זה לא משהו שנחשב למנומס...

אבל תקתוקי הקלדה ואנשים ששומעים את הנשימה שלהם זה חריג כשמפריע.

זוכרת מבחן אחד שלא הצלחתי להתרכז בו בכלל כי אחת החברות שישבה שולחן לידי נשמה בקול...

לא ברמה של הזעה כמו שכתוב בויקיפדיה

אבל כן ברמה שמרגישה שזה אוכל לי את המוח מבפנים.

היתה לי חברה כזאת בשירות ואני זוכרת שהרגשתי מה זה לא נעים לאכול לידה (היא אחד האנשים שאני הכי אוהבת ביקום אבל זה היה לא נעים)

ד"א זה מזכיר לי את זה שאני מרגישה שאני הולכת ונעשית אינסטניסטית עם השנים וזה מתחיל להפריע לי ולהדאיג אותי שכל דבר קטן מתחיל להגעיל אותי... אולי אפשר להתרגל איכשהו אם מפנימים בראש שזה בסך הכל כך וכך...?

איך אפשר לעבוד על דבר כזה?...

אגב זה מפריע לי רק עם אנשים שקרובים אלי, לא מפריע לי בעבודה או במקומות אחרים...

זה באמת קשה😥

בחיים לא הערתי לאנשים שקרובים אלי...

באמת לא יודעת אם יש לי דרך, זה צליל שכל כך מפריע, לא סתם שיר שמעצבן...

זה היה לך מתמיד או התחיל מתישהו?

אולי תנסי CBT?

אני מאד מחזיקה מהשיטה הזאת

נראה לי שבאמת CBT עוזר יותר אבל לא כזה מבין לעומק

ואם זה סוג של מאתיים מפגשים עם איזושהי יועצת שמנסה למצוא משהו מנבכי נשמתי אז פחות הסגנון😏

ממה שהבנתי זו גישת הטיפול הכי פרקטית כמעט שיש

קוגניטיבי-התנהגותי

אישית לא ניסיתי, אבל יש לי חברה שהיה לה פחד מכלבים והCBT עזר לה ממש

ולעצמי פעם חברה שלמדה NLP ניסתה עליי ואני לא הרגשתי שינוי בכלל היה לי אפילו קשה להתחבר לקטעים מופשטים מדי...

(נגיד האלה שאומרים לדמיין את הפחד, מה הצבע שלו איפה הוא נמצא בגוף אימאלה אני יכולה להתפחלץ מהשאלות הלא רציונליות האלה

אבל לאחרונה אני משתדלת לכבד גם את זה)

אבל אולי אעשה עם זה משהו באמת, תודה!

..

לא כדי שיפסיקו לעשות את הרעשים, זה לא הגיוני לבקש מהם את זה, אבל שיגידו לך לפני שמתחילים להרעיש שתוכלי להתכונן עם אוזניות או ללכת למקום אחר, או אפילו להתכונן לזה נפשית, לפעמים כשזה לא בא בהפתעה זה יותר קל.

וזה שזה רק עם אנשים קרובים - מוכר מאוד, שווה לבדוק אם יש קושי רגשי מסוים עם אנשים ולנסות לעבוד על זה. לי היה ממש קשה עם אמא שלי ספציפית יותר מכולם, והלכנו לטיפול משפחתי וזה עזר לי מאוד, עכשיו הרעשים שלה מציקים לי בדיוק כמו רעשים של כל אדם אחר.

והמון חיבוקים, זה באמת קשה, אני מתמודדת עם זה כבר 10 שנים ונראה שזה פה כדי להישאר וזהו.

כן זה קשוח.

הבעיה העיקרית לדעתי זה שהסביבה שלי לא מאמינה כמה זה יכול לחרפן

אבל תודה ❤️

רק עם אנשים קרובים, ורק פעולות של שגרה- לעיסה, בליעה, שקשוק חלב, מזיגת מים מהקולר וכו'..

וואי זה מטריף..

וואי שקשוק חלב גומר עלייי

לא ניסיתי בעצמי כדי לדווח ישועות, לצערי...

ותבדקי אם אולי את אדם רגיש מאוד, לפעמים זה בא ביחד. (לא שיש טיפול לזה, אבל עצם המודעות חשובה, וגם אפשר לגלות את הצדדים החיוביים שבתכונה הזו)

זה נקרא שעשית חסד?

מדובר כמובן בסילבסטר סטאלון

יש אוזניות מבטלות רעש- אני מסתובבת איתם בימים שהרגישות שלי גבוהה במיוחד- גם ללא מוזיקה באזניים.

ממליצה לשאול ממישהו ולנסות לפני שאת קונה. לי זה לא עזר. 

רק על לעיסות אני מעירה לפעמים, אבל כי זה מפריע לכולם ולא רק לי. (לי הן מפריעות גם כשהן נורמליות)

בכל אופן- אני פשוט קמה ויוצאת/ מפסיקה לאכול ושמה סרטון לטשטש את הרעש (נגיד בסעודות שבת אני רחוקה מהלועסים הרועשים, ואוכלת בדרך כלל רק כשאחרים כבר לא לועסים) אין ספק שזה פוגש אותי המון. מנסה פשוט למנוע מצבים שכאלה מראש במידת האפשר. 

מנסה כמה שפחות להעיר ולהתמודד לבד

אבל אחד למיליון כן נופלת 😏

תודה!

בשאר התחומים אני בסדר ויותר מזה(:

שלום לך מתמודדת יקרה! 

אני כבר שנים מאובחנת עם מיסופוניה ועם השנים זה רק הלך והחמיר. 

לפי מה שהבנתי מהתגובות שלך זה במצב סביר שאפשר לחיות לכן כדאי לך לשקול אם טיפול בכלל נחוץ במקרה הזה. 

אם את מרגישה שאיכות החיים שלך, בסדר ואת יכולה לחיות רגיל רק שפה ושם קצת מפריע אולי טיפול רק יעצבן.

אני אישית התחלתי 2 טיפולים בשיטת CBT והפסקתי תמיד באמצע, זה סחט ממני מדי הרבה רגש וכוח שלא היה לי, העדפתי את הסבל מאשר הטיפול.

לטווח הקרוב זה היה נראה טוב, לטווח הרחוק לא.

הדבר שאת מציינת, שזה רק בקרובי משפחה - מוכר. את הקולות ורעשים שהם עושים חוזרים על עצמם מדי יום כמה פעמים ביום והדפוס הזה ספציפי מעצבן אותך ולכן זה מפריע לך יותר מאנשים זרים.

כמובן ממליצה מאד לדבר על זה עם המשפחה, זה לא נעים אבל את חייבת! את חיה איתם באותו בית וההתחשבות הכרחית! גם את תתחשבי בהם לא כל הזמן 'לתקוע להם מקלות בגלגלים' מה שנקרה, והם מצידם ישתדלו כמה שפחות להיות בסביבתך כשהם אוכלים וכו'. אצלי, בני המשפחה תמיד שואלים אם זה בסדר או אם אפשר או מודיעים שהם מגיעים לאכול פה וכו', ברוב הפעמים אכן אני צריכה לצאת מהחדר וכו' אבל ההרגשה כשאני יוצאת היא עם חום בלב .

כדאי לך לקנות אטמי אוזניים - לי אישית יש כמה דרגות של הורדת דציבלים, מה שמאפשר בחלק מהם לשמוע אנשים מדברים אבל לא את הרעשים שהם יוצרים, כמובן תשתדלי שזה לא יהיה מופגן ומתריס מדי כי זה גם מעצבן. 

אולי תרפיה באומנות תעזור קצת. 

אבל בגדול אין תרופת פלא לצערי, לכן לדעתי התקשורת וההבנה הם המרכיב הכי חשוב לאיכות חיים הכי טובה!

באשר לזה שהמשפחה שלך לא מבינה כמה זה משגע, אולי תוכלי למצוא כתבות או מאמרים נושא לתת להם לקרוא, או לחילופין לנסות להסביר להם בדברים שהם יבינו, לדוגמא אם מישהו לא סובל שיר, מאכל, ריח, מקום או דבר מסוים, אפשר להסביר לו 'כמו שאתה לא סובל ריח של דגים, תחשוב ש50 פעמים ביום מישהו היה מביא לך דג ממש מתחת לאף ולא היה לך לאן לבורח' - בתקווה שהם יבינו.

אבל חשוב מאד לזכור! שימי לב לתחושות גוף שלך, לפני שזה מגיע לסוף (קרה לי כמה פעמים לצערי) אל תתני לעצמך לשקוע בהרגשת חוסר חשיבות או שאר רגשות שליליים!

אז חוץ מהמון הצלחה וכוחות שאני שולחת לך אין לי הרבה מה לתת!

חזקי ואמצי ומאחלת לך ולכל המיספונים והמיספוניות המון הצלחה, ושולחת לכם כוחות!

לא ניסיתי, גם לא שמעתי על זה בכלל...

מה זה? אשמח להסבר

תודה!

תקראי פה לדוגמה

נוירופידבק | סוגים, יעילות, טכניקות העברה ומחקרים קליניים

לפי ג'מיני, יש דברים שבהם היעילות שלו מוכחת והוא נחשב לטיפול מבוסס, וספציפית לגבי המיזופוניה הוא נחשב כטיפול מבטיח אבל לא מבוסס עדיין כי לא נעשו מספיק מחקרים.

אבל חוששת לנסות בלי המלצות אישיות...

התחברתי למה שכתבת, גם לי אין כוח נפשי לטיפולים סוחטי רגש ואכן לא מפריע לי ברמה קריטית.

אפשר לחיות עם זה, ולקח לי כמה שנים להבין שלא כל האנשים סובלים מרעשים ספציפיים כמוני(:

כן מפריע ואפילו מאד מידי פעם, אבל רוב הזמן האנשים בבית לא פוצחים בתחרות הקלדה, רק אחות אחת שמתרגשת מאד מעבודת התואר שלה😏

מסכימה איתך ממש ובאמת אדבר עם המשפחה שלי בפתיחות.

תודה על הכוח והעידוד🙏

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

אבל בגילי זה באמת אחרת

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי