אין בי עוד כוח לעוד.
לא מוטיבציה,
לא יוזמה.
רק ריקבון מתפשט.
ומסכה שמתלקפת,
מגלה את פרצופי האמיתי.
ה', עשה אותי שליחותך,
לא עוד כלים.
נפשי, רוחי וגופי כמהים ל"קו ישיר",
ואם אין הרצון, ואין זה הזמן לדחוק - שיכלו כולם ויכללו בך,
לפחות, נסך בי תבונה טהורה לראות בה את הסימנים.
כי אני לבד.
אבי ואימי עזבוני,
אתה ה' - התאספני?
מראות צווחים, וקולות חזותיים,
והכל משתכלל ועולה לגבול המפריד בין חיים למוות,
פעם פה, פעם שם.
כבר אין עבר הווה עתיד,
יש רק פעימת הלב של הרגע הנתון,
תעזור לי, חנון ורחום,
למול את עורלתו,
שלא אשוב לכסילה עוד.
עשה למענך אם לא למעננו...