למצוא גם בזמנים מאתגרים יותר.

לפעמים רק ההורים אומרים וזה גם בסדר. זה גם חלק מתהליך הלמידה.

לפעמים רק ההורים אומרים בתחילת הנסיעה, ואז פתאום באמצע הנסיעה משום מקום ילד אומר משהו, ואז עוד אח מצטרף. ואם לא כולם אומרים (כי הקטנים באמת קשה להוציא אותם מהרטינה)

זה עדיין משפיע בטווח הארוך אם הופכים את זה להרגל.

אי אפשר בגיל 4 לחנך להיות שמח בחלקואמאשוני

כי בשלב הזה בחיים מבנה האישיות הוא כזה שמרוכז בעצמו וחושב שהוא מרכז היקום והכל סובב סביבו.

הבשורות הטובות, שבשלב הזה (יותר לקראת גיל 5)

מתחילה להתפתח ההכרה במרחב וממילא נהייה פחות אגוצנטריים.


אפשר לאלף את הילד להגיב בצורה שרוצים, אבל אילוף זה לא חינוך.

לכן בשלב שהוא לא בשל להבין באמת ערך מסויים, הכי טוב זה דוגמה אישית תוך שיקוף של המהלך המחשבתי.

כלומר ממש להגיד במילים את מה שאת חושבת ואיך את דוחה סיפוקים או שמחה בחלקך.


כשבמוח תתפתח היכולת לדחות סיפוקים, להבין שיש מסביבו עוד אנשים עם צרכים, זה כבר יפגוש דוגמה אישית ומנטרות ויהיה יותר קל להפנים את זה. ואז הוא יעשה את ה1+1 הזה.


אפשר לשקף ולהסביר לו מה הוא מרגיש ולתת לגיטימיות לתחושה.

נגיד:

היית רוצה שתהיה מסיבה גם עם הבנות? אני מבינה. זה באמת כיף מסיבה עם מלא ילדים.

אתה רוצה את המשחק שיש אצל החבר? גם אני הייתי רוצה שיהיה לנו את כל המשחקים האפשריים שיש בעולם. מה אתה אומר, אולי נדמיין את זה? נקרא על זה סיפור?

נגיד הבן שלי הבוקר ביקש מלא שוקולד בפיתה. והייתה לי כמות שתספיק לחצי פיתה.

הוא ראה שאני מורחת בקמצנות (כדי שיספיק לחצי השני גם)

אז הוא אמר שהוא רוצה שיהיה הרבה שוקולד בפיתה.

אמרתי לו שאפשר או לשים הרבה בחצי פיתה, ובחצי השני נשים ממרח אחר,

או שנשים מעט בכל חצי כדי שיספיק.

הוא ענה שהוא רוצה שאף פעם לא יגמר השוקולד.


אמרתי לו שגם הייתי שמחה אם היה אפשר שאף פעם לא יגמר כל הדברים שאני רוצה.

ואז אמרתי לו, בוא נדמיין שיש לנו ברז שכל פעם שאנחנו רוצים פותחים ואף פעם לא נגמר שם.

היית רוצה שיהיה לנו ברז שוקולד?

הוא ענה כן.

אמרתי לו שאני הייתי רוצה ברז של כל מיני דברים (פירטתי מה) ראיתי שזה תופס אותו והוא חושב על זה.

בסוף השיחה הצגתי שוב את שתי האפשרויות שהתחלתי איתן והוא בחר באחת מהן.


גישה כזאת מאפשרת לו להבין מה הוא מרגיש, נותנת לגיטימציה לתחושה במקום לנסות "לקרקע אותו"

ויחד עם זאת, לא מתנתקת מהמציאות ואיזה מסכני שאין לך את מה שהיית רוצה.


בגיל גדול יותר כשהילדים באמת בשל, אפשר ללמד על הסתכלות חיובית, שאין שלמות, ושהאושר נמצא בפנים ולא תלוי במה שיש או אין לנו.

זה מסר שיכול להיות מורכב גם בגיל 8.

הארת לי נקודה חשובהכורסא ירוקה

אני כל הזמן עם התחושה שזה אופי ולא גיל (גם כי רואה ילדים אחרים, שלי ובכלל, שממש לא ככה) אז לא חשבתי על כמה בשלות משנה פה.

אני בטוחה שזה שילוב, אבל בכל זאת זה משמעותי להבין שאפשר לתת דוגמא אישית אבל לשחרר קצת את הלחץ מההתנהלות שלו ושהוא ילמד עם הזמן.

יוצא לנו כהורים לדבר ביננו ליד הילדים על הפער בין מה שהיה לנו למה שיש להם וכמה הרגשנו שמחים והוא תמיד מופתע מהשיח הזה, שאני מודה ומתוודה הרבה פעמים מגיע על רקע התסכול שלנו מהתלונות הבלתי פוסקות שלו... זה לרוב לרוב לא מגיע בקטע מתמרמר, סתם נגיד הערב הוא רצה גבינה צהובה אחרי שאכל כבר בבוקר. סירבנו מטעמי בריאות והוא התחיל להפגין בכללי על א.הערב שהוא לא רוצה ולא אוהב ואז אמרתי לבעלי כזה טוב כשאני הייתי קטנה היה לנו שתי אפשרויות לא.ערב - סנדוויץ או קורנפלקס ופעם בחודש (הגזמתי חחח) קיבלנו פרוסת גבנצ, ואז בעלי כזה - מה, פעם בחודש? הילדים שלנו מקבלים כמעט כל יום.. והילד מסתכל שומע ומחייך אבל באמת קשה לו להפנים, בטח כשזה אומר גם לוותר בנפש על מה שהוא רצה לקבל.


השיחות התיאורטיות זה משהו שאני די חלשה בו אבל באמת לבעלי עובד מצוין אז אולי אעבוד על זה יותר.


ותודה גם על הטיפ להתחיל מלהודות מתי שקל לו יותר, זה זמנים שאני לרוב לא חושבת על זה בכלל, רק קשה לי עם התלונות והבקשות והרצונות כל הזמן

את נשמעת אמא מהממתאמאשוני

אבל תסתכלי על זה הסיאואציה רגע מהצד,

ילד בן 4 רוצה עכשיו גבנ"צ.

לא מרשים לו כי הוא קיבל כבר בבוקר (לא משנה כרגע מה הסיבה להגבלה)

הוא רוצה גבנצ,

אתם מדברים איתו על זה כשהייתם קטנים קיבלתם פעם בחודש.


יש לו בכלל תפיסת זמן כמה זה חודש? הבן שלי כמעט בן 5, והוא לא טיפש. ואני כמעט בטוחה שקשה לו לתפוס זמנים באופן הזה.

חוץ מזה, לך ולבעלך ברור שחייתם כילדים בבתים נפרדים.

האם הילד מפנים את זה בכלל?

כאילו את מבינה איפה אתם ואיפה הוא?

וגם זה מה שיעזור לו להתמודד עם האכזבה?

זה שלך היה מותר פעם בחודש ולו מותר פעם ביום?

גם אם הוא ילד שיודע לעשות השלכות כאלו, כשהוא עכשיו רוצה משהו בזה הראש שלו עסוק.


הוא עדיין קטנטני.

זה לגמרי התפקיד שלו להתלונן, לבקש ולרצות כל הזמן, זה אומר שהוא ילד תקין ומוקף באהבה ומרגיש ביטחון לבקש כי יש מי שמחזיק איתו את הבקשות.


מבינה שזה מחרפן אותך, תנסי למצוא לזה פתרון בדרך עקיפה לדעתי.

נגיד כשהוא מבקש, להפוך את זה למשחק בקשות.

או למשחק דמיון כמו שתיארתי קודם,

או סתם להסתכל על זה כתלונה חולפת ולא לענות לו לגופו של עניין.


אם מעניין אותך ממליצה לקרוא על תקשורת מקרבת, על הפרדת התנהגות וצורך.

לדוגמה:

ההתנהגות היא התלונה,

הצורך הוא שמישהו יחזיק איתו את ההצפה.


ואז כשלומדים להסתכל על זה בשני מישורים שונים, יותר קל "להכיל" את התלונה ולא להתייחס אליה כמשהו שאותו ספציפית צריך לפתור.


למשל אם הילד היה בהצפה והתלונן שהבנות לא היו במסיבה, את לא חושבת על הבנות. את חושבת איך לעזור לו להתמודד עם הרגשות.

נגיד אולי חיבוק או מקלחת מרגיעה היו עוזרים לו ואז זה בכלל לא משנה לך אם אמר על הבנות או לא.

באותה מידה יכל להגיד עת החטיפים או כל דבר אחר.

וואי את מה זה צודקת, הצחקת אותי עם התיאורכורסא ירוקה
של איך הוא רואה את הסיטואציה כי זה ממש המחיש לי כמה לא קלטתי מה עובר לו בראש!!!


ברור שהשיחות האלה ביננו הן ליד הילדים, אבל לא דווקא נועדו לשנות משהו, פשוט מין שיח של זקנים כזה איך הפער בין פעם להיום. ועכשיו אני קולטת שהם שומעים דברים אחרים שם.


מאד אהבתי את ההפרדה שלך בין ההתנהגות לצורך, יש לך איזה ספר הדרכה מומלץ לקרוא על זה יותר?


וגם חייבת לך תודה על הרעיון מאתמול כי השתמשתי בזה הבוקר! הבטחנו להם פנקייקים וקמנו ממש מוקדם כדי להכין שיהיה להם לארוחת בוקר לפני הגן, ובעלי (שכאמור אוהב לפנק) עוד הוסיף להם פצפוצי שוקולד בפנים והילד קם שמח ומאושר ומנשנש ואז אומר "אני רציתי שיהיו סוכריות של עוגה כמו שפעם הכנתם!" אז בעלי שעדיין היה באמצע הטיגון אומר לו כזה - מתוקי קמנו מוקדם להכין פנקייקים ועוד עם שוקולד, תשמח במה שיש לך... אבל ישר נזכרתי בך אז לקחתי אותו שניה אליי ואמרתי לו - תגיד אם היתה לך ערימה ענקית של פנקייקים עד התקרה מה היית שם חוץ משוקולד? סוכריות של עוגה? ומה עוד? ואז הוא פשוט התחיל להגיד מלא תוספות הגיוניות בהתחלה (קצפת, בננה) ועבר להצחיק את עצמו עם דברים פחות הגיוניים ועבר הלאה ושכח מזה לגמרי... ופעם היה לי יותר קשה עם זה כי זה לא נותן מענה ל"לשמוח בחלקו" אבל היום אמרתי ננסה להתמקד במענה אליו והשאר יבוא עם הזמן

איזה כייף כשהשיטות עובדות 😍מחי
אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביולאחרונה

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנואחרונה

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

לא יותר מ150 לדעתי לשבתכבת שבעים

אבל רק שבת. בד"כ אין שאריות כי הילדים אוכלים במסגרות במשך השבוע

זוג + 5 (ותינוק שאוכל תמל)

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאניאחרונה

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדהאחרונה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

3 ויש לי מלא צירים כואבים אבל עדיין נראלי רחוקאהבה.

אז אנחנו ממש קרובות☺️הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

וואי מתלהבת איתך! זה ממש התחלהאמונה :)

ועוד פעם ראשונה שהכל חדש...

בע"ה שיעבור לך מהר ובטוב!

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

היה פתאום דימום מאד מסיביאםאני

אחרי כמה ימים של התכווצויות

מרגיז אותי שהאחות שפנית אליה בטלפון לא אמרה לךאמהלה

לפנות מייד למיון. זה כ"כ בסיסי

רק מההודעות שכתבת כאן זה היה נראה שזה המצב....

ועוד שאלו אותי למה אני אומרת לך על הפגייה של הר הצופים.....

בעז"ה שתצליחו לעצור את ההתקדמות ולשמור עליו כמה שיותר ברחם.

בשורות טובות

תרגישי טוב

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

ואוו מעודד!!אםאני

אני ממש שמחה לשמוע,

אכפת לך לפרט מה היה?

היפרדות או משהו אחר?

תודה על העידוד והכוחות

לכל מי שהגיבה כאן גם, לא יודעת איך מתייגים.

אני עדיין בחדר לידה ומקווה לטוב…

לא היתה לי היפרדותתותית11

אבל קיצור צוואר ל0 ממ ופתיחה..

ב"ה הצליחו לעצור את הצירים והלידה ובאשפוז אח"כ המצב נשאר כמו שהוא ולא המשיך להתפתח

שוחררתי בשלב מסויים הביתה לשמירה

ובאמת בנס גדול הגעתי לשלב הנוכחי ב"ה

מחזקת אותך💕

אומרת פרק תהילים. בהצלחה יקרה. בע''ה שהכלאורוש3

יסתדר ויעבור בשלום

וואוו מרגשת! התפללתי עלייך אז❤️שיפור

אמן שיישאר בפנים עוד מספיק זמן!! מתפללת עלייך❤️שיפור

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

מזל טוב!!כורסא ירוקה.

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגון

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..

25ואני שראחרונה

תקופה סופר מאתגרת נפשית

מתח של הריון בסיכון והטראומה שצפה מהדימיון האפשרי לסיבוכים בהריון הקודם

אבל יש תנועות מנחמות וב"ה שליחים טובים בדרך.

ביקורת במרפאת ריאות ופספוס יציאה מהעבודהshiran30005

היי לכולן, אפשר להתבאס פה קצת?

יש לנו בעוד כשבועיים ביקורת במרפאת ריאות בביה"ח , ביקור חשוב לנו מאוד כי אנחנו הולכים לקבל החלטות על בדיקות חשובות שדחינו ודחינו, מלא התקפים וחוסר איזון מטורף...זה צוות של רופאים בכירים

באותו יום יש לנו יציאה מהנה מאוד במסגרת העבודה שממש פספסו גדול עבורי לא ללכת

התור שלנו תקוע בשעה 11 והיציאה מהעבודה זה בשעה 8

סופר קריטי לי ללכת וגם בעלי יגיע כי זה חשוב לנו מאוד , ניסיתי ועדיין מנסה להקדים את התור אך ללא הצלחה

סתם מבאס שאני צריכה לוותר על היציאה , בעלי לא מוכן ללכת לבד כי שוב מקבלים פה החלטות על בדיקות חשובות וזה דיון עם כמה אנשי צוות כך שלא שייך שאשתתף מרחוק

מצד אחד רוצה בטובת הילד שסובל ומצד שני חשוב לי ההתאווררות הזאת...

אני נורמלית נכון?

ברור נורמליתoo

זה מאד חשוב להתאוורר

וברור שאת יכולה להשתתף מרחוק

טלפונית/ זום

זכותו לא להסכים

אבל שלא יתרץ בהחלטות חשובות

כשיש ילד שמצריך הרבה אנרגיות על טיפול רפואי

מאד חשוב לא לשכוח לטפל בעצמך ולדאוג למספיק זמני התאווררות

וכדאי שהוא יותר יתאמץ בשבילך

אם יש לך הזדמנות מיוחדת

(אפשר לבקש

כמובן שלא תמיד יהיה שיתוף פעולה

אבל בהחלט מגיע לך)

את צודקת , אבל איך משחררים?shiran30005

בעלי סבבה , אומר לי לכי אבל יחד עם זאת אומר שלא אגיד לו אחכ כל מיני דברים על זה שהלך לבד

ממש באסה

מבאס מאוד ואת נורמליתמתואמת

אבל אני כנראה עם כל הבאסה הייתי מוותרת על היציאה עם העבודה והולכת לתור, כי נשמע שזה באמת תור חשוב מאוד-מאוד...

ואולי אחר כך את יכולה לבקש מבעלך שיאריך את שעות החופש שלו מהעבודה, והולכת איתו למשהו כיף כפיצוי (עם הילד או בלעדיו, אם אפשר להחזיר אותו למסגרת).

[הפחד הגדול שלי הוא שייקבעו לנו שני תורים חשובים מאוד באותו יום, ואז באמת לא נדע מה לעשות... אבל לוותר על דברים כיפיים למען התורים - את זה אעשה וזהו... משתדלת לפנק את עצמי בזמנים אחרים.]

הכי נורמלית! קרה לי משהו דומההבוקר יעלה

תכננתי עם בעלי יום כיף ליום הולדת שלי, קבענו שיקח יום חופש מהעבודה ונעשה משהו ביחד. ממש חיכינו לזה.

במקביל, היו צריכים לחזור אלי בקשר לטיפול חשוב לבת שלי בביהח, מניסיון העבר זה יכול לקחת גם חודשים הטיפול הזה.. פתאום מתקשרים אלי כמה ימים לפני היומולדת ואומרים לי שהיה להם ביטול ואם אני רוצה להיכנס.. נחשי מתי?? ביומולדת!

כמובן שלקחתי! הבריאות של הבת שלי הרבה יותר חשובה ולמצוא תור פנוי זה למצוא זהב. אבל לומר שלא התבאסתי? התבאסתי מאוד!! לגיטימי לגמרי!

מה שכן, לפחות לבעלי כבר היה יום חופש ללכת יחד לטיפול 🤣

בטח שנורמלית הכי מובן בעולםדיאן ד.

עד מתי היציאה עם העבודה?

אולי רלוונטי להצטרף אחרי התור?

אם התור ב- 11 אז כנראה יקח לפחות עד 12

ומיד אח"כ תצטרפי.

לא יודעת מה אתם עושים שם אבל תצטרפי לארוחת צהריים ולפעילות שיש אח"כ וכדו'

תודה על הנרמולshiran30005

מהעבודה יוצאים בבוקר מאורגן לצפון כך שלא שייך שאצטרף בהמשך

בעלי אומר אם את מחליטה ללכת מהעבודה אל תשגעי אותי אחכ שחבל שלא הלכת, צודק בתכלס

אני ממש קרועה, מייחלת לנס שאולי משהו יבטל מה שלא נראלי שיקרה

אני חושבתרקאני

שאם את סומכת על בעלך

שיסתדר בתור ויעשה את זה על הצד הטוב ביותר

אז תלכי

ותשחררי ותסמכי עליו באמת

וגם אם אחר כך משהו שהוא עשה יראה לך לא נכון

תזכרי שיכול להיות שאם היית שם היית עושה אותו דבר

פשוט תסמכי עליו שטובת הילד מול עיניו

ולכי תשתחררי קצת

בעיניי זה חשוב ממש

מסכימה, צריך לדעת לשחררירדניתאחרונה

זה לא יהפוך אותך לאמא פחות טובה או פחות מסורה.

אם את מרגישה שהאוורור חשוב לך ואת מחכה לזה תלכי בלב שמח.

שבי עם בעלך לפני כן על נקודות חשובות שתרצי להעביר וה' יעזור שיהיו שליחים טובים