מרגישה שלא נעים לי
אמא מחרימה לי דברים בקצב מסחרר, מעירה לי על ימין ועל שמאל
אבא גם מצטרף לחגיגה
חנוק לי בבית
כש**** פה המחנק גובר שבעתיים
לא יודעת מה אני עושה עם הספר ל****, פדיחות של החיים
אין לי כוח להסתיר את הבגדים שלי או משהו
אני בסך הכל רוצה שיתנו לי לחיות
ברגע שישחררו אותי וירגעו ויהיה לי טוב אני מעצמי לא אחפש דברים אחרים
זה ממש קשה לי הידיעה שכל רגע עשויים לחטט לי בחפצים האישיים
זה לא כיף
זה מרגיש לי משטר דיקטטורי
גם נמאס לי מהילדה הזאת, היא מחרפנת אותי כשהיא רוצה ממני משהו ואין לי כוח להסביר לה שוב ושוב ואחרי זה לשמוע את התודות שלה
מרגישה שאני קצרה יותר גם לסביבה שלי
ואני בסך הכל רציתי להיות ילדת פז, שמפיצה רק אור סביבה
אחת מהסיפורים והאגדות שמעלה חיוך על פני כל רואיה
אני רוצה להשתדל, אני רוצה לשאוף
אני רוצה לחזור להיות ילדה של אבא, צדיקה כזאת, שמחפשת רק איך להיטיב ולקיים מצוות.
לחזור להרגיש אותו כאן קרוב, חלק ממני, לקיים את כל התורה כולה בלי לעגל פינות.
אני מבינה שגם לאמא לא קל, היתה לה ילדות עשוקה במידה מסוימת, ובסך הכל היא הקימה בית טוב בהרבה ממה שהיא גדלה בו.
זה קשה לחיות בבית עם בנות גדולות, גם היא רוצה רק לנשום ואולי היא לא יודעת איך עושים את זה.
רק רוצה שיהיה לי טוב, ושיהיו לי אנרגיות חיוביות שמחות, ללכת, לעשות, לפעול להקים וליזום.
לא לחזור עייפה סמרטוטית מהעבודה.
אני רוצה ש**** תתחתן בקרוב, רוצה ממש, כבר התייאשתי מזה בסתר ליבי.
אני גם רוצה להתחתן אבל חוששת, חוששת מללכת על צעד אל חזור ברמה מסוימת.
אני רוצה לטוס
רוצה לברוח
רוצה לשבת שעות על החוף ולבהות בגלים
רוצה להרגיש את משב הרוח ולהתרגש ממשק כנפיה של ציפור
רוצה לחיות את החיים באמת
לא להעביר את רוב שעות הערות שלי במשרד.
רוצה לחשוב מה יכולה לשפר.
אני מבינה שאבא ואמא אוהבים אותי הכי בעולם, וגם להם כבר קשה, וחנוק.
אני צריכה לחשוב על דרך איך להיות ילדת הפז כמו שהייתי תמיד, אפילו שאני כבר לא ילדה.
לצאת לנשום לשמוח להיות מוארת מבפנים, איך עושים את זה?...
מה לא עושים:
לא פונים לאנשים הלא נכונים
זוכרים שעוד קצת, עוד טיפה וזה נגמר.
מקפידים על שעות שינה בכמות טובה.
מפסיקים עם הטלפון לכל כך הרבה שעות,
פשוט מתחילים לחיות את החיים.
אז לחיי החיים האמיתיים (מרימה כוס)
אני יודעת שזה נשמע שרוט, אבל החיים שרוטים לפעמים.
תפילה לאללה שהכל יסתדר